בלי תפילה לא מקבלים - חלק ע"ד - כוחה של תפילה תמימה

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לזכות קבוצת שערי תשובה מוקדש להצלה ורפואה מהחיסונים של הקורונה

לכל מי שקיבלו בכללם לקרוביהם המחוסנים של התורמים ובפרט ליהודה בן שרה

השם יחייהו וישמריהו אמן

אמן

תומר בן מרגלית יזכה לזיווג הגון מהרה שנה

בלי תפילה לא מקבלים כלום חלק ע״ד

הצמח צדק

היה אומר מקובלני שתפילה נאמרת בתמימות

אף אם היא יוצאת מפיו של יהודי פשוט

מתקבלת כתפילת צדיקים ראשונים

יהודי כפרי

התגורר סמוך ונראה

לעיר ירושלים

עבד את האדמה ואת התוצרת

של הפירות והירקות שצמחו

מכר לאנשי ירושלים

והרוויח את מטה לחמו בצמצום

הוא היה עם הארץ אפילו סדר תפילה לא ידע כראוי

פעם אחת בבואו לירושלים הכיר את אחד הרבנים

ומאז עשה לו מנהג קבוע לבוא למכור לו את התוצרת

בכל ביקור למד איתו קטע קטן מן התפילה

והקדיש עבורו פרק זמן הרב

ולימד אותו בסבלנות את מטבע התפילה

שקבעו אנשי כנסת הגדולה

הגיע חודש חשוון

היהודי הודיע

כי בימים הקרובים לא יוכל לפקוד את ביתו של הרב

למה? מחורף יורדים גשמים עזים

הדרכים מלאות בוץ ורפש

ולכן

ביקש שיכין לו את סדר התפילה למשך חודש ימים

כאשר לא יעלה בידו לבוא

הרב הסכים

הכין לו את סידורי התפילה המתאימים לכל יום במהלך החודש

בחודש הקרוב,

והיהודי הקפיד בביתו להתפלל מדי יום לפי הסדר שקבע לו הרב.

באחד הימים נקלע היהודי לירושלים

והבחין כי החנויות סגורות

על מנעול ובריח.

ברגע הראשון

פחד פחד גדול,

אולי הוא טעה בחשבון הימים

מעכשיו שבת

אבל כשפתח בשיחה עם יהודי שפגש

הבין שזה לא יום שבת.

אז למה החנויות סגורות?

אמר לו היום תענית

בחנויות סגורות משום איסור מלאכה ביום זה.

יום תענית? הוא הזדעזע? לא ידעתי בכלל.

עלה שבור ורצוץ לבית הרב ובכה.

כמעט נכשלתי באיסור אכילה ביום זה.

מדוע הרב לא סיפר לי

על התענית ציפור שנקבעה להיום?

התנצל הרב, התענית הזאת היא לא תענית מהקבועות.

זו תענית שקבעו הרבנים,

וכשסידרתי לך את התפילות

עדיין לא קבעו את היום הזה.

מה ראו החכמים לקבוע את היום הזה לתענית?

אמר לו, משום שעבר כבר חודש חשבון ולא ירדו גשמים,

לכן צריך להתענות שהשם יבטל את רוע גזר דין.

אבל למה צריך לצום בשביל זה?

הרב אומר לו, אז מה לדעתך צריך לעשות אם לא יורדים גשמים?

אז הוא אמר לו, בשעה שאני זקוק לגשם בשדה שלי,

אני נושא עיניי השמיימה,

מבקש מעומק הלב,

אבינו שבשמיים,

אני צריך לאכול.

אנא תוריד לי מטר מן השמיים, ומיד יורדים גשמים.

הרב התרגש

מדבריו ואמר לו, נו,

תעשה את זה גם עכשיו.

הסכים?

יצא החוצה,

במכירות ליבו,

פנה לאביו שבשמיים,

ואמר, אבינו שבשמיים,

למי תיתן גשמים אם לא לאנשי ירושלים?

הרי הם בניך אהוביך.

תכף

התכדרו השמיים בעבים וגשמי ברכה נדחו ארצה

מסיים הצמח צדק את הסיפור

ואומר היהודי הזה התפלל בתמימות

בלי חסידי ששט לך

ווססדוס

מה?

בלי הרחבות חסידיות

הוא לא הרהר בכלל אם הוא ראוי להתפלל, לא ראוי להתפלל

הוא לא חשב אולי לא ירדו גשמים והתפילה לא תתקבל

הוא הלך באמונה פשוטה

הוא יודע שהקדוש ברוך הוא כול יכול

וברור לו ללא צל של ספק

שוודאי יוריד גשמים לבניו אהוביו

לכן התפילות שלו התקבלו לרחמים ורצון

ואיך שהיה מדבר עם השם

שומע לכל שמעתו

נו

אין פרנסה קשה, מדברים עם אבא, אבא אתה יודע יש לי ידדים ואני רוצה לתת להם לאכול, אבא אתה יודע גם שיש לי כמה חובות

בוא תעזור לי לגמור אותם שאני אתפנה לעשות ככה אנשים ללמוד אני אעשה ככה קצת

כל דבר אתה יכול לבקש לדבר עם אבא, שמה יש לך בגדול?

שמה יש לך באשר כזה?

דבר איתו

יהודי פשוט

והצמח צדק מספר

הצמח צדק וכל העיר וכולם עושים את העניות

וכולי הי ואולי

ועדיין לא ירד גשם

יוצא זה החוצה אומר אבא, למי תיתן גשם? לא תיתן לאנשי ירושלים

הרי מואביך

צ'ק צ'ק, ירושלים גשם

צריך לדבר, יש לנו אבא

הקדוש ברוך הוא לא צריך

בקשות מנוסחות

כמו שמבקשים בריות חשובות, מכינים, טקסטים

הקדוש ברוך הוא רוצה את הכוונה שלך בלב

אם אתה מדבר איתו מהלב, לא פה

לא פה,

פה גם עופות, אתה יודע, מצפצפתי, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק, צריך לב, לב

גם אם הנוסח שלך עילג וגם המילים משובשות

זה עובד

פעם סיפרנו שהיה מעשה, מעשה אמיתי

והיה בצורת בעיר אחת

אה, לא, לא, טענו, עשו.

הכל, הוציאו אהרון לרחובה של העיר,

מה שלא עומד.

בסוף אמרו שכל פעם יעלה שליח ציבור ויתפלל.

כל פעם מישהו מה קהל,

אולי הזכות שלו.

עונים, עונים, עונים, עונים, עונים.

בסוף הביאו את העם הארץ הכי גדול שיש בעיר, נשאר האחרון.

תעלה, תתפלל.

הגיע לברכה.

מברך השנים.

אני מחליף סליחה.

סליחה.

מחליף.

הגזירה לא הייתה כזאת. הגזירה הייתה שכל העיר לא ילדו.

לא ילדו.

נשים כאילו עקרות, לא ילדו.

התפללו, עשו זה וזה, עשו.

עלה הבחור הזה,

ובמקום להגיד,

מברך השנים,

אמר, מברכת נשים.

בטעות.

ככה הוא אמר.

מברכת נשים,

ונפקדו.

היא פשוט,

בלי אדם,

עם זכויות, בלי זכויות, יודע להגיד, לא יודע להגיד.

כבר למדנו כמה מעשים.

נשים,

האישה אחת אמרה,

ריבונו של עולם,

כולם הולכים, יום כיפור, יודעים מה להתפלל, יודעים מה להגיד. אני לא יודעת מה להגיד לך כלום. תיקח מאלף ועד תו את כל האותיות, תעשה מה שאתה רוצה.

תקבל את זה.

לא יודעת אפילו מה להגיד.

פשטות, פשטות, פשטות. מדברים למה הבאה.

בחורה צרפתייה רווקה

הגיעה אל הרהב רבי סוחר מאיר, זכר צדיק וברכה, ראש ישיבת הנגב.

לא יודעת עברית.

הייתה, הייתה מתורגמנית.

העבירה את הבקשה, אני בת 38,

ולא מצליחה להתחתן.

אמר לה, תקראי במשך חודש

ארבעה פרקים מספר תהילים,

פרקים ח',

יג',

כד' ונ'.

מה השם יעזור.

חודש.

כעבור חודש,

שבה הבחורה לביתו של הרב,

באותו יום הוא לא חש בטוב,

והבחורה הפצירה שהיא תיכנס.

יש לה בשורה טובה,

שתגרום לו להרגיש טוב.

נכנסה ואמרה לו, בלילה הקודם, בדיוק

חודש אחרי שהייתה אצלו,

התערסה במזל טוב.

שמח הרב, התעניין אם היא קראה את פרקי התהילים שהורה לה לקרוא.

אמרה לו, אני לא יודעת לקרוא, בלשון הקודש.

אבל מדי יום

חיבקתי את הספר תהילים

ואמרתי בדמעות,

פרק ח',

פרק יג',

פרק כד',

פרק נ',

וביקשתי,

ריבונו של עולם,

תחשיב לי, כאילו אמרתי את הפרקים האלה ושלח לי את זיווגי.

וככה היא קיבלה זיווג.

התפעל רבי סוכר מאיר ואמר למקורבה בספר חסידים

מובא שגם כשהאדם קטן ואינו יודע כלום,

הקדוש ברוך הוא שמח בדברים התמימים שהוא עושה.

וכך נתן הישועה,

אף על פי שלא הוציאה מפיה אפילו פרק אחד תהילים.

אם כמה שומע הקדוש ברוך הוא

את אלה שאינם יודעים להתפלל,

קל וחומר כשאדם מוציא מפיו מילים קדושות,

ומבין

ומכוון

מדי שהוא ישמע לשוועתו.

אז זה להתייעש, יהודי, אם יש לנו אבא, הוא מביאר את המצב שלנו.

ודילוגו על היהווה.

אל תקראת בדגלו על היהווה ודילוגו על היהווה, אפילו מדלג,

לא יודע בדיוק.

לא שאדם מזלזל, אם אדם מזלזל והוא יודע,

הוא מזלזל,

זה לא.

אבל אם הוא תמים באמת, הוא עושה מה שהוא יודע, זה מה שהוא יודע.

הקדוש ברוך הוא מסתכל בלב שלו.

בעיר חאלב בסוריה היה מלמד דרדקה לפרנסתו רבי יהודה עבוד,

זכר צדיק ברכה.

תודה רבה מילים.

ולפני פסח הלך לשוק לקנות מצרכי חג.

בדרכו אחד הכייסים

רוקן לו את הכיס.

הגיעה העת לשלם,

הכניס את היד, אין כסף.

החזיר את המוצרים למדבים,

חזר הביתה רגע.

ישב עצוב,

ועלה במחור היום.

מי שגאל את אבותינו במצרים,

מי שסיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה.

הוא יספק גם את צרכי.

ישב,

כתב מכתב,

מה המצרכים שהוא רוצה לחג?

הכניס למעטפה וכתב לכבוד הקדוש ברוך הוא,

בצד השני שם בכתובת,

רק בול הוא לא הדביק,

יצא לחצר,

העיף את המכתב באוויר,

רוח נשבר ונטלה עימת את המכתב.

אחרי שעות דופקים לו בדלת,

פותח רואה,

משרתים, נושאים מסעות.

כל מצרכי החג בכמות כפולה וקדושה ממש

בכל טוב נכנסו, הניחו את הצרורות ויצאו לבית.

תפס את האחרון, שאל אותו,

מי אתה?

אמר לו, אני המשרת של אדון עזרא.

עזרא היה אחד מעשירי חלב.

מהיכן ידע שביתו של רבי יהודה ריקם,

ושכספו נגנב?

הרוח נשאה את המכתב לחצר שלו.

ושראה את הכתובת,

ושכתוב לכבוד הקדוש ברוך הוא,

התמלא פליאה, פתח,

מצא את רשימת המצרכים,

קרא למשרת, אמר, תקנה כפול,

וקח את זה לכותב המכתב.

עלה רבי יהודה עבוד לבית העשיר,

בהודה לו על טובו,

והביע את רצונו להשיב את הסכום בתשלומים.

אבל עזרא סרף.

די לי בכבוד שנפל בחלקי.

הקדוש ברוך הוא בחר בי שליח לענות למכתב שפנית אליו.

וזה הסיפור השגור

בפי יהודה חלב.

במחשבה שנייה,

האם כל תפילה שלנו זה לא מכתב לקדוש ברוך הוא?

גם זה מכתב, בלי לשלוח.

זה נשלח מהלב.

יש אותו מעשה בתימן.

אותו מעשה בתימן.

היה קברן עני דלפון.

והמצב הגיע למצב קשה ביותר, קשה ביותר.

יום אחד הגיע נפטר,

אז הוא כתב מכתב לקדוש ברוך הוא,

כן?

ושם את זה שם בקבר,

עם דרישות.

ואיכשהו הדברים התגלגלו שהמכתב הזה ככה

בצבץ,

ואנשים שעברו שם ראו פתאום משהו כמו מכתב בצבץ, איך זה?

משפו את זה,

ראו

ובני העיר, נודע להם שהקברן במצב על הפנים.

ישבו, טקסו עצה,

ומאותו יום התחילו לזון אותו ולתת לו את כל צרכיו.

הקדוש ברוך הוא ענה לו או לא ענה לו?

הוא דאג שהם יראו, זה יבצבץ, הם ייקחו וידאגו,

אתה כותב מכתב לקדוש ברוך הוא עונה,

הוא עונה אם זה עף לחצר, אם זה מבצבץ,

או שאתה מדבר, תאמר להם, אין בעיה,

אתה יכול לדבר.

מעשה

ששמעו מפיו של רבי חיים שמואלביץ, דרך ארצות התברכה.

בששת הימים

שהו בני ישיבת מיר

בחדר האוכל

ששימש מקלט

אחוזי אימה ופחד

שלא תיפול פצצה על גג הישיבה.

תחדור שתי קומות

והנה אחרי המלחמה בדקו ומצאו על גג הישיבה שלוש פצצות גדולות מאוד,

אף אחת לא התפוצצה.

ויהיה דבר לפלא,

וכולם סחו בהתרגשות על הזכות של התורה שעמדה לבני הישיבה הקדושה להנצל.

כך היה בבית כנסת עד תום.

סיפר לנו הרב זכריה,

כהן, מנוחתו עדן,

שהם ירו פצצי מרגמות הערבים,

ופצצה אחת נפלה על הגג של הבית כנסת ולא התפוצצה.

בית כנסת עד תום.

תל אביב.

שכונת שבזי.

התפללתי שמה שלושים שנה.

הדבר היה לפלא, כולם סחו בהתרגשות,

על זכות התורה שעמדה לבני הישיבה.

הישיבה הקדושה להנצל.

נודע הדבר לגאון רבי חיים שמואלביץ, זכר צדיק וברכה, ואמר לתלמידים,

תגידו,

אתם סבורים שבזכותכם אירע נס?

לא.

אני אספר לכם בזכות מי הייתה ההצלה הגדולה הזו.

בזכות אישה אחת

משכנות הישיבה.

לא היה להם מקלט בבית,

והיא הצטרפה למקלט של הישיבה.

האישה הזאת עגונה,

בעלה עזב אותה לנפשה בעודה צעירה,

מאז היא מטפלת לבד בחמישה בנים קטנים,

הגדול ביניהם בן שבע.

לא קשה לתאר כמה מר גורלה של המסכנה.

בודדה וגלמודה, בלי תמיכה ומשענת.

בעת ששהינו במקלט,

הזדמן לי להיות במרחק מטרי מאותה אישה, ושמעתי

איך היא מדברת עם הקדוש ברוך הוא.

ריבונו של עולם,

בטוחני כי ביום הדין והמשפט

יש בידי זכות תביעה גדולה על בעלי.

שהשאיר אותי עגונה ובודדה והטיל עליי התמודדות עם גידול הילדים הרכים.

ואני נאלצת להזכיר את עצמי לעבודות,

ניקיון בתים,

להשיג מינימום שאני צריכה לפרנס את ביתי.

אם אטען כך לפניך יתברך,

אני בטוחה שאצא זכאית בדין ובעלי יצא חייו.

אבל,

ריבונו של עולם,

בואו נעשה עסקה.

אני מוכנה מצידי למחול ולמחוק מליבי כל טינה כלפיו,

למרות הכאבים והצער הנוראים,

ועתה בתמורה תמחל לנו על כל העבירות שלנו,

ונצא כולנו מכאן בריאים ושלמים לחיים ולשלום.

תדעו לכם, אמר הרב חיים שמואלביץ,

המילים שלה והתפילה שלה,

שבקעה מקירות הלב, הצילו את הישיבה.

כי זו תפילה מעומק הלב.

אתם שומעים כמה דברים פשוטים?

בשביל מה יש לב? לעבוד איתו.

ולעובדו בכל לבבכם. איזוהי עבודה שבלב. זו תפילה. עובדים עם הלב.

לא עם הפה.

צפצפצפצפצפ

הידיעה שעל כל דבר אפשר להתפלל לקדוש ברוך הוא

מעניקה לנו אושר

כי מי שחלילה תפקוד אותו צרה יש לו כלי רב עוצמה להשתחרר

מהיגון בהנחה

בכל הפרטים שאנחנו עוברים בחיים אנחנו מרגישים

אם לא מיידית

לפעמים לאחר מעשה

איך הקדוש ברוך הוא צמוד אלינו בכל העניינים

תפילה תמימה שנשאה אישה

חילצה אותה ממצוקתה

האדמו רבי דוד מללוב הודיע למכריו

ברצונו לנסוע בצוותא אל הרב

החוזה הקדוש מלובלין

לצורך כך

יגיע לביתו של אחד החסידים וילון אצלו בלילה ועם שחר יצאו לדרכם

כמובן שהחסיד שמח על הזכות

והורה לאשתו להכין לצדיק סעודה כיד המלך

הוא לא ידע שאין בבית כלום

קצת קמח

ואי אפשר להכין מזה הרבה דברים

אפשר, אפשר לאאווה, אפשר לחרוך, אפשר לעשות קובאנה, אפשר לעשות ג'הנום, אפשר לעשות פיתות, אפשר סבור, אפשר

אפשר לעשות רוגלח, אפשר לכל מיני דברים

אבל האישה הצדקנית לא התלוננה

לקחה את הקמח שהיה בבית, ערבה במים

ומהתמהיל שיצא הגישה לאורחים בלי תוספת שומן ותבלין

אכל הרבי מיללו את האוכל המוגש לו

ואחרי כן נסע ביחד עם בעל הבית ללובלין

כששב לבית סיפר זוגתו הרבנית בהתפעלות

שהיה בבית חברו הגישו לו תבשיל מעשה קדירה

הוא הרגיש בו טעם גן עדן

הרבנית

לבית ללוב

ידעה שבעלה רחוק רחוק מהוויות העולם הזה

אז לכן

בררה

מה היא שמה

בתמיין, מה? בתמיין?

אמרה לה, אני אספר לך דברים כהווייתה.

אין לנו כסף.

בטן הוא ריק מכל דבר.

רק מעט קמח ומים לקחתי את המוצרים שהיו לי בבית.

ובשעת הכנת התבשיל

נשאתי עיניי למעלה ואמרתי

אנא השם

גלוי וידוע לפניך שלא הייתי חוסכת מן הצדיק הבא בצל קורתנו שום מעדנים ותבשילים.

אבל מה יעשה בביתי אין מהומה?

לך יש גן עדן שלם.

תראה בעוניינו.

תכניס מעט מטעם הגן עדן שלך לתוך התבשיל.

כדי שאגרום הנעל הצדיק ולא אבוש בפניו.

זה מה שעשיתי.

ומה הוא אמר? שהוא הרגיש טעם גן עדן.

זה לא מעשה מופתים.

זה דבר ששייך לכל אחד.

כל אחד יכול לפעול גדולות ונצורות עם הלב שלו.

והקדוש ברוך הוא יסייע

אפילו יוריד לו טעם של גן עדן.

וכי נבצר מאת השם משהו?

הכל יכול הוא.

יכול להכניס טעם גן עדן למאכל שיש בו רק מים וקמח.

יכול לזבק זיווגים,

יכול לפקוד עקרות,

יכול להרחיב את הגבולים,

יכול להעשיר.

הכל הוא יכול.

מעשה שהיה אצל הצדיק הבבא סאלי,

זכר צדיק ברכה,

בסעודת ראש חודש שנערכה אצלו

ישב יהודי

שלא פסק לבכות ולהתייפח.

והוא אומר לצדיק, יש לו שבע בנות

שהוא צריך להשיאן ואין בכיסו פרוטה.

וחוץ מזה, לו ולאשתו מחלות שונות

שמוסיפות צער על צערו.

בוכה ומתחנן לבבא סאלי

לישועה ורחמי.

כל מי שהיה בחדר הרגיש את זה בתוך תוכו.

נפתחת הדלת פתאום ולחדר נכנס החתן של הבבא סאלי.

הצדיק מרים את עיניו,

מרים את קולו וצעק

מדוע נכנסת?

מי קרא לך לבוא לכאן?

הפנים של החתן חברו כסין.

כולם הכירו את האהבה שהייתה בלבו של הצדיק.

לכל מי שבשם ישראל יכונה,

מה מצא לצעוק על חתנו שהוא חיבב אותו בערך מאוד.

והצדיק לא מתרשם מהתמיהה שיש על פניהם של הנוכחים,

וחוזר עוד פעם. מי קרא לך לכאן?

פתאום הוא פונה אליו ואומר לו אני דורש ממך לחזור על המילים שאני אומר אותם מילה במילה.

חתן

הוא כמו בן

ובן

יכול להיכנס אל אביו

בכל עת שירצה.

זאת התשובה שהוא היה צריך לענות. הוא שאל אותו, מי קרא לך לכאן?

מה היה צריך לענות לו?

חתן זה כמו בן,

ובן יכול להיכנס מתי שהוא רוצה.

החתן היה עדיין בהלם מהצעקות שיצאו מפיו של חמים,

הרגיש שהמילים נעתקות ממנו,

אבל הצדיק אומר לו תחזור.

אחרי שהוא אמר את זה

בקול רם

עמד הבבא סני ליד הקיר ובכה.

ואמרת שומע,

אבא שבשמיים,

שמעת מה שהחתן שלי אומר?

בן יכול להיכנס אל אבא שלו בכל עת שירצה.

אז אני רוצה עכשיו להיכנס אליך,

ולבקש שתעזור ליהודי שעומד כאן.

שעה ארוכה עמד הבבא סני ליד הקיר והתפלל, חזר לשולחן,

פנה לאבא של הבנות ואמר לו התפללתי ונעניתי.

לך הביתה, הכל מסודר.

ככה היה מעשה איתו, לא היה מקווה כשר.

אז הוא אמר,

הוציא אותם לשטח כמו מדבר.

מרוקו, יש שם שר,

הוציא אותם, תעפרו, תעפרו.

ואומר להם מה לעשות, גמרו.

אמר, ריבונו של עולם,

אנחנו עשינו את שלנו, עכשיו אתה תעשה את שלך.

אנחנו הכנו לך את המקווה, עכשיו תוריד את השמים. זה היה בקיץ.

נתקדרו השמים עבים, והצמדנו.

אני מדבר על המקווה, אני עשיתי את שנייה, עכשיו אתה עושה את שנייה.

יש המשך.

אחר כך הוא בא ובדק תמליקת זה.

אמר, לא, זה לא לפי ריבי יהודה.

תוציאו את כל המים.

אמרו לו רבינו,

עד שהיה נס ומופת כזה, מי אמר שיעשה עוד פעם נס?

ומה שמעתם?

תורידו.

תנו, עשינו לפי שיטתו של רבי יהודה.

אמר, ריבונו של עולם, עשינו גם לפי שיטתו של רבי יהודה.

פעם הוא היה צריך לנסוע מהצפון לדרום.

לחזור הביתה, לא היה דלק, ותחנות דלק כנראה היו סגורות או משהו.

אז הנהג אמר, חייבים לעצור, אין לנו, אין לנו דלת.

אחר כך הוא אומר,

פן לא, אל תדאג, סע.

מהצפון עד הדרום בלי דלת.

בזמנו של הבעל שם טוב,

זכר צדיק וקדוש ברוך הוא,

הייתה מגפה קשה מאוד.

מתו רבים מאנשי העיר,

קבעו צום ותעניד,

התכנסו בבית הכנסת, ובכו, בכו והתחננו.

תפילות בוקעות רקעים.

באמצע התפילות קרא בעל שם טוב לתלמידו,

רבי נחמן מהור דנקה,

סבא של רבי נחמן מברסוורג.

ואמר לו, תגיד לכולם, הגזירה התבטלה,

יפסיקו עם הטענים.

הוא סיפר שראה ברוח קודשו

שלא בזכות

התפילות

התבטלה הגזירה,

אלא בגלל אישה

בעזרת הנשים.

האישה שמעה את הצעקות והבחיות,

שאלה, מה כל הרעש? מה קרה?

אמרו לה שקבעו תענית ותפילות ותחנונים בגלל המגפה.

פנתה אל הקדוש ברוך הוא ואמרה ריבונו של עולם יש לי חמישה ילדים

ואם הם מצטערים ובוכים אני הלב שלי נקרע

ואני עושה כל מה שאני יכולה לעזור להם.

ריבונו של עולם יש פה מאות אנשים בוכים

לא יכול להיות שאתה לא תושיע אותם

אם אני אימא לחמישה לא יכולה לשמוע חמישה ילדים בוכים

מרחמת עליהם ישר אני עושה כל מה שאני יכול.

אתה שומע פה מאות אנשים אתה לא עושה.

ככה היא אומרת לקדוש ברוך הוא.

איי איי איי איי איזה דיבורים פשוטים.

לא יאומן כי סופר.

התפללה בפשטות בתמימות מעומק הלב והתקבלה תפילתה והגזירה התבטלה.

העיקר שזה בא מהלב.

תמים תהיה עם השם אלוקיך.

הרבי בעל אבני נזר מסוקצ'ו זכר צדיק ברכה הוא היה החתן של השרף מקוצק

זכר צדיק ברכה

שוקד על תלמודו יומם ולילה.

פעם

בא אביו רבי זאב נחום מביאלה

זכר צדיק ברכה לקוצק.

אמר לו השרף

שיש לבן שלו

לאבננזר יש לו כוח גדול בתפילה

אבל הוא פוחד שהכוח הגדול שיש לו בתפילה

שלא יזיק לו בלימוד התורה.

דברים סתומים וחתומים

תורה ויראה משלימים זה את זה.

הגאון סח את הפליאה לאחיו רבי ישראל מאיר

לא היסס אך ושאל את אחיינו מה פשר דברי השרף.

ענה אבני נזר בתמימות

אני לא מבין מה זה כוח גדול בתפילה

לא מבין מה זה כוח גדול בתפילה.

תפילה זה בקשה מבורא עולם

ולמה שלא יענה?

סיפר שהיה לו שעון

שעל פיו הוא קבע את סדרי התפילה

את סדרת הלימוד

ופעם אבשעון פסק מלאכת

תודה רבה לך, ותודה רבה לך.

ולא היו לו מעות לתקן.

הצטער ונעצב.

פניו בתחינה לבורא,

מה שהעול המשיך?

היה לי מעשה דומה.

בתחילת החזרה בתשובה שלי השם זיכה אותי והיו הרבה מופתים שנעשו.

הייתי בניחום אבלי

של אחד מבני המשפחה שנפטר,

צעיר בתאונת דרכים.

והיינו שם בניחום אבלי,

באחת הבנות חילונית.

באה, באה, באה.

רוחה בזה, לא מקבלת, לא מקבלת את זה שהוא הלך ככה.

טוב, אני נתתי שם דרשה ואמרתי שהנפטר נמצא פה.

בשבעה הנפטר נמצא,

הוא שומע ורואה והכול,

פתאום היא צעקה.

אם זה נכון מה שאתה אומר, אני רוצה לראות

נס

עליהם.

אמרתי לה, מה את רוצה לראות?

היא אומרת שהשעון יעמוד.

איך שהיא אמרה את זה, מוחמד.

חזרה בתשובה.

הקדוש ברוך הוא אוהב את הילדים שלו.

אם אתם רוצים לראות שאני קיים, אין בעיה, אני אוכיח לכם, מה הבעיה?

איך היינו אומרים לאותם אנשים שלא יכולנו לשכנע אותם?

לא בגלל שהטיעונים שלנו לא טובים, בגלל שהם לא רצו לקבל.

אמרנו, בבוקר תבקש מהקדוש ברוך הוא. אם אתה קיים, תראה לי, תוכיח לי.

הוא אוכיח להם, הוא אוכיח להם.

מבקשים.

הקדוש ברוך הוא אומר, אין בעיה, אני אוכיח לך.

אין בעיה.

רק מבקש.

במקום מבקש צרות, מבקש דברים טובים.

כיוון שראה

אבננזר שהשעון התחיל לעבוד,

כל פעם שהוא נתקל בעניין חמור בלימוד,

אם הקושייה הייתה קשה כברזל,

התחנן שהשם יאיר את עיניו

במעקשים הפכו למישור והכל התיישב.

ועכשיו הוא מבין שהדוד שלו,

השרף,

ראה ברוח הקודש

והביע חשש

שהתפילות יזיקו ללימוד.

כי עיקר הלימוד זה להתייגע.

אבל אם אתה כל פעם שנתקע בקושייה אתה מתפלל והשם פותר לך צ'יק צ'אק, אז איפה הלימוד?

וכל העניין

זה שאתה

תתחדד, תתאמץ, תתייגע,

ולא להשיג את הלימוד דרך תפילה.

בעיירה היהודית,

בחוץ לארץ, פרצה מגפה שפגעה רק בנשים.

בתחילה מתו שתי נשים לשבוע.

אחר כך יותר ויותר.

עד שכל יום ליוו כמה נשים לבית עולמן.

בני העיר ניסו הכול.

השתדלות,

גשמית, זעקות, לשמיים,

שום דבר לא היה.

בוקר אחד נעצרה המגפה כללית.

אחד הצדיקים עשה שאלת חלום

כדי לדעת בשל מי נעצרה המגפה.

הראו לו מן השמיים יהודי, כפרי, בור ועם הארץ,

שאינו יודע קרוא וכתוב.

תפילתו עצרה את המגפה.

הלך הצדיק לשמוע מפיו.

איך הוא מתפלל?

שמע אותו, קורא את התפילה מתוך הסידור עם טעויות רבות.

הגיע לתפילה,

ברך עלינו.

הרים קולו בבכי וזעק.

וברך נשותינו כנשים הטובות.

במקום וברך שנותינו כשנים הטובות,

הוא אמר, וברך נשותינו כנשים הטובות.

בקיצור, הוא מצא שמה

שאפשר שמה

להגיד את הדברים האלה,

ובעזרת השם זה יועיל.

התפילה הזאת הייתה מעומק הלב.

בהושעת אנשים, הפסיכו למות.

זה כמו הסיפור שסיפרתי לכם פה.

דברים מדהימים.

מדהימים.

זאת אומרת, בן אדם שמתפלל העיקר שזה יהיה מהלב. בלי לימוד, בלי חוכמות, בלי אינטרסים, בלי תוכניות,

פשוט,

פשוט,

פשוט.

נעצר השעון?

ריבונו של עולם.

השעון נעצר.

אה, אתה רוצה שהוא ימשיך?

בסדר, נו. תמשיך, תמשיך.

אתם יודעים כמה פעמים פתרתי לאנשים בעיות, אותו לא מניח?

תגיד לי, מה השם עלינו? מה הסרם כונן עלינו?

מה זה כנראה?

שיפצתי את הדירה, הוכחתי לכולם, נכון?

לא נכנסה על זה, ולא יצא על זה, ושמה, ולא מוצאים זה, ואי אפשר להגיע, ואי אפשר פה. תגידו, תגידו, תגידו. על המקום.

עיני עינא.

ראו את זה כל החבר'ה.

כמה פעמים, לא פעם אחת.

סיפרתי פעם

שיהודי חזר בתשובה בגלל בינועם.

איך הוא חזר?

הוא בא לבית של אחותו.

היינו גרים בכרם התימנים.

אחותו הייתה גרה חצי קומה מעלינו,

ולא היה מפתח, והיא איננה,

והוא רצה להיכנס, שחקלע, לא יודע כל מיני דברים.

אז הוא דפק אצלי.

לא הכרתי אותו. הוא דפק אצלי,

והוא אמר, אם הוא יכול לקפוץ דרך החלון,

ואצלי, אין לו ידע.

הוא מתאפס על ה... זה, מרזף שם.

ואני בקומה רביעית.

הוא רוצה לקפוץ.

אמרתי לו, אתה נורמלי? מה קרה לך? מה, מה קרה?

הוא אומר, לא, היא לא נמצאת פה, ואני צריך להיכנס.

אמרתי לה, טוב, חכה, למה אתה רוצה?

לקחתי את הצרור המפתחות שלי,

נפגשתי שם על הדלת,

בחרתי אחת שנכנס.

התחלתי לעשות ככה, ככה, ככה, ככה, ככה.

אמרתי, ויהי, נעמדנו ידוהינו עולה, נעמדנו ידוהינו עולה, נעשה, נכונננו. טראק! נפתח!

היה בהלם, בהלם, היה בהלם.

זהו.

הוא אומר, מה אמרת?

אמרתי לו, אמרתי שהקדוש ברוך הוא יעזור, שהדברים יסתדרו.

והיה חילוני גמור.

היום יש לו בתי מלון באומן.

חוזר בתשובה,

יש לו בתי מלון באומן.

ברסטל.

חזר בתשובה.

אם הייתם רואים אותו איך הוא נראה קודם,

no chance,

we don't put a code.

תשתמשו בזה.

אבל עם אמונה,

כשמאמינים,

זה עומד.

ועל דברים כאלה חייבים להודות לקדוש ברוך הוא.

הכל יודוך, והכל ישמחוך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אין קדוש כשל,

הכל יודוך,

והכל ישמחוך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אין קדוש כשל.

הכל יודוך, והכל ישבחוך,

והכל,

מהכל,

מהכל יאמרו,

אין קדוש כשל,

הכל יודוך,

והכל ישבחוך,

לאקו לאקו לאקו לאקו יאמרו אין קדוש קשירות.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונק שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקורא עונק שבת.

עם מקדשה מקדשה מקדשה מקדשה שמי שבת

עם מקדשה מקדשה מקדשה מקדשה שמי שבת

שיהיה לנו יום מוצלח בקמפיין הגדול,

בשופר הגדול,

במהרה ייבנה אמן. אמן. הריני מכוון

לקיים

עצמת חכמים, דאורייתא, בשמחה, דאורייתא, גומל נפשו איש עשי, דאורייתא.

כבד את אביך ואת אמך, דאורייתא, לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא,

ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש,

שיהיו שבתותיו דובבות בכלב.

ריבי חנניהו בנניך, מה הוא אומר?

עושה עברנו בראש אדם ישראל,