ימי החנוכה - חלק ז'
תאריך פרסום: 16.12.2024, שעה: 07:57
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום
עזריאל בן אסתר ואשתו יזכו לחזרה בתשובה שלמה,
בריאות איתנה הם וכל עם ישראל.
רמיה בת שמעון, רפואת הנפש והגוף, בריאות איתנה ואריכות ימים, זיכרון טוב והבנה טובה,
אמן.
אמן.
מיכאל בן רמיה, השם ישלח לו זיווג הגון וישלח את נשמתו עוד השנה מהרה,
ויזכה אותו לרפואה שלמה, בריאות איתנה, תשובה שלמה,
עלייה רוחנית מתמדת ולהיות בשמחה תמיד, אמן.
אמן.
אוריה בן מירי יזכה לרפואה שלמה בכל איברה וגידה מהרה, אמן. אמן.
שיראל בת יהונתן תזכה ללידה קלה כתרנגולת עם ידיים מלאות,
תינוק בריא ושלם, לעבודתו יתברך,
בבריאות איתנה היא ובעלה,
ויזכור לשפע רב, פרנסה טובה ונחל מכל הילדים,
ויהיה ביתם מלא אורה ושמחה, אמן ואמן.
אמן.
ימי החנוכה זן.
אתמול סיימנו שיהודה לקח את החרב החדה של הפוליינוס,
ולזכור לעולם את הנס והחסד
שנעשה עימו בקרב חסר הסיכוי.
וזאת החרב ליוותה אותו בכל הקרבות,
עד יום מותו.
תזכורת מידית לשם הישועה,
ובו לבד יש לבטוח.
הרחק משם, בתוך הטרקלין המפואר,
עשב המלך אנטיוחס עם חבר מרעיו.
לוגם ארוכות מקנקן, יין משובח.
בניו השמנות מדושנות העונג
הביעו זחיחות דעת,
תוך ליהוג דברי ליצנות עם קציניו.
הוא ציפה לחדשות טובות שיגיעו משדה הקרב.
ונפוליינוס, המצביא המוצלח ביותר,
תחת פיקודו הצבא החזק בעולם.
והמלחמה נגד קומץ אברכים,
משחק ילדים לדידו.
רעמי הצחוק הפרועים הדהדו בארמון פעם אחר פעם.
לא יכלו שלל גחר.
על קומץ יהודים שעזרו אומץ להילחם במעצמה הגדולה והחזקה בעולם.
התאבדות מטופשת של קלי דעת.
המחשבה שאלוהי ישראל ועזרם
לא עלתה על דעתם הרופסת.
אלמות פרסות סוסים נשמעה כמתקרבת.
או,
הנה מגיעים עם בשורת הניצחון צהל אנטיוחס.
אכן, אלו היו הרצים השבים משדה הקרב,
אך פניהם לא בשרו טובות.
בראש מורכן, בקול נכאים,
סיפרו על האיש הנורא בעל פני הלהבים הטובח בגדודים לנוחת.
הבקיע את מערך ההגנה שסביב הפוליאנוס.
הנפילה תמוהה של שומרי הראש מימין ומשמאל.
התקדמותו של האיש נורא הוד עד שר הצבא והכרעתו ארצה.
גבורתו הייתה מעל הטבע.
לא נותרה ברירה.
אנשי הצבא הנותרים נטשו את חזית המלחמה בטרם התטבחו אף הם.
כמו צבא סוריה.
אנטיוחס התמלא זעם.
הייתכן שגדוד יווני ינוס משדה הקרב?
מימות אלכסנדר הכובש הגדול לא הראה כדבר הזה.
המסקנה המתבקשת
כי אלוקי ישראל מסייע ביד בניו לא עלתה במוחו של האיש הטמא.
גאוותו הסיתתו לנקמה.
חמתו בערה עד להשחית.
לסיוע.
צרח כמו פר.
שר הצבא התייצב לפניו מבוהל מתנשם לפקודתך מלכי.
אכן במהרה הצבאי המהולל בכבודי ובעצמי אצל המלחמה על אותו האיש אשר מוגי הלב מכנים אותו איש פלאי בעל פני להבים ועוד בדוטות על כוחות מדמיון נשים מוזרות בלבנה.
רש״י אומר זה נשים טובות בשוק לאור הלבנה וסחות שיחות בטלות.
אצא עליו ואכניעו.
אין כוח בעולם היכול לעצור אותי.
לשיא הנחפז למילוי הפקודה.
החילות השונים נערכו במהירות.
תוך מספר ימים היו זרועות הצבא על מחלקותיהם מוכנות
ליציאה לקרב.
מדושן עונג האיץ לשיאה ברכבו למהר לאביו אל המלך.
דווח על השלמת משימתו.
הלמוד פרסות סוסים נשבחו ברמה,
קרבים ובאים מצד מזרח.
הפרשים המיוזעים בלמוד הערתם נוכח שער מדלגים ארצה בחיפזון.
באמירת הססמה הוכנסו בבהילות אל המלך
מלוחשים באוזניו דבר מה.
מצחו התכמת בערשת דאגה.
הבהילו אלא את ניסי הפקד.
ליסטיה, שהגיע זה עתה, הוכנס בחיפזון.
בפיק ברכיים עמד לפני מלכו, מצפה לגערה על איחור הדיווח
בדבר מוכנות הצבא.
אדוני המלך, הצבא ערוך ומוכן לפקודתך,
אמר בקול רועם.
אנטיוחס נעץ בו מבט רב משמעות,
לא לשם כך קראתיך.
חייבים לבצע שינוי בתוכנית המקורית.
ברגלינו השתולים במדינת פרס הגיעו זה עתה.
השמועות על הצלחות יהודה עשו כנפיים,
ומלך פרס הסיק כי זו הזדמנות לפרוק מעליו את עול יוון,
ושם החלו כבר גיוס צבאי רחב וכיף כמו המורדים בסוריה.
עלינו לעצור תופעה מבישה זו בטרם התפשטו רעיונות הבל אלו ברחבי האימפריה.
אכן, מלכי הרעם, צבאינו חזק דיו לרסק את שתי האומות המורדות.
אבל לא שם החזיתות, רק שתיים.
פקוד נא את מי נתקיף תחילה,
ונהפוך את ארצם לאי החורמות.
עיני אנטיוחס רשפו,
אין תחילה בסוף,
בכוחי למחוץ את שתי הצבאות בו זמנית.
פניו הביעו נחישות יהירה, לא היה לו שום ספק בדבר ניצחון מהיר ומוחץ בשתי החזיתות גם יחד.
צבאינו יפוצל לשניים.
את המלחמה הקשה מול פרס הנהיגני,
ואתה תנהל את המלחמה הקלה מול היהודים.
אנטיוחס
לא התמהמה.
חילו הענק החל במסעו מזרחה לעבר פרס,
ובמקביל ארגן נשיאה את שאר הצבא למלחמת חורמה על המכבים.
הצבא הקטן
שעמד לרשות נשיאה מנה ארבעים אלף רגלים
ושבעת אלפים פרשים.
אליהם חברו עוד אלפי אנשי חיל ארמיים ופלישתיים,
פרוקסי מה שנקרא,
שהצטרפו לשם השעשוע וביזת השלל הבטוח עתיד ליפול לידיהם כמו אלה שבאו מעזה.
נשיאה סקר את צבאו העצום,
ליבו התרחב מגאווה, בגסות רוח השיג.
אין זה נאה לשר צבא מכובד כמוהו לפקד על מלחמה כה פשוטה,
ושם כך שלח את סגנו ניקנור.
ניקנור,
חסש על הקרב וכבוד,
עט על הרעיון.
לכל הלמוד תופי מלחמה רועמים,
וחל מסע הצבא האדיר דרומה לעבר ערי יהודה.
הידיעות על הצבא העצום,
בעל מזימות ההשמדה המתקדם לארץ יהודה, פשטו במהירות
והגיעו ליהודה מכבי ואנשיו.
המשמעות הייתה ברורה.
עשרות אלפי גיבורים צמאי דם, אחוזי תאוות נקם וגאווה פצועה,
עומדים להתנקם ולטבוח ביהודים.
ערדה הקיפה ציבורים גדולים,
אך יהודה, האיש שעליו הוטל עול הקרבות הבלתי פוסקות,
התהלך בשלווה עילאית,
מוכן למסור את נפשו על קדושת השם ללא מורא.
הכל תלוי בדבקות בשם,
הביע את הרגשתו הטהורה ללא הרף.
כדרכם של אבותינו,
הכריז על יום צום ותפילה,
עטויי בגדי שק,
שפכו את זכור נחשם לבוראם להצילם מחרב הצורר הקרבו בה.
יהודה כנס את אנשיו המועטים,
ככהן משיח מלחמה, הקריא בפניהם את ציוויי התורה,
שמע ישראל,
אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם,
על ירך לבבכם,
אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם,
כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם.
מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו,
ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.
פרישת החיינים הייתה מוגברת.
הרבה פרשו,
כי האיום היה מוחשי.
כאשר קילל דבר את דברו, הצטמק צבאו עד למאות.
שבעת אלפים איש בלבד נותרו עמו.
הדבר לא הטריד את תנוחתו כלל.
ביטחונו בשם היה איתן.
אמונתו
ברורה אין הפרש בין גדוד גדול לקטן כי לאדוני ישועה
ובידו להושיעם גם בעם מועט.
שבעת אלפי האיש בראשות המפקד הנערץ פתחו באמירת תהילים בזעקה ובתפילה.
הייתה זו הסולת המובחרת של בני עלייה צדיקים
הדורי מידת ביטחון ויודעם שעושים את המעשה הנכון בעיני האלוקים להקריב את נפשם על קדושת השם ולהעמיד את הדת על תלה.
גם עכשיו זה מלחמת דת בדת.
מיקנור האיץ בצבאו להחיש פעמיו הפרשים דרבנו את סוסיהם לדהירה מהירה.
חשוב היה לו להכריע את היהודים במהירות הבזק
ולשוב לעירו כמנצח רב תהילה.
ביעף מהיר גמעו הסוסים את המרחבים הנפרסים
תחת פרסותיהם הלוהבות.
מאחוריהם הזדנבו שלל סוחרים
שמקווים לשלל עצום
בין שבויים רבים שימכרו אותם במחיר אפסי לרוב ההיצע המעוטט.
הכל פועל כמתוכנן.
כבר לפני שקיעת החמה התמקם המחנה הצבאי הענק בתחום החיר אמה אוס.
הם רדת הלילה
בחסות החשיכה
שיגר ניקנור חיל סער מיומן
מורכב מאלף פרשים וחמשת אלפים רגליים שולפי חרב.
בראשם הועמד קצין רב תחבולות ועתיר קרבות
גורגיאס.
פעולתו הראשונה מארב על אם הדרך
וכתר בהצלחה.
מספר יהודים עוברי אורח תמימים נלכדו
ואולצו לשמש כמורה דרך.
מתחם החשמונאים אותר,
פקודות התדרוך ניתנו,
החיל עבר לעמדת המתנה,
במקצועיות התמקמו החיילים בעמדות מוסוות
והם יזנקו בהינתן האות.
הקצינים
התוו תוכנית פעולה,
התנפלות מהירה כברק על מחנה האוהלים המרופט,
ולרמוד.
בפרסות הסוסים השועטים את יושביו תוך שינה.
חרש חרש קרבו למתחם
והקיפו אותו כמין קשת.
שקט ששרר בתוך המחנה הניע את הקצינים להשיג בבטחה כי בשעה מאוחרת זו ודאי נמים היהודים את שנתם.
נשגב היה מדעתם להבין
בשעה כזו השמונאים עוסקים בדבר חשוב יותר בירכתי המחנה,
מהצד הנסתר,
באוהל מרווח יחסית,
התאספו לאור מדורה קטנה סביב המצביא הדגול שזנח
את מעמדו כמצביא ושימש עכשיו ראש ישיבה.
המחשבה נתונה לחלוטין בהבהרת הסברות הדקות בסוגיה,
בחידוד חילוקים האמורים מראש לבלום את התקפות חריפי המוח
המעבירים תחת שבת ביקורתם הבהיר כל זיז של חידוש.
הסובבים הקשיבו בערנות דרוכה המנתחים את השיעור המעמיק,
מתווכחים ונאבקים על כל סברה דקה.
הכל נראה רגוע או פסטורלי,
למשל, ישבו בבית מדרש,
מרחק מכל סכנה.
אז
לבין השיחים המשחירים באפלת הלילה
הגיחו שתי דמויות עטויות שחורים.
מי שקרבו האטו את הריצה,
חשים בעלין נקיפת לב על ביטול תורה שהם גורמים.
יהודה נעץ בהם מבט אוהב,
סנאים מתלמידיו היו.
בלב כבד מתמוה לשיעור,
והגיע תורם לתצפת סביב המחנה.
בקול רועד,
אדוננו משוח המלחמה, דע,
האויב כבר קרוב מאוד.
גדוד מסתערים המוני אלפי איש בדרך לכאן,
מקבל לנצל את גורם ההפתעה ולהתנפל עלינו בשעה הקרובה.
מתח
על פני הנוכחים,
אך יהודה שומר על רוגע,
מחוזק במידת הביטחון באלוקים,
שלווה
במי שבוטח באמת.
ואם רגע
חזר לשמש כמצביא מבריק
הוראות מדויקות,
להשאיר תורות המחנה דלוקים,
תורות המחנה דלוקים,
מה בשעה שנצא כולנו למערכה?
התכסיס היה מחוכם.
האויב לא יבחין בצטח השמונאים
ויבזבז זמן יקר להתגנב חרישית.
בינתיים יגיעו השמונאים לבסיס היוונים הראשי שבחימאוס
ויתקפו אותו בהפתעה.
קבוצה קטנה גלשה בחרישיות את מורד ההר,
עוקפת בזהירות את הקומנדו היווני,
ולאחר מרחק בטוח החישו פעמיהם לפאתי העיר עמאוס.
שם ישב ניקנור עם צבאו לבטא.
אורות המחנה ריצדו מרחוק.
גם מבעד לעלתה ניתן להבחין כי המחנה מאויש באלפי גיבורים מבוצר ומוגן מאוד.
שוב,
בדרך הטבע לא היה שום סיכוי.
הפער המספרי עצום.
היהודים בנו רק כשלושת אלפי איש מצוידים בנשק דל.
יהודה התייצב בפני אנשיו,
מעטים אנו מול רבים,
חלשים מול גיבורים,
אך אין מעצור לשם להושיע ברעב או במעט.
נתפלל לאלוהי אבותינו שיושיענו.
כולם החלו בתפילה נרגשת
אלה ברכב ואלה בסוסים,
בה אנחנו בשם אדוני אלוהינו נזכיר.
ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו.
כהנים,
תקעו בחצוצרות הקודש,
שאר הציבור הריעו תרועה גדולה,
בני יהודה עטו אור להבים,
רוח עוז וגבורת מרומים ובקלילות כאיילה דילג קדימה.
להכניע את אויבי השם,
לבטל רועם על אליהם.
המכבים שעטו אחריו ללא חת חדורים באמונה שלמה באלוקי ישראל,
שלא יעזבם במלחמה הקשה נגד הרשעים.
היוונים הופתעו מההתקפה הפתאומית,
אך התעשתו במהרה
ונערכו להשיב מלחמה שערה.
ניקנור, מלומד המלחמות,
עמד בתווך
והמכיר פקודות עתירות הניסיון.
הצבא המתורגל נערך במיומנות מקצועית.
חיל הכידונאים עוצב בראש, מתפרס לאורך כל החזית,
מניף באון יער חניתות שמזדקר בלתי חדיר.
איש לא אוכל להבקיע דרך.
דרך מבעד לחניתות הצפופים.
שאר הצבא נערך במבנה התקפי שיצא כבר שבעו בכל ההגמוניה כמכונת המלחמה שהצליחה להכניע את כל צבאות האזור.
יהודה לא נרתע מהמערך הצפוף שנחרם מולו
תוך זעקת פרקי תהילים מעומק הלב הסתער קדימה כאריה שועט.
עם מספר חיילים ששוחחו עליו פרץ הישר אל תוך ליבת האויב הצפופה כשחרבו המתנפנפת לכל עבר מסלט את אויבי השם הרבים המוכרעים ארצה בזה אחר זה.
היוונים לא מבטרים בנקל.
הדבר היה נראה פשוט ביותר להכריע ארצה את האיש הבודד
עם קומץ האברכים המשוחחים עליו.
ממש משחק ילדים.
המלחמה מתלקחת במלוא עוזה מעטים מול רבים.
הצופה מן הצד נדמה לו שהמכבים חבורת מתאבדים.
אין ספק
שיכריעו אותם חשקל.
השמונאים לא מתחשבים בכל זאת.
אדורי אמונה, שפתיים מרחשות תפילה.
הסתערו אל תוך שורות האויב.
מפקירים גופם למען הבורא.
מסירות הנפש עשתה רושם גדול בשמיים,
ותפילתם התקבלה במרומים
באורח נס גלוי,
מסיבה שאיש לא יכול להסביר,
נפל פחד אלוהים
על טובי הלוחמים,
וגדוד הלוחמים העשוי ללא חת.
האגוז שלא ניתן לפיצוח
החל להתפורר.
שאר החיילים הסיקו מיד.
אם חייהם יקרים להם,
מוטב להם לברוח.
ניקנור.
הסב את פניו אל שומרי ראשו, מתכוון לאותת
את פקודותיו להסתערות משותפת.
להבותו קולטות עיניו רק את הגב של הענקים המתרחקים החזית במהירות של חיה מבוהלת.
לפתע נותר לבד.
גורל המערכה נחרץ.
עליו להסיק מסקנות.
זה לא נאי לקצין יווני רם דרג לברוח מן המערכה,
אבל הפחד שכמותו לא חש מעולם הכריע.
בתנועה זריזה הייתה את ראש סוסו ופתח במנושא נואשת,
בתקווה לחמוק מהמכבים שדולקים אחריו.
הוא עצמו לא הבין כיצד עשה את זה.
להפנות עורף לאויבים
תמיד הטיף לפיקודים שלו חייל יווני לא בורח משדה הקרב אפילו במחיר חייו
אבל כשזה מגיע למפקד
משתנים הכללים כמו אצל היועצת שבה הבן שלה גנה קרמי
טוסו אביר שועט מכפר לכפר בדהרה מטורפת
שהמכבים דולקים בעקבותיו בעקשנות רבה מצמצמים את המרחק מרגע לרגע
נשימתו כבדה האם זה הסוף
והחסיכים הנשקף באופק
משחיר לאור הכוכבים הגובע הדליק בו תקווה
למזלו הצליח להגיע אליו בטרם נלכד
במערבי הצמחייה כשהוא מוסתר מעיני הצופים
פשט את אדרת הארגמן המסגירה ובחסות החשיכה התחמק אל הכפר הסמוך
בטרם יעלה השחר.
החליף
את האדרת בבגדי עיקר פשוטים ובתחפושת של כפרית תמים
הגיע אל ליסיא שציפה לו בכיליון עיניים.
גורגאוס,
שלא היה מודע לדרמה המתרחשת בבסיס הראשי,
המשיך בטיפוס החרישי ראש ההר.
ממרומי הפסגה נשקף אליו מחנה היהודים מואר במלואו.
תוך זהירות מרבית
קירב את הצבא חרש חרש,
הדומייה שקידמה את פניו
טעמה לתוכניות.
היהודים מותשים, ישנים היטב.
יתקדמו בדממה
עם נתינת האות.
תסתערו עליהם בבת אחת.
נצלו את גורם ההפתעה.
שחטו אותם תוך שנתם.
חיילי הקומנדו
התגנבו בחרישות חתולית,
מתאמצים שלא תזוז אבן חצץ אחת.
תחת פרסות הסוסים.
גורגאוס היה שבע רצון, קול איבשל לא נשמע.
גורם ההפתעה מושלם.
האות ניתן.
אלפי החרבות נשלפו מן דנן,
מבזיקות בחלל האוויר, מתנופפות בעוצמה כחותכות אויב בלתי נראה.
על רקע זה הגיעה עת
להטיל אימה.
אימא אלנתנאות
פרצו בבת אחת צרחות מקפיאות דם של אלפי החיילים,
מצטרפות לצלצול מגיני הפלדה הנוקשים זה בזה,
מתמזגים בשעתת הפרסות,
צניפות סוסי המלחמה ששים אל הקרב,
מתוך הצרמוניה המבהילה
התנפלו הפרשים על האוהלים המרופטים, רומסים בפרסותיהם החזקות.
כל האמור נמצא תחתם.
מיד אחרי מסתערים הרגליים משאגות קרב,
פרצו אל המתחם מחרב, נכונים לשסע כל ששרד את אלפי הסוסים.
אך להפתעתם
לא נשמעה ענקת חללים מופצועים.
משוכנע המחנה לא הצטלצר כל הגה.
האם כולם מתו תוך שנתם?
מקרעי בדי אוהלים נשכב שיממון גמור.
איש לא היה שם.
גורגהו זעם.
היהודים נמלטו כמו שפנים,
ודאי ברחו היערה,
הקיפו את היער.
עטרו אותם בינות העצים ועל צמרותיהם.
הסריקות נעשו בשיטתיות.
העצים ומסתורי הקרקע נבדקו בקפדנות.
ולאחר שעות חיפוש מאומצות,
לא נלכד איש.
החיילים חשו מתוסכלים.
אנחנו רעמים, אנחנו עייפים.
בואו נחזור למחנה,
לנוח, לאכול.
גורגאוס,
נואש מחיפושי השווא,
הניע את כוחותיו על רכס ההרים,
ומטבע את כיוון הנסיעה מערבה לעבר אמה עוס.
חיילים, לא פסקו מלרטון,
העייפות נתנה אותותיה.
אך גבנונית ההר,
שהתנסעה לפני בשרת אבות,
מעבר להר נמצא המחנה המפואר, מאובזר בקול תפנוקים.
עוד מאמץ קטן,
נגיע למנוחה המיוחלת.
בלב מתרונן,
טיפסו אל מרומי הרכס,
בגיעה מראש המצוק,
פלטו זעקת שבר.
להבות ענק
התנסעו אל עד,
עופפים באובך השנן את השטח הגדול.
איש לא נצפה כי מנסה להתגבר על הלהבות המתנסעות.
מהמחנה המפואר
נותר רק עזה.
הניונס,
וואי וואי וואי, ג'באליה.
תבליה היה בבית, הכל יהיה חרבות עשנית.
גוויות, פזורות בכל עבר,
לא השאירו מקום לספקות.
המסקנה, המכבים היו כאן.
גורגיוס,
הביט ביאוש על שרידי החיילים המתפזרים מבוהנים במרחב ומותירים אותו בודד.
פני ליסייה קדרו.
הרי מפלה קום ואישה וקום בלתי הגיונית
לא יוכל לשאת את פניו של אנטיוחס.
לעולם לא יוכל להסביר כיצד שוסעו חייליו הגיבורים
בפני מתי מספר,
הוגי ספר.
בפנים נפולות,
כאסיר שנחרץ דינו,
ציפה לשובו של אנטיוחס מהחזית הפרסית.
למזלו הגיע אנטיוחס גם הוא בפנים מחורכמות.
התזמורת הצבאית ליבתה אותו בניגונים נוגים שמספרים על מפלתו האנושה מול הפרסיים שהכו צבאו שוק על ירך.
בקושי הצליח למלא את עצמו עם שארית הצבא המרוסק.
בפנים זו עפון נכנס לו אל הפיקוד,
הביאו לפני את ניקנוע, פקד.
נפחד ממנו שמע בשורות טובות.
ודאי רמס את המורדים היהודים עד עפר.
המצביא נכנס בפנים נכאות.
במבט אחד בפניו הספיק לאנטיוחס להבין שמשהו אינו קשורה.
דווח.
שוש.
רוח גב.
שטח ניקנור את מהלכי הקרב.
מצב הרוח המרומם שיצאו החיילים, התוכניות, ההתקפה,
פריסת הצבא באופן מקצועי, מערך חיילי הפלדה שהיו כגוש אדיר שלא נתניו כאב.
אבל קולו נשבר בקול בוכים.
תאר חדרו המכבים בקלילות איילות תוך שורות החיינים הצפופות ועשו בהם שמות.
פוררו את ההגנה הקדמית, שומרי הראש ברחו.
מנוסה בלתי נמנעת.
הנסיבות פלאיות.
הפנים השמנות של אנטיוחס סמקו מזעם ועלבון.
הוא לא יכול לשאת את החוצפה היהודית.
זו מפלה מבישה ביותר.
צבא איכותי שלא עמד בפני קומץ.
דבריכים?
רק העיזו לנצח אותנו, זעק. חוצפתם תעלה מיוקר.
בתוך ים החירופים שקלח מפיו נשבע בכתר מלכותו
שהוא ינקום ביהודים עד גמירה.
פליט לא יישב.
יצר הנקמנות דרבנו אותו להתחיל בתוכניות למיגור החשמונאים.
מוחם מאומן של המצביא העליון הסיר שום פרט.
הוא לא לקח שום סיכון.
אשמיד אותם כליל.
היה ממלמל ללא הרם. מהימנים לא ימלטו.
כרוז מלכותי הכריז.
גיוס כללי.
הטבות מפליגות
למתגייסים
שזרמו בהמוניהם להצטרף לצבא.
כמו פרעה שנתן להם תכשיטים, העיקר שיצאו לי לך.
זרועות הצבא הורכבו מענפי גדודים.
שיצרו יחד תשלובת התקפית איכותית.
מרכבות משוריינות, רתומות סוסים מהירים.
מאוישות צלפים.
היורים תוך הסתערות מהירה מתר חצי מוות מורעלים.
זה גדוד הסער הראשון.
אחריהם חיל פרשים מקצועיים,
מצויד בסוסי מלחמה אבירים,
ופקד לדלוק אחרי הנמלטים.
בהכפים עוצב חיל רגלים משוריין,
מזוין באלפי חניתות פלדה ארוכות,
נטויות כיער פלדה קטלני בלתי עביר,
שנפרץ למלוא עין.
מערך מרשים לכל הדעות.
אך גאוות אנטיוחס הייתה על פלוגת המחץ החדשה שהקים חידוש רב רושם בזירות הקרב.
לשם הקיומה לא מצאו גיבורי החיל את ידיהם את רגליהם.
אלה היו החיות הגדולות בתבן.
פעילי ענק מלומדי מלחמה,
על גבם הוצבו צריכי פלדה משוריינים,
מאוישי קשתים,
בעלי כושר צליפה קטלני.
כל המומחים הצבאים הגדירו צבאות,
ביטי ניתן לניצוח.
למה היה עם הפרסים?
ברגש גאווה מתנשא סקר אנטיוחס ת'חיל העצום וליבו התרונן בשחטנות.
הכוח שיכול לעמוד מולי.
אני המצביא המוצלח בעולם,
בעל הצבא העוצמתי ביותר.
ההכנות למלחמת החורמה סברו תאוצה,
הקצינים המיומנים ש...
על כל פרט החל מטקטיקת הקרב עד אחרון הפרטים הנוגיסטיים
לא השאירו מקום לשום טעות
תדעו לכם
עוד מעט תהיה מלחמה כזאת
אנחנו נגד כל העולם כולו
נגד 70 אומות העולם
אז תיקחו לכם מפה כל מה שאתם יכולים
ולהיות מוכנים
מה באותו זמן קרה?
מצח מעוטר בתפילין
חרוש מתים,
התכונן יהודה לאמירת השיעור היומי
בפני אברכים היושבים מולו כמחצי גורן,
שותים בצמא את חידושי תורתו הבנויים להפניע על יסודות התורה שבעל פה,
כפי שנמסרה לו מאבי מתתיהו,
שקיבל מאביו יוחנן,
שקיבל מריבותיו מעלה-מעלה,
עד משה רבנו מפי הגבורה.
מול חלונות ביתו, שהפך להיות בית מדרס זמני,
נעמדו עוברי אורח.
אנשים שלא זכו להבין מערכה תורנית על בוריה,
אבל נעצרו מדי פעם סמוך לקלוט מאחד מדבריו.
העיתוק לשיעור היה כה מושלם,
עד שאיש לא שט ליבו לשתי דמויות עטויות בגדי יהודים,
העומדים סמוך לחלון ומחליפים זה עם זה רמזים רבי משמעות.
הם משלנו
או משלהם?
נברר מחר.
הכל יודוך והכל ישבחוך,
הכל יאמרו והכל יאמרו, אין קדוש כזה.
הכל יודוך והכל ישבחוך.
והכל יאמרו.
שיהיה לכם יום טוב.
טוב ומוצלח.
אמן, חליפה.
הריני מחר ואין.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.