נציב יום: מתנת יום הולדת, אורי מאיר בן הילה, יגדל להיות יהודי טוב וצדיק, בבריאות שלמה בכל האיברים והגידים מהרה.

אנחנו נאמר את המזמור שעליו מדבר ה"חפץ חיים": "למנצח אל הנחילות מזמור לדוד" רש"י אומר: "מה זה "אל הנחילות" כמו גייסות נחילים נחילים כמו דבורים של סיעת ... אנשים רשעים! "אמרי האזינה השם בינה הגיגי" אני צריך לשאול צרכיי לפניך, ואין בי כוח להתפלל לפניך, והדאגה עצורה בלבי "בינה הגיגי" תבין את הגיון לבי. "הקשיבה לקול שוועי מלכי ואלוקי כי אליך אתפלל, השם בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך ואצפה" בבוקר אני קורא לך עליהם על הרשעים, כי זה עת משפט בהם ברשעים,

כמו שנאמר: "לבקרים אצמית כל רשעי ארץ, היה זרועם לבקרים, כי בבוקר בבוקר יעבור, בוקר ואערוך לך" את התפילה הזאת אני עושה מערכה כלפיהם ואצפה שתעשה בהם משפטים, "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע" נאה לך לאבד את הרשעה מן העולם, כי אצלך לא יגור רע, "לא יתייצבו הוללים לנגד עיניך שנאת כל פועלי און" כל המשתטים הם לא יתייצבו לפניך, ואתה שונא את פועלי האון. "תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה" זה עמלק וזרעו, "יתעב השם" ואז "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" אני אבוא להודות לך ברוב חסדך, שהפלאת עלינו להראותנו כמה מהרשעים.

"השם נחני בצדקתך למען שוררי" אלה שעוממים אותי ומצפים שאבגוד בך, ועל ידי זה תעזבני, "הישר לפני דרכך" תיישר לי את הדרך לפניך. "כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות" הם נראים אהבים והם בעצם אויבים, המחשבות שלהם מרמה. "קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון" הם רוצים לבלוע כמו קבר פתוח גרונם לבלוע את היגיעה של אחרים, כמו קבר שבולע את הגוף. "ויחליקון דברי חלקלקות" אולי פה רמוז כל העניין של הרשעים, שלא מדברים, אין בפיהו נכונה וקרבם הוות" כל המחשבות שלהם זה מרמה, קבר פתוח גרונם איפה הקורונה פוגע? בגרון, בהתחלה שיעול יבש ואחר כך לריאות, לשונם יחליקון - אז העונש הוא דוקא שם.

"האשימם אלוקים יפלו ממועצותיהם, ברוב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך" הם יועצים על ישראל עצות רעות, אבל ישמחו כל אלה שחוסים בך. "וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך" אתה תגונן ותסוכך על הצדיקים שהולכים בדרך התורה, נגד הרשעים המנסים להסיתם, ויעלצו בך, שיראו שאתה תברך את רעיך ואוהביך. "כי אתה תברך צדיק השם כצינה רצון תעטרנו" אתה תסובב אותו בנחת רוח את מי שהוא צדיק, ותקיף אותו משלוש רוחות". עד כאן זה המזמור שעליו מדבר דוד בשביל כל ישראל. החפץ חיים מבאר את הפסוקים: "הקשיבה לקול שוועי מלכי ואלוקי כי אליך אתפלל, השם בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך ואצפה" אז אמרנו יש וירוס קטן, יש וירוס גדול,

אמרנו לאמנון לוי: "וירוס - זה קטן, יש את הוירוס הגדול שאף אחד לא מתעורר אליו זה יצר הרע!".

אז אומר החפץ חיים: "והוא ממש כמו "צופה", שמעמידים בראש המגדל לראות אם בא האויב. ידוע שהצופה יש לו משקפת לרחק ולקרב, והיצר הרע גם הוא ערום גדול, מתנהג באופן זה, מגדיל ומקטין, מרחיק ומקרב. כשיצר הטוב מייעץ לאדם לעשות דבר טוב, ויצר הרע רואה שהוא יכול לפתות אותו –הנה מה טוב. ואם הוא לא יכול? על כל פנים הוא מקטין ומפתה אותו שהדבר הזה ההההה.... זה לא דבר כל כך טוב, ומפיל עליו עצלות ותרדמה כדי שיעשה על כל פנים את המצווה בלי שמחה, בלי זריזות. וכן כשיש דבר עבירה: יצר הטוב מנסה למנוע את האדם ממנה, יצר הרע מקטין אותה, אהההה.... זה לא כל כך עבירה כמו שאתה חושב,

לפעמים מפתה אותו שזה בכלל לא עבירה, שולח שלוחיו, את כוח החמדה, את כוח התאווה, את כוח הכעס, לפי העניין שצריך אז, לזרז אותו לסיים את העניין כפי רצונו בזריזות יתרה לעשות את העבירה. ולפעמים כשהוא רוצה לדבר לשון הרע על חברו, כשהוא רואה עליו איזה דבר שהוא לא טוב כל כך, אז הוא מסתכל בזכוכית מגדלת, ומגדיל את העוולה מאוד מאוד, לכן כשהיצר מפתה אותו להתגאות, אז הוא משתמש בכל מיני עצות:

שיש לו מעלות טובות, והוא צריך להתגאות בהם, ועל כן הוא משתמש בזכוכית מגדלת. אז פעם הוא מגדיל ופעם הוא מקטין, פעם הוא מרחיק פעם הוא מקרב, ועל עבירות שהוא יודע בנפשו שהוא עובר עליהם - אז הוא מקטין לו אותם. ובאמת הדבר צריך להיות בהפך: על הפעולות של החברים - "בצדק תשפוט עמיתך" ועל הפעולות של עצמו - אפילו אם טובות כפי שנראה לו, שיתבונן בהם היטב לא ירמה את עצמו, כי הוא ימצא בהם הרבה מיני פחיתויות, שהוא לא השלים את כל המצוות על כל הפרטים הצריכים, או שהוא עשה אותם בהתפארות, ואפילו אם עשה אותם הכל כדין, מה הן חשובות כנגד כל הטובות של הבורא כל ימי חייו.

הרי אומר רבינו בחיי: "גם אם אדם יעשה את כל תרי"ג מצוות כל ימי חייו - הוא לא יכול לשלם אפילו על טובה אחת שעשה לו הקב"ה בימי חייו!". וכבר מובא במדרש פסוק מפורש: "כל עמל אדם לפיהו" הלואי שכל המצוות והתורה של האדם יספיקו רק מה שמוציא בפיו, או למה שמכניס בפיו, וכל שכן, אם נתבונן על כל הפעולות המגונות שהוא עשה כל ימי חייו, עדיין לא שב עליהן כראוי - ואז מה הן חשובות נגדם מעט המצוות מה שהוא עשה מול כל מה שהוא עדיין לא תיקן.

וכבר כתבו מוני המצוות: "שיש מאוד להיזהר לא להיות צדיק בעיניו, עם מה שנאמר בפסוק: "אל תאמר בלבבך בצדקתי הביאני השם לרשת את הארץ הזאת, זכור אל תשכח את אשר הקצפת את השם אלוקיך. וזה שייך גם בכל אדם, שיזכור את הפעולות הרעות שעשה בימי חייו ולא יתגאה. וכך אומר גם ירמיה הנביא לעם ישראל: "איך תאמרי: "לא נטמאתי", ראי דרכך בגאי, דעי מה עשית!"

ישראל מכחישים: "מה עשיתי? מה עשיתי, איפה נטמאתי?"

אומר: "מה, מה, "בעל פיעור" מה עשיתם בגיא... דעי מה עשית! אתם חיים בהכחשה",

כמו שאמר דוד המלך: "וחטאתי לנגדי תמיד" זה הפטנט, תמיד לזכור "וחטאתי לנגדי תמיד". אל תתרברב שיש לך מצוות, ועשית וזה... גם אם הם יהיו שלמות תזכור כמה כנגד זה יש לך עבירות. ועוד יש ליצר הרע עצה הפוכה מזה, כשהוא רואה שעשה אדם כמה וכמה עוונות חמורות, שאין יכול שוב לפתות אותו להקטין אותן בעיניו, כי אדם כבר מודע שעשה עבירות חמורות יותר, אי אפשר לעשות מהן קטנות, ויצר הרע פוחד שעכשיו בגלל שהוא יודע שהוא עבר את הגבול הוא יחזור בתשובה, אז הוא חוזר לצד השני, לא מקטין אותם, אלא מגדיל אותם יותר ממה שהם, ומפתה אותו ברעיוניו

-          "די אין לך תקנה, לא יעזור, כאלה עבירות עשית? בחיים השם לא יקבל אותך!"

ומייאש את האדם שלא יוכל יותר להרפא,

כמו שרופא אומר: "יש לך שלושה חודשים, יש לך חודש תלך תהנה מה שאתה יכול להתראות!" עצות של רופאים חילונים, "ולך תיהנה בעולם".

אתם שומעים היום כל הזמן על הקורונה נכון? אז כל הזמן מדברים מה מדברים?

-          "צריך להתרחק שתי מטר, צריך זה... צריך לרסס אלכוהול, צריך לעשות ככה צריך להיות בבידוד", פה זה שם....

מה העצות? העצות הם כל הזמן איך לטפל כל הזמן שהוירוס לא יידבק אליך, ושתתגונן מפניו וכו' וכו'. אבל הוירוס הוא לא הבעיה, הבעיה זה השורש שהביא את הוירוס, מי מטפל בזה? מי מודיע לציבור מה צריך לעשות בשביל לטפל בשורש הבעיה. אם נעקור את השורש – לא יהיה וירוס, אבל אם נתמודד עם הוירוס אז אחד הוא יכרה והשני לא, וזה אחר כך וזה לא עכשיו, וזה ככה וזה הולך... אבל הוא נמצא! אז מה כל הזמן נישאר ככה עד החורף הבא? אלא צריך לטפל בשורש. אבל מה עושה יצר הרע? כמו שאומר יחזקאל הנביא: "אתה בן אדם אמור אל בית ישראל כן אמרתם לאמור, פשענו וחטאותינו עלינו, ובם אנחנו נמקים, ואיך נחיה?" עם ישראל אומרים:

כמו שהיצר מפתה את האדם: "די! אתה אין לך צ'אנס לא יעזור שום דבר" הפשעים והחטאים הכל עלינו דבוק בנו, ואין תקנה אנחנו כבר נימק בהם, זאת אומרת די האדם מאבד את גופו ואת חייו והכל והוא ימות. "ואיך נחיה?" אם אנחנו כבר נמקים, די אין סיכוי.

אז הקב"ה אומר ליחזקאל: "אמור אליהם: "חי אני נאום השם!", נשבע השם, "חי אני נאום השם אלוקים אם אחפוץ במות הרשע" אני לא חפץ שהוא ימות, "כי אם בשוב רשע מדרכו לחיה שובו שובו בית ישראל". זאת אומרת:

הקב"ה אומר: "הוירוס לא בא בשביל להרוג אתכם, הוא בא לעורר אתכם, לזעזע אתכם להפחיד אתכם, שכחתם שיש בורא לעולם שיש בעל הבית על בריאה!", אז הנה הוא מראה לכם שעל כל העולם הוא יכול להשבית אותו ברגע אחד עם וירוס קטן בלתי נראה. ומרססים את הרחובות ואת הבתים ובכל ולא יודעים איפה הוא, נלחמים עם מי? את מי אתה מחפש את הוירוס? תחפש מי שלח אותו, זה כמו כלב, זרק עליו אבן, קופץ על האבן, לא האבן פגעה בך! מי שזרק את האבן פגע בך, לא אנשים מחפשים את הוירוס – את האבן, מה עם זה ששלח? מה השורש, מה הסיבה, למה הוא זרק עליך? לא מתבוננים.

"ובאמת כאשר שב האדם להשם, חוזר הקב"ה ומקרב אותו כאילו לא חטא, כאילו לא חטא מעולם, ולא יזכיר לו מאומה בעוונות הראשונים, כמו שאמרנו היום: "השם, השם אל רחום וחנון", שלוש עשרה מידות של רחמים, שני שמות: "השם - אני הוא קודם שיחטא האדם. השם - ואני אחרי שיחטא וישוב", אני לא כמו מידת בשר ודם. אחד חוטא נגד חברו, ושב אחר כך מבקש ממנו מחילה, אף על פי כן הוא כבר לא חוזר להיות אתו באותה רעות כבראשונה. אבל הקב"ה אינו כן, אם אדם עושה תשובה אמתית - ממש כמי שלא חטא מעולם. והפסוק אומר בירמיה: "אם תשוב ישראל נאום השם אלי תשוב, כי חסיד אני נאום השם" ורש"י אומר: "אלי תשוב" אלי - פירושו תחזור לכבוד ולגדולה שלך הראשונה שלך בעיני".

אומר החפץ חיים: "ודע אחי, שכל הדברים האלה שכתבנו למעלה, שיצר - הרע מרמה את האדם, זה רק בגלל שהאדם מסולק מן התורה, אם אדם לא לומד תורה - זה הגורם שיצר - הרע יכול לפתות אותו להטעות אותו להגדיל לו ולהקטין לו, לשחק איתו איך שהוא רוצה. כי אדם שמסולק מן התורה, הוא ממש כמו שמי שנטלו ממנו את מאור עיניו. כתוב בפסוק בתהלים: "מצוות השם ברה מאירת עיניים" המצווה של השם התורה הקדושה היא ברא היא ברורה, היא מאירת עיניים. מפה שמי שאין לו תורה - אפילו שיש לו עיניים אינם מאירות, הוא לא רואה בהם טוב, ואיש כזה יוכלו רמאים לרמותו, ולהוליך אותו על כל המכשולים, בבורות והפחתים, ולהפקיר את נפשו העלובה

ולומר לו: "זה בסדר תלך תלך תלך".

אבל מי שיש לו אור בעיניים של התורה, אי אפשר לרמאות אותו, לא יצרו לא חבריו ולא סביבתו. על כן העצה בעת הזאת, בפרט שיש את הבידוד כמו שאמרנו אתמול, זה לנצל את זה ולשבת וללמוד, לקבוע עתים כל יום כי השם בוחן. הנה אתה בבית, פיטרו אותך, הנה יצאת עכשיו לחודש ימים ותקבל תשלום, מה תעשה עכשיו? ועל ידי אור התורה שהאדם יכניס בלבו, יוכל לדעת מה שלפניו ולא יוכל יצרו לרמאותו, ואז אשרי אדם ואשרי חלקו!". זאת אומרת כל אחד מאתנו צריך להתעורר כמה שיותר, להבין את המסר שהקב"ה שלח אלינו. כל העולם במצב של פחד, לא יודעים מה ילד יום!

באיראן - כבר מדברים שיכולים למות שלוש וחצי מיליון, בגרמניה אומרים: ש-70% ידבקו, בבריטניה - עשו טעות! חשבו שיתנו לאנשים ללקוט בוירוס וככה יתחסנו, בסוף הבינו שזה טעות, עכשיו חוזרים בהם, כבר אחרו את הרכבת, באיטליה - המצב גרוע! ובעולם זה ממשיך להתפתח, כל אמריקה כבר מנוגעת, וכן הלאה זה הולך וגודל. ואם יבינו מהר לפחות היהודים שצריך לחזור בתשובה, וכל מה שאמרנו במזמור הזה על כל הרשעים, שמנסים להרחיק מהקב"ה, לעשות נגד הקב"ה, בחילולי שבת בכל הדברים שכבר ציינו בדרשות הקודמות,

אז אנחנו מבקשים שהקב"ה: שיטפל בהם אם לא יחזרו בתשובה, בשביל שיתראה לעיני כל, איך הקב"ה מנהל את עולמו בצדק ובמשפט. ואנחנו צריכים להודות לקב"ה שמעורר אותנו, כי כל פעם שהקב"ה שולח אלינו איתות מעין זה - אנחנו צריכים להתעורר, אין מה לעשות! הוא מחכה 2000 שנה, 2000 שנה "קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי! פתחי לי, פתחי לי"

-          לא מקשיבים לא עונים לו ולא כלום,

קורא לנו בכל לשונות חיבה: "פתחי לי! פתחי לי, פתחי לי",

-          שום דבר, לא פותחים

-          "אין בעיה אני אסגור אתכם בבתים עכשיו, אל תפתחו, אבל תישארו בפנים לא לצאת, אין שכל!".

דופק? תפתח! "כן כבודו, מה להתעורר?" בסדר, מה הוא מבקש שתיכנס בסוף לגן עדן, מה הוא רוצה, מה הוא מבקש ממך לטובתך? "בשביל מה הבאתי אותך בכלל לעולם? בשביל להסתובב, לטייל, לקשקש, ללכת לתיאטרון, ללכת לסרט ללכת זה... לבזבז את החיים? מה, אתה בהמה? מה בסוף בהמה מתה אין לה המשך, אתה יש לך המשך, אבל לא יהיה לך המשך, כי אתה עשית במקום את המטרה שאתה באת אליה, אתה עשית משהו אחר, חיית חיי בהמות, לרעות באחו, לאכול, להשתזף בשמש וכו', נו פרה. אבל לא השביל זה באת, ניתנה לך נשמה מה שאין לבהמות, בשביל להכיר את מי "שאמר והיה העולם"

ומה אתה עושה? אתה רק מכיר את עצמך מגדל את עצמך, ו"כוחי ועוצם ידי", ו"אני מגיע לחלל ואני עושה ככה, ויש לי לוויינים, יש לי אייכון, ואני יכול לדעת זה וזה... כל הכבוד לך, יפה, מה התכלית אבל?"

אז הקב"ה אומר לך עכשיו: "בא באבא מותק בא, נשפיל אתכם עכשיו, אין לכם נגנה מזה, עד שתמצאו חיסון, זה לא פותר כי אני אחרת, יש סארס ויש בארס ויש שמות ויש "שפעת עופות", ויש "פרה משוגעת", לא חסר שמות, יהיה שם חדש, אתם חושבים שתתמודדו? אני אכניס מוטציות חדשות בוירוס, אבל כדאי לכם להבין למה אני שולח, אל תקפצו על האבן, תתבוננו מי שלח אותה, מי זרק אותה עליכם? אם תטפלו בשורש - תוכלו להירפא, לא תטפלו? המשך יבוא!

 "רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".