היסח דעת | ר' הראל דנוך
תאריך פרסום: 13.08.2018, שעה: 19:57
- - - לא מוגה! - - -
טוב, שלום לכולם.
נאמר מאמר בפרשת שופטים, מאמר שכד.
כתוב בפסוק, והיית עמו וקרא בו כל ימי חייו
למען ילמד לראה את אדוני אלוהיו
לשמור את כל דברי התורה הזאת.
זה פסוק שהוא מדבר במלך, פסוק שמדבר במלך.
החיוב של המלך
להיות תמיד עם הספר.
היינו, אומר,
שחייב לשאת עמו את הספר תורה כל הזמן בלי הפסק.
עד שסלקה דעתך בגמרא שצריכה להיות עמו,
אפילו בבית החסר ובבית המרחץ.
אלא גל אקרא שאין והיית עמו אלא במקום הראוי לקריאה.
אז הוא אומר
שמהפסוק הזה לומדים שהמלך חייב להיות תדיר,
כל הזמן עם הספר תורה, לא לעזוב את הספר.
עד שרצו אפילו להגיד, סלקה דעתך, להגיד בגמרא שאפילו בבית החסר ובבית המרחץ.
אז הפסוק אומר, לא,
הייתה עמו אלא במקום שראוי לקרוא בו.
אז דווקא במקום שראוי לקרוא בו ולא שמה.
אבל מה לומדים מפה שרצו להגיד ככה?
מזה למד המסילת ישרים שהיסח הדעת הוא המפסיד הגדול לקניית היראה.
ועל כן יצטווה המלך שיקרא בספר התורה כל חייו,
בלא היסח הדעת כלל.
ואז ילמד ליראה את השם,
ואף כל אדם מצווה בכך.
אלא צוותי התורה במיוחד למלך שהוא הטרוד ביותר מכל העם.
אז המלך, שזה הבן אדם הכי עסוק שיש, הכי טרוד,
אז הוא, אותו התורה מחייבת תמיד תמיד לא לעזוב את הספר.
למען ילמד ליראה את השם.
וזה האסון שלנו.
על מה ולמה איננו מגיעים למדרגות גדולות.
אף אלה מאיתנו העוסקים בלימוד התורה הקדושה תמיד.
זה הבעיה שלנו.
שהיסח הדעת
הוא בעוכרינו.
ובכל פעם מן הצורך להתחיל מחדש,
ונמצא שאנו עומדים תמיד במקום הראשון.
כל פעם אנחנו,
אין לנו משהו רצוף. תמיד אנחנו מתחילים ויש לנו הפסק. תמיד מתחילים והפסק.
וזה הבעיה שלנו. בגלל זה אנחנו לא מגיעים למדרגות הגדולות.
אצל אברהם אבינו כתיב בא בימים.
היינו שכל ימיו איתו, כל יום וקניינו.
כל יום והישגו.
ועל ידי שהיה כל יום בחיי אברהם מוסיף על שקדם לו.
על ידי כך הגיע למה שהגיע.
אצל אברהם זה הכל היה עבודה ממושכת. לא כל יום. כל הזמן זה תוספת ליום הבא.
כל הזמן תוספת ליום הבא.
לכן הוא הגיע למה שהוא הגיע.
וכן בסרה כתיב שני חיי שרה.
הוא פירש רש״י כולן שווין לטובה.
והכוונה בלא שום הפסק.
כל רגע היה קודש לעבודת השם.
והגיע לדרגת נבואה גדולה משל אברהם אבינו.
שרה הייתה יותר גדולה מאברהם.
גם היא היה לה את הרציפות הזאת.
מובא בגמרא בפסחים. אמר רבי יהודה אמר רב
כל המתייהר
אם חכם הוא חוכמתו מסתלקת ממנו.
אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו.
אם חכם הוא מנהלן. מאיפה לומדים שחכם
אם הוא מתייהר אז חוכמתו מסתלקת ממנו? מהילל.
וזה אותו הילל שהיה סמל הענווה והסבלנות כמוהו. זה שם בפסחים.
ס״ו עמוד ב״.
כיוון שנכשל באהבה כי הוא הרע נסתלקה חוכמתו ששם הם בני בני בטרה.
שאלו אותו שם שאלה בנוגע לסכין בשבת והוא אמר להם שכחתי את ההלכה.
וכן איתא שם. כך מובא שם.
ריש לקיש אמר כל אדם שכועס אם חכם הוא חוכמתו
מסתלקת ממנו אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו מנהלן ממשה רבנו.
גם במשה רבנו בגלל שהיה לו איזשהו כעס
אז גם זה לומדים ממשה רבנו.
ודברים אלו כגאווה וכעס הם מסח הדעת לחוכמת התורה.
ואחרי כן צריך להתחיל הכל מחדש.
ואם במשה רבנו בהלל הזקן הדברים אמורים מה נענה ענן יתמא דייתמא אנחנו שאנחנו לא בעלי מעלה
מה אנחנו נגיד אם הם בהפסקים כאלה קטנים אז ככה הם היו.
אצל רבי עקיבא מצינו שבא לביתו לאחר 12 שנה
שלמד תורה מחוץ לבית
וטרם היכנסו שמע מאחורי הדלת את אשתו משיבה
כי לו שמע לקולה היה שועה עוד 12 שנים בבית המדרש
הוא לא הוגע עד לפתח וכשהוא הוגע לפתח לפני שהוא נפגש איתה אז הוא שמע אותה אומרת שאם היה שומע בקולי עוד 12 שנה
היה הולך לבית המדרש
כששמע רבי עקיבא זאת
חזר מיד לתלמודו
ולא נכנס לביתו אפילו לרגע הכת
וזה נפלא הדבר היה הכרת הטוב שהיה חייב לה
כמו שאמר רבי עקיבא אחר כך שלי ושלכם שלה הוא
שהיא הופחתו מרועה צאן לרבן של ישראל
ומדוע לא נכנס לרגע אחד לשמח ליבה
ועל כן צריכים לומר שהתבונן רבי עקיבא וראה את החסרון הגדול שבהסח הדעת כזה
וכדי שלא להפסיק הפסק כמו עד זה הכריע רבי עקיבא שאסור לו להיכנס זאת אומרת הוא הבין גם את העניין של ההפסק של הסח הדעת של ההפסק
והוא לא נכנס בגלל ההפסק והסח הדעת הוא לא נכנס
נוסיף לומר שמלבד ההפסק והסח הדעת שהיה בכך
עוד טעם היה לו לרבי עקיבא שלא להיכנס
כי אינו דומה דבר שלם לשני הציין של אותו דבר
אפילו שניהם לפנינו
ואף שעשרים וארבע שנה שהוא למד הן פעמיים שתים עשרה שנה
מכל מקום אין שתי פעמים שתיים עשרה שנה שווים ל-24 שנה זה לא אותו דבר אפילו שזה אותו מספר שנים שתי החצאים זה לא אותו דבר כמו דבר שלם
וכל מה שזכה רבי עקיבא על ידי 24 שנה לא היה זוכה על ידי פעמיים שתיים עשרה שנה
עוד יש לבאר בעניין סכנת הסח הדעת
כתב המסילת ישרים כשהגיעה זמנה של מצווה
או בהעלותו על מחשבתו לעשות מצווה,
אל יניח לעשותה מיד
שאין סכנה כסכנתו.
הוא אומר שברגע, מסילת השערים כותב, שברגע שמגיע לך זמן של מצווה או שיש לך מחשבה של מצווה,
אז מיד תעשה אותה,
לא להניח אותה.
ויש לו ראייה מגמרא בכתובות
רבי חנניה בן חכינאי היה וכעזי לבי רב בשלהי הילולא דרבי שמעון בן יוחאי.
רבי חנניה בן חכינאי היה בסוף ימי ההילולה של רבי שמעון בן יוחאי.
אמר לרבי שמעון, אומר לו, יעקב לי עד דעת בעדך.
זאת אומרת, תחכה לי,
רבי חניניה בן חכינאי רוצה ללכת לבית המדרש,
ורבי שמעון אומר לו, חכה לי עד שאני אבוא איתך, עד שיגמר ימי החופה ואני אבוא איתך.
ומה אתם אומרים, הוא חיכה לו או לא?
לא חיכה לו, רבי חנניה בן חכינאי לא חיכה לו.
והנה ודאי, וזה מהטעם הזה, והנה ודאי חברותא כמו רבי שמעון בן יוחאי גדול מאוד ערכא.
ובכל זאת לא רצה רבי חנניה בן חכינאי להמתין לרבי שמעון בן יוחאי עד סוף ימי המשתה.
והרנסה לשתים עשרה שנה לבית המדרש
ומה אם כמה ימים בחשבון זמן של שתים עשרה שנים? מה זה כמה ימים לעומת שתים עשרה שנים? זה כלום. מה הבעיה לחכות לעוד כמה ימים ויש לך חברותה כזאת גדולה?
לא, הוא לא מחכה. למה?
אלא שאין סכנה, כי סכנת האיחור, כדברי המסילת ישרים. אם הוא היה מחכה עוד טיפה, אפילו לרבי שמעון,
הוא לא היה מגיע למה שהגיע.
ומוטב לוותר על חבר כרבי שמעון בן יוחאי ולא לאחר, רגע אחד לאחר שיחליט ללכת למקום תורה.
ומה שכתב המהרם שיף שם,
שלא ידע מה יקמש מעלן בזה. המהרם שיף כאילו אומר, מה מה בא להשמיע לנו בזה?
מה בא להגיד לנו שלא כדאי לחכות?
והרי לנו זה חידוש גדול.
שמוטב להאבד, לוותר על חברותה כזאת
בשביל
לא לפספס את המצווה.
אז המהרם שיף לא אומר, מה בא לאשמה לנו בזה?
אלא צריך לומר שלקדוש השם, המהרם שיף, זיכרונו לברכה, היה חידוש זה פשוט בעיניו. זה דבר,
זה היה ברור אצלו.
לא מחכים בהיסח הדעת, שיש לך מצווה, לא לתת להיסח הדעת
להיכנס בפנים.
וקיבלתי מאבי, אדוני אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה, אומר המחבר,
קיבל מאביו
על דבר שאירע בוולוז'ין בימיו של הגאון רבי חיים, זכר צדיק לברכה,
שפעם אחת שאלו שאלה את הבקיא הגדול ביותר בישיבה באמצע הסעודה.
היה את התלמיד בקיא מאוד בישיבה ושאלו אותו שאלה באמצע הסעודה,
והוא לא ידע לענות.
וזה דבר פלא, והיה דבר מפורש בתוספות, תוספות פשוט זה התשובה.
ולא ידע הבקיא את התוספות הזה.
ומרוב צערו, שהוא לא ידע את התוספות הזה, שזה תוספות פשוט,
ומרוב צערו לא גמר סעודתו ולא בירך ברכת המזון,
וערק למקום סתר,
ושם ישב שבע שנים ולמד בהתמדה עצומה,
ונעשה לאחד מגדולי ישראל.
באותו רגע הוא לקח את עצמו, בלי לברך אפילו ברכת המזון, הלך למקום סתר, שבע שנים, נסגר,
רק למד רצוף.
ובזכות זה הוא נעשה לאחד מגדולי ישראל.
ושאלו את הגאון רבי חיים, זכר צדיק לברכה, אם טוב עשה.
וענה הגאון שמצד אחד ודאי שלא עשה כדין,
שאסור לקום מן הסעודה ולא ברכת המזון.
אך מאידך, אילו היה עושה כדין ומברך ברכת המזון,
אז היה לו עוד פעם עכשיו השהייה עם ברכת המזון,
ואז נהיה כמו היסח הדעת, אפילו זו ברכת המזון.
ודאי שלא היה בורח מן הישיבה למקום סתר,
ולא היה עוסק בתורה שבע שנים בהתמדה עצומה כל כך.
וזוהי הסכנה של האיחור שעמד עליה הבעל המסילת ישרים, זיכרונו לברכה.
אז רואים שאם החיוב זה למלך אפילו,
לא לעזוב את התורה, לא להסיח את הדעת, כי היסח הדעת,
אם היה שיח הדעת לרבי עקיבא הנכנס אפילו למשהו קטן,
לא היה כמו 24 שנה שלמות.
כל דבר שמחלקים אותו,
זה לא אותו דבר כמו דבר שלם.
אז הרי לנו מכאן שגם אנחנו מחויבים בזה, ובשביל להגיע למעלות גדולות אנחנו חייבים לא להסיח את הדעת מהתורה.
יהי רצון שנזכה לזה.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).