בלי תפילה לא מקבלים - חלק צ' - סוד ההצלחה בלימוד - התמדה בתורה ובתפילה
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום
זוהר בן עשתה לה אסתר ואשתו וילדיהם
יתגברו על מידת הכעס אמן
בלי תפילה לא מקבלים כלום
חלק צדי
בספר חסידים רבי יהודה חסיד באות קלמד אלף
מביא אם שואל אדם דבר
שהוא שבח לבורא
כגון לימוד תורה או דבר אחר מחפצי שמיים ושופך את נפשו עליו
ושופך את נפשו עליו
הקדוש ברוך הוא שומע את תפילתו אף על פי שאין בידו מעשים טובים
בא הגמרא בסנהדרין צדיק ט'
כאשר אדם מתייגע בלימודו התורה מתחננת ומבקשת מלפני הקדוש ברוך הוא שיגלה לו טעמיה וסודותיה
הפסוק במשלי אומר נפש עמל עמלה לו
דורשים ריבותינו
הוא עמל במקום זה ותורתו עמלת לו במקום אחר
אומר רשי
תורה עמלת לו שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדרה
רבי יחזקאל אברמסקי זכר צדיק וברכה
היה נוהג להשכים מאוד מוקדם בשבת בבוקר
ולומר את כל מזמור ק' י' ט'
בתהילים
אלמת'מאנה
שמונה פסוקים שמונה פסוקים לפי א' ב'
ובכל עת'מאניה אפין האלה יש הרבה בקשות על תורה
הרבה פסוקים
הוא היה מפרש ביידיש תוך כדי אמירה
הוא מדבר לקדוש ברוך הוא כמו בן לאביו
רגילה לחזור הרבה על הפסוק
חסדך אדוני מלאה הארץ חוקיך למדני
חסדך אדוני מלאה הארץ חוקיך למדני
מה אתם מבינים?
למה הוא חזר הרבה פעמים על הפסוק הזה?
הוא היה מסביר שדוד המלך
היה אומר לפני הקדוש ברוך הוא
חסדך אדוני מלאה הארץ
ומה אני מבקש ממך?
חוקיך למדני
חסדך אדוני מלאה הארץ זאת אומרת אתה יכול לתת לכל בן אדם
מלא מלא מלא מלא מלא חסדים
מכל החסדים שאתה יכול לתת לי אני מבקש רק דבר אחד חוקיך למדני
זו הבקשה שלי עזור לי להבין את התורה זהו
הוא מציין
שחסד השם זה מלא מלא מלא כל הארץ
אבל אני מבקש רק דבר אחד חוקיך למדני
זה היה חוזר על זה הרבה פעמים
הנציב מוולוז'ין זכר צדיק ברכה
בכל יום מתפילת שחרית היה בוכה ומתחנן לקדוש ברוך הוא מברכת אהבה רבה
שיצליח להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד
כשהיו ניגשים אחרי התפילה למקום שהוא התפלל היו רואים שהרצפה מלאה דמעות
מתי אנחנו בכינו שם?
ואלה גאונים
הוא בוכה בוכה בוכה כל יום תפילת שחרית
שהוא יצליח להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד בוכה בוכה בוכה דמעות מוצאים שלוליות
רבי איסר זלמן מלצר זכר צדיק וברכה
מספר שהנציב היה משתף אותו בהכנת השיעור היומי בישיבה.
באחד הימים כשהוא הגיע לשיעור
הופיע השלייה ואמר שהוא לא יבוא לתת שיעור היום.
רבי איסר זלמן
היה איתו בהכנת השיעור.
פנה אליו לשאול מה סיבת הביטול.
מה הוא ענה לו?
הבוקר
לא תקפה אותי בחייה
בעת
אמירת אהבה רבה,
וביום שאני לא מתעורר לבחייה
אני לא יכול לומר שיעור.
השיעור היה מוכן, הוא חזר איתו איתו,
הכל בסדר,
תבוא, תעביר את השיעור.
הוא אומר לו, אם לא היה בחייה
אני לא יכול להגיד שעוד.
שיעור, איזה מדרייגס.
וזה עוד כלום.
וזה עוד כלום.
בתקופה הראשונה שבא רבי שמעון שקופ,
זכר צדיק וברכה, לישיבת וולוז'ין,
הוא לא התלהם מהשיעורים של הנציב ולא בא להאזין להם.
פעם מאישון לילה התקשר רבי שמעון שקופ בהבנת קטע מדברי הרשב״ם,
בפרק יש נחלים,
ולא מצא מנוח לנפשו.
באותה שעה נמצאו בהיכל הישיבה לומדים מעטים.
פתע,
הבחין בדמותו של הנציב חולף ליד הסטנדר שלו
ושטח את שאלתו לפניו.
הסתכל הנציב בגמרא הפתוחה,
משך בכתפיו ואמר בפנים מביעות צער,
הידעת, בני,
שכבר כמה פעמים השתטחתי על קברי אבות בתפילה,
שהקדוש ברוך הוא יאיר עיניי להבין פשר הקטע הזה,
אך עד עכשיו לא זכיתי.
אחרי שהלך,
גמר בליבו רבי שמעון שקופ להגיע לשיעוריו של הנציב.
אמר גברא ר...
אבא כמוהו המסוגל להשתתע מתחנונים על קברי אבות
להבין קטע מהרשב״ם
כדאי לי שאסכית לעם ערב.
רבי שמעון שטופר,
גאון חריף.
כדברים האלה כתב רבי יונתן אייבישיץ זכר צדיק ברכה בספרו יערות דבש
וכך הוא כותב
ובדוק ומנוסה
אם יתפלל אדם שחרית
בקריאת שמע בכוונה
בו ביום יזכה לדבר מצווה ויצליח בעסקו
ואף שלשעה יחשוב שאינו בסופו ימצא שכן הוא
ואין צריך לומר שיצליח בו ביום בתורה
במצווה גוררת מצווה.
אוי לי על שברי בעת שאיני מתפלל בכוונה כראוי
כל היום אין שמועתי בתורה מכוונת
וקרעים אלבש
קרוב מעיד על עצמו.
ואם אזעק ואשבה על אדוני מקירות לבבי בתפילה
לחונני דעה כי דלותי עד מאוד בעוונותי רבים
אף הוא ירחם עליי להאיר עיניי בתורתו.
זה גאוני הגאונים
הם אומרים בלי תפילה בלי תפילה עם בחייה ודמעות
לא יכולים להעביר שיעור לא יכולים להבין לא יכולים כלום
ולכן עם נבון וחכם
אל תאמרו
דעדיף זה מחברו
לרוב שכלו ועוצם חוכמתו ובינתו, לא כן הוא
שקר נחלתם.
רק מתת אדוני הוא
כאשר נחיל טובו וחסדו הגדול
רוב תפילה ותחנונים
ואין לך דבר שמזכה לאדם להשיג ישרות התורה ולפענח מצפונים בדרכי יושר ואמת
אלא להתפלל לשם
בדמע שישוב ירחמיהו
כי אלוהים שומע תפילה הוא בקרוב לכל קוראיו בהיבט.
זאת אומרת אל תגיד אני לא מחונן
והוא מחונן מלידה,
יש לו זיכרון והוא מבין עניין והוא פיקח.
שקר אתה נחלת.
זה לא תלוי בזה.
תלוי בבכיות,
בדמעות,
בתפילות,
לבורא יתברך, על כל דבר ודבר.
זה הכל מתת אלוקים.
דוגמה חיה למה שכתב
היערות דבש שלמדנו עכשיו
מוצאים בספר שיעורי מרן רבי פסח מקוברין בתולדותיו.
בסלוצק
התחולל המפנה הגדול בחייו של מרן רבי פסח.
עד אותו זמן
הוא לא היה מהמצטיינים בגאונות תורנית,
וקרה מעשה בנוכחותו שכמה בחורי ישיבה
התנצחו בסוגיה.
תוך כדי משא ומתן
השמיע רבי פסח הערה בלתי חשובה
בנושא שדיברו בו,
והתוכן שלו העיד
שהוא לא משיג בכלל על מה הם מדברים.
בהערה שהוא העיר גרמה לגיחוך בקרב הנוכחים
ששמעו דבריו וענו חיוך על שפתותיהם.
התקרית הזאת שברה אותו באופן מזעזע.
הוא התיישב ליד הגמרא,
התייפח בבכי,
בדמעות שליש,
עד שנרדם.
בחלומו התגלה אליו בחיזיון שמבטיחים לו סייעתא דשמיא,
שיתחזק ברוחו ויתחיל מעתה ללמוד בחיון
ממסכת בבא קמא.
ויאורו עיניו בתורה.
בהקיצו זכר דבר החלום,
ותכף ומיד פתח במשנתו מתוך עיון נמרץ הדקת אם.
והרגישו חוצה
למעמקים
ונעשה כמעיין נובע,
מפליא בהגיונו הנוקה בבהיר
ושופע חידושי תורה למכביר.
מאותו זמן התמסר לשקידת התורה במשנה מרץ,
תוך ימים לא רבים רכש לו בקיאות והבנה
יסודית בשלוש בבות בסדר נזיקין,
והתחיל לפזר מאוצרות רוחו לאחרים
ובמשך הזמן עלה ונתעלה להיות מגדולי ראשי הישיבות ומגדולי הדור.
בסך הכל תפילה אחת עם בקיאות.
אחת.
אבל כזאת שהוא אחרי זעזוע שהוא אמר איזה דבר
שלעגו עליו.
לעגו עליו. איזה הערה, מה אתה הערת?
מה שייך למה שאתה מדבר?
שבר אותו.
שבר אותו, ישב, לא התייאש, לא ברח מהישיבה.
ישב ליד הגמרא ובכה, בכה, בכה לקדוש ברוך הוא.
עד שנרדם מרוב בכי.
ובאו אליו בחיזיון ואמרו לו,
מעתה אנחנו פותחים בכל כלום.
זה מה שמצפים מבן אדם.
שערי דמעה לא ננעלו.
תתפלא. תבקש.
חוכך על המדל.
גל עיני והביט הנפלאות מתור הוצאות.
זה מה שביקש דוד מלכנו.
נו, אם דוד מלכנו ביקש את זה, וההלכה כמותו בכל מקום,
הוא זכה להיות
א' א'.
אז גם אנחנו יכולים.
אבל מה שאמרנו בהתחלה,
אם אתם שמים לב,
בספר חסידים, רבי יהודה החסיד, עוד כ״ל א',
אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבורא,
כמו לימוד תורה, או דבר אחר מחפצי שמיים,
כגון הקמפיין
לבנות בית מקדש מעט,
ושופך את נפשו עליו,
אבל בוכה,
שופך נפשו עליו,
הקדוש ברוך הוא שומע את תפילתו אפילו שאין מידו מעשים טובים.
זאת אומרת, הבן אדם לא ראוי בכלל.
מה פתאום שישמעו לו?
מי אתה? מה עשית בחיי?
אין דבר כזה. כל דבר שהוא שבח לבורא,
הקדוש ברוך הוא מסייע.
אבל צריך לשפוך נפשו עליו.
לא להגיד אמרו לי שכי היט שבזה זה לא מקצה בזה.
מה זה השטויות האלה?
אמרו לי, אמרו לי, לא אמרו לי.
הנה אומר לך רבי יהודה החסיד.
שמעת מה הוא אומר?
מה אתה שומע מה שאומרים לך אנשים?
תשמע מה שאומר לך רבי יהודה החסיד.
אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבורא,
כגון לימוד התורה,
או דבר אחר מחפצי שמיים,
משופך עליו את נפשו,
הקדוש ברוך הוא שומע תפילתו.
בדרך שאדם רוצה לנהום במונחנותו, למה שהשם לא יעזור? אז למי הוא יעזור?
למי יעזור?
הוא אומר לך אפילו, אם אין בידך מעשים טובים.
זאת אומרת, אל תגיד מי אני, מה אני שאני אבקש, מה פתאום שאני אבקש.
זה מה שכתוב.
מי שלא מצליח, לא שפך נפשו, לא יקבל,
כי הוא בעל גאווה.
מה, התחיל לבכות לפני הקדוש ברוך הוא וזה פה ושם?
אני לא בחיין, אני לא בוכה.
אני לא בוכה. אני מנסה, לא הולך, לא הולך, לא הולך.
אין דבר כזה.
אין דבר כזה.
ואם עושים את זה אחרי הבחייה בשמחה,
אז בכלל עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את ה' בשמחה.
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, את ה' בשמחה.
אמר נא נא, צריך להספיק, ראש השנה כבר מגיע
אנחנו צריכים לעמוד ביעד
אוי ואי,
אם לא נעמוד ביעד
הקדוש ברוך הוא לא יאהב את זה
הוא רוצה שאנחנו נשתדל,
הוא רוצה עוד בית בירושלים
לפני הבית הגדול
אז נא להזדרז, אבל אני מכוון לקיים מצוות חכמים
דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל חסדים טובים
גומל נפשו יש חסד דאורייתא קבל את אביך ואת אמך דאורייתא אסון נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולאסון נחת רוח
לתנא הקדוש יהיו שפתותיו דורגות בקבר רבי ה...