בנתיבות החיים - מו | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בנתיבות החיים,

שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטה,

בענייני נישואין ושלום בית.

השם נעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים,

הכותרת להיום צניעות סגולה לאריכות ימים.

אדם בטבעו חפץ לחיות, להקים בית,

הרצון שהטביע בנו בורא עולם לחיות,

מביא אותנו להביא צאצאים לעולם.

ומשום כך, אדם שאין לו ילדים, קרוי רחמנא ליצלן, מת.

אדם בריא הרוצה לבנות בית ולהקים משפחה, לא היה רוצה להתחתן עם אישה חולה,

שהרופאים לא נותנים לה סיכויים להאריך ימים.

ובפרט אם מדובר במחלה מידבקת.

איש לא היה מוכן לבחור להישאר אלמן,

ושילדיו, חס ושלום, יהיו יתומים.

הכתוב אומר, אין פרץ ואין יוצאת ואין צבחה ברחובותינו.

פסוק בתהילים קמ״ד.

כשאין פריצות,

והבנות אינן יוצאות מהבית לראות בבנות הארץ,

אזי מובטח שאין צבחה ברחובותינו.

מובטח שאין דמעות של אלמנות ויתומים,

ואין דמעות של אב ואם ששכלו את ילדיהם.

מכאן,

שהאישה הצנועה מונעת ממלאך המוות להיכנס אל תוך ביתה.

והם דברים מפורשים בחז״ל,

תנחומה וישלח ו׳.

אמר רבי פנחס הכהן בר חמא, בזמן שהיא צנועה בתוך הבית,

כשם שהמזבח מכפר,

כך היא מכפרת על ביתה,

שנאמר אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך,

ואין ירכתי אלא מזבח,

שנאמר ושחט אותו על ירך המזבח.

החטא הראשון

של אדם וחווה,

נבע מחמת חוסר בצניעות.

בתחילה אדם וחווה היו השליטים היחידים בעולם,

אפילו על מלאך המוות.

המיטה לא הייתה אמורה לפגוע בהם.

הנחש פגע באדם ובחווה כתוצאה מביטולה של הצניעות.

וכפי שכותב רש״י בראשית ג',

מאיזו עילה קפץ הנחש עליהם?

כיוון שראה אותם עירומים ועוסקים בתשמיש לעין כול,

ונתעבה לה.

הוא גם במעשה עץ הדעת עצמו הפגיעה בחווה התחילה עקב חוסר צניעות,

בכך שחווה לא נזהרה בדיבורה עם הנחש.

על שלומית בת דברי אמרו דברנית הייתה,

מדברת עם כל אדם לפיכך קלקלה, כך כותב רש״י הקדוש.

זאת אומרת, התחלת הפורענות באה לעולם בגלל אי-זהירות בענייני צניעות,

אפילו בדיבור.

וכך אומנותו של הנחש, אינו אומר לאדם, חטא מיד,

אלא פוגע בו בראייה אסורה, ואחר כך בשיחה אסורה,

ולאחר מכן בנגיעה אסורה,

ולבסוף אומר לו, לך ועשה החטא בעצמו ואכול מעץ הדעת.

אחר שחטאו בעץ הדעת, ניתנה רשות למלאך המוות לפגוע בהם,

ונקנסה עליהם מיתה,

ועל כל יוצאי חלציהם,

ומעתה ואילך ישנה רשות בכוחו של מלאך המוות

ליטול את נשמתו של אדם אפילו קודם זמנו.

עיין ערך פייזר.

וכמו שאומר הנביא ירמיהו פט,

על המוות בחלוננו בא בארמונותינו להחריט עולל מחוץ בחורים מרחובות.

והמשיל הדבר לגנב הנכנס דרך החלון בלי רשותו של בעל הבית לקחת מביתו את מחמד עינו.

מה עשה הקדוש ברוך הוא כדי להגן על האדם ועל חווה מפניו?

נאמר, ויעש השם אלוקים לאדם ולשתוק קטנות עור וילבי שם.

הלבוש בא להגן ולשמור על האדם.

וכך אומר המדרש בפסיקתא זוטרתא

בראשית פרק ג'

ויתפרו עלי תאנה,

אמר רבי שמעון בן יוחאי לפי שבאה עליהם המיתה בתאנה.

תפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות

חוגרי חגורות מיני לבושין רבים הצריכין לאיש ולאיש.

ומונח בכאן, רבותיי, רעיון עמוק.

הם חטאו באכילת עץ הדעת,

ובכך הביאו על עצמם מיתה.

מאחר שהחטא נבע מאי הקפדה על ענייני צניעות,

מה יהיה התיקון לכך?

לתפור מיני לבושים רבים

ולכסות את אשר גילו.

דהיינו, התיקון לחטא האדם הראשון

הוא באמצעות הצניעות.

בענייני איסור והיתר ישנו כלל גדול,

כבולעו כך פולטו.

הווה אומר, התיקון לחוסר הצניעות שבעטיה ירדה מיתה לעולם היא הקפדה על קלה כבחמורה.

בכל ענייני הצניעות,

כשם שבחטא הדם הראשון נגזרה מיתה לעולם,

כך בתיקון החטא זוכים אנו להאריך ימים.

ברוכים תהיו להשם.

תודה רבה.