זכות אבות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אלחנן בן יפית שמזכה אותו לדבר ברור רהוט מהרה

יתנהג כראוי

ברכה והצלחה בכל דבר אמן

וזכרתי את בריתי יעקב

ואף את בריתי יצחק

ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור

הרב חיים אפרים זייצ'יק

ראש שיבת

בית יוסף

בשיטת נובהרדוק

היה תמיד תמה למה הפסוק

התחיל להזכיר

את זכות הברית של יעקב קודם

ולא התחיל להזכיר את האבות כסדר.

וזכרתי את בריתי יעקב כתוב קודם

ואף את בריתי יצחק

ואף

את בריתי אברהם אזכור.

לכאורה צריך להגיד

קודם אברהם, אחר כך יצחק ואחר כך יעקב.

למה כתוב הזכיר את זה בסדר הפוך?

מצאתי בכלי יקר

שמתעכב על זה וכותב

מה שהזכיר האבות למפרע

כפי שבכל דור ודור

אוכלים ישראל

מן זכות האבות.

אנחנו מתפרנסים,

נהנים, נושעים,

הכול

בזכות האבות הקדושים.

אז הוא אומר, על כן הזכיר אותם למפרע,

בדרך לא זו אף זו.

לא רק שאנחנו מתפרנסים

מיעקב,

אלא גם מיצחק

וגם מאברהם.

בדרך משל, למה זה ככה מופיע?

מי שיש לו שלושה כיסים

של מעות,

ארנק,

שלושה ארנקים,

בכל אחד מאה זהובים,

הוא מתחיל לפזר מכיס אחד

בראש חודש ניסן,

מהכיס השני

בראש חודש אייר,

מהכיס השלישי

בראש חודש סיוון.

ניסן, אייר, סיוון.

פשוט

שהוא ימצא בכיס המאוחר

יותר מהכיס המוקדם

שכבר פיזר ממנו ימים רבים.

על כן אמר את הזכות של יעקב המאוחר,

פשיטא,

שעדיין לא נאכל כל זכותו, כי הוא הכי קרוב אלינו.

הוא הכי קרוב אלינו.

אלא אף בריתי יצחק,

שהוא קדם ליעקב,

ועברו ימים רבים לישראל שהם אוכלים מזכותו,

כי גם זרעו הרי התחילו לאכול מזכותו.

לא אנחנו רק אוכלים מזכותו, כבר מאז שהוא היה,

דורותיו גם אכלו מזכותו.

יצחק אבינו חי מאה שמונים שנה.

אז היה עולה בדעתנו שאולי כבר נאכל כל הזכות שלו, לא נשאר יותר.

תלמוד לומר, ואף בריתי יצחק.

יש עדיין בזכות של יצחק, ואף בריתי יצחק.

ולא זו,

אלא אפילו הברית של אברהם, שזה ישן נושן.

והוא חי מאה שבעים וחמש שנה.

הייתי חושב

שכבר נאכל, די. מה שנשאר זה רק האבות האחרונים. אולי ככה מה שנשאר

בא להשמיע אותנו, ואף את

בריתי אברהם,

שהזכות שלו לכל דור ודור.

זכות האבות היא כל כך חזקה.

היא מלאה, קדושה

והיא נצחית

ומשקלה רב

עד שאינה פגה

ואינה כלה,

אלא נמשכת עד עולם הנצח.

האור שלה לא נקבע לעד,

והיא עומדת להגן על עם ישראל.

האור שלה

הוא כמו אור נר הדולג בשמן זית זך ומזוקק

שעומד לדורות.

עכשיו דוגמה

כענזה.

הגמרא בסרטה מ״ם באה ואומרת,

מ״ם ז״ן,

מי שמת רבי בטלה ענווה.

רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, הוא נקרא גם רבי.

רבי

היה ענו גדול,

גדול מאוד.

רבי,

כשנפטר,

בטלה ענווה.

אומרת הגמרא, מי שמת בית רבי,

בטלה ענווה.

אמר רבי יוסף, אל תתנה ענווה,

כגון אנה.

מה הפירוש?

אומר רבי יוסף,

אל תגיד שענווה בטלה.

למה כגון אנה?

יש בי ענווה כגון אנה. מה, אני לא ענו?

ישר קופצת השאלה, איך אתה ענווה, אתה אומר כגון אנה?

ענו לא מדבר ככה.

יש מקרים שצריך להגיד לפעמים כן, אבל לא,

אבל בדרך כלל לא מדברים ככה.

ככה. ואין זו לשון ענווה.

והגאון,

מי זה הגאון?

הגאון מווילנה.

הגאון,

זיכרונו לחיי העולם הבא אומר,

כגון אנה,

רבי יוסף אמר,

כגון אנה הכוונה לתנ״ש, השם שלו, אנה.

אז הוא לא דיבר על עצמו.

לפי הגאון מווילנה היה תנ״א בשם אנה,

והוא אמר, אל תתנה ענווה, למה אתה אומר שאין ענווה?

כגון אנה.

אנה נמצא תנ״א, אנה הוא ענו מאוד, גדול מאוד.

זה התירוץ של הגאון מווילנה.

ויש לומר עוד,

עוד תירוץ,

עוד הסבר,

למי שאומר לא כהגאון,

ואומר שרבי יוסף דיבר על עצמו.

רבי יוסף, כששמע את האמירה הזאת, שאחרי פטירתו של רבי בטלה ענווה,

אמר, חס ושולים.

חס ושולים.

זו פגיעה בדרגה של רבי.

פגיעה בדרגה שלו.

כי האמירה הזו ממעטת את קדושתו של רבי,

שכן השפעתו של רבי נמשכת

והולכת אחריו.

ענוותנותו של רבי כה גדולה ועצומה,

שמכוחה הושפעו רבים.

כמו שכתוב שבדורו של רבי אל-עי

היו שישה מתכסים בתלית אחת.

אז קוראים לכל הדור דורו של רבי אל-עי.

למה קוראים דורו של רבי אל-עי?

תגיד, בדורו של רבי אל-עי היו,

לא,

לא בדורו סיפור שהיה.

הוא השפיע על כל הדור שכולם היו מוכנים ללמוד עם עוני גמור ללמוד תורה לשם שמים.

אז ההשפעה שלו הייתה כל כך גדולה שזה נקרא דורו

של רבי אל-עי.

כך מסבירים.

השפעתו בקדושתו של רבי הייתה כל כך גדולה,

שהשפיעה על ההמונים,

וגם בהם יש רושם של ענווה שלמדו ממנו.

ואם אומרים שנפסקה הענווה,

מפחיתים בזה מכבודו.

למה? זאת אומרת, הוא לא הצליח להשפיע על אף אחד ממידותיו.

ולזה אמר רבי יוסי, אל תתנה ענווה,

כי יש, ויש עוד ענווה בתלמידיו,

שהם מאירים בכוח הענווה של רבי.

וכהוכחה לכוח הענווה וההשפעה של רבי,

אף אני בין המושפעים

הודות לכוח ההשפעה שלו.

כגון ענק, כמו אני,

אז הוא דיבר בשבחו?

לא, הוא דיבר בשבחו של רבי.

כשהוא אומר שאני ענו,

זה לא בשביל להגיד שאני ענו, זה בשביל להגיד שהוא השפיע עליי שאני היום ככה.

אם הוא לא היה משפיע עליי, אני הייתי ככה.

אז רואים שמי שהוא צדיק אמיתי, שורשי,

ההשפעה שלו היא לדורות.

אז האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב.

ודאי שאנחנו נהנים מזכותו של יעקב אבינו, שהוא האחרון באבות.

אבל לא רק ממנו.

גם מיצחק, אתה חושב שכבר בוזבזה ונגמרה השפעתו של יצחק?

לזכותו? לא.

ואף יצחק.

ואף אברהם, שהוא העתיק ביותר,

הרחוק מאיתנו ביותר.

וההשפעה שלהם

ממשיכה במשך כל הדורות.

אז רואים שצריך להיות

אדם שהשפעתו תהיה ניכרת

על דורות רבים,

ומתפרנסים מזה כל עם ישראל.

אדם צריך לא רק להשפיע על עצמו,

אלא צריך להיות מקרין על סביבתו.

אחזון איש זכר צדיק וקדוש ברוך הוא הגיע לבני ברק. היו שש משפחות.

הכל היה חולות בו.

היה לו צריף.

אבל הוא בעבודתו האישית,

עבודת שמיים

שלו גרם שאנשים יתקבצו סביבו,

והשפעתו השפיעה על דורות שלמים.

עשרות אלפים של משפחות, מאות אלפים של יהודים,

הולכים בדרכו,

נוהגים במנהגיו הטובים

ועושים כמעשיו,

לומדים כשיטתו.

השפעה של בן אדם אחד משפיעה על הדורות.

והשפעתו לא הייתה בבני ברק,

על כל העולם כולו. אין מקום בעולם כולו

שלא מכירים ולומדים את החזון איש.

זאת אומרת, יהודי

צריך להיות משפיע,

ושזכותו

תהיה על הרבים.

נו, יש לנו עבודה?

צריך להתחיל.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא זוכר נצרו לנביא כוך,

הרבו לעם תורה מסורת של נער מורה ונער.