משה רבנו | ר' הראל דנוך

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמה וירוויח

המאמר יהיה, השיעור תורה שאני אגיד יהיה לאלול נשמת דוד מראה לי בן ליאת

כתוב בפסוק ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה

אנוכי שבחרתי בטובה אומרת תנחומה

אנוכי שבחרתי בטובה ראה האח אני משונה מכל העולם

שלא יאמרו הבריות כשבא משה לברכנו מעט ברכנו

כשבא לקללנו הרבה קללנו

זו אומרת תנחומה

וכן כתב אספורנו

ראה אנוכי, זה משה רבנו אומר, ראה אנוכי שבחרתי בטובה

ולפיכך אני משונה מכל שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו איתו

ואז משה רבנו אומר לכולם תראו אותי איך אני,

שאני בחרתי בתורה ואיך אני משונה מכולם שהפסוק אומר עליו כי קרן עור פניו

הוא שונה

ולכאורה הרי זה מנוגד לענווה הידועה של משה כפי שהתורה העידה עליו שהיה ענו מכל אדם

הייתכן שישבח משה את עצמו?

יכול להיות שהוא אומר כזה דבר שהתורה אומרת עליו פסוק

שהוא ענו מכל אדם

ויכול להיות שהוא אומר שתראו אותי, תסתכלו עליי,

זה סותר את כל הענווה שלו.

אז יש לומר שמשה רבנו, למה אמר את זה?

בשביל להוציא מליבות בני אדם את המחשבה כי כל הגדולה שלו היא מפני שיש לו נשמה גבוהה,

תכונה טובה וכישרונות מיוחדים מן השמיים

כך שרוצים לייחס את כל החוכמה וההשגות שלו מטעם תולדה

הוא רצה להוציא מהאנשים את המחשבה הזאת שהוא כאילו נשמה גבוהה

לכן הוא אומר

עכשיו כל העם חושבים שאם זאתי ההנחה שלו

הרי שמשה ומדרגותיו הנעלות אין בהם כדי לחייב את ישראל להידמות אליו, מה אתה רוצה? הוא נשמה גבוהה

ואנחנו מה?

אז איך אפשר להידמות אליו?

ללמוד ממנו וללכת בדרכיו ומדינותיו העליונות?

לכן בא משה להודיע ברבים ולהורות

כי כל העליות באו לו על ידי עמל יגיעה ועמל מסירות נפש

שמשה היה לומד תורה ומשכחה

עד שניתנה לו במתנה.

משה רבנו היה עמל ויגיע,

ואחר שהיה שוכח לא נפלו פניו ולא היה מתייאש, הוא היה חוזר,

לומד שוב,

משקיע עמל ומתאמץ שוב לחזור על תלמודו.

וכל מדרגותיו והשגותיו באו לו מתוך עמל ויגיעה ומסירות נפש.

ולכן פנה לעם ישראל בדורו ולדורות הבאים בפנייה נרגשת

כי אל להם לטעות ולחשוב כי בקלות הגיע למה שהגיע,

לדרגת נבואה ולכל ההשגות העליונות,

כי הכל בא לו בייסורים ובמאמץ גדול,

ולא בחינם ניתנה לו מתנת החוכמה והנבואה.

לפיכך אל להם לפטור עצמם מן החיובים הגדולים של העלייה ושקידה בתורה,

כי יש להם

ללמוד ממנו

איך שבכוח הבחירה הגיע למה שהגיע ולכן הוא משונה מכל.

אז משה רבנו בא להגיד שכל מה שהוא השיג זה לא ככה,

לא בגלל שהוא מישהו,

אלא הכל היה בעמל.

כל מה שהוא השיג זה היה בעמל.

וכן כתב בעל הטורים,

ראה אנוכי ממני תראו וכן תעשו.

כלומר, אנוכי דוגמה עבורכם.

וכדי להורות ולהיטיב לרבים ולדורי דורות מתוך עומק חסד ורחמים שהיו בו בעבור כלל ישראל,

העז והרשה לעצמו לדבר נגד מהות נפשו בענווה.

הוא שינה את הנהגתו,

שינה את לשונו,

וכשם שכל חייו וכל ימיו מסר נפשו בעבור כלל ישראל,

הרי גם כאן,

גם עכשיו, דיבר במסירות נפש. כי הרי כל התכלית שלו זה הענווה.

והוא אומר כזה דבר שזה נגד הענווה. אז גם פה הוא מסר את עצמו, כי זה נגד ההנהגה שלו.

אז ראו שאני משונה מכל העולם, וזוהי הברכה שהבאתי לכם.

אומר פה הרב, לסיום, ושמעתי כי כאשר היו מהללים את הסבא מסלובודקה,

זכר צדיק לברכה,

על פיקחותו הנפלאה בכוחות הנפש,

היה מגיב ואומר כי מסלפים את האמת.

כי כל פיקחותו באה לו על ידי הגיעה בעבודת השם בתורה ובמוסר ומסירות נפשו,

בזיכוי הרבים,

ולא מצד טבעו,

שזה איננו מחייב כלום,

אלא רק כאשר ההצלחה באה על ידי עמל ויגיעה בעבודת השם יתברך,

זה מחייב את כולם שממנו יראו וכן יעשו.

אז לסיכום,

מה שאומרים שלהשיג תורה חייבים עמל, חייבים מגיעה

במיעוט שינה, במיעוט אכילה, במיעוט המון תענוגות העולם,

ורק ככה משיגים תורה וקדושה.

תהיו בריאים.