בלי תפילה לא מקבלים - חלק פ"ח - כוח התפילה של אבא או מחנך!
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום
משה בן
ג'ורג'יה
נזכה לרפואה שלמה, יתאושש מהר,
יקום על רגליו מהרה,
נזכה לאריכות ימים ושנים,
ויזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
אמן.
בלי תפילה לא מקבלים כלום,
חלק
בחטא.
תפילה של אבא
או של מחנך
כוחה גדול מאוד.
יכולה לעלות תלמיד הכי חלש לפסגות ההצלחה,
לשנות טבע חלש של ילד ולפתוח ראשו ושכלו.
דוגמה לכך,
איך צמח וגדל להיות אחד מגדולי הדור,
מי שהיה לו ראש חלש מאוד.
גאון הגאונים,
רבי יצחק קרמר,
זכר צדיק וברכה, אב בית דין פוזנא,
והרב של המוגן אברהם
בצעירותו
לא היה ראשו פתוח.
דברי התורה הקדושה לא התיישבו על ליבו,
התאמץ, השתדל רבות, לא עזר מאומה.
הבנת התורה ממנו והלאה.
ולא ראה סימן ברכה מלימודו.
יתום היה,
רבי יצחק, מהאבא.
ובידו של אחיו הגדול,
רבי יוסף,
הוא הופקד למשמרת.
רבי יוסף היה גוער באחים מפעם לפעם,
למה אתה לא מצליח בלימודים?
והיה תולה את זה בהתרשלות.
הוא לא היה מסוגל להבין כי באמת באמת לא עולה בידו של אחיו להבין את הלימוד כראוי.
ככה התגלגלו הדברים עד ליום בר מצווה של הנער יצחק.
ביום הזה
בדיוק בלילה שלפניו
נכנס
יצחק הצעיר לבית הכנסת בעיירה,
התחבא מתחת לשולחן שלא יבחין בו איש ויוכל להישאר לאחר סיום התפילה כשהשמש יסגור את בית הכנסת
וילך לדרכו.
איך שיצא השמש ונעל את הדלתות,
קם הנער יצחק, ניגש אל ארון הקודש,
פתח לרווחה וטמן ראשו בתוכו
והחל שופך שיח,
בבכי ותחנונים לפני אביו שבשמיים,
שיפתח ליבו
ויאפשר לו להבין את דברי תורתו הקדושה.
התפלל הנער,
אנא ממך אבא יקר שלי,
פתח את ליבי,
תן גם לי אפשרות להבין את הגמרא ראשונים ואחרונים,
להעמיק חקר,
לזכור את דברי תלמוד תורתך ככל חבריי.
התחנן התחנן
ותפילתו התקבלה.
מרוב בכי
הוא נרדם
כשראשו טמון בארון הקודש
ויהיה חלום חלום
והנה בחלומו דמות דיוקנו אביו הצדיק.
רבי אברהם, זכר צדיק ברכה,
פונה אליו ואומר לו, בני יקירי, חדל לבכות,
אל תדאג.
אני אמליץ עליך בפני בית דין של מעלה
ואפיל תחינתי בפניהם,
שיחזקו כשרונותיך ויפתחו את ליבך ומוחך להבין ולהשכיל.
הבטיח האב
וכך היה.
מאותו היום
נפתחו שערי החוכמה בפני הנער יצחק,
זכה לכשרונות נעלים ולהבנה עמוקה
שנודע לימים בשערים כגאון עצום ובקיא בכל חדרי התורה.
ללמדנו אין דבר
שאין בכוחה של תפילה לפעול,
ויכולה לשנות טבע של נער
ולהפוך קשי תפיסה לבעל כשרונות ברוכים.
עשרות
מגדולי ישראל היו במצב הזה.
והבחיות שלהם הפכו אותם לגדולי ישראל.
היו ממש
במצב קשה מאוד.
איתה בהבנה.
לכן
אין להתייאש מילד זה או אחר
ולהגיד מזה לא יוצא מאומה.
כוח התפילה לחולל פלאות
וצריך
לא להפסיד,
להתפלל ללא גבול.
רבי מיכאל יהודה לבקוביץ זכר צדיק לברכה הוא סיפר מה כוח התפילה גדול
והתוצאות באות לאחר זמן רב אפילו.
הוא לימד נערים בישיבה במשך 70 שנה,
מגיל 23 עד גיל 93. והיו משפחות שהוא לימד את הילדים, ארבעה דורות.
והיו לו בישיבה ארבעה אחים שלמדו,
שלושה היו מצוינים ואחד היה על הפנים.
מה זה שובב?
לא.
אבי אבות המופרעים.
וניסו בטובות, ניסו ברעות,
קראו להורים, הוציאו אותו מהישיבה, החזירו אותו לישיבה,
עשו איתו שלוש שנים ישיבה קטנה,
לא יוצא ממנו שום דבר.
עברו עשרים שנה.
עשרים שנה.
ארבעת הבנים
באו עם הילדים שלהם לישיבה.
להביא את הילדים לישיבה.
ואז הוא פגש את כל הארבעה
פעם נוספת.
מה מתברר?
השלושה מצוינים
נשארו מצוינים.
והשובב הגדול
נעשה תלמיד חכם גדול, ראש ישיבה.
שאלו אותו, איך זה יכול להיות?
אז הוא אמר את תלמיד, האם איך זה קרה?
השלושה מצוינים
לא יצאו להתפנן עליהם.
הם היו מצוינים.
אבל על זה אימא שלו קרעה את השמיים.
שנים על גבי שנים התחננה לבורא יתברך שהילד הזה יצא ממנו משהו,
ועם כוח התפילות היא הפכה אותו לראש ישיבה.
הם לא התפללו, הם יישארו כמו שהם.
אבל זה התפללו עליו.
התפילות של האימא תראו מה זה.
זה עושה לא לוותר, לא לוותר, אין ייאוש, אין להגיד לא יצא ממנו כלום.
לפני השואה
היה יהודי חסידי שהתגורר בפולין.
כל הילדים זרע, בירך השם, שומרי תורה ומצוות.
לבד מבת
שפרקה עול,
עזבה את הבית והתרועעה עם גויים,
שמרחם.
בצר לא הבה נסע לאדמו רבי ישראל
מאוסייתים
זכר צדיק וברכה.
וכנהוג אצל החסידים כותבים קוויטל,
קוויטל זה פתק שכתוב שם בבקשה לברכה.
והוא ציין את כל השמות חוץ מהבת הסוררת.
שלא ייכנס לפה של הרבה,
בשם כזה של ילדה,
ככה הוא חשב החסיד.
הגיש את הקוויטל,
הרבה קורא את השמות, בסוף הוא אומר לו, למה השמדת את השם של הבת?
אז הוא אומר, לדאבוני,
ירדה מן הדרך לגמרי מתועעת עם גויים. איך אפשר שפרק קדוש של הרבה יזכיר את השם שלה?
אמר לו, הרבה,
היא הבת שלך ועליך להתפלל עליה שתחזור בתשובה.
אבא שמע על דברי הרב.
מייחל להתפלל עליה שהקדוש ברוך הוא
יערה עליה רוח ממרום ותזכה לחזור בתשובה.
כל פעם שהיה בא לרבה היה מזכיר את שמה בקוויטל.
לימים הבת היגרה מפולין לארצות הברית,
נישאה שם ליהודי
שרחוק מתורה ומצוות
ופרצה מלחמת העולם השנייה.
כל המשפחה נספתה בשואה.
מלבד אדם אחד, אבא שלה.
אבא שלה היה אוד מוצל מאש.
כשנודע הדבר לביתו,
היא הזמינה אותו וסידרה לו אשרת כניסה לארצות הברית.
הכניסה אותו לבית
דאגה לו במסירות רבה.
במשך הזמן התרככה בדעותיה ולבסוף שבה בתשובה.
תראו מה זה כוח של תפילה של אבא.
הילדה הסוררת שהייתה ב...
במקום הרחוק ביותר, בסוף היא החייתה את אביה
וגם חזרה למקורה.
בזכות הרעש של הרבה אתה צריך להתפלל על הבת לא להתייאש.
ביקש עליה רחמים, וזה פעל.
לקח שנים,
אבל זה פעל.
לפעמים זה לא פועל מיד.
דמעות ששפכה סבתא בהדלקת נרות
בתפילות הנרגשות של סבא מלוות נכדים בנינים ומוציאים פירות.
כשאנחנו עומדים
בעת בניית המשכן, אומר משה רבנו לבני ישראל, ראו,
קרא אדוני בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.
התורה מעריכה מזכירה גם את השם של
סבא של בצלאל, חור.
למה?
כי בזכות חור,
שמסר נפשו על קידוש השם,
סירב לעשות העגל,
זכה שהנכד שלו, בצלאל, יהיה ממונה על מלאכת המשכן.
רביאנקלה גלינסקי, זכר צדיק ברכה,
מספר מעשה שהיה.
בחור מקיבוץ של השומר הצעיר הסתובב בבני ברק,
עלה לישיבת פוניביש,
התרשם
ונשאל ללמוד בישיבה, קיבוצניק.
זה היה בתקופה של הצנע, הצנע זה היה בשנות החמישים.
לא היה אוכל, היו מקבלים פתקאות,
היו מקבלים ככה חתיכה מרגרינה,
חתיכה זה, כל דבר חתיכות ככה.
לא היה ניתן לקנות מוצרי מזון ללא תלושי מזון שהמדינה הנפיקה.
חזון איש,
זכר צדיק ברכה,
קרא לרבי ינקלה ואמר לו, הגיע בחור שמוצאו מהעיר שלך קריניק בחוץ לארץ.
הבחור בא ללמוד בישיבה,
אבל תלושי המזון שלו נמצאים אצל ההורים בקיבוץ ליד חיפה.
איפה שנפלים טילים עכשיו?
אתה צריך לנסוע לקיבוץ לסדר את העניין הזה,
שיעבירו לכאן את התלושים שלו.
כבוד הרב,
זה יהיה קשה ביותר.
נכון, אמר החזון איש,
זה יהיה קשה מאוד.
תתקבר על זה שכר פי מאה.
טוב,
סבר וקיבל,
אבל לפני שיצא ביקש להבין דבר מש מציק לו.
כבוד הרב,
אני לא מבין.
ההורים של האיש הזה,
הרי הם מרדו בקדוש ברוך הוא,
פרקו עול, גרמו יגון נורא להורים שלהם.
היו מספרים עליהם בבדיחה עצומה
שההורים שלהם היו שרים
השומר שבת הבן עם הבת
מה היה?
היו צוחקים על ההורים שלהם ששרים את זה ואומרים להם
דהרור יקרא לבן עם הבת
דהרור יקרא שכל אחד יהיה בן עם הבת, אין בעיה, חופשיים וככה. היו מסתלבטים על ההורים שלהם.
בקיבוצים שלהם אוכלים שפנים,
אוכלים חמץ בפסח,
טרייפס ביום כיפר.
ובסוף
יש להם בן שחוזר בתשובה, איך קורה דבר כזה?
אמר לו חזון איש,
אתה יודע מה קרה כשהם עזבו את הדרך?
אבא שלהם ישב עליהם שבעה,
בכה והתחנן,
התפלל מעומק הלב השבות שישובו בתשובה שלמה.
אבל יש מחירה בעולם.
הם עצמם לא בחרו בתור.
אבל תפילותיו
לא שבו ריקה.
הדמעות של הסבא השפיעו על הנכד שיצליח לעזוב את דרך הרשע ולדבוק בתור.
אין דבר כזה תפילות אורחות בחינם.
כשהיה הרב שטרנבוך,
רבי משה שטרנבוך,
כשהיה צעיר,
שאלו שאלה מסובכת בלימוד
על ידי הרבי מצ'יבין,
שהיה גדול מאוד בתורה.
הוא הצליח לענות
תשובה מבריקה באופן מיידי.
קושייה פצצה,
והוא בשניות
שלף את התשובה.
כששמע הרב מצ'יבין את התשובה שלו,
אמר, התשובה הזאת אינה שלך, זה לא אתה.
התפלא רבי משה על התגובה הבלתי צפויה.
כי התשובה הייתה מדעתו.
אבל הרב מצ'יבין הסביר לו מיד,
זה לא אתה.
התשובה הזאת מכוח הדמעות של אימא שלך.
אתם שומעים?
צריך להתפלל.
כל הזמן להתפלל. על כל דבר להתפלל.
על כל דבר להתפלל. וזה עובד.
יש מיד, יש לאחר זמן, יש לאחרי שנים, יש לאחרי דורות.
אבל זה עובד.
אין דבר כזה הולך בחינם.
הכל עובד.
ברוב המקרים זה עובד
מיד ולאחר זמן קרוב.
יש מקרים שהשם מחליט שהתפילה הזאת תהיה שמורה לעניין כזה או כזה, בזמן כזה או כזה.
אבל קודם כל מקבלים שכר על התפילות.
קיימים מצווה דאורייתא, להתפלל.
אדם מקיים את רצון הבורא.
השם רוצה שנפנה אליו.
השמיעיני את קוליו על כל דבר ודבר.
גם כשעושים מסאז' צריך להתפלל.
שיהיה כמו שצריך.
כן?
מה נאמר?
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
בואו לפניו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
בואו לפניו,
לפניו, בירננה. בואו לפניו, בירננה.
בואו לפניו,
לפניו, בירננה. בואו לפניו, בירננה.
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
אם לא עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
באו לפניו, לפניו בירננה, באו לפניו בירננה, באו לפניו בירננה, באו לפניו בירננה.
שיש שבוע טוב,
הקמפיין
מגיע עוד מעט לקיצו, וצריכים להספיק להגיע ליעד
במסירות נפש, בהרבה תפילות,
ולהרביץ עבודה. בעזרת השם, נעשה ונצליח תמיד. אמן. אמן.
הרי אני מכוון קיים מצוות חכמים, דורייתא בשמחה, דורייתא גומה נפשו,
צמיש חסד, דורייתא כבדת ודאי מתחיל.
לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, ולעשות נחת רוח
לתנא הקדוש יהיו שפתותיו דורבות.