בזכות הענוה זוכים לירושת הארץ | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רפואה שלמה במהרה ברמח איברים ושסה גידים

ליוחי בן אסתר ובנימין,

שהקדוש ברוך הוא יהפוך לבבו לתשובה שלמה אמיתית,

ושזכות זיכוי הרבים תעמוד לו ולמשפחתו לעד, אמן.

והיה כי תבוא אל הארץ אשר אדוני אלוהיך נותן אליך נחלה וירישתה וישבת בה.

אור שבעת הימים,

מורנו ורבנו הבעל שם טוב אומר שיש לקדוש ברוך הוא שתי דרכים לעורר את האדם בתשובה

על ידי שמביא עליו עונשים ודינים

וממילא מתעורר האדם לעשות תשובה שלמה,

והדרך השנייה שהקדוש ברוך הוא משפיע על האדם חסדים ורחמים גדולים

ועל ידי כך מתעורר האדם וחושב

הלוא אני חוטא גדול

ואיך משפיע עליי הקדוש ברוך הוא חסדים ורחמים

ומזה הוא בא לידי בושה גדולה

ומתעורר בתשובה שלמה לתקן את כל מה שמרד במלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

אז הבעל שם טוב אומר שתי דרכים לעורר אדם, אחת בייסורים

ואחת בחסדים.

אולם, אומר על כך הקול אריה,

עצה זו להשפיע חסדים ורחמים על החוטא היא מועילה רק למי שיש לו מידת הענווה,

שכן כאשר משפיע עליו הקדוש ברוך הוא חסדים ורחמים,

הוא מבין ויודע,

בגלל שהוא ענו,

שהוא לא ראוי לכך.

ממילא הוא מתעורר לעשות תשובה שלמה.

אבל אם אין לו מידת הענווה,

בוודאי חושב הוא כי הוא ראוי לכל החסדים והרחמים ולכן הוא לא יתעורר בתשובה.

נמצא שלגביו אין עצה,

רק להעניש אותו במידת הדין על ידי איסורים,

כי לא יעזור לו.

והנה אמרו חכמים זיכרונם רכה,

שסגולה בדוקה לזכות לירושת ארץ ישראל

זוהי מידת הענווה.

כתוב בתהילים

וענבים ירשו ארץ

ויתענגו על רוב שלום.

והעניין הוא כי ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש,

ארץ שבה מושפעים כל מיני חסדים ורחמים שהם בבחינת חלב ודבש.

ובאמת,

מי יוצא לחוץ לארץ?

מי נשאר בחוץ לארץ?

לא בעלי ענווה.

משה היה ענב מכל האדם אשר על פני האדמה, לכן הוא רצה להיכנס לארץ ישראל.

אבל אדם נשאר בחוץ לארץ, למה? גאווה.

איזה גאווה? מה יש גאווה להיות בחוץ לארץ?

קודם כל, אמריקה זה לא ארץ ישראל. אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי-נגמרות.

אירופה, נו נו, האיחוד האירופי וזה, אבל לא זה.

למה הם שם? בגלל הגשמיות, רוצים שהמצב הגשמי יהיה טוב.

הרוחני פחות מעניין.

כמה אנשים יוצאים לחוץ לארץ בשביל רוחניות?

מה, חסר פה בארץ ישראל רוחניות?

מה, אין פה ערים שלמות שלומדים תורה?

צריך לנסוע לחוץ לארץ?

אלא מאי? מילא אם יש לו איזה רב מובהק, מיוחד,

שרק אצלו הוא יכול ללמוד תורה. ממנו הוא מבין. הוא מבין הכי טוב ממנו.

נגיד, בשביל זה הוא הלך.

בסדר.

אבל שאר הסיבות מהן?

נוחיות.

שם המצב יהיה, הסטטוס החברתי שלו יהיה גבוה.

לא יהיה פה בארץ ישראל נעבעך בקושי משכורת, 5,300, 5,700, ככה בקושי

משכורת מינימום. מה הוא יכול לעשות עם זה? שם מקבלים הרבה יותר.

אבל רק בעלי ענבה יכולים לירשת את הארץ. וענבים יירשו ארץ

ויתענגו על רוב שלום.

אולם ידוע מה שאמר החכם מכל האדם.

מה אמר?

כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב

ולא יהיה חטא.

אם כך,

איך אפשר שישארו ישראל על אדמתם בארץ ישראל בזמן שהם חוטאים

ואינם

בתכלית השלמות?

אלא הביאור על כך הוא שהקדוש ברוך הוא מאיר עיניהם של ישראל

כדי שיתקנו את דרכם.

והוא מוסיף להם שפע טוב של חסדים ורחמים

למרות החטאים.

ואז אם הם ענבים נמצאים בארץ ישראל,

בעלי ענבה, הם מבינים שלא מגיע להם.

אז הם מתעוררים לתשובה.

אולם כאמור העצה הזאת,

שהשם מרבה חסדים הם החוטאים,

היא תועיל אמרנו רק לענבים.

כי הם יודעים לבטח שלא ראויים הם לקבל מהקדוש ברוך הוא את כל מה שהוא משפיע עליהם.

ולכן הם חוזרים בתשובה,

מתקנים מה שפגמו.

אבל אלה שאין להם מידת הענבה

וחושבים שלמרות החטאים מגיע להם כל טוב

ואינם מתעוררים בתשובה שלמה בעקבות החטאים,

אז ההכרח לגרש אותם מארץ ישראל,

מארץ זבת חלב,

כדי שיחזרו בתשובה.

אז יש כאלה חושבים שהם בחרו לצאת לחוץ לארץ לצורך

לפרק זמן קצר ולחזור.

והם לא יודעים שהם גורשו מפה, כי הארץ מכיאה את יושביה.

מעתה מבואר היטב מדוע התנאי המוקדם לזכות לירושת ארץ ישראל?

זוהי הדבקות במידת הענבה.

ככתוב, בענבים ירשו הארץ ותענגוה רב שלום.

רק ענבים יכולים להתעורר בתשובה שלמה כתוצאה מהשפעת חסדים ורחמים.

אז טוב,

איך אנחנו נלמד לרכוש את מידת הענבה כדי לזכות לרשת את ארץ האבות?

וכדי שהשם יתברך ישפיע עלינו חסדים ורחמים ולא דינים?

איך נגיע למידת הענבה?

אז ידוע מה שכתבו המפרשים,

שאדם

צריך ללמוד מידת הענבה מצמיחת פרי הארץ.

מה הפסוק הראשון שהתחלנו, אתם זוכרים?

כי תבואו,

והיה כי תבוא אל הארץ,

אשר אדוני אלוהיך נותן לך נחלה ורשתה.

אז איך לומדים מפרי הארץ?

זורעים גרעין

של פרי באדמה

מדרך הטבע,

והוא לא צומח.

קודם הוא צריך להירקב,

להתבטל מכל וכול עד שהוא נעשה בבחינת עין,

ואז, ורק אז,

מתוך העין יוצאת צמיחה חדשה.

ככה האדם

צריך אותו דבר.

הוא לא יכול לצמוח ולגדול ברוחניות

רק אם יבטל את עצמיותו עד שיגיע לבחינת עין.

את היש מעין.

אז צריך קודם כל לרדת, לרדת, לרדת, להגיע למידת הענווה כמו

הזרע,

ואז יצא ממנו פרי,

פרי הילולים.

על כך רמז הכתוב,

והיה

כי תבוא אל הארץ

בירישתה

וישבת בה ולקחת מראשית

כל פרי האדמה.

כלומר, אם אתה רוצה לשבת בארץ ישראל לבטח,

אז תיקח לקח, ולקחת

מראשית כמו הראשית

של כל פרי האדמה. איך נהיה הראשית?

על ידי זרע שמתבטל באדמה,

ואז יהיה פרי האדמה.

אז ולקחת זה לקח

מראשית

ואז תהיה פרי האדמה, וככה אתה תצמח ותגדל,

אבל קודם תתבטל

מכל וכל.

על ידי כך תבוא גם אתה לידי מידת הענווה,

ותבין שבעצם אתה לא ראוי

לשפע רב

וטוב שהשם משפיע עליך ברוב חסדיו ורחמיו,

ומזה שאתה ענו,

תתעורר בתשובה שלמה מתוך רחמים וחסדים שהשם עשה איתך,

ותגיד איך אני כפוי טובה ומשפיע עליי ולא מגיע לי.

אז איך אני לא מחזיר טובה כנגד מה שאני מקבל טובה?

יוצא שמתוך כך

תוכל

לחזור בתשובה שלמה,

ולהתקרב אל הבורא יתברך. אם לא, יש רק את הברירה השנייה.

יש רק שתי ברירות.

או איסורים ודינים,

או בדרך הזאת.

אבל הדרך הזאת זה רק למי שיהיה עניו.

נו, אז למדנו משהו, אפשר להתחיל,

ואנחנו לפני ראש השנה, עוד אפשר להספיק.

ואז בעזרת השם,

יהיה טוב, ניכתב בספרן של צדיקים, בכת של הצדיקים,

לא בכת

של הרשעים.

אז זאת אומרת,

כל אחד יכול, ויש כאלה שיספיקו אולי לעלות לארץ.

נראה אם יספיקו לעבוד על מידת הענבה ולהגיע לארץ.

רבי חנניה ברגל שאומר,

רוסו הגוז ולכו, לזכות ישראל.

לפי כוח,

תרבו להם תורו ומשואות.

שנאמור אדונו בסלומה על סירגו,

יגדיל תורו ויעדיל.