בנתיבות החיים - יז | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בנתיבות החיים שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטא בענייני נישואין ושלום בית

בשם השם נעשה ונצליח אנחנו ממשיכים בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים בענייני קדושת הבית

הכותרת להיום ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

נצייר לעצמנו בית יהודי במהלך סעודות שבת הילדים כשתילי זיתים סביב לשולחן

מתענגים במאכלים משובחים

וקולם מתרונן בשירי שבת והודיה להשם יתברך

כמה נחמד ונעים לשבות בבית שכזה

בית כזה הוא מעין בית מקדש

השולחן הוא מזבח

שירת הילדים כשיר ושבח והודיה להשם יתברך

אותם שרו הלוויים

והמתענגים במאכלים המשובחים

אלו הם הכוהנים

שהיו אוכלים

מכל החלקים

הזרוע לחיים וקיבה וכו'.

והתורה הקדושה מלמדת אותנו שגם מקום שיש בו מאכל ומשתה ניתן להתעלות בו למדרגה של בית מקדש

ובלבד

שתהא השכינה הקדושה שורה בתוכו.

כל בית יהודי הוא מקום להשראת השכינה הקדושה

כדוגמת בית המקדש

ועשו לי מקדש אומר הפסוק ושכנתי בתוכם

וברם ישנם כמה וכמה מדרגות

לדוגמה ישנם בתים

שהם כדוגמת העזרה שהייתה מקודשת

ישנם בתים שהם כמו לשכת העזרה

ישנו בית שהוא בבחינת לשכת הגזית

מקום מושבם של הסנהדרין הקדושים

ויש בית שהוא כמו הלשכה הגדולה

אחד ממקורות המים והעזרה

בעזרה

יש בית שהוא בבחינת בית המוקד

שהיה משמש למקום התכנסותם של הכהנים

יש בית שהוא כדוגמת בית אבטינס

שהייתה הלשכה בה מכינים את סממני הקטורת

יש בית שהוא כמו לשכת הנזירים

והאחר הינו כדוגמת לשכת העצים

ולדאבון הלב ישנו גם בית שהוא כמו לשכת המצורעים

ועוד כהנה וכהנה בתים רבים ומגוונים לסוגיהם

לכולם צריכה להיות מטרה אחת ומשותפת

להשרות

את השכינה בבית הזה

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכיו

וכפי שמבארים חז״ל הקדושים בתוכו של כל אחד ואחד

אולם ישנו בית מיוחד ועולה על כל הבתים כולם

והוא המקודש ביותר מכולם

והנשגב מביניהם והוא מכונה קודש הקודשים

לדוגמה אצלנו קודש הקודשים זה חדר השינה

של האבא והאימא

לחדר השינה לא נכנסים הילדים

לחדר השינה אין לזרים מה לחפש בתוכו

חדר השינה הוא סגור

שמה נכנסים לפני ולפנים רק

מי שמכונה

בגדר של כהן ובביטוי המיוחד הזה

מי שנכנס בו דווקא בבגדים מיוחדים בבגדי לבן

והם יחדיו באותה נשמה הבעל

לצד אשתו

ובין לקודש הקודשים לבין הקודש

הייתה לה

אי אפשר להגיד חתיכת בד

כי זה לא חתיכת בד אלא הייתה

פרוכת מיוחדת

וכל זאת

תפקידה היה לכסות

את הקודש פנימה כדי שזרים לא ייתנו את עיניהם

לתוככי קודש הקודשים

כי כבר הזהירה התורה ואמרה והזר הקרב יומת

מי שמתקרב פנימה אל קודש הקודשים חייב מיתה

וראינו

בפרשיות שנעסוק בהן

בשבת הקרובה חרמות קדושים

על שני בני אהרון

שאף על פי שהיו בדרגה גבוהה ביותר

דקדק איתם הקדוש ברוך הוא כחוט השערה

כפי שמדקדקים הצדיקים עד כדי כך שמשה רבנו אומר לאהרון הכהן לא ידעתי

שהם עד כדי כך גדולים וקדושים וצדיקים מאיתנו

היו בטוחים אהרון ומשה שהם בשיא הגבהות

בשיא ההתקרבות והקדושה להשם יתברך

לא בפועלם בעצם פועלם האישי אלא בעצם עבודתם התמידית

להיות דבקים במטרה להיות דבקים בשכינה הקדושה

בה השם יתברך

אבל וראה זה פלא שני הנערים הללו

בקרובי אקדש כפי שכותב הפסוק

עוברים את דרגתם של משה ואהרון שהם

נהיים ונהפכים לסמל ודוגמה אישית

ואזהרת התורה והזר הקרב יומת

מי שיקרב לשמה צריך זהירות

צריך בדיקה

צריך דקדוק אחרת חס ושלום לא יחיה

ובקודש הקודשים הייתה לה אבן

ועל האבן הזאת היה מונח ארון ברית השם

בתוך הארון הניח משה רבנו את שני לוחות הברית

ויש שאומרים שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון כפי שאומרת הגמרא

וקודם לכן הייתה צנצנת המן וגם המטה של הארון

שפרח ויוצא ציץ וכו'.

הארון שעשה משה רבנו גובהו

אמה וחצי רוחבו אמה וחצי

אורכו שתי אמות מחצה.

הארון עשוי מבפנים ומבחוץ מזהב.

על הארון יש נזר זהב כמין כתר.

הכתר הזה הוא למעלה משפתו

וארבע טבעות זהב מקובעות שם בארון

ובהן נותנים את מה את הבדים

כדי שלא יהיו זזים משם לעולם

ואותם לכאורה

במרכאות נושאים.

אבל האמת היא שהארון היה נושא את נושאיו.

ומי שחשב אחרת שהוא זה שנושא את הארון

אחת דתו להמית

היה מת.

על הארון נמצאים שני דמויות.

האחת דמות של זכר והאחרת דמות של נקבה.

הקרויים קרובים

והינם פורסי כנפיים שוחחים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו.

וראה זה פלא והיה נס כשעם ישראל אין

בהם את הקרבה, אין בהם את האחדות.

הקרובים היו הופכים את פניהם.

זה דבר גולמי, זה דבר שיצר אותו משה רבנו, אומנות.

והאומנות הזו יש בה חיות.

היא משנה על פי מעשיהם של בני אדם,

על פי מעשיהם של עם ישראל.

ועל כן איש ואישה שזכו,

שביתם הוא כדוגמת קודש הקודשים,

הינם בגדר של קרובים.

והיות ובית המקדש מעט זה חדר השינה שלנו, זה הבית

שהוא מושתת על אדני התורה והיראה,

אנחנו חייבים ליישם בו עקרונות של בית המקדש.

אנחנו חייבים לנהוג בו כדוגמת

ההנהגה והקדושה ששררה בקודש הקודשים בבית המקדש.

והערך המיוחד והנפלא של הבית היהודי הוא בכך

שכל הבתים כולם טובים,

אבל מעמדו של הבית היהודי הוא בשני מילים, קודש הקודשים.

וכפי שאומר הפסוק ועשו לי,

אומר רשי על המקום לי, לשמי,

כל פעולה שאתה עושה לכבוד השם יתברך,

כל מעשה שאתה עושה לכבוד השם יתברך,

הן בגשמיות

וכל שכן וכל שכן ברוחניות.

כי לא מקימים בית עבור ממון,

לא נושאים אישה עבור יופי או שאר תענוגות עולם

שהן חולפות להם.

מוסד הנישואין היהודי מטרתו להרבות באמצעותו

כבוד שמיים לקדש את הבית עבור בורא עולם.

זה מתחיל במטבח,

זה עובר לסלון וזה גולש פנימה לקודש הקודשים, לחדר השינה.

בעולם החילוני זה מוגדר כחדר המיטות,

חדר שכל כולו תאוות,

כל כולו גשמיות, כל כולו חיות

כדוגמת בעל חיים.

לעומת זאת,

אצל יראי השם וחושבי שמו,

החדר הזה הוא קודש הקודשים,

כפשוטו וכמשמעו.

את הכול צריך לרומם ולקדש בשביל הקדוש ברוך הוא,

ואפילו את עצמנו.

ובבחינת ונקדשתי בתוך בני ישראל,

כי מטרת הנישואין היא להביא לעולם חיים חדשים,

שאף הם יהבו סולם של ערכים,

שהוא בגדר מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו.

הם יודעים לרדת כשצריך,

אבל כל שאיפתם זה כל הזמן לעלות ולהתעלות, לעלות ולהתעלות.

וכשיודעים להעריך את המתנה הנפלאה הזאת,

אותה העניק לנו הבורא,

המתנה הקרויה בשם בית,

אנחנו נזהרים בשמירתו ומתאמצים לכוון את כל דעתנו, רצוננו, כוחנו ומאוויינו לבניית בית

הקרוי בגדר של תל פיות.

בית שכל הפונים אליו

נושעים ממנו, מושפעים ממנו, מקבלים ממנו.

כך

ורק כך יקל עלינו לשמור את הבית מפני עין זרה,

שלא תשלוט בו.

לא אחת אנו רואים משפחות המאבדות את בתיהן

בגלל

הבלי העולם ותענוגותיו.

בהיסח הדעת קל הן מבטלות את הערך האמור

להיות בעבורן קודש הקודשים של חייהן.

הם מפסידים את הכול,

את כל הדמיונות ואת כל השאיפות

ואת כל המאוויים, והכול, הכול הופסד.

בין רגע אחד, וכל זה

כי המטרה הייתה בית גשמי במלוא העוז והתעצומות.

וכבר אמרו רבותינו שאילו היו יודעים הגויים עד כמה בית המקדש מועיל עבורם,

לא היו נלחמים ובאים ומחריבים אותו.

והדבר הוא גם נוגע לנו למוסד הנישואין

עבור כל נפש ונפש.

אם נדע כמה בית בריא בונה את האדם,

אם נדע כמה בית בריא

נותן

אבן של יסוד

והשתתה אמיתית ליסודות ערכיים ונצחיים בעבודת השם יתברך,

בדבקות בהשם יתברך, ביראת שמיים,

בלגדל זרע ברך השם,

זה ייתן לאדם כוחות ותעצומות נפש.

ואף אחד לא היה מעז להחריב בית שכזה אלא אדרבא הכל היו מתאמצים

לשמור ולהגן עליו

כבבת עיניהם.

ואם כבר עסקנו בעניין של הפרוכת,

המזמור

בכל ראש חודש אומר גבול שמת בעל יעבורם

בל ישובון לכסות הארץ.

הקדוש ברוך הוא שם

גבול המים

עד כאן

אמורים להגיע המים

בבריאת העולם

כל העולם כולו היה תוהו ובוהו

וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים

העולם ברובו היה מכוסה במים

עד שהקדוש ברוך הוא אמר ייקבע מים אל מקום אחד

ותראה היבשה.

הנקודה המאפיינת את הבריאה

היא ההבדל בין

הזמן שהעולם היה תוהו ובוהו

לבין שאר ימי הבריאה.

התשובה לכך היא הגבול.

הגבול הוא אפיין את כל המציאות בה העולם

היה קיים

ובה אנו נמצאים וחיים.

בתורת הסוד,

חכמי הקבלה,

באחד מן הדרכים שלהם התוו דרך

ואמרו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם.

האור אינסוף ברוך הוא ירד

והשפיע על כל העולמות כולם

אבל בשלב מסוים

היה צמצום של האור והצמצום הזה של האור הוא לא נחסר אלא הוא התנקז הצידה

בצורה שווה ועגולה

והצמצום הזה עד היום הזה מחזיק וזהו האור המקיף

שהוא מגיע מהאור אינסוף ברוך הוא,

הוא מגיע מהקדוש ברוך הוא.

גם הצמצום הזה הוא מגדיר לנו גבול מסוים

והוא בעצם הנקודה הראשונה של המציאות

ולאחר מכן שלב אחרי שלב גבול אחרי גבול

נברא כל העולם כולו.

בתחילה העולם שרוי בעיר בוביה בכל יום הבדיל הקדוש ברוך הוא את הפריטים

בבריאה מעת ראשית הבריאה ואילך נוצר גבול

בין המים העליונים לתחתונים.

יש גבול בין הים ליבשה

קיים גבול בין שבת לששת ימי המעשה

עם קבלת התורה נעשה אף גבול בין יהודי

לבין

אינו יהודי

לבין גוי

מטרתה של הפרוכת בבית המקדש

טרם הכניסה לקודש הקודשים ליצור גבול בין קודש

לבין קודש הקודשים

כל בית המקדש כולו קודש

אבל החדר הפנימי המצוי פנימה

שלכאורה מבחוץ

מן החצר הוא

יכול להיות חדר ראשון לגישה

אליו צריך להיכנס פנימה רק מי שראוי

ומי שיכול ובכוונה והכנה ראויה

והוא קרוי קודש הקודשים

ההבדל בין עולם של תוהו ובואו ובין עולם פורח,

חי, משגשג הגבול

בעולם של תוהו ובואו הכל מותר הכל פרוץ

הכל אפשר אין סוף של תאוות

וכבר נאמר במדרש על הפסוק והארץ הייתה תוהו ובואו

אלו מעשיהם של רשעים

ויאמר אלוקים יהי אור

אלו מעשיהם של צדיקים

המדרש הזה מקבל משמעות נוקבת בחיינו

המשמעות הזו מחייבת אותנו

בעולם של תוהו ובואו אין גבול

כי אדם שנמצא בחדר חשוך הכל נראה בעיניו כמקשח

אין לו יכולת הבחנה בין הפריטים

הגדולים לצד הקטנים שבחדר

מעשיהם של צדיקים הם בבחינת אור

כל דבר הוא ניכר

הוא מובדל

הוא מורגש מחברו ואף יותר מכך

האור הנמצא בחדר מאיר

ומעתה ניתן להבחין בין הרהיטים השונים

ובכך רבותינו מגדירים את ההבדל בין מעשיהם של צדיקים

לבין מעשיהם של הרשעים גבול.

הניסים והנפלאות

שמתרחשים בגבולותינו

והתרחשו אצל אבותינו הן בקריעת ים סוף

לא בחר הקדוש ברוך הוא להקפיא את המים

אלא חילק אותם לחלקים והפשיר אותם

כדי שעם ישראל יעברו בתוך הים ביבשה

וכדי שתהיה להם חומה פעילה

חומה חיה, גדר חיה

של מים

משולבת בעצי פרי

טעימים כטעמו של גן עדן

והיה להם חומה טבעית

לעומת זאת

מבחוץ יש חומה

שהיא כבר לא חומה, היא מים זורמים ומשתוללים

אבל היא עדיין בגדר של חומה

כי כבר אמר הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית

ייקבע המים מתחת השמיים ותיראה היבשה

ואף על פי שהקדוש ברוך הוא משנה סדרי עולם

אבל בכל אופן המים

שאינם נצרכים לעם ישראל ממשיכים את תפקידם

וזהו ההבדל בין העולם הטבעי לעולם הניסי

בכל שנותיהם של עם ישראל ומסעיהם במדבר הם מוקפים בענני כבוד, ומדוע?

הלא יכל הקדוש ברוך הוא לשמור את ישראל גם בלי ענני כבוד

אבל בכל אופן הקדוש ברוך הוא בוחר לעשות להם נס

בתוך גבול

ענני כבוד הם הגבול שבין עולמם הגשמי

של כל העולם ועם ישראל לבין עולמם הרוחני

הניסים הגלויים שהיו שרויים

בתוך העת הבדילו בין העולם הטבעי לעולם

של עם ישראל

כל נושא הצניעות

מהות גבולותו

כשהאישה חיה ללא גבולות

הן בדיבור

הן בלבוש והן במעשה

מעשיה מכוונים למילה אחת והיא פריצות

החוסן האישי של האישה

הוא בגבולות שהיא מציבה לעצמה

העולם החילוני לא מבין איך זה יכול להיות שבשיא החום

בעולם החרדי עדיין לובשים בצניעות גמורה

את בגדיהם

לבוש

שרוולים ארוכים

הכל בצניעות גרביים

חצאית ארוכה

של, איך זה יכול להיות? כל כך חם

אנחנו עם

בקושי בגד על גופנו וחם לנו

איך אצלכם לא חם?

או לחלופין אצל הגברים איך אתם יכולים להסתובב עם הקולדים הללו של החום?

בגדים בצבע שחור

כל כך חם לנו אנחנו עם חולצה בקושי יכולים ללכת

אם היה אפשר היינו הולכים ברחוב כמו בבית עם גופיית סבא

או אולי אפילו בלי גופייה בכלל

בדיוק כמו בעלי חיים המהלכים על ארבע

והיות והבית היהודי זקוק לגבולות

כאשר העין שולטת בבית ובאדם סימן שגבולותיו פרוצים

וממעילה אין הברכה מצויה בו

וכפי שאומרת הגמרא בתענית ח עמוד א אין הברכה מצויה

אלא בדבר שאין עין שולטת בו, בדבר הסמוי מן העין

ומהו הדבר הסמוי מן העין? דבר שהוא שמור בפנים כמו שהוא שמור בחוץ

ועל כך רבי עקיבא שאנחנו עוסקים בימים הללו

ונוהגים במנהגים הללו

בעקבות פטירתם של גדולי עולם

והם תלמידי רבי עקיבא,

לימד רבי עקיבא אותם

את המאמר הבא

מתוך

המשנה באבות פרק ג', משנה יג'

צחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערווה

מסורת סייג לתורה מעשרות סייג לעושר

נדרים סייג לפרישות סייג לחוכמה שתיקה

למה לרבי עקיבא להגדיר את ההגדרה של צחוק וקלות ראש

מרגילין את האדם לערווה

כי היות ואין גבול אז אפשר גם לפרוץ את הגדר הלאה

וממילא הגדר היא גדר ארעית אז אפשר להגיע ולבצע מעשים אשר לא יעשו

בתוך מקום שלכאורה הוא אמור להיות מגודר עם גבול

היצר רע ייכנס ויפריע וישתלט על האדם

ובינו לבין המרחק לעשיית עבירה הוא קצר ביותר

ולכן על האדם מוטלת חובה להציב גבולות לעצמו הן באכילה הן בשינה

בכל דבר בחיים חייב גבול מתאים

ואף לדברים הקשורים בענייני רוחניות

כפי שאומר התנא,

סליחה

אבו דרבי נתן בפרק א' ועשו סייג לתורה לפסוק

לא דומה כרם שהוא מוקף גדר לכרם שאינו מוקף גדר

שלא יעשה אדם גדר יותר מן העיקר

ויפול הגדר ויקצץ את הנטיעות

שכך מצינו שעשה האדם הראשון גדר יותר מן העיקר

ונפל הגדר וקצץ את נטיעותיו

ומה הגדר שהאדם הראשון עשה?

אמר האדם הראשון לחווה הקדוש ברוך הוא אמר לא רק שאסור לאכול

אלא גם אסור לגעת

מטרתו לכאורה הייתה טובה

מטרתו לכאורה הייתה שלמה מה הוא התכוון לומר?

כך לא נחטא

נעשה סייג לסייג

אבל אתה עושה סייג לא לדברי חכמים

לא כדברי חכמים אלא אתה עושה סייג למקום ברוך הוא

והמקום ברוך הוא כבר עשה סייג לבריאה

ואמר לך איך צריך לנהוג ואיך צריך לפעול ואתה רוצה להוסיף במקום שאין צורך להוסיף?

חייך שהנחש מכשיל אותך

ואשתך נכשלת?

ואתה בעצמך טועם טעם של כישלון,

ובכך אתה מקבל קללה ולא ברכה.

כי האמת הייתה שהקדוש ברוך הוא רק אסר לאכול ממנו,

אבל לגעת בעץ מה הבעיה?

וכך מצא פתרון הנחש ומלומד ברמאות

ותכסיסים

כדוגמת הס' בם.

כפי שכותב הפרק כדי רבי אליעזר, והזכרנו את זה מספר פעמים.

שהסמ״מ שט בעולם שהוא היה מפמלייה של מעלה וחיפש על מי להתלבש

וכשראה את הנחש הקדמוני שהיה גבוהו יותר מכל הבריאה כולה

יותר מן החיות כולם

אמר עליו אני אתלבש

והתלבש עליו והטיל בו זוהמה ומכאן ואילך בר מינן

ועל כן למעשה כל התורה שבכתב התורה שבעל פה היא נתינת גבול עבורנו

גבול בין המותר לבין האסור בחיינו

כל איסורי לשון הרע, הוצאת שם רע, רכילות הם נושאים היוצרים עבורנו גבולות

כמו כן כל נושא החינוך הוא קביעת גבולות עבורנו ועבור בני ביתנו

לבית חובה שיהיו גבולות

וזה בית טוב וזה בית שמושתת

על תורה ויראת שמיים אמיתית

כי בית שיודע בעל הבית להציב בו גבולות

ככל שהגבולות יהיו ברורים וחדים יותר ככה האיכות של הבית גודלת

יותר ויותר

ומיום ליום היא רק עולה ומשתבחת

וכשם שללא גבולות האדם אינו קרוי אדם

כך ללא גבולות הבית

אין הבית קרוי

בשם בית

יהי רצון שיזכנו הקדוש ברוך הוא

לדעת להמשיך ולדבוק

בעניין של הגבולות על פי הדעת

של התורה האמיתית

ולא תצא תקלה תחת ידינו ובביתנו אמן ואמן אמן

רבי חנינא בן הקשי האומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפיקח בה להם תורה ומצוות שנאמר

אדוני חפץ למען צדקו