בית שמש - בית שמש

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

תודה רבה.

ערב טוב.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

הערב הזה לרפואת אברהם בן נאוה

ולכל עם ישראל, ובכללם מושב נוחם ומשפחת דוד,

ליראת שמים ואמונה אמיתית.

אמן.

ולעילוי נשמת דוד יהושע בן תמר,

יוסף בן יהודה, בצלאל בן יפת, שלום בן רזל,

אסתר בת אסתר, מירה בת מלכה, שושנה בת אביגיל, שושנה בת בתיה,

וסעדה בת סליימן.

ולהצלחת רבי שמעון לוי ורפאל מורחי,

ולכל העוסקים בסיוע ערב זה ובשיתוף המחלקה לתרבות תורנית בית-שמש בראשות הרב מרדכי חייב.

ורוע ביותר.

ורוע.

כן,

זאת תהיה תורת המצורע ביום טהורתו, והוא בא אל הכהן.

אחת שתיים. שומעים טוב?

אבל יש פידבק.

בטריבל צריך יותר טיפה.

וואן, טו,

אחת שתיים,

צה צה.

בספר דניאל,

שמדבר על אחרית הימים, נאמר,

ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך,

ואתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא,

ובעת ההיא מלאת

עמך כל הנמצא כתוב בספר.

יש פידבק איום ונורא,

וזה בלתי אפשרי כך.

בהתבונן עתה במהלך המאורעות בחיי העולם נראים דברי הנביא כמתאימים ממש לזמננו,

כי אין לנו יום אשר צרתו אינה גדולה מחברתו.

זאת אומרת,

אני חוזר על הפסוקים.

ובעת ההיא

יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך,

והיתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא.

זאת אומרת, באחרית הימים

תהיה צרה גדולה לעם ישראל שלא היתה מעולם.

ובעת ההיא מלאת עמך כל הנמצא כתוב בספר, אבל מי ימלט?

מהצרות זה רק מי שיהיה כתוב בספר.

ועכשיו, כשאנחנו מתבוננים במאורעות בחיי העולם,

נראים דברי הנביא כמתאימים ממש לזמננו.

אין לנו יום שצרתו אינה גדולה מחברתו

או מחברו.

חובת הלבבות כותב

אחת מן הבחינות שצריך אדם לראות טובות הבורא

זה הסכמת בני אדם והתחברות לבותם

עם רוב התחלקות מידותם,

למנות עליהם איש מהם,

ומקבלים עבודתו ושומעים בקולו ויראים אותו,

והוא שומר אותם ודן בצדק ביניהם

ומנהיגם על מה שיש בו תקנת כולם,

שזו תקנת העולם.

אומר רבנו בחייה בחובת הלבבות.

אחת מן הבחינות שצריך אדם לראות את טובות הבורא היא

שבני אדם מסכימים

ומתחברים יחדיו בלבותיהם,

למרות שהם מתחלקים במידות שלהם ואינם שווים,

אבל הם מתחברים למנות עליהם איש מהם,

ומקבלים עבודתו

ושומעים בקולו ויראים אותו,

והוא שומר אותם ודן בצדק ביניהם,

ומנהיג אותם על מה שיש בו תקנת כולם,

וזאת תקנת העולם.

אם כך היו פני הדברים, העולם היה מתוקן.

ואילו היום בזמננו נראה הכול להיפך.

אין מלך

ומנהיג

וכל הישר בעיניו יעשה,

ולכן המחלוקות והמלחמות רבות בעולם.

כל זה

באופן כללי.

וגם,

זה בכלל מה שנאמר,

והייתה עת צרה שלא נהייתה להיות גוי עד העת ההיא.

מי שלא יודע,

טורקיה הודיעה

שהיא עושה כרגע תרגיל

עם סוריה ועם לבנון,

תרגיל צבאי,

בהסכמת ברק-חוסיין-אובמה.

ומתי זה מתחיל?

בליל העצמאות.

דהיינו, ברק-חוסיין-אובמה מועטט לישראל.

אם אתם חושבים שאני בוש, תתביישו לכם.

אני מתכוון להיות חוסיין.

אז שלא תהיה לכם שום טעות,

ואני מראה לכם

שהיות שטורקיה שייכת לברית נאטו,

ברית נאטו עושה תרגיל צבאי עם סוריה,

שהייתה עד אתמול, כמו שאומרים, ציר הרשע.

היא ואיראן

וצפון-קוריאה.

ברק משנה את הכללים,

והוא לא עומד בצד שלנו, אלא בצד שלו,

ואנחנו נראה בדיוק

איך הוא יוביל את העולם

לאן שאנחנו צופים שהוא יוביל.

מלבד צרות הפרט,

שיש מחלות וייסורים וכדומה, שהם רבים, רחמנא נצלן,

אלא גם כל המלחמות והמהומות ששולטות בעולם,

בשפעת החזירים,

בדלקת הפרות המשוגעות,

ועוד מעט יהיה

וירוס החגבים,

ואחר כך מכת הזבובים והיתושים,

וזה חוץ מההוריקנים והצונאמי ורחידות אדמה,

ולבות,

והכול הולך ככה

ונהיה בלאגן.

ובעת ההיא יימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר.

אבל הנביא מלאכים מעודד אותנו שמי שיהיה כתוב בספר יימלט.

כמו שראיתם בסוף הסרט, גוג ומגוג,

ייפול מצדך אלף ורבבה מימיניך אליך לא ייגש.

מי שיהיה כתוב בספר,

אליו לא ייגש שום דבר.

אז כתוב שיתבררו ויצורפו רבים

והרשיעו רשעים,

ולא יבינו כל רשעים,

והמסכינים יבינו.

מלבד עת הצהרה שתהיה בעולם בנושא...

כך תהיה עת צרה שתהיה למשפט היחיד, וזה המחלות והפגעים שיהיו בעולם.

אז גם תהיה צרה בעולם בנוגע לרוחניות,

ולא רבים יזכו להגיע לאמת.

הרבה בלבול יהיה.

המאורעות יהיו כאלה קשים שהשואה זה אפס לעומת מה שיהיה.

ארבעה מיליארד בני-אדם מתים.

אמרו האמוראים,

כשיבוא מלך המשיח אנחנו לא רוצים להיות באותה העת לגודל הצרות והאסונות שיהיו.

למרות שבטוח הם היו ניצלים,

אבל לחוות זאת ולראות זאת הם לא היו מוכנים.

זה מה שאמר הנביא, התבררו והתלבנו ויצורפו רבים,

ויהיה בירור אחר בירור וצירוף וליבון,

ולא הכול יזכו,

ורק יחידי הסגולה יהיו מכלל הזוכים להשיג רוחניות ושלמות.

אחד מהדברים שמי שרוצה להינצל צריך להשתדל,

זה להתרחק מתרבות הגויים,

כי מי שתהיה לו אחיזה בתרבותם של הגויים,

יהיה כוח בגויים לשלוט בו.

אבל מי שיתנער מכל זה ויבדוק בביתו היטב שאין לו מתרבותם, ממותגיהם,

מהטמבלוויזיה שלהם,

מהאינטרנט שלהם,

מכל מה שהם בעצם מפיצים, שזו המטרה של גוג ומגוג, להפיץ

כפירה בכל העולם,

כמו שגוג ומגוג אומר,

אני תחילה אזדבק לפטרונם ואחר כך לעם ישראל,

זאת אומרת, קודם כול אני אגרום שיהיה נתק

בין הקדוש-ברוך-הוא לבין עמו, ואז אני אוכל לטפל בהם, כי הוא לא יגן עליהם.

אז לכן עיקר העבודה שלו זה לנתק אותנו ולהדביק אותנו לאומות העולם ולתרבותם.

מי שיהיה חכם ישכיל ויתרחק מזה,

יינצל.

כן, יש לראות בכל יום ויום

יורדים אנשים בזמננו ממדרגתם,

ואפילו כאלה שמשיגים מדרגה מסוימת לא יכולים להתמיד בכך, אלא נופלים ויורדים מהמדרגה,

יורדים מהמעלה.

קשה להם להתמיד לאורך זמן.

וזה צירוף הליבון שנאמר בכתוב, ישוטטו רבים

ותרבה הדעת.

והנה אנחנו רואים

שבני התורה, ביחס להמון העם,

הם אומנם רבים ביחס למה שהיה באירופה, אבל הם מעטים ביחס לכלל,

ורוב המון העם עדיין רחוקים מתורה ומצוות,

ואף בקרב אלה שהם בני תורה,

הרוב מסתפקים במעט לימוד תורה וסבורים שבכך הגיעו לתכליתם.

ואילו העיקרים הנדרשים כאמונה,

כיראה,

השגחה, ביטחון,

נעלמו לגמרי.

זאת אומרת, אין את האמונה והיראה שהיו פעם, בדור קודם אפילו.

אין את הביטחון והאמונה בהשגחה האלוקית כמו בדור קודם,

שלא לדבר על שני דורות.

והדבר מפליא,

איך אנשים חושבים שבמעט תורה,

ואנחנו מדברים כבר על מי שלומד תורה,

איך חושבים שבמעט תורה ישיגו שלמות?

אז כבר הזכרנו את דברי רבנו יונה,

שהמבזה מצווה אחת, כגון המבזה את המועדות,

אין לו חלק לעולם הבא.

אדם שמבזה את חול המועד,

והוא לא לובש כסות

כמו שצריך ללבוש בה מועדים,

כמו בגדי שבת,

ולא מכבד אותו במאכל ובמשתה.

זה נקרא מבזה את המועדות.

אדם כזה אין לו חלק לעולם הבא.

הוא יכול להיות אדם שומר תורה ומצוות, אבל מבזה את המועדות זה חמור מאוד,

כמו מבזה את הקודשים.

ומי יוכל להעיד על עצמו שאינו מבזה את המצוות?

כל שאינו שם

תפילתו לעיקר ואינו מקפיד עליה,

הרי בוודאי הוא בכלל המבזים את התפילה.

וכן, כל שאינו טורח בתיקון מידותיו הרעות,

וספוג בגאווה ושנאת הבריות,

ולא מכיר בזה שזה חטא,

הרי גם הוא אין לו חלק לעולם הבא.

זאת אומרת,

אדם שמסתובב עם גאווה,

יש לו שנאת הבריות, שזה התוצר

של הגאווה,

והוא לא חושב שיש לו בעיה עם המידות,

אדם כזה מאבד את העולם הבא,

כיוון שכתוב שהקדוש-ברוך-הוא מתעב

את מי שהוא בעל גאווה.

תועבת השם,

קול גבה לב.

וזה מה שאמר הנביא, והמשכילים יבינו.

אבל רק יחידי סגולה בדור הזה יבינו וידעו את האמת

שלא יכול להיות אדם שטחי בעבודת השם,

אלא צריך לברור את מידותיו אחת לאחת ולתקנן,

ולהרבות בתורה ובמצוות.

מובא בגמרא,

כשחלה רבי אליעזר

נכנסו תלמידיו לבקרו.

אמר להם,

חמה עזה יש בעולם או חמה עזה יש בעולם.

התחילו הן בוכין

ורבי עקיבא מצחק.

אמר לו, מפני מה אתה צוחק?

אמרו לו, מפני מה אתה צוחק?

אמר להם רבי עקיבא, מפני מה אתם בוכים?

התלמידים בוכים, רואים את הרבה שלהם,

חולה, חולה אנוש.

אמרו לו, אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבקעה?

רבי אליעזר, שרוי בצעריך, אנחנו לא נבקעה.

אמר להם, לכך אני משחק,

בגלל זה אני שוחק.

כל זמן שאני רואה רבי שאין ינו מחמיץ,

ואין פשתנו לוקה,

ואין שמנו מבאיש,

כשאני רואה שלרבי שלי,

רבי אליעזר הגדול, אין שום נזק,

כלום.

יין לא מחמיץ, פשתן לא לוקה, שמן לא מבאיש.

אמרתי,

שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו בחייו.

אולי שילמו לו,

לרב שלי, את כל העולם הבא בעולם הזה.

עכשיו, כשאני רואה שריבי שרוי בצער, אני שמח.

אמר לו רבי אליעזר לרבי עקיבא,

כלום חיסרתי מן התורה? כלום?

אמר לו, לימדתנו רבנו,

כי אדם,

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

אתה בעצמך לימדת אותנו ככה.

אין מציאות כזאת שיהיה צדיק ולא יהיה חטא.

לא יהיה חטא, יש אומרים, חטא ממש.

יש אומרים שבמצווה 2-3 יכול להיות שבתוך המצווה עצמה יהיה צד של חטא.

אבל מוכרח שהאדם הוא לא מלאך,

ואפשר שהוא יהיה חטא.

הצבע של המצלמה הזאת, תכלת כחול, בכלל לא משקף את המציאות.

נוראות הדברים.

לאחר שאין צדיק שלא יהיה חטא,

בהכרח שף רבי אליעזר נכשל בחטא,

ולכן ייתכן שיקבל עולמו בחייו ולא ינחל כלום בעולם הבא, כי על כל מצוותיו ומעשיו הטובים הוא כבר קיבל שכר בעולם הזה.

זאת אומרת, אם אין אפשרות שצדיק

לא יהיה חטא,

ורואים שרבי אליעזר לא לוקה

שום דבר,

אז מוכרח

שהוא קיבל את כל השכר בעולם הזה. ככה מבין רבי עקיבא, לפי מה שלימד אותו רבי אליעזר.

אבל

בגלל שהוא ראה שהוא עכשיו לוקה

והוא חולה אנוש,

אז הוא שחק.

הוא היה מאושר

שרבו ודאי לא קיבל את כל שכרו בעולם הזה, כי אם עונשים אותו בעולם הזה,

אז זאת אומרת,

ודע מתן שכרם של הצדיקים לעתיד לבוא,

ובו פורעים ממנו על המעט שאולי הוא עשה חטא כלשהו.

ועבור החטא

הוא עלול, חטא אחד אפילו, הוא עלול לירש גיהינום.

למה? כי אם הוא סובר, רבי עקיבא שהוא קיבל את כל שכרו.

בעולם הזה אז מה נשאר לו לעולם הבא?

שום דבר, רק החטאים.

אבל כשהוא ראה שעל חטא הוא קיבל פה אז הוא יודע שכל השכר לעולם הבא.

כי הכלל הוא

האדם יראה לה עיניים והשם יראה ללבב.

כל מעשי אדם

מההשקפות שלו

הם רק לפי ראות עיניים וזה לא העיקר.

העיקר, מה שנדרש מהאדם זה המחשבות וצפוני הלב,

ולכן אפשר שאפילו רבי אליעזר הגדול יטול עולמו בחייו,

אף שלא חיסר מן התורה כלום.

מכל מקום זו רק ראיית עיניים ולא מצפוני הלב.

זה מה שאמר הנביא,

התלבנו ויתבררו ויצורפו רבים.

ואין אנו יכולים להבחין כלל במהות הבירור.

ורק הקדוש-ברוך-הוא,

שבוחן לב וחוקר כליות,

יברר

למי שאינו מכלל הזוכים.

והבירור הזה ייעשה לאחר שהכיר הקדוש-ברוך-הוא

בלב האדם שאינו כשר,

ולכן יברר ויצרף

ויצורף

על-ידי מעשים ודרכים להורות איך מצבו הרוחני האמיתי.

ומעתה,

כאשר נתברר שימים אלו הם ימי אחרית הימים,

חייב כל אחד לבחון ולברר את דרכיו כדי שיוכל לעמוד בימי הבירור והליבון

בהרשיע ורשעים,

ולא יבינו,

והמשכילים יבינו.

אף בימי אחרית ועת הצרה לא יזכו הכול להבין ולראות דרכי שמים,

והרשעים יוסיפו להרשיע, ורק משכילים ידעו להבין ולהכיר הנהגות שמים ודרכיו.

אחד מהניסיונות שיש בדור הזה כרגע,

שתדעו לכם,

זה האינטרנט,

הטמפלוויזיה,

הפלאפונים,

דור שלוש וחצי, ארבע, ארבע וחצי, חמש וחצי, גיהנום וחצי,

שבנקל אדם מחזיק את כל שבעת מדורי גיהנום אצלו בכיס.

וזה הניסיון.

אדם נמצא עם עצמו לבד,

אין מי שרואה הוא יכול לעשות כל עבירה וכל פשע.

בדורות קודמים, אם אדם היה רוצה לעבור עבירה,

היה צריך להסתלק מהאזור שבו הוא גר, כי כולם מכירים במעשיו,

ולא היתה אפשרות לעשות עבירה בפרהסיה.

בסתר לא היו כלים.

אין מכשירים מודרניים שיכולים להביא לך את כל הטומאה של העולם אליך הביתה ולתוך הכיס.

אבל זה דור הבירור והליבון שבו בודקים איפה בדיוק כל בן-אדם נמצא,

במה הוא מתעסק

ומה הוא עושה.

אז שלא תתפלאו,

כשיגיע הרגע האחרון

ופתאום תראו אנשים עם זקן שמקבלים מכות,

אז תבינו שיש חשבון

למי שרואה לא לעיניים אלא ללבב,

ומי שרואה גם במחשקים,

אז ייתפסו כולם.

לכן תזכרו שהבירור התחיל כבר,

ואנחנו נמצאים לקראת הסוף שלו,

ועוד מעט יתגלגלו הדברים לאן שהתגלגלו למלחמה שתהיה כנראה בהיקף עולמי.

הפרשיות האלה,

תזריע המצורע,

עוסקות בענייני נגעים,

ויש לראות הנהגת דרכי שמים,

וזה באמת להפך מהבנת האדם ומחשבותיו,

כי טבע העולם, בשעה שאדם רואה שמעשי אדם מצליחים בעולם הזה,

ומזומן לו פרנסתו ברצון ובנקל,

סבור שהוא מוכשר וראוי ורצוי אצל הקדוש-ברוך-הוא.

אדם שמצליח

מרגיש שוודאי הקדוש-ברוך-הוא אוהב אותו. למה? נותן לו כסף, נותן לו כבוד, נותן לו שררה, נותן לו מעמד, נותן לו הכול.

אז אם כן, מה הוא מרגיש?

הוא מרגיש שהוא בסדר גמור.

אבל מחשבות הצדיקים להיפך.

מחשבות הצדיקים, הם לא מתפעלים ממה שיש להם.

שהרי רבי אליעזר

לא החמיץ ענו ולא לקה פשטנו ולא הבא איש שמנו,

וזו היתה סיבה לדאגה שרבי עקיבא חשש שמא קיבל שכרו בחייו.

אתם שומעים? צדיקים. אם מקבלים יותר מדי טוב, מודאגים.

מודאגים, איך יכול להיות?

מרשעים בדיוק הפוך.

מקבלים הכול טוב

ולא מבינים שזה הלעיתהו לרשע וימות,

שזה בדיוק הפוך, כי נותנים לו כל שכרו בעולם הזה בשביל

להוציאו מן העולם הזה חייו כמו שהוא בדיוק.

בעת שאדם רואה כי זוכה להתקרב לקדוש-ברוך-הוא והקדוש-ברוך-הוא מזמן לו תורה ומצוות

ודרכים ואופנים להגיע לאמת,

זה הסימן האמיתי כי הוא ראוי בעיני הקדוש-ברוך-הוא,

ומגלגלים זכות על-ידי זכאי וחובה על-ידי חייו.

תשמעו, דבר אדיר.

מתי תוכל

להגיד על עצמך שבאמת אתה רצוי לפני השם?

ברגע שתראה שהקדוש-ברוך-הוא לא מזמן לך חומר,

לא עניינים של פרנסה וגשמיות ומכוניות וכבוד ודירה ויישוב טוב וכל זה. לא זה, לא זה. זה לא הראייה.

משם אין ראייה.

הראייה, אם הוא מזמן לך מצוות, אם הוא מזמן לך חסדים, אם הוא מזמן לך זיכוי הרבים, אם הוא מזמן לך תורה מרובה, אם הוא מזמן לך אנשים יראים

שיתחברו אליך,

אם אתה רואה שכל הזמן

יש לך דבקות לתורה ונדבקים אליך בני תורה ואתה סביב הנושא הזה כל הזמן,

זה סימן שאתה ראוי לפני השם.

ה׳. אם אתה רואה שיש לך הצלחות רק בחומר אתה צריך להיות מודאג מאוד, כי יצר הרע שולח לך הרבה הרבה ניסיונות ופיתויים כדי שאתה תתבלבל.

והרעיה הכי גדולה כדי שאדם ידע שבאמת

הוא רצוי לפני ה׳ זה אם הוא זוכה להיות מזכה הרבים.

ואני אסביר לכם על זה דבר מדהים.

במסכת צמחות בפרק שמיני כתוב שרבי עקיבא

ביקש להעמיד לו ספסל בבית-הקברות

בקבורת בנו והוא ביקש לומר כמה דברים.

והוא אמר,

מובטח אני שבני זה בן העולם הבא,

שזיכה את הרבים.

והוא הביא ראיה לדבריו,

מובטח אני שבני זה בן העולם הבא,

שזיכה את הרבים.

תנא קדוש הבן שלו,

תלמיד חכם עצום,

ירא שמים אמיתי,

הוא לא אומר עליו

שהוא בן העולם הבא בגלל זה,

רק בגלל שהוא זיכה את הרבים.

הרי ראינו

מפורש

שרבי עקיבא חשש שרבי אליעזר, עם כל גדולתו,

שלא השאיר דבר מהתורה שלא למד ולא ידע,

למרות זאת חשש שקיבל שכרו בחייו ואין לו חלק לעולם הבא. דהיינו,

הוא יכול ללכת לגיהינום.

ולמה מזיכת הרבים זו ראיה שהוא זכאי בעולם האמת

ושהוא בן העולם הבא?

מביא ראיה רבי עקיבא מהפסוק

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

אומר, ראויין היו ישראל

לצאת ממצרים לולא משה ואהרון. גם אם לא היו משה ואהרון הגואלים

היו ראויים ישראל לצאת. למה?

שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו.

הבטחה אלוקית, עם ישראל יצאו ממצרים.

על ידי מי?

באותו דור, מי היו הכי ראויים?

הכי ראויים היו משה ואהרון.

אבל אם הם לא היו, היו אחרים.

אלא מה? שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

למה יצאו על ידי משה ואהרון?

כיוון שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

היות שבשמים בחנו את כל הדור ולא מצאו בהם זכאים יותר ממשה ואהרון

לכן גלגלו את זכות הגאולה על ידי משה ואהרון

זאת אומרת מי שמגלגלים זכות על ידו

מן השמים מודיעים שהוא זכאי

מי מגלגלים זכות?

מן השמים.

אז אם מגלגלים לו זכות זה רק בגלל שהוא זכאי, כי הכלל אומר מגלגלים זכות על ידי זכאי

ומגלגלים חובה על ידי חייו.

אמר רבי עקיבא, מובטח אני שבני זה בן העולם הבא שזיכה את הרבים.

אם הוא לא היה זכאי

לא היו מגלגלים זכות על ידו,

וזו הראייה הברורה שהוא בן העולם הבא.

עכשיו, אם אתם רוצים לברר אם אתם בני העולם הבא,

תבדקו אם אתם מזכים את הרבים.

האם אתם בכלל אלה שנקראים מזכי הרבים או לא?

אם תהיו בכלל מזכי הרבים,

אז אתם זכאים.

כי אם מגלגלים לכם כל כך הרבה זכויות

על ידכם,

ודאי שאתם זכאים.

כי אחרת לא היו מגלגלים.

יוצא מזה שאתם צריכים לחפש עצות איך לזכות את הרבים.

כתב הרמב״ן

בכתב הספורנו

בענייני הנגעים

שאינם מחלות כשאר מחלות הגוף,

אלא הם עניינים רוחניים שבאים לעורר את האדם לשוב ממעשיו הרעים.

בפרשה כתוב שיש נגעים שבאים על האדם,

ויש שבעה נגעים שבאים על האדם.

ומה הן העבירות שגורמות לנגעים?

לשון הרע,

שפיכות דמים, זה גם הלבנת פנים,

שבועת שווא,

גילוי עריות,

וזה גם ייחוד עם אשה אסורה,

אפילו ללא מעשה,

גסות הרוח,

גזל

וצרות העין.

אלה שבעה דברים שעליהם באים נגעים.

לשון הרע, מי שמדבר על אחרים,

שפיכות דמים, אמרנו גם הלבנת פנים,

שבועת שווא, אדם שנשבע לשווא ללא צורך,

גילוי עריות על כל מאפייניו,

גסות הרוח,

גאווה,

גזל, אדם שגוזל את חברו,

וצרות העין, אדם שאין לו לב

לתת לאחרים.

על זה באים נגעים ומחלות,

ומחלות בגוף.

ואלה עניינים רוחניים שבאים לעורר את האדם לשוב ממעשיו הרעים, ומדרגות שונות יש בנגעים.

שאת, ספחת, בהרת,

שאת זה על גאווה, שהוא מתנשא,

ספחת, שיש לו חברים רעים,

נספח לאחרים.

בהרת, שיש לו קול, והוא מרגיש שהכול בהיר ונהיר.

אבל,

יש מדרגות שונות.

בזמן שהיו קדושים בני ישראל,

הקדוש-ברוך-הוא, בארץ-ישראל בלבד,

ולא בירושלים,

היה מראה נגעים בבית, אם אדם היה חוטא,

שכערורות ירקרקות היו מופיעות לו על הקירות.

והכהן היה בא ואומר,

אם זה טמא או טהור,

אם לא היו צריכים לסתור

את הבית לחלוטין.

אחר כך

היה מתקרב אליו הנגעים והיו בבגדים,

שזה דבר לא טבעי,

דבר לא טבעי שבאים נגעים על בתים, באים על בגדים.

ואם הוא לא היה מבין את זה,

אז זה היה לו בא בגוף.

אם הוא היה לו בא בגוף והיה בעור בשרו,

אז עדיין זה סימן שזה לא נכנס פנימה, עוד יש לו תיקון.

אז היו נותנים לו אפשרות לחזור בתשובה ולהתבונן,

ומוציאים אותו מחוץ למחנה,

והוא בהסגר, כמו עכשיו,

שאנשים מכניסים אותם לבידוד, ממש פרשת נגעים עכשיו,

ויש שפעת החזירים.

כל מי שלוקה, מבודדים אותו כי הוא עלול למות.

83 כבר מתו במקסיקו,

ביניהם צעירים,

בריאים,

וזה מדבק מגפה.

עכשיו גילו בארצות-הברית, בקווינס, 20 בחורים,

וזה כבר מתפשט לכמה מדינות.

בישראל יש אחת, בלנדאו,

כשבודקים אם זה כן או לא, הוא גם מגיע ממקסיקו.

אבל בקיצור, כל פעם אתם שמים לב שיש איזה משהו כזה.

מכל אופן,

הנגעים האלה באים

לומר לאדם לשוב בתשובה, אז הכהן היה בא ואומר,

אם זה טמא או טהור, נותנים לו עוד אפשרות שבוע, ואם לא, הוא היה מצורע לחלוטין.

אדם שיש לו צרע צריך להיות מובא אל הכהן?

צריך להביא אותו לרופא, לדוקטור, לפרופסור גדול.

לא, התורה אומרת לו, זה לא שייך לרופאים.

הנגעים באים

בשביל שאדם יעשה תשובה,

ובשביל זה צריך את הכהן, שהוא החכם,

שיבחן את הדברים,

האם האדם שב בתשובה או לא שב בתשובה.

ומראה הנגע אומר לו,

האם הוא שב או לא שב.

אז זה תלוי אם השיער הצהיב או לא הצהיב,

אם זה היה בפנים, אם זה העמיק, אם זה העדים.

יש בזה כמה סימנים,

ואז הכהן קובע.

גם בזמננו,

שאין נגעים בעולם כמו שהיה בדורות קודמים,

אבל אין הביאור שסימני הקדוש-ברוך-הוא יסתלקו מן העולם.

אנחנו לא ראויים לנגעים שהם סימנים גלויים בדרך כלל להגיע לתשובה כמו בדורות ראשונים.

אבל הקדוש-ברוך-הוא מראה לנו את זה בדרך קשה יותר, שמאוד קשה להשיגה,

ואלה סימנים של מחלות הגוף שמטרתן לעורר את האדם,

אבל צריך להיות מכלל המשכילים שיבינו להבין שאלה דרכים לתשובה.

והנה המחלה הפתאומית

שנפוצה עכשיו בעולם,

ודאי שמטרתה להראות דרך לתשובה,

אבל אנחנו לא כל כך כשרים להבחין בה.

אבל בואו תשמעו דבר מדהים.

אחד מגדולי המפרשים על התורה, אספורנו, רבי עובדיה ספורנו,

מלפני כ-500 שנה,

על פרשת השבוע,

בפרק יג,

פסוק ב',

זכרו, יג, פסוק ב',

פרשת תזריע, אומר בזה הלשון,

לא תאמינו,

500 שנה,

אדם כי יהיה בעור בשרו,

וזה יהיה ברוב אם לא יטהר הזרע מדם הנידות.

אם לא שומרים על טהרת המשפחה,

אז יכול להיות

שאת או ספחת או בהרת,

וכולם מיני צרעת ומראיהם לבן

כמו שבא בקבלה,

ואין בהם ממיני הצרעת שסיפרו הרופאים,

זולתי המורפיא והאלברם והנתק,

שאלה מחלות ידועות.

הסתכלתי היום באנציקלופדיה,

מורפיא,

זו מחלת עור שמופיעה, יש שני סוגים, אחת שהיא מחלת האדם

ואחת שהיא רק

במקומות מסוימים, בכף היד, רגל, ברך, במקומות כאלה מקומי, אבל אדם לא מת מזה.

אמנם שאר מיני הצהרת החזקים שסיפרו

שהם סרטן לכל הגוף בכלל,

שמעתם?

רבי עובדיה ספורנו, לפני 500 שנה, כשעוד לא היתה המלה סרטן ידועה,

אמר כבר,

עוד פעם אני חוזר,

אמנם שאר מיני הצהרת החזקים שסיפרו שהם סרטן לכל הגוף בכלל,

והם נוטים אל האודם והשחרות,

לא תטמאהם התורה כלל,

אלא לא בכלל המחלות המטמאות,

כי כל ה...

כל המחלות שיש בהן טומאה

כל המחלות שיש בהן טומאה, לידיעתכם,

הלו,

אם חם לכם מזה, מה יהיה אחר כך?

איי איי איי איי איי איי איי איך הייתם מסתכלים על משה רבנו כשקרן עור פניו,

הפנס הזה חרטה ברטה לעומת זה.

אני חוזר.

אמנם שאר מיני הצהרת החזקים שסיפרו

שהם סרטן לכל הגוף בכלל

והם נוטים אל האודם והשחרות,

לא תטמא מהם התורה כלל,

כי אלה ארבע המראות לבדינה שסיפרו, זיכרונם לברכה, שהם שאת בתולדתה,

בהרת,

ותולדתה

באות בתוכחות על עוון.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, כל שיש בו,

אחד מארבע המראות הללו,

אינן אלא מזבח כפרה.

זה בשביל לכפר לאדם שישוב בתשובה.

אבל שאר מיני הצהרות שסיפרו הרופאים, שימו לב,

לא יהיו בעמנו כלל על צד מזבח כפרה.

שאר המחלות

הן לא מזבח כפרה אם לא יהיה עמנו בתכלית הקלקול, חס ושלום,

כשאר מתווה מצרים הרעים,

או מצד חטא בהנהגת המאכל והמשתה לזולתם.

שתי אפשרויות.

אחת, שעם ישראל יתקלקל כל כך

עד שחס ושלום יהיה ראוי למחלות מהסוג הזה.

וזה לא יהיה מזבח כפרה,

אבל יכול להיות עורר לתשובה מהעניין הזה.

או שזה יהיה חטא בהנהגת המאכל והמשתה וזולתם.

זאת אומרת, אדם שאוכל הרבה,

או אוכל מאכלים שאינם בריאים,

אדם זה גם יכול ללקוט במחלות הנוראיות האלה מסיבת הזלילה,

וגם זולתם זה עוד דברים שרומזים פה שלא נעים לדבר עליהם,

אבל לא תהיה בהם טומאה כלל.

ואז כתוב, והובא אל הכהן,

ואז הכהן מחליט טמא או טהור.

איך?

על-ידי התשובה של האדם שלקה בצרעת,

הכהן הוא שמטמא.

לכן אנחנו צריכים להתבונן

מה עלינו לעשות, יהודים יקרים, בתקופה כזאת,

שמצד אחד אנחנו מאוימים במלחמות קשות.

התפרסם היום

שכנראה ישראל

הורידה אונייה של האירנים לפני שבועיים,

שנשאה הרבה נשק לאוויר דרך סודן לישראל,

חוץ מהמשאיות שהיו לפני חודש וחצי.

אז היום התברר שכלי שיט קרבי כלשהו הפציץ את האונייה והוריד אותה למעמקים.

בקיצור,

יש מלחמה, אם אתם לא יודעים, בין ישראל לאירן כבר כמה חודשים.

כרגע, אירן שותקת ולא אומרת שום דבר,

אבל מכל מקום הם, כמובן, מחכים להזדמנות ולרגע.

הצנטריפוגות עובדות טוב,

וראש אמ״ן אמר באחרונה שבתוך 60 יום כבר יכולה להיות להם פצצה אטומית.

עד סוף 2009 הם יכולים להגיע ל-120 פצצות אטום.

ואתם יודעים, אם לאירנים יש,

חבל על הזמן, החגיגה.

מי יכול לעצור את המשוגעים?

אז לכן אנחנו צריכים להבין, הזמן, אני מסתכל עליו עם סטופר.

עם סטופר, ממש עם סטופר.

אין הרבה זמן.

אם אתם זוכרים,

הייתי פה בשנה האחרונה, אולי כבר פעמיים,

והזהרתי שצריך לעשות מיליון יהודים בעלי תשובה במהירות, בשביל שאנחנו נצליח לעמוד מול כל מה שעתיד להיות.

אם לא הספקנו,

אני את שלי עשיתי, אני אמרתי את מה שצריך,

אבל מי שעשה, עשה, מי שלא עשה, לא עשה. מי שהציל, ניצל,

מי שלא,

הוא וכל מה שצבר כל ימי חייו.

אבל, אבל ההבטחה היחידה,

ההבטחה חייבת להיות שאנחנו נציל יהודים ובזה ננצל.

תזכרו מה שאני אומר, אני אתן לכם עכשיו משפט, תחשבו עליו, שתי דקות, אני סוגר את האור ואחרי זה אני מדליק.

חייבים בשביל להנצל להציל יהודים.

השיבו וחיו.

חייבים.

להציל,

יהודים.

שתי דקות חושך.

אני אומר לכם, בית שמש זה קנה מידה בשבילי לבלאגן שיהיה בעולם.

כל פעם שאני בא,

בעיות עם חשמל, עם אור,

עם מצלמות, עם סרטים, יא חביבי.

יש פה ברכה מרוב קדושה, אתם משבשים את המערכות.

תודה רבה.

בבקשה.

אני

מבקש מהצלמים לצלם את אלה שצועקים, שיראו אותם בכל האינטרנט בעולם.

אנחנו מחפשים להדליק אותך בשביל שירו אותך באמריקה, בארגנטינה, ואתה צועק.

תראה לו, תראה לו איך הוא נראה.

הנה, תראה לו. איפה אתה? איפה? איפה?

רואים אותו או לא רואים?

אתה מראה לו?

רואים או לא רואים?

רואים אותך? תעשה היי, ביי.

היי וואי.

רני,

המצלמה שלי זזה.

הייתי יכול לבוא עוד רבע שעה?

כן.

חשבתם על מה שאמרתי?

אז תשמעו, יהודים יקרים.

אני בשביל לזכות את הרבים, ומהר, ומהר.

ולצערי הרב, למי שלא יודע,

אז מורי ורבי, הרב רבי יהודה בן אסתר הנדה,

הרב הגאון הרב יהודה שפירא,

רבן של בעלי התשובה,

יושב ראש ונשיא ארגון שופר,

נפטר בחול המועד.

אחרי שהתפללנו 15 חודשים לרפואתו,

אז ניצחו הערלים והוא יעזרנו מן השמים עכשיו.

אבל אנחנו עושים לעילוי נשמתו מבצע אדיר

בכל הארץ והעולם

על מנת לזכות את עם ישראל מהר כמו שהוא היה חפץ כל ימיו

ושירת באמונה את עם ישראל 22 שנה ויותר.

הוא שהעמיד אותנו והוא שהעריץ אותנו בכל העולם כולו

לבצע את השליחות, להחזיר את עם ישראל בתשובה.

לא הכירו אותו העולם,

אבל הוא היה בחינת צדיק יסוד עולם.

אתם יודעים, רואים בניין אדיר ממדים,

אבל הבניין האדיר הזה עומד על יסודות. אם אין יסודות,

הבניין לא עומד.

כל הבניין האדיר של ארגון שופר

שהצליח להחזיר הרבה הרבה יהודים בכל העולם כולו,

מי שהיה יסוד לכל זה היה הרב הגאון, הרב יהודה שפירא.

זכר צדיק וקדוש לברכה.

אז החלטנו לעשות מבצע אדיר בכל רחבי הארץ, עד תום ה-30 שלו, לעילוי נשמתו,

ואנחנו נותנים אפשרות לכל חפץ להחזיר יהודים בתשובה,

לרכוש את השחרורונים שבמבצע היו ב-400 שקלים ב-100 שקלים,

והאנציקלופדיות שמחירן 1,000 דולר

ב-100 שקלים.

אנציקלופדיות עם 82 מדיות

ו-1,727 תשובות.

כל מי שלוקח עשרה שחרורונים או עשר אנציקלופדיות או חמש וחמש,

ב-1,000 שקלים יכולים לזכות את הרבים בצורה שאין דומה לה,

ואני אסביר. בתוך זה,

זה, כן, USB שנכנס למחשב, יש 8 ג'יגה.

בפנים יש סרטים, הרצאות ושירים.

ב-3 ג'יגה יש 9 סרטים, 18 הרצאות ו-9 שירים.

באנציקלופדיה יש 82 מדיות בשווי של 5,000 שקלים

בתוך שני דיסקים DVD עם מנוע חיפוש,

שאם שואלים אותי שאלה, אני עונה תשובה.

לדוגמה,

יש נשים שמתלוננות

ששבת זה טוב, זה מנוחה, אבל לגברים, לא לנשים.

מה עושים?

מה עונים על אשה טובה כזאת, שבאמת היא טורחת ומתייגעת אבל היא סוברת שהבעל נהנה

והיא רק מתעייפת?

מה עונים?

בואו תראו מה האנציקלופדיה עונה.

כאילו מציעים שלבן דתי יש הרבה הרבה יותר חובות והרבה יותר מטלות מאשר בבן-אדם שלא מאמין.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילונים.

בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר, רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן-אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

מבחינת הנאות בחיים, מבחינת ה... חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן.

אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך היותר טוב זה רוחני? לא. זה במה שבנשימה? לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות? קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני? גשמי, גשמי. את יודעת למה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת,

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת. זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי עד שבועים,

אז

תן לי את מילה, תן לי רגע, יש לה בית מסובך, אני רואה.

חס וחלילה, חס ושלום, אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש.

נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבן,

לבן.

הם הולכים לבית-הכנסת, הם חוזרים, אוכלים שרותים,

צריך לקום למזוג. מי מוזג?

האשה. נכון.

אז לא הבנות, הן עייפות, הבנות שלי. אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה, לאכול. די. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון?

זה לא מצחיק.

השאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה סיפור. אל תסתכלו עליה, אל תעשו את הרבה. זכות השבת מגינה עלייך, אחרת מי ימזוג?

נכון, נכון, נכון, אני לא מתכונן. אז הקב'-הוא אומר,

בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות

עם טוריה וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה באכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים.

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים. תראה איזה חיים, איזה מקצוע.

השני שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שותים, כולם מבסוטים,

וזה, שניהם עומדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו לא שורקים,

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף-סוף בעלה בבית,

הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה,

היא נהנית שאנחנו אוכלים,

היא נהנית שאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה, היא נהנית מכל רגע שבמחיצת המשפחה,

והיא-היא,

דווקא היא, הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה בערב שבת,

וכל הבנים,

והבנות,

אשת חיים מי ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא?

רגע, זה כמו יום חול, או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא. זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה. אני אומרת, אני בא ואהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. טוב, מה אני אעשה?

לא חשוב.

אההה. אבל לא, אתה אמרת שנחים.

בטח נחים. שזוג נחים. בטח אז זוג נחים. אבל האישה עובדת, יש. אז למה ביקשת עוד שבת? נכון, צריך להאריך.

למה ביקשתי מס? סליחה.

זה סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון. אפילו שלא מכבס. אתה מגהץ ואתה זה. פה אתה לא מכבס ולא מגהץ. יפה.

לא הולך לבית-כנסת. אז נעים. ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים ועושים כלים ומכינים. נכון, אתה צודק. אין יותר להתערב. ומעשמים בעשן וריח בטמבלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטח-טח-טח וטח-טח וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלגן.

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר עד טבריה. בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים,

עולים על זה זבובים,

חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כאפות, הכול.

מה יותר טוב?

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק.

אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק.

ברוך השם, תהיי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן-אדם מנוחה.

רק כשומעים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

ומה קורה כשאתם נתקלים באחד שמתעקש שהוא בא מהקופים?

מה המטרה של האדם? אדם צריך להאמין שיש לו מטרה.

כן, אני רוצה לשמוע עוד תשובה חילונית, אם יש.

כן, בבקשה.

תעביר את הקטע הזה, כל פעם אתה נשאר איתו. תעביר את זה. תוצאה של ברירה,

כי מסתיים עם זה בצורה חילונית, זו תוצאה של ברירה חילונית.

אנשים מולדים.

תוצאה מביאות פלילית ובין גדלית ובין גדלית ובין גדלית לתוצאה מביאות פלילית. זה בכלל לא שאלה ש...

כמו תזמין חזק, חזק לגבע השכונה, זה אותו דבר שנייה.

אחת שתיים, הבנתי. זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דארוויץ'.

לא,

הוא מדבר על האבולוציה, אבל ירושלים, תשובה חילונית. מי שאמר את הברירה הטבעית זה דארוויץ', אם אתה לא יודע.

אני חושב שהוא אמר. אוקיי, אז אם הוא אמר, אז הוא משתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך, אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אני לא, אל תראה אותי ככה, אני התקלקלתי פשוט.

אבל,

כשלמדתי בבית ספר תל-נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זאני,

לבית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינתה ואבוק קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות.

אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, איך תוכיח?

אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים ואני אראה לך איך היה נראה, סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי?

אמרתי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

והראה לי את האדם הפרה-היסטורי יוצא מהמערב

עם אבו עגלה, עם הבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר, אני אקח אותך לחדר טבע ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע והראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות,

איך הייתי קופיקו קטן.

לאט-לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך-דין,

ואמרתי, בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרמי.

אמרתי לו, תסלח לי המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה המורה, גם אתה קוף,

אמר שמור דיסטאנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשיעור בתנ״ך.

המורה לטנ״ך

אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך אל המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה, על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו אם לשיעור הבא ייתנו לנו בוטנים, בננות, משהו.

אמר שאין תקציב.

אתם צוחקים,

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספאדים.

מסכנים, הם לא התפתחו.

כנראה הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעי,

השאירה אותם קופי-קופ.

יש פה מישהו, משפחת בבום?

משפחת שולחן זה הגיעו האלה?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני-אדם.

דרווין נשאר קוף.

כן,

ומה קורה עם אחד שיודע שיש לו נשמה,

אבל לא מבין מה זה?

איך מסתדרים עם אחד כזה?

הכול בא מעפר וחוזר לעפר, אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר,

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא? כן. אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה?

אני מאמין בזה.

אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה? נשמה דבר לא מוסבר.

לא מוסבר? כי גם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע, אם נהיה אותו דבר אני אהיה עם ציצית,

ואתה צריך לשים ציצית.

גדולי הפסיכולוגים בעולם שינו את המושג פסיכולוגיה למושג תורת ההתנהגות,

כי הם לא יודעים

מה זה נפש ומה זה נשמה. גם אני. אני אגיד לך שאני כן יודע. כתוב בתורה,

כתוב, עזוב ת'י מה שכתוב, תביא את הספר.

רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת, הם פסיכולוגים שקראו לזה תורת ההתנהגות, עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל.

אז תראה, לא יכולים, עזוב מה הם אמרו. למה הוא אומר שכתוב בספר על המקובלים מצפת לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל.

נכון. למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון עבוד הספר דבר על שכל? זה היגיון. זה היגיון. עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה?

הנשמה זה ישות בלתי מוסברת. נשמה זה ישות בלתי מוסברת. זה האדם שאני מקבל את הגיון שלה.

רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שהאדם מת?

עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא מחוזרת. בסדר, אבל לאן?

זה אצל הדרוזים. לא נכון. בסדר. מי אמר לך? גם אצל היהודים.

גם אצל היהודים. נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התנועה.

עזוב תורה. מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה? מה קרה לך?

אני באתי בשם הספר.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה. אנחנו מסכימים. ההאשמה שלך עולה. לאן?

לא יודע. שביל החלב.

לא יודע. לאן היא עולה פה?

שביל הבשר. רגע, אני רוצה להבין.

עולה על זה אתה יודע.

מי היא אתה לא יודע.

לאן עולה אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. אני ברור. כל מה שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. בטוח שאתה לא יודע. אבל מה שאני יודע, אתה יודע?

כמעט. כמעט. כן. אז אני אשאל אותך שאלה.

מה זה ויצר השבל לוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים?

כן, ההמשך באנציקלופדיה.

אז מי שרוצה לזכות, כל שאלה שאתם רוצים לשאול, 1,727 קטעים כאלה מוכנים.

שואלים שאלה חיפוש, תראה להם איך עושים את זה, חיפוש, איך עושים חיפוש.

נגיד אתם רוצים לדעת מה אני מדבר בעניין שבת,

כותבים שבת,

יוצאות כל התוצאות בנושא שבת ואז מקבלים, לא, לא, בלי לראות. בלי לראות. זה רק ככה דוגמה.

תראה להם שאלה, כותבים שבת,

ואז מקבלים את התשובות,

פותחים, בוחרים אחת מהתשובות. הנה, כל אלה תשובות.

פותחים,

יש לכם תשובות, מסומן, אתם רואים, בצהוב, שבת.

זה לדוגמה סרט השרפה הגדולה

שהיה בשורש.

שהקיפה בית-כנסת ולא נגעה בו,

שבע דקות של נס גדול, משהו מדהים.

אבל

זו האנציקלופדיה.

אין דבר כזה בעולם. זה חדש, אינטראקטיבי.

אתה שואל שאלה ומקבל תשובה על המקום, ויכול להוכיח לכל אחד ששואל אותך שאלות

את הכול. להחזיר בתשובה עם זה אפשר אלפים ורבבות.

עם שני דיסקים DVD אפשר להפוך את בית-שמש.

אבל, צריך שבן-אדם ירצה באמת להיות מזכא רבים ולזכות

שיהיה זכאי.

אז מי שרוצה מכלל הציבור כאן לזכות,

לקחת

שחרורונים, תראה להם איזה שחרורון, איך זה נפתח.

תסתכלו, זה שחרורון, תשעה סרטים,

פותחים

ורואים

את הסרטים. אתם רואים?

לפניכם הסרטים.

יש הרצאות ויש גם שירים

וגם נחיתה של מסוק באצטדיון טדי.

הכול נמצא בתוך החומר.

אתם רואים 82 סרטים שלמים או מקטעים לפי בחירה.

קיצורו של דבר,

יש לכם עבודה בלי עבודה.

אתם יכולים להחזיר את כל מי שאתם רק רוצים,

ישאל שאלה ויקבל תשובה.

אז זה נמצא בשחרורון ובאנציקלופדיה.

מי שרוצה לעילוי נשמת

המנוח הגאון הצדיק,

הרב יהודה בן אסתר הנדה, מנוחתו עדן,

להרים את תרומתו ולקחת עשר אנציקלופדיות או עשר שחרורונים או חמש וחמש,

יזכה כאן הערב, ואנחנו נברך אותו גם ברכה מיוחדת,

בעזרת השם יתברך. לאחר מכן נעבור לשאלות ותשובות

ונמשיך את הערב.

להרים את הידיים למעלה, להדליק את האור,

החפצים לזכות ולהיות בכלל מזכי הרבים,

ירימו את ידם, יקבלו עט,

ימלאו את הטופס,

ומי שרוצה גם למלא בכרטיס.

אשראי יוכל למלא כאן ודקות ספורות

אנחנו ממשיכים שאלות ותשובות.

בינתיים תכינו את השאלות.

כן, נמלא את זה ונחתום למטה.

לכתוב שם ושם האמא שרוצים ברכה.

מי שרוצה ברכה כלשהי, שיכתוב שם שם ושם האמא.

תעבירו טפסים

בזריזות אבל, בזריזות בבקשה,

לעילוי נשמת המנוח ושתעמוד

זכותכם

בשביל להחזיר יהודים, וזכותו תעמוד לכם

בשביל שתזכו להיות מזכי הרבים.

אבל זריז, חבר'ה, למדתם לכתוב בבית-ספר?

מהר.

אין יותר הזדמנות כזאת, שתבינו.

אין מחירים כאלה, אין מצב כזה.

זה רק לעילוי נשמת מורי וריבי, זה הכול.

זכיתם?

זה רק הפעם.

גם אלה שצופים בנו באינטרנט יכולים למלא דרישה

כזאת באינטרנט בפרסומות שיש ליד הסרט.

אפשר ללחוץ ולמלא ולשלוח.

גם שם אפשר לצרף ברכה.

הם לא הגיעו לרעלים פה.

הם מתייצרים.

הם מתייצרים. סליחה.

אתם עכשיו,

רק שנייה, שנייה.

סליחה.

סליחה.

סליחה, יהודים יקרים, תקשיבו רגע.

הלו!

אתה מוכן לעלות למעלה?

אתה מוכן לעלות למעלה?

לא, לא. תעלה למעלה בבקשה.

תקשיבו טוב.

אתם מדברים על פנס אחד.

אני,

הלו!

תן לו קולה. תן לו קולה.

אתם מתייסרים מפנס אחד. נכון, זה חם.

נכון.

אני מתבשל עם שני פנסים בשביל שתיראו אותי.

אז נעשה הסכם.

נחבק גם את שלי וגם את שלכם, ולכולנו יהיה קר.

או שאתם תהיו חצי ממה שאני סובל.

אני עכשיו סובל את שני אלה. מי שרוצה לשבת פה, במקומי טירוך אני מזיע,

וזה בשביל שתוכלו לראות אותי. גם אתכם רוצים לראות.

מה לעשות שלא רואים אתם בחושך?

אין תקציב בבית-שמש לעשות עוד פנסים קצת.

כן,

יאללה, אחרונים למלא, לחתום ולהעביר, ואני עובר לשאלות ותשובות. שאלה, למי יש שאלה?

יונתן נאסס, אל תעשה בעיות. אתה שומע?

צלם אותו, צלם אותו. אני רוצה שיראו אותו בכל העולם. יונתן נאסס, זה, זה, זה.

שורה ראשונה.

כן.

שאלה.

למי יש שאלה?

לך?

הוא רוצה למסור את הטופס.

הנה, לילד הזה שורה שנייה, תן לו פה עם הכובע. תקום.

קח את השורה השנייה.

אפשר לקחת אותו?

כן.

אפשר לקחת אותו? כן.

למה? מה קרה?

מה פתאום?

ספירת העומר.

מותר רק לקבל עם פטיש על הראש.

יש לו פטיש.

מה?

יש את זה על הראש שמותר.

בסדר, זה הרב ההוא, אנחנו אומרים לא.

כן.

שאלה?

הנה הגברת שם בירוק.

אפשר למסור את המיקרופון? בירוק, הגברת שם.

לעמוד, לעמוד.

אני רוצה לשאול שאלה בקשר לדברים האלה.

איזה דברים? צריך לקנות.

שמה?

לקנות. הקבע האזנה.

הוראת קבע? כן. כן.

כמה זה עולה?

אלף שקל עשר אנציקלופדיות.

אוקיי, תודה.

מה מצחיק?

תביאי לה את זה. תביאי לה שני טפסים, לא טופס אחד.

היא פשוט לא האמינה שזה כל כך זול, בשביל זה היא שאלה.

כן, עוד שאלה.

שם יש שאלה לגברת מצד שמאל.

אבל אני מבקש כרגע שאלות, כן? לא ברכות.

מי לוקח במצלמה את השואלת?

כבוד הרב, אני מצטערת. אני פשוט ביקשתי, רציתי לבקש ברכה.

אז אם, נדחה אותה לעוד מעט, טוב.

אוקיי, תודה.

כן, שאלה למי יש.

הנה, שאלה בשורה ראשונה.

לא צריך להתקדם. שמה.

קודם שב שמה, שמה, שנראה אותך.

מה עושים? כבר הגיעו אלי.

מה עושים לאישה שלא רוצה לעשות שבת חתן? הבן שלה מתחתן והיא לא רוצה לעשות שבת חתן.

זו שאלה יפה. למה אתם צוחקים?

אולי היא מתעקשת לעשות דווקא שבת כלה.

אין לה כלה, יש לה חתן.

החתן? ושל מי הכלה?

הכלה המרוקאית, החתן אורפלי.

אה, יפה.

אבל הבן זה שלה או הכלה זה שלה?

הבן זה שלה, וצריכה לעשות שבת חתן, ואני בעלה.

ולמה היא לא רוצה לעשות? למה שהיא אומרת שהיא עייפה?

כמו התימניה הזאת, אה?

תראה לה את הקטע. אתה חייב אנציקלופדיה דחוף.

נקנה אנציקלופדיה, אבל מה עם שבת חתן?

תביא, אני אדבר אתה. איפה היא?

הנה טלפון. תיכף. יאללה.

בסדר, בסדר, בוא,

תשים רמקול אבל.

יש רמקול?

לא יודע, אני לא מבין בזה. הוא לא מבין בזה. יש מיקרופון?

הנה, רגע, רגע.

איך קוראים לה? עליזה.

נו, דיברת עליה.

הלו,

הלו,

עליזה סגרה.

את עייפה? הוא סגר, הוא סגר.

עוד פעם.

עוד פעם

תרצה אני אחייג מאצלי?

מה המספר?

איפה לוחצים? איפה לוחצים?

תן לו, תן לו. תן לו, יפתח.

תן לו, תן לו.

רגע, רגע, רגע, הרב יצחקי רוצה לדבר איתך. רגע.

הלו?

עליזה?

כן. ערב טוב, מה שלומך?

ערב טוב, ברוך השם.

ברוך השם.

מגיע לך מזל טוב. הבן מתחתן?

מה?

בסגרה, אה? הלו?

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

יש קושי? צריך עזרה?

את רוצה שאני אשלח לך עזרה?

כמה אנשים שיעזרו, כמה בנות שיעזרו, יש פה כמה אנשים שמוכנים לעזור, להכין,

לטרוח, העיקר שהחתן ישמח?

אמנון יצחק

כן שמעת עליו?

אז אני מדבר איתך עכשיו, פה, מהמתנ״ס בבית שמש, אני נמצא פה בהרצאה.

מה, וכולם שומעים אותך? לא, אני שומע אותך, אבל בעלך הצטער מאוד שאי אפשר לעשות שבת חתן. אמר לי, מה לעשות? אמרתי לו, אני אדאג, אם יש בעיה, אני אדאג.

אם תרצי, יהיה שבת חתן.

אם תסכימי, אנחנו נעזור שיהיה שבת חתן.

את מוכנה לשמח את החתן?

תודה רבה, אבל תודה רבה לך, אבל לא תהיה.

לא, אני לא מאמין.

עליזה?

כן.

תעשי מנשני, מנשני.

בשבילי.

המשחק, אני כבר לא צעירה, וצריך לקנות.

אני אדאג לך שיעשו לך אתי כמו מלכה.

את תשבי ותהני מהחתן מהכלה שבת.

את יודעת, הוא מתחתן פעם אחת,

ושבת חתן צריכים לעשות,

ואז בעזרת השם יתברך אנחנו נסייע. יש פה חבר'ה שמעוניינים לעזור.

אתם מסכימים לעזור?

כן.

שמעת כמה אנשים רוצים לעזור?

אז אפשר לסגור על זה שאני דואג לכל הפרטים?

יופי, מסכימה!

חזק וברוך. חזק וברוך. השם ישמח אותך, ותראי בשמחות הרבה,

וייתן לך כוחות מרובים.

כל טוב לך, כל טוב לילתו.

רגע, רבותי.

רגע, רגע, רגע.

את השטר צריך לפרוח.

מי הנשים שמוכנות לסייע בהכנות לקראת?

רגע,

תן להם את הטלפון שלך. תן להם את הטלפון. אני לבד יכול. לא, עזוב, אני רוצה ש... לא, זה יהיה

שבת חתן, חבל על הזמן.

מה הטלפון שלך?

אני לבד. אפס חמישים. תרשמו רגע, חכה.

חכה.

חמש.

לא, רגע, אני אתן את הטלפון שלה. למה שלי? לא, לא, לא, לא, לא, לא. שלך.

אפס חמישים, חמש. אבל שלא יתחילו אתי, אחי. לא, אל תדאג, אל תדאג.

אולי בשביל זה היא לא רוצה שבת חתן.

אפס חמישים חמש. שלוש חמש ארבע.

שלוש חמש ארבע. שש חמש שמונה.

שש חמש שמונה. חיים, חיים, חיים, חיים, חיים, חיים, כן, כן. ושלום.

בעזרת השם לעמוד טוב בקשר.

יהיוורים.

כן,

שאלה למי יש.

תן ליהודי שמה.

כן.

הוא עומד.

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי שתי שאלות באקטואליה.

אנחנו יודעים שהמצב מתגלגל, כמו שאתה אומר, בכל ההרצאות שלך,

וצריך לבוא כרגע המשיח,

או שהוא עתיד להגיע.

האם זה יהיה?

מה סדר הדברים?

האם זה יהיה

לפני פתיחת גוג ומגוג,

או שקודם תהיה פריצת המלחמה של גוג ומגוג, ואחר כך יבוא משיח?

זו שאלה אחת.

ושאלה שנייה, אני בא מחברון.

פה, עם כמה חבר'ה, באנו מחברון,

עיר האבות.

אנחנו יודעים שישני חברון

צריכים לקום בביאת המשיח.

מתי זה יהיה?

לפי סדר הדברים, אם זה יהיה כשהמשיח כבר יהיה פה,

או שזה יהיה יותר מאוחר.

האם זאת השערה? אם תהיה לך תשובה, אז האם זאת מתוך השערה או מתוך ידיעה?

בעזרת השם, אני מקווה שזאת תהיה ידיעה.

תודה רבה.

ובכן, חלוקות הדעות לגבי ביד מלך המשיח, אם זה יהיה לפני, תוך

או בסוף.

אבל מכל מקום כתוב שהוא יילחם במלחמות השם.

גוג ומגוג תארך שבע שנים,

אז יהיה מספיק זמן כדי שהוא יתגלה בזמנו.

זאת אומרת שהוא יגיע עם פריצת המלחמה. אבל יש שני משיחים.

יש משיח בן יוסף שיקדם,

ויש משיח בן דוד שיתגלה בסופו.

לכן צריך לשים לב,

זה לגבי מלך המשיח.

עכשיו, דבר שני,

לגבי

אתה מפריע, אדוני. אדוני, אתה מפריע. תן לרב לדבר. דבר שני,

לגבי האבות הקדושים, אז כתוב שאחרי

גילוי משיח,

ושכל העולם יכיר שהשם הוא האלוקים,

40 שנה לאחר מכן תהיה תחיית המתים,

ואז יקומו כל המתים,

ואז יבוא משה רבנו,

ומשיח בן יוסף ומשיח בן דוד וכל מתי מדבר והאבות הקדושים

לירושלים.

וזה יהיה באחרית, 40 שנה לאחר מכן.

אנחנו יודעים את זה בסדר, ברור. עכשיו, מה ש...

די, בשביל מה אתם מדברים? אדוני, אתה עושה פה בלאגן. תפסיק.

מספיק, נו.

הלו, אדוני. תפסיק, נו.

יא חלאו, לאו. יא חלאו, לאו.

מה קרה לכם?

אני רואה שיש פה אנשים עצבנים.

למה אתם מתערבים בכל דבר? אני לא מבין.

תתבייש לך פה.

תתבייש לך.

תתבייש לך.

בושה נחלקה.

נו, קדימה.

כן, תמשיך.

ניקח זאת, זאת זומנת לפי הכתובים. אנחנו יודעים שזאת השערה, פחות או יותר אנחנו לא יודעים בדיוק את הזמנים.

מה שאמרתי לך זה לפי רבי משה קורדוברו בספרו אין אימה,

ושם הוא כותב את הדברים ברור, והוא לא היחידי שמדבר

על העניין של תחיית המתים. כך מובא גם בזוהר הקדוש,

שזה אירע 40 שנה לאחר מכן.

כן, זה ברור. אוקיי.

אבל אני שואל, אני חוזר לשאלה הראשונה. קודם אמרתי ש...

זה דברים שאינם ברורים לנו.

עדיין לא ברור. עד שיגיע, נדע. לא נדע, אוקיי.

תודה רבה. תהיה בריא. תודה רבה.

כן, עוד שאלה.

שאלה, רגע, רגע, לא ברכה.

תן לו שאלה.

אם אפשר לעמוד.

כבוד הרב, הייתי עומד, אבל אני ממש חולה.

הבנתי.

אז אני מבקש לוותר לי.

טוב.

אני מזה תשעה חודשים חולה,

סרטן ומחלת לב.

אחרי המחלה שלי,

שכבתי בבית, התחלתי לקבל טיפולים כימוטרפיים,

והתחלתי כל ערב להתפלל לקדוש-ברוך-הוא.

הייתי קורא תהילים, הייתי קורא פרשת שבוע,

חודשים ארוכים.

אחרי מספר חודשים הסגתי, כבר לא יכלתי לקרוא.

ישבתי, פתחתי את האינטרנט,

והייתי שומע גם את הדרשות שלך,

וגם הייתי שומע את הרב גמליאל קורא תהילים,

או קורא כל דבר אחר, ועם זה הייתי ישן.

ככה עברתי גם כן כמה חודשים.

לאחרונה אני מתלבט,

האיש הקדוש-ברוך-הוא בכלל.

אני לא מתבייש לשאול את השאלה הזאת.

אני מרגיש שאני תשעה חודשים מאמלל את עצמי ואת המבחן שלי.

יש לי אמא,

שתיבדל לחיים, בת 84,

וגם היא מוכנה יום ולילה.

אני שואל אותך שאלה.

אתה, לפני שהיית חולה, היית שומר תורה ומצוות?

הייתי שומר שבת.

אנחנו בית דתי,

אנחנו הולכים לשבת, אנחנו כל ערב שבת,

כל יום שישי בצהריים אנחנו יושבים בחברותא ולומדים תורה.

יש לי ילדים, שלושה ילדים בצבא,

שאיבדו לחיים ארוכים.

שואל שאלה, היית שומר תורה ומצוות קומפלט,

או שרק שומר שבת ככה? לא שומר תורה ומצוות קומפלט.

שומר שבת,

לא נוסע בשבת.

שואל. שאתה אומר שכשרות בבית. אבל אור ואתם בדוויזיה? אור מדליק, כן. עכשיו תגיד לי, וטהרת משפחה שמרתם?

טהרת משפחה שמרנו.

מתחילה? מתחילה.

וכשרות?

כשרות מתחילה.

אבא של אשתי הוא רב.

מאכלים אכלתם רק מסר חלק?

רק בשר. ובדץ והכול. לא בדץ, בשר שאנחנו קונים בכל מקום.

לא להגיד לך שאנחנו קונים בדץ או חלק.

הבנתי.

תראה,

כשאדם עובר עבירה, אפילו אחת,

זו בעיה.

ולמדנו פה היום שאפילו רבי אליעזר הגדול, ששמר הכול

ולמד הכול,

וידע הכול,

והיה הרב של רבי עקיבא,

שרבי עקיבא היה תלמיד שלו, ראוי להביא תורה כמו משה רבנו מסיני,

בכל אופן חשש רבי עקיבא שאולי הוא אכל את שכרו בעולמו.

אז כל שכן, אם מישהו לא שמר שבת בדיוק,

וכשרות לא היתה בדיוק,

ולימוד תורה לא היה כראוי,

במצוות לא נעשו כהוגן,

אז ודאי שזו בעיה.

עכשיו,

עברו שנים ועוד שנים ועוד שנים ועוד שנים,

ויכלו לעבור עוד כמה שנים, ונגיד שאם אחרי 120 שנה היית מסתלק מן העולם,

היתה מחכה לך הפתעה גדולה,

כי אולי אתה בן אדם נחמד וטוב וטוב לבריות והכול,

אבל בינך לבין הקדוש-ברוך-הוא כנראה לא היו קשרים אדוקים,

כי הוא ציווה בתורה x מצוות,

ואתה חלק לא עשית בדיוק,

בערך.

אז מכל מקום סבלנות יתרה היתה לו,

והוא החליט יום אחד לעורר אותך,

לפני שיגיע היום של 120 השנה,

ולהגיד לך, יהודי יקר,

אני נמצא,

ואני שולח לך איתות,

ואני רוצה שתבין אותו.

אבל אני מבקש ממך שאתה תחזור בתשובה קומפלטת

על העבר שאתה בעצם לא שמרת,

ומכאן ולעתיד,

מה שתספיק.

אני רוצה שאתה תצא מפה נקי וטהור לעולם האמת, שיהיה לך עולם הבא.

העולם הזה הוא בר-חלוף, זה לא משנה כמה נשארים.

60, 70, 80, 90, בסוף כולם לחכים עפר, כמו שאומרים.

השאלה, מה עם הנשמה? לאן היא תלך?

אז כיוון שהקדוש ברוך הוא חס על בניו,

אז הוא מעורר אותם.

מכל אחד הוא מעורר בדרך אחרת.

עכשיו, זה שאתה שואל איפה הוא,

הנה הוא.

זה שהוא שולח מחלה, כמו שלמדנו היום,

כמו שיש פרשת תזריע ומצורע, שזה נגעים שבאים על האדם,

על מעשים שהוא עשה או לא עשה כראוי.

הוא בא לעורר את האדם, שיתקרב אליו.

ואם האדם מתקרב אליו כמו שהוא רוצה,

אז הקדוש ברוך הוא מסלק את הנגע.

זה גילוי ברור של הקדוש ברוך הוא, לאדם.

אז אין לך מה לחפש אותו.

הוא התגלה אליך, ובגדול הוא בא להגיד לך,

שים לב,

נתתי לך התראה

ואני מבקש ממך שתעשה את כל מה שמוטל עליך, אבל ב-100%.

עכשיו, זה כבר לא משחקים ואין זמן,

עכשיו צריך לעשות את ה-100%.

אם תעשה את ה-100%,

כל הסיכויים שלך הם שתוכל לצאת מהמחלה לחלוטין.

אבל אם לא תעשה את ה-100%,

יצר הרע המקטרק, כבר קיבל פסק-דין,

והוא ירצה למצות אותו, הוא הפרקליט,

והוא רוצה למצות את הדין.

רק אם תשנה את הזהות שלך, ותהיה אדם צדיק לחלוטין,

בלי פשרות,

אז לא תהיה לו שום אפשרות לפעול כנגדך.

למה? כי זה לא אותו אדם.

מי שעושה תשובה הוא כמו תינוק שנולד.

אז זו לא אותה זהות, אי-אפשר לטפל בך.

אמרנו, אתה נהיה אדם חדש.

ויעידו על זה מקרים רבים של אנשים ששמעו על העצה הזאת וחזרו בתשובה שלמה,

וניצלו כשהם היו שבוע לפני המוות.

אז אם אתה רוצה להרוויח את החיים, כמו שאומרים,

אל תשאל איפה הוא, תשאל איפה אתה,

באיזה מקום אתה עומד.

אם תעמוד קרוב אליו,

אז לא יאונה לך כל רע. אם תהיה רחוק ממנו, אתה תימני, נכון?

אז התימנים יודעים להגיד, אם תעזבני יום,

יומיים יעזבנייך.

אז אם תתקרב, הוא יתקרב בכפליים.

כמה שתתקרב אליו,

הוא יתקרב אליך.

והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במשתריים לא אשים עליך,

כי אני ה' רופאיך, ואין אחר.

אין מישהו אחר שירפא אותך, רק הוא.

אז אתה מסור בידו.

תשמע לו, תעשה את מצוותיו,

תאזין להם,

ובעזרת השם תמצה את התהליך הזה,

ואז תוכל לצאת לאורה ולרווחה.

אתה מוכן?

מוכן.

תשובה אמיתית.

מוכן לעשות את כל המאמצים לתשובה אמיתית.

תשובה בלי מאמצים.

אתה צדיק מהיום.

כלום. אתה לא עושה שום עבירה, רק מצוות. אני מוכן לעשות אך ורק מצוות. יופי. אז בואו נתחיל בשתיים.

רגע.

בשתיים.

אחת זה ציצית שתהיה עליך תמיד,

בשתיים אתה מגדל זקן.

מחיאות. תקבל עלייך.

בוא, בוא לכאן.

רגע, רגע, אם אתה לא יכול, אל תקום. רגע.

אני שולח אליך, הנה. תתנו לו רגע שיברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לעולם הזה.

לזמן הזה. אמן.

באמת זה טוב שהגענו לעולם הזה.

תהיה בריא, תהיה בריא. ומה השם בשם האמא?

רומית.

רומית.

איך?

רומית.

רובין? רומית.

ראש, וו, מים, יו, תף.

קוראים לך רומית? לא, לאמא אפשר.

אה, אה, ואתה השם שלך. לי השם שלי עזריאל.

עזריאל בן רומית או רומיה?

רומית.

רומיה?

אה, היא רומית.

רומיה.

עזריאל בן רומיה.

השם...

תאר לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל

ויעתיק את המחלה ממך למוח של אחמדינג'אד.

אמן, אמן, אמן, אמן, אמן.

תודה.

תודה רבה.

כן, הנה שאלה לגברת שם.

אני בעצם באתי לבקש ברכה בשביל אחי, אבל היות שהאדם הזה דיבר, וזה קשור למה שבאתי לבקש,

יש לי אח שגילו לו את המחלה בשני המקומות,

וזה המקרה הרביעי בבית, יש לי שלוש אחיות שנקעו במחלה,

אחת מהן נפטרה,

ושניים אחרי טיפולים.

רציתי לשאול, באתי לבקש ברכה, אבל בין היתר לשאול

על מה

השר הזה, על מה לקינו במכה רביעית,

ולהתחנן לבני בורא העולם שמתן תקציב.

תראי, על מה ולמה אנחנו לא יודעים לענות, כי אנחנו לא בדרגה של נביאים.

אבל אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא לא עוות דינא ולא דינא,

והקדוש ברוך הוא עושה על פי דין מה שצריך.

אני אמרתי פה שבעה נגעים שבאים,

מהם הסיבות?

כל אחד צריך לבחון את עצמו במה הוא לוקה בחסר וצריך לתקן. אבל יש עצה אחת שהיא העצה הכי טובה בעולם.

התשובה היא הרפואה לכל המחלות, לכל הצרות, לכל האיסורים ולהצלה של כל ישראל.

עם ישראל עמדו לפני גזירה של שמד,

להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. אני שואל אותך, על מה? זה לא שלושה אחים

והרביעית חולה.

זה עם שלם שהמן גזר

להשמיד, להרוג ולאבד. את שומעת?

על מה? את יודעת על מה?

שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש.

אז מה?

אם ישבו כמה עם איזה גוי ואכלו אצלו סעודה, אבל בדץ, בדץ,

כולם אכלו שם בדיוק את המאכלים שמותר להם לאכול,

אבל הם נהנו מסעודה של גוי.

צריך לחסל עם שלם?

אז הקדוש-ברוך-הוא התרה בעם ישראל והוציא את הגזירה,

אבל זה היה רק איום.

איום.

ברגע שעם ישראל הבינו,

חזרו בתשובה מזה,

מה קרה?

בדיוק הפוך.

כל האויבים שעמדו לכלותינו,

עם ישראל קילה אותם, ונהפוכו אשר שלטו היהודים המה בשונאיהם.

נו, תגידי לי את,

סעודה היית מעלה בדעתך שעל סעודה שאדם אכל עם גוי הוא יהיה חייב מיתה?

עם שלם יהיה חייב מיתה על זה?

עכשיו כל אחד מאתנו שיבדוק

כמה הוא נהנה מתרבות הגויים.

לא צריך לשבת עם גוי.

אנשים שלוקחים מותגים של גויים

ושמים עליהם בגדים של גויים,

והם מקפידים לשים מותגים של גויים.

הם דואגים שהבית שלהם יראה כמו של גויים.

הם אוהבים את התרבות שלהם, שומעים מוזיקה שלהם,

ניגונים שלהם, זמרים שלהם,

זמרות שלהם.

ההווי של המערב,

זה מה שמעסיק את הבן-אדם, אז הוא חי כמו גוי.

הוא יהודי שחי כמו גוי.

אז אם על נהנו מסעודתו של אחשוורוס ראויים היו לקלייה, רחמנא נצלן,

תארי לך מה כל אחד.

אז מה אנחנו באים בכלל בהאשמות לקדוש-ברוך-הוא,

אם זה הקריטריון?

אני בחרתי אתכם עם סגולה,

נתתי לכם תורה,

שמרתי עליכם 3,300 שנה.

עכשיו,

אני מחכה לכם לא שנה ולא שנתיים ולא מאה ולא מאתיים.

אלפיים שנה אני מחכה לכם.

ואיפה אתם?

באמריקה.

איפה אתם?

בהולנד.

איפה אתם? בצרפת.

איפה אתם?

בגלות, מאושרים.

אז אני אדאג שלא תהיו מאושרים,

ואני אדאג שתתבוננו מי שלח לכם את זה.

אם תתעוררו ותבינו, אני אהפוך את הגזירה כמו שהפכתי בזמן המן.

לא תבינו, לא תשכילו,

תרצו להתדבק בהם,

אז תקבלו את המכות מהם.

עכשיו, שתביני,

כי את אשר יאהב השם יוכיח,

וכאב את בן ירצה, כמו שאת אמא,

וכשאת בלית ברירה לא מצליחה להסביר לבן שלך בטוב טעם מה שאת חפצה לטובתו,

אז קורים מקרים שאת גם לפעמים מצליפה לו איזו סתירונת. נכון?

קרה מקרה כזה?

הוא יכול לשאול, למה עשית לי?

הרי שעה את מדברת אתו, אל תעשה,

אל תעשה,

אל תעשה, והוא עושה לך בפנים.

אז מה נותרה לך ברירה?

זה על שעה.

מה על יום?

מה על יומיים?

מה על שבוע?

מה על שנה? מה על שנתיים?

על עשר? עשרים? שלושים?

בן אדם מקבל כוח מהשם, נשמה מהשם,

ומשתמש עם זה למרוד בו ולעשות מה שעונה על דעתו.

אז מה הקדוש-ברוך-הוא יעשה?

במקרה הזה, כבוד הרב, האחות שנפטרה את הצדיקה ביותר, היא נפטרה רווקה. היא נפטרה רווקה. לא יודעת אם יותר את הצדיקה.

ודאי שלא. את המעלה גבוהה מאוד. תודה. אבל לא כמו רבי אליעזר.

אני לא... גם לא כמו רבי עקיבא, נכון?

גם לא כמו רבי ישמעאל ורבי יוסף. לא דורשים אתנו. אז אנחנו לא יודעים, נשמה, אנחנו לא יודעים.

אנחנו לא יודעים. יש גלגול נשמות,

יש אנשים שחוטאים עכשיו ויש על הקודם.

אנחנו לא יודעים, אנחנו יודעים רק שהשם הטוב הוא טוב יותר ממני וממך פי אין-סוף.

למה? כי אם יש לך טיפה רחמים זה בגלל שהוא נתן לך.

והוא אל מלא רחמים.

כי אנחנו לא נהיה מוכנים שמישהו יעמוד מולנו, ייקח כוח מאתנו וישתמש בו נגדנו.

ואנחנו לוקחים את הכוחות ממנו ומשתמשים נגדו,

ומורדים בצהרי היום לעיני כולם ועושים מה שרוצים.

אז כמה את חושבת שהקדוש ברוך הוא יכול לקרע עלוב על ידי המלאכים

בגלל המעשים של הבנים שלו הטובים,

שהוא נותן להם כל טוב והם משתמשים נגדו? כמה?

רק מה אנחנו רגילים שעוברים שנים ועוד שנים עד שהקדוש ברוך הוא נותן מכה?

ואז אנחנו מתפלאים.

אבל ארבעה מקרים כאלה בתוך בית אחד. אשתי בריאה, אני לא רוצה להביא דוגמאות שאני לא רוצה,

אבל בשבילך אני אגיד.

איוב היה צדיק גמור ומתו לו עשרה ילדים ביום אחד. אנחנו לא בדרגה של אברהם הבינוי. אז למה את שואלת שאלות? לא באיוב. אם צדיקים גדולים

לא יכולים היו לשאול את השאלות, ואיוב שאל,

והקדוש ברוך הוא נתן לו בראש, כמו שאומרים,

למרות שהוא היה צדיק גמור שהשם העיד עליו,

אז מה אנחנו פותחים פה בכלל?

רבי יוחנן קבר עשרה ילדים, ונשאר לו מהילד האחרון שן.

בשואה הלכו משפחות שלמות

במיטות משונות ואיומות.

אנחנו יכולים לדבר?

לא אחד ולא שתיים, שש מיליון.

אנחנו יכולים לדבר? אנחנו יודעים את החשבון?

אבל אנחנו יודעים רק דבר אחד,

שאנחנו כאילו צדיקים בעינינו.

אבל אם נפתח את הספר,

ואם תקראו ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

תבינו איפה אתם עומדים.

שזה ספר מומלץ לכל יהודי ויהודייה לקרוא, ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שמסביר מה החיובים של יהודי ויהודייה.

אבל אם בן אדם חושב שהוא אדם טוב, הוא עושה כמה דברים, ובזה הוא מסתפק,

הוא טועה טעות מרה.

אם הוא לא יגלה אותה פה והוא יגלה אותה שם,

אפילו לרחם עליו לא יספיק.

לעומת זאת, שתדעי,

מי שקיבל ייסורים

ונפטר מהייסורים עם תשובה,

אשריו אשרי חלקו,

שהוא מזומן לחיי העולם הבא נקי.

הרב שלי המנוח היה גאון בתורה,

היה אוהב ישראל מאין כמוהו,

ויהודי שהשקיע שנים רבות בשביל להציל את עם ישראל בתשובה.

ב-15 החודשים האחרונים של חייו

היו ייסורים שלא נראה על אף אחד,

והוא קיבל אותם בדממה.

שום טרוניה.

נו,

אז אם צדיק כזה יכול לצאת מן העולם אחרי ניקיון כזה גמור,

אז הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.

אבל מה?

מעדיפים הצדיקים לצאת מן העולם הזה נקיים, שלא לעמוד בבושת פנים לפני הקדוש ברוך הוא, שיוכיח אותם על פניהם,

על מעשה עבירה כזה או אחר.

את יודעת מה זה בושה לעמוד מול בורא עולם שנתן לאדם הכל,

ופתאום מראה לך סרט מה עשית בדיוק?

בדיוק מה חשב וכו', את יודעת מה זה?

אז השם עושה חסד לבן אדם אפילו שהוא לא מבין

ומנקה אותו מפה ומעורר אותו ומדריך אותו ואם הוא חכם הוא מבין ואם הוא לא

אז מה אפשר לעשות?

אז אל לנו לשאול למה.

צריך לשאול

איך יוצאים מזה?

מה זה אומר?

מה עלינו לעשות?

דבר ברור אחד,

תשובה אמיתית

זה העצה הכי טובה שאפשר לתת לאנשים.

תשובה אמיתית.

הבנת?

כן, שח, בבקשה לברך אותו.

ותגידי לו שיקבל על עצמו תשובה. הוא קיבל על עצמו לימוד קבוע.

תשובה אמיתית.

הכי חרדי בעולם הוא צריך להיות. שיהיה הכי בטוח, תקשיבי טוב,

הכי בטוח בעולם.

אם הוא לא יכול ללמוד, שישמע קלטות, שלא יפסיק מתורה.

שידבר הכי פחות, שלא ייפול בלשון הרע ולא ישמע לשון הרע.

שייזהר מכל דבר רק הוא והקדוש-ברוך-הוא.

הוא והקדוש-ברוך-הוא, זה מה שמעסיק אותו.

עד שיירפא וימשיך הלאה מכאן והלאה להיות שומר תורה ומצוות,

לדוגמה ולמופת.

את יודעת כמו מי?

כמו נסים התותח.

את ראית את זה, את נסים התותח?

לא ראית.

מי לא ראה את נסים התותח?

איפה הייתם עד היום?

אז אני אראה לכם את נסים התותח.

בבקשה.

כמה דקות, לא נורא, בשביל אלה שלא ראו.

אני הייתי בכל עברי 25 שנה מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-110-110 קילו.

הייתי בעל ישראל בשעבר,

שנה 86-85 והייתי בן-אדם, חדומה לי, בכל ירושלים, מעצי ירושלים מכירה אותי.

הייתי בן-אדם מפלצת מהלכת,

גדול מאוד מבחינה פיזית וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית ואף למעלה.

הרבה גאווה הייתה לי.

הייתי נשוי לפני זה עם ארבעה ילדים,

התיירשתי,

התחתנתי עם בחורה צעירה,

אישה נפלאה,

ואחרי שנתיים שהייתי נשוי לה הרגשתי שכואב לי משהו בגוף ולא ידעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר

מפורסם מאוד בירושלים, אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

שם דבר פה.

ובאמת, היינו, חיינו שנתיים כמו,

היה נהדר והכול היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל,

כי הוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב,

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה טחורים,

וחשב שזה פיסורה,

והשגנו כל מיני משחות מבתי מרקחת,

וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.

ואני רואה שבן אדם,

את כל המשחות כבר קניתי, וכבר עוברת חצי שנה כמעט,

ואני אומרת לניסים, בואי נלך לרופא, יש לך דימומים,

בואי נלך לרופא.

בן אדם כואבת לישן, הולך לרופא, כואב הראש, הולכים לרופא.

הוא לא היה מוכן בשום אופן. אני מדברת על בן אדם 100 קילו שרירים,

גופיות, טייצים, האגו שלו בשמיים, בן אדם ש... אני ורופא... ועוד להראות את האזור הזה לרופא, כאילו אין מצב,

תשכחי מזה.

זה היה חצי שנה, אני מדברת על מצב שאני כבר בהיריון,

חודש אישי,

הריון מתקדם,

וזה כבר היה בלתי נסבל. הוא פשוט היה נוהג עם

חצי גוף למעלה, כי הוא לא אכל כבר לשבת,

הוא לא אכל לאכול, הוא היה נראה רע מאוד,

הצבע שלו הפך צהבהב.

את מי שלא ראה את זה לא יבין, זה היה פשוט קטסטרוף,

פשוט גביעה מהלכת.

אני קמתי ב-4 לפני הבוקר, פשוט הלכת

20 אלף פעם לשירותים,

הולך וחוזר, הולך וחוזר מכאבים.

בפעם השלושים אני פשוט החלטתי שבאותו לילה לא משתפתי איתו פעולה,

ושאני לא עוזרת לו, ולא מטפלת בו, ולא נותנת לו לא כדורים ולא נרות.

קמתי ב-4 לפנות בוקר, אמרתי לו, תקשיב,

אני אוהבת אותך, ואתה יקר לי,

אבל לא רופא, אז יש רבנות,

אחד מהשתיים, תחליט.

אני ככה לראות אותך לא מסוימת. בסופו של דבר הלכתי,

גילו לי מחלה שהרופא היה בהלם. הוא אמר לי, אני לא יודע איך אתה חי,

יש לך סרטן בגודל 15 סנטימטר במעי,

ארבע גרולות בכבד,

אתה צריך למות.

אתה גבר,

אתה לא כן, אתה יכול לקבל את מה שאני הולך להגיד לך, וזה לא כן.

אתה לא תחיה הרבה זמן, שבוע או שבועיים, ויש לך אפס סיכויים.

אמרתי, סליחה, התמוטטתי,

האישה שלי התמוטטה,

כל המשפחה התאספה,

ובאנו הביתה. באתי הביתה, התחלתי, עוד לא להקל את זה, התחלתי לבכות.

ומאותו רגע

חרב על העולמי.

אז הוא אמר לי, תשמעי,

לבהלך גידול סרטני.

וכששמעתי את המילה הזאת, לא יכולתי.

אני מגיל קטן מפחדת מהמחלה הזאת, זה משהו

שאי אפשר,

אני לא יכולה לתאר אותו במילים, את הפחד מהעם.

פחד, זה פשוט פחד.

אמרתי לו, אבל אתה לא יודע,

אתה לקח את הביופסיה לפני יומיים, וביופסיה זה, אמרתי, תשמעי, אני עובד הרבה, אני מכירה את הריח,

את הצבע,

יש לו גידול סרטני.

ולא רק שיש לו גידול סרטני, יש לו 15 סנטימטר לגידול.

אני לא יודעת איפה הוא יחזיק.

ואשתו התפשרה אליי, במקרה הייתי חולה,

וסיפרה לי מה שיש לו, שגילו לו גידול.

אני הייתי בהיסטריה, רצתי לשטראוס,

לראות מה מצבו.

כמובן שהזקתי גם את אימא שלי וסבא שלי ודודות שלי.

הזקתי ככה את כולם כדי להיות איתו.

הוא היה מטושטש לגמרי.

לא מבין מה נפל עליו, מאיפה הנחיתו עליו מחלה כזאת.

אני רגילה לראות את אבא שלי שרירי,

כמו שאתם רואים בתמונות, אבא חזק,

שמאוד אוהב את הגוף שלו, את החיים שלו,

ופתאום ראיתי שבר כלי.

לא האמנתי שאבא שלי יכול להיות כזה שברירי.

תוך משקל של 100 קילו שרירים,

הראתי תוך חודשיים וחצי ל-47 קילו תת-משקל.

הראתי 53 קילו.

הגוף התמוטט לי.

לא יכלתי לאכול, לא שסירבתי לאכול,

לא יכולתי לאכול.

זו מחלה קשה וערבה.

אני לא מאחל אותה לאף אדם עלי אדמות. לאף אדם.

הסתכלתי לשמיים ואמרתי, כאילו, למה?

למה?

כאילו, כל כך חיכיתי להיריון וללידה ולמה?

כאילו, זהו, הייתי בטוחה שאנחנו באים, עושים את הבדיקה,

גומרים עם הסיפור וזהו.

ופתאום

המחלה הארורה הזאת נכנסת אליך הביתה.

היא שלחה אותנו הביתה ואמרה לנו, תשמע, ניסים, אני נותנת לך שלושה שבועות לעלות במשקל

כדי לחשוב אם אפשר להתחיל לתת לך איזשהו טיפול בשביל להאריך את החיים שלך, משהו כמו כמה חודשים.

אין מה לדבר על ניתוח, אין אפשרות בכלל לנתח את המקום.

הגידול מאוד גדול, הוא דבוק לאיברים פנימיים,

הוא יכול ליצור דימומים במהלך ניתוח.

אין אפשרות, אין סיכוי לנתח את המקום.

הייתי במצב אנוש.

אני שכבתי במיטה אנשים,

אני רק שבאים,

יושבים שתי דקות, לא יכולים לראות אותי, ונעלמים

מאות חברים ירושלמים, כי אני הייתי מדריך כושר בחילוניות שלי,

ומאות חברים, אלפים, היתה פה עלייה לרגל. היו רואים, היו בוכים,

כי אמרו שאנחנו צריכים למות.

המשפחה הכינה קבר, אמרו, זהו, זה גמור.

רופאים לא נתנו לי סיכוי, אמרו, אפס סיכויים.

ולא התחלתי עם שום טיפול ועם שום דבר, כי לא הסכימו לתת לי טיפולים. אמרו שאני חצי בן אדם, אי אפשר לתת טיפול חצי בן אדם,

אם הוא לא יעלה במשקל.

ובכו לי המשפחה, ואשתי בכתה לי, והילדים בחו, וכולם אמרו,

שאני אוכל. זאת אומרת, אני לא יכול לאכול.

אין לך תיאבון, אתה לא יכול לאכול, אתה במצב שזה חוסר עליהם, אתה לא יכול לאכול, אתה רוצה להשמיד שיתוך הטיפולים או משהו,

אתה לא יכול, אתה לא עומד בזה.

אני פשוט ישבתי ודיברתי עם בורר הולם, אמרתי,

אתה לא יכול לעשות לי את זה, אני בחורה צעירה,

עוד לא התחלתי את החיים שלי,

יש לי תינוקת,

תן לי לפחות רק לראות אותה, משהו.

ובאמת, אני פשוט הייתי יושבת וזהו,

זהו, כאילו,

מקבלת את זה, מקבלת את זה שזהו, שככה זה, זה המצב,

ואני, והבעל שלי פשוט הולך לי,

ואני הייתי רואה אותו נגמר לי בין הידיים,

הוא היה יושב, הוא לא היה מדבר איתי,

הוא לא היה אוכל,

היו לי מלחמות איתו על האוכל, תאכל, תשתה, את התרופות שלו הוא בכלל לא רצה לקחת,

ולטיפולים הוא לא רצה בהתחלה בכלל ללכת,

והכל היה לו מלחמות,

והייתי פשוט נלחמת בו,

וראיתי שאין לי מי לדבר בכלל.

וכל יום, כל יום, כל בוקר כשהייתי קם ורואה אותו לידי,

היא אומרת, תודה לך, נו, תודה שהוא איתי, תודה שהוא חי, תודה, פשוט תודה,

תודה שהנה עוד בוקר, הנה עוד לילה, הנה... כל בוקר הייתי... הייתי... מי היה עשן בכלל? הייתי כל...

אני פה חמש דקות מקשיבה, לראות אם הוא נושם, אם הוא בסדר.

דבר ראשון שעלה לי בראש זה, וואו, עוד לא סיפרתי לאבא בכלל שאני רוצה להתחתן.

איך אני עכשיו, בכלל יכולה לחשוב על חתונה?

עוד שלושה חודשים החתונה, ו...

לא ידעתי אם אני אצטרך לבטל את הכל ולחכות עוד שנה, וכבר הכנתי לעצמי בראש כל הזמן איך הוא הולך.

ואז באתי לנסים, אמרתי לו, נסים תשמע,

לא נותנים לך סיכוי.

אין לך הרבה, אין לחיות.

אני אוהבת אותך, את אבא של הילדה שלי, אתה אפילו לא ראית אותה.

תעשה משהו. אמרה לי האישה שלי, תראה, כל הרופאים לא נותנים לך סיכוי,

ואני רוצה ללכת לסיכוי לכיוון של הקדוש ברוך הוא,

דרך רבנים מסוימים.

אמרתי, אני לא מעוניין בזה, אני אדם מאוד חילוני,

אני לא מאמין בדברים האלה.

אמר לי, מה זה אתה לא מאמין, אנחנו יהודים, בוא נלך ל... איך אומרים,

בציפור הליים, הצ'אנס האחרון שלנו, בוא נלך.

אני מסכים טוב, הסכמתי.

התשלפתי את אחת הקלטות של עמנון יצחק מהספרייה הקדושה הקלטות שלו,

והתקשרתי,

התקשרתי לארגון ג'ופר,

סיפרתי את הסיפור, הוא נורא נסער,

הייתי ממש היסטרית.

הגעתי לכבוד הרב עם יצחק,

כבוד הרב עם יצחק, הוא נבהל. הוא חושב שאני נקומן או משהו כזה, מסתכל עליו במעבד,

שהוא לא הבין מה עשית, חצי אדם בא מולו,

מה הוא רוצה ממני.

רק כבוד הרב הזה הוא דבר,

הוא משה רבנו של ימינו, חבל על הזמן של כולם.

ובזכותו אני חזרתי בתשובה מלאה,

כי הוא בא ובירך אותי ואמר לי, קלה כקשר ניתון השמחה,

ותתחבר לקדוש-ברוך-הוא כמה שאתה יכול.

מאז שהתחברתי לקדוש-ברוך-הוא,

כל אינפוזיה ששמו לי, כל מלחץ ששמו לי, לא קיבלתי את זה.

התחברתי אליו עם אינפוזיה אחת, ואני כל כך שמח ומאושר

מאין כמוני.

המשפחה, כולם,

חברים, לא האמינו איך שאני קם על נקליים.

כולם דורשי עמות, איכינו כבר כאבר. הם לא האמינו,

ופתאום אני בעצמי.

הוא אומר, כאן המאזינג גדולה של הקדוש-ברוך-הוא.

יומיים אחרי זה ביקשתי מהאישה שלי לאכול, היא לא האמינה.

היא קיבלה הלם.

לאכול?

אתה רוצה לאכול, אמרתי, כן?

הרגשתי את אותו בצורך לאכול, זה לא סירוב לעזור, פתאום ביקשתי צורך לאכול, רוצה בשר, רוצה לאכול.

הרגשתי שאני מתחיל לחיות עם כל המחלה הכבדה עלי. בשבוע הראשונה עליתי ארבע קילו,

בשבוע אחד ארבע קילו,

אחרי זה עוד שבוע עוד ארבע קילו.

הרופאים היו בהלם, כשאני מתחיל לעלות.

איך קרה שהוא התחיל לעלות?

אפשר לתת אולי טיפול או שתיים להתחיל לראות איך זה עובד,

ואז תתנו לי כימיותרפיה בהתחלה. הוא קיבל סדרה של עקרנות,

25 עקרנות רצופות,

עשרה טיפולים כימיותרפיים.

מדובר על שלושה ימים כל טיפול.

שלושה ימים רצופים שבהם הוא מושבת לחיותין,

לא יכול לתפקד, לא יכול לאכול.

שבוע כזה מאוד מטורף, שבוע אחרי זה הוא מתחיל להתאושש,

שוב טיפול.

עד שהוא כבר ככה מגיע לשבת, שוב טיפול.

אנשים היו עמומים.

קודם כל אמר הקדוש ברוך הוא, יום אחד יצא מהדס הזה ואמר,

אתה יודע מה אבא שבשמיים?

אין לו קח זקן. הוא אמר לי, אכפת לך? אמרתי לו, אשריר לך.

הוא לקח את הזקן ואמר,

אני לא אכפת לי להיות קירח,

שלא היה לי סערה בגוף, את הזקן תשאיר.

וככה היה.

והרופאים היו עמומים.

כאילו כל פעם שהוא היה מגיע, הוא היה מגיע עם יותר שיער,

וזה, זה ירד לי הכול. זה בדיוק נוגד את התופעות של הטיפולים הכימותרפיים,

כי טיפולים כימותרפיים ידוע ששערות הן נושות.

והרופאה שלו הייתה מאוד, במקום להקריח את המסעיר, זה מצחיק.

והוא לא הקיא,

והוא לא שלשל,

וזה הפך להיות יותר ויותר נוח.

זה טיפול.

וזהו, הוא, כאילו מקבל את הטיפולים שלו.

ארבעה חודשים חגגתי, איזה אושר, סימכה, מרגיש טוב, הולך ומתחיל לתפקד, קם ממיטת חולי,

ופתאום, בום,

גילו לי פתאום שיש משהו נוסף, שבהתחלה אמרו שזה נקי,

פסיתי ושמחתי וכנראה היה לי מקטרג שבדק אותי

ורצה לבדוק ניסיון העמיד אותי כזאת ברוך הוא, אמר לו, תן לו קצת רע, בוא נראה, הנה הוא חזר עכשיו בתשובה,

נתת לו טוב טוב טוב טוב,

בוא ניתן לו קצת משהו לראות איך הוא יגיב.

ואני קצת כעסתי

כשבבית-חולים בישרו לי שקיבלתי שפתאום הם גילו משהו בברקטום,

משהו נוסף, שורש סרטני קטן.

אמרתי לעצמי, ריבונו של עולם, הוא אמר לי, מה אני עושה? מה אני אסטרטן?

לא יכול פתאום כמעט, כמעט, התאכזבתי כמעט.

אשתי צעקה עלי ואמרה לי, ניסיון, תיזהר,

הנה יש לך ניסיון, תעמוד בו.

ואז אמרתי,

עד יום מותי אני עם הקדוש-ברוך-הוא לא מוותר,

לא עושה שום דבר נגד וממשיך להיות בדת.

המשכתי,

קיבלתי את הבשורה, אמרתי, אני אקבל אותה בשמחה,

באהבה,

יישורים מהקדוש-ברוך-הוא זה רק באהבה.

כשהגעתי לרופאה,

היא הכניסה אותי לבד לחדר ואמרה לי, קרן תשמעי,

אני רוצה לשוחח איתך לבד.

ניסיון מגיע לנו עם 0% סיכוי,

היום הוא ב-20% סיכוי לעבור את הניתוח,

80% שאנחנו פותחים את הבטן וסוגרים אותה ושאין מה לעשות, אני נותנת לו מאותו יום שנתיים לחיות.

היא אמרה

שיש גם סיכוי שיקרה משהו במהלך הניתוח, היא לא יודעת להעריך,

אבל יש סיכוי כזה,

כמו בכל ניתוח, ואצלו קצת יותר, כי הגידול הוא בעיית.

זה היה שלושה שבועות מטורפים.

לא היה רע ואני חושבת שלא דיברתי איתו מהרבנים הגדולים שלו, אני אומרת, באמת,

אני דיברתי והתייעצתי.

ואני דיברתי גם עם הקדוש ברוך הוא. בחיתי לו יום ולילה עם כל התפילות שלי,

שאני אעבור את הניתוח בשלום. זה היה שמונה שעות ניתוח.

שמונה שעות הכי ארוכות בחיים.

אני לא חושבת שזה שמונה שעות כמו שמונה שנים.

אנחנו יושבנו בחוץ והתפללנו לבורא עולם ועשינו שיעור בחוץ לרפואתו,

ואחרי זה קראנו כולנו תהילים.

ואין, את רואה את הקשר עם בורא עולם,

ואת מדברת איתו ואת אומרת לו, אבא שבשמיים, ואת מדברת איתו כמו בן אדם רגיל.

פשוט, את יודעת שהוא אבא שלך ויש לך יראה ממנו והוא מלך, מלך כל העולם, ושיש פה בידת הכוח לעשות הכול, ואם תהיה קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יכרו באמת,

באמת,

רצון עיריו יעשה ועד שהוא אדם ישמע, כי ככה, ויושיעם.

ואת מדברת איתו ואת אומרת לו, אבא שבשמיים, בבקשה ממך.

אנחנו לא זכאים.

לא על הזכויות שלנו אנחנו מבקשים.

מהתחינה שלי, מהרחמים שלך, בזכות הרחמים שלך,

תרחם עלינו, תעזור לנו. אין לנו זכאות.

זכויות אין לנו.

אנחנו כאלה קטנים.

כל כך הרבה עבירות עשינו.

אני יודעת שזה אהב רחמן.

אני יודעת שרק אתה יכול.

לא, הרופאים בפנים, אתה מכוון להם את הידיים, ואתה מזיז להם את זה, לאיזה כיוון שרק תרצה.

בבקשה ממך, תן לי סימן.

הרופא של המנתח עבר בחוץ.

באמצע ניתוח, בן אדם באמצע ניתוח, מה אתה עושה בחוץ?

אני פשוט הסתערתי ואמרתי, כאילו, קפצתי ואמרתי, הוא מנתח, מה אתה עושה בחוץ?

כאילו, דוקטור פיקרסקי, מה?

הוא אמר, אל תדעי, הכל בסדר, אנחנו רוצים לתגיד עליו.

זה ביופסיה אמרתי את זה.

ושלחו את הביופסיה בראש המיוקי, ולא חשבתי שהיה בן אדם מאושר ואסיר אותו על הקדוש ברוך הוא ממני באותו יום. זה היה פשוט מדהים.

אני מרגישה תחושה יאית, קרובה,

שהנה הוא ענה לי, גם הפעם הוא ענה לי, הוא פשוט ענה לי.

ואני חייבת לו, אני חייבת את הקדוש ברוך הוא הכול.

אני חייבת לו את החיים שלי, יוחזיר לי את הבעל שלי במתנה.

הוא נתן לי את הבעל שלי חדש, בעל חדש.

ופתאום עוד לא עקלתי את המחלה שלו,

וכבר מודיעים לי שזהו, שהוא כבר לא חולה,

שקרה נס.

תודה לאל.

אני בריא ושלם, אין לי כלום לכל מה שהם ציפו.

שחור זה נהיה ורוד מהקדוש ברוך הוא, כי הוא נותן חיים והוא לוקח חיים.

לא רפץ תבוא ותגיד לי,

אתה צריך למות, תוך שנה אין לך סיכויים למות,

וברוך השם הנה השנה נגמרה ואני מאושר ואני בן אדם בריא ואני החיים שלי מקדיש רק לקדוש ברוך הוא.

בשבוע שהיינו אצל ההופעה והיא אמרה לנו, אני רוצה להגיד לכם שמדובר פה בנס רפואי.

אז הוא אמר, אבל זה לא נס רפואי, זה נס אלוהי, ואמרה לו, אתה יודע מה הנסים?

כן, נס אלוהים. כנראה שהתפילות עוזרו. נופיעים עמומים מכל הסיפור שלנו, עמומים. אם אני מגיעה למצב שאני מגיעה לרופא ואני אומרת לו, אני לא מהקלת, והוא אמר לי, גם אני רופא וגם אני לא.

לא, אבל הוא גם מגיע למסקנה והוא אמר את זה מלמעלה.

הוא אמר, דברים רק משמיים.

אני רק רוצה באמת להגיד תודה,

כל ליבי,

לרב עבנון יצחק. ושיבדל לחיים ארוך עם הרב הזה, כבוד הרב הזה,

מאז ועד היום אני מאושר מהם כמוני.

אנשים לא מבינים את זה. אני, כחילוני 48 שנה, לא האמנתי בזה.

ובסוף אתה מוצא איזו תרופה שזה קוראים לו אבא של השמים.

זו התרופה הכי טובה לכל עם ישראל,

שעם ישראל צריך להבין את זה. במיוחד אנשים חילוניים כמוני וכל החילונים שנמצאים,

שהם חושבים שהכול מובן מאליו.

אמרו לו שלום, תסתכלו לשמים, תראו שיש לנו אבא.

תנו לו טיפה, תקבלו הרבה.

אז זה הקטע הכי קשה שהיה לי כשעברתי אותו,

והיום אני אדם מאושר מעין כמוני.

בעצם חזרתי בתשובה,

ואני גאה שאשתי,

ואני שמח שתיבדל לחיים ארוכים,

שדחפה אותי לכיוון הדת,

והיום אני שיא העושר.

ואני מאחל לכל עם ישראל, ולכל החילונים במיוחד,

שיבינו שלא יחכו למכה כמו שאני קיבלתי,

שהטיע על סף מוות,

שמעכשיו יחזרו לאבא לשמים, שלא רק יבקשו, יבקשו, יבקשו,

שייתנו לו קצת.

קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת.

וזה הפתגם הכי ערבי שאני אוהב אותו, צריך להתקרב אליו,

וזהו.

זה מה שאני מספר על עצמי. והיום אני גבר חדש,

אין לי מחלה יותר, אני גאה, אני שמח,

וכל חיי עד יום מותי וזיקנתי,

רק הקדוש-ברוך-הוא. אין עוד מלבדו.

כן, רבותי,

שבוע לפני שהוא מת.

ממש ברגע הזה.

האחרון.

אז זאת אומרת שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים,

ולכל אחד יש סיכוי.

השאלה אם הוא מבין את המסר שהקדוש ברוך הוא מאותת לו.

אם יעשה כל אשר לאל ידו,

יכול להפוך כערה על פיה. אם לא יעשה כן,

הוא החליט מה יהיה בגורלו.

אז לכן אני אומר לך שוב,

תשובה שלמה אמיתית לחלוטין,

לא להשאיר פתח לייצר הרע.

אם יעשה כן,

כל הסיכויים שהוא יהיה בריא ושלם.

כבוד הרב, נס אפשר לבקש?

אני לא עושה נסים, אבל אני יכול לברך. לא, לא מהרוע, ואני אומרת, אם זה מותר לי לבקש נס מבורא העולם, שהפעם הרביעית זה לנסה אותנו. זה לא נס. אני עונה.

זה אפילו לא צריך נס.

זה דבר ברור,

שזו התרופה למחלה.

קיבלנו קבלות.

השתנינו השבוע. קבלות זה רק, תפילות, קבלות, גזירות, תיקונים, שינויים. תשובה שלמה שמעת?

אחד חייב מיליון שקל בבנק.

המשפחה קיבלה על עצמה קבלות.

אחד אמר, אני אעזור לך ב-10,000,

השני אמר 5,000,

השביעי אמר 8,000. זה אמר זה.

מנהל הבנק אומר, טוב, כמה אספתם?

אומרים, 120,000. כל הכבוד.

אבל החוב מיליון.

מה עושים עכשיו?

עם 120,000 לא פותרים את הבעיה.

הבנת מה אני מדבר?

גם הוא קיבל.

אני אומרת שאנחנו עוזרים,

אני לוקחת את זה שזה יגיע לנו אולי, שאנחנו גם נתחזק.

לא, את צריכה להבין שאם קורה במשפחה כזה דבר,

זה איתות לכל המשפחה.

משפחה שחס ושלום מת למת, תדאג כל המשפחה. למה?

אם היו ביניהם צדיקים גמורים,

לא היה קורה לו כלום, כי אסור לצדיק גמור להצטער על דבר שלא מגיע לו.

ואם הוא יצטער בסוף, סימן שהיה מגיע לו.

לכן, האיתות הוא לכולם.

אז כולם צריכים להתחזק ממש, לא קבלות.

אם עושים תשובה שלמה,

זה ברור שמוציאים אותו.

תקשיבי טוב למה שאני אומר.

הייתה אישה אחת לפני כמה שנים מבני-ברק,

שהיא היתה צמח.

אמא לילדים, יום אחד צמח.

המשפחה לא ויתרה עליה וסעדה אותה על המיטה,

אבל מעבר לזה עשו הרצאות,

הרצאות, ארגנו בכל מיני מקומות, הרצאות, הרצאות, וקבלות של קהל וציבור והכול,

והתפללו והלכו לכותל המערבי ועשו ועשו ועשו ועשו בלי סוף.

אחרי תשעה חודשים, יום אחד היא ממצמצת בעיניים,

פוקחת העיניים,

קמה לחיים,

והיום היא אמא לכל דבר בבני-ברק.

תשעה חודשים.

אבל המשפחה לא ויתרה עליה,

לא הפסיקה רגע לצבור לה זכויות.

האמנת?

אז קבלות זה דבר טוב,

אבל לפעמים זה לא מספיק.

את יודעת כמה הרצאות

כשאני עושה זה לרפואה וכו'? הנה, הקראתי פה בהתחלה, נכון?

ראית?

למה?

אנשים לוקחים על עצמם לארגן הרצאה בעיר,

הם יודעים שהתעוררו כמה אנשים,

כרגע צופים בנו 30,000 איש,

מחר זה יהיה שידור חוזר, יצפו בזה עוד מאות אלפים בשנה הקרובה.

ממילא כל הזכויות האלה, למי?

לטובת החולה

או האחר שצריך ישועה או רפואה.

לצבור זכויות כאלה,

זה יכול להביא את הבן-אדם למצב שיהיה רפא.

אז לכן צריך להבין, זה לא מספיק מספר קבלות. זה טוב, אבל לא מספיק לפעמים.

לפעמים כן,

אבל ברוב המקרים לא.

צריך להרבות, כי אנחנו לא יודעים כמה צריך.

הבנת?

מה שם החולה?

שמעון בן-עזיזה.

שמעון בן-עזיזה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, יעתיק כתב מחלה ממנו לראש, מאחורה, לאחמדינג'אד.

כן.

שם הגברת למעלה.

תן לה.

בזריזות, נו. פה עם שחור. כן, תקומי. תקומי.

כבוד הרב, ערב טוב. כן.

אנחנו עכשיו באנו מגדרה, ויש לנו חולה

שהוא כרגע מונשם בקפלן.

ואני יודעת שאתה עושה ניסים.

אני לא עושה כלום. השם שולח אליך, תעשה ניסים.

אותי בירכת שאני פקד וניזח איתי חודש אחריי.

והוא,

ברוך השם, והוא במצב קריטי.

אם אתה יכול לדבר עם אמא שלו,

זה יעזור.

אבל שמעת את כל הדרשה שאמרת. כן, כן. יופי, שבי.

כן, אתה רוצה לשאול משהו?

רק שנייה, אני מסתכל. רגע, ראי. רגע, רגע.

רגע, רגע.

כן.

תנו לו לדבר.

אדוני היושב-ראש,

הרב, יש לי שאלה וגם אני רוצה ברכה.

יש לי שאלה,

אנחנו יודעים שהרב כל הזמן בהרצאות מדבר על העניין של גוגו ומגוגו, על תקופה שהיה זמן, אין זמן,

זמן קצר, וצריך לצבור זכויות.

השאלה היא, זה כיוון של בעיטה,

שזה הזמן של הגאולה ואין מה לעשות. השאלה היא אם יכול להיות שגם בזמן בעיטה יש עניין של אחישנה. זאת אומרת, לא בעיטה, בעיטה.

הם חשבו בעיטה זבתא. לא, לא. בעיטה. בעיטה, בזמנה. כן, בזמנה.

אז אני שואל, אם שיש גאולה של בזמנה,

בכל זאת יהיה בתוך הגאולה הזאת עניין של אחישנה.

זאת אומרת, זכויות של הקלאס, זכויות של האנשים, כמו שהרב עושה. אם נקדים אפילו דקה אחת לפני הבעיטה,

אם נקדים אפילו דקה אחת, לא נסבול את כל הצרות.

אם נקדים אפילו דקה לפני.

אם לא נקדים וניכנס לזמן שכבר זהו,

יא חביבי, מה שיהיה.

זאת אומרת, צריך להשתדל לזרז.

אני רץ מכל מקום לכל מקום. אני עוד חודש יוצא, צרפת,

שווייץ,

ניו-יורק, ארגנטינה,

לעורר אותם לתשובה ולחזור מהר לארץ לפני שהאנטישמיות תהיה,

השם ירחם.

אשריך. הרב, סתם אני חשבתי, ישבתי וחשבתי, שאני אומר שזאת באמת אהבת ישראל אמיתית.

זאת אומרת, יש אנשים שאומרים אהבת ישראל,

אהבת ישראל אמיתית היום זה לקרב כמה שיותר אנשים לאביהם שבשמים, להציל אותם, כי בעצם אתה עושה לכל אחד ואחד דחיית מתים.

נכון, וזה מה שאמר רבי יונתן אייבשיץ,

ששנאת חינם שחרב בית-המקדש

זה שלא הוכיחו אחד את השני.

היו עוזרים אחד לשני בעניין גשמיות, בסעודות מצווה, בשבת חתן,

בכל הדברים,

אבל לעורר את השני שישוב בתשובה, לא עשו.

לכן נתפסו. ואהבת חינם זה בדיוק מה שאתה אומר, להחזיר את עם ישראל בתשובה.

טוב, קודם כול אני רוצה להשתתף ב-1,000 שקל, שהרב ייתן למי שזקוק בשכורונים או אנציקלופדיות. אשרי אחד. תן לו ותביאו לי. איפה המתנות שאני צריך לחלק? איפה הן?

איפה?

תביא מציון.

אני, לפני כחצי שנה-שנה, הרב, גילוץ לי מחלה את הטרשת הנפוצה.

הייתי לומד בשתי כוללים, גם בחצות וגם במשך היום,

ולאט לאט המציאות לא מאפשרת לי. אז קודם כול הייתי רוצה ברכה. טוב, שב.

פה רצו לשאול שאלה, שורה ראשונה, רגע.

תראו מה אני עושה עכשיו. כן, תן לו.

תן לו.

לא זה.

כן,

תן לו.

וגם לו שחרורונים?

נו.

נו.

שלום כבוד הרב. שלום וברכה. אני פה, באתי מרמת גן,

ראיתי את כל הסיפורים המצמררים האלה שבסוף יש בי תוצאה טובה שקבלים ממך ברכה.

אני פה ואבא שלי חולה בבית, הוא חולה סופני.

כן. רציתי לבקש ממך ברכה ואני מוכן לקבע עליי הכל.

אתה מוכן לחזור בתשובה קומפלט?

כן.

אני פה עם אחי גם. יופי.

רגע, זה אחיך?

כן. גם מוכן?

כן. קומפלט?

מה קשה?

אתם רוצים אבא חי, נכון?

כן.

מוכנים לחזור בתשובה קומפלט?

כן. לפחות כמו דוד אשר.

מוכנים או לא? מוכנים, רק תגידי מה. רגע, בואו תעלו לפה, תענו, תענו.

בכל מקום, כן.

צעדים. זהו, תעמדו פה. רגע, שנייה.

זהו?

תביא, תביא, תביא.

תביא, תביא, תביא.

רגע, עכשיו אני שואל את שאלת הקהל.

מי

פה חילוני

שמוכן לחזור בתשובה לאבינו שבשמים כדי לקרב את

הגאולה ושיהיה לרפואת כל החולים כאן או אלה שרוצים שבעבורם תהיה רפואה וישועה.

מי אלה שמוכנים שיעלו לכאן עכשיו

ואני אעשה להם הפתעה?

חילונים שמוכנים לחזור בתשובה, לא דתיים,

חילונים,

כן,

מי?

הנה, בוא, בכבוד.

אשריך לחיי העולם הבא.

אלה הגיבורים, אלה.

אשריכם, תעמדו פה, תעמדו פה.

מי עוד?

אני צריך מניין, מניין אני צריך יהודים כאלה, גם יהודיות,

גם יהודיות.

מי עוד מוכן,

חילוני או חילונית,

שמוכנים לחזור בתשובה לגאולת עם ישראל ולרפואת החולים?

מי עוד מוכן?

למי יש אומץ

להתחבר לקדוש-ברוך-הוא?

איפה?

איפה עוד יהודים שמוכנים?

בית שמש?

אני צריך מניין.

מניין.

ההרצאה האחרונה, בנהריה, היה לנו 11. אני צריך פה מניין.

תראו איזה מהפך אני עושה כאן.

נו,

יהודים יקרים,

איפה החבר'ה החילונים האמיצים

שרוצים להתחבר לקדוש-ברוך-הוא שישפיע עליהם טובה וברכה?

איפה? איפה האמיצים?

איפה האמיצים?

איפה?

בשמים מצלמים

מי היה מוכן לקום ולעלות לבמה ולהגיד לאבא, אבא, אני שב אליך.

אתם יודעים איזה חיבוק הקדוש-ברוך-הוא נותן למי שמתקרב ובא אליו?

אתם יודעים מה זה?

אם גלעד שליט היה חוזר עכשיו הביתה, איזה חיבוקים ונשיקות?

ימים ולילות.

הקדוש-ברוך-הוא מחכה לכם הרבה שנים, בואו נראה

מי זה שרץ לקראת אבא.

עוד שישה יהודים.

אני לא מוותר יהודים יקרים.

וואלכ, אתה מתאים אתה בול.

בוא, חמודי, בוא.

בוא, עם השערות, עם השערות. בוא, בוא.

אשריכם ישראל. נו, עוד חמישה, עוד חמישה.

הקדוש-ברוך-הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש-ברוך-הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש-ברוך-הוא,

אנחנו הבנים שלך,

הקדוש-ברוך-הוא,

אנחנו הבנים שלך. ואיפה הבנות?

איפה הבנות?

הנה עוד אחד, אשריך יש לנו שישה.

עוד ארבעה יהודים יקרים.

עוד ארבעה יהודים יקרים.

מהפכה בבית שמש.

מי יש לו את האומץ?

איפה הבנים והבנות? איפה הבנות?

איפה הבנות?

הבנות של הקדוש-ברוך-הוא, איפה הן?

איפה האמיצות? איפה אלה שרוצות להתקרב לאבא?

אחר כך תצטרכו אותו. יש לידות, יש חתונה,

יש ילדים, יש פרנסה.

צריך להיות בקשר עם אבא.

מי אלה שבאים

ועושים את הצעד האמיץ?

עוד ארבעה.

עוד ארבעה יהודים או יהודיות.

מי זאת הראשונה שעולה,

היא שוברת את הקרח ואחריה יבואו עוד? מי זאת? האמיצה.

מי זאת? יש שתיים, יש יותר.

מי זאת? הנה עוד יהודים.

עוד ארבעה.

אין בעיה. תכף זאת תוספת.

יש אישה מוכנה לשים כיסוי ראש נשואה.

אשריה. רגע.

עוד ארבעה.

נו,

עוד ארבעה.

בורא עולם ממתין ומחכה לראות מי אלה שזוכים.

הצלם. הצלם, אני משאיר אותו לארצות-הברית.

עוד ארבעה יהודים יקרים.

עוד ארבעה תושבי בית-שמש. קדימה.

מי זאת האמיצה? יש אישה אחת אמיצה פה?

אחת אין בכל בית-שמש?

שלא יהיה קטרוג, חס ושלום.

אחת לפחות.

מי מוכנה לקבל על עצמה תשובה?

יא, חביבי, איזה ברכה יקבלו אלה. איזה ברכה יקבלו אלה. יא, חביבי.

איפה?

איפה?

איפה? הראשונה. ראשונה אני צריך.

ראשונה.

יש אחת כזאת?

יש עוד אחד על ה?

שבעה.

חזק וברוך. שבעה.

עוד שלושה לא יישאר בסוף זכות לאישה. אוי ואבוי. אוי ואבוי.

אישה.

הנה, שמונה.

שמונה יהודים.

עוד שניים. מניין בבית-שמש.

מניין בבית-שמש.

אישה אחת לפלטה. דחילקום.

אישה אחת.

נערה. בחורה. משהו.

אחת.

איפה זאת החכמה? איפה?

עכשיו אני מבין את שלמה המלך. אחת מאלף לא מצאתי.

יא, חביבי. יא, חביבי.

עוד שניים.

עוד שניים.

מהשניים האמיצים קבלים ברכה, בחיים שלהם לא חלמו על זה.

בשמים מוסרטים.

זה סרט?

אחרי 120 שנה יוצאים מן העולם?

תשע. יא, חביבי.

תשעה גברים.

תשעה גברים.

חזק וברוך.

מי סוגר מניין?

מי סוגר מניין?

רגע.

יש מניין.

בסדר?

נעמית, תהיה נציגה של הנשים. איפה נעמי?

שלא יתבייש, אני אחסה אותו עם ציצית. בוא, יוסי, בוא.

בוא אני אחסה אותך. בוא.

איפה נעמי?

נעמי,

נעמי, כיסוי ראש,

נציגה של הנשים מבית שמש, אשרייך.

יאללה, בכבוד.

בכבוד.

בכבוד. בואי תזכי, נו.

קדימה.

קדימה.

מחיאת כפיים, מה זה?

קדימה, קדימה, נו.

מהלך מחכה, עם ישראל מחכה, באינטרנט מחכים, בואי תסכי.

נו,

תלווי אותה, תלווי אותה, יאללה.

אשריהם ישראל, אשריהם אשריהם ישראל.

יא חביבי.

קדימה, קדימה, קדימה. איפה מחיאות כפיים?

בינתיים הגברים ישימו ציציות.

בבקשה, תעביר את זה לחבר'ה.

כל אחד ציצית.

כל אחד לקחת אחת.

נברך, שהחיינו.

שימו עליכם, ברכו, שהחיינו.

מי שיש לו, יש לו, מי שאין לו, ישים.

תן להם, יברכו, שהחיינו.

אני רוצה להגיד לכם מה זכיתם עכשיו.

יהודים יקרים, אדם חטא בימי חייו,

עשה חילול השם

לחילול השם לא מכפר

רק

עד שאדם מת.

אבל מי שעושה קידוש השם,

מכפר לו על חילול השם.

היהודים האלה והיהודייה הזאת עשו קידוש השם, מכפר להם על חילול השם.

וזו זכות שאין כדוגמתה.

תברכו, בעזרת השם יתברך. אני נותן לכם כיפות

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

נברך.

ברוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן.

קדימה.

ברוך. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו

וגיאנו לזמן הזה אמן

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיאנו לזמן הזה אמן ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיאנו לזמן הזה אמן ברוך

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיאנו לזמן הזה אמן ולפואד שלום בן חנה אברהם רק רגע

רק שנייה, עוד לפני כן, חכו, חכו, חכו.

תן לה כיסוי ראש, כך הבעל ישים לאשתו.

בבקשה.

איפה מחיאות כפיים?

יש כאלה שזוכות בתחרויות להבלה.

זאת זכתה בקידוש השם, בית שמש, אשרי כן ישראל.

כן,

נשים ולברך שהחיינו, כן.

נשים ולברך שהחיינו.

תן לה.

ברוך אתה, ברוך אתה, אדון,

אדוני, אלוהינו, מלך העולם, מלך העולם, שהחיינו וקיימנו, והגיענו, והגיענו לזמן הזה. אמן.

חזק וברוך.

רק רגע.

לפני שאני מברך, שנייה.

לא רוצה שאני אעבור לך.

כיסוי ראש לנשים, מי עוד רוצה?

כיסוי ראש לנשים?

יש מי שרוצה? בבקשה.

תכף. מי רוצה כיסוי ראש?

כיסוי ראש?

איפה?

איפה?

תעבירו את זה שם למעלה.

כן.

כבוד הרב.

כבוד הרב.

כן, כבר. כבר.

כיסוי ראש לאישה. רגע, רגע.

תעביר.

חזק וברוך.

שמונה ג'יגה.

קודם כול, זה נתרם על ידי אנשים טובים, זה שיהיה לך

שמונה ג'יגה.

בבקשה.

בבקשה.

אין לי עוד.

רגע.

בבקשה.

רגע.

כן.

רק שנייה אני אתן עכשיו.

רק שנייה כך.

רק שנייה.

תהיה בריא.

רגע.

מי שברך, אתם רוצים עוד לקחת ציציות וכיסוי ראש, זה יהיה כל זה לרפואה.

כל זה יהיה לרפואת החולים.

תן לי עוד ציציות.

רגע, לרפואת החולים.

רגע.

רגע, לנשים. נשים יש עוד?

נשים, הנה.

רגע, רגע, אלה חייבות.

נשים, נשים. יש דבר כזה?

תעביר להם שם.

תעביר. תעביר, תעביר שם. תעביר, תעביר. כן, זהו, נגמר.

עכשיו, רגע, מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה,

הוא יברך את השם הטוב,

שמעון בן עזיזה, וטירן ישראל בן גאולה,

ושלום בן חנה,

ו...

חיה בת מזל.

רגע בן שפרה, השם ירפא אותם,

כן,

שמעון בן?

יהודי. יהודית, השם,

לי זה בתור גם.

השם ירפא אותם ברפואה שלמה מהרה,

ויעתיק את המחלות כולם לראש, ללב ולכבד,

ברעות של עמדינג'אר!

והם יצאו לחיים בו!

ולמיתה אמן כן יהי רצון.

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

ועוד ירפא את כל החולים

וכל הצריכים

לזיווג הגון, לזרע חי וקיים,

לפרנסה,

לבריאות,

לישועה, לסייעתא דשמיא, להבנה בתורה,

ליישוב טוב,

מילוי משאלות,

ושנזכה, בעזרת השם,

לביאת גואל צדק במהרה בימינו,

אמן ואמן.

ברוכים תהיו. מה שמה?

רגע, מה השם?

מה השם?

רגע,

ברכה אחרונה, שנייה.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שכיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

השם ימלא משאלות לבך לטובה. שמך?

נעמי בת?

חבצלת עסקי לזרע חי וקיים מהרה.

בהצלחה.

השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה.

ציצית אחרונה.

בן ציון בן?

בן נבא. יזכה לרפואה שלמה.

אמרתי לו כבר, אמרתי לו ברכה, רפואה שלמה. רפואה שלמה, בריאות,

תשובה שלמה.

דניהו בן מרים, רפואה שלמה.

שם.

שם.

שרה בת אסתר, רפואה שלמה מהרה.

ישועה.

אשרית בת מרים, רפואה שלמה.

אמן.

אמן.

פתחן בת אסתר, בעזרת השם.