עונש המבטל מצות תוכחה | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

עונש המבטל, מצוות תוכחה

נציב יום, רפואה שלמה, שפריר בן אורה

לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה

מסכת שבת, קיוט, למה חרבה ירושלים?

בגלל שלא הוכיחו זה את זה

היו שריה כאיילים

אומר על זה השלך הקדוש בהקדמה שלו

היו שריה כאיילים,

כל אחד דוחף את ראשו תחת זנבו של חברו

ולא מסתכל מה השני עושה.

במדרש כתוב

שמאלה שלא הוכיחה התחילה פורענות

וקפצה קטגוריה לפני כיסא הכבוד

ואמרה לפניו

ריבונו של עולם

איזה מהן נהרג על שמך?

איזה מהן נפצע מוחו על שמך?

איזה מהן נתן נפשו על שמך?

ככה באה עמידת הדין קטרגה והחריבה את ירושלים.

זאת אומרת, לא נמצאו אנשים שהיו מוכנים למות לכבוד השם,

להיפצע ולתת נפש.

על זה חרבה ירושלים.

ישעיה נביא ג' כתוב

אדוני במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו.

אם שרים חטאו, זקנים חטאו.

אלא הם על זקנים שלא מיחו בשרים.

לא רק שלא מיחו בשרים,

אלא אומרים אז מה אם הוא גנב?

העיקר הוא בונה בתי כנסת.

אז השם במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו.

בגמרא בשבת נה שואלת, אם שרים חטאו,

זקנים חטאו.

אלא זקנים היו צריכים למחות ולא מיחו.

אז לכן הם נתפסים בעוון.

ועכשיו דבר מדהים.

בויקרא רבה, פרשת קדושים כה, ובירושלמי מובא ברמב״ן על התורה.

למד אדם

ולימד

שמר ועשה.

זאת אומרת, אדם למד תורה ולימד תורה לרבים.

שמר ועשה.

שמר זה מצוות לא תעשה,

ועשה זה מצוות עשה.

בחור זייגזונד.

והיה סיפק בידו למחות.

הייתה לו אפשרות למחות ולא מיחה?

הרי זה בכלל ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת.

לא למד

ולא עשה

ולא שמר

ולא לימד לאחרים.

גורנישט מת גורנישט

ולא היה סיפק בידו למחות.

ומיחה?

הרי זה בכלל ברוך.

אז מה גודל השכר של האישה שאתמול דיברה?

יבא ביי ביי.

אז את אומרת, זה דבר גדול מאוד.

יש את אותו נוסח

שאומר היה סיפק בידו לעשות ולא עשה, להחזיק ולא להחזיק.

אבל פה זה הלשון מיחה ולא מיחה.

אז כל מה שעמדו בהר עיבל והר גריזים, כל ישראל קיללו אותו. מי שיש בידו למחות ולא מוחה, קיללו אותו כל ישראל.

משה רבנו ואהרון הכהן וכל הלוויים וכל השבטים

ואהרון ברית השם, כולם קיללו אותו בארור.

בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרים למלכות.

אחד מהם, על שהיה סיפק בידם למחות ולא מיחו.

אז גם מפסידים את הנכסים.

גמרא בסוכה כט.

בילקוט רות כתוב, אין הגזירה

אלא על מי שיש בידו למחות ולא מיחה.

בילקוט פרשת כי תישא כתוב על קן תאבה לארץ.

מפני מה?

מפני שאין מוכיחין את ישראל,

שנאמר אך איש אל יערב ואל יוכח איש.

הגמרא בסנהדרין צדיק ג'

יהושע כהן גדול

היה לבוש בגדי צועים

שהיו בניו נושאים נשים שאינן הגונות

ולא מיחה בהן.

אתם זוכרים, נתנו

פרשה ארוכה על

הדין הזה של מחייו, תוכחה.

עלי מת, בניו מתו.

הרבה מישראל מתו

בגלל שהוא לא מיחה בבנים שלו.

מה זה לא בך? הוא מיחה, אבל לא מיחה כראוי.

בניי,

אל תרעו, הוא אמר.

אבל לא מחה כמו שצריך למחות.

אז בגלל שהוא לא מחה כראוי, הוא מת, הם מתו, ועוד רבים מישראל נפלו חללים.

למה? שלא מחו גם בו, שהוא לא מוחה בהם.

בתנחומא בלק יט כתוב,

קח את כל ראשי העם והוקע אותם.

בראשי העם תלה על שלא מיחו בבני אדם.

אז בפרט תופסים את כל הגדולים, אלה שיכולים למחות ולא מוחים.

יש בידם והם לא עושים.

הזוהר הקדוש אומר,

חלק ג' דף מ' מי שבידו לא הוכיח ואינו מוכיח, נלקה בצרעת.

מחלות פנימיות.

וביקרא רבה כתוב ספר זבורי ישראל,

מה דרכו של שא לוקה באחד מאיבריו,

וכולם מרגישים, כל האיברים מרגישים.

אף ישראל אחד חוטא וכולם נענשים.

אחד יכול להפליל את כולם.

עד כדי כך שכתוב בתנא דמא אליהו,

אם היה בתוך העיר חוטא,

לבסוף הוא מגלה את כל בני העיר

מפני שלא היו מוכיחים את ישראל.

זאת אומרת, אם יודעים על מישהו שעושה עבירות והכול, ואף אחד לא מוחה בו, כולם שותקים, מה אכפת לי, מה אני מתערם, מה לי ולזה, מה פה פה פה פה פם,

כל העיר יכולה לסבול ולהגלות את כל העיר בכלל.

כותב הרמב״ם, פרק רביעי מלקו תשובה, הלכה ראשונה.

אחד מכ״ד דברים המעכבים את התשובה,

ארבעה מהן עוון גדול,

מה עושה אחד מהן?

אין הקדוש ברוך הוא מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל חטאו.

דבר ראשון זה המחתית הרבים,

כמו השסניקים.

ב.

המטה את חברו מדרך טובה לדרך רעה.

ג.

הרואה בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בידו,

הואיל ובנו ברשותו,

אילו מיחה בו היה פורש

ונמצא שמחתיאו.

ובכלל עוון זה כל מי שאפשר בידו למחות באחרים,

בן יחיד בין רבים ולא מיחה,

אלא יניחם בכישלונם, גם הוא בכלל זה.

וידוע מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

המחתיא את הרבים

אין מספיקין בידו לעשות תשובה,

וחטא הרבים תלוי בו.

אז מחתית הרבים

זה אחד,

ומי שיכול למחות ולא מוחה, דינו כמחתית הרבים.

החטא הקטן,

כשיסכימו עליו דעת הרבים,

שלא למחות בו,

הנה הוא זימה בעוון פלילי וחטא את הקהל כולו,

ולא ניתן למחילה אם לא בפורענויות הקהל,

בזה הוא היה עוון סדום,

מובא בשער העקידה, שער כ'.

זאת אומרת,

גם אם יש חטא קטן שכולם הסכימו עליו, זה לא חטא, עזוב, אבל תדבר על זה, אין מה לדבר,

היום זה ככה, אין מה לעשות,

מה אתה מתחיל פה, זה לעורר דובים, זה מה זה.

ושותקים מדבר הזה, אז זה נקרא זימה עוון פלילי וחטאת הקהל כולו,

ולא ניתן למחילה עד שתבוא פורענות על כל הקהל,

כמו שהיה בסדום.

שם אסרו חסד,

כולם שתקו, כולם הסכימו, הכל טוב ויפה,

עד שהשם שרף את כולם.

כל מי שאפשר לצוות לטוב

ולהזהיר מן הרע

ואינו עושה,

ובכלל מחטיא את הרבים

שאין מספיקין בידו לעשות תשובה,

כך מובא ביראים, עמוד היראה, סימן ל״ז, בסמ״ג,

בחובת הלבבות, בשער התשובה, סוף פרק ט', בחינוך, מצווה כ',

וכתוב שהוא רשע.

מי שאפשר לצוות לטוב

ולהזהיר מן הרע ולא עושה, הוא מחטיא הרבים לא מספיקין בלי לעשות תשובה, והוא נקרא רשע.

אז מי שמתיר נביילס וטרייפס ככה בחבילות,

אין לך מחטיא הרבים יותר גדול מזה?

כתבו התוספות במסכת ערכין דף טוז,

שהמונע עצמו מתוכחה הוא רשע גמור.

כתב הרמב״ם,

סוף פרק ט', מלקות מלכים,

אנשי שכם נתחייבו מיתה משום שראו את שכם גוזל את דינה ולא מחו בו.

אז כל שכם נתחייבו מיתה, 24,000 מתו

בגלל שלא מחו בו שהוא גזל את דינה.

בני נועה חייבים שבע מצוות, אחד מהם להעמיד דיינים, הם צריכים לעשות משפט.

אתה רואה שלוקחים, אני לא רוצה להגיד אפילו מה היה,

ולוקחים ועושים מעשים שלא יעשו,

ואף אחד לא מדבר.

שתיקה כהודאה, מסכימים עם העניין, אף אחד לא מוחה,

נתפסים כולם. 24,000 מתו

בגלל שלא מחו.

מה יש לנו יותר מדור המדבר? 600,000 מתו

שלא מחו במי?

בעשרת המרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה, לא מחו בהם.

כולם מתו.

שניים מחו בהם,

כלב בן יפונה ויהושע בן נון, הם היחידים שעלו לארץ.

מצינו בחכמים זיכרונם לברכה שיעקב אבינו נענש

על שלא נתן את דינה לעשו.

למה הוא יענש?

שאם היה נותן אותה לעשו,

אולי הייתה מחזירה אותו למוטב.

באנשיך הקדוש,

באור החיים הקדוש, בפרשת נוח אומרים שנוחי צדיק,

לא היה צדיק גמור.

מחמת שלא יצא להוכיח בני דורו.

אם היה עושה זאת כראוי, יכול להיות שהיה מחזיר אותם.

עכשיו, תשמעו עוד דבר מדהים. שוב פעם, רבנו חיים ויטל, אתמול אמרנו ממנו דבר מדהים, עכשיו עוד פעם.

אתמול למדנו מה?

בשם רבנו חיים ויטל, שמה?

שמי שמחזיר בתשובה מה?

מה?

למעלה אבוא?

בטח בשמיים. אז מה בארץ?

מעל

מתת. מתת. מעל המלאך מתת.

עכשיו אומר בספר שבחרם רבנו חיים ויטל,

שהארי, זיכרונו לברכה,

לא נתגלה זמן רב אליו,

מפני שהפסיק לדרוש ולהוכיח את העם בתשובה.

הוא היה בא אליו, הארי הקדוש, כל הזמן.

מדריך אותו.

תקופה מסוימת לא באה אליו. למה?

בגלל שהוא הפסיק לדרוש להוכיח את העם.

ואמר לו הארי הקדוש, כל מה שבאת לעולם הזה,

זה רק להחזיר את העם בתשובה.

אמר, הוא היה צריך להיות משיח בן יוסף.

הוא הפסיד.

היה צריך להחזיר בתשובה. הוא היה צריך לאסוף עשרה אנשים שאיתם ביחד הם יחזירו בתשובה.

שיג שבעה, לא הגיע לעשרה, והכול נתעכב.

כתב באורח חיים הקדוש פרשת בהר

על הפסוק, ואיש כי לא יהיה לו גואל.

פירוש,

אין איש אלא הקדוש ברוך הוא, ככתוב,

אדוני איש מלחמה.

אז נחזור לפסוק, ואיש זה הקדוש ברוך הוא.

כי לא יהיה לו גואל.

זאת אומרת,

אין איש שם על לב,

אין מנהל,

אין מי שמחזיק ביד האומה הישראלית להשיב אותה אל אביה שבשמיים.

מה יעשה הקדוש ברוך הוא,

אם אין אחד כזה?

כתוב ומצא כדי גאולתו.

אמרו חכמים זיכרונם לך שאיסורים.

זה יהיה התיקון של האומה להכשיר אותה,

ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית.

אז אם לא חוזרים בתשובה על ידי מי שנשלח להגיד להם דבר השם,

יצטרכו לקבל חלה על חלה, מכות,

איסורים, צרות,

חוליים, מה הכול.

למה?

כי איש, כי לא יהיה לו גואל.

אז מה יעשה? כדי גאולתו, מה הוא עושה?

נותן להם את האיסורים בלית ברירה.

החתם סופר אומר,

חטא בני אהרון

שמתו לפני השם

היה בשביל שלא עסקו בתיקון אחרים.

מאיפה לומד?

ממה שכתוב בפסוק, ובנים לא היו להם.

פירוש שהם לא העמידו תלמידים.

תלמידים נקראים בנים,

שזה העיקר, לתקן את זולתו.

וזה כוונת הפסוק,

וכל אדם לא יהיה

באוהל מועד בבואו

לכפר בקודש

עד צאתו,

וכיפר בעדו

ובעד ביתו.

פירוש

שום אדם לא יזכה להיות באוהל מועד העליון לעתיד לבוא,

בבואו לכפר בקודש עד צאתו,

במה שקידש את עצמו בלבד,

עד שיצא ידי חובתו העצמית,

אלא עד שיכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל בית ישראל.

פירוש יחזיר למוטב להיקרב לתורה אחרים מבית ישראל.

אחד כזה יזכה להיות באוהל מועד העליון.

ואם לא, לא.

הבאנו דרשה בעבר,

שהקדוש ברוך הוא לא רצה לברך את יצחק אבינו בזכות עצמו, רק בזכות אביו,

בגלל שהוא לא קרא יצחק אבינו לאנשים

להתקרב לבורא כמו אברהם אביו.

אז כל זמן שהוא לא קירב אחרים,

הוא לא היה ראוי לברכות.

רק אחרי שהוא אחז ויקרא בשם השם,

אז השם ברך אותו, ואז אמר

אבימלך

בוא עתה ברוך השם.

עתה, עתה, עתה, עתה, ברוך השם.

אם אדם לא מוכיח,

הוא נתפס בעוון.

מסכת שבת דף נד, פרתו של רבי אלעזר בן עזריה יצאה ברצועה בין קרניה.

פרתו של רבי אלעזר בן עזריה?

זה לא שלו הייתה, של השכנה שלו.

אבל כיוון שהוא לא מחה בה,

נקראת על שמו.

כי כל מי שאפשר לו למחות

לאנשי ביתו, ולא מחה, נתפס על אנשי ביתו.

באנשי עירו, נתפס על אנשי עירו.

בכל העולם כולו נתפס על כל העולם.

בירושלמי שם אומר ללמדך שכל מי שהוא סיפוקו למחות ואינו מוחק, כלכלתו תלויה בו.

הוכח תוכיח ולא תישא עליו חטא.

מי שלא מוכיח נתפס באותו עוון.

לא מוכיח באנשי ביתו, נתפס על אנשי ביתו. לא בעירו, נתפס על אנשי עירו. כל העולם מתחייב על כל העולם כולו.

כתוב בפסוק, והכרדתי ממך צדיק ורשע.

צדיק על שלא מחה ברשע.

למה הקדוש ברוך הוא מחריט גם צדיק גם רשע?

מילא רשע, אבל למה צדיק?

צדיק שלא מחה ברשע או כמו רשע?

במסכת שבת דף נה כתוב אצל פינחס,

כתוב בני בליעל ובני עלי בני בליעל,

השם רחם.

ראשית חוכמה אומר שכל אדם

שהוא רשע, אפשר לכרותו רשע בן רשע.

שכל בליעל שכתוב בתורה זה רשע.

אז כתוב בני עלי בני וליעל.

בלי יעל.

אז זאת אומרת,

אף שפינחס לא חטא,

מכל מקום היה לו למחות לחופני והוא לא מחה,

מעלה עליו וכתוב כאילו הוא חטא.

חופני ופינחס היו אחים, בני עלי.

במסכת סנדרין קג כתוב בצדקיהו

ויעש הרע בעיני אדוני.

בצדקיהו היה מלך צדיק, אז למה כתוב שהוא,

למה? שהיה בידו למחות ולא מחה.

ומי הרג אותם?

את כל אלה שמתו בפילגש בגבעה מתו שבעים ושתיים אלף איש.

שבעים ושתיים אלף איש. שבעים ושתיים אלף איש מתו.

מי הרג אותם?

פינחס.

אתם זוכרים את פינחס?

זה שקינל השם.

היה סיפק בידו למחות ולא מחה.

לכל מי שסיפק בידו למחות ואינו מוחה.

וכל מי שסיפק בידו להחזיר את ישראל למותה ואינו עושה.

מוכר תותים.

כל הדמים שנשפכים בישראל נשפכים על ידם.

כך כתוב בילקוט שופטים יב.

ובתנא דבאליהו.

ושם כתוב היה להם לסנהדרין.

ופינחס עמם.

דרך אגב, את הדרשה הזאת נתן הרב שפירא, זיכרונו לנחיה עולמבה, פה בכנס פעילים בשופר.

היה להם לסנהדרין ופינחס עמם שיקשרו חבלים של ברזל במותניהם

ויקביעו את בגדיהם למעלה מארקובותיהם

ויחזרו

בכל עיירותיהם של ישראל

יום אחד ללכיש,

יום אחד לעגלון,

יום אחד לחברון,

יום אחד לבית עין, יום אחד לירושלים.

וילמדו אותם.

ויתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם כולו,

שבראו מסופו ועד סופו.

והם לא עשו כן.

וכשעשו בגבעת בנימין דברים מכוערים,

מעשה פילגש בגבעה,

יצא הקדוש ברוך הוא לחריב את כל העולם ונפלו 72,000. ומי הרג אותם? במי הקולר תלוי?

באותם סנהדרין ופינחס אמיהם.

שמעתם?

לשון הרמב״ם, הלקוט דעות,

פרק ו' על החזן במצוות תוכחה.

וכל שאפשר לו למחות ואינו מוחה הוא נתפס בעוון זה,

כיוון שאפשר לו למחות בהם.

וכך גם פסק הרמב״ם, ביורי דעה, סימן ש״ל.

וזה לשון החינוך במצווה רלט.

ומי שבידו להשיבו ולמחות בו ולא מיחה,

נתפס על חטאו.

וזה דבר ברור מריבותינו וגם מן הכתוב.

והפסוק ביחזקאל אומר, פרק ל״ג פסוק ז״

ואתה בן אדם

ושמעת מפי דבר

והזהרת אותם ממני

ואומרי לרשע, רשע מוד תמות.

ולא דיברת להזהיר רשע מדרכו,

הוא רשע בעוונו ימות

ודמו מידך אבקש.

יכולת להזהיר את הרשע.

אני אסגור איתו את החשבון,

אבל גם את הדם שלו אני אבקש ממך.

יכולת להציל אותו.

ביחזקאל פרק ל״ד

הוא מדבר על רועי ישראל.

זאת אומרת,

המנהיגים של ישראל, שהם לא עושים את מלאכתם נאמנה,

אומר עליהם הפסוק, את הנידחות לא אשבותם ואת העובדת לא ביקשתם

ודרשתי צונאים מידם.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא יתבע את כל הרועים, הכוונה, כל המנהיגים,

שהם, רחמנא ליצלן, לא הוכיחו.

מהי הדינם של כל אלה היום בכנסת ואלה שלחות?

שאת השבת ויתרו עליה,

נותנים, איך קוראים לו? שיחללו את השבת, חופשי,

אין שום בעיה.

מה יהיה דינם?

ויתרו.

מה עם זה שיגייסו?

אין בעיה.

מה עם הליבה שהסכימו?

פעם רצו בחוץ-לארץ ללמד חצי שעה רק את השפה הרוסית.

אז סגרו את התלמודי תורה בשביל לא להכניס

חצי שעה ללמוד שפה.

עכשיו, לאו הכי הם גרים שם, הם צריכים לדבר בשפה הזאת.

לא הסכימו.

פה מסכימים, העיקר לקבל תקציבים.

על הכל מסכימים, בקיצור.

לא שומרים על שום דבר חוץ מהכיסא.

מה יהיה דינם? כתוב.

כתוב, ודרשתי את צוני מידם.

בשאלות תשובות חתם סופר,

כל ישראל הוא בכלל זהה,

דהיינו שנתפס על עוונותיהם,

כל שיש בידו למחות, קטן וגדול שם הוא.

אין פה חילוקים, כל אחד.

בספר הפרדס,

הגאון מהרב אפשטיין, זכר צדיק ברכה, מפרש את הכתוב, הוכיח תוכיח את עמיתיך,

וזה כדי שלא תישא עליו חן.

אז כדי שלא תישא אתה עליך חטותיו,

שאם לא תוכיחנו תיענש עליו,

כי כל ישראל ערבים זה לזה.

ורבנו בחייה כותב, שם שמיים מתעלה כשהרשעים חוזרים בתשובה,

שאם לא כן, הצדיקים נתפסים בעוונותיהם מפני הערבות.

ולכן,

ערבה,

שאין לה טעם ולא ריח, לא מעשים טובים ולא תורה,

מאגדים אותה באגודה עם הלולב.

צריך לקרב אותם

ולהוכיח אותם.

ובספר ויברך דוד, מהמחבר,

בחלק א', סימן קב', הוא העריך לבאר שמחויב גם להוציא ממון על מצוות תוכיחה.

מעיין שם, האם זה חומש מנכסיו?

כי על שאר מצוות עשה,

או דווקא את כל ממונו, כעל מצוות לא תעשה.

כי כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה,

נתפס על אותו עוון,

וכאילו אמר בפועל על אותם איסורים.

אז אם אדם לוקח דיסקים ומחלק אותם לאנשים כדי להוכיחן,

יכול לצאת בזה ידי חובה.

כי אם הוא לא יודע לדבר טוב, להסביר, לשכנע,

יתקילו אותו.

אז הוא מסר.

ישמעו לא ישמעו, זה לא עניינך. אתה יצאת ידי החובה בזה שנתת לאדם את האפשרות

שהוא ידע מהי האמת.

אז רואים עד כמה זה חמור אם אדם לא מוכיח,

הוא נתפס בעוון פשוטו כמשמעו.

מי שמוכיח מחלתו גדולה לאין שיעור, למדנו אתמול,

ומי שלא, למדנו היום.

וצריכים לבחור מה הדרך.

רבי חנניהו בר-איושי אומר,

ורצו הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

להפיק אוכל רבע עולם תורו ומשפחות שנה,

אמור אדם אבו סלומה,

נשנגו יגדיל תורו ויעדיר.