כבוד אב ואם - חלק ד | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 13.10.2021, שעה: 08:11
פרק ז': קימה מפני אביו ואמו;
פרק ח': כיבוד משל אב;
פרק ז': קימה מפני אביו ואמו;
פרק ח': כיבוד משל אב;
לע"נ
יחיא זכריא בן עוואד ז"ל
ורומיה בת סאלם ז"ל
פרק רביעי הלכות כבוד אב ואם, אנחנו נמצאים בפרק ז' עכשיו:
תוכן עניינים
(פרק ז) קימה מפני אביו ואמו;
פרק ח': כיבוד משל אב;
(פרק ז) קימה מפני אביו ואמו;
חייב אדם לעמוד מפני אביו ואמו וכן אשה חייבת לעמוד מפני אביה ואמה, וכתב הלבוש: שכיון שהוקש כבודם לכבוד המקום על כן חייב לעמוד בפניהם. אפילו אם האב סומא יש שכתבו: שחייב לקום בפניו, זאת אומרת אפילו אם האבא לא רואה אם הוא קם או לא קם מפניו חייב לקום מפניו. וכן אם הבן סומא יש שכתבו: שחייב לעמוד בפני אביו.
חייב לעמוד מלוא קומתו, ודינו כמו רב מובהק; שמשיראהו ממרחק של מלוא עיניו - חייב לעמוד מלפניו עד שלא יראהו או עד שישב, זאת אומרת כשהוא רואה את האבא מרגע שהוא רואה אותו הוא צריך כבר לעמוד, לא לחכות עד שהוא יכנס בארבע אמותיו כמו שיש 'בהידור' אלא קימה מלאה, וזה בדיוק אותו הדין כמו ברבו מבוהק. ויש אומרים: שאינו חייב לעמוד מפניו אלא כשיבוא לתוך ארבע אמות. בעל החרדים וערוך השלחן אומרים: וחייב משע ה שהוא רואה אותו מלוא עיניו ממרחק, (ויש מי שמיקל - אני לא רוצה להגיד מי זה...).
ראוי לעמוד בפני אביו ואמו בלי להשען על דבר אחר, ראוי לעמוד בפני אביו ואמו בלי להשען על דבר אחר - זה לא נקרא עומד, צריך לעמוד מפניו מלוא קומתו כמו שלא נשענים בתפילה על הסטנדר או על התיבה, צריך לעמוד מלוא קומתו. אין חייב לעמוד בפניהם אלא פעמַיִם ביום; שחרית וערבית, אלא אם נמצא עם אנשים שלא ראו שכבר קם בפני אביו צריך לקום כי אחרת זה זילות בפני אביו, אבל יש אומרים: שחייב לעמוד אפילו מאה פעמים ביום! (וזה מביא ה'חיי אדם' את שתי הדעות האלה).
ולפי הדעה המחמירה שצריך לקום אפילו מאה פעמים כל פעם שרואה את אביו ואמו נכנסים לחדר ויוצאים וכו' אז הרבה יכשלו בזה כדי שלא להכשל אז צריך לבקש מההורים: שאם הם לא קמים, לא שמו לב שגו טעו וכו' - שימחלו להם, ו'אב שמחל על כבודו - כבודו מחול' אבל שזה יהיה מחילה אמיתית, אבל פעמַיִם ביום לפחות צריך שחרית וערבית.
אם האב בקומה שניה והבן למטה בקומה התחתונה, אינו צריך לעמוד מפניו כיון שהוא ברשות אחרת, כל שהוא נמצא ברשות אחרת אז הוא פטור, רק אם הוא באותו קומה, ואם הוא נמצא באוטו זה גם רשות אחרת וכן על זה הדרך. צריך לעמוד בפני אביו אפילו בשעה שעוסק בתורה או בתפילה, זאת אומרת הוא עכשיו ב'זמירות' ואבא שלו נכנס הוא צריך לקום, עוסק בתורה ראה את האבא שלו צריך לקום, צריך לעמוד בפני אביו אפילו בשעה שעוסק בתורה או בתפילה (זה מביא ה'ברכי יוסף'). חייב הבן לעמוד בפני אביו אפילו שהבן הוא הרב של האבא, זאת אומרת הגאון מוילנא היה צריך לקום בפני אביו, ורשב"י בפני אביו וכן הלאה.
פרק ח': כיבוד משל אב;
אין הבן חייב להוציא הוצאות לכיבוד אביו ואמו כי חיוב כיבוד הוא רק משל האב, דהיינו; מממונו של האבא, לא חייב להוציא הוצאות כדי לכבד את אביו ואת אמו, אבל למדנו בשיעורים הקודמים: שצריך להלביש את הוריו אם יש להם בגדים שהם לא נאים, ופי שתים ממה שהוא; אם הוא קונה בחמש מַנה - להם יתן בעשר מנה! אם אין לאב כסף לזון את עצמו כופין את הבן מדין צדקה לזון את אביו ואת אמו כמה שהוא יכול, אמרנו: שהוצאות לכיבוד אב ואם - זה חיוב לכבד משל האב, מהכסף של האבא, אבל אם אין לאבא כסף לזון את עצמו אפילו, כופין את הבן מדין צדקה, כתוב: 'כופין על הצדקה' לזון את אביו ואת אמו כמה שהוא יכול, ואביו קודם לשאר עניים, ועל כן אסור ליתן לעני אחר כל זמן שלא נתן לאביו.
מותר לתת לאביו בשביל מזונותיו ממעות מעשר, לבן יש מעשרות והאבא שלו צריך לאכול ואין לו מספיק מזונות, יכול לתת מכספי המעשר, אבל אם יש לבן מספיק כסף כדי לזון את אביו והוא רוצה דוקא לבזבז את הכספי מעשר בזה, וזן אותו ממעות מעשר, אמרו חכמים על זה: 'תבוא מארה למי שהוא נותן לאביו ממעות צדקה שלו' זאת אומרת יהיה לו קללה! (כך מביא הרמ"א). אם אין מעות לבן אינו חייב לחזר על הפתחים בשביל שיהיה לו כסף לזון את אביו, והוא הדין שאינו צריך לזון אותו מכספו והוא יצטרך לחזר על הפתחים כדי לזון את עצמו.
אם אין לאב כסף לזון את עצמו ויש לו כמה בנים; חלקם עשירים וחלקם עניים, כופין את העשירים לזון את אביהם. אפילו שאינו חייב לכבדו מממונו כשיש לאבא, מכל מקום חייב לכבדו בגופו אפילו שמתוך כך יהיה בטל ממלאכתו ויצטרך אח"כ לחזר על הפתחים, כי הוא הפסיד את העבודה, אך כל זה באופן שיש לבן מזונות לאותו היום, אבל אם אין לו מזונות לאותו היום לא מחוייב לבטל ממלאכתו ולחזר על הפתחים, ויש חולקים: שלעולם לא צריך לבטל ממלאכתו אם יצטרך לחזר על הפתחים.
נחזור על ההלכה: אמרנו שהוא לא חייב לכבד את אביו מממונו אם יש לאבא כסף, מכל מקום בגופו חייב לכבד את אביו; אבא שלו רוצה ממנו עזרה שיביא לו משהו שליחות משהו אמרנו צריך לעשות זאת בזריזות ולא להתעכב, ואפילו באמצע עבודה ויצטרך להתבטל ממלאכתו, ואפילו אם יצטרך לחזר על הפתחים בגלל זה, אבל כל זה מדובר כשיש לו לאכול לאותו יום, אבל אם אין לו לאכול לאותו יום אז הוא אינו מחוייב לחזר על הפתחים בשביל זה, דהיינו; לבטל את המלאכה ויחזר על הפתחים כי אין לו מה לאכול, ולא יהיה לו כסף הוא לא עבד הוא לא קיבל יומית אין לו מאיפה לאכול.
ויש חולקים: שלעולם לא יצטרך, ולא צריך לבטל ממלאכתו אם זה גורם לו שהוא יצטרך לחזר על הפתחים, זאת אומרת לבן אין! אין, ואז הוא יצטרך לחזר על הפתחים לבקש: צדקה צדקה! אפילו שהוא לא צריך לחסר ממון לכיבוד אב ואם, מכל מקום אם מחסר מממונו בשביל מצות כיבוד אב ואם הכל בכלל המצוה.
כתב הרמ"א: שאין כופין על מצוה זו של כיבוד אב ואם, שהרי היא מצות עשה שמתן שכרה כתוב בצידה שאין כופין עליה, שהרי כתבה התורה: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" (שמות כ יא) אז הוא אומר שהדין: שלא כופין על מצות עשה שמתן שכרה כתוב בצידה, ופה כתוב יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ אז לכן אין כופין על מצוה זו. והט"ז כתב: שמבואר בירושלמי: שאע"פ שאין בית דין מוזהרין עליה כיון ששכתוב מתן שכרה בצידה, מכל מקום היינו שאם העלימו הבית דין עיניהם מזה אין עליהם עונש, אבל ודאי אם רוצים לכוף הרשות בידם, דהיינו; לכוף את הבן בצדקה לעשות עם אביו. ויש חולקים וסוברים: שבכיבוד אב ואם אין כופין כלל.
במה דברים אמורים? שלא כופים דוקא בכיבוד אב ואם, אבל מי שמבזה את אביו ואמו יש לבית דין להכותו מכת מרדות! ועוד כתבו האחרונים: שהדבר פשוט שעל מורא אב ואם כופין, דדוקא בכיבוד אין כופין משום שמתן שכרה כתוב בצידה, אבל במורא אב ואם לא נכתב מתן שכרה בצידה.
בעל החינוך כותב טעם למצות כיבוד אב ואם: "משורשי מצוה זו שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלקים ואנשים, ושיתן אל ליבו: כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד בכל תועלת שיוכל כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו.
"וכשיקבל זאת המידה בנפשו"; של הכרת הטוב ולא להיות כפוי טובה "יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וסיפק צרכיו כל ימיו והעמידו על מתכונתו בשלימות איבריו, ונתן בו נפש שיודעת ומשכלת שאילולי הנפש שחננו האל יהיה "כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין" (תהלים לב ט), ויערוך במחשבתו: כמה וכמה ראוי לו להזהר בעבודתו ברוך הוא!"
אז צריך אדם לשמוח שמחה גדולה! ועל זה נאמר: "וְשָׂמַחְתָּ" בימיך "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ!" (ע"פ דברים טז יד-טו) וְשָׂמַחְתָּ בימיך וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ! וְשָׂמַחְתָּ בימיך וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ! וְשָׂמַחְתָּ בימיך וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ! אתם רוצים להמשיך לשמוח? אין בעיה.
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787
וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).