פרפראות וחדושים לפרשת וזאת הברכה שנת תשפ"ו

- -  - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת יצחק בן שרה מנוחתו עדן בלחשב אמן אמן אמן שושנה בתנעומי תזכה לרפואה שלמה והצלחה בכל מעשה ידיה שמחה אושר וכל טובה וברכה מהרה אמן

פרשת וזאת הברכה פרפראות וחידושים בפרשת תשפו

"מִימִינוֹ אשדת [אֵשׁ דָּת] לָמוֹ" (דברים לג, ב)

למה כתוב אש דת ולא דת אש? כמו שהמשמעות של העניין. רבנו הגאון אומר שהאותיות של המילים דת למרמזת המילה תלמוד. לפי זה יש לומר דרך התלמוד דומה לכוח האש. כשם שניצוץ מאבוקה אחת מצית אבוקה גדולה אחרת וזו מציתה עוד אבוקה. כך דרך התלמוד. בהתחלה מתבררת הלכה אחת בכוח עיון של תורה. ההלכה הזאת נעשת דת, חוק. בהלכה הזאת שנגמרה, חוקרים ממנה כבר דין שני על ידי חקירות התלמוד. ומי שמתבר הדין הזה, מוסיפים לברר הלכה אחרת. נמצא שהתלמוד מתחילה הוא אש ולאחר מכן הוא הופך להיות דת. וממשיך הכתוב ואומר למורות ולמד כי הקדוש ברוך הוא המסייע לעמל האדם להוציא דבר האמת לאורה ככה מביא הנציב מבולוזין בעמק דבר וללוי אמר טומך ואורך לאיש חסידיך רש"י אומר טומך ואורך כלפי שכינה ומדבר. חפץ חיים אמר בשם הגאון לבאר מנין לרשי שכלפי השכינה הוא מדבר. כי היה קשה לרשי השינוי בפסוק. כל מקום זה נאמר הורים בטומים. קודם האורים ואחר כך טומים. ופה כתוב טומך ואורך חכמים זכרונם אמרו למה נקרא שמם הורים וטומים אורים שמאירים את דבריהם טומים שמשלימים את דבריהם אכן הוא פירש כשהיו שואלים דבר מה באורים ותומים איך הייתה בה התשובה היו האותיות ות המסוימות מאירות. אז אתה יודע שמהאותיות האלה יש תשובה. והכהן היה צריך להשלים את האותיות למילים טומים שיהיה טם שלם. אז על ידי רוח הקודש הייתה שורה על הכהן הגדול, הוא הבין איך לצרף את האותיות המהירות. כי הם היו מהירות בלי סדר והוא הפך אותם לתיבות שלמות. וכך נמצא מענה לשאלה שעמדה על הפרק. האם לצאת למלחמה? האם לנצח במלחמה וכולי. לכן בדרך כלל זה קודם הורים שמאירים ואחר כך כהן טומים משלים את הדברים. אבל כאן הקדוש ברוך הוא לא צריך קודם הורים והוא ישלים ברוח הקודש. הוא יודע מההתחלה מה התשובה. אז קודם כלומים ואחר כך הוא מאיר בשביל שידעו על מה מדובר. זאת אומרת תומך ואורך זה כלפי השכינה הוא מדבר. ויעל משה מערבות מואב אל הר נבוא מפרש רש"י כמה מעלות היו יש אומרים 12 ומשה פסק אותם בפשיעה אחת בן 120 מקום ראשון בקפיצה למרחק מפרש החפץ חיים לכאורה זה מעשה ניסים ולא נתפרש לנו מה צורך בנס כזה וגם למה צריכה תורה לספר לנו שהוא עלה בקפיצה אחת אלא בא התורה לשבח את משה רבנו על זריזותו בכל המצוות כשהשם מצווה אותו עלה אל הר העברים הזה הר נבוא ומות בהר אשר אתה עולה שמה והסף אל עמך אפילו שהוא יודע שהמיטה תלויה בדבר זה לא מצווה שונה אצלו משאר המצוות שהוא קיים בזריזות ללא איחור ולכן הוא דילג את כל המעלות בפשיעה אחת להגיע כבר לקיים את ציווי השם הוא מות שהיה נקומת את נקמת מדיין מעת בני ישראל והוא לא עשה זאת אבל הוא ציווה מיד שמישהו יעשה בשביל שהוא חייב הכרת הטוב למדיינים אבל הוא לא עיקב אם היה מעכב אז היה לא מת כן ואחר תאסף אל עמך קודם נקום ואחר כך תאסף והוא עשה את זה צ'קצ'ק. מצווה שהשם אומר לטובתי, לרעתי כביכול. אין דבר כזה לרעתי אבל אין דבר כזה עושה הכל מיד בזריזות. זה משה רבנו. לכן התורה מספרת. אבל יש עוד שאלה. מרשה שואל, אסור לפסוע פסיעה גסה אפילו לדבר מצווה. איך משה רבנו עלה בפשיעה אחת? זו פשיעה גסה. זה ניטל מאור עיניו. אבל הוא ברגע האחרון, כמו שאומרים, אז אם ירד לו קצת מהאור, הרי לא כעתה עינו. אז אפשר ביום האחרון, ברגעים האחרונים הוא כבר לא השתמש עם העיניים. הוא עולה למעלה. ווד שם עבד השם וימות שם משה עבד השם למה צריך להגיד שהוא עבד השם אנחנו יודעים שהוא עבד השם וגם בספר יהושע כתוב ויהי אחרי מות משה עבד השם זה מיותר כמה פעמים צריך להגיד שהוא עבד השם אלא אומר הספתי צדיקים כתוב זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם לאמור רש"י אומר, הקדוש ברוך הוא אמר למשה, "לך והודיע לאבות שאני רוצה לקיים השבועה." עכשיו שאתה עולה, אתה מגיע לשמיים, ישר לגשת לאבות הקדושים להגיד להם שהנה אני מנחיל לעם ישראל את הארץ. מוכח מזה שגם אחרים אותו השם הטיל עליו מצווה שילך בשליחותו אל האבות. ולכן כתוב היה מות שם משה ואפילו שהוא מת הוא עדיין עבד השם הולך לעשות את הציווי של הקדוש ברוך הוא מדהים זה מובא בשם הקדוש מאבתא ויקבור אותו בגאי מול בית פעור מביא רש"י שכברו היה מוכן מששת ימי בראשית לכפר על מעשה פעור וזה אחד מן הדברים שנבראו בין השמשות בערב שבת יש לדקדק אין מקום יותר טוב לקבור את משה רבנו רק מול בית פעור אדון הנביאים לא קם כמותו במקום מול עבודה זרה ובשביל זה צריך לברוא קבר בין השמשות אומר החנוכת תורה המשנה בעבודה זרה מביאה שאל פרוקלוס את רבן גמליאל בעקו בעת שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי זה מרחץ של עבודה זרה כתוב בתורתכם לא ידבק בידך מאומה מן החרם עובדי עבודה עבודה זרה של פעם ידעו יותר טוב מהקפלניסטים את התורה. שאל אותו מפני מה אתה רוחץ במרחץ אפרודיטי שזה של עבודה זרה? כתוב לא ידבק בידך מן אחר. אמר לו רבן גמליאל, אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי. לנו היה תחילה מרחץ במקום הזה. אחר כך באו בגבולי עובדי עבודה זרה והניחו שמה עבודה זרה. זה רעשי בא ללמד. וכי מתאים למשה להיקבר במקום של עבודה זרה. לכך מביא רש"י שהקבר היה מוכן כבר מששת ימי בראשית ולכן לא אני באתי בגבול העבודה זרה היא באה לאחר מכן בגבולי אז זה המקום שצריך היה להיות זה שהיא באה אחר כך זה בעיה שלה מי באו לפה פלסטינים חרטא מאיפה הם באו אנחנו הם באו בגבולנו וה היום הם טוענים שזה שלהם מהנער עד הירדן, מהים עד הירדן לא מתביישים ולא יודעים לענות להם תשובה. רשי פשוט הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשהם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש השם הרי ני