בנתיבות החיים - יט | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בנתיבות החיים,

שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטא בענייני נישואין ושלום בית

נצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים בענייני נישואין, שלום בית לבית יהודי אמיתי.

הכותרת להיום אבן מעשו הבונים הייתה לראש פינה.

בקודש הקודשים הייתה אבן

שעליה היה מונח ארון ברית השם.

האבן הייתה כדוגמת במה.

תפקיד הבמה הייתה לרומם את הניצב עליו.

עיקרו של הבית

היהודי הוא ארון ברית השם בו נמצאת התורה.

בלא שירוממו בני הזוג את ארון ברית השם,

אין ביתם בגדר בית יהודי.

לא נצטוו להעמיד את הארון על במה העשויה מעץ או חומר אחר,

אלא דבקה על אבן.

האבן מסמלת את החוסן, העקשנות, העוצמה, היציבות בדרך ובמטרה בה היא עמידה ואיתנה על עקרונותיה בלא להיכנע לרוחות הזמן והחברה.

כשבנו את בית המקדש בנו אותו אבן שלמה שנאמר והבית בהיבנתו אבן שלמה, פסוק במלכים א' פרק ו'

רמז לאדם

שעליו לשאוף להביא את ביתו אל השלמות,

שביתו יהיה בנוי על ערכים אמיתיים,

על מידות מתוקנות,

כבוד, הערכה וסובלנות.

בנוסף לכך מסמלת האבן גם את האחיזה במציאות.

אחת מתחבולות יצר הרע להשלות את האדם שרדיפה אחרי מה שאין לו תביא לו את העושר הנכסף.

יש לדעת כי העושר האמיתי נמצא בתוך ביתנו,

קרוב אל לבנו ממש,

ולא נמצא אי-שם על שברי חלומות שאינם

רחוקים

בין המציאות

לבינינו.

יתר על כן, האבן מסמלת פשטות.

הארון לא היה מונח על במה עשויה מזהב ומאבנים יקרות,

אלא על אבן אשר כולה צניעות ופשטות. אומות העולם,

לעומת כן נוהגים להניח את היקר להם על בסיס העשוי מזהב ואבנים יקרות.

בהדבר לרמז כי בית החי ומתנהל על בסיס של מותרות,

איננו בית של תורה.

להיות בן תורה כרבי עקיבא ומאידך לרדוף

אחרי עושר כעושרו של כלבה סבוע, איננה גדלות.

גדלות אמיתית פירושה לחיות חיים של תורה מתוך מידת ההסתפקות,

וסופו של העושר אף להגיע.

במקום להשקיע את הכסף שהעניק לנו הבורא במרצפות יוקרתיות,

בבילונות מהודרים,

יש לנו להשקיע אותו בחינוכיים של הילדים.

במקום לבזבז כספים עצומים על שמחות ראוותניות,

יש להשקיע בהחזקת לומדי התורה ובענקתם כגמילות חסדים לנזקקים.

ישנו מעשה מבהיל

שיש בו כדי ללמד אותנו מוסר לחפצים בקרבת השם.

חז״ל מספרים על שני חכמים, רבי חמא בר חנינא ורבי הושעיה,

שהיו מהלכים ממקום למקום,

והגיעו לעיר לוד,

וראו שם בתי כנסיות מפוארים.

אמר רבי חמא בר חנינא לרבי הושעיה,

כמה ממון השקיעו אבותיי במקום הזה לבנות בתי כנסיות מפוארים כאלה.

וישיבו חברו, כמה נפשות שקרו אבותיך כאן.

וכי לא מוטב היה לתת את ההוצאות המרובות הללו לעמלי התורה,

כנאמר בירושלמי שקלים פרק ה׳.

הפלא יועץ שלמדנו אותו בערך בניין,

מסיק קל וחומר עצום מהדברים הללו.

אם כך נאמר על בניין בית הכנסת שיש צד ומצווה לפאר ולרומם בית אלוקינו,

מה יענו אותם האנשים ליום פקודה המוציאים הוצאות מרובות לבניין בתיהם גדולים וטובים,

והחכמים נודדים ללחם.

הילדים צריכים לראות את הסולם הערכים של ביתם היהודי, סולם שהשלבים החשובים בו והעיקריים בו הינם של תורה,

של מצוות, של גמילות חסדים.

אף לעיתים בית של תורה נראה כבית שהדלות הינה האורח הקבוע בתוכו, והוא חי על נדבות.

עם כל זאת,

עליהם להיכנע ליצר ולשולחיו.

כי לבסוף אבן תהיה אבן השתייה,

עליה הושתת העולם וממנה תצא התורה,

בבחינת אבן,

מעשו הבונים הייתה לראש פינה. ברוכים תהיו להשם.

רבי חנניה בן הקשיע אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפיכך,

ירבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו,

יגדיל תורה ויאדיר.

וכן, תודה רבה.