בנתיבות החיים - סב | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

השם השם נעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים

בלימוד שלום בית,

הנהגות הבית בקדושה וטהרה לבית יהודי

כשר כדת וכדין, מתוך הספר נתיבות חיים.

הכותרת להיום לדעת, להקשיב.

בעולם ישנם

סוגי בני אדם רבים,

לכולם יש מראה של אדם.

המעמיק בהם יבחין כי רבים מהם אינם

אלא ככלי שלא נגמרה מלאכתו.

בני אדם אלו מכונים גולם.

כך אמרו חכמים במסכת אבות פרק ה'

שבעה דברים בגולם

ושבעה בחכם.

חכם אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה,

ואינו נכנס לתוך דברי חברו,

ואינו נבהל להשיב,

שואל כעניין ומשיב כהלכה,

ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון,

ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי.

הוא מודה על האמת וחילופיהן בגולם.

וכיצד ניתן להבחין בחוכמתו של האדם?

יש אשר יאמרו שהעשיר הוא איש חכם,

ויש שישייכו את החוכמה למראה החיצוני של האדם,

כמו שאמרה בתו של קיסר על רבי יהושע בן חנניה.

איזה חוכמה מפוארת בכלי מכוה הגמרא בתענית ז'?

יש שטעו לחשוב שאיש חכם יקרא לאדם שהגיע לתואר או משרה חשובה.

וישנם גם רבים הטועים לחשוב שאדם חכם

נבחן ברמת השכלתו, ידיעותיו והשגיו השכליים.

אולם רבותינו נתנו הגדרה שונה לחכם.

החכם ניכר בדיבורו.

כך הגדירו חז״ל את החכם.

אומנם החכם ניכר בשבעה דברים,

אך המשותף להם הוא השלווה ויישוב הדעת.

החכם לא נכנס בתוך דברי חברו,

מניח עד שיסיים כל דבריו ואחרי כן משיב לו כהלכה.

ואילו הנבהל להשיב על כל דברי חברו בחיפזון בבעלה,

הדבר מלמד על פנימיותו של המדבר,

שאינו אלא ככלי שלא נגמרה מלאכתו.

אחת התכונות שמאפיינות את מלאכי השרת היא מידת הסבלנות בדיבור.

וכפי שאנו אומרים בתפילת שחרית,

וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמיים זה מזה,

ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם.

קבלת עול מלכות שמיים אצלהם נעשית באופן מיוחד במינו זה מזה.

לא אחד על חשבון השני,

אלא כל אחד נותן כוח לחברו.

הם לא נבהלים להיכנס פנימה

בתוך דיבורו של השני,

אלא נותנים רשות זה לזה.

הדבר נוגע גם אלינו.

כשכל צד בחיי הזוגיות

מנסה רק

לדבר ולא להאזין לצד האחר,

הדבר מלמד שזוהי שיחת ילדים,

עליה רמזו חז'ל באבות ג',

שאינה של שחרית,

ויין של צהריים ושיחת ילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ,

מוציאים את האדם מן העולם.

אנשים מבוגרים, וכל שכן שמדובר בבני תורה,

מדברים באופן שקול ומיושב כמלאכי השרת,

ומאפשרים זה לזה להביע את דעותיהם,

גם כשהדברים מאוד לא נוחים ולא נעימים למשמע אוזניהם.

וכשרואה הזולת עד כמה חברו מתנהג באופן נעלה,

גם ברגעים לחוצים,

גם הוא לומד להתנהג כך.

וכפי שאמרו על מלאכי השרת, שהם מקבלים עול מלכות שמיים זה מזה.

ובספר המשלים

לרבי יוסף, לרבי יוסף בן רבי אברהם

גיטקליה,

בסימן י״ח כתוב

שההגדרה של האדם החכם היא כמו צורה בכלי.

והוא הביא משל נפלא,

כדי להבין מה ההבדל בין חכם לגולם.

חוכמת החכם

מותאמת לגודל הכלי שלו.

כגודל הנפח, כך בדיוק תוכנו.

ישנה התאמה מושלמת בין הצורה לבין הכלי,

אבל אצל הגולם הכלי ותוכנו אינם תואמים זה לזה כלל.

דומה הדבר שרוצה

אדם מסוים לנעול נעל שאינה תואמת את רגלו.

אחד שנועל נעל כזאת, הליכתו תהיה צולעת,

לא יציבה.

כך גם גבי הגולם.

אצלו הכל מבולבל,

לא מותאם למידות עצמו.

צורת דיבורו מעידה עליו כמאה עדים שהוא כלי שלא נגמרה מלאכתו.

כלי שלא נגמרה מלאכתו אינו ממלא יעודו.

ייתכן שניתן יהיה להשתמש בו לדברים אחרים,

אך אינו ממצה את תפקידו האמיתי.

שולחן בעל ארבע רגליים אינו דומה לשולחן בעל שלוש רגליים.

וזהו ההבדל בין חכם

לבין גולם.

ברוכים תהיו להשם.

תודה רבה.

תודה רבה.