בת ים - דיסק 40 - המדריך ליהודי בגלקסיה

   40 - המדריך ליהודי בגלקסיה

(03:41) הזיוף של האבולוציה מקטע 1 :

 תראה אני גם יכול להגיד לך ראיתי ראיתי ראיתי. אתה יודע כמה אנשים מצלצלים אלי כל יום למשרד שהם ראו בחלום ואמרו לי ככה וככה והרגשתי, ותפסו אותי, ובלילה וקמתי וחנקו אותי ועשו לי, הוא אומר ראיתי והרגשתי, לא רק ראיתי, ראיתי והרגשתי ומה אני עושה איתו? ש. בדיוק כמו שאתה בא ואומר לנו ת. חכה, אתה עוד לא שמעתי אותי עוד לא התחלתי. ש. אני שמעתי את הקלטות שלך ת. זה תאוריה חדשה ש. לא, שמעתי את הקלטות שלך. ת. עוד בלי שאני אדבר אתה כבר יודע. ש. שמעתי את הקלטות שלך. ת. טוב, חכה אל תתקדם. אפשר להתחיל אתם אומרים? בסדר נתחיל. ש. רגע, אז לא היה אדם קדמון? ת. בטח היה אדם קדמון. אדם הראשון. אתה מתכון אדם הקדמון זה עם הראש עבר והגיע לבן אדם? ש. זה שחי במערות ת. יש לי, זה קצת טרחה, אבל יש לי פה, בסוף אתה יודע שאני בסוף מראה את הדברים. יש לי פה כתבה שהתפרסמה באחד העיתונים החילונים. לא יודע איזה עיתון זה, משהו של ההסדרות, משרד החינוך, קוראים לזה זיוף. יש מדור כזה, זיוף. כל מני זיופים בנושאים מסוימים. ושמה מביאים שמי שבעצם אמר שהוא מצא את השלב המקשר בין האדם, הקוף, בין הקוף לאדם, יש איזה שלב ביניים שתמיד היתה חסר איזה חוליה חסרה, התברר 44 שנה אחרי פטירתו שהוא היה שקרן. הוא פשוט מאד חיבר לסת של אורנג אוטנג לגולגולת שהוא מצא, ומזה הוא אמר שבעצם נמצאה ההוכחה בין השלב של הקוף לאדם. יש לי את זה בעיתונות חילונית שאין לה שום כונה לפרסם אני לא יודע מה, או שינטו מדרך המדע לדרך אחרת. זה לא רק בספר הזה, יש עוד יש ספר שנקרא אבולוציה ויהדות של הרב קורמן שמביא רצף של ראיות חותכות מהמדע עצמו כנגד התאוריות הקיימות. ז"א, הוכחות שסותרות תאוריות. מאובנים לדוגמא, שאומרים שהיו פעם, נמצאים באיזו ימה או באיזה שהוא מקום. או כל מני דברים כאלה. או כל מה שאתה למדת בבית ספר חילוני, למעשה בספר אחד אתה יכול לקבל כמעט הכל. מעבר לזה יש קלטות מפורסמות מאד של ד"ר סברניק וד"ר צבי ענבל, שמוציאים רק חומר בנושא של כל האבולוציה כל הנושאים מסביב ומדעית מפריכים את הכל המדע בן זמנו. שלא לדבר שבזמנו של דרווין שחי סה"כ לפני מאה וכמה שנה, כבר בדורו אין כמעט אף אחד שהולך בשיטה שלו. תאוריה. התאוריה הזו נשקלת בכמה פנים מדעיים טהורים ולא נשאר מהם ממילא שום דבר למעשה בחו"ל כבר לא מלמדים את זה. בארץ זה נשאר כי זה תחליף טוב לתורה. כיון שאני לא מסכים לקבל את התורה, אתה מבין, כמסמך על אנושי, ממילא אני צריך להשאיר משהו להסביר איך אני הגעתי לפה. זה כבר לא פרופסורים. היום יש את הביג בנג יש את המפץ הגדול של סטיבן הוקינג. יש כבר את הכל. אתה מבין, על דרך אחרת. זנחו כבר את הדרך הזו. גם זה נשלל כל פעם. לפני כמה שבועות בכנס בין לאומי, כבר אמר שבעצם הקב"ה מבלבל אותנו. לפני כן אמר שיש סדר. כן, עכשיו הוא אומר שהקב"ה משחק איתו. זה כבר לא היה בסדר כ"כ. וכל פעם.. וזה מדע. מדע צריך לבוא, תמיד להשאר באותו מצב. לא הוא בונה את עצמו על הטעות הקודמת, מנסה לשפר עמדות.

(03:04) כל שהמדע "מגלה" כבר בתלמוד מקטע 2 :

 אבל כבר באחד הירחונים העולמיים יצא שאחד המדענים אומר, זה מופיע בחוברת "ניצוצות", אחד המדענים אומר שלמעשה, הוא רואה את המצב היום של האיפוס של אנשי המדע בעצם בעולם אחר התשובה של בריאת העולם, הנקודה הראשונית, ההתחלה, ההשגחה בכלל כל הדברים האלה, הוא אומר, למעשה הוא רואה את כל המדענים מטפסים על הרי הבערות, להגיע לפסגה ולהתבונן מה יש מעבר לפסגה. והוא אומר, יגיע היום שהם יגיעו עד למעלה, משלחת שתשרד ותגיע עד מעל וכשתציץ מעבר להר תמצא כמה חרדים שיושבים שמה ואומרים "נו, הגעתם סוף סוף?". בסך הכללי, בסך הכללי, כל המדע בכל החקירות שלו בסוף מגיע לנקודת המוצא, מה שהתורה אמרה מוכח. יש הרצאה שלמה אולי חבל שלא הבאנו אותה לכאן, אולי בפעם הבאה, מדע מול תלמוד. כל מה שהמדע היום מחדש התלמוד כבר אמר לפני כן. וכן על זה הדרך. אתן לך סתם דוג' אחת על המולד. משך המולד שהלבנה מסתובבת מנקודה איקס וחוזרת אליה, הרמב"ם אומר שזמן המולד הוא 29 יממות וחצי יממה ותשצ"ג חלקי השעה. הוא אומר ששעה מחולקת לאלף שמונים חלקים. לא כמו שאנחנו מונים שישים, כיון שזה חילוק הכי מקסימלי שניתן לחלק ב 1080. ז"א, הדיוק המירבי. הוא אומר, תשצ"ג חלקי השעה, ז"א 793 חלקים של השעה פלוס חצי יממה פלוס 29 יממות, זה הסיבוב של הלבנה עד שחוזרת לנקודה שלה. וזה קבוע בכל חודש. לך תוכיח כזה דבר. זה יוצא 29,53059 זה המספר. לפני שנתיים, יושב ראש מנהל החלל האמריקאי מודיע שבעקבות צפי בלוינים, הגיעו לחשבון המדויק, כמה זמן לוקח ללבנה לחזור לנקודת המוצא שלה. אתה יודע כמה זמן? 29 יממות, 530588. איך ידע הרמב"ם לפני 850 שנה עפ"י הגמ' לפני 2500 שנה עפ"י התורה 3300 שנה, בדיוק כמה זמן לוקח את זה. א"א לא בטלסקופ ולא בראיה חושית ולא בשום דרך אחרת. רק עכשיו הצליחו בגלל שיש לוינים. וכן על זה הדרך. יש אנציקלופדיה שלימה על הנושאים האלה והוכחות רבים. זה לא נושא ההרצאה שלנו. אם תרצו יזמינו פה גם מרצה שידבר בנושאים האלה

(13:37) האדם גוף או נשמה? מקטע 3 :

 אבל בואו אנחנו נבנה, לנו חשוב תכל'ס. מה אנחנו עושים פה בעולם הזה. התורה הקדושה מתחילה ואומרת: "ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים". אז התורה מחלקת שהאדם ברוא משניים, מגוף ומנשמה. "ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה" זה הגוף. "ויפח באפיו נשמת חיים", זו הנשמה. חכמים ז"ל אומרים שלושה שותפים באדם. הקב"ה, האבא והאמא וכל אחד נותן את חלקו. הקב"ה נותן את הנשמה, האבא והאמא נותנים בשר, עצמות וגידים, שותפים. זו ההתרכבות והיצירה מביצית וטיפת זרע. על זה נחה נשמה. שלושה שותפים. יום אחד מחליט הקב"ה לפרק את השותפות והוא לוקח את חלקו, זה הנשמה, וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה. ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. אין מי יגיד לו מה תעשה ואין מי יגיד לו מה תפעל כי הכל מעשה ידיו. הוא נתן נשמה הוא לקח נשמה. מה אתה הבאת? גופה? קחו את הגופה. התפרדה החבילה. נשאלת השאלה מי זה האדם? האם אדם זו נשמה, או אדם זה גופה? כן? ש. נשמה. ת. נשמה, ב"ה. אז אני אשאל את מי זה דיברנו פה קודם? דיברנו פה, שמה, או, הגברת. כן. את שם, כן. אחרי האדום. כן. האם את רואה אותי? ש. כן ת. ב"ה. בנשמה או בעיניים? ש. בשניהם. ת. בשניהם? גם בגוף גם בנשמה? את מנצלת הכל. אבל הראיה, היא בעיניים או בנשמה? מי רואה בעצם? ש. המח ת. המח רואה. המח רואה. ש. המח נותן לראות ת. המח נותן לראות? ז"א אם ח"ו את מתה ואני נמצא לידך אני פותח לך את העיניים ש. אני לא רואה כלום ת. מה חסר לך? ש. הנשמה. ת. אז מי רואה? ש. הנשמה עם הגוף ת. רגע, אבל המח נמצא והעיניים נמצאות ש. הנשמה לבד לא יכולה לראות ת. זה אני אוכיח לך תכף. אבל קודם כל מח ועיניים לבד בלי נשמה, לא רואים. ש. לא רואים ת. ז"א צריך נשמה. עכשיו לך מפריע אם נשמה רואה בלי מח ועיניים ש. הנשמות רואות... ת. לא, אבל אם אני אוכיח לך שנשמה רואה בלי מח ועיניים, אז הבאנו הוכחה שנשמה רואה ולא ועיניים. והעיניים זה רק שלבים שדרכן הנשמה מסתכלת. אם נסגור לדוג' את העיניים, הנשמה קיימת לא יכולה לראות כיון שהחלונות סגורים. נפתח את החלון והוא תקין, אין בעיה, הנשמה תוכל לראות. ז"א, אדם מת יש לו עיניים והוא לא רואה בגלל שאין נשמה. היתה נשמה, הוא כן ראה. אדם מת יש לו אוזניים, נצעק לו באוזן, הוא לא שומע. כשהיתה נשמה עשינו לו תססס, שמע. יצאה הנשמה, לא שומע. אז מי שומע? לא האוזן, הנשמה. ז"א, הדברים הם פשוטים. אוזן זה בשר, בשר לא שומע. עין זה בשר, בשר לא רואה. מח זה בשר, בשר לא חושב. את קנית בשר השבוע? הוא חושב? לא חושב. הוא מרגיש, לא מרגיש. נתת פעם לשניצל מכה בפטיש? לא אמר אי. מה חסר לו? רוח חיים. אם אין רוח חיים, אין פה כלום. ש. ומה עם העיוור? ת. עיוור. עיוור יש לו נשמה והוא לא רואה בגלל המחסום שיש לו בעין. ניתן הסבר. אם אני לדוג' נשמה כולי, והמבנה הזה זה גופי והחלונות או הפתחים זה העיניים שלי, אז אני הנשמה רואה דרך העיניים דרך החלונות. אם החלונות שקופים, אני יכול לראות. אם הם מטושטשים אני רואה מטושטש. אם הם מוגפים אני לא יכול לראות. אבל אף אחד לא אומר שהחלונות רואים. דרך החלונות רואים. אבל החלונות לא רואים. העיניים זה רק חלונות אם היה פגם בו ניתן לתקן אז אפשר שוב לראות, אם א"א לתקן, נשאר מוגף אי אפשר לראות. אם כן, הנשמה למעשה רואה שומעת יודעת. כשאני אומר, שמעתי אותך, ראיתי אותך, מי זה אני? אני זה הנשמה. ז"א, אני אוהב, זה לא בשר. אני חושב, זה לא בשר. אני זה רוחני. עכשיו, אני לא מת. אני לא מת. תודה. יש הפרעה בחוץ: רנו אפורה. שברולט שחורה, פורד לבנה, הונדה אפורה, מונית לבנה פז'ו, טויוטה תכלת, כולם בקיצור מפריעים בחוץ. טוב. בכל אופן, אם כן אנחנו רואים פה שלמעשה האדם זה הנשמה שנמצאת בתוך גופה. תכף אנחנו נסביר. אני שואל שאלה קלה בטבע. לא מסובך. האם היד שלי לדעתכם חיה או מתה? קהל: חיה, מתה, מתה, חיה. כל עוד שהנשמה חיה. חיה ת. היד שלי עכשיו חיה או מתה? ש. חיה. ת. חיה? ש. ברגע שהיא תנוע אז היא חיה. ת. יפה. עכשיו זה מתנועע אז הוא חי? ש. לא. זה דומם ת. ומה זה את? ש. זה חי ת. מי אמר? ש. אתה מנענע אותו ת. הנה מנענע אותו. ש. אתה גורם לה שינוע. ת. אני אסביר לך. עכשיו תקשיבי טוב. ש. סלח לי, ת. רק שניה. רק שניה. אתה יודע את הקלטת. אל תגלה סודות ש. אני את הקלטות שלך לא שמעתי עדיין. ת. אה, זכית. עכשיו רק שניה. בואו נשים לב. גוף האדם, גוף האדם יסודו עפר. יקחו בנ"א, הוא מת, שמים אותו בקבר הוא מתפורר ליסוד שלו, עפר. מן העפר באת ואל עפר תשוב. גברת, עפר זה דומם או חי? ש. דומם ת. דומם זה חי או מת? ש. מת ת. אז היד שלי מה? ש. חיה ת. מתה. אמרת לבד כבר. דומם, עפר זה דומם ש. היד מחוברת לנשמה. ת. אז מי חי? ש. הנשמה ת. אבל לא היד. אז היד מתה בדיוק כמו הכוס. מי מזיז את הכוס? ש. היד ת. הנשמה. מי מזיז את היד? הנשמה. מי מזיז את הבגד? הנשמה. אם תצא עכשיו הנשמה, מה יקרה ליד ולבגד? דומם. ש. היד לא מתה מכיון שאם תקבל מכה היא תרגיש אותה ביד. ת. מי מרגיש? ש. היד ת. הוא צודק. הוא ככה מרגיש. הוא מרגיש שהיד מרגישה. עכשיו אני אתן לך דוג'. יתנו לאחד סטירה בלחי. אתה אומר שהלחי קיבלה סטירה. אני אומר שהנשמה קיבלה. אתה רוצה ראיה? אדם מת אתן לו סטירה הוא לא אומר אי. אותו לחי. מה חסר לו? מי שירגיש אותו? מי מרגיש? הנשמה. לחי יש פה מלא, מלא דובדבן אבל לא מרגיש. למה? אין נשמה, אין חיים. ש. סליחה ת. כן ש. אבל מערכת העצבים מרגישה את זה למה הנשמה? ת. אתה אומר שמערכת העצבים. מי מפעיל את מערכת העצבים? ש. מערכת פנימית. משהו בפנים ת. עצם עצבני. כשיוצאת נשמה אין מערכת עצבים ש. המח ת. המח הוא גם כן ש. מה גם כן? ת. כשיוצאת הנשמה יש מח? ש. איפה יוצאת? מי אמר שיוצאת? ת. אתה לא יודע. תכף אני אוכיח לך. אבל מח בשלב מסוים לא עובד. נכון? מה חסר לו? ש. מה זה בשלב מסוים לא עובד? ת. מת ש. מת, אז הכל מת. גמרנו ת. מה קרה? ש. לא יודע, יש כל מני סיבות ת. תגיד ש. הרגו בן אדם, נדרס, ת. הרגו, אז מה קרה? עבר כדור, מה יש? ש. מה זה מה יש? ת. יצא בצד השני ש. מערכת מסוימת יצאה מכלל פעולה ת. מה? לא מגיע דם? ש. לא מגיע דם לראש ת. אין בעיה, נשחיל לו דם. שבע מנות דם, עשרים מנות. חסר לו חמצן, שים לו בלונים. מה הבעיה ש. אם יש נזק בלתי הפיך ת. אין היום נזק בלתי הפיך, אין. אין, קח לב, שים לו, אתה רוצה כבד, נשתול לו. מה הבעיה? למה זה לא עובד? למה זה לא עובד? כי אם הנשמה הספיקה לצאת נגמר הסיפור. אם זה לא היה תלוי בזמן, למה צריך זמן עד שיגמרו את הנתוח מהר? מה הבעיה? בגראז' לא חייבים לתקן את האוטו תוך עשרים וארבע שעות. תשאיר חודש, נתקן בעוד חודש. למה צריך מהר? מה עומד לברוח? למה מהר? תשאיר, לאט לאט, זה נתוח קוסמטי לאט לאט, תלכו, נטלפן אליכם כשיהיה מוכן. מה קרה? מה מפחדים? למה ממהרים? משהו עומד לברוח. צריך להספיק, מה להספיק? דם לא חסר בבנק הדם וחמצן ב"ה לא חסר. מה הבעיה? נימים, שותלים היום. מה אתה רוצה? היום אפשר לחבר הכל. אבל משהו חסר פה שהוא הגורם המחיה, זה נעדר. ואותו אין שליטה לאדם להחזיר. "אין גיבור לכלא את הרוח" אומר שלמה המלך עליו השלום. אין גיבור לכלא את הרוח. זה אדם צריך להבין. אני אביא ראיות על זה ש. אבל... ת. אבל תכף רק רגע, אני רק ש. אבל מה זה הנשמה? מה זה הנשמה? ת. או. נשמה. הגדרת הנשמה: זה חי, מרגיש, יודע. דוג' דומם לא חי, לא מרגיש וגם לא יודע ש. אבל א"א, לא רואים את זה, לא שומעים את זה. ת. מי לא רואה? ש. אתה רואה את הנשמה? ת. ואיך אני רואה אותך? ש. אתה רואה בן אדם ת. אתה נשמה. אני יודע. אם לא היתה נשמה לא היית מגיע לפה. אתה ראית גופות הולכות? בלי נשמה אף אחד לא זז. מערכת, מערכת הובלה. הגוף זה מערכת ההובלה. כמו שהאוטו הביא אותי לפה, הגוף הביא אותי לכאן, אבל בלי נשמה שום דבר לא זז. ש. אז אתה אומר, זה כמו תאוריה מה שאתה אומר. אתה לא יכול ת. אני אוכיח לך. אתה רוצה הוכחה? אתה בחור רציני, גם אני קצת. חכה. הבאתי קלסר שלם ולאט לאט נוכיח. קודם כל אני מסביר מה התורה אומרת, אח"כ אני מביא ראיות בשבילך. בשבילי זה מספיק, בשבילך אני אביא. עוד דבר, הונדה חוסמת. צריך להזיזה, מספרה: ... ש. (לא ברור) ת. לא, אני באתי על חמור תימני. בא"ד אמ"ה שהכל... כן, אז אנחנו ממשיכים. אם כן, היד מתה, הגוף מת, הכל מת. הדבר היחידי זה נשמה. עכשיו אני מבין למה ביהדות אומרים מת ונפטר. מה ההבדל בין מת לנפטר? נפטר זה לא מת. אומרים לפנינו מוטלת גופת המת ועתה נאמר קדיש לעלוי נשמת הנפטר. אחד עבד בבנק לאומי. פיטרו אותו, עבר לבנק דיסקונט. הוא מת? ש. נפטר ת. הוא נפטר. נפטר מהבנק הזה הלך לבנק ההוא. מה זה נפטר? עזב. פיטורין, עזיבה. היתה הנשמה בתוך הגוף ויום אחד היא נפטרה, עזבה. הגוף מת, תמיד היה. לא עכשיו. תמיד היה. הנשמה תמיד חיה אז היא רק נפטרה, היא רק עזבה. הלכה ממקום מסוים למקום מסוים. עכשיו מובן למה עושים שבעת ימי האבל, למה שלושים, למה יום השנה, למה אומרים קדיש, למה עושים מצוות לצורך הנשמה, כל הדברים האלה מועילים לנשמה הזו הקיימת, בדיוק אותה נשמה, אותו אדם, חושב מבין רואה שומע, בדיוק אותו דבר, חוץ לגוף. אותו דבר. ואני יכול לסייע לו. אני יכול לעשות מצוות לזכותו. כמו שהיום אם אני אכנס לבנק ואני ארצה להפקיד כסף לזכות חברי בארה"ב, אין בעיה. תוך שבועיים יגיע שם יופיע בחשבונו, יקחו ממני קבלה והכל יהיה בסדר. אני לא צריך את הסכמתו בשביל זה. פה יש יתרון אחד, בלי עמלה ולא תוך שבועיים. באותו רגע, לזכותו השכר הרוחני. אני עשיתי מצוה לזכות הנשמה. ז"א, למעשה אנחנו מבינים את הרקע לכל מה שאמרנו "ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה"

(01:40) מה מועיל הקדיש לנפטר  מקטע 4 :

 ש. רציתי לשאול מה יש בקדיש שמועיל לנשמה? ת. יש בזה כמה טעמים. אחד מהם שכל תכלית הבריאה בסוף זה הפסוק שאומר ביחזקאל: "ויתגדלתי ויתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים". ז"א שכל העולם כולו יכירו בבורא עולם שה' אחד ושמו אחד. ז"א שכל העולם הזה נמצא תחת השגחה של בורא אחד שרואה ומכיר בכל מעשי הברואים. ועל זה אנחנו אומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זה מה שיכירו. זאת הזכות הכי גדולה. מי שזוכה להכיר את זה בעצמו או מי שזוכה להכיר את זה לאחרים, זו הזכות של התכלית, להגיע לתכל'ס של כל הבריאה כולה. אז ממילא אם אומרים את הזכות הזו לטובת פלוני אלמוני, אז הוא יזדכה בזכות גדולה מאד. יש בנוסח עצמו גם צידוק הדין. ז"א נפטר לאדם מת והאדם הזה שמת יוצר לפעמים אצל אנשים מסוימים תרעומת. למה לקחו אותו? למה צעיר? למה אבא שלי דוקא? למה? אנשים שואלים שאלות. כשאדם אומר על נפטר קדיש, פרושו של דבר, הוא מצדיק את הדין על זה שהנפטר נלקח ממנו שהרי הוא לא מתרעם אדרבא הוא אומר שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה. ז"א, אני מכיר בזה שהקב"ה דן דין אמת ולקח את הנפטר לפי חשבון הידוע לו. ויש עוד כמה טעמים אבל שלא ירגישו עוד מעט, אתה מבין, שהם בין אבלים, אז נפסיק פה.

(02:25) מבחן הזמן מקטע 5 :

 אם כן, בעצם מה שאנחנו עושים בשעה שאדם נפטר מן העולם אנחנו מזכים את הנשמה. עכשיו, האם המדע היום אומר שזה נכון מה שאני אומר, או לא? אני לא צריך ראיות מהמדע, שתדעו. לא צריך ראיות. אם לי מוכח שהתורה הזו אמת, ואני מסוגל להוכיח לעצמי וגם לאחרים שהתורה הזאת אמת, אמת אבסולוטית, והיא לא נתנה ע"י בשר ודם ואין יד אדם יכולה לשנות בקוצו של יוד, והיא עומדת ומוכיחה את עצמה לאורך 3300 שנה, ממילא לא אכפת לי מה יהיה. מה שהיא אמרה זו האמת אעפ"י שלא אצליח להשיג בינתיים ראיה. כמו שאם בעיני יש אדם מהימן שצבר את הנאמנות שלו לאורך זמן כן? נגיד בברינקס לוקחים בנ"א, אז לא ביום הראשון נותנים לו כבר את העמדה ואת הכסף והוא כבר לוקח את כל הכסף של הבנק. יש מהלך עד שמחליטים שהוא נאמן והוא יכול להיות ראש חוליה וכו'. ממילא כשכבר יגיע זמן מסוים שהוא נאמן לאורך זמן, אז אם הוא יגיד משהו, יגידו, אם הוא אמר, זהו. זה מה שהוא אמר, אני מאמין. אותו דבר אנחנו אומרים לגבי התורה עצמה. אם אני רואה את הנאמנות שלה לאורך 3300 שנה ואנחנו אומרים מראש שאם יתגלה שבזמן מן הזמנים התורה ח"ו כיזבה או לא דייקה או טעתה, הכל מופרך. תשמעו איזו אחריות נותנת התורה. אם תמצא בזמן מן הזמנים טעות, סטיה, שקר, חוסר דיוק, לא אמת, הכל מופרך. ש. אתה יכול להביא דוג'? ת. אנחנו תכף נגיע. אני בונה את זה לאט לאט. ש. (לא ברור) ת. רק רגע. שניה. סליחה. ז"א אנחנו צריכים להבין דבר אחד למעשה התורה עמדה במבחן. אבל זה בשבילי טוב. אתם עוד לא מכירים אותה מספיק, חלק מכם אולי, אבל לא מכירים אותה מספיק. ברגע שאדם מכיר אותה לא צריך שום ראיה אחרת. אבל בכל אופן לאלה שעדיין לא מכירים אני אביא ראיות מאלה שגם לא מכירים, אנשים שמתעסקים בתחומים אחרים ולא למטרות שאני מדבר כרגע, ואעפ"י כן הם אומרים בדיוק את מה שהתורה אומרת.

(07:18)  עשרות אלפי מתים קליניים מקטע 6 :

 יש חמש דרכים להוכיח שיש חיים לאחר המות והשארות הנפש, מציאות הנפש, ידיעת הנפש, כל מה שדיברתי עד כרגע, יש על זה ראיות. אחד, מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים. שתיים, סיאנסים, העלאת נשמות. שלוש, היפנוזה, החזרת אדם למצב היפנוטי לפני היותו עובר. ארבע, גלגול נשמות. חמש, ילדים אוטיסטים. אני אעבור שלב שלב בקצרה ואתן דוג' אחת לפחות. ש. מדיומים ת. כבר, מדיום זה בקטע של הסיאנסים. עכשיו, מת קליני עפ"י הרפואה זה אדם שאין לו דופק, אין לו נשימה, ואין לו גלי מח. אדם כזה נחשב מת. אם שבע דקות מוחו פסק לפעול, האדם הזה מת כיון שתאי המח שלו אינם יכולים להתחדש. מת. והנה אנשים אחרי ש. אני רוצה לשאול שאלה, מתי מתחילים לעשות את ההשתלות לב לדוג'? אחרי 7 דקות? ת. את שואלת מבחינת הרפואה? ש. כן ת. מבחינת הרפואה יש לנו בעיה. אנחנו לא מסכימים שיגעו באדם במצב שהוא עוד סביר שהוא חי. זאת הבעיה. לא מחכים עד שתהיה לפעמים מיתה גמורה שאחרי זה משתמשים לקחת איברים. לפעמים זה בגדר של אדם שעדיין יכול לחיות. לדוג'. היום אם את לא יודעת, בבתי חולים אם אדם מת באחת המחלקות, אסור להזיז את הנפטר שעתיים. מה הסיבה? מפחדים שהוא יברח? ש. אולי הוא יחזור לחיים? ת. בדיוק. בגלל ריבוי המקרים שאנשים חזרו לחיים ואחרי קביעה אבסולוטית של הרפואה המודרנית. פעם היו שומעים. שמים את הראש על השומן שיש לו בחזה מנסים לשמוע אם משהו עוד דופק. היום לא צריך את זה היום בדיקה הכי מוחלטת שיכולה להיות ונקבע שאדם מת. המח גמרנו לא מראה סימני חיות, בכל אופן קרו מקרים ואני אציין כמה, שאנשים חזרו לחיים ממילא איך את יכולה לקחת בנ"א שבא מתאונה טרי וכו' וכו' ועוד עדיין ניתן להציל אותו אתה מעדיף כרגע להוציא ממנו איברים להציל אדם אחר שבעצם הוא בעצמו עוד לא החליט שהוא מת סופית. רק הבעיה שהוא לא יכול להתערב. לכן עפ"י הרפואה אדם כזה אם שבע דקות מוחו פסק מלפעול הוא מת גמור לכל הדעות. למעשה הוא לא יכול לחזור לחיים כי תאי המח מתו. דוג', ילדים שיוצאים עם חוסר חמצן בשעת הלידה, את יודעת שנהיה להם פגם לכל החיים, וזה שקצת חמצן לא הגיע. לא הגיע חמצן בכלל במשך שבע דקות ותאים מתו לגמרי, א"א שיחיה. אם חלילה יש קריש דם במח יכול לשתק חצי מגופו של בנ"א וא"א להחיות את המקום שם, א"א לתקן את הדבר הזה. אז כל המח מת, אין סיכוי בכלל. והנה עשרות אלפים של בני אדם בעולם שעברו מצב של מות קליני והיו במשך שעות חלק אפילו ימים, חזרו לחיים בריאים ושלמים בלי שום פגמים ובלי מומים. ש. אין דבר כזה. ת. אתה אומר. ויש באמתחתי ההפך ממך. ש. אתה מספר סיפורים ת. אני.. הערה מן הקהל: מה מספר ספורים? ת. לא לא הוא צודק. אני מספר סיפורים. נכון. אתה יכול לומר שאני לא צודק ואפילו אם אני אראה לך הוכחה אתה יכול להגיד לא נכון. ואתה יכול להכחיש שאני פה, אין בעיה. אין בעיה. אנחנו לא נכפה דעתנו. אנחנו רק נעביר אחד לשני מי שקנה קנה, מי שלא לא. מכירת חיסול. ובכן, ז"א, אם יש לי הוכחות כאן ולי אין את הכל כאן. אני לא יכול לסחוב את כל מה שיש היום בעולם. אבל בסך הכללי כמה דוגמאות שאדם יבין שאדם עבר מצב של מות קליני שהקביעה היא רפואית, לא דתית. אתם יודעים שגם אנחנו לא קובעים. ז"א רבנים לא קובעים מי מת מי לא. וגם לא קובעים מה לעשות עם בנ"א בשביל שיחיה או לא. לדוג' אם ביום כיפור יבואו מאה רבנים ויגידו שפלוני לא יאכל ויבוא רופא אחד שהוא נאמן, לא אחד שהוא מתכון להעביר אותו על דת, אחד שהוא נאמן, הוא רופא בסדר, אם הוא יגיד שחייבים להאכיל אותו שומעים לרופא לא שומעים למאה רבנים. שיהיו כל הרבנים הכי גדולים בעולם. ז"א, הסמכות שתקבע איך להתנהג בחיי אדם זה הרופא לא הרב. ז"א, אם הרפואה קבעה שהוא מת, אז הוא מת. ש. לא, עוד לא ת. אתה לא מסכים איתו ש. אני לא מסכים ת. בסדר מותר לך. מאה אחוז. אז עכשיו צריך להבין דבר אחד. ז"א, אדם מת מבחינה רפואית וחוזר לחיים לאחר מכן. הפלא הכי גדול זה לא עצם זה שהם חזרו לחיים, שזה נס בלתי מובן. אלא כל אלה שחוזרים לחיים ועברו מצבים של רגשות וראיה ושמיעה, עוברים אותו תהליך ש. שמונה מליון אנשים ת. כן, בארה"ב התפרסם שיש כבר 8 מליון בני אדם שעברו מצב כזה. ז"א לא כל השמונה מליון נבדקו אבל שמונה מליון שעברו מצב כזה. ש. שטוענים ת. אני מדבר על עשרות אלפים שנבדקו. עכשיו, מה זה אומר? זה אומר דבר כזה. הם עוברים שלושה שלבים: שלב ראשון, זה היציאה של הנשמה מהגופה. שלב שני, זה צפיה של הנשמה על הגופה מלמטה. שומעים את המתרחש, רואים את המתרחש בגופה למטה. נכנסים לתוך מנהרה מאירה או אפילה שבקצה המנהרה הם רואים אור עצום, אור שהוא ישות אוהבת, משפיע אהבה ללא קץ, נמשכים אליו כמו מגנט ללא דאגות. פוגשים קרובים או ידידים שלהם שנפטרו לפניהם, מודעים לבואם ואינם מופתעים. נוצר קשר מעין טלפתי ונאמר להם שם שעדיין לא הגיע זמנם להשאר, הם צריכים לחזור. ויש כאלה שאומרים שהיה להם איזה קו דמיוני שהם הרגישו שהם צריכים להחליט אם הם עוברים אותו הם נשארים, ואם לאו הם חוזרים. והם מסיבות שלהם החליטו לחזור. שלב החזרה הוא דרך אותה מנהרה, שוב פעם רואים את הגופה ונכנסים לתוכה, חוזרים לחיים. שלב כזה עברו עשרות אלפים שנחקרו ע"י עשרות מדענים בעולם. לי יש על זה חומר כתוב רב, לי נמצא קצת כאן אני רק רוצה להגיד לכם שאני פגשתי עד היום שנים עשר מתים קליניים כאלה.

(09:16)  השארות הנפש עדויות ומחקרים  מקטע 7 :

 אחד מהם זה המת החי אבי חג'ני. בנ"א שנרצח בשש דקירות סכין שלוש בתוך הלב. הוא מספר מה עבר עליו מרגע שהוא מת. חיכה לו תוקף בחדר המדרגות, נעץ בו את הסכין, דקירה אחרונה בתוך הלב הלהב נשאר בפנים הכת בידו של התוקף והוא בורח. הוא מספר מה קורה לו מאותו רגע. הוא אומר הדם פורץ החוצה האויר נגמר לו מהראות הוא לא יכול לסחוב יותר אויר. הוא מרגיש ערפול. הוא מרגיש איך הוא נשלף מכיוון הרגליים מגיע עד סף השערות שהות קצת, שומע כעין פיצוץ ומשתחרר. הוא ראה את הגופה שלו כמו תרנגול שחוט הולך קומה ראשונה יורדת ונשרעת על הרצפה. איפה הוא נמצא? מרחף מעל הגופה. אביו ואחיו לשמע הצעקות יורדים למטה קוראים בשמו אבי, אבי, הוא לא יכול לדבר. הוא רוצה להגיד לאבא שלו, אבא, אני נמצא פה למעלה, אין לו את כלי הביטוי. מביאים רכב מסחרי מכניסים אותו במהירות לתוך הרכב משכיבים אותו על גבו ומסיעים אותו לבלינסון. איפה הוא נמצא? בתקרת הרכב למעלה. לאחר שהוא חוזר לחיים הוא מספר לנהג את כל עבירות התנועה שעשה בדרך. הוא מגיע לבית החולים. רואים אותו במצבו זה, מכניסים אותו לחדר ניתוח ללא זריקות הרדמה, ללא כפפות ד"ר דביר ניגש, לוקח מסור חשמלי מנסר לו את הצלעות מוציא את הלב מעסהו בידיו, ללא הועיל. מחברים לו אלקטרודות בידיו וברגלים נותנים לו מכות חשמל, שום דבר לא עוזר. איפה הוא נמצא? בתקרת חדר הנתוח והוא מתאר: רוחני, הוא רואה את עצמו רוחני, הוא כמין שפגט ידיים ורגליים שליו, מרחף ורואה את הכל. יש קטע שהוא פתאום נשלף החוצה למקום חשוך, עובר מצב מסוים שלא נגיד אותו כאן, חוזר עוד פעם ורואה שלמעשה כבר מתיאשים ממנו מנתקים את המכשירים ואז הוא צולל לעבר הנחירים שלו, נכנס, ומאז הוא לא זוכר מי ומה. 24 שעות לאחר ניתוח בן שבע שעות, נתוח לב פתוח, ללא הכרה. הד"ר אומר להורים תדעו, אם הוא יחיה זה נס, אבל אם יקרה הנס הזה, תדעו, הילד הזה יהיה חצי משותק ובלי זכרון. פעם ראשונה שהוא ממצמץ בעיניו הרופא שואל אותו מה שמך? אז הוא ממלמל ואומר אבי. שואל עוד פעם אומר אבי. משפחה, חג'ני. היכן אתה גר? פרדס כץ. יוצא הד"ר החוצה המום אומר אני לא יכול להסביר את זה, נס בתוך נס. הבנ"א חי מרגיש זוכר יודע. זה סיפורו של אבי חג'ני. היהודי הזה היום ב"ה בישיבת אוצר החיים בפרדס כץ, חי, חזר בתשובה שלימה, התפרסם המקרה שלו בשלושה עיתונים במעריב, בחדשות, בחדשות של שבת. הרוצח נשפט ל 8 שנות מאסר. בפגישה שהיתה בין השניים לאחר מספר שנים התברר שהוא גם חזר בתשובה. הפגישה היתה כ"כ משמחת ששניהם אמרו בתום הפגישה שאם הם היו צריכים לעבור את השלב הזה כדי שיזכו לחזור בתשובה, היה כדאי. שלושת העיתונים שפרסמו את המקרה: "הבן נדקר בחזהו לעיני אימו". במעריב: "חוזר בתשובה נדקר בחזהו בפרדס כץ", ולמטה, בחדשות של שבת: "החשוד ברצח חג'ני ב11 ימי ממאסר. נציג המשטרה שלמה יונס אמר כי חג'ני עובר מצב של מות קליני בבית חולים בלינסון, נותח ועדיין אינו מדבר". יש קלטת ממנו בת שלוש שעות, קלטת וידאו חיים לאחר המות אני חושב שאפשר להשיגה כאן, וגם קלטת טייפ "אבי חג'ני המת החי". אני רוצה להראות עוד כמה דוגמאות רק. יש כאן כתבה שהתפרסמה ע"י ... מניו יורק, "האמנם יש חיים לאחר המות? רופאים ופסיכיאטרים אמריקנים אשר חקרו חולים שנחשבו מתים לפי כל כללי הרפואה, אך התעוררו בדרך נס, מצאו קוים משותפים בספורי הנחקרים על הרגשתם בעת המות ומעידים לדעתם על הפרדת הנפש מהגוף ועל גילוי עולם שמעבר למות". והכתבה פותחת ואומרת כך: "יש חיים לאחר המות, טוענים בפעם הראשונה אנשי מדע, רופאים ופסיכיאטרים שחקרו במשך שנים ארוכות חולים שנחשבו מבחינה רפואית למתים וחזרו אח"כ לחיים. מצאו קוים משותפים בספוריהם המעידים לדבריהם כי המות אינו חידלון" וכאן מובאים ציטטות מתוך ספרו של ד"ר מולבי שכותב בספר "החיים לאחר החיים", הרבה עדויות מאנשים שמתו וחזרו לחיים. גם כאן יש לנו כתבות נוספות בנושאים האלה גם כן. כתבה "האמנם יש חיים לאחר המות וכתבה נוספת המדברת על האור, על המנהרה ועל המעבר מעולם זה לעולם ההוא". כתבה נוספת "לעולם הבא ובחזרה, רון רייס, עולה חדש מצ'ילה שרת בסיירת, מת מות קליני, עבר דרך המנהרה אותו מסלול וחזר לחיים". עוד כתבה: "בן 67 מחיפה שב לחיים לאחר שמת מות קליני. הוא אומר: בקרתי בעולם שכולו טוב, וחזרתי." "המות שינה לטל את החיים. טל נפגע בראשו מתאונת דרכים והיה מת קליני, חזר לחיים" כולם אותו מעבר. "טיול למחוזות המות וחזרה לחיים. אנשים ממקומות שונים שמתו מות קליני וחזרו לחיים, מדוחים על חוויות זהות. הם ראו את אותו אור מופלא, נסעו באותה מנהרה, פגשו קרובי משפחה וידידים מתים והרגישו איך הם מתנתקים מגופם". עוד כתבה: "האור שבקצה המנהרה. מה רואה ומה מרגיש מי שעובר את סף המות ושב לחיים? ריחוף מעל הגוף הפיזי, גלישה דרך מנהרה חשוכה לעבר אור בהיר ושלוה ויופי מוחלטים. קלטת וידאו שיצאה לאור באנגליה, ממש בימים אלו מתעדת עדויות אוטנטיות של אנשים שהיו שם". אני רק מקריא לכם קטע מתוך ספרה של המדענית הפסיכיאטרית האמריקאית, אליזבט קובלר רוס והיא כותבת כך: "אני יודעת מעבר לכל צל של ספק כי החיים ממשיכים לאחר המות הפיזי" כך מסכמת רוס מחקר של למעלה מ20 שנה. "מטבעי אני מאד סקפטית, ועל כן בחנתי בקפידה כל היבט של החויה הזו. גיליתי למשל שאנשים שמגופם נקטעו איברים, סיפרו כי כשעזבו את גופם כנשמות, שוב היו שלמים. יתר על כן, עיוורים ששנים לא ראו אור, דיווחו לי שראו. עיוורים מלידה תארו לפני בדיוק מדהים מה לבשו אנשים שהיו בחדר בו גופם היה מונח, אילו תכשיטים ענדו ומה עשו. זה הרי בלתי אפשרי כיצד הם יכלו לדעת זאת. רוס לא ראתה כל צורך לשכנע אנשים אחרים באמיתות התופעה, והיא פוסקת: אילו שפתוחים לשמוע, ישמעו. ואילו שאוטמים אוזניהם יזכו להפתעה". יש לי כאן עוד כתבה: "הייתי בעולם הבא פעמיים וחזרתי" זה כבר יש לו כרטיס מנוי. כן? ש. אין ויכוח שיש תופעה שקוראים לה מות קליני שחוזרים לחיים. ת. ברוך ה'. רק תסביר לי איך הם רואים מחוץ לגוף? ש. לא יודע ת. או, לא יודע? ש. לא יודע, מה, ת. אבל אני יודע. ש. עכשיו, אתה מכיר בעולם ובישראל, נגיד אחד שקיבל כדור בראש ורצה לחזור לחיים וחזר? ת. רק רגע. אתה שואל עכשיו שאלה רצונית. משאלת לב. ש. אני שאלתי שאלה איך אחד קיבל כדור ת. זה למי שניתנה האפשרות. זה לא רצוני. זה לא אני החלטתי. זה לא, אדם קיבל כדור, אומר רק רגע, תן לי לחשוב, לא, אני מעונין לחזור. יש מצב שאדם מת מבחינת הרפואה. לגבינו הוא מת ככל המתים רק מה שהוא עובר מרגע שהוא מת, זה לא מה שעוברים כל המתים. חלק עוברים ולא חוזרים, וחלק ניתן להם האפשרות. עכשיו נשאלת האפשרות, תחליט לחזור או לא לחזור. כך מספרים אלה שהחליטו לחזור. מה עם אלה שניתנה להם האפשרות ולא החליטו לחזור, זה אין לנו מושג, הם לא חזרו לספר. ואלה שלא ניתנה להם האפשרות, אתה רואה שהם לא חזרו. אז מה נשאר? רק אלה שניתנה להם האפשרות לחזור, והחליטו לחזור.

(02:31)  מתה קלינית לשעבר בהרצאה מקטע 8 :

 ש. לא, יש גם אפשרות אחרת. ש. אותי זרקו משם. אני רציתי ת. את עברת מצב של מות קליני? ש. ודאי. אני צחקתי. היה לי כל כך טוב וזרקו אותי משם. ש. אני צחקתי. הצחוק הכי הכי... ת. אולי תסבירי לנו מה קרה? ש. אני עברתי מצב של מות קליני. ת. איך? מה היה הארוע? מה הסיפור? בעקבות מה? ש. אני לקחתי את הבן שלי למדורת ל"ג בעומר. פתאום הרגשתי כאב בטן, הרגשתי את המות. זה כאב בטן ממש נוראי. וכמו שסיפרת, הנשמה, הבן שלי צעק "אמא!" ואז אני עליתי למעלה במנהרה כמו מנהרת אור אין סוף, ואני כל הדרך צוחקת וצוחקת אבל אני לא ראיתי אנשים, כלום, בכלל לא אנשים. רק באין סוף של אור, והגעתי לסוף ופראח, הוא נתן לי סטירה וזרק אותי למטה. ת. מי זה? מי זה? ש. הבורא עולם ת. ז"א, את הבנת שזה הוא. לא ראית משהו. ש. אני, לא לא, נכון, לא ראיתי. רק אור גדול. וזה מנהרה שהפכה לאור יותר ויותר יותר גדול. זה אור שלא ניתן לתאר. זה הרגשה נהדרת. כמו עובר ברחם. זה נעים כזה וכל הדרך צחקתי. אני צחקתי והבן שלי אמר לי, הוא ידע שאני מתתי. הוא היה אז בן חמש או שש. אז הוא אמר, הוא לא ישן כל הלילה. לקחו אותי לבית חולים אז הוא אמר שהוא התפלל לאלוקים והוא ידע שאני מתתי. ואני מתתי, הוא ראה הוא אמר, אמא, את צחקת. אני צחקתי הגוף שלי, כן הגוף ת. ז"א, את נפלת לקרקע ש. נפלתי ואני זוכרת, אה, ראיתי איך לוקחים אותי איך מובילים אותי למכונית שמובילים אותי לבית חולים. את זה ראיתי ועליתי כשהבן שלי צעק אמא! אני זוכרת, זה ממש נשאר לי, זה אמא, ואח"כ זה המנהרה ואני צוחקת צוחקת וצוחקת. זה כיף. וזרקו אותי. אני רציתי להשאר שם. ת. ז"א, את מתחרטת שאת כאן, ש. כן. כן. ת. אפשר להעיף אותך עוד פעם אם את רוצה. ש. אני שם, בסדר. אני פה ושם. ת. ברוך ה'. כן

(03:16) חטא יהודי לעומת גוי (טיטוס) מקטע 9 :

 ש. (לא ברור) ת. כמה נשמות יש לאדם? ש. הם אומרים שלחתול יש שבע נשמות ת. זו אמירה שאין לה בסיס. אבל לאדם יש נשמה אחת שהיא מחולקת לחלקי נשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה יחידה. זה חלקי הנשמה. כמו שאני מחלק את גוף האדם: רגליים, אגן, בטן, רגליים, ראש, אבל זה אחד. ש. אנחנו מתחילים מאדם וחוה ת. כן ש. בסין יש למעלה ממליארד תושבים ת. כן ש. כמה נשמות צריכות להיות? כמה אנשים היו? כמה התרבו? ת. לא, לא. הנשמות לא מיוצרות ע"י ריבוי הגופים. שימי לב, הנשמות לא מתרבות בעקבות הגופים. שהקב"ה ברא את עולמו ש. נולד תינוק, יש גם שלישיה ת. אני אסביר. בורא עולם כשברא את עולמו ברא את הנשמות גם. את כל הנשמות שעתידות לרדת. ואח"כ הוא מוריד אותם לגופים כל אחת כפי עניינה. היום לדוג', אנחנו מגולגלים ולא נשמה שלימה אלא ניצוצי נשמה, חלקי נשמה. להשלים תיקון שלא השלמנו בגלגולים קודמים. עוד מעט נגיע לקטע של הגלגולים, נרחיב קצת את הדבור תביני את הדברים. כן ש. מה ההבדל בין נפש לנשמה? לגויים יש נפש לנו יש נשמה, מה ההבדל ביניהם? ת. החלק הרוחני הגבוה שנקרא נשמה זה תלוי מאיזה עולם הוא יורד. יש ארבעה עולמות מעלינו שנקראים "אביע": אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. אנחנו בעולם העשיה. נשמות הגויים זה מעולם הנמוך, עשייה. ש. אני שמעתי בהרצאה שיש להם נפש ושאין להם נשמה ת. בסדר. אנחנו מדברים על אותו ענין רק המקור הוא הקובע. העולם עשיה למטה הוא הגורם שהנשמה היא לא גבוהה, הנשמות של ישראל הן ממקום יותר גבוה נאצל מלמעלה. לכן אם גוי יעשה עבירה הכי קשה שיכולה להיות. נגיד, טיטוס הרשע החריב את בית המקדש. כשאדם עושה עבירה הוא פוגם בשני עולמות. גם בעולם הזה וגם בעולם העליון. ממילא ההשפעה לעולם חוזרת לפי גודל הקלקול או גודל הזכות. עכשיו, טיטוס הרשע כשעשה את חורבן הבית שזה דבר איום ונורא, ז"א, בית שאיווה הקב"ה להשכין שכינתו בשביל כל העולם כולו, זה לא היה בית המקדש רק לישראל, כיון שאומות העולם גם היו באים להקריב קרבנות בבית המקדש, הנזק שלו והעבירה שהוא עשה, פחות קשה בהרבה מהרהור עבירה של ישראל. למה? משום שהפגם שלו מגיע עד לתקרה של קומה ראשונה. אבל הישראל, כיון ששורשו גבוה יותר, הוא פוגם למעלה יותר. לכן כתוב בזוהר הקדוש על הפסוק שאומר יצאו וראו את פגרי האנשים הפושעים בי, אומר הזוהר הקדוש, הפושעים בי דוקא. אז ז"א, ממש כאילו פוגעים בה' ית'. ז"א, מגיעים עם העבירה כ"כ גבוה שהנזק הוא איום ונורא. אבל אנחנו תכף נרחיב קצת את הדברים נדבר יותר.

(02:20)  בבואת הנשמה  מקטע 10 :

 אז לקטע הזה, מסקנות אלה שחקרו את הנושאים האלה מתברר לסיכום כך: אדם זה נשמה. הנשמה רואה שומעת יודעת. יוצאת מן הגוף. ראיה לא תלויה בעיניים. שמיעה לא תלויה באוזניים. ידיעה לא תלויה במח. כיון שחוץ לגוף הם ידעו, ראו ושמעו. הם עוברים לעולם אחר והם פוגשים קרובים וידידים שנפטרו. משמע, שמציאות האדם הנפטר קיימת והיא מזוהת ע"י הנפטר הטרי. בזוהר הקדוש כתוב שכל נשמה שיוצאת למעשה יש לה צל. הנשמה היא כמו צל. כמו בבואה בראי, כמו בבואה במים. צל שאינו תופס מקום, נפח וכו', צל. הצל הזה הוא הנשמה וזה ציור תדמית האדם כמות שהוא. דרך אגב, היום ניתן להוכיח גם את הדברים האלה כיון שיש צילומים במדיומים של נשמות שהופיעו במדיום. יש לי גם את התמונות כאן. אבל אני רוצה שתבינו דבר אחד. ש. יש רעשים ברמקול ת. לא, זה מאצלי כנראה ש. אתה שמעת על צל מות? ת. לא, לא. צלמות זה אחד מהמדורים של גהינום. יש שבעה וזה אחד לא נעים, קוראים לו צלמות. מקוה שלא תגיעו לשם. אבל למעשה הדבר שאנחנו מסבירים זה שהנשמות האלה יוצאות, מזהות הכל, יודעות והן מזהות את הנפטרים שהיו לפניהם. אם כן כל מה שאמרתי קודם על בסיס התורה, אכן מוכח היום. לא מאחד לא משניים מעשרות אלפים שמתו במיתות שונות משונות מעמים שונים, גזעים שונים, ומקרי מות שונים. המכנה הוא משותף. אם כן, יש לנו ראיה. אכן האדם הוא נשמה שמצוי לזמן מוגבל בתוך גופה. נצטרך להסביר מה המטרה שבכלל הגיעה הנשמה, נכנסת לגופה ועתידה לצאת, זה נצטרך להסביר.

(05:48)  לידת הגופה ולידת הנשמה מקטע 11 :

 אחרת מה התכלית בבריאת האדם? זאת שאלה ששאלתי, אני זוכר עוד בבית ספר תל נורדוי, בגיל עשר כשהלכתי לקיוסק. היתה לי שאלה בראש והיא היתה: אם באנו לעולם בשביל למות, למה אני חי? אם באנו בשביל לחיות, למה אני מת? זה לא הסתדר. משהו פה לא הסתדר. זה לא יתכן כזה דבר. בשכל לא השלמתי עם מיתתי. אבל הבנתי שזה מוכרח, כי אני לא שונה מאחרים. כולם מתים אז גם אני אמות, אבל אני לא מסכים שאני אמות. והתחלתי לנתח את העניין אבל לא מצאתי תשובה. אבל כשהגעתי למשנה באבות, בגיל 24 כשזכיתי להכיר את התורה, ראיתי משנה, משנה באבות שם כתוב: "הילודים למות והמתים לחיות" כל מי שנולד, סופו למות. כל מי שמת, מתחיל לחיות. החיים מתחילים במות. עכשיו אני אתן לכם ציור מושאל שתבינו. לדוג', תינוק במעי אמו תשעה חודשים הוא חי או מת? חי. כשהוא יוצא לאויר העולם בן כמה הוא שנולד? בן יום. למה? תשעה חודשים תגידו. תשעה חודשים ויום. למה לא מחשיבים את החיים שלו בתוך הבטן ומתחילים ספירה מהיציאה? ש. בגלל שאת הנשמה הוא מקבל כשהוא נולד ת. אני אגיד לך למה. בזמן שכל המציאות של האדם בתוך בטן אימו, זה רק הכנה ליציאה. זה טרום-לידה. זה טרום-יציאה. ז"א, עד חודש שהוא יחיה הוא עדיין נקרא בגדר נפל אם הוא יפול. ז"א, זה רק הכנה ליציאה. אמנם הוא חי שם טוב. הוא הראשון, הראשון שישן במזרון מים. זה לא המציאו עכשיו. ויש לו את האוכל, תמצית האוכל הטוב. יש לו חיים מאושרים. יש לו שמירה הרמטית של נוזל ומערכת שרירים ועצמות ובשר. והבעל מפה ועוד אחד משם. ובאוטובוס, "תזוזו! אישה בהריון" ומה זה? מקבל את כל הטוב. הילד הזה חי תשעה חודשים וזה לא נחשב כי זה הכנה ליציאה. בעצם מה קרה פה? בתשעה חודשים אלה, נתרקם גופו של העובר. בעצם בארבעים יום הוא כבר שלם. שלם קומפלט. זה גם בעתיד. התורה אומרת שיצירת הולד ארבעים יום. מישהו נכנס לתוך הבטן שלו להסתכל? בטן של אמא? והיום המדע אומר באולטרסאונד, מתוך ראיה חיצונית שבגיל ארבעים יום בדיוק, הילד שלם בכל איבריו מח, עיניים, ידיים, אצבעות, ציפורניים, שערות. הכל. הכל בארבעים יום יש ילד גמור. אח"כ זה רק ההתפתחות, הגדילה. ברגע שתינוק נברא, מתחילה הלידה של הנשמה. מה פרוש? יש לנו פה תינוק שלם הוא מוכן לנסיון החיים, אבל הנשמה שלו אפס. ז"א, הנשמה עוד לא עשתה שום דבר. היא ריקה מכל. התינוק נולד אפס גמור. לא יודע לא מבין לא... כלום כלום כלום. מפה מתחיל בנין הנשמה. אמנם הגוף עדיין ממשיך להתפתח עד גיל עשרים, אבל הנשמה מתחילה את התולדה שלה. ז"א, יום היציאה לאויר העולם זה לידת הגופה. פה עכשיו זה כמו הבטן של אמא אדמה שבה הנשמה מתחילה להבנות עכשיו ז"א האני, האישיות שלי, האגו שלי מתחיל להבנות. עכשיו אני מתחיל לצבור ידע, אני לאט לאט משתנה. כל יום אני משתנה. כל יום כל יום מתווסף לי עוד ידיעה עוד חכמה וכן הלאה וכן הלאה, עד שאני מגיע לסיום. בסיום, שאני מושלם. זאת האישיות שהיתה כאן ברגע שאני נפטר, זה לידת הנשמה לחיי העולם הבא. ז"א, יש שלב לידה של הגופה ויש שלב לידה של הנשמה. ושניהם ביחד מיועדים כך רצה הקב"ה שאדם יהיה מורכב מגוף ונשמה יש עולמות עליונים רוחניים ויש עולמות תחתונים זה העולמות הגשמיים, הפיזיים. והוא רצה להרכיב הרכבה משותפת לשניהם שמטרת החלק הרוחני שבנו, הנשמה, זה לרומם את החומר עצמו למדרגה רוחנית

(02:52)  מלאכים ובני אדם מקטע 12 :

 יש ארבע דרגות, יש דומם, יש צומח, יש חי ויש מדבר. אנחנו דרגת מדבר, הדרגה הגבוהה ביותר. עכשיו, הצומח יונק מהדומם. נמצא שהצומח מורכב גם מהדומם. בא חי אוכל את הצומח. מעלה את הצומח לדרגת חי. ז"א, הוא הופך להיות חלק מהבהמה. בא האדם אוכל את החי. מעלה את החי לדרגת מדבר. בא האדם ועושה את תכליתו, מרומם את הכל מעל כל המעשים. אליהו זכור לטוב השלים את עצמו. העלה גוף ונשמה כאחד, רוחניים למעלה. זה השיא. מי שלא מצליח לעשות את זה בפעם אחת, יצטרך לעשות את זה בכמה שלבים ועל זה נדבר. אבל בסך הכללי אנחנו צריכים להבין יש מטרה בבריאה של גוף ונשמה כאחד. יש להקב"ה מלאכים. מלאכים סטטיים רובוטים. שליחים שמבצעים שליחות בלי בחירה. בחלק הרוחני שלנו אנחנו גם מלאכים רק לנו יש יתרון. לנו נתנה אפשרות של בחירה. לכן המעמד שלנו גדול משלהם. על כן כתוב: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". מי שומר על מי? החשוב על הפחות או הפחות על החשוב? אם המלאכים שומרים עלינו, אז אנחנו החשובים והם הפחותים. אם כן, כל הבריאה כולה נועדה לצורך האדם ותכף נסביר גם למה. אבל לזכור דבר אחד, לידת האדם לעולם הזה, זה רק אמצע השלב. היציאה זה עכשיו הלידה האמיתית לחיי העולם הבא. פה, כל זה הכנה לקראת היציאה הזאת. זה מה שאמרו חכמים, העולם הזה פרוזדור, העולם הבא טרקלין. התקן עצמך בפרוזדור על מנת שתכנס לטרקלין. הרי לא יתכן שהאדם הגיע לעולם הזה, תחשבו איתי טוב טוב, ימצא האדם בעולם הזה ורק ישתה ויאכל וישן ויעבוד ויאכל וישתה וישן ויעבוד

(05:45)  כמה טוב להיות חתול (מצחיק) מקטע 13 :

 חזרה קצרה מסוף מקטע קודם אבל לזכור דבר אחד, לידת האדם לעולם הזה, זה רק אמצע השלב. היציאה זה עכשיו הלידה האמיתית לחיי העולם הבא. פה, כל זה הכנה לקראת היציאה הזאת. זה מה שאמרו חכמים, העולם הזה פרוזדור, העולם הבא טרקלין. התקן עצמך בפרוזדור על מנת שתכנס לטרקלין. הרי לא יתכן שהאדם הגיע לעולם הזה, תחשבו איתי טוב טוב, ימצא האדם בעולם הזה ורק ישתה ויאכל וישן ויעבוד ויאכל וישתה וישן ויעבוד. מה, באנו לעולם הזה להיות מיקסרים? אוכל שותה טוחן מוציא. אוכל שותה טוחן מוציא. אחרי זה הוא מתחתן עם מקסרית, גם היא אוכלת, טוחנת, מוציאה ו.. ואח"כ מביאים מקסרים קטנים, משפחת מיקסרוביץ. מה אנחנו באנו בשביל זה? הרי בן אדם אוכל בלי עין הרע דיאטטי, שלוש קילו ביום, כפול 365 יום, זה למעלה מטון בשנה. משאית אוכל בלי עין הרע. אם הוא יחיה מאה שנה, זה מאה טון. זה אוניה. את העלת על דעתך שאוניה תעבור דרך גרונך? ואתה שילמת על הכל ועבדת שעות נוספות. מאה טון. וכמה אדם מת? בקושי שוקל 50 קילו, זה לא בזבוז? וגם זה יהיה מאכל לתולעים כמו (לא ברור). אז אני באתי לעולם, ללמוד ולהשכיל ולעבוד ולהתפרנס ומעמד ולרכוש רכוש ולעשות הכל, שאני כל כולי בסוף מאכל לתולעים הנחותים האלה? לא מסתדר. ואני לא מבין. אדם הולך ללמוד מדעים הולך להוציא תעודות, נהיה אקדמאי, בשביל מה אתה צריך את זה אם בסוף יאכלו אותך תולעים. מה אתה חושב, שיאכלו אותך תולעים אקדמאיות? תולעים אוכלים הכל, מה זה משנה? מרבה בשר מרבה רימה. ואם זה רק בשביל שבינתיים יהיה לך טוב, הבינתיים נגמר, ובסוף מה? אדם יושב בקבר ככה ליד החבר שלו ואומר נו, איך היה אצלך שמה בעולם ההוא? אם אין המשך אז מה אכפת לך אם היית צדיק או רשע, אם היית עשיר או עני, אם היית חכם, אם היית טיפש? מה אכפת לך? חתול ואדם זה אותו דבר. אדרבא, עדיף היה להיות חתול. אם תשאלו אותי, עדיף להיות חתול. חתול, אין לו בעיה של אוכל. כל פח זבל פתוח, הוא נכנס אוכל. הוא לא עומד בתור. לא משלם מע"מ. אין, לא צריך לחכות לחשבונית. אוכל בלי בעיה. אין בעיה של כשרות. אין לו בעיה של בגדים. חורף, קיץ, להחליף בגדים. אין לו בעיה כזו. הגוף שלו מתאים עם כל עונות השנה. חתול במגפיים, זה רק בית ספר תל נורדוי. אבל חתול ממש, לא היום זה כבר לא מצחיק. היום יש חתולים כלבים עם בגדים. שכחתי. אני עוד חי פעם. אבל בכ"א, בכ"א, חתול, הוא לא צריך מבחני כניסה להכנס לאוניברסיטה. אם הדלת פתוחה הוא נכנס. לא תראו חתול רודף אחרי פרופסור, אבל פרופסור אחרי חתול, כן. אז מה הבעיה? למה לא להיות חתול? מה הבעיה להיות חתול? או אם זכית להיות חתול סיאמי, או או, הם קונים אותך בכסף ופוצי מוצי כל היום, ושותה חלב, ו... ואם זכית להיות החתול של מייקל ג'קסון, 8 מליון דולר ירושה יש לו, חתול. ולויטרינר, 2 מליון דולר לטיפולים שלו. מה זה, זה חתול שיכול לקנות את טרה, תנובה, טנא נוגה. חתול מסודר. מה רע לו? איזה כיף היה להיות צב. צב. צב חי 300 400 שנה. למה צב הולך לאט? לא בוער לו. מה שהוא לא מספיק היום, עוד שנה, עוד שנתיים. צב אין לו בעיה של דיור, הוא גדל עם הדירה. מה רע? לא צריך לטפס על עצים לקטוף בננות או משהו להביא, שום דבר. הוא הולך קוטף קצת עשבים, זה, מסתדר לו. מדברים עלI.Q איזה I.Q על מה אתה מדבר? חתול קטן שים אותו על כלבו שלום למעלה, יגיע לפינה ירגיש, יחזור. שים תינוק 9 חודשים, יגיע לפינה יצנח על הראש. מה אתה יותר טוב ממנו? אתה מתחיל מאפס, וחתול ברגע שנולד, הוא חתול גמור עד יום מותו. אין שינוי ותוספת. שור בן יומו קרוי שור. רק אנחנו מוגבלים. לא יודעים כלום וכל דבר צריכים ללמוד. וזה מלמדים אותך ותגיד "א-בא", "א-מא", ומתחילים לאט לאט. אתה לומד חמישים שנה בסוף בא אחד אומר, אתה לא מבין כלום. למדתי, יש לי תעודות. הנה תראה. יש לי הוכחות. הבאתי קלסר, לא מאמין לך. מה? תסתכל, עבדתי על זה, הבאתי תיק שחור, קניתי, שילמתי. בא תראה, כתוב..." הוא אומר, עזוב זה שטויות. אז מה התועלת? בן אדם חי, חי חי חי חי, יום אחד כלא היה. מה ההגיון? יש פה בריאה עם שכל? והבריאה הזו מופלאה. זה משהו אדיר. זה משהו אדיר רק לא יודעים להעריך.

(04:04) מבשרי אחזה אלוק' (מדהים ומצחיק) מקטע 14 :

 והבריאה הזו מופלאה. זה משהו אדיר. זה משהו אדיר רק לא יודעים להעריך. כתוב: "מבשרי אחזה אלוק" מהבשר שלי אני יכול לראות את הקב"ה. לא צריך לחפש אותו רחוק. תסתכל פה. אני אשאל אתכם כמה שאלות, תראו. מי מכם יודע או מכיר בשר כשר או טרף שמצמיח אבנים? ש. אדם, שיניים ת. שיניים. איך בשר מצמיח אבנים? ומסודרות. ובהתחלה קטנות, שיני חלב. ואח"כ החיך שלך מתרחב, אז אתה צריך להחליף לשיני בשר, גדולות. אם אתה תשאר עם הקטנות, יהיה כמו מלתעות. אתם מתארים לכם כזה דבר? תארו לכם שזה לא היה מסתדר, ובמקום שיהיה לך טוחנות פה, וניבים כאן, וטוחנות שם, היה מתחלף רק הסדר והיה לך טוחנות פה, וחותכות שם והיית צריך לאכול גזר, היית צריך לפתוח את הפה שם, לחתוך כאן ולהעביר לכאן ללעוס כאן. אבל לא היה לך לחי פה שתתפוס, אז הכל היה נופל או שהיית אוכל ככה. אז תגידו לי, אני שואל אתכם, כל זה נעשה בפוקס? אה, היה פיצוץ תק תיק תק, שיניים עפו נדבקו הופ, נהיה בן אדם. איזה מיקסר הכי טוב אתם מכירים? קנווד? אני מכיר יותר טוב. הבטן שלנו. שבעים שנה, בלי ברזלים, בלי שיניים בלי כלום, טוחן הכל. שומנים עצמות, בשר, הכל טוחן זה בלי רעש. אוי ואבוי אם היינו שומעים מה קורה שם. ואתה הולך וזה טוחן והכל מאה אחוז שבעים שנה. ואיזה טחינה? עד מים יכול להגיע. פשש, פלא פלאות. ואיך זה עובד? יש מיצים. מיצי קיבה שממיסים הכל. עכשיו מגיע בפנים אוכל, המיצים האלה מפרקים אותו לחלוטין וככה זה הולך ומתפרק. רגע, יש פה פלא אדיר. מגיע בשר, המיצים מפרקים את הבשר, שורפים אותו ממש ויוצא. איך המיצים האלה לא שורפים את הבשר שהם יושבים בו? היינו צריכים להיות מלאי חורים מהחומצות האלה. ש. יש אלקוס ת. יש אולקוס, איווה, זה עונש. דפקט במערכת זה כבר עונש. ז"א, המיץ הזה מזהה בשר חיצוני או בשר פנימי. מי נתן לו את הדעה? למיצים יש דעה? מיצים מבינים להבדיל בין בשר לבשר? ש. יש מדת חומציות ת. מילה יפה. מה זה אומר? יש חומציות במידה. מה זה אומר? מגיע לפה תפוח, ירד התפוח. איך הקיבה יודעת לקחת את הויטמינים ולהוציא את הפסולת? יש מחשב? יש תוכנה? מי תיכנת? ש. האדם הוא יציר הבריאה והכל מתוכנן ת. ממי? ש. מהקב"ה. ת. את מאמינה ב"ה. את בסדר. לא, את חזקה. אני מדבר עם החלשים בינתיים.

(02:53)  ערכו של הדייר מקטע 15 :

 למה? צריך להבין שפה יש חכמה מדהימה. ואני אראה לך דוגמא אחת. לא, לא, חכי רק רגע. בואי אני אגיד לך דבר אחד. אם את רואה צריף מי את אומרת גר בפנים? ש. תריס? ת. צריף. את רואה אוהל, אוהל, מי גר בפנים? ש. בדואים ת. עני, בדואי. יופי. את רואה וילה. מה את אומרת? מי גר פה? ש. מליונר ת. את רואה ארמון, מה את אומרת? ככל שנראה את המבנה החיצוני, נעריך יותר את מי שנמצא בפנים. בין בממון, בין בכך, אבל הערכתו תגדל לפי המבנה שהוא דר בו, נכון? גוף האדם זו החכמה הכי מופלאה בבריאה שמרכיבה את כל החכמות שבעולם. יפה. אז אם כל זה נברא, מי הדייר שנמצא בפנים? הכי חשוב בעולם. ואם כל זה הוא רק זמני, הוא בר חלוף ובסוף זורקים את זה לפח, מה התכלית שלו? הנה, שותים, זה טפל למשקה. גומרים, זורקים. חד פעמי. גם הגוף הנפלא הזה, כל החכמות שבעולם גלומות בו, כמו שאומרים חכמים ז"ל "האדם עולם קטן" כל זה שולי, זה מאכל לתולעים, זה רק זמני, זה חד פעמי. אז הנשמה, תביני את ערכה, הנשמה שדרה בפנים, שמשתמשת בכל המכשור הנפלא הזה, מה יעודה? ש. להמשיך הלאה ת. או, אבל מה? מה היא עשתה פה? מה רצו ממנה? בשביל מה היא ירדה מהעולמות העליונים הגבוהים לתוך דבר כזה נפלא, ביום אחד היא מסתלקת? היה חסר לה משהו? למה היא ירדה? זאת השאלה. אם נבין מה המטרה שירדה הנשמה, הבנו את הכל. כל המרתון הזה היה כדאי.

(02:06) שחקן כדורגל מבית"ר מקטע 16 :

 ש. למה לא השאירו אותה שמה מהתחלה? ת. אז עכשיו אנחנו מבינים דבר אחד. שלמעשה הנשמה הזו זה הכליל של השלמות. עכשיו, מה עושים איתה? הנשמה הזו מה עושים איתה? אתם רוצים הפסקה אולי? לשתות או משהו. לא נורא, אתם ממושמעים. עשר דקות? עשר דקות. רק שניה שניה. מן הקהל: אני רוצה עוד דבר אחד להגיד, לפני שנצא להפסקה, פשוט אני מאד ממהר, יש לנו פה שחקן כדורגל מביתר ירושלים והייתי רוצה, אודי עשש, היה בלם בביתר ירושלים ותלמיד של הרב מרדכי הביא אותו לפה, הייתי מאד מבקש שהוא יבוא לציבור לכמה מלים ואחרי זה נצא להפסקה. אז בבקשה אודי בא, בכבוד. אודי: ערב טוב, אני באמת באתי היום על תקן של שומע ולא על תקן של מרצה. אני לא רוצה לגזול מזמנך, גם זמני קצר. הרב: זה על חשבון ההפסקה שלא תחשוב. אודי: כמו שסיפרו אני שחקן כדורגל בביתר ירושלים והיום אני חוזר בתשובה. קשה לי לראות איך אחרי דברים כאלה שהרב מדבר, אנשים יחזרו ח"ו לסורם. באים לפה לראות התעוררות כ"כ גדולה של אנשים. זה מרגש. אני הייתי בסרט שלכם. ועצם העובדה שאתם נמצאים פה כבר זה מדבר בעד עצמו. בתחילת הערב הראו את הבחור ההוא מאילת אמר "טעמו וראו כי טוב" זו המלצתי, אני טעמתי ואני לא יכול לעזוב. אתכם אבל כרגע אני צריך לעזוב. מה שנשאר לי זה לבקש מהקב"ה סיוע שאני ואתם נזכה לחזור בתשובה. תודה רבה".

(04:56)  עוברים ואוטיסטים (גילוים מדהימים) מקטע 17 :

 הרב: יש אפשרות ככה, אני מתיעץ איתכם לטובת הענין שתפיקו את מלא ההנאה מהערב. יש אפשרות שאני אעמוד כרגע בקטע הזה ואני אסביר את התכלית שלנו, החיים עפ"י התורה, או נמשיך עוד להוסיף נדבכים נוספים בהוכחות של סיאנסים, גלגולי נשמות וכו'. ש. חיים עפ"י התורה ת. תכל'ס, תכל'ס. אני אחזור אם אתם תרצו. אין בעיה. מצידי אני לא הולך עד שתשחררו אותי. עכשיו, בואו תשימו לב. התכלית. ש. רגע ת. כן ש. לפני זה אתה אמרת שהנשמה מגיעה ברגע שהולד יוצא מהגוף, כשהוא יוצא, כשהוא נולד. ת. לא אמרתי. אמרתי שהיא מתחילה את העבודה שלה מאפס ביציאה. ש. מאפס. אז איפה נלמד התורה כל הזמן בתוך הגוף? ת. כשהנשמה היתה בתוך הבטן חוץ לגוף. כתוב, "מי יתנני כירחי קדם כימי אלוק ישמרני בהילו נרו עלי ראשי" זה פסוק באיוב. איוב כשהוא הצטער ועבר את היסורים שלו מה שנקרא יסורי איוב, התפלל ואמר, הלואי והוא היה חוזר עכשיו לירחי קדם שהוא היה בבטן של אמא תשעה חודשים, בשעה שהקב"ה שמר עליו בהילו נרו עלי ראשי. הנשמה נקראת נר. נר ה' נשמת אדם. הנשמה של האדם היא נר של ה'. הנר הזה מצוי ביד ה'. רוצה, מכבהו, רוצה, מניחו. נר ה' נשמת אדם. איפה היתה הנשמה הנר הזה? בהילו נרו עלי ראשי. מעל הראש, חוץ לגוף. לכן ההשגה היא בלתי מוגבלת. זה מה שקורה בעצם אצל הילדים האוטיסטים. הילדים האוטיסטים, אעפ"י שבעיננו הם נראים מוגבלים ולא יכולים לתקשר איתם רק בדרך החדשה שמצאו, ויש כאלה אפילו בפיגור שכלי C.T. ובכל אופן מצליחים לדבר איתם בדרך של תקשור ורואים שהם פקחים להפליא ויודעים דברים שזה מדהים. איך הם מסוגלים? איך יש להם זכרון פונומינלי? איך יש להם את כל הדברים והתכונות האלה המיוחדות? הם יכולים לתקשר עם כל לוח שתתן להם בשפות שונות. איפה כל זה? כיון שהנשמה לא מחוברת דרך המח, והמח הוא מחסום. מחסום שהנשמות מסתננות אחת אחר אחת. אדם לא יכול לחשוב בעת ובעונה אחת שתי מחשבות. רק אחת רודפת אחת. הם מסוגלים לראות בבת אחת כמה עניינים. לדוג', אם יעבירו להם ספר במהירות, הם יוכלו להגיד שבדף כך במקום כך כתוב כך. וכן על זה הדרך. זה בגלל שהנשמה שלהם לא מחוברת ויושבת במח כמו שצריך. ממילא ההשגה שלהם פתוחה יותר. אז מבחינה פיזית הם מוגבלים כיון שהנשמה לא יושבת טוב אז היא לא יכולה להפעיל את האיברים דרך מערכת העצבים כמו שאנחנו מפעילים. מצד אחד יש להם חסרון, זה בפיזי, ורווח ברוחני. אנחנו, יש לנו את הרווח הפיזי, אבל המוגבלות רוחנית. זה מה שהתגלה בתקופה האחרונה למעשה הדבר הזה התגלה באוסטרליה לפני 17 שנה בגוי דוקא. אבל פה בארץ הגיעו לזה דרך מקרה שילדים אוטיסטים בקשו לדבר עם איזה מקובל מבני ברק ולאט לאט הדבר הזה התפרסם ואז התחילו לחקור יותר. התחילו להגיע והיום גם נפגשים ואפילו שואלים את הילדים האלה. לא חשוב. אבל בסך הכללי זה מראה על דבר אחד נוסף, בשאלות ששואלים אותם, למה הם הגיעו במצב כזה? אז הם אומרים שהם באו בגלגול והם באו לתקן עבירות מסוימות. בעיקר לשוה"ר וניאוף ודברים כאלה וכאלה. הם אומרים דברים מדהימים. הדברים האלה הם ידועים עפ"י התורה וכמו שאתה ציינת, זה בדיוק מה שכתוב בגמ' בנידה, שם כתוב שתינוק במעי אימו צופה מסוף העולם ועד סופו. ומלמדים אותו את כל התורה כולה. וכשהוא יוצא לאויר העולם בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכח ממנו את כל התורה כולה. על זה אנחנו אומרים, "חיי עולם נטע בתוכנו". למעשה, התורה נטועה כבר באדם והאדם צריך להוציא אותה החוצה. זה הכל. רק לגלות אותה. לכן אנחנו אומרים "ותן חלקנו בתורתך". לכל אחד יש את החלק שלו בתורה והוא צריך להוציא אותו מן הפנימיות אל החיצוניות. זה בקצרה,

(03:56)  תכלית בריאת האדם הרמח"ל מקטע 18 :

 אבל בואו נגיע לתכלית. התכלית היא כך, אומר הרמח"ל, ר' משה חיים לוצאטו זצוק"ל, מקובל אלוקי גאון עולם שחי לפני 250 שנה, בספרו "דעת תבונות", מהי התכלית שהאדם נברא לעולם? אז הוא מתחיל ואומר כך: הקב"ה הוא טוב שנאמר: טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. ומדרך הטוב להיטיב. דרכו של טוב, להיטיב. לכן הקב"ה בורא ברואים כדי שיקבלו את ההטבה. כי מי שהוא טוב, מיטיב. אז אנחנו נבראנו כולנו, לקבל את ההטבה. מי מרגיש את ההטבה? מי שחסר אותה. תן לאדם שבע לאכול, לא עשית לו טובה. תן לאדם רעב לאכול, עשית לו טובה, כיון שהוא חסר אותה. לכן ברא אותנו הקב"ה, בעלי חסרונות. כולנו בעלי חסרונות. בהשלמתם אנחנו מרגישים טוב. מרגישים את הטובה. אבל יש הבדל בין טובה לטובה. יש טובה שהיא בחסד ויש טובה בזכות. טובה בחסד, אני בא ומבקש תנו לי לאכול, עשו לי חסד נתנו לי לאכול. זאת לא טובה גמורה, כיון שאני מתבייש בעצם הצפיה שלי לקבל. יש טובה שהיא בזכות. אני מבקש לאכול ואני משלם על זה כסף. יתנו לי איזה טובה אבל אני קונה את זה בזכות ואני לא מתבייש. איזה עדיף? טובה בזכות או טובה בחסד? ש. טובה בזכות ת. טובה בזכות. זו טובה יותר גמורה על כן אנחנו אומרים "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". מה זה "רצה הקב"ה לזכות את ישראל?" רוצה לתת להם טובה גמורה שהם יקנו אותה בזכות. איך קונים זכויות? איך אני אהיה בעל זכות? לכן הרבה תורה ומצוות. נתן ציוויים על הצוויים, אומר תעשה את זה, תמנע מזה הנה, אתה צובר לך זכויות. עוד זכות ועוד זכות ועוד זכות. ובסוף אני אתן לך את הטובה שבשבילה בראתי אותך. עכשיו, אם אנחנו מבינים שלמעשה הבריאה של האדם לטובתו, לכן הוא בעל חסרונות שירגיש את הטובה וניתן לו אפשרות להשיג טובה בזכות או בחסד, זכות עדיפה על חסד. כדי לצבור זכויות צריך שיהיה לאדם מערכת ציוויים שיבצעם ועל ידי זה יקנה זכויות, אומרת התורה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובחרת בחיים". אומר הבורא שהוא היצרן ואנחנו המוצרים שלו, יש לי ספר הוראות יצרן. אם אתה תעשה את מה שאני אומר, ובחרת בחיים. אם אתה תבחר בדרך אחרת, ובחרת במיתה, בכליון. ש. הכל זה לפי דעתו של הרמח"ל. אם אני לא מקבל את דעתו של הרמח"ל? ת. אין שום בעיה. ש. אז על מה אתה מבסס את הדברים שלך? ת. אנחנו מבססים את הדברים על מה שאנחנו רואים בתורה. כיון שאנחנו מדברים מכח התורה ואת התורה נוכל להוכיח אם תרצה אח"כ, ש. זה מה שחשוב. להוכיח שהתורה היא אמת. ת. בסדר, זה עוד שלב. בינתיים רצו את התכלית, ביסוסים בתכלית ניתן עוד מעט. כמו שאמרנו קודם כל מה התורה אמרה לגבי בריאת גוף האדם ונשמתו, ואח"כ ביססנו. עכשיו, אותו דבר. נגיד את התכלית ואח"כ נבסס. אין בעיה. לא מאוחר לי.

(01:35) כל רע שבא ממך בא מקטע 19 :

 אז עכשיו, אחרי שאנחנו יודעים את הדברים שלמעשה ניתן לאדם האפשרות של בחירה בין טוב לרע, אם הוא יבחר בטוב, מגיע לו הטוב. אם הוא יבחר ברע הוא מעצמו בחר. לכן כתוב "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". אחרי שהוא נתן לפניך את הבחירה, אז תדע. אם נשתלשל עליך טובה, או משתלשלת עליך רעה, זה ממך. אתה הגורם הישיר. ועל זה כתוב במשנה: "דע מה למעלה ממך" אומרים חכמים, דע, מה שלמעלה, זה ממך, אתה הגורם. "ישראל חבל נחלתו" אנחנו כביכול קשורים עם חבל שהוא מגיע למעלה והוא משתלשל בחזרה. עכשיו, אם אני מניע את החבל כך, הוא גם חוזר בחזרה כך. אני מפעיל את החבל. אני עושה את הכל. אני מושך את ההשפעות עלי. טובות או רעות. על ידי מה? על ידי המעשים שלי. אז ממילא אני אחראי למעשי ועלי יש את התביעה. למה הדבר דומה? אם יאמרו לך, קח, יש פירות מתוקים, מרים, חמוצים ומלוחים ומציעים לך תבחר במתוקים ואתה בחרת בחמוצים. מי עכשיו אשם שאתה עושה פרצוף חמוץ? ש. אתה ת. אתה. מי אמר לך לאכול? הציעו לך את המתוקים בחרת בזה. נמצא שאדם אחראי לגורלו. עכשיו נשאלת השאלה: ונגיד שאני בחרתי בטוב.

(02:49) שבעים מול נצח  מקטע 20 :

 היכן מקום הטובה שיעד הקב"ה לברואיו? יש שתי אפשרויות: או עולם הזה, או עולם הבא שאליו אנחנו הולכים. היות והקב"ה טוב גמור, ממילא לא יתכן שהוא יתן טוב פחות או קטן. שבעים שנה מול חיי נצח זה כלום. זה 0,0000000 נצח. זה כלום ואתה מקבל חיי נצח בעונג האין סופי. מה התענוג? תכף נדבר. אבל קודם כל צריך להבין ששבעים שנה זה נסיון קליל. קליל לעומת מה שאתה הולך לקבל בחיי נצח. מגיל 13 אתה רק מתחיל. עד גיל 70 תחיה. ואם בגבורות 80 שנה וסך המצוות שאתה צריך לעשות, זה לא הרבה. והמצוות עצמן שעושים, אז טעמו וראו כי טוב ה'. ז"א שלמעשה המסלול של החיים שאנחנו נעבור אם נקיים תורה ומצוות, החיים שלנו יושפעו פה, אנחנו נהיה מאושרים. ומחכה לנו גם עולם הבא. אז מה הפסדת? יש לך שני עולמות. אבל אם רצית למצות את חייך כאן, וניצלת אותם עד תום נגיד, ונהנית כפי ראות עיניך, אבל כשתצא מכאן חיי נצח לא יהיו כמו שמחכות לזה שעשה את הנסיון ועבר אותו. כמו שאומרת התורה: "למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך" כל זה למען ההטבה באחריתך. "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד" בהתחלה יש צער קצת, קושי אבל אחרי זה יהיה טוב מאד. אם כן ש. צדיק ורע לו רשע וטוב לו ת. תכף אני אסביר מה זה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. רק אנחנו צריכים להבין דבר אחד. אם כן, הטובה הכי גמורה שאדם יכול לקבל זה הטובה הבלתי פוסקת ולא הזמנית. ממילא כל העולם הזה זה עולם ההכנה, פה צבירה, ושמה השכר. פה עולם המבחן ושם עולם הגמול. זה מה שמסביר הרמח"ל שלמעשה זאת תכלית בריאת האדם בעולמו זה.

(10:51)  צדיק ורע לו - ניתוח מרתק  מקטע 21 :

 אבל אני רוצה כבר כיון שהוא שאל, לענות על צדיק ורע לו רשע וטוב לו לפי זה. מה צדיק ורע לו רשע ו.. זה נראה כאילו הצדיקים סובלים ש. זה לא נראה, זה אמת ת. ונראה שרשעים נהנים. זה לא תמיד נכון למי שמסתכל בעין בוחנת. הרשעים לא כ"כ נהנים והריצה והרדיפה אחרי הנאות לא תמיד משיגים. כולם בדרך לאושר אבל לא כולם מגיעים. שאם הגיעו לא היו מפסיקים, היו נשארים. ואם אתה רואה אחד כל הזמן מחפש עוד ועוד ובמקום אחר ועוד ענין ועוד זה, סימן שהוא עדיין לא הגיע לאושר, הוא עדיין צריך חיפוש. אבל אנחנו לא נתמקד כרגע על הקטע הזה. בואו נדבר לענין. אפילו למי שרואה כך או מבין כך, אז כך. צדיק ורשע. אין אחד שעושה מצוות ולא עושה קצת עבירות בשגגה לפחות. אין אחד שעושה רק עבירות ולא עושה בכלל מצוות. אז לדוג', צדיק עושה הרבה מצוות זה היעוד שלו, הוא מבין והוא עובד על זה כל הזמן. אבל אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אדם לא מלאך. עלול לשגות. שגגה גם משלמים עליה. לדוג' אם שפכתי בשגגה עלי יין אדום על חולצה לבנה צריך לכבס? צריך לכבס. בשגגה אני אומר. אז מה, אתה נקי אם אתה אומר בשגגה? ואם שפכתי במזיד, צריך לכבס? צריך לכבס, רק ההבדל הוא שבשגגה אני נמנע מהלכלוך ואני מתרחק אז הוא נספג פחות, ובמזיד אני מכוון שהכל יתלכלך. מה השתנה? רמת הנקיון שיצטרכו מהבגד. אז צדיק יעשה רובו מצוות, מיעוטו עבירות. רשע, רובו עבירות. לא אכפת לו בכלל ממצוות. אבל יש לו מושגים של מצוות קצת והוא עושה קצת. הוא נותן צדקה פה ועושה גמילות חסד שם וכל מני דברים כאלה אז הוא גם כן עושה מצוות. עכשיו, הקב"ה כתוב בתורה: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט קל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" הקב"ה אל למאמינים לו ולא עושה עוול לאלה שאינם מאמינים בו. משלם לכל אחד שכרו כפי מעשיו. שכר מצוה מצוה, שכר עבירה עבירה והוא לא לוקח שוחד. מה פרוש? אתה לא יכול לבוא ולהגיד יש לי אלף מצוות עשיתי שתי עבירות, קח ארבע מצוות סגור את התיק. אין דבר כזה. שכר מצוה מצוה שכר עבירה עבירה. ומדוע? כיון שזה לא הולך בפלוס ומינוס. זה לא הולך זכויות מול זה עושים טוטאל, ומגיעים למסקנה חיובי או שלילי. לא. מצוה שאדם עושה זה הארה בנשמה. הארה בנשמה. הנה אדם אחרי מעשה חסד מרגיש התרוממות הנפש. מרגיש התרוממות הנפש. זה לא כמו לתת עודף בקופה. אחד שנתן עודף בקופה לא מרגיש כמו אחד שנתן לעני צדקה. זה הארה מהנשמה. עכשיו, עבירה, זה פגם בנשמה. אפילו שאנחנו לא רואים כרגע כיון שאנחנו עטופי מלבוש פיזי, גשמי. אבל הנשמה או שהיא מלוכלכת או שהיא מזהירה. כרגע אנחנו לא רואים את זה. אמנם מי שבאמת באמת צדיק הרבה, רואים. רואים עליו קצת אפילו חיצונית רואים. חכמת אדם תאיר פניו. רואים הארת פנים של אדם. ז"א, הפנימיות פועלת גם על החיצוניות. אבל זה בכמויות. אבל אחד בינתיים, כזה באמצע איך אנחנו יכולים לדעת? קשה קצת. בכל אופן אלה פעולות שפועלות בנשמה עצמה. עכשיו מה עושה הקב"ה? איך הוא עושה את החשבון? אז כך. תשאלו את הצדיק, איפה אתה רוצה את השכר? מגיע לך שכר. הוא יגיד אני רוצה את השכר בעולם האמת שאליו אני הולך. אני מבין למה אני חי. אני עושה מצוות בשביל שיהיה לי עולם הבא. למה אני מניח תפילין? אני מקבל שכר בבוקר? לא. אני מתעטף בטלית אני מקבל שכר בבוקר? לא. אני רק מוציא הוצאות על זה. אז מה אני מכין? אני מכין לעולם הבא. המצוות שאני עושה לעולם הבא. רגע, אבל יש לך גם קצת עבירות. יש לך קצת עבירות. אם אני אזכה ואני אדע את העבירות ואעשה עליהם תשובה, אני יכול למחוק אותם ואני אשאר צדיק בלי עבירות. אבל אם נשמטו מדעתי ולא עשיתי עליהם תשובה. או שלא ידעתי שחטאתי בכלל או כל מני דברים כאלה, נמצא שהאדם הזה הוא בעל עבירות שלא תוקנו. עכשיו הקב"ה יודע שאתה רוצה להגיע לג"ע וישר. ואתה לא רוצה להכנס דרך גהינום. הרי כל הזמן עבדת שאתה תגיע לג"ע לא לגהינום. אבל אם לא ניקית פה תצטרך לנקות שם, והגהינום זה מכבסה רצינית מאד. על זה אמר דוד המלך ע"ה: "הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני". פה פה. תרבה את הכביסה בי פה. לטהר אותי. ש"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע" אני רוצה לעבור ולהגיע ישר בלי להתעכב. אז ממילא האדם הזה יצטרך לעבור נקיון כאן. איך מנקים בנ"א כאן? נותנים לו אולקוס, נותנים לו מחלה כזו, יסורים כאלה, בעיות בממון, בעיות בילדים, בעיות שכנים. כל מה שעבר עליו זה יסורים. כל זה נשלח לאדם עם חשבון. זה לא בפוקס. זה לא בגלל שהוא אמר ככה עשה ככה או לא, זה הכל בחשבון. וגם מי יעשה לך וכמה יעשה לך ומתי יפסיק, הכל. יש מלאכים נאמנים בכניסתם ונאמנים ביציאתם. עכשיו, אז ממילא, צדיק צריך לנקות אותו כאן ולתת לו שכר מלא שם. גמרנו עם הצדיק נשמע עם הרשע. רשע, רובו עוונות. למה הוא אומר? אכול ושתה כי מחר נמות. אני, עזוב אותי. עולם הבא לא עולם הבא. עכשיו אני רוצה יאכטה. אני רוצה שאחטה, הוא רוצה גואה גאה. הוא רוצה בוכטה. וכולו חרתה. אבל הוא רוצה, מותר לו לרצות. יש לו רצונות בחירתו. הוא רוצה עולם הזה בגדול. בסדר קח. מגיע לך על כמה מצוות? בבקשה. קח. מה עשית? פעם נתת צדקה? צדקה תציל ממות. עשית חסד? יתנו לך חסדים. אתה רוצה כך? אין בעיה. קח קח קח. גומרים איתו את כל החשבון, אבל יש לו עכשיו ים עבירות. מה איתם? הכל מחכה לו איך שהוא יצא. עכשיו, על זה כתוב בתורה: "ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו" גם לשונאים שלו הקב"ה משלם? איפה? כאן. אל פניו. קח. הנה מה מגיע לך? קח אל פניו להאבידו לחיי עולם הבא. ולצדיקים מה כתוב? "לשומר חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור". לאלף דור לעולמות העליונים. רגע, נמצא שהאדם מקבל שכר בעולם הזה, זה הרשע והעונש מלא לעולם הבא. צדיק מקבל עונש בעולם הזה ואת כל השכר לעולם הבא. וזה אומר דוד המלך עליו השלום בפסוק כך: "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת". איך זה "בפרוח רשעים כמו עשב"? איך הם מצליחים? "ויציצו כל פועלי אוון"? והוא עונה. "בהשמדם עדי עד". כיון שהם נשמדים עדי עד, מוכרחים לשלם להם שכר על מה שעשו. אז יקבלו כאן ויפסידו הכל שם. כמובן מה שאומר הפסוק: "אל תתחר במרעים ואל תקנא בעושי עולה". אל תקנאו באלה שמצליחים אל תקנאו באלה שעושי עולה אתם רואים שהולך להם קלף כמו שאומרים. לא, אל תקנא. אחריתם מר כלענה. אדם צריך לדעת, שאל אותי אחד תגיד לי, אבל בכל אופן הם מצליחים טוב טוב אלה הרשעים. אמרתי לו תשמע, אני אסביר לך. היה אחד רוצח בבית האסורים והיה אחד רוצה לראות מה מקבל רוצח? איזה עונש? ביקש ביקור בבית הסוהר לראות מה עושים לרוצח. הסכימו לתת לו לראות. הביאו אותו לאיזה ביתן קטן, סורג הוא מציץ פנימה והוא נדהם. הוא רואה את הרוצח יושב. חליפה פפיון יושבים שני סוהרים לצידו מניפים עליו עם מניפות שולחן ערוך מלא כל טוב, הוא עושה ככה, מביאים לו. ככה, מביאים לו. אז הוא אומר רק רגע, זה מה שמקבל רוצח? אז אני טיפש שאני לא רוצח. אני אקנא אקדח טח טח, מסודר. בשביל מה אני צריך לעבוד? אומר לו תשמע, תשמע, אל תתקדם בא אני אסביר לך . אתה רואה את זה? למה הוא אוכל ככה? זאת הסעודה האחרונה שלו. שאלו אותו מה הבקשה האחרונה לפני שאתה עולה לגרדום? אמר סעודה כשלמה במלכותו. לפי התנאים של בית הסוהר, נתנו לו את זה מה שאפשר. אבל זה הסעודה האחרונה. מה שאתה רואה רשעים מצליחים, זה הביסים האחרונים מהסנדוויץ' האחרון. אל תתלהב. אל תקנא. חכה עוד קצת תראה זה יגמר.

(06:46) נהנה מכליון חייו (מהות האדם)  מקטע 22 :

 אבל בסך הכללי אדם צריך לדעת. אוכלים רק על חשבון מה שמגיע לך. אתה לא יכול לאכול מה שלא מגיע לך. הבעיה, שאנשים בעצם כשהולכים בדרך הרשע, הם למעשה אוכלים את בשרם ונהנים מזה ואינם יודעים. הם בעצם נהנים מהכליון של עצמם. למה הדבר דומה, אומרים חכמים חוץ מכבודכם, לכלב שהיה רעב מספר ימים לא אכל מצא עצם והיא היתה יבשה אבל הוא לא ידע. ומרב התלהבות תפס אותה והתחיל לנגוס, פצע את אצבעו והדם ירד והוא אוכל אוכל נהנה והוא שותה את דמו. אבל הוא לא מבחין מרב הלהיטות שלו לאכול. למעשה אדם נהנה ממה? מבזבוז חייו. איך אומר הרב אורי זוהר? פעם שמע אחד ששם סרט ואמר: "איזה סרט, איזה ערב, מה אני אגיד לך, איזה סרט זה היה". אומר לו: קוקו, אתה יודע אני ראיתי אחד יצא מבית חולים, נכנס עם חמש אצבעות ויצא עם שלוש. והוא אומר, איזה ניתוח, לא הרגשתי בכלל. לקחו לי שתי אצבעות, בלל לא... איזה מנתח. אבל יא שכל, אתה רק עם שלוש עכשיו. היה לך חמש. אתה חסר עכשיו שתיים. לא חשוב. היה נתוח שיגעון. אתה הולך עם שעתיים, שעתיים מהחיים שלך הלכו ואתה בכיף. אתה מת, הלכו שעתיים, מתו, לא יחזרו. והוא נהנה, סבבה. אה, איזה כיף למות בחוף הים. איזה כיף למות בדיסקוטק, איזה יופי, איזה יופי. ז"א, אדם למעשה לא שם לב. הוא מתכלה, הוא נאבד, הוא נגמר והוא "מבסוט". אמר לי אחד לפני כמה זמן, יא אללה תראה הדתיים האלה כל אחד יש לו G.M.C אני כל החיים שלי עובד בקושי הגעתי לסובארו. אמרתי לו אל תדאג, בע"ה גם אתה בסוף יהיה לך G.M.C יקחו אותך ב G.M.C. . אנשים צריכים להבין, לא שמים לב החיים הולכים אנשים רצים על מה? ז"א, אדם צריך להתבונן מה התכלית שלו בחיים. חכמים ז"ל אומרים משל נפלא. היה שועל השועל הזה היה רעב. רצה להכנס לכרם של ענבים אבל לא מצא כניסה. אבל ברעבונו לא ויתר וחיפש דחק את עצמו בכח פנימה דרך חור קטן נכנס, אכל שלושה ימים השמין. רצה לצאת, חזר לחור, לא הצליח. מה יעשה? צם שלושה ימים, כחש בשרו ויצא. עמד בחוץ, הסתכל על הכרם ואמר: כרם כרם מה נאים פרותיך אבל מה הנאה יש ממך? כשם שנכנסתי, כך יצאתי. הבעיה שלו של השועל שהוא לא היה פיקח. אם היה פיקח היה נכנס לכרם, לוקח ענבים מוציא דרך החור. לוקח ענבים מוציא דרך החור, מוציא את כל הכרם דרך החור, יוצא אוכל שותה משמין עד בלי סוף. אבל הוא היה טמע. הוא רצה עכשיו, אכול ושתה כי מחר נמות. הוא לא חשב על המחר, הוא חשב על עכשיו. לכן כמו שנכנס כך יצא. יש אנשים נמצאים בעולם הזה. על מה הם מסתכלים? על עכשיו. תשמע, אתה עלול לצאת מחר. מה יש לך ביד? אתה לא תקח מזודות. אתה לא תקח כסף, שום דבר. אין ויזה. אין כלום. אתה יוצא בלי כלום. אז מה עשית? למה אתה לא מסתכל שני צעדים קדימה? אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום. יש אחד אומר תשמע, כמה אמרת דוד המלך אמר? שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה? אין בעיה. אני חוזר בגיל 69. בלי נדר, 69 מבטיח לך אני חוזר. רק תבטיח לי שאתה תחיה עד אז. הקב"ה שומע מה אתה אומר, ב 68 יקח אותך. על מה אתה מתבסס? החיים ביד שלך? יש למישהו ביד את החיים שהוא יכול להגיד לא, אני לא מת עכשיו. סיכמנו שבגיל 70 אני מת. אין דבר כזה. "אל תאמר לכשאזקין שמא לא תזקין אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה". ז"א, אדם צריך להכין צידה לדרך. זה אדם צריך להתבונן אדם צריך להיות חכם. אני פה זמני. אני בעולם חולף. העולם הזה כולו הזיות. אנחנו כמו בחלום. בחלום. יום אחד שאנחנו נפטר מן העולם או שאדם היה לו חלום רע או שהיה לו חלום טוב. כמו שאדם קם מחלום ופתאום אה, איזה חלום. רוצה לחזור אליו, נגמר החלום. או שהוא חלם שהוא מקבל מכות ויסורים והכל והוא קם, ברוך ה' שהוא קם. העולם הזה שאנחנו נמצאים בו זה כחלום יעוף. השבעים שנה עוברים ככה. תשאלו אנשים שעברו שבעים. תסתכלו אחורה הם זוכרים רק תק תק תק ככה פרקים בחיים ונגמר. אין בזה כלום. מה יש לך היום ביד?

(04:27)  הברירה בין כופר או מאמין מקטע 23 :

 ש. אני מסכים איתך ת. ברוך ה' שאתה מסכים איתי. ש. אבל זה לא אומר לי שהצידה שאתה לוקח היא צידה יותר טובה. ת. מה אתה לוקח? ש. אני, שום דבר. ת. אז שלי יותר טובה. עכשיו אני שואל את ידידי, הנה זה שמאחוריו, מה השם שלך? ש. שמי? ת. שמי ש. אבישי ת. אבישי. תשמע אבישי ש. אני רוצה לשאול אותך שאלה ת. אני אענה לך אבל תענה לי קודם ש. אם אני יודע ת. בע"ה שאלה קלה. תגיד לי איך היית מחליט. עכשיו אני מדבר בלי כל ההוכחות בלי סמינר בלי שום דבר. הגיון. יש עכשיו אחד כופר אומר תעזוב שטויות. אין כלום. אדם מת יורד לאדמה לא מרגיש לא יודע לא זוכר הולך לאבדון. יש אחד דתי. הדתי אומר אני מאמין יש שכר ויש עונש יש ג"ע ויש גהינום. העולם לא הפקר. הנה בני האדם כולם נמצאים בעולם יש להם מערכת של שכר ועונש כל חברה. אז ודאי מי שברא את כל החברה אז ודאי גם לו יש מערכת של שכר ועונש. לא יתכן שרשע וצדיק אחד הוא. ככה אומר הדתי וככה אומר הכופר. בא נגיד שאין הוכחות לעולם הבא לא כלום לא נשמות לא שום דבר אין. אין. ונגיד שאתה הכופר ואני המאמין. נגיד. עכשיו, אני ואתה רוצים לדעת האם יש עולם הבא או לא? אין לנו הוכחה אבל אני ואתה רוצים להחליט מה כדאי? האם כדאי את השבעים שנה האלה לחיות כחילוני גמור או כדאי לחיות כדתי גמור? מה כדאי? הנקודה היא כשנצא מהעולם מה הסיכוי של כל אחד? עכשיו תראה. אתה בתור כופר אומר אין כלום, אין עולם הבא הולכים לאבדון. אני אומר יש שכר ועונש. עכשיו, אני טוען מאה אחוז אתה טוען מאה אחוז שאתה צודק אבל האמת היא רק מאה אחוז, נכון? או שאתה צודק מאה אחוז או שאני צודק מאה אחוז נכון? לא יתכן שהאמת תהיה גם שלי גם שלך. רק של אחד משנינו. אז מה הסיכוי כרגע של שנינו? ש. מאה אחוז ת. מאה אחוז שמתחלק לשנינו בשווה. חמישים אחוז, חמישים אחוז. עכשיו בא נבדוק אותך. אם אתה צודק בתור כופר, אתה צודק. כשאתה תפטר מן העולם לאן אתה הולך? לאבדון. לא זוכר לא יודע לא מרגיש. אם אתה צודק בחמשים אחוז שלך ואני ימות, מה יקרה לי? כמו שלך, לאבדון. לא זוכר לא יודע לא מרגיש. החמישים אחוז שלך גורמים שכולם הולכים לאבדון. בדקנו את החמישים אחוז שלך? יש את החמישים אחוז סכוי שלי? אם אני צודק בחמישים אחוז שלי, כשאני אפטר מן העולם לאן אני הולך? ש. לגן עדן ת. לג"ע. עבדתי על זה כל הזמן. אם אני צודק בחמישים אחוז שלי, כשאתה תפטר, מה יקרה לך? לאן אתה הולך? ש. לאבדון ת. לגהינום, לגיהנום. עכשיו בא נעשה מאזן סופי. אם אתה צודק אתה הולך לאבדון ואם אתה לא צודק אתה הולך לגהינום. בכל מקרה הלך עליך. אבל רק לי יש סיכוי חמישים אחוז שאני אהיה בג"ע. עכשיו תגיד לי, חמישים אחוז סיכוי לעומת אפס אחוז, מה עדיף? ש. חמישים ת. תגיד לי אם אתה בסביבה שלך היו מודיעים שיש עשרה אחוז סיכוי שהמים הורעלו ע"י מחבלים. תשתה ותתן לילדיך לשתות? ש. לא. ת. לא. אבל יש תשעים אחוז סיכוי שהמים לא מורעלים. ש. לא אשתה ת. למה? ש. עשרה אחוז זה יהרוג אותי לא אקח את הסכון, לא אשתה. ת. פששש אשריך. אם בעשרה אחוז סכוי אתה לא לוקח סיכון, איך אתה הולך על המאה אחוז להשאר חילוני בלי סיכוי ולא לוקח את החמישים אחוז סיכוי. ש. תראה. אני אני רוצה ת. איך ש. תן לי אני רוצה ת. (לא ברור)

(05:10) האם יש הוכחה לעולם הבא מקטע 24 :

 ש. תראה. כל הרבנים ת. כל הרבנים ש. מכל השכבות. מכל הסוגים אשכנזים, תתתתתת מה מדברים? עולם הבא. למה? מן הקהל: זה התכלית ש. תן לי. אני לא יכול לסתור את זה. אין לי הוכחה. עכשיו, אתה לא אומר לי תעשה טוב יהיה לי טוב בחיים. אתה לא אומר לי ת. מי אמר שלא? אמרתי מפורש קודם. ש. לא. אתה כל הזמן כל הזמן מדברים עולם הבא. אתה עובד פה לעולם הבא. אני לא יודע. אף אחד, לא משה רבנו לא הכי רב גדול לא בא אחרי שהוא מת, לא בא אם היה בא אחד כזה הייתי אומר הוא צודק. לא בא אחד אומר הייתי בעולם הבא, באתי, ויש גהינום יש ת. מה זה? ש. לא. רגע או שאתה צועק או שאתה מדבר ת. מה זה מה שהוכחתי מקודם? ש. זה לא הוכחה. אתה דברת על מות קליני. ת. רק שניה. ז"א יש השארות הנפש ש. יש מישהו מת בן חמישים שנה ובא? ת. לא. לא צריך שיבוא הגוף. גוף לא יבוא. נשמה באה. ש. מה, אתה דיברת על מות קליני ואין ויכוח שיש מות קליני. זה קורה. ת. וגלגול נשמות? ש. לא יודע ת. אז אני אסביר לך, בסדר? ואם הסברתי לך והוכחתי לך שיש גלגול נשמות, אז זה בסדר? רגע רגע, זה בסדר? ש. לא ת. גם לא. למה לא? ש. מה זה שייך גלגול נשמות? ת. אז אני אסביר. ואם תבין ואתה תגיד שזה נכון, אז זה בסדר, גמרנו את הספור ואז אתה חוזר בתשובה? ש. לא ת. גם לא. למה? ש. תתן לי אם אני אחזור בתשובה יהיה לי טוב פה ת. אתן לך ש. לא עולם הבא. ת. אני אתן לך טוב בעולם הזה. ש. לא מענין אותי ת. אתן לך טוב בעולם הזה. חכה. אבל גלגול נשמות פרושו של דבר שנשמה מגיעה לעולם, לדוג' אני מגיע עכשיו להולנד אף פעם לא הייתי שם ואומר, ברחוב פלוני אני זוכר, יש בית אדום בקצה של המדרכה. שם יש ארבע חדרים. בחדר הפנימי חדר ילדים שמה כשהייתי קטן החבאתי אוצר מתחת לבלטה השלישית בצד ימין. ומצאו. ש. נו, למה זה שייך? ת. רגע רגע. קורה? אין מה לקרות. בלטות לא קורים. אני מדבר עכשיו, אם יש כזה דבר זה הוכחה שאני זוכר את זה לא מעכשיו כי אני בעולם הזה לא הייתי שם. ש. יש גלגול נשמות. יש גלגול נשמות. ת. אתה מבין מה אני אומר? ז"א, הנה בן אדם בא אחרי חמישים או 300 שנה או אלף שנה, חזר לעולם עוד פעם בגוף, מיידע את הנמצאים כאן שאכן הוא היה כבר כאן וחזר עוד פעם. אז סימן שיש עולם הבא שממנו ניתן לחזור לכאן בגוף חדש. והנה יש לי פה גם כן הוכחות. עכשיו בא אני אראה לך הוכחות על גלגולים לחיי עולם הבא. ש. למה אתה קורא לזה עולם הבא? עולם הבא ת. לא עולם הבא, עולם השני. לא עולם הבא. בסדר. עזוב את המילים. לא עולם הזה בקיצור. עולם אחר. עולם אחר. בקשה. ש. אבל מי אמר שאני נכנס לעולם האחר לג"ע אם אני מקיים מצוות או לא מקיים מצוות? ת. או, אז בגלגול נשמות ששואלים אנשים או בסיאנסים ששואלים אנשים מה עבר עליהם או מה עובר עליהם עכשיו בהווה שם בעולם האמת, אז הם מתארים את הסבל והצער שהם עוברים בגהינום. אז אם בסיאנס אני יכול לדבר עם בנ"א. לדוג', העלו לא מזמן את הזמר התימני... קהל: זוהר ארגוב ת. זוהר ארגוב. וזוהר ארגוב אמר שהוא נמצא בכף הקלע והוא מתיסר יסורים קשים ביותר והוא מבקש שלא ישמיעו את השירים שלו כלל וכלל. אז הוא מתאר כף הקלע. עכשיו, אלא שעשו את הסיאנס, חילונים. הם לא יודעים מה זה כף הקלע. הם לא יודעים שכתוב בשמואל הנביא: "ואת נפש אויבך יקלענה בכף הקלע". הם לא יודעים מה זה כף הקלע. בשביל לתאר את כף הקלע צריך את הזוהר הקדוש. צריך מקורות של התורה הקדושה שאמרו את זה לפני 3300 שנה. המתעסקים בזה הם חילונים. הם לא יודעים אבל הם באים ואומרים הוא אמר ככה וככה. אנחנו מבינים, יודעים מה הם אמרו. הם בעצמם לא יודעים מה הם מדברים.

(12:26)  סיאנסים - עדויות מדהימות מקטע 25 :

 המתעסקים בזה הם חילונים. הם לא יודעים אבל הם באים ואומרים הוא אמר ככה וככה. אנחנו מבינים, יודעים מה הם אמרו. הם בעצמם לא יודעים מה הם מדברים. אז אם אני רואה ככה מאות אנשים שבאים ושואלים שאלות בעקבות מה שהם עשו, הנה לי יש ראיה תשמע עוד, יהיה אותו דבר. אנחנו יש לנו מקורות. אתה אל תשכח. אני הייתי חילוני. אני לא קיבלתי את זה כמוסכמה. אני הלכתי וחקרתי. אני רק אחרי שבררתי לעצמי מכ"כ הרבה אנשים, אז התחלתי אתה מבין, גם לאסוף חומר לעזור לאחרים. אבל הברור שלי היה ברור אישי קודם לעצמי. אני לא קפצתי להיות דתי בשניה אחת. בירור, לבדוק עד תום. והלכתי בדקתי. עכשיו בהרצאות שלי לדוג'. אני הייתי הולך להרצאות. אני 15 שנה כבר כאן. הייתי הולך להרצאות ואומר: "יהודים יקרים, יש פה משהו שעשה פעם סיאנס? משהו ראה? משהו השתתף?" היו מצביעים. הנה שם אחד מצביע. הנה עוד אחד. הנה, בואו בואו אתם. בואו רגע. ש. אתה שאלת מדענים איך הם מסבירים את התופעה הזו? ת. יש. יש כתובים שלהם. אני יכול להראות לך עכשיו. ש. אבל איך הם מסבירים את זה? ת. מה זה איך הם מסבירים? הם מסבירים שיש נשמה והיא חוזרת עוד פעם. אין להם מקור בשביל להגיד שיש שכר ועונש, ג"ע וגהינום. צריך מקור. צריך מקור, אתה מבין? צריך לבסס את זה על דבר שקיים. כשאתה אומר אם היה קריעת ים סוף או לא, צריך קודם כל איזה מקרה שהיה כתוב שהיה ואח"כ להביא ראיות לוגיות על זה. אם אין יסוד א"א לדבר. אחרת זה תאוריה. אתה גם עשית? אז רק רגע. בא, נשמע כן את הגברת. גברת: חברים שלי עשו, חברים שלי עשו סיאנסים רב: רגע, את מכירה אותי? גברת: פעם ראשונה רב: היא לא באה איתי. תדעו. היא לא באה איתי שלא תגידו (לא ברור) גברת: חברים שלי עשו סיאנסים. הם רצו לדעת את המספרים של ה(לא ברור). הם לא מאמינים בנשמה אחת. כאילו, יש נשמות שמשקרות לפעמים. רב: נכון גברת: אז הם הורידו כמה נשמות ואחרי איזה חמש נשמות שהם הורידו ירד להם האשמדאי ואמר להם "אתם טעיתם, אני אקח אתכם עכשיו להרי החושך" איכשהו, הביאו סידור קראו משהו, כאילו להחזיר אותו בחזרה למקום ולמחרת ניסו עוד פעם. העלו אותו. למחרת ניסו עוד פעם. העלו אותו. למחרת ניסו עוד פעם הורידו את השטן. הוא אמר להם "האשמדאי לא הצליח לקחת אתכם, אני אקח אתכם" והוא כתב להם ה' אחד ה' אחד כאילו, חמש אחד רב: ה' גברת: ה' אחד ה' אחד. הביאו עוד חברים התאספו הצליחו איכשהו להעלות אותו. ואחד נדרס. השני עד עכשיו לא מצא את עצמו, השתגע. וזהו, כאילו רב: אתה מכיר את הספור שהיא ספרה? ש. כן ת. תביא בקשה תודה. הנה יש פה עוד אחד. תחזיק פה. רק מחזיקים. בחור: אני ועוד כמה חברה שיושבים שם, מתוך סקרנות רצינו לברר אם קיים באמת עולם כזה, של עולם הבא, נשמות ועשינו לא פעם סיאנס עשינו די הרבה סיאנסים ואפילו הבאנו כתבת של עיתון פעם באה וכתבה על זה בעיתון מסוים. ופשוט מאד חוץ משאלות של איך קוראים לי? בן כמה אני? כל מיני דברים של שעשוע, שאלתי על ענין של עולם הבא, ענין של גהינום ובאו לי גם נשמות שלא יהודיות ואמרו לי ש... שאלתי על בית דין צדק אם יש כזה דבר בכלל ואמרו לי בהתחלה שזה שטויות ושאלתי אם זה קיים אז אמרו לי, ליהודים. שאלתי אם רק ליהודים, אמרו שזה יחידים. שאלתי אם התורה של משה זה אמת, אמרו לי שכן. רב: איזה שאלות התחאמו לכם ששאלתם מהמציאות שיכולתם לברר שזה אמת? בחור: כל מני דברים שאנשים הצטרפו לסיאנס שאנחנו לא כ"כ מכירים פרטים עליהם, שאלו על עצמם והם בעצמם לא מאמינים והם פשוט היו נדהמים עם עצמם דברים שהם אמרו על סבא שלו שהוא בכלל לא יודע מי ההורים שלו. כל מני דברים שנכתבו. עכשיו הכוס רצה במהירות על האותיות ויש מישהו בצד שמכתיבים לו מה האותיות. וכל המשפט הוא בעצם חתיכה אחת של מילים. זה לא רב: כותבים את האותיות בקיצור, בחור: כתוב 20 30 אותיות ולאט לאט בסוף אנחנו מפרקים את זה ומשך הזמן שיכללנו את זה והוספתי פסיק בדף ונקודה כך שיהיה לי נוח וכל מני מושגים שהסיאנס יהיה יותר משוכלל. ש. בעקבות זה חזרת בתשובה? בחור: אני תמיד הייתי מאמין. האמנתי שיש ש. כן, אבל אם היית מאמין גדול אין להעלות את פני המת ואין לעשות מעשי איוב, מדוע עשית את זה? רב: הוא לא בחקירה משטרתית והוא ש. לכן אני שואל מדוע עשה את זה. רב: תודה רבה. משוחרר עד החקירה הבאה. בקשה. אישה: אני עשיתי סיאנסים לפני עשר שנים בערך. ומי שעשה את הסיאנס בעצם רצה להעלות את הרוח של בעלה ולדבר איתו. והיא כל הזמן ניסתה לתקשר איתו ולדעת מה שלומו ואיך הוא מרגיש והדבר היחיד שהוא כל הזמן היה חוזר עליו זה שהוא מרגיש שהוא נשרף מאש הגהינום. זה כל הזמן מה שהוא אמר. אני מרגיש שאש שורפת את כל גופי. וזו הדרך היחידה שלו כנראה לתאר, להעביר את הרוחניות לגשמיות. רב: תודה רבה. טוב יהודים יקרים אני שמעתי ממאות ככה כל ערב משך שנים. מי שעשה שיעלה יגיד מה שאמר אמר. שאלו על צוללת דקר אז אלה ששאלו על צוללת דקר כולם אמרו שהנשמות אמרו שהיא יורתה ע"י צוללת סוביטית. כל מי ששאלו שאלות בנושאים מסוימים שכלליים לאומה כולה, קיבלו אותן תשובות. דרך אגב, סיאנסית בבריטניה בשם אנה טוויג, הובאה לארץ ואיתרה את הגופות של נעדרים ממלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור וכך הובאו לקבורה. זה התפרסם בעיתונות חילונית. עוד כאלה מקרים רבים שבעקבותיהם ש. .. ת. מה? ש. ז"א, שיש בזה אמת ת. ודאי. אני אומר שלפי זה גילו אותם. חברא קדישא לא הצליחה לאתר אותם במשך חודשים רבים רק כשהיא הגיעה. בשיחה שנתתי במטה הארצי בירושלים אמרה לי קצינת מודיעין שהדס קדמי, החיילת שנרצחה אותרה ע"י סיאנס. אני אומר לכם, אני שמעתי כל כך הרבה מקרים כאלה אני אתן לכם רק שני ספורים. אחד, בפ"ת באולמי חן עלתה אישה אחת שהיא אומרת שהיא הלכה לשאול אחד שעושה סיאנסים בפ"ת. היא בקשה אם אפשר להעלות את אמא שלה בסיאנס. ואז הוא העלה אותה. הכוס הזזה. זה סימן שהנשמה הגיעה. ואז הוא שאל אותה מה את רוצה להגיד לאמא שלך? אז היא אמרה אני לא רוצה להגיד כלום. תשאל אותה מה היא רוצה להגיד לי. ואז הוא שאל את השאלה והכוס רצה וכתבה את האותיות ר' ו' ז' י'. ועוד פעם חזרה: ר' ו' ז' י'. אז היא שואלת מה היא אומרת? אז הוא אומר היא חוזרת כל הזמן על המילה רוזי, רוזי. שמעה את זה, התעלפה. הקיץ אותה מעלפונה שואל אותה מה קרה? מה את מתעלפת? אומרת, פעם אחרונה שראיתי את אימי זה היה בזמן השואה הנוראה שהייתי ילדה קטנה אחוזה בזרועותיה של אמי. הנאצים ימח שמם וזכרם לקחו אותי מתוך זרועותיה, שמו אותי בצד של החיים ואת אימי שמו בצד של המתים והמילים האחרונות שהופנו לעברי היו: רוזי, רוזי רוזי. היא אומרת השם שלי לא רוזי. זה שם כינוי שאמא שלי קראה לי בזמן השואה. אף אחד לא יודע מהשם הזה מאז ועד היום. לא בעלי לא ילדי. אף אחד. היה לה ברור שאמא שלה היתה נוכחת באותו מעמד. מקרה אחר בקרית גת היה שמה בנ"א שאמר שהוא עשה סיאנס. הוא אמר: אני לא האמנתי בדברים האלה בגיל 17 השתתפתי בכזה דבר. שללתי את זה מכל וכל אבל בקשתי אם יכולים לשאול את הנשמה לא מה היה איתי או מה קורה איתי, מה יהיה איתי. הנשמה אמרה שיהיו לו שני גיסים בשם דוד, גיסה בשם אורלי. הנשמה אמרה שיהיו לו שלושה ילדים. הוא שאל מתי הוא ימות? אז הכוס זזה לעבר המספר 21 ועברה בין המילים כן ולא. הוא ביקש תשובה מוחלטת היא חזרה 21 כן ולא. ש. לא ברור ת. בדיוק. זה אחרי 11 כבר. עכשיו, אני ראיתי אותו כבן שלושים. שאלתי אותו, תגיד לי מה התקיים ומה לא. אמר לי "תראה, היום יש לי שני גיסים דוד בשם וגיסה בשם אורלי שלא היו בתוכנית בכלל. אין לי שלושה ילדים. יש לי שניים בינתיים. ובגיל 21 הייתי שרוי בשבי הסורי תשעה חודשים בין חיים למות". זה נאמר לו לפני. ש. מה כל זה קשור לתורה ולמצוות? ת. או. עכשיו, קודם שאלת אם יש ג"ע וגהינום. אז כבר זכית לשמוע היום אנשים שלא מכירים אותי שאמרו ששאלו וקבלו תשובות שיש גהינום. יש שריפה בגהינום. יש עונש ודברים כאלה. ויש כאלה אלפים. עכשיו, מי אמר שיש גהינום? מי אמר שיש ג"ע? התורה אמרה שיש לפני שהיא פגשה את אלה. אז אם התורה אמרה שיש ג"ע וגהינום. יש שכר ויש עונש ומה, איך זה הולך, תמורת מה מקבלים, ממילא כשיש לי אימות מהמציאות אני חוזר למקור ולומד איך מתנהגים בשביל לא להגיע לגהינום או להגיע לג"ע. הבנת? את זה, יש לה שאלה. ש. (לא ברור) שתכלית החיים זה להגיע לג"ע ת. בדיוק. הבנת טוב. ש. זה סיכום ה ת. כן. זה עולם המעבר שבו צוברים זכויות כדי להגיע לשכר ולטוב הצפון לאלה שעושים את מה שהם היו צריכים לעמוד במבחן. כל העולם עם כל מה שיש בו, זה כלים להשיג את הטובה שעתידה לנו. ש. אבל איך אומרים "טוב שבנ"א לא נברא משנברא" ת. נכון. כיון שהאדם מסוגל יותר לטעות כטענתו של ידידנו פה, להכשל ולרדוף אחר ההמון ולחיות בטעות ובשקר מוסכם, מאשר להלחם ולהאבק עם השכל על האמת הצרופה ולותר למענה על ההנאות. אז לכן, מצד טבעו של האדם איך שבסופו של דבר הוא עושה את החשבון, היה עדיף לו שלא היה נברא לכאורה אבל כיון שנברא, יפשפש במעשיו.

(03:13)  מה זה כל המסחרה הזו בציציות? מקטע 26 :

 ש. כן, אני השתכנעתי שיש אלוקים. בסדר. אבל מה עם התורה.. בסדר, אני מבין. אני אגיד לך. לפני ששמעתי הרצאות לא האמנתי בכלל באלוקים. עכשיו אני מאמין. ת. ברוך הוא וברוך שמו. ש. אבל אני צריך להאמין שהתורה היא אמת ושהיא נתנה ושכל מה שכתוב בה זה אמת. שהמטרה שלי בחיים זה לקיים את המצוות של התורה. ת. צדיק שלמה. תראו, שלמה לא שואל סתם. הוא כבר שמע אותי כמה פעמים אבל הפעם הוא בא להקליט. בגלל זה הוא רוצה לעשות חזרות בבית או להחזיר כבר בתשובה עם הטייפ. נכון? מן הקהל: הוא אמר לי שלשום שאת הסדנה הבאה הוא יתן בע"ה. ת. כן. הוא כבר היה בסמינר, שתדעו. הוא היה בסמינר. מן הקהל: כן, כן, הוא רוצה. כבוד הרב, הוא רוצה. ת. ברוך ה'. נשמה טובה מן הקהל: אנחנו מעידים עליו. ת. נשמה טובה שלמה. אם יש לכם סבלנות אני מוכיח לכם שהתורה אמת. יש סבלנות? הקהל: כן ת. ההיא כבר הלכה? ש. אל תגיד ההיא. זה אמא שלי. ת. בסדר. אבל 11 השעה 11 ש. זה אמא שלי. ת. בסדר, עיוני. צדיקה אמרתי לך. לא, אני לא רוצה שהיא תרחיק אותי. לא רוצה שתרחיק אותי. אני נלחץ שאומרים לי הולכים הולכים. אני חושב שאני נשאר לבד כבר. ובכן יהודים יקרים, בא נוכיח שהתורה אמת בע"ה ית' מפה נגיע לעתיד צופן בחובו. נראה סרט על השגחת ה' ית' בשריפה הגדולה שהיתה בירושלים ובע"ה ית' נחתום את הערב עם ציציות וכיסויי ראש, כרגיל. ש. אה, פה אתה גם עושה את זה? ת. בטח. מה אתה חושב שרק ילדים עושים את זה? ש. לא, אני לא רוצה לדבר בחוסר נימוס אבל סליחה שאני אומר, זה, לא רוצה להגיד, זה כמין (לא ברור) מה, אתה שם ציצית, אתה נהיה חוזר בתשובה? ת. אתה לא. אתה, מה פתאום. אתה לא יכול בבת אחת. אתה צריך לאט לאט. אבל יש אנשים שיכולים בבת אחת. ש. ואם הוא שם ציצית הוא נהיה דתי? צוחקים פה. מה זה ת. אתה רואה אותי? ככה אני נהייתי. בבת אחת. רגע, אני שואל פה. יש כאן משהו שזכה לחזור בתשובה בבת אחת? הנה. בא רגע לפה. בא רגע לפה. בא צדיק. אני כבר אנצל את ההזדמנות. היהודי הזה. הו, הנה עוד אחד. בא. רק שניה. בא. אני רוצה רק שתשמע. אני לא אומר שכולם שווים לא כולם שווים. ש. זה, זה כ"כ, סליחה. זה מבזה אולי את ה ת. נכון. את האדם ואת ה ש. את התורה. אתה שם קח ציצית ו ת. אתה צודק. תגיד לי, איך נהיה חייל? איך הוא נהיה חייל? שם כובע עבודה, שם חקי. חייל. מה חייל? עוד לא הלך לטירונות. עוד לא עשה כלום כבר חייל. ש. ואתה שם ציצית, נהיית דתי? גמרנו? אתה שם את הציצית ת. אתה התחייבת. אתה עוד לא חייל אבל עכשיו תכנס לאימונים. יכניסו אותך לבית כנסת יקחו אותך להתפלל, יוציאו אותך עוד פעם, עד שתגיע להיות חייל.

(06:18)  תשובת הקומוניסט מהקונצרטים מקטע 27 :

 טוב חברה. בואו תשמעו. היהודי הזה, כן, כן. הרבנית כבר מוזמנת. כן כן גברת (לא ברור). הוא ידבר. היהודי הזה הוא מנצח בקונצרטים מפורסם מאד. אתם תשמעו אותו בע"ה איך הוא חזר בתשובה. ש. מה שמו? ת. הוא יציג את עצמו. בא לכאן בע"ה. יהיה נוח לצילום. גם אתה בא. תתפוס רק בסיכה. ש. טוב, כרגיל שאני רואה את הרב אמנון יצחק אני מאד מתרגש מכיון שהוא היה (לא ברור) למעשה. כשהלכנו לסמינר, אני ואשתי, וחזרנו בתשובה ו(לא ברור). זה כמה קלטות שלו אני לא יודע. קלטת אחת של שלוש שעות ושש שעות נוספים אבל זה היה המכה האחרונה ששם את הנקודה. אני עולה חדש בישראל כמו שאתם יכולים לשמוע לפי המבטא שלי. וקשר שלי עם יהדות, זה בכלל לא קיים. הייתי קומוניסטי. ככה לימדו אותנו ואת הקומוניסטים מה קרה, אתם רואים. וכרגיל, אולי אני אנצל את ההזדמנות להגיד שאני, אם אני מדבר על הנושא הזה אז תמיד אני מתחיל עם משפט אחד: טוב להגיע לרב כשאתה צעיר, בריא ועשיר מאשר כשאתה חולה, עני וזקן. וה' זיכה אותנו שחזרנו בתשובה לפני שנתיים וחצי. ולמה אני אומר את המשפט? כי הגענו לנושא הזה של חזרה בתשובה בדרך מאד מאד קשה. מכיון שלא פעם אחת היא היתה בין החיים ובין המות ואנחנו היינו בעולם המות, זה העולם הזה. הגענו לניתוח מאד מאד קריטי במשפחה שלנו שלא היתה ברירה. הרופאים אמרו שצריך לעשות. ולא ידענו את מי מחפשים. עד שהגענו לרב אחד בירושלים מקובל. ומה שאמר לנו עשינו. הוא אמר לנו מה יהיה עם הניתוח, מה ימצאו, שלא ימצאו כלום רק דבר אחד, אמר. אני מבקש ממכם רק דבר אחד, תלכו לסמינר ותגידו שאני אמרתי שאין לנו מושג מה זה רבנות. מה זה בכלל רבנים ומה זה תורה. פשוט תפתחו את הראש ותתחילו לשמור שבת. זה הכל. העיקר שאתם מסוגלים. אפילו שאתם תחזרו ותגידו שאתם לא יודעים את המרשם ואתם לא יודעים כלום, אני אעזור לכם. אתם תעשו את ההשתדלות שלכם ואני אעשה את כל היתר. הלכנו לסמינר. אחרי סמינר חזרנו על הפנים כולם. אשתי היתה מאושפזת. מאושפזת מרוב התרגשות. ושזה היה מכת אמת שהבנו שבעצם (לא ברור). ומה השגנו? אני מופיע בכל אולם בכל מני הופעות ומקהלות והכל היה לי ולא היה לי כלום. זה אני יודע עכשיו. מה שיש לי היום זה שאני התחלתי לפני שנתיים אני התחלתי ללמוד עברית. הידיעה שלי הגיעה עד קריאת עיתון. אבל כל השטויות שיש שם. זה מספיק. אני כל היום לא קורא עיתון רק לומד בישיבה. ובשנתיים אם אני בגיל שלי עם העברית שלי התחלתי כבר ללמוד גמרא ואני קורא ספרות בעברית היום. יש לי ספריה בבית. וזה לא סתם ספרים שטויות של (לא ברור) ושטן, אלא ספרי יהדות, ספרי תורה. ואם אני מצליח בשכלי הקטן שלי כבר להגיד משהו ואני מצליח כבר להתפלל בבוקר תפילת שחרית וכל התפילות ובציבור קצת (לא ברור) חמש עשרה דקות אבל בקצב של הקהל, אתם יודעים איך זה בד"כ, הם כמו רכבת אצל האשכנזים, ואם אני מצליח זה הנס. זה הנס גלוי שאני רואה אותו בעצמי. זה הנס גלוי. אשתי ב"ה בריאה, כמו שהוא אמר אחרי שנתיים הרב אמר מי יעשה את הניתוח הוא ביקש מאיתנו לאסוף מידע בארץ מי מומחה במקרים האלה, והוא אמר גם השמות, מי יעשה, באיזה שעה באיזה יום, באיזה בית חולים והדברים האלה, והוא אמר, הוא נתן לי ספר תהילים ואמר "תקרא פרקים אלה הלוך ואח"כ חזור ומתי שתאמר את האות האחרונה, הניתוח יגמר" אני לא ידעתי עברית לקרא, לקחתי אחד מסורתי שיקרא ואני אחזור אחריו. זה לקח שעה וחצי בערך וברגע שאמרתי את האות האחרונה הוא יצא מהחדר והוא לקח אותי ל(לא ברור). שאלתי מה קרה? הלב שלי נפל. שתיתי קצת וודקה כדי להרגע קצת. אז הוא אמר "קרה נס" "איזה נס?" "לא מצאנו כלום חוץ משתי בועות מים" וזה מה שהוא אמר. אחרי זה חזרנו לסמינר הוא אמר: "לא ימצאו כלום רק שתי בועות מים" זה היה לפני הניתוח. ולפני ניתוח, אתם יודעים, בודקים עוד פעם בודקים אם זה לא נכון. ראו שזה (לא ברור). זה מה שקרה לנו ואנחנו הגענו לזה וזה שינה את כל המערכת בחיים בכלל. בבית זה רק שמחה. אין עצבות. יש מערכת משפחה נפלאה ביותר. הילדים שמחים, שרים, מתחבקים, רבים. זה משהו בלתי רגיל. זה, למי שאני מספר לא מאמין לי. אל תאמינו לי, פשוט תנסו. רק תנסו תראו מה זה. תודה רבה לרב ת. ה' יברך אותך חזק וברוך.

(04:26) עדות מצמררת כך חזרתי לדת מקטע 28 :

 הוא ידבר בלי רמקול. ש. מה שרציתי לומר לכם ת. שישמעו ש. אני למדתי בישיבה. למדתי הרבה שנים מאז שאני מכיר את עצמי למדתי בישיבה. למדתי בישיבה עד גיל 14. מרב שלמדתי גמרא ולמדתי תורה ולמדתי כ"כ הרבה דברים הרגשתי שזה מדי כבד עלי. ומשום מה, אמרתי, "אולי אנסה טיפה לצאת קצת החוצה, אני יודע, אני אהיה דתי בבית למה ישיבה?" יצאתי לעולם החילוני ולאט לאט התקלקלתי ולאט לאט הורדתי את הכיפה ואבא שלי, בית מסורתי, בית דתי. אבא שלי כעס, צעק, לא עזר. התחלתי ללכת לאט לאט לדיסקוטקים, פאבים, דברים, שיער ארוך, עגילים. התחלתי לעבוד. כסף עבדתי שהרווחתי לא ראיתי שקל. לא היה לי מזה כלום. קניתי אוטו, מכרתי אותו ביום שבת. עד היום הפסדתי 10,000 שקל. כשמכרתי הפסדתי בדיוק אותו דבר. מה שמכרתי, ככה הפסדתי ביום שבת. ואבא שלי חלה בסרטן. אבא שלי חלה בסרטן לפני איזה, שנתיים וחצי. לפני שלושה חודשים הוא נפטר. יש לי פה אח קטן שחזר בתשובה. בזכותו חזרתי. חזרתי הרבה. הורדתי את השיער. הורדתי את העגילים. מה שקרה זה סיפור שהוא סיפר לי שקיבלתי צמרמורת שסיפר את זה אצל הרב שכמה חברה היו אצל איזה רב וכל אחד סיפר סיפור על עצמו והרב הזה אמר דברים עליו, דברים נכונים. אז אחי לא נכנס לאותו רב. הוא התבייש להגיד שאבא חולה בסרטן. אז הרב הזה בא אומר לו "חכה שניה רגע" הוא עצר אותו ואמר לו בדיוק מה יש. הוא אמר לו בדיוק אותם דברים שקורה. והכל. אחי היה (לא ברור) מהחילונים. הוא אמר לו "תשמור את השבת הזו אבא שלך ינצל. אם אתה לא תשמור את השבת הזו, תשמור את השבת הבאה, אתה תהיה באבל" אבא שלי היה ב... זה פשוט מאד, אני מקבל צמרמורת. אבא שלי היה בבית חולים במצב מאד קשה עם דלקת ראות. ובאותו זמן שהוא שמר את השבת, באנו במוצאי שבת לראות אותו, הוא חזר לעצמו. הוא התחיל לדבר, התחיל לזכור דברים, התחיל להתאושש. אבל הוא סבל. הוא סבל עוד חצי שנה בערך, ונראה שמהשמים סוגרים שמי יודע אולי נכנס לג"ע, נקי ו.. ואחד הדברים, דברים שחיזקו אותי ובא אחי ובכח מושך אותי למקומות האלה ואני שומע דברים ששמעתי עוד כשהייתי ילד וזה הדברים האמיתיים. כשהייתי ילד לא הבנתי אותם אז. וזה דברים שממש, אני חוזר פשוט למקורות וזה דבר שמרגש. זה דבר שא"א לתאר את זה. אני מרגיש טוב. אני כל יום קם לבית כנסת, מניח תפילין הייתי קם בארבע וחצי בבוקר והייתי צריך להגיע בשש לעבודה. הרגשתי שזה דבר חשוב יותר מהעבודה. עזבתי את מקום העבודה שלי שהייתי מקבל הרבה כסף, בשביל שידעתי שאני אוכל להניח תפילין. עזבתי מקום עבודה שהרווחתי כמעט 5,000 שקל בכל חודש. עזבתי מקום עבודה והגעתי לקבר של אבא שלי. אמרתי "רבונו של עולם, כל כך אני רוצה לנסות להצליח. אז תן לי דרך שאני אוכל להאמין בך שתביא לי להצליח". בכיתי. ממש בכיתי. ואחרי יומיים התמזל מזלי ונכנסתי לאיזה עיסקה מסוימת. ועד היום עכשיו אני מתחיל לעשות את הדבר הזה. ובקשתי כל מני דברים ולאט לאט אני רואה שזה מגיע לי. ולפני כן, דברים שבקשתי אף אחד לא הסתכל עלי. אני רואה שיש משהו ששומר עלי. יש הרבה דברים שקרו לי שמרו עלי. שמרו עלי חזק מלמעלה. יש פה את חברה שלי שהיא גם חילוניה ובע"ה שהיא גם תתחזק והיא תהיה איתי ואחד יעזור לשני. ואני מקווה שכולנו נחזור בתשובה. אמן. הרב: טוב, בע"ה, שלמה אני מקווה שאתה תתחזק.

(06:44)  הסבר שיטת הקודים בתורה  מקטע 29 :

 אני אגיד לכם בקצרה. אני ארוץ ממש מהר אבל תבינו דבר אחד. התורה הזו ניתנה רק ע"י בורא עולם ולא ע"י אדם כלל וכלל. הוכחות לזה הן רבות מני ספור. יש סמינרים שלמים והרצאות שלמות של כל מני דברים להוכיח מהתורה עצמה ומכל מני דברים שיד אדם לא יכולה לכתוב את זה. עכשיו שימו לב. בתורה יש מצב של קודים. אני לא יודע מה דברו אתכם קודם. אני הולך גם לאלה שלא שמעו כלל. יש קוד 49-50 וקוד 7-8. דילוגים של 7-8 אותיות או 49-50 שצריך להבין שהתורה מכילה, אתם רואים? הספר הזה יש עליו עד היום קרוב ל 50,000 ספרים שמבארים אותו. 50,000. הספרות היהודית מונה 50,000 ספרים שרק מבארים את התנ"ך. ש. של היהודים? ת. לא, לא. את זה. את הספר הזה. של היהודים. של היהודים. ספרות יהודית, אני מדבר. כן. עכשיו, אז תבינו מה זה נקרא ספרים שמבארים? כשפותחים את התורה, פותחים אותה. פותחים, מבארים עוד עוד עוד. אז למעשה הספר הזה מונה 50,000 ספרים שמקופלים בספר אחד. אתם מבינים איזה חכמה יש פה? עכשיו בואו תגידו לי, איזה ספר עוד בעולם אתם מכירים שלומד אותו ילד בכיתה א', בכיתה ח', בגיל 20, 30, 70 ראש ישיבה וגאון עולם, כולם לומדים אותה תורה אותה פרשה וכולם רואים בה דברים עוד ועוד ועוד ועוד לפי הגיל ולפי החכמה שלהם. אין דבר כזה בעולם. ספר שמקפל בו חכמה של כל העולם וכל אחד בגילו יכול להבין את הספר ברמה שלו. עכשיו, זה מורכב מפשט, רמז, דרש, סוד. אני אתיחס לקטע שנקרא "רמז". דברים שרמוזים בתוך הכתוב. אבל הם לא כתובים כמו פשט. כמו שכתוב מפורש "ויאמר שמואל קיבצו את כל ישראל", שזה פשוט, מבינים מה הוא אומר, אלא בתוך המלל הקיים יש רמזים שזה גם כתוב, אבל בדרך רמז. עכשיו, מי שכתב את זה, ורמז את זה בתורה, אם היו רמזים שאני מפרש או מוצא קומבינות למצא דברים, אז זה אני עושה. אבל אם זה שהצפין פה דברים, דיבר גם על דברים עתידיים, בדרך של צופן ובפסוקים המדברים מתוכן הענין המוצפן, זה לא יכול לעשות אדם. לדוג', אני לא יודע מה יהיה בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד עשר אף אחד לא יודע. אפשר לשער אבל לא לקבוע בול את האמת. אם הספר הזה 3300 שנה מתמודד עם כל העתידות ואומר אותם מראש ואומר אותם בדיוק מדהים, ואומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. לא אני מפרש ומפרש אחרת, אלא זה כתוב מפורש וברור לכולם שזה מה שכתוב. וזה נאמר מראש, זה רק בורא עולם יכול לעשות. עכשיו, בואו נבין את השיטה ונעבור לדוגמאות עד שנגיע למה שהעתיד צופן בחובו. ובכן, קוד 49-50. התורה מתחילה: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" מהאות ת' של בראשית, אם תספרו 49 אותיות האות החמישים ו' מהו' 49 אותיות, האות החמישים ר', מהר' 49 אותיות, האות החמישים ה'. קיבלנו ת' ו' ר' ה'. המילה תורה מוצפנת בתחילת ספר בראשית. אם תקחו ספר שמות "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" מת' מת' תספרו 49 אותיות, האות החמישים ו' מהו' 49 אותיות האות החמישים ר' מהר' 49 אותיות, האות החמישים ה'. ת' ו' ר' ה', תורה מוצפנת בתחילת הספר. מקרה או מכוון? ש. מכוון ת. מקרה. פעמיים יצא, זה עדיין לא נקרא מכוון. סוף הספרים בראשית ושמות בדילוג ת' ו' ר' ה', ת' ו' ר' ה', 49-50, מופיע עוד פעם. תחילת הספרים סוף הספרים. ספר אמצעי, י' 7 אותיות, האות השמינית ה', 7 אותיות אות השמינית ו', 7 אותיות, האות השמינית ה' י' וה' וו' וה' שם ה'. אמצע הספר י' וה' וו' וה' בדילוג 49-50. ספר במדבר ודברים, תחילת הספרים וסוף הספרים, כמו בראשית שמות רק המילה תורה מוצפנת ב 49-50 הפוך. במקום ת' ו' ר' ה', ה' ר' ו' ת'. ז"א, הקריאה תהיה מלמטה למעלה. אם זה החמשת חומשי תורה, בראשית, שמות ויקרא במדבר דברים, פה כתוב תורה מלמעלה למטה, פה כתוב תורה מלמעלה למטה. פה תורה פה תורה. פה ה' פה ה' במרכז, פה כתוב תורה ופה תורה, פה תורה ופה תורה. אם אני הולך מימין לשמאל כמו שעון אני מקבל בסדר הקריאה כך, מהקצה אל המרכז, תורה תורה תורה תורה תורה תורה תורה תורה ה' במרכז. ה' י' וה' וו' וה', שם המהווה את העולמות כולם והתורה מקיפה את כל הבריאה כולה. מקרה או מכוון? מכוון טוב, יש שיטה. בואו נראה בשיטה מה ניתן למצא יש על זה חוברת שלימה של ארגון "ערכים" ששמה אפשר לראות מאות דוגמאות כאלה. עכשיו, אני אקח רק שתיים שלוש דוגמאות ובזה נבין. ראה המשך במקטע הבא

(03:30)  קודים בתורה - הצפנת השואה מקטע 30 :

 טוב, יש שיטה. בואו נראה בשיטה מה ניתן למצא יש על זה חוברת שלימה של ארגון "ערכים" ששמה אפשר לראות מאות דוגמאות כאלה. עכשיו, אני אקח רק שתיים שלוש דוגמאות ובזה נבין. בספר דברים פרק פרק ל"ז, פסוקים ט"ז, י"ז י"ח, מופיע שלושה פסוקים שהם סיכום של פרק כ"ח בספר דברים פרשת כי תבוא שזה מדבר על השואה. השואה מתוארת מפורש בפרק כ"ח בספר דברים בפשט. מי שקורא את הפשט, רואה שדברים התרחשו בשואה. תמצית הדברים חוזר בספר דברים שלושת הפסוקים שאמרתי ואני אקריא אותם, תשמעו את תוכנם ונראה מה הוצפן לנו שם. ובכן, כתוב כך, ספר דברים "ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו. ויאמר ה' אל משה" זה היה לפני 3300 שנה, "הנך שוכב עם אבותיך, אתה הולך בדרך כל בשר ודע לך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו". בזמן השואה, לצערנו הרב, 60% מהיהודים בגרמניה היו מתבוללים. "ועזבני, והפר את בריתי אשר כרתי איתו. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רבות רעות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה". שאלו איפה היה הקב"ה בשואה? "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלוהים אחרים". ש. למה אתה עושה את זה רק לשואה? אני יכול להגיד את זה על הרבה אסונות שקרו לעמי"ש. ת. חזק אתה. אתה ראש יהודי. אתה רואה? תפסת ישר. ובגלל שהקב"ה ידע שתשאל את זה, הוא רצה שתחזור בתשובה, לכן הוא הצפין פה את התשובה. "ויאמר ה' אל משה" מהאות ה' תספור 49 אותיות, האות החמישים ש'. מהש' 49 אותיות, האות החמישים ו' מהו' 49 אותיות, האות החמישים א'. מהא' 49 אותיות, האות החמישים ה'. השואה מוצפנת בפסוקים האלה. איך ידע נותן התורה לפני 3300 שנה שתהיה השואה, זה תיאורה והצפין אותה בקוד הידוע, 49-50? הוא לא קרא לה משהו אחר. חורבן בית ראשון, נקרא כך. שני, נקרא כך. אינקויזיציה נקראת כך, מלחמת המפרץ נקראת כך. השואה, רק זו נקראה. איך ידע נותן התורה מאות שנים והצפין בקוד שלא יתפרש, כמו שאתה אמרת, מי אמר שזה המלחמה הזו? אולי זה מדבר על משהו אחר? הוא אמר, הו, אני יודע, הוא יהיה שמה ב"מרתון". אני אומר לך, הולך להם הדתיים האלה...

(02:05)  קודים בתורה -ישו ומכה מקטע 31 :

 עכשיו, בספר דברים פרק ד' פסוקים כ"ז, כ"ח, בפסוקים האלה תשמע את תוכן הפסוקים ותראה מה הוצפן כאן. כתוב: "והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה. ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון" אז התורה אומרת שהקב"ה יפיץ אותנו בעמים ונשאר מתי מספר במקומות שינהג אותנו שם, ושם יעבדו עץ ואבן. מה זה לעבוד עץ ואבן? חוזר פה הקוד בחזרה. "והפיץ" תספרו מהי' 49, האות ש' מהש' 49 האות ו'. י' ש' ו'= ישו. מהה' של והפיץ, תספרו 49 כ'. מהכ' 49 מ'. מ' כ' ה'= מכה. נחזור להבין. ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם, עץ, זה הנוצרי הצלוב על העץ, ישו, ואבן, האבן השחורה במכה. איך ידע נותן התורה לפני 3300 שנה שיהיה ישו, ויהיה מכה ועובדים אותם בעץ ואבן והוא הצפין את זה בקוד. ואנשים עושים תץ' מות, והם מניחים שהם עושים מה שהנוצרים רוצים שתעשה. זה מוצפן. זה לא פרושים. זה הפסוק מתכוון, זה כתוב וזה בקוד וזה מתוכנן וזה מראש ואיך הוא ידע שיהיה קודם נצרות ואח"כ איסלם? קודם עץ ואח"כ אבן. זה רק דוגמאות. אני אתן עוד אחד.

(03:27)  קודים בתורה הרמב"ם ופועלו מקטע 32 :

 בספר שמות פרק י"א שני פסוקים אחרונים כתוב דבר מדהים. כתוב: "ויאמר ה' אל משה" תשמעו מה מדבר הפסוק ומה מוצפן פה. "ויאמר ה' אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים". עכשיו, רבות מופתי בארץ מצרים, זה ראשי תיבות רמב"ם. "רבות" ר', "מופתי" מ' "בארץ" ב' "מצרים" מ'. רמב"ם. הרמב"ם היה רופא דגול למלך מצרים שהרבה מופתים ברפואותיו. עד היום יש את הספרים שלו מתרפאים על פיו. רמב"ם, ראשי תיבות: ר' משה בן מימון. אז הנה רואים שהוא רמוז כאן אבל אנחנו לא מתפעלים. מה זה? ראשי תיבות זה בעיה? זה לא בעיה. אבל תשמעו. "ויאמר ה' אל משה". משה זה גם היה השם של ר' משה בן מימון. מהמ' של משה תספרו 49 אותיות, האות החמישים ש'. מהש' 49 אותיות, האות החמישים נ'. מהנ' 49 אותיות, האות החמישים ה'. מ' ש' נ' ה', משנה. עוברים פרק ומגלים ת' דילוג 49 אותיות, האות החמישים ו'. דילוג 49 אותיות האות החמישים ר'. דילוג 49 אותיות, האות החמישים ה', קיבלנו תורה מוצפנת בדילוג 49-50 איזה ספר כתב הרמב"ם? משנה תורה לרמב"ם. איך ידע נותן התורה מראש, לפני 3300 שנה שיהיה הרמב"ם בארץ מצרים, ירבה אותות ומופתים ויכתוב ספר משנה תורה בדילוג 49-50? מכוון או לא? מכוון. אבל יהודי אומר, "רק רגע רק רגע. למה יש מרחק בין משנה לתורה? למה זה לא רציף?" תספרו בין משנה לבין תורה יש דילוג של 613 אותיות כמנין תרי"ג מצוות שעל זה כתב הרמב"ם את ספרו משנה תורה. מקרה או מכוון? מכוון. ש. מי הצליח לספור את זה? את האותיות האלה? ת. על העיני ועל הראסי. מאה אחוז. לא צריך, אשריך. ובהרצאה הבאה אתה בא ככה. תראה, ואתה בהרצאה הבאה עומד ואומר לאנשים "חברה, אני ספרתי" ש. כבוד הרב, יש דיסקט ת. זה לא רק דיסקט, יש את זה בחוברת. אתה יכול לראות את זה. זה לא רק דוגמא אחת או שתיים, אני רק לא רוצה להאריך, יש הרבה. הרב ציגלר, המדען ציגלר, הוא מביא מי רצח את סאדאת, באיזה מקום, מה השם שלו. הכל. איידס, איידס, איפה התחיל? מה זה? האם זה וירוס או דמוי וירוס. הכל. ש. לא ברור ת. כן. עכשיו, כל דבר בכל מקום מופיע בענין המתאים לו. לא סתם.

(05:16)  רצח רבין בפשט התורה מקטע 33 :

 ש. מה יהיה לנו מחר? ת. על זה אני עומד עכשיו להגיד. אחרי שאני מבסס שהכל כתוב אז אני יכול להביא. אתם כבר תאמינו שמה שכתוב יתקיים. אם אני לא אבסס את זה ש. אני רוצה הוכחה דרך הפשט. לא דרך הרמז. ת. דרך הפשט. ש. דרך הפשט. אני אדם פשוט. ת. אתה אדם פשוט. ש. תגיד משהו שקרה בחודשיים האחרונים ת. כן, רעידת אדמה אתם רוצים? אז מה? על רצח רבין? כתוב. אתם רוצים שאני אראה לכם? מה אראה לכם? אש אש? ש. איך רבין רצח, נרצח... ת. כן, אז אני מצאתי משהו אחר. אני מצאתי משהו קלאסי בשביל שלמה. למה? הוא רוצה בפשט, בלי רמז. בפשט. תקשיבו טוב. איזה פרשה היתה? לך לך. כן. עכשיו, פרק י"ג אתה רוצה לבוא לפה? ש. לא אני שומע. ת. אתה אומר שאתה אוהב לבדוק. ש. לא לא, בסדר. אני מקשיב ת. אז מאמין. טוב. י"ג. פרק י"ג פסוק ז' פסוק ז'. ספר בראשית פרשת לך לך פרק י"ג פסוק ז'. תשימו לב שזה מדבר כמו שאמרתי, מאותו ענין. עכשיו אני מקריא לכם את הקטעים האלה שאני רוצה להגיד. "ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ ויאמר אברהם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועי ובין רועיך, כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי, אם לשמאל ואימינה, אם לימין ואשמאילה" מה היה בככר באותו יום? שמאלה וימינה, השמאל והימין. "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה". זה הפרשה הקטנה שמדברת על ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט. זה מדבר על ככר, על חלוקת הארץ ועל שמאל וימין. ש. ד"א, רועי זה רבין ת. עוד לא גמרנו. טוב. הפסוק: "ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם" עכשיו אנחנו קוראים ככה, שימו לב. "וי" זה הפשט אני קורא. כל הפסוק כמו שהוא כתוב, רק אני מפריד את המילים בסדר אחר. "וי הירי ברבין עמיר קנה". ש. ה' ישמור ת. ככה כתוב מפורש בפסוק. עוד פעם: "ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם" "וי הירי ברבין עמיר קנה". עכשיו, פרק י"ג, יריות ג', לך לך, פסוק ז' מוצאי שבת. הנה בפשט, בפרשת השבוע וכל פרשה מרמזת על ארועי השבוע. איך זה יכול להיות? זה לא רמז זה פשט. ש. אז עמיר היה לו חובה לרצוח. כאילו ת. לא. התורה יודעת פשוט מראש. התורה לא קובעת אבל היא יודעת. היא אומרת מראש דברים. הנביא אומר דברים. אתה לא יודע אם הנביא יתכוון אליך או לא. כשיקרה, אז תדע. כיון שאתה לא נביא, אתה לא יכול לדעת מראש, אתה. הנביא ידע מה שהוא אמר. אתה לאחר המעשה תוכל לדעת. אבל התורה נכתבה ודאי לא אתמול ולא לפני שבוע. היא נכתבה לפני 3000 שנה והארוע היה באותו שבוע. וככה כל שבוע זה ככה.

(12:18) תסריט אחרית הימים  מקטע 34 :

 טוב. שימו לב. אבל אני לא איש בשורה. אני מצטער. אני לא יכול לבשר דברים טובים עכשיו. אני יכול רק להגיד לכם מה יהיה. אתם מבקשים לדעת מה יהיה אני אגיד לכם מה יהיה. בעוד תקופה קצרה ביותר, ישלטו עלינו המוסלמים תשעה חודשים. זה כתוב בגמרא עפ"י ספר מיכה פרק ה'. בגמרא סנהדרין דף צ"ח עמוד ב' כתוב שאין בן דוד בא עד שתשלוט מלכות הרשעה בישראל ובעולם כולו תשעה חודשים, ככתוב בספר מיכה פרק ה' "כי עת יולדה". אנחנו נמצאים כרגע בשנים הספורות לארוע הזה. ש. עוד חמישים שנה? ת. לא, מדברים על שנים ספורות. עכשיו שים לב. זה לא יגמר כך. אתה רוצה לדעת מה יקרה אחרי כן. אחרי זה תהיה מלחמת גוג ומגוג. זאת מלחמה שכל אומות העולם ילחמו נגדנו ואנחנו לבד. מה הסיכוי שלך? אומר המדרש לפני 3000 שנה. אומר המדרש "כבשה אחת בין שבעים זאבים חושפים שיניהם" מה הסיכוי? אין סיכוי. רק אם יש לה רועה. אם יש רועה הוא יכול לגרש את הזאבים. אם ה' רועי, לא אחסר. העדר לא יפקד. לא יחסר. אבל אם ה' רועי. אם אתה תחזיק בהקב"ה, אתה תלך כמו שהוא אומר, אל תדאג. הוא ישמור עליך. איך אמרת? שבעה עמים סביבנו? 250 מליון במלחמת ששת הימים הלכו כפות תוך 4 שעות? הכל מקורקע. אין לו בעיה להקב"ה. הוא יכול לסדר את זה רק צריך זכות. בטבע זה לא הגיוני. ש. אה, כבוד הרב, על השואה אמרת שזה נכתב בדיוק, עכשיו אמרת ת. כן, כן ש. עכשיו אתה אומר עוד הפעם. חתמתם וזה, עוד הפעם. אז מה יגמר? מה? ת. אתה תחזור. עכשיו אני רוצה שאתה תבין. אני רוצה שאתה תבין. רגע. המלחמה תארך, שלא תגיד שלא אמרתי, 7 שנים. עכשיו אני רוצה שתבין עוד. המלחמה, תוצאותיה, אני אומר לך מראש, שני שליש מהעולם ימותו. ש. מהעולם? ת. מהעולם. זה פסוק בזכריה הנביא פרק י"ג שני פסוקים אחרונים. "והיה בכל הארץ פי שניים בה יכרתו יגועו והשלישית יוותר בה". זה לא נגמר. "והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב" עוד גם זה יעבור צרוף אחר צרוף. ז"א, תעכל את זה. כארבע מליארד בני אדם ימותו. אז איזה מלחמה תהיה? קונבנציונלי? לא. היא תהיה כימית, ביולוגית, אטומית. אתה רוצה תאור? הנה. בזכריה הנביא פרק י"א פסוק ראשון. ואיך תדע שכך התחילה? כתוב. ברגע שאומות העולם יתבעו את ירושלים, ש. הכל בגלל ירושלים ועל ירושלים ת. זה מתחיל. אתה שומע עכשיו מדברים על ירושלים? תתכונן. תתכונן. עכשיו זה הנביא אמר לפני 2500 שנה. הם צועקים כי הם חושבים שאתה לא תשאר והם ישארו. הם לא יודעים, אתה מבין? הם לא יודעים מה מחכה פה. עכשיו בא תראה, בא תראה. ש. גם אתה ת. אני, מה אכפת לי. אני התכוננתי. אני התכוננתי. עכשיו, אני רק רוצה שתבינו דבר אחד. גם אם אדם מת ואפילו במלחמה, זה לא הסוף אז מה אתה מפחד? אצל הצדיקים כתוב "ותשחק ליום אחרון" למה "ותשחק ליום אחרון"? מי שהולך לקבל את המשכורת הוא עומד ומחייך. עבדתי כל החיים הוא הולך לקבל את המשכורת. כמה שנים יותר מוקדם? אני לא מתנגד לקבל בעשרים לחודש את המשכורת במקום לחכות לראשון. אני רק אקריא את הקטע הזה אח"כ אני אתן לכם לשאול. אומר זכריה הנביא כמו שאמרנו בפרק י"ד שימו לב. אתם יודעים מה? אני אתפור לכם את זה גם עם הרעידת אדמה. אם אתם חושבים שרעידות האדמה שעברנו או בעיקר באילת זה, גמרנו, היה ונגמר, אז זה טעות. אז אני אגיד לך. 10 בסולם רייכטר. עכשיו, היא תהיה מירושלים, ההרים יזוזו עד כפר סבא. לא בקע כמו באילת ככה חריץ. יזוזו ההרים 40 ק"מ. תקשיב מה אני מדבר עכשיו. ש. איפה אנחנו נהיה? בים? ת. אז אני אגיד לך. אנחנו, מי שישאר, יברח לתוך הגיא שיהיה, כמו שכתוב "ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל". אצל זה קבר בנימין בכפר סבא. רק רגע. קודם הישמעאלים. קודם כל. מי שישאר מהישמעאלים יעבור לגוג ומגוג. מי שישאר מגוג ומגוג יזכה לגאולה השלימה. ש. אז מתי הרעידת אדמה? ת. חכי רגע. בינתיים, בינתיים יש רעידת הלבבות ש. אני רוצה לדעת מתי הרעידת אדמה. ת. חכי רק רגע. רק שתדעי. אף אחד לא יוכל לברוח ש. למה? ת. מיד ה'. ברעידת אדמה שהיתה באילת אחד נהרג. מאיפה הוא? מצפת. הוא ברח לאילת להנפש. והחזירו אותו לבית קברות בצפת. למה? כיון שאדם לא יכול לברוח ממה שהקב"ה קבע לו. כתוב בגמ' "רגליו של האדם ערבות לו להביא אותו למקום שהוא מתבקש". לא יכול לברוח. לכל כדור יש כתובת. "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". זה לא תלוי ב, עוד דבר, במלחמת המפרץ אחד נהרג. זה שברח למקלט. הטיל פגע בו בכניסה למקלט. ז"א רואים שמי שחיפש כל מני תחבולות של הצלה, זה לא עוזר. זה לא הבטחה ולא ערובה. הרבה מתו במלחמת המפרץ לא פגיעות אישיות, מהמסכות ואטרופין. ז"א, דרכי ההצלה שהשתמשו גרמו למיתתם. אין לברוח ממה שהקב"ה גזר על האדם אבל לפי מעשיו. זה צריך לדעת. והקב"ה אומר: אתם רוצים להנצל גם מגוג ומגוג, אין בעיה, אומר הקב"ה. אני אגיד לכם דרך. אם תעשו אותה, תנצלו ודאי. "הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה" ש. איזה נביא זה? ת. זה זכריה הנביא פרק י"ד בתחילתו. "ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשכבנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר. ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב. ועמדו רגליו", שימי לב, רעידת אדמה. "ויעמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם", ממזרח, "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה ונסתם גיא הרי" יברחו לגיא "כי יגיע גיא הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש מימי עוזיה מלך יהודה" שזה היה רעידת אדמה איומה. "ובא ה' אלוקי קול קדושים עמך. והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור" מה יקרה אז? "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחורף יהיה" יצא נהר אדיר עד נהר פרת מירושלים ועד הים התיכון שיהיה בקיץ ובחורף קבוע, מהרעידת אדמה. "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" ש. בשביל מה צריך את כל הטרגדיה בשביל שיהיה שמו אחד? בשביל מה? ת. אני אסביר. אומר הרמ"ק, ר' משה קורדובירו. יש לך סבלנות? אני בשבילך ממהר. אגיד לך. את רואה? בדף מ"א, ניתן להשיג את הספר כאן מי שירצה, פה כתוב מה יהיה בסוף בדיוק. תסריט מדויק ש. מה שם הספר? ת. "אמונת ישראל". דף מ"ו, רק רגע, שניה, אומר כך, אומר, תקשיבו טוב. זה הוא אמר לפני 500 שנה על פי הנביא. הכל תסריט מדויק עד הסוף. כל המהלך. "בסוף גלותנו זה, קרוב לזמן גאולתנו, יתחזקו הצרות לישראל תכלית החיזוק", הצרות ילכו ויתחזקו תכלית החיזוק. "ויצר להם", יהיה כל כך צר לישראל, שיאמרו כך, "ויאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פנה. ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים וכל מי שמצא עצמו לו לשלל, גבור נוצח יקרא" מי שישרד יקרא גבור נוצח. מה הטעם? שאלת, "שהשכינה תדין את ביתה ויביאם על מסורת הברית, כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המובטח לנו ע"י הנביאים"

(01:51) איפה הרחמים בשמים מקטע 35 :

 המשך ממקטע קודם ש. לכן הקטסטרופה כל כך גדולה? ת. כן, כדי לזכך. נכון, את יכולה לעשות הפגנה. עכשיו, תקשיבי. ש. איפה בעל הרחמים? ת. אסביר ש. אל רחום וחנון ת. אסביר אסביר אסביר. תגידי לי, חברת חשמל טובים או רעים? טובים. למה חברת חשמל מיצרת חשמל? שיהיה אור שיהיה חום שיהיה מזגן שיהיה כוח. טוב. אבל היא אומרת חברת חשמל הטובה, אומרת: "תדע, אם אתה תכניס את האצבע לשקע, אתה תמות" והיא עושה תזזזז, סימן, תזזזזז. בא אחד, שמע את ההזהרה, סקרן. מכניס סיכה, תזזז אין. מי אשם? חברת חשמל הטובה או הוא? הוא. איך חברת חשמל לא רחמנית? נתנה אפשרות למות? מי אמר לו? התריעה, התרתה, עשתה מפסק, בא ההוא בכח רוצה כי זה מדגדג אותו. אמרו לבנ"א, אל תחלל שבת. אל תחיה בלי טהרה, אל.. עזוב, עזוב. טוב. חיכו לו שנה שנתיים שלוש וההוא מבסוט. מדגדג אותו. בסוף החשמל יפגע בו. מי אשם? הוא הכניס כל הידיים

(03:56)  התגשמות הנבואות בהסטוריה מקטע 36 :

 ש. לא ברור ת. אבל הצבור מורכב מפרטים. נכון. עם זה אסון אבל הוא מורכב מפרטים. עכשיו שים לב. אני אומר לך את הדברים לא כאילו נולדתי אתמול ואני עכשיו ממציא. שים לב. התורה עברה את המבחן שלה כבר 3300 שנה. נשארת רק כמה שנים אחרונות ושתי נבואות אחרונות. זה הכל. כל מה שהיא אמרה עד עכשיו התקיים. אז אני שואל אותך, אם הכל התקיים ונשארו שתיים, אני אפקפק? תבין. אנחנו אומרים בתפילת ערבית אחרי שאנחנו גומרים את התפילה אומרים: "אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו" נכון? אז מה אנחנו אומרים? שמשה רבינו, סליחה, בא לעמי"ש לפני שמוציא אותם ממצרים אומר להם "אחרי!" מה אחרי? בא זקן בן שמונים אומר "אחרי" לאן אתה הולך? יש פה מעצמת על. מצרים. כל אומות העולם כפופים לה. אתם עבדים. עם של עבדים. לאן אתה הולך? אחרי. היו צריכים להאמין לו שהוא מסוגל להוציא, נכון? ש. לא היה להם ברירה ת. מה זה? יצאו. בלי ברירה. יצאו? הוא צדק? הצליח להוציא? אמר: "אני אביא דם" פרעה אומר, נהיה דם? נהיה. אני אביא צפרדעים. צפרדעים. מה זה? מה זה? צפרדעים שומעים לו? מה זה, הכינים חברים שלו? אתה רואה הוא עושה את זה. הכל הם אומרים "אצבע אלוקים היא". זה לא פטנטים, זה אצבע אלוקים. למה? כי עשר המכות מראים שליטה גמורה על כל הטבע. על הים. על היבשה. באויר. על הגשמים. השגחה פרטית. להרוג רק את הבכורים? מי יכול לקלוע בול? מי יודע? גם את הבכורים שהיו מגוונים אחרים, גם מתו. איך הוא יודע? אז ראו כולם שכל מה שהוא אומר אמת. עכשיו תקשיב. הוא אומר נצא למדבר. מה נצא? יש סופרמרקט שם? יש היפרשוק? כמה, כמה ניקח אוכל? כמה זמן הולכים? "אחרי!" הולכים. אפשר לקיים עם שלם? אומר: "אל תדאגו. עלי. אני דואג לכל". עם שלם ארבעים שנה מליונים בני אדם שוהים במדבר ההבטחה: לא יחסר לכם כלום. וכך היה. רגע, אז אחרי שהם מאמינים רואים אמת. אומר: יהיה גילוי אלוקי. על ההר הזה תעבדון את האלוקים. יש גילוי אלוקי. עשרת הדברות. לא רק אנחנו רואים, אוה"ע רואים. מקבלים את התורה. אומר רגע, אתם תכנסו לארץ. אני לא אכניס אתכם אבל אתם תכנסו לארץ. ויהיה שמה עמים ואתם תכבשו את הארץ ותנצחו אותם. איזה עם נלחם? של עבדים. כמה מלכים יש פה? 31 מעצמות. נכנסים יהושוע וכמה אנשים, נלחמים ומנצחים. מה שהבטיחה התורה, הכל התקיים. אז מה אמרו לנו? אמונה, תאמין. מה ראינו אח"כ? אמת. מה ראינו אמונה? אמת. אמונה-אמת, אמונה-אמת, אמונה-אמת. כל מה שהאמנו היה בסוף אמת. כל מה שהאמנו היה בסוף אמת. נשאר עוד שתיים. מה אתם אומרים? אחרי 3300 שנה הכל בול בול בול, לא היה אמת? מן הקהל: חייב להיות הרב: זה, על פי, אתה מבין, תקשיב. עפ"י השכל הישר זה לא נקרא אפילו הימור. זה בטוח. אלא מה? האדם, כיון שהוא לא רוצה להשתנות, הוא רוצה להתעלות ואפילו (לא ברור) כן אתה יכול לחייך. תחייך. תצלם. אז הוא רוצה להתעלות עד כמה שאפשר כמה שיותר זמן להחזיק מעמד בעמדה שלו

(02:10) מדוע ה' מתייחס לקטנים כמונו מקטע 37 :

 ש. אבל אני שואל שאלה אחרת. אלוקים הוא כזה גדול כזה גדול. אנחנו כאלה קטנים ת. נכון ש. כמו חידקים בשבילו. ת. נכון ש. מה הוא צריך את זה בכלל? ת. ראית? זה מענותנותו של הקב"ה שמתעסק עם פשפשים כמונו. ש. זה אבסורד ת. נכון. אבל ראית איזה ענוה? מלך לא מדבר עם כל אחד. מלך, מה פתאום? אצל הקב"ה כתוב: "ואת דכא ושפל רוח". הקב"ה, מי שנמצא בדיכאון, בתחתית, בשוליים למטה, הוא מרים אותו. נותן לו צ'אנס. העבריין הכי גדול בשאול תחתית, הוא מוכן להוציא אותו. למה? כי בתוך שלו פנינה. אתה נשמה טהורה שלמה, ש. מה הוא משחק עם זה? מה הוא משחק את המשחקים האלה? ת.הוא טוב. הוא רוצה להיטיב. הוא טוב והוא רוצה להיטיב. מה הבעיה שלך לקבל טובה? ש. אני לא מקבל את ההסבר הזה. זה הבעיה שלי. ת. נכון ש. אני לא מקבל את ההסבר הזה. ת. למה אתה לא מקבל? כי זה מחייב. ש. למה? ת. כי זה מחייב. היה יותר טוב אם הייתי מגדיר אותו רע. היית מבסוט. ש. לא. הוא לא מתעסק בכלל עם הבני אדם ת. אבל איך תגיד שהוא לא מתעסק אם אתה רואה שהוא משגיח? אם אני רואה שהוא משגיח איך אתה רואה שהוא לא מתעסק? אם אני רואה ניסים פרטיים לאדם או לכלל האומה הזאת ביוצא דופן מכל אומות העולם, אז איך אני יכול להגיד שהוא לא משגיח? איך אני יכול להגיד שהוא לא מתעסק? איך עם שלם נרדף כל החיים שלו, והוא מפלס לו דרך בין כולם. כולם נכחדים נעלמים והוא נשאר בגלל שיש הבטחה שהוא ישגיח. "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". אז אני רואה לאורך כל ההיסטוריה שמשגיחים עלי. מה אני אגיד? זה לא הוא? מי? זה אני. אני אמרתי לטיל של סאדם הלו, הלו, לא פה, לך שם. אני עשיתי את זה?

(03:10) גיל העולם בתורה ובגאולוגיה מקטע 38 :

 ש. יש לי עוד שאלה ת. כן ש. לפי היהדות כמה זמן העולם קיים ת. 5757 ש. כל גאולוג אני לא יודע מה, יש דינוזאורים שחיו לפני 5 מליארד שנה. איך אתה מסביר את זה? ת. אני אסביר. ואם אני אסביר לך את זה, גמרנו? ש. מה ת. עוד לא, הא? אבל אני אסביר לך. תנו לי רק עוד שתי דקות בשביל היהודי הזה. תאמינו לי הוא בסוף יהיה צדיק ש. רק בסוד אני אגיד לך שאני חזן בבית כנסת ת. תגיד לי רק איזה בית כנסת אני אגיד להם שלא... עכשיו אני אסביר לך. תקשיב. אין סתירה עם תרצה, בין התורה למדע לגבי גיל העולם אעפ"י שאלה אומרים מליארדים ואלה אומרים כ- 6000. איך יכול להיות? כולם אומרים מספרים אחרים וזה תואם? אני אסביר לך. אדם הראשון. אדם הראשון שברא אותו הקב"ה, בן כמה הוא היה? ש. בן 18, 20 ת. בן עשרים. עכשיו שימו לב מה אני אמרתי, כשהקב"ה ברא את אדם הראשון, הוא ברא אותו באותו רגע. אז בן כמה הוא? בן רגע. אבל איך הוא ברא אותו באותו רגע? כבן עשרים. לא לקח תינוק עם חיתולים והתחיל לדבר איתו. לא, הוא לא שם לו מוצץ. ישר דיבר אתו. כשהוא ברא, הקב"ה את העץ שהוא אכל ממנו אחרי שעה, אדם הראשון, כמה זמן לוקח לעץ להיות עץ? ושיהיה לו פירות? כמה שנים? ש. כמה שנים ת. אז הוא ברא אותו באותו רגע כבן כמה שנים. כשהוא ברא את הנחש וכשהוא ברא את החיות ואת הבהמות הוא ברא אותם באותו רגע כבן כך וכך שנים. כשהוא ברא את העולם, הוא ברא אותו באותו רגע שהוא ברא, כבן כמה מליארדים שנים. על זה אומרת הגמרא שהקב"ה העמיד עולמו בקומתו ובצביונו ישר. הוא לא צריך לחכות השתלשלות של מליארדים עד שיהיה עולם. הוא בורא אותו עכשיו כבן... you understend? שיהיה ברור לכם שכל מה שאמרנו אמת לאמיתה. העם היהודי כבר קיים 3300 שנה אין לנו עוד הרבה זמן. הסיום. החכם יקפוץ לעגלה מהר, יצטרף לעמי"ש במכלול יזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן אמן.