בית שמש - בית שמש

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

איפה הכפיים שלכם? איפה הכפיים?

איפה הכפיים? איפה הכפיים?

נא לדבר על הרעיון, נא לדבר על ידי השני.

ופייחתו וירדו ויום את כל יצורו, ופייחתו ויצרתו ויימד כל אשר,

ושומו ואבוי השם אל גייסוי מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך אף פסוי דקה משהו לא היה גם מלך מלך מלך מלך מלך מלך

ה' מלך מלך מלך מלך מלך ובא חוסר הכל בשלום

ימי תקופו, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי, ימי תקופי

מלך מלך, ומה חוזר בכל בשלום, איי, איי, איי, מלך מלך, השפר ביסטור, מלך, מלך מלך מלך, ומה חוזר בכל בשלום,

אם יתן תוצאות, איכות יצהות, עם שום הבי יבוא, השם בלגי הסתור, מלך מלך,

תתקבור, טילדו ואפי יבתו וטופים כל יצור,

עתו יצרדו ואירימה קולה.

שנישום ואהוי, השם מלגי סלום.

מלך, מלך, מלך.

השם מלגי סלום.

מלך, מלך, מלא.

אוֹּא, מלך, מלך, מלך, מלך, שם מלגי סלום.

מלך, מלך, מלך, מלך, ומתוסעי בחיים השלום

מלך, מלך, ומתסיעה.

אילו עינינו וישמח לי בינו וסוגל נפשנו וסוגל נפשנו בישורו סחור ביימת, סוגל נפשנו בישורו סחור ביימת, סוגל נפשנו בישורו סחור ביימת,

היי בשיעור עוז וביימץ השם מלך השם אובה לוח השם אם לא יכלה יוילום בוא וורא די

השם פלח השם אובה לוח השם אם לא יכלה יוילום בוא וורא די

איי. השם, מלך השם או מעלות,

השם אם לא יכנה הייתם עובד.

איי,

לאדאדאדאדאדאדאדאדאדאדא!

איי, לאדאדאדאדאדאדאדאדה!

שיגו עיניו ונזחקים עיניו!

בסוגי לבשנו, סוגי לבשנו

פישור אוס חוב בימץ, אוי בימץ פישור אוס חוב בימץ

ידעו עינינו ויצמחי בינו

בסוגי לבשנו, בסוגי נפשינו ובקום פישור אוס חוב בימץ, אוי בימץ פישור אוס חוב בימץ

איי, השם מלך בורא לו, כשאם אם לא יכלה יוילום בורא לו, כשאם אם לא יכלה יוילום בורא לו, כשאם אם לא יכלה יוילום בורא לו, כשאם אם לא יכלה יוילום בורא לו, כשאם כן יוילום בורא לו, כשאם אם לא יכלה יוילום בורא לו, היה

די השם, מלך השם, ובואלו,

שנמלוך ליואי רב רוען.

די,

אוה..

מישהו עוד סחוב בימצע?

אוה, מישהו עוד סחוב בימצע?

גילו עינינו ויצמחו בינו,

בסוגי נפשנו וסוגי נפשינו פגום,

מישהו עוד סחוב בימצע?

ביבן, בישור עוסקה ביבן

אשם מלך, אשם הם הורדו, אשם אם לא יכנע אל הבורד, אך

יואי, אשם מלך, אשם הם הורדו, אשם אם לא לך, אשם אם לא לך,

ליווי לא מבואר.

נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נ

נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נא נ

ישרובוין ובאמצע מחציה השאיר מהלכים יוגל יעקו היא בשמח ישרובין יוגל יעקו היא בשמח ישרובין היא בשמח ישרובוין

גזמתי סלווה יוגן יעקב אוי גזמתי סלווה

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו לרפואת נחמה בת שושנה,

יונה בת עזיזה,

מרים בת מלכה,

מרדכי בן ברדה,

יהונתן בן מירב מנשורי,

רפואה שלמה.

זיווג הגון לסיגלית בת מרים,

ולהצלחה לעזרא עופרי בן סעדה ומשפחתו חיים בן אסתר, ציון בן אורה ומשפחת ג'אמו.

כן, אנחנו נלמד הערב

מהו כוח ההשפעה

שלנו על אחרים,

ואפילו לדורות הבאים שהם רחוקים.

כתוב בתורה,

זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים,

אשר קראך בדרך

ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע,

ולא ירא אלוקים.

ולא ירא עמלק את האלוקים מלהרע לך.

רש״י אומר על מי נאמר ולא ירא אלוקים?

נאמר על עמלק שהוא לא ירא מלהרע לעם ישראל.

ובתרגום כתוב

ועתה משלהב אל האה ולא דחיל מן קדם אדוני.

זאת אומרת,

מן התרגום משמע שלא ירא אלוקים מכוון לבני ישראל.

אז רש״י אומר,

ולא ירא אלוקים הכוונה לעמלק.

בתרגום אונקלוס אומר שהכוונה שישראל לא היו ירא אלוקים, לכן בא עמלק.

ויש לבאר ששתי הדעות הן למעשה אחת.

כיצד?

הכוונה היא, מפני שבני ישראל לא היו באותה שעה יראי אלוקים לפי דרגתם,

הרי זה השפיע על עמלק שהוא לא ירא אלוקים והוא העז ללחום נגדם.

זאת אומרת,

התייחסות של העמים אלינו היא ביחס ליראת אלוקים שלנו.

אם אנחנו יראים את האלוקים לפי המדרגה הראויה לנו,

אז אומות העולם יהיו יראים מפנינו.

אם אנחנו לא יראים מפני האלוקים כראוי,

הם לא יהיו יראים מפנינו ויתקפו אותנו.

זאת אומרת,

ככל שנגביר את יראת השמיים שלנו,

אנחנו משפיעים גם על ההתנהגות של אומות העולם כלפינו.

מדרגת יראת שמיים של עם ישראל בכוחה להשפיע על האומות,

כמו שכתוב, שמעו עמים ירגזון,

חיל אחז יושבי פלשת.

אבל כדי להשפיע על עמלק הרע והגרוע שבכל האומות,

צריכים היו ישראל לדרגה נוספת ביראה.

יש פידבק.

צריכים היו ישראל לדרגה נוספת ביראה.

ואילו הייתה להם כזו,

היו מצליחים להשפיע גם עליו

ולשבור את עזותו וקשיות עורפו.

זאת אומרת, גם להכניע את עמלק אנחנו יכולים עם היראת שמיים שלנו.

נמצא לפי זה, כדי להשפיע על העולם צריך מידה גבוהה של התרוממות המשפיעה,

שתהיה לנו התרוממות רוחנית

שתשפיע על העולם כולו.

ככל שנתרומם ביראת השם,

ככה נשפיע על העולם.

זוהי היד הארוכה שבכוחה להגיע ולהחדיר השפעה לרחוקים,

זאת אומרת כל מי שרוצה להשפיע על רחוקים הצלחתו תלויה ביראת שמיים שלו.

לכן כתוב, כל מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים.

זאת אומרת זה לא תלוי בדמגוגיה או בדיבורים.

אם יש לאדם יראת שמיים פנימית

הוא מצליח להשפיע גם על הרחוקים ביותר.

רק במידת עליית החרדים לדבר השם בתורה ובמצוות

אפשר להגיע ולהחדיר השפעה גם לרחוקים.

ונבין מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בפרשה שלנו.

אליפז, בזכר שכיבד את אביו,

יצא ממנו עמלק.

אליפז היה הבן של עשיו,

ויצא ממנו עמלק.

עשיו היה רשע.

אליפז היה רשע בן רשע,

ויצא ממנו עמלק,

הרשע הגדול ביותר.

וכתוב פה, אליפז, בשכר שכיבד את אביו,

יצא ממנו עמלק.

בשכר.

איזה שכר לקבל ילד כזה עמלק.

מי רוצה ילד עמלק?

שאני אברך אותו.

בשכר שכיבד את אביו, יצא ממנו עמלק.

וזה תמוה מה שאמרו חכמים.

איזה שכר הגישו לאליפז על קיום מצוות כיבוד אב ואם.

אליפז היה מכבד את אביו עשיו.

מה הכבוד שהנחילו אותו מן השמיים בשביל המצווה הזאת,

שהוא היה מושלם והצטיין בה?

לכאורה זה בושה וחרפה למי שנולד בן כמו עמלק.

אבל יש לבאר שבוודאי זהו שכר גדול לאליפז שהשפעתו הטובה

הגיעה וחדרה אפילו,

אפילו לתוך ליבו של בנו הרשע עמלק.

אליפז הצליח להחדיר לבן הרשע המרושע שהיה לו עמלק

השפעה טובה.

איזה השפעה טובה הוא הצליח להשפיע על עמלק.

תשמעו,

בעלי התוספות

הקשו קושייה.

כתוב ויבוא עמלק ויילחם עם ישראל. איפה?

ברפידים.

והם שואלים שאלה נפלאה.

ולמה איחר להילחם עם ישראל עד עכשיו?

למה לא בא מייד כשירדו למצרים,

כשהם ירדו ישראל למצרים, למה הוא לא בא אז כשהיו שבעים נפש?

למה עמלק חיכה עד שהם נהיו מיליונים לבוא להילחם?

כשהם היו עוד משפחה קטנה שבעים נפש, היה בא אז. למה לא בא?

יש להוסיף ולתרץ,

בנוסף לתירוץ של התוספות שם,

כי מה שהיה עמלק מתעכב להילחם עם ישראל יותר מ-200 שנה הוא התעכב.

זאת הייתה ההשפעה

של מעשה אביב אליפז.

מי השפיע עליו לטובה שהוא יתעכב 200 שנה עד שהוא יבוא להילחם בישראל?

מי השפיע עליו?

אבא שלו.

איך הוא השפיע עליו?

תשמעו.

חכמים זיכרונם לברכה מספרים לנו

שאליפז רדף אחרי יעקב

במצוות אביב עשיו להרוג את יעקב הדוד שלו.

אז הוא הלך לקיים מצוות כיבוד אב,

לרצוח את הדוד, כיבוד אב.

אבל לפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק,

הוא היה תלמיד ישיבה אצל יצחק אבינו בישיבה,

אליפז.

בגלל שהוא למד אצל יצחק הוא משך ידו ולא הרג את יעקב.

וכשהוא החליט לא להרוג את יעקב הדוד שלו, אמר אליפז, אבל יעקב, תשמע, יש לי בעיה.

מצד אחד אני רוצה לכבד את אבא ולקיים את רצונו, אני צריך להרוג אותך.

מצד שני, אני תלמיד ישיבה אצל יצחק אבינו,

מה אני אעשה?

זה עם הציווי של אבא.

אמר לו יעקב,

טול מה שבידי

ועני חשוב כמת.

קח לי את הרכוש,

קח את הכסף,

קח את הבגדים,

קח הכול,

אני נשאר עני,

עני חשוב כמת,

אז אתה קיימת מצוות אביך, אני מת.

וככה עשה אליפז.

הכוח של שליטה על עצמו,

זה שהוא עצר וכבש את עצמו אפילו לזמן קצוב

כי הוא בא להרוג והוא עצר,

משך ידו.

שורש השפעה

היה לו ירושה מאליפז אביו.

למי?

לעמלק.

כוח השליטה

על עצמו, עצירה וכבישה אפילו לזמן קצוב.

שורש ההשפעה הזה שקיבל עמלק כשהמתין יותר מ-200 שנה זה היה ירושה מאליפז אביו,

כיוון שאביו אליפז משך ידו מלהרוג את יעקב

בעיצום רתיחתו

ובמצוות אביו עשיו, שהיה מכבדו,

למרות שהוא רצה לקיים מצוות אביו ולכבד אותו,

משך ידו.

העצירה הזאת

הייתה השפעה טובה על הבן שלו, עמלק,

שעצר עצמו מלפגוע בישראל 200 שנה

ופגע בהם רק ברפידים.

ולמה רק ברפידים?

כיוון שרפו ידיהם מן התורה.

היראת שמיים שלהם ירדה.

ולא ירא אלוקים,

אומר אונקלוס, זה עם ישראל.

לכן ולא ירא אלוקים עמלק ובא נגדם.

כבר הייתה ידו של אליפז נטויה על גופו של יעקב.

עם כל זאת שלט על עצמו והחזיר את ידו. רואים פה תמונה וגבורה נפלאה כזאת,

שהשפיעה על הבן המושחת שלו,

שלא הוציא לפועל את זממו הרע מיד,

אלא היסס והתעכב כמה שנים

לבוא למלחמה לישראל.

ואם לא הועיל בהשפעתו עליו אליפז הכל חצי גם טוב.

ולכן יפה דרשו חכמים, זיכרונם לברכה,

שבשכר שכיבד אליפז את אביו,

זכה שיצא ממנו עמלק.

מה היה השכר?

השכר שהוא כיבד אליפז את אביו,

והוא התעכב מלפגוע ביעקב,

זכה שיצא ממנו עמלק, שהתעכב 200 שנה ויותר מלפגוע בצאצאיו של יעקב אבינו.

וזאת שרשרת ההשפעה שהייתה מאליפז לעמלק.

אבל היא התחילה קודם,

כי עשיו היה מכבד את אביו,

ואליפז היה מכבד את אביו עשיו.

שרשרת.

יצחק,

שגידל את אליפז בחיקו,

הספיג בנפשו אוויר צח וטוב,

לכן משך ידו מלהרוג את יעקב.

אז הוא ספג משניים,

מאבא שלו את הכיבוד אב

ומיצחק

את הטהרה.

חכמים מספרים שעמלק שאל את אליפז אביו.

תשמעו איזה שאלות, הוא התעניין.

מי זה שיורש עולם הזה ועולם הבא?

עשיו רצה רק עולם הזה, אבא שלו.

אליפז נשאל על ידי עמלק,

מי יורש עולם הזה ועולם הבא?

מה ענה לו אליפז?

אמר לו, בני ישראל הם יורשים את העולם הזה והעולם הבא.

יש לי עצה בשבילך.

לכן,

לך וחפור להם בורות שיחין

ומערות של מים

כדי לשתות הן ומקניהן,

ואכן להם דרכים.

אם תעשה כן,

תזכה לעולם הבא.

שמעתם דבר כזה?

אליפז הרשע אומר לבן שלו, הרשע המרושע,

תראה, אנחנו יודעים את האמת.

עם ישראל, הם זוכים בעולם הזה, בעולם הבא.

אז אתה לא יכול לזכות.

אתה רוצה לזכות?

תשרת אותם.

תחפור להם בורות שיחין.

תכין להם מערות של מים.

שישתו לא רק הם, גם המקנה שלהם. אפילו אם תעזור לבהמות שלהם, אתה תזכה לעולם הבא.

ותכין להם דרכים.

תקל עליהם, שיוכלו לעשות את העבודה שלהם, עבודת האלוקים.

אם תעשה כך,

תזכה לעולם הבא.

אבל עמלק לא עשה חן.

אלא כיוון שאמר לו,

רישומו של דבר, שתק.

לא ענה לאביו. שמע, שתק.

מיד יצא עמלק להחריב את העולם.

לא קיבל את דברי אביו.

אפילו שסופו של דבר הוא לא עשה חן,

כמו שעץ לו אביו.

אך במה שהוא עמד לרגע והרהר קצת,

אולי אמת ונכון העצה של אביו אליפז,

זה גם כן כבוד לאליפז,

שבן רשק הזה בכל אופן מקשיב, שואל

ולא מחליט מיד.

וגרם להביא את עמלק לידי הרהור טוב, אפילו לרגע, לדקה אחת. תשמעו, גם זה עניין.

גם זה עניין.

דוגמה נוספת,

מה שרשרת ההשפעה שיכולה להיות. תקשיבו, תראו פעולה אחת.

משך אליפז ידו מלהרוג,

משך בנו 200 שנה מלהרוג. תראו איזה השפעות.

למד בישיבה,

אפילו שיש מצוות כיבוד אב ואם, לפי הבנתו המרושעת,

משך ידו בגלל שיש שרשרת גם של טוב שהיה בו.

עכשיו, תראו דבר מדהים.

לא תתעב מצרי

כי גר היית בארצו.

מי זה המצרים?

רוצחים, מנוולים, שפלים.

לקחו את בני היהודים,

טיבעו אותם ביאור חיים.

לקחו ילדים יהודים, שמו אותם בטור לבנים,

בגלל שהוריהם לא השלימו את המכסה.

שחטו ילדי יהודים

בשביל לשטוף את גופו המצורע של פרעה בדם של הילדים.

עם מרושע שעינה ושעיבד את עם ישראל עשרות בשנים,

והחליף את מלאכת האנשים בנשים ומנע פרייה ורבייה,

ועשה הכול בשביל לצער ולשעבד את בני ישראל.

למרות זאת,

התורה מצווה אותנו מצווה,

לא תתעב מצרי.

למה?

כי גר היית בארצו.

הוא נתן לך לגור בארצו.

עם ישראל

גרו בארץ מצרים.

בוודאי שהם גרמו שהמצרים יושפעו מרוחם הטובה של ישראל,

מהמידות הטובות שהצטיינו בהם ישראל.

וזה נקלט במצרים בהיעלם ובעקיפין.

אותה אווירה של אמונה וביטחון,

פרישות וצניעות

שאפיינה את ישראל,

אפילו בהיותם נתונים בחבלי השעבוד והסבל המר,

אותה אווירה מן ההכרח שהשפיעה שלא

מדעתם על המצרים ומשהו מן הרוחניות נדבק בהם.

לכן יש סיכוי שאחרי שלושה דורות

אפשר לנקות מצרי,

להסיר ממנו תועבת מצרים ושיזכה להתחבר עם ישראל.

כל זה בגלל השפעת בני ישראל עליהם בעקיפין.

לא תתעב מצרי.

כי גר היית בארצו.

עכשיו נבין מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק.

פרעה אמר,

אדוני הצדיק

ואני ועמי הרשעים.

הפשע אמר,

מי השם אשר אשמע בקולו?

הוא הפשע אמר,

השם הצדיק.

בהתחלה אמר פרעה למשה, מי השם אשר אשמע בקולו?

אצלי לא מופיע שם כזה בספרים.

אחרי שקיבל כמה מכות,

אמר השם הצדיק,

ואני ועמי הרשעים.

עם אותו פה שאמר, מי אשם?

אמר השם הצדיק. מה שכר קיבל?

מה שכר קיבל?

לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.

שמעתם? אמירה אחת.

ההיקנעות

של פרעה למשה ואהרון אפילו שהייתה זמנית, כי אחרי זה הוגשה את עורפו עוד פעם.

אבל הכניעה הזאת אפילו לפרק זמן קצר להודות שהשם הוא הצדיק,

ולהאשים ולקרוא לעצמו שהוא רשע,

הודאה וההכנעה הזאת

של הנציג הבכיר של מצרים השפיעה והועילה על העם המצרי שגם הם השתפרו עד שאחר שלושה דורות של הזדככות

לא יתועבו ולא יורחקו וראויים לבוא בקהל השם.

אם פרעה הרשע אמר פעם אחת

השם הצדיק

ואני ועמי הרשעים, הם זכו לכזה דבר.

אם היה מנהיג אחד חילוני מראשי ממשלת ישראל,

היה אומר השם הצדיק.

אתם יודעים כמה השפעה הייתה על היהודים?

אולמרט אמר אחרי עופרת יצוקה,

אשרי העם שצהל לא,

במקום להגיד אשרי העם שהשם אלוקיו.

למה הוא לא אמר אחרי לבנון אשרי העם שצהל לא?

אלא מאי,

אין אצלנו מנהיג שאפילו הגיע לדרגה של פרעה.

שפרעה לפחות עם כל הגאווה השמוחה שלו היה מסוגל להגיד ברגע האמת את האמת.

לא סתם אמת,

לא השם הצדיק,

אלא השם הצדיק ואני ועמי הרשעים.

דוגמה נוספת,

דוגמה נוספת,

תראו מה כוחה של השפעה. אתם רואים מה זה השפעה?

שאפילו מנהיג אמר פעם אחת מילה אחת,

זה יכול להשפיע על העם שלו שיהיו ראויים להיכנס בקהל השם.

בני קני,

הם באו מיתרו.

נתנו להם, עם ישראל, את עיר התמרים,

את דושנה של יריחו לאוכלה עד שייבנה בית המקדש.

אז הם ישבו ביריחו, שהיא עיר התמרים,

והיא הייתה מדושנת,

אבל אמרו להם שהם מקבלים את המקום הזה עד בניין בית המקדש.

ומי שיבנה את בית הבחירה,

בחלקו יתלה נא.

כדי שיהיה לכל ישראל חלק בבית הבחירה.

ונתנו את יריחו לבני יתרו 440 שנה.

הם ישבו שם.

אומר רשי,

והתלמידים שבהם

הניחום והלכו.

לאן הלכו?

אצל עתניאל בן כנז.

הוא יעבץ במדבר יהודה,

אשר בנגב ערד, ללמוד תורה.

וישב את העם,

ישב עם התלמידים היושבים לפניו,

ויעבץ ביקש מאת הקדוש ברוך הוא שיזמין לו תלמידים הגונים,

כמו שכתוב ויקרא, יעבץ לאלוקים.

וזימן לו החסידים הללו את בני קני זרעו של יתרו,

נקראו חסידים שבאו ללמוד אצלו.

והם עזבו את ירחו אחרי ארבע מאות ארבעים שנה.

למה?

כי נבנה בית המקדש,

ואם נבנה הם צריכים לקום וללכת.

אבל יש ללמוד פה הלכה מוסרית

שהיא מוכיחה וטופחת לנו על הפנים.

הייתה להם חזקה של שנים רבות שהם החזיקו במקום.

ארבע מאות ארבעים שנה ישבו במקום אחד,

פיתחוהו,

הרחבוהו,

הגדלוהו,

שיפרוהו,

היטיבוהו,

בנו בניינים בארמונות,

נטעו נטיעות,

שדות וכרמים,

יצרו,

שכללו והשקיעו מאמצים רבים,

והקימו משפחות גדולות וגידלו דורות.

אתם יודעים מה זה פתאום לקום ולפנות את המקום?

כל מי שראה את הפינוי

שנעשה בגוש קטיף,

את העקירה של אנשים ממקומם,

את ההרס של הבתים לאחר מכן,

את החורבן, את השממה,

עמד ובכה.

פה יושבים אנשים 440 שנה.

אתם יודעים מה אפשר להספיק לבנות ב-440 שנה?

בכל זאת פינו את המקום והניחו אותו לאחרים, לשבט בנימין,

וזאת ההבטחה שהבטיחו לאלה שיבנו את המקדש.

החזירו את הארץ לבעליה,

עזבו את רכושם בכל קניינם,

נפרדו מן המקום שאליו היו קשורים בנימי הלב,

כפי שאדם מתקשר למקום שבו משקיע מאמצים ועבודה.

אבל על פי ההלכה הם לא היו צריכים לצאת מן המקום שהיה עליהם דין של חזקה.

חכמים, זיכרונם לברכה, למדו דין חזקה מהאישה השונמית

שאחיה אותה אל אישה,

אחיה את בנה.

אל אישה אחיה את בנה.

ובשנת הרעב הוא יעץ לה שתלך לחוץ לארץ שבע שנים.

כששבה לארץ

באה לצעוק אצל המלך שביתה והשדות שלה מחזיקים בהם אנשים.

אם היה דין שיש להחזיר לה

את הקרקע,

לא הייתה צריכה לצעוק למלך שיחזירו לה את הבית והשדה.

מכאן ראייה שאלה שהחזיקו בשדה היה להם דין של חזקה.

ולא מדובר פה בשבע שנים.

440 שנה הייתה חזקה לבני קני על המקום שהחזיקו אבותיהם

ואבות אבותיהם.

ולמרות זאת הם עזבו הכול והלכו בלי שום טענה ודין ודברים.

ולא הוציאו שום מילה של טרוניה.

יש פידבק.

הם הלכו בלי פיצויים,

אלא עזבו הכול לטובעיהם

באמינם לתביעה שהיא מותנית מדורי-דורות.

הם הלכו ללא פיצויים.

יש אנשים שחותמים על הסכם לפני שנכנסים לעבודה,

שהם עובדים שלא על מנת לקבל פיצויים,

ואחרי זה הם הולכים ותובעים את הפיצויים בבית דין לעבודה.

אנשים אלה גזלנים ורשעים,

משום שאם אדם חתם בתנאי לקבלתו לעבודה על פי התורה, הוא גזלן ורשע.

אבל לא מעניין אותם חמדת הממון מעבירה אותם על דעתם והם כופרים בתורה.

לא מעניין אותם מה התורה אומרת.

אבל תראו את בני יתרו.

בני יתרו 440 שנה הלכה איתם, שזה חזקה,

והם קמים ממקומם בשקט, בלי טרוניה,

בלי פיצויים, עוזבים הכול לטובעים שלהם.

מאיפה בא להם הכוח הזה?

מי הוריש להם את הגבורה לשלוט בעצמם?

תארו לכם שהיו אומרים לכם היום שפתאום התברר שיש טאבו,

אומרים לכם שיש טאבו על בית שמש,

וכולם צריכים לפנות את המקום תוך שנה.

אה? מה היה פה?

היה אקשן.

מי נתן להם את הגבורה הזאת

לשלוט בנפשם,

לעזוב ולהפקיר את מנוחתם ואת שלוותם?

אין זה אלא הכוח הנעלם שהם ירשו מאבותיהם.

ממי?

מיתרו.

בזה חדר בעומק נפשם.

שמעתם? היה להם כוח מיתרו.

והשורש של הכוח הזה היה בבריחתו של יתרו.

אמר רבי חייא ברבי סיימון,

שלושה היו באותה עצה של פרעה.

הווה נתחכמה לו לעם ישראל.

הייתה עצה להשמיד את עם ישראל.

מי היו השלושה בעצה? מי היו היועצים של פרעה?

בלעם,

איוב ויתרו.

בלעם, שיעץ

להרוג את היהודים ולהטביע את הילדים,

נהרג.

איוב, ששתק,

נידון בייסורים וצעק, צעק, צעק.

יתרו שברח,

זכו בניו וישבו בלשכת הגזית בבית המקדש.

יתרו בורח.

איפה הוא היה?

בארמון של פרעה.

בורח.

עוזב את השלווה,

עוזב את המשרה הגבוהה והנעלה,

מפקיר את רכושו ונודד ממקומו

לכבודם של עם ישראל.

הוא לא מסכים לעצה שהולכים להרוג יהודים.

יתרו בורח.

את הכוח הזה לברוח ולהפקיר הכול מאחוריו,

הוא הוריש את זה לצאצאים שלו שהיו ביריחו 440 שנה,

וביום פקודה יש פידבק היום.

וביום פקודה הם קמים ועוזבים הכול.

זה כוח שהושרש בהם מאביהם,

וזה עבר לכל זרעו היוצא ממנו.

כי מסירות נפש יוצרת מסירות נפש.

וזו היד הארוכה של יתרו שהגיעה עד צאצאיו.

פעם שנייה שראינו שהוא עוזב הכול ומפקיר הכול,

בשביל האמת,

זה כשהוא בא להתגייר עם עם ישראל ועזב

את הכבוד שלו והתפקיד שלו במדיין,

והלך למדבר אל עם ישראל להצטרף למקבלי התורה.

הכוח לקום ולהפקיר ניטע בתוך צאצאיו,

שאחרי 440 שנה מופת אדיר קמים,

קמים,

עוזבים ארמונות, בתים, הכול,

והולכים.

זה מה שעולה בחלקם של אלה שדואגים לשפר את מצבם הרוחני בעולם.

גם אנחנו צאצאים,

צאצאים של אברהם, יצחק ויעקב.

וחייב אדם לומר,

מתי יגיעו מעשיי?

למעשיי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב.

ויש לנו כל כך הרבה ללמוד מהם

על מידת החסד, האמונה, הביטחון, היראה,

התמימות, הישרות שלהם.

יש לנו כל כך הרבה ללמוד

וללכת בדרכיהם, דרכי אבות,

ולא לחכות חיקוי עלוב

את אומות העולם המקולקלים.

ואנשים, במקום שיכניסו הביתה תרבות

של אבותינו הקדושים,

מכניסים תרבות של עמים זרים.

מכניסים טמבלוויזיה לתוך הבית.

עגל מדבר.

שמים בתוך הבית עגל שצוחק ומצחיק.

אבל עגל,

עגל שיותר גרוע מהעגל במדבר.

העגל שבמדבר

היה עגל דתי.

הוא אמר, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

העגל הזה שבסלון,

שבחדר שינה,

מדבר בכל השפות תינופת ולכלוך.

כפירה וליצנות.

עריות ואלימות.

איך אפשר להשאיר עגל כזה? איך אפשר גם תורה וגם עגלים בבית?

יש כאלה שלהם כמה עגלים.

איך אפשר?

איך אפשר?

אתם יודעים שמי שרואיתם בלוויזיה הוא לא יכול להיות שליח ציבור?

הוא פסול מלהיות שליח ציבור.

לא רק מי שמחזיק,

מי שרואיתם בלוויזיה.

איך בן אדם יכול לעמוד לפני השם שליח של הציבור,

להיות סנגור עליהם,

כשהוא בעצמו קטגור.

הוא עובר על כל העבירות,

והוא רוצה להמליץ על עם ישראל. מי אתה?

מישהו לוקח עבריין שייצג את הצדיקים?

אבל אנשים התרחקו כל כך.

אנשים לומדים הכל.

נכנסים לגוגל, לומדים הכל.

נכנסים לכל דבר, לומדים הכל.

הולכים לקורסים, לומדים הכל.

דבר אחד לא לומדים ברצינות,

תורת ישראל.

תורה ללמוד, לא ללמוד רק בשביל לצאת ידי חובה,

ללמוד בשביל לדעת, להבין ולהתקרב לאבא שבשמיים.

כי אין דבר שמקרב את האדם לאביו שבשמיים.

אין דבר שמביא לאדם פתחון פה לפני הקדוש ברוך הוא לבקש ולהיוושע יותר מהתורה הקדושה.

זה החיבור, זה הדבק.

זה הדבק בינינו לבין השם.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם חיים כולכם היום. וכי אפשר להתדבק בקדוש ברוך הוא?

הרי נאמר עליו אש אוכלה, אז איך תתדבק בו?

אלא הנדבק בחכמים,

הנדבק בתורה,

הרי הוא דבק בקדוש ברוך הוא.

אבל כמה אנשים דבוקים בלימוד התורה?

כמה אנשים יש להם

זמן קבוע כל יום לא רק להגיד תהילים ולהתפלל,

ללמוד חצי שעה בקביעות ספר.

כמה גברים לומדים לפחות שעתיים תורה כל יום?

זה מינימום, מינימום, בשביל שיהיו מושגים.

הרי התורה זה ספר החוקים שאיתו נכנסים לגן עדן.

בלי ספר התורה לא נכנסים.

אתה יכול להיות בחור נחמד,

טוב, מתוק, אוהבים אותך.

לא שואלים אותך בכניסה לגן עדן,

אהבו אותך?

היית נחמד?

היית חתיך?

היה לך ג'ינס?

עשית תסרוקת ופן?

לא שואלים.

היה לך פלאפון דור שלישי?

שואלים אותך, קבעת עתים לתורה?

שאלה ראשונה.

אם הוא לא קבע עתים לתורה,

ישר זורקים אותו לגיהינום.

למה?

אם הוא לא קבע עתים לתורה,

אפשר שהוא ידע תורה וקיים את מצוותיה?

גם אם הוא עשה משהו, זה היה מצוות אנשים מלומדה,

מה שהוא העתיק, עתה, כדבק.

אבל הוא לא, הוא לא למד.

זה מעשה קוף בעלמא.

גם קוף בגן חיות, אתה אומר, אתה עושה לו ככה, הוא עושה לך ככה.

אתה עושה לו ככה, הוא עושה לך ככה.

יש הרבה אנשים מתנדנדים בתפילה, זה דומה.

השאלה מה הם חושבים כשהם מתפללים.

השאלה מה הם מבינים כשכתוב.

השאלה אם זוכרים בכלל לפני מי עומדים.

העיקר להתנדנד.

אדם צריך לדעת תורה,

ספר החוקים,

ולא משקיעים בזה.

לא משקיעים.

ואז יגידו לבן אדם, בוא תראה, בוא תראה. זה למדת? כן. וזה למדת? כן. וזה למדת? כן. וזה למה לא למדת?

אתם יודעים, מגיעים לעולם האמת, פותחים לבן אדם ספר תורה.

נגיד, אחד היה מתגלח בתער.

הוא לא אשם. הוא לא ידע שאסור, וזה כמו לאכול חמש פעמים חזיר. הוא לא ידע.

הוא מתגלח בתער.

פותחים לו את התנ״ך,

קופץ לו הפסוק, ולא תשחית פאת זקניך.

שואלים אותו, קיימת את זה?

מה הוא עושה עכשיו? מה הוא עונה?

וככה עוברים איתו.

כל מה שהוא לא קיים, פותחים.

קיימת את זה?

קיימת את זה?

קיימת את זה?

קיימת את זה?

קיימת את זה?

קיימת את זה?

ומה עם זה?

אולי זה?

את זה קיימת?

גם זה לא קיימת?

אז מה קיימת?

מה הוא עונה?

יא חביבי, לא נעים בכלל.

וזה לא עומד לפניך, בן אדם.

זה בית דין של מעלה.

אתם יודעים, זה פחד.

אנשים הולכים היום מבית משפט פה.

בית משפט פשוט. יושב שם בן אדם כמוך, יכול להיות יותר גרוע ממך.

ואתה באימה, בפחד מה יגזור עליך, מה יעשה לך, איך תצא מפה, מה יהיה, לקחת עורך דין, ישבת ישיבות,

תכסת עצות,

מה אני אגיד, ואם ישאלו, מה אני אענה.

זה על עבירה אחת שתפסו אותך.

כמה אלפים לא תפסו אותך?

ואם היית צריך לבוא כל יום על כל עבירה,

ואתה בא אחרי 70 שנה

עם כל העבירות, ומתחילים אחת לאחת. יא חביבי, איזה פדיחות.

זה על העבירות, אחר כך מראים לך אותן.

יא וואי, וואי, יא וואי. לא, לא, רק זה לא. רק זה לא.

רק זה לא.

היום סיפר לי מישהו סיפור שמרחם.

שמרחם.

אשתו הטמינה לו באוטו טייפ.

והוא בא הביתה והשמיע לו מה הוא עשה באוטו.

והוא לא עשה אפצ'י.

וזרקה אותו מהבית.

אתם יודעים מה זה? שמים לכם טייפ על השולחן ושומעים את הכול?

וזה מול אשתו.

מה זה מול הקדוש ברוך הוא?

וכל מלאכי מעלן.

ואשתו,

ואבא שלו,

ואימא שלו,

ודודה,

ואח שלו,

ואחות שלו.

זה משמיעים רק. ואם מראים לו את הסרט?

יא וואי וואי.

ואנשים הולכים,

כאילו אין כלום.

חופשי-חופשי.

לא לומדים,

לא מחשבנים,

לא מתכננים.

כל יום עובר איך שבא להם שיעבור.

אבל צריך לדעת, יש דין מחשבון בסוף.

בסוף יוצאים מפה.

אחד נכנס לסופר,

לוקח עגלה, רץ מכל השבילים.

טרינג, טרינג, טרינג, טרינג, טרינג, טרינג, טרינג,

מביא עוד עגלה. טרינג, טרינג, טרינג, טרינג, עוד עגלה.

טרינג, טרינג, טרינג, טרינג, מגיע בסוף,

אומרים לו, אדוני, צריך לשלם.

לשלם?

מה חשבת?

שאוספים ולא משלמים?

בשביל מה יש פה קופות?

אספת?

תשלם.

יא חביבי, אספתם עבירות?

תשלמו.

יש קופה בסוף.

הוא וואקאמה אסף את העגלות,

רכבות.

ומה קורה כשבן אדם אין לו כסף שלם בקופה?

אומרים לו, תחזיר את העגלות, תשים את הכול בחזרה במדפים.

מה עושים עם בן אדם שאין לו מה לשלם?

מחזירים אותו בגלגול, החזיר הכול.

עושים לו סלטה בחזרה.

תחזור בחזרה, תהיה תינוק מחדש, טיטולים, מוצץ,

מטרנה,

לך לגן ילדים עוד פעם,

תלמד א', ב', ג', ד', תתחיל מחדש.

ויש כאלה לא מוצלחים שחוזרים פעם שלישית, עוד פעם טיטולים.

עוד פעם, גן ילדים.

ויש כאלה שאחרי פעם שלישית גם כן לא מצליחים לתקן.

אז מביאים אותם בבעל חי,

או בדומם, או בצומח.

וזה כבר סיפור לא נעים בכלל, אני לא רוצה אפילו לתאר.

למה?

כי יש דין וחשבון.

אדם יוצא מפה, יש דין וחשבון.

מה עשיתי בשביל כמה שיותר אנשים להציל?

החלטתי בסיעתא דשמיא, לאחר פטירת מורי ורבי הרב הגאון הרב שפירא, זכר צדיק לברכה,

להקים ישיבות

אוהל יהודה

ולעשות גם חברותות,

שילמדו

אברכים ורבנים עם מעוניינים,

עם חכמים שמבינים שלא באנו לפה בחינם,

לא באנו להיות גויים, באנו להיות יהודים.

אז החלטנו להעמיד 12,000 זוגות חברותות כמו תלמידי רבי עקיבא.

אברך לומד עם מעוניין, עם מתחזק, עם משתוקק.

חינם אין כסף

בכל מקום ומקום בארצנו הקטנטונת.

וגם לבית שמש

יש לנו מאגר של אברכים ורבנים שמוכנים ללמוד עם כל מי שמעוניין

חצי שעה, שעה בשבוע, שעתיים, כל יום,

כמה שרוצים,

וללמוד על מנת לדעת

הזדמנות

ללא תשלום.

גם נשים שרוצות ללמוד,

לא רק לשמוע שיעור,

ללמוד,

להשכיל, להבין, לדעת. יש הלכות שנשים חייבות לדעת, ללכות שבת,

ללכות טהרה,

ללכות כשרות, ללכות במטבח.

הרבה דברים נשים צריכות לדעת, הלכות, וסומכים עליהן בבית שהן ידעו. ואם הן לא יודעות אז הן מכשילות את כל בני הבית.

אישה צריכה לדעת הלכות שקשורות אליה.

והבעל לא יכול להיות עם הארץ.

הוא מקים בית יהודי, הוא צריך לדעת

את ההלכות.

הוא צריך לדעת יהדות. הוא צריך לדעת מה התורה אומרת לו.

אז הבאנו לכאן אברכים בהתנדבות

שבאים לפה בשביל שכל מי שמעוניין יזכה.

הם הביאו איתם טפסים ועטים.

כל מי שרוצה לזכות בעזרת השם

להתחבר לתורה ולא להישאר לבד,

יקבל טופס וגם מגנט לתלות על המקרר,

יתחבר לתורה, אל תישאר לבד.

אז כל אחד שימלא את זה,

בסוף אני מברך את כל אלה שמתחברים לתורה, ברכה,

ברכת התורה.

אבל זו זכות גדולה,

ובפרט לפני הטילים שעופו בתקופות הקרובות

מהאיראנים, הסורים, הלבנונים והעזתים,

אז צריכים לייצר הרבה זכויות בכל המקומות.

כי איראן לא נכנעת ולא מתכופפת

ומתכוונת ללכת עד הסוף.

באין ברירה, הזמן מתקצר והטיל עומד להתפוצץ.

עניין של זמן קצר,

ותשמעו את האזעקות האמיתיות ואת הטילים עפים מכל עבר.

אנחנו צריכים לייצר הגנה מרחבית

שתגן עלינו.

זכות התורה הקדושה תגן עלינו.

מי שמחובר לתורה,

יש לו שמירה עליונה מהקדוש ברוך הוא.

אז לכן כל מי שרוצה ימלא את הטופס,

ובעזרת השם יתברך גם יתברך.

לאחר מכן

אני רוצה להסביר לכם עוד מצווה אחת גדולה וחשובה.

ובית שמש, ברוך השם, יש לה שם טוב היום,

שזה עיר של תורה,

עיר שיש בה עשרות אלפים של יהודים שחרדים לדבר השם,

וזה דבר נפלא מאוד שהיא מתפתחת בקצב רציני והרבה שואפים להגיע לכאן.

אבל יש עד...

עדיין רחוקים

בתוך בית שמש,

למרות שהם קרובים מצד המסורת, מצד המשפחה,

אבל עוד לא מקיימים מצוות ברצינות.

עושים מה שיודעים, מצוות אנשים מלומדה,

ולא עשו עדיין תשובה ממש.

גם לאלה אני רוצה לעזור,

ולצורך זה השם נתן לנו אפשרות,

וזכינו לעשות

אנציקלופדיה שמשיבה על כל שאלה

לכל שואל בכל תחום.

זה נקרא אנציקלופדיה אינטראקטיבית,

שהאנציקלופדיה הזאת היא מענה לכל שואל.

זה דיסק שמכניסים לתוך המחשב,

ואם יש לך שאלה אתה כותב את השאלה,

או מילה מתוך השאלה,

ואז אני עונה לך תשובה בסרט.

כל שאלה שאתה שואל אותי, אני עונה בסרט.

שמעתם פעם אנציקלופדיה מדברת?

אנציקלופדיה שמסבירה,

שעונה על כל שאלה?

אני אראה לכם תכף איך האנציקלופדיה הזאת עובדת.

זה משהו מדהים,

וזה גם לעילוי נשמת מורי וריבי, הרב שפירא, זכר צדיק, קדוש לברכה,

שעשינו מחיר מיוחד מצחיק,

מצחיק,

בשביל שכל אחד יוכל לזכות לקחת הביתה ולקרב את הקרובים והחברים שלו לאביב שבשמיים,

ולזכות שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.

אז אני תכף עוד דקה מראה לכם בדיוק, רק תמלאו בזריזות את הטפסים,

ואני עובר לאנציקלופדיה.

בינתיים תן להם לשמוע מוזיקה ואני אברך את אלה שתרמו בינתיים בהוראת קבע.

יצחק בן זינבול ורבקה בת אסתר וזינבול יזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

וזינבול בת עידה תזכה לכל טובה וברכה.

ומרדכי בן אורית

יזכה למנוחה נכונה בעולם האמת.

רפואה שלמה לאביבה בת עישה,

רפואה שלמה,

ולעילוי נשמת שלמה בן שמחה, מנוחתו עדן.

עזרא יצחק יזכה לכל טובה וברכה, לעבודתו יתברך.

בצלאל בן רונן יזכה לחזור בתשובה שלמה מהרה.

חיה תרצה עשור תזכה לכל טובה וברכה.

עדן שרעבי יזכה לכל טובה וברכה, לעבודתו יתברך.

ברוכים אלה שתרמו ויזכו להיות איתנו בבית מלון ביחד.

ימית בת מרים ועידן בן נחל יזכו לזרע חי וקיים ופרנסה טובה,

ויעמידו בן תורה צדיק.

מאיה בת מרים זיווג הגון,

רחל בת אסתר ומרים בת גרציה ובת שבע בת גרציה רפואה שלמה מהרה.

כן, אחרונים למסור את הטפסים ואנחנו נעבור לראות את האנציקלופדיה.

סופיה אביטל בדרורצ'ק, קינה, תזכה לזיווג הגון מהרה.

אברהם בן שמחה, רפואה שלמה.

דוד חי, בן קרן סופיה, רפואת הנפש מהרה.

אנחנו עוברים לאנציקלופדיה, בבקשה.

יש שתי דרכים שאנחנו עוזרים לאנשים שנתקלים עם אנשים קשים,

או שלא יודעים לענות להם תשובות,

או שהם טרדנים.

מה עושים?

פשוט מאוד,

אבנון יצחק לא נמצא בכל מקום,

אבל הוא דאג לעשות משהו שהוא יימצא בכל יד ובכל בית.

איך עושים? פשוט.

יש היום דבר כזה שנקרא שחרורון.

אתם יודעים מה זה שחרורון?

שחרורון זה רצועת יד שהיא מפלסטיק שנמצאת על היד.

אתם רואים?

זה,

זה כרוך על היד פה, וזה נכנס.

וזה בעצם דיסקון-קי,

התקן USB שנכנס לתוך מחשב 8 ג'יגה.

יש בפנים 3 ג'יגה סרטים שלי,

הרצאות ושירים.

כל זה נמצא בתוך 3 ג'יגה ו-5 ג'יגה פנוי.

זה אתה עונד על היד.

ואם נתקלת באחד כזה, או כמה כאלה, אתה אומר לו, יש לך פנאי קצת.

בוא נתחבר.

טוז.

מחבר אותו.

ואומר לו, בבקשה, הנה תשמע מה שאתה רוצה, ותאזין, ותשכיל,

ואין שום בעיה,

שיתווכח עם המחשב.

זה ערכת עזרה ראשונה, נקרא שחרורון.

זה משחרר את האנשים משטויות והאבלים.

זה דבר אחד.

דבר שני שעשינו,

זה אנציקלופדיה אינטראקטיבית. מה זה אומר?

יש פה שני דיסקים של DVD שמכילים 82 סרטים בפנים,

באורך של כשלוש שעות,

240 שעות של צפייה בסרטים מחולקים ל-1727 מקטעים שכל קטע זה תשובה לשאלה שעלולים לשאול אותך בכל נושא ובכל תחום ביהדות.

למה הייתה השואה?

אתה כותב, השואה.

טוז.

מקבל תשובה.

האם האדם בא מן הקוף?

טוז. מקבל תשובה.

האם יש גלגול נשמות?

טוז.

יש תשובה.

דחיית המתים מתי?

טוז.

יש תשובה.

כל שאלה, תשובה, הוכחות, מדע, אמונה, פילוסופיה, ארכיאולוגיה,

מה שאתה רוצה. אתה רוצה לראות את תיבת נוח?

יש פה את תיבת נוח שמצאו אותה על הרי ערערד,

מה אתה רוצה.

גיל העולם, דינזהורים, כל מה שאתה רוצה בפנים.

אני אראה לכם שלושה קטעים.

נגיד שנתקלת באדם שאומר לך, תשמע,

אני מוכן לחזור בתשובה,

אבל תשכנע אותי שאני לא באתי מן הקוף.

מה אתה עושה? פשוט, טוז.

לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דארוויץ'.

לא, אני מדבר על האבולוציה,

אבל אני חושב שתשובה חילונית. מי שאמרת ברירה טבעית זה דארוויץ', אם אתה לא יודע.

אולי שהוא אמר. אוקיי, אז אם הוא אמר, אז נשתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך, אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אל תראה אותי ככה, אני התקלקלתי פשוט.

אבל,

כשלמדתי בבית ספר תל נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זן,

בית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נ...

ללמד שאתה קוף אמרתי לו אני קוף אתה וכאבו קופי אמר לא אני מתכוון ברצינות אני מתכוון ברצינות אמרתי לו איך תוכיע אמר אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים ואני אראה לך איך היה נראה סבא שלך אמרתי לו אתה תרד אצל סבא שלי אמרתי כן הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים והראה לי את האדם הפרה היסטורי יוצא מהמערב

עם אבו עגלה, עם מבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר, אני אקח אותך לחדר טבע, ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע,

וראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות,

איך הייתי קופיקו קטן.

לאט לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק,

נהייתי עורך דין,

ואמרתי,

בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרמי.

אמרתי לו, תסלח לי המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטאנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעות בתנ״ך.

המורה לתנ״ך אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך אל המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה? על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו אם לשיעור הבא ייתנו לנו בוטנים, בננות, משהו.

אמר שאין תקציב.

אתם צוחקים,

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בשפה.

מסכנים, הם לא התפתחו.

כנראה הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעית,

השאירה אותם קופי קוף.

יש פה מישהו משפחת בבון?

משפחת שימפנזה הגיעו הארץ?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

דוגמה שנייה,

מה קורה אם אתם נתקלים באישה שיש לה תרעומת? מה התרעומת?

היא שומרת שבת, היא מכינה וטורחת לכבוד שבת,

אבל היא מתלוננת. הבנות לא עוזרות והבעל רק אוכל.

האם ניתן לשכנע אותה שיהיו לה שתי שבתות בשבוע?

בואו נראה.

טוז.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני.

כן. בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר,

רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

חילוני? מבחינת ההנאות בחי, מבחינת החומרנית. חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן.

אוי איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת?

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני? זה במשהו בנשמה?

לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות? קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני? גשמי, גשמי. את יודעת למה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת.

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת.

זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי עד שאני מכינה עד שזה עוד שזה עובד.

הדלקת נרות, אז יש לי חופש.

תן לה, תני לה, תני לה רגע. יש לה בית מסובך, אני רואה.

חס וחלילה, חס ושלום. אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש. נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבעל, לילדים, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים, שותים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג? האישה.

נכון. אז לא בנות, הן עייפות, הבנות שלי. הבנתי, תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה לאכול. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה זכות.

אל תעשו את השבת. זכות השבת מגינה עלייך, אחרת מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתלונן. אז הקב'ה אומר,

בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי, בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים,

שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות

עם תוריה וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים,

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי מעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים, תראה איזה חיים,

איזה מקצוע.

השני, שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שוטים, כולם מבסוטים,

וזה, שניהם עובדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ,

וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו שורקים,

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף סוף בעלה בבית, הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה,

היא נהנית שאנחנו אוכלים,

היא נהנית שאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה, היא נהנית מכל רגע שבמחיצת המשפחה,

והיא, היא,

דווקא היא,

הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה, בערב שבת,

וכל הבנים והבנות,

אשת חיים מי ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא? ברוך השם, אין לי תקנונות.

רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא.

זה יותר מנוחה?

זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה, אני אומרת, אבוא ויהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. לא, מה אני אעשה? לא חשוב.

אבל לא, אתה אמרת שנחים.

בטח נחים. שזוג נחים. בטח זוג נחים. אבל גם האישה עובדת. אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להעריך?

למה ביקשתי מס? סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון.

אפילו שלומכי. כשאתה מכבס ואתה מגהץ ואתה זה. פה אתה לא מכבס ולא מגהץ. יפה. לא הולך בית כנסת. אז נחים. ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים,

ועושים כלים ומכינים. נכון, אתה צודק. אין יותר להתערב. ומעשנים ועשן וריח בטמבלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטח-טח-טח וטח-טח-טח וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן.

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר על טבריה, בדרך נתקעים בפקקים,

יורדים בחורשה, אוכלים,

עולה על זה זבובים,

חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כאפות, הכול.

מה יותר טוב?

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק, אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק. ברוך השם, תהיי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה. כבר. רק כשומעים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

מה קורה אם מגיע אדם רברבן לעבודה שלך,

אחד מהלקוחות,

והוא מציג את עצמו כידען גדול שיודע הכל בכל מכל כול, אבל בעצם הוא לא יודע כלום.

איך אתה מסתדר עם אחד כזה והוא גורר אותך לוויכוחים לאורך הרבה זמן?

מה עושים?

אומרים לו, תמתין רגע,

טוז.

הכול בא מעפר וחוזר לעפר, אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא? כן.

אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה?

אני מאמין בזה. אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה? נשמה, הדבר לא מוסבר. לא מוסבר. גם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. אתה לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע.

אם נהיה אותו דבר, אני עם ציצית, תצטרך לשים ציצית.

גדולי הפסיכולוגים בעולם שינו את המושג פסיכולוגיה למושג תורת ההתנהגות בשביל שלא יודעים מה זה נפש ומה זה נשמה. לא יודעים. ומה זה נשמה. לא יודעים.

אתה לא יודע. גם אני. כן? בוא אני אגיד לך שאני כן יודע. כתוב בתורה... אה, כתוב. עזובתי מה שכתוב, תפעיל את השכל. רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת על פסיכולוגים שהם כתבו לזה, קראו לזה תורת ההתנהגות? עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל. נראה, לא יכולים. עזוב מה הם אמרו. אי אפשר להפריע? למה אתה אומר שכתוב בספר על המקובלים מצפת לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל. נכון. נכון? למה אתה אומר שכתוב שמונים מיליון, אבל זה הגיוני. עזוב את הס

זה ההיגיון! זה ההיגיון! עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה?

הנשמה, כן, הנשמה זה ישות בלתי מוסברת. נשמה זה ישות בלתי מוסברת.

זה אדם שאני מקבל את הקיום שלה.

רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שהאדם מת?

עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא גם חוזרת. בסדר, אבל לאן? למה זה אצל הדרוזים? מאה אחוז, בסדר. מי אמר לך? גם אצל היהודים! זאת אומרת שאתה... גם אצל היהודים! נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה! מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה? מה קרה לך?

אני באתי בשם השכל.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

אז אנחנו בסדר. ההאשמה שלך עולה. לאן?

לא יודע.

שביל החלב.

שביל הבשר. רק רגע.

אני רוצה להבין.

עולה על זה אתה יודע. מי היא אתה לא יודע.

לאן עולה אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. אני ברור. כל מה שאתה לא יודע גם אני לא יודע. בטוח שאתה לא יודע. אבל מה שאני יודע אתה יודע?

כמעט. כמעט. כן. אז אני אשאל אותך שאלה.

מה זה וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה?

ויפח באפיו נשמת חיים.

כן, זה דוגמאות.

כל דוגמה כזאת

עולה חמש אגורות.

שווה?

1,727 כאלה. האנציקלופדיה הייתה צריכה לעלות

אלף דולר.

משום שהושקע במשך שמונה שנים למעלה

חצי מיליון רק לעשות את המנוע החיפוש הזה,

שיוכל למצוא את הקטעים מהתמלין,

את הקטעים מהסרטים,

ולחבר אותם ביחד.

צריך היה לכתוב את כל ה-240 שעות,

היה צריך לחתוך אותם לחתיכות לפי נושאים ושמות,

ואחר כך לקחת את כל הקטעים האלה ולחתוך אותם בסרטים,

ועל שולחן עריכה במשך שנים,

ואחר כך לרכז את זה לאכסניה אחת,

וייצא אנציקלופדיה. דרך אגב,

אין בעולם עד היום אנציקלופדיה אינטראקטיבית כזאת שאתה שואל שאלה והיא עונה בסרט.

אין אנציקלופדיה, זה פטנט שלנו ראשון בעולם.

שואלים שאלה בתשובה בסרט.

אבל לאחר שנפטר מורי ורבי הרב הגאון המנוח רבי יהודה שפירא,

לעילוי נשמתו החלטנו להוריד את המחירים למחירים מצחיקים,

כדי שכל אדם יזכה ונשמתו תזכה בעולם העליון ותזכה אותנו גם כמליץ יושר.

אז יהודים יקרים,

בשבילכם 100 שקלים בלבד.

יש לכם אנציקלופדיה כזאת שאתם יכולים להחזיר את כל פתח תקווה בתשובה.

מי שיש לו שני דיסקים כאלה גמר את הסיפור עם שאלות. מי שיש לו, מתיישב, שומע, רואה ומתהפך.

אז מי שרוצה בעזרת השם את ברק ירים את היד,

ישלוף 100 שקלים מכספי מעשר וכך שני דיסקים, 240 שעות,

שזה גם סרטים וגם מקטעים,

שאלות ותשובות לתוך הלילה,

כמו שאומרים, חודשים.

מי שמסתכל בזה נמכר ומתפטר מה אתם בפלוויזיה.

שתיים הוא מרוויח.

לא צריך יותר ליצנות והבא לה.

אפשר לראות דברי תורה וקדושה לחזור ולהחזיר יהודים בתשובה.

מהשקט שבא שנתיים או שלוש והנה הפזמון חוזר שהוא כותב על דמעות,

חרטה ותקוות, בלבוד של נער מתבגר.

אלוקים שתבין את הבן העובד, זה שישב אליך מרחוק.

אהו, אהו, הנה אני כבר כאן.

למי שרוצה יש גם ספר חדש,

עולם התשובה, שיצא על ידינו, ספר ראשון.

ארבע שנים נערך הספר, יש בו שאלות ותשובות

וגם קטעים מתוך הרצאות.

ספר מיוחד, צבעוני, בנייר כרומו.

ניתן להשיג פה הערב חמישים שקלים בלבד.

על שפת הנערה ראיתי את המחר, ילדים משחקים באכול.

לא ידעתי, עובדתי, נפלתי וקמתי, זה הזמן אתכם לשאול.

אז מתי נו די, נשאר פה נערים, בוא נזוז למשהו יותר גדול.

אהו, אהו, משיח בא לקרוא.

משיח בא לקרוא.

אני חוזר, הוא כבר יבוא, משיח אז אשאר.

גירה כאלה למעלה, עוד תישאר.

כל החיים מלך בדרכך.

אל תעזור, אותי לרגע קטנים מתחבק.

הספר עולם התשובה, יכולים לקרוא גם בשבת.

זה ספר מלא תוכן, שאלות, תשובות,

חכמות, ניסים, דברים נפלאים.

וכאשר נכנסו התשובות, בין גזירו התחבולות, 302 עמודים.

אין לו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, נקרוא בסשייה, אילךו, אילךו, אילךו, נזען בסאנן, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, נקרוא בסשייה, אילךו, אילךו, נזען בסאנן, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, אילךו, סלו, אילךו, אילךו.

התקווה ונגזרו התחבולו

אין אין אין בונו אלא נלך

ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

מזל מזל מזל, אין לך אוהבים, אין פרח, אין לך אוהבים, תכף אנחנו עוברים לשאלות ותשובות, ומי שיש שואלות,

שיצביע.

שלושים וחמישה גברים מילאו טופס ללמוד בחברותה, ועשרים וחמש נשים מילאו טופס ללמוד תורה. אשריכם ישראל.

עזק וברוך לבית ש... הם לא שומעים.

אני מדבר לעצמי.

הם לא שומעים.

לא שומעים אותי.

לא שומעים או שומעים?

לא שומעים.

לא שומעים?

שומעים.

עם פידבק,

מה החוכמה?

מה החוכמה?

עם פידבק,

מה החוכמה?

כן, שאלה יש לבחור פה, תן לו.

האמת, יש לי

כן, דבר.

יש לי שתי שאלות, אני מקווה שתיתן לי לשאול את שתיהן, כאילו.

כאילו, כן.

הראשונה, אתה מקודם דיברת על האלימות והטלוויזיה וזה,

ומצד שני אנחנו רואים גם שהחרדים הם עושים כל מיני הפגנות אלימות, רואים את זה בירושלים,

רואים את זה בבית שמש,

ורואים שגם אף רב לא יוצא מנגד זה, לא אתה ולא הרב עובדיה יוסף ולא שום רב.

וכאילו, אני רוצה לשאול,

אני רוצה לשאול, כאילו,

נאמר לא זוכר איפה, נאמר לא תתגודדו,

כאילו שלא יהיו אגודות אגודות ולא ייפרדו, ומצד שני אתה רואה את החרדים שהם כביכול הכי מאמינים,

הם אומרים, כאילו הם מנסים להשתלט על ערים ושיהיו ערים רק שלהם.

ולי האמת לא מפריע שחרדי גר איתי, אבל להם מפריע שאני גר איתם.

יפה. שאלה ראשונה, ואתה רוצה תשובה.

ובכן, קודם כול,

כל אלימות

לא מקובלת.

זה אחד.

שתיים,

אם זו הפגנה,

אפילו שהיא לא מוצאת חן בעיני הצד השני,

הפגנה,

בלי אלימות.

אז אנחנו רואים שהמדינה נותנת אפשרות להפגנות גם בלתי צודקות,

ונותנת גם מצעדים פסולים לעשות, ונותנת שמירה אפילו לאלה שעושים אותם,

נגד אפילו הציבור בתוך ירושלים,

כמו מצעד הגאווה, לדוגמה, כן?

זה כן, זה המדינה רוצה.

אבל אם יש הפגנה,

בלי אלימות, אני אומר,

של חרדים, ולא משנה אם הם צודקים או לא,

על זה התשקורת כותבת כל היום,

אלימות, אלימות, אלימות, אלימות.

אני זרע שאלה, אבל. רגע, רגע, רגע, חכה.

אלימות, אני לא מסכים משום צד.

אני גם לא אומר כל פעם מחדש על כל הפגנה שאני נגד או בעד.

כמו שראש העיר שלכם וכל ראשי העירים לא אומרים על כל מה שקורה בעיתון או בטלוויזיה כל יום אם הם בעד או נגד.

אני אומר לך חד פעמי ולתמיד.

נגד אלימות

של כולם.

עד פה בסדר?

כן, אבל זו לא השאלה. אבל, רגע.

האלימות, כשאתה קורא אלימות,

יכול להיות שזו אלימות נגד פחים,

נגד תחנות,

שמציתים אותן והכול. אני לא מסכים עם זה גם.

אבל זה לא כמו אלימות

של סכינים ודקירות ורציחות.

ואבנים על מכוניות שנוסעות.

גם לא מסכים.

אבל דקירות

ורציחות ובבתי ספר ומלא סכינאות

ומכות של ילדים לילדים וכולי וכולי.

וזה עובר במשרד החינוך בינתיים.

אלימות שרואים בטלוויזיה זה אלימות שלילית לשם אלימות.

סרטי מתח,

אלימות לשם אלימות.

זה משהו אחר לגמרי.

כל אלימות פסולה.

אבל אלימות במסות, תוכניות אלימות,

ערוצים של אלימות,

ערוצים של לכלוך, של טינופת,

24 שעות רק לזפזף ולהגיע,

זה פסול בכל מיני פיסול.

אז יש להבדיל בין המינון שאצל החרדים המעטים שעושים את מה שאתה רואה שזה חריג,

ואני מסכים שאלימות זה פסול,

הפגנה זה לגיטימי,

אבל אלימות זה פסול, לבין 24 חודש a day אלימות.

הבנת?

שאלה שנייה.

לא, אבל שנייה, לא ענית לי על מה שרציתי.

השאלה כאילו, אתה רואה,

פה רואים את זה הכי הרבה, כי עכשיו נכנס ראש עיר חרדי,

ויש אשכרה השתלטות של החרדים, כאילו הם מנסים להשתלט על העיר כמו שיהיה בבני ברק,

ואפילו הדובר העירייה אמר את זה בעצמו, שפה יהיה יותר כאילו מבני ברק. יותר גרוע, כן. לדעתי זה כן גרוע, יודע מה? למה לא?

קודם כל מותר לך לחשוב שזה גרוע, ואתה יכול לעבור מקום.

דבר שני, ברמת אביב השתלטו החילונים, ולא נותנים אפילו להניח תפילין שם.

מה זה ההשתלטות הזאת? למה תל אביב של אבא שלהם? לדעתי ברמת אביב לא יזרקו על מישהו שמתפלל לאבן.

יותר גרוע.

עושים דרך בגץ הכל בשביל שלא יהיה שום דבר, אתה מבין?

הולכים עם החוק, עם החוק, אתה מבין איך עם החוק?

שוללים לחלוטין, לא מתמודדים מול בעיה.

מה יש? יש שם אנשים שרוצים בית כנסת, בקושי אתה יכול למצוא.

למה?

כי הם השתלטו.

אז המדינה הזאת זו מדינת השתלטות.

כולם משתלטים.

גם הממשלה משתלטת עלינו.

ואתה חושב שזה בסדר?

אני לא מסכים להשתלטות.

אני מסכים להתיישבות.

אני רוצה להתיישב בבני ברק או בבית שמש,

אז מה אתה רוצה ממני? אני רוצה שאתה תתיישב איתי, מה הבעיה?

אנחנו עם אחד, מדינה אחת. זה מה שעושים, החרדים פה. נכון.

מה הם עושים?

הם מנסים לקנות כמה שיותר. לקנות מותר? לקנות מותר, אבל אחרי כמה זמן הערך של הדירות יורד,

ואז כבר לא שווה לי להישאר כאן. אז תמכור מהר לפני שירד.

אבל אני רוצה להישאר כאן, זה העיר שלי. אז תישאר וירד המחיר. נו. מה לעשות?

אז זה לא השתלטות?

בטח.

איך השתלטו הערבים ביפו?

קנו וקנו וקנו, הורידו את המחירים, וקנו בזול, וקונים וקונים, ועוד מעט אין יהודים ביפו. השתלטות. אז להיות כמו ערבים זה הפתרון? אבל זה ככה עושים כולם, גם אשכנזים, גם ספרדים וגם ערבים. כולם עושים אותו דבר, משתלטים.

ובעלי ההון לא משתלטים עלינו?

זה עדיין לא עושה את זה בסדר.

אני אמרתי שזה בסדר? ככה זה נשמע. ככה זה המדינה?

אפשר לעבור מדינה. אתה רוצה לעבור מדינה?

מצב גרוע יש לנו. על זה נאמר, השם אצילנו ממדינה של גיהנום.

כן, שאלה שנייה.

תן לו, שאלה שנייה. למה אני לא רואה את השואל? בשביל מה מראים לי מישהו אחר? כן.

שאלה שנייה, יותר משהו ספציפית שאני רוצה לדעת, כאילו, בעניין הלכתי.

אה, קודם זה לא היה בשבילך?

לא, אבל זה לא היה בעניין הלכתי.

אה, עכשיו הלכתי.

אמ...

נהייה בבית שמש לפחות אופנה שאנשים כאילו... כאילו, הכל אצלך בכאילו?

הלחץ. טוב, יאללה.

אמ... נהייה מין אופנה כזאת שזה לשים טלית ואפילו לא לברך עליה, ולשים כיפה שאתה אפילו לא יודע מה זה אומר.

ואני, כאילו, אישית, אני רוצה שתסביר לי מה זה אומר לשים טלית, מה החשיבות? לשים ציצית, כאילו.

הבנתי.

טלית קטן, אתה מתכוון. כן.

טלית קטן, יש מצווה למי שיש לו בגד ארבע כנפות,

ארבע פינות.

התורה אומרת,

גדילים תעשה לך

על ארבע כנפות כסותיך.

אם יש לך ארבע כנפות, אתה שם גדילים, זה הציציות,

אתה שם אותן על הטלית, ואז הבגד הזה הוא בגד של מצווה.

ומצווה להתעטף איתו.

וזכות המצווה הזאת גדולה מאוד, והיא שקולה כנגד תרי״ג מצוות.

והמצווה הזאת, זוכים בזכותה לראות פני שכינה כשנפטרים.

והיא מגינה על האדם בשעה שהוא לובש אותה.

והוא מקבל שכר עליה בכל רגע.

ומי שלא התעטף

בטלית של מצווה,

זה נקרא בזוהר הקדוש עיתופה דמצווה,

אז הוא יבוא בביזיון לפני הקדוש ברוך הוא.

למה? כי הייתה לו אפשרות להתעטף בעיתוף של מצווה, והוא לא התעטף.

וכתוב שבשעה שיש רוגז מן השמיים,

תופסים אדם לא רק על עבירות שהוא עשה,

גם על מצוות שהיה יכול לעשות ולא עשה.

אם יש רוגז מן השמיים, שעה של חרון אף,

נגיד יש מלחמה,

המקטרג מחפש לתפוס כמה שיותר אנשים,

אז הוא מקטרג ואומר, זה היה לו אפשרות לשים ציצית, ולא שם.

זה לא עבירה. אם לא שמת, זה לא עבירה.

זה מצווה, אבל לא עבירה.

כי הבגד חייב בציצית,

לא האדם.

אבל הוא מקטרג ואומר, אבל הוא היה יכול לשים.

למה הוא לא שם?

סימן שהוא מזלזל במצוות.

הוא לא רוצה להעמיס עליו מצוות,

אז אין לו זכויות שיגוננו עליו.

ואלוהים כאילו רואה מי שלא שום ציצית בביזיון?

זה מה שאתה מתכוון? זה נקרא שהוא מבזה את המצווה.

ככה אומר הזוהר, שזה עיטופה דה מצווה, וזה ביזיון כביכול כלפי המצווה, שאדם יכול

לשים עליו.

אבל אני עשיתי דבר, על כיפה גם שאלת, נכון?

לא, כיפה אני מבין. שאלת אבל. שאלתי, כן. שאלת.

אז כיפה גם כן, זה כיסוי

של מצווה שיש בו יראת שמיים,

שזה מבדיל אותנו גם מן הגויים, ויש בזה גם צניעות

ביראת שמיים.

כשאדם שם כיסוי

על ראשו,

זה מצווה מדרבנן.

ומצווה זו מצווה חשובה,

שמי שהולך היום בלי כיפה,

אז רואים שהאדם הזה לא עושה חשבון גדול לאלוקיו.

ואם בצבא מחייבים ללכת עם כומתה,

בין אם על הראש

או על הקוטפת,

וזה אומר שאתה לא מתבייש בחיל שבו אתה נמצא,

ובצבא שבו אתה משרת,

על אחת כמה וכמה,

אם אתה בחילו של הקדוש ברוך הוא, למה אתה מתבייש?

הרי הוא בחר בך מתוך שש מיליארד בני אדם בעולם,

שתהיה הבן שלו.

אז למה אתה לא יכול לייצג אותו בכבוד?

אז אם אני הולך ככה, זה גם נחשב כאילו?

בצבא כן.

בצבא זה נחשב.

כי אצלהם לא משנה איפה הראש.

העיקר איפה הכומתה.

אבל אנחנו עשינו עכשיו דבר מדהים,

שלא רק לא תתבייש במצווה,

אלא תתהדר אפילו בסמל של ארגון שופר ש-32 שנה מחזיר יהודים בתשובה.

זה היחידה הלוחמת מספר אחת שיש לעם היהודי.

אז אני אתן לך ציצית של מצווה עם סמל של שופר וכיפה עם סמל של שופר.

גם כיפה עם סמל של שופר.

בוא.

כיפה, כיפה שים על הראש, תן לי את שלך, תודה.

תודה, אחלאפות.

ברוך אתה אדוני אלה מאירך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

יש לי גם הפתעה לנשות בית שמש.

עשינו גם בשבילכם כיסויי ראש יפים עם סמל של שופר.

בשלושה צבעים, לבן, דז'

ושחור.

כל כיסוי ראש 30 שקלים,

אבל אני נותן לכם בחינם.

יש תורם צדיק שתרם ואמר, מי שתשים את זה על הראש,

לתת חינם.

אז מי שרוצה תגיד לי, אני אתן לה בחינם איזה צבע שתרצה.

ומי שמהגברים רוצה ציצית בחינם, אבל ילך איתה,

כל מה שאני נותן זה על מנת ללכת,

או כיפה,

אני אתן לו בחיני חינם.

אז מי שרוצה יצביע.

קידושו לא בני, מדוני לשם אשר לב, נגדו לא לכל עולמו יום יום חסרו כיפה אשר שתרצה.

ילכו לך.

סליחים עליכם, אבל.

כן, תשאירו.

איזה צבע.

איזה צבע, גברת.

איזה צבע.

איזה צבע.

בבקשה.

איזה צבע.

ושם השמתו לכו לכו,

אצבע שבח, אצבע שבחתו איתו,

ושם השמתו לכו,

אה, לכו לכו,

אצבע שבחתו, אצבע שבחתו,

ושם השמתו לכו,

כן, זאת יצית מיוחדת מודנה השיבה נכדו,

בסדר? ציציות של הרב רוסי.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש או חצרה?

אבל ללכת עם זה בסדר?

מי ירושלום אוים?

מדוריי להשם השלום,

נגדו נו,

לכל עמוק,

יופי יופי בחצרי מזבא ישאשם. מי רוצה כיפוד?

בסדר?

ירושלים,

מדוריי להשם השלום, נגדו נו,

לכל עמוק,

נגדו נו, לחקרו מזבא ישאשם.

בסדר?

מהשקט שבא שנתיים או שלוש והנה הפזמון חוזר שהוא כותב על דמעות, חרטה ותקוות, בעלבוד של נער מתבגר אלוקים שתבין את הבן העובד,

זה שווה לך מרחוב. כן, ציצית.

אהו, אהו, הנה אני כבר כך.

אני חוזר, וכבר יבוא משיח הזה שער, כי רק האל למעלה עוד איש שומר,

כל החיים אלך בנגחך.

אל תעזוב אותי לרגע קטן,

אני מתחבר לאמונה בדרך שאני בוחר, שולח חיים אלף בגלל שזר.

סיפה, מירי רצה?

סיפה?

סיפה?

על שפת הנער ראיתי את המחר, ילדים משחקים באכול.

לא ידעתי, הובאתי, נפלתי וקמתי, זה הזמן אתכם לשאול.

אז עוד היום די, נשאר פה נערים, בנות זאת למשהו יותר גדול.

משיח בא לקרות, אני חוזר, וכבר יבוא המשיח הזה שער, כי רק האל למעלה עוד איש שומר,

כל החיים אלך בדרכך.

אל תעזוב אותי לרגע קטן,

אני מתחבר לאמונה בדרך שאני בוחר, שולח חיים אלף בגלל שזר.

ליליה, ליליה, ליליה.

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

לאמונה בדרך שאני מוכרח, כל החיים אלך בדרשיך

אני חוזר!

אל תעזוב אותי לרגע קטני מתחבר,

לאמונה בדרך שאני מוכר, כל החיים אלך בדרשיך

אני חוזר

אין, אין, אין בו נויס, אלוהי לכו

אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, אין, א

אין, אין, אין מנון, אלוהו אין לך.

ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

מזל מזל מזל, אין לך איגר, אין זמן לא עושה לו רק לך.

אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין לך אין ל�

אין מנוס אלוהים לאחור אלוהים לאחור

בבית הרחב

אה, צודי.

אה, צודי.

בבוינגר, בכל יום, עוד שני כיסויי ראש אחרונים לבנים.

אלו תלך איתנו,

אל תלכי, אלו יחד עם שמות,

בויירד, בבוינגר, בכל יום תורמי.

ממקומוי הוא יפה בהחמו ויעמוי.

ממקומוי הוא יפה באזמו ויעמוי.

יש פה ספרים?

אני רוצה ספרים בחינם.

למי?

אני נותן ספרים בחינם למי שילמד חצי שעה כל יום חודש.

ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

הרב אורי, בבקשה.

ספר שערי תשובה ללמוד חצי שעה כל יום חודש. תרמו את זה במיוחד.

מי שרוצה, הנה עכשיו יקבל.

כן.

מישהו עוד רוצה כיפה ולא קיבל?

תיזהרו שם לא להבין את המנורה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש,

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת.