מעשה אבות - רבי עקיבא | הרב אמנון יצחק שליט"א

11-7-12

...הדיר אותה מכל הונה מכל נכסיו, שלא תראה פרוטה ממנו. הלכה ונישאה לרבי עקיבא. הדבר היה בימות החורף, והם היו ישנים במתבן, איפה שהתבן נמצא. והיה רבי עקיבא מלקט התבן מתוך שערותיה, אין כרית אפילו, אין כלום, ישנים על התבן, אז נתקע לה בשערות. אמר לה, אילו היתה לי אפשרות, הייתי נותן לך תכשיט שירושלים של זהב חקוקה עליו. בא אליהו הנביא אל פתח המתבן על מנת לנחמם, אמר להם, הוא היה רק עם הארץ, אמר להם אנא תנו לי מעט תבן שאשתי ילדה, ואין לי במה להשכיבה, אמר רבי עקיבא לאשתו, ראי אדם זה שאפילו תבן אין לו ולנו יש לרוב. צרת רבים נחמה פורתה, יש מזה קצת נחמה שאתה לא במצב הכי גרוע, יש יותר גרוע, אז יורד מלאך מן השמים אליהו לעודד אותם. ולמה אליהו יורד לעודד אותם? אליהו זה פנחס, ופנחס הרג את זמרי, ורבי עקיבא הוא גלגול זמרי.

הלך רבי עקיבא לבית המדרש, וישב שם 12 שנה לפני רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה, בסוף 12 שנה חזר לביתו, ושמע זקן אחד אומר לרחל אשתו, עד מתי תהיי כאלמנה בחיי בעלך? השיבה לו, לו היה שומע בקולי היה יושב בבית המדרש עוד 12 שנה, אמר רבי עקיבא, הואיל ונתנה לי רשות אחזור לאחורי,

ש. אבל היא אמרה את זה באמת או רק להשקיט אותה

הרב: באמת, כי כשהבעל שומע את האישה הוא יודע מה הניואנסים. הסתובב והלך וישב 12 שנה נוספות בבית המדרש, אז המפרשים אומרים, שהטעם לכך שהוא לא נכנס לביתו לומר אפילו שלום לביתו ולילדיו, מפני חשש שיתעכב שם ולא יחזור ללימודו, או כדי לא להפסיק את הרצף, כי לא דומה 12 שנה ועוד 12 שנה לעשרים וארבע רצוף, בהפסקה של שלום עליכם. כמה חשוב ללמוד בתענית דיבור, פה 12 ועוד 12, בהפסקה של שלום עליכם, לא דומה.

בשובו הביא עמו 24 אלף תלמידים, ביניהם רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר בעל הנס, ביניהם, הקטן שבהם מחיה מתים, יצאו כולם לקראתו, שמעה אשתו ויצאה אף היא לקראתו, אמרו לה השכנות, שאלי לך בגדים יפים, ולבשי ותתכסי כראוי, אמרה להם יודע צדיק נפש בהמתו, כשהגיעה אצלו נפלה על פניה לפניו ומנשקת את רגליו, דחפו התלמידים ממנו, אמר להם הניחוה, שלי ושלכם שלה הוא. זה משפט היסטורי, אין משפט חזק בהיסטוריה יותר מזה. שלי ושלכם שלה הוא.

פעם עשיתי חשבון, כמה זה לימוד תורה, בקיצור לא אעשה את כל החשבון כמה זה אות אחת וכמה זה זה וזה וזה, יוצא ביליונים לשעת לימוד, ביליונים. אז אמרתי, כששומעים שהוא אמר שלי ושלכם שלה היא, אף אחד לא מבין מה הוא אומר, שלי, כמה זה שלי? 24 שנים כפול 365 יום שבכל יום הוא למד לפחות עשרים שעות, אם הגאון מוילנא למד 22 שעות, אז נגיד 20 שעות שלא לטעות, כן? כשכל שעה זה ביליונים, וזה גם תלוי באיכות, כי זה איכות של רבי עקיבא בלי הפסקה של שלום עליכם, זה שלי. ושלכם, תכפיל 24 אלף לפי אותו חשבון, כפול השנים כפול השעות כפול הכל, שלה הוא, זה נכון לאותו רגע, ומכאן והלאה עד סוף הדורות כולנו לומדים את התורה שלהם, כל זה שייך לרחל, שנשאה עם הארץ בגלל מידותיו הטובות, והסכימה 24 שנים שלא ישוב הביתה רק שיחזור תלמיד חכם, היא לא חשבה שהוא יהיה רבן של כל ישראל, אבל לפחות שיהיה אברך כולל. ומה היאק יבלה, אז כמה האשה צריכה ללמוד מהמעשה זה לשלוח את בעלה ללמוד ולוותר על כל שאומרות לה החברות והשכנות, תתכסי כראוי, אפילו בגדים נורמלים אין. שמע אביה כלבא שבוע שחכם גדול בא לעיר, אמר אלך אצלו אולי יתיר לי את הנדר שנדרתי לא ליהנות את בתי. בא אצלו, אמר לו רבי עקיבא, הוא צריך למצוא לו פתח עכשיו להתיר את הנדר. אילו ידעת שיהיה בעלה אדם גדול, האם היית מדירה?

ש. מי אומר את זה רבי עקיבא?

הרב: רבי עקיבא אומר לו, הוא צריך להתיר את הנדר.

אמר לו אפילו אם היה יודע פרק אחד או הלכה אחת לא הייתי מדירה. אמר לו אני הוא. פשששששששש נפל על פניו ונשקו לרבי עקיבא על רגליו ונתן לו חצי מממונו, כלבא שבוע היה עשיר אדיר, יכל לפרנס את כל ירושלים שנים רבות לבד.

כשנתעשר רבי עקיבא, זכר את הבטחתו לרחל אשתו בימי עניו, וקנה לה תכשיט מזהב שירושלים חקוקה עליו. אמרו לו תלמידיו, רבינו, ביישתנו ממה שעשית לה, שאנחנו לא יכולים לעשות כך לנשותינו. אמר להם, הרבה צער נצטערה עימי בתורה. אז השיקול שאתם אומרים לא מחפה על האפשרות שאני אתן לה, את כל החיים שלה היא שמה בעוני כשהיא בת עשירים, בשביל שאני אלמד תורה, ואני אמנע ממנה מטבע שיש עליה ירושלים של זהב? ככה מובא באבות דרבי נתן פרק ו'.

כשראתה אשתו של רבן גמליאל הנשיא את עיר הזהב שעשה רבי עקיבא לאשתו, נתקנאה בה, אשתו של רבן גמליאל באה לבעלה ואמרה לו שיעשה גם לה, אמר לה האם עשית כשם שהיא עשתה לו, שהיתה מוכרת מקלעות ראשה ונותנת לו שיעסוק בתורה? כך מובא בירושלמי שבת. אם היית עושה כמו שהיא עשתה, שאת כל הונה ורכושה ואפילו מקלעות שערה היתה מוכרת בשביל שהוא ישב ללמוד תורה והיא תזון ותפרנס את הילדים שנשארו איתה, נו, יש על מה לדבר.

רבי עקיבא היה עצום בכל מכמני התורה, למרות שהתחיל ללמוד רק בגיל ארבעים, יש לכולנו סיכוי חבר'ה, כפי שמובא באבות דרבי נתן פרק ו', מעם הארץ כל רז לא אניס ליה, ומה שלא ידע משה רבינו הוא ידע. כשבן ארבעים שנה היה רבי עקיבא ועדיין לא למד כלום.

פעם אחת היה עודד עלפי הבאר בלוד, וראה אבן שנקבוה המים, אמר מי חקק אבן זו? אמרו לו עקיבא, אי אתה קורא, לא קראת את הפסוק באיוב י"ד, אבנים שחקו מים? שאת האבנים יש בכח המים לשחוק. ז"א הוא ראה טיפה ועוד טיפה שיורדות על הסלע, והמים שנופלים עליה בכל יום הם שחקקו אותה. פעם נתתי דרשה והארכתי להגיד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, להראות שטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה יכולים לעשות רבי עקיבא. אם היא יכולה לעשות חור בסלע טיפה ועוד טיפה שרושם הטיפה לא ניכר עליה בכלל, ואחרי אולי כמה מאות אלפי, אולי מיליונים של זרזפי טיפות ש יורדים אז יכול להחקק משהו, אבל זה עושה חקיקה, אז אמרתי כל יום שלומדים אפילו טיפה ועוד טיפה, איך אומר אליהו הנביא, תנא דבי אליהו, כל השונא הלכות אפילו שתיים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, אבל אחד שבא להרצאה פעם אחת שעתיים שלש, מקבל שפריץ של מים, ואין מים אלא תורה, הוי כל צמא לכו למים, זה לא כמו הטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה הקביעות, קביעות, קביעות, אז תארו לכם כל בוקר טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, ושבע דפים בכלל זה זרם ועוד זרם ועוד זרם.

אז הוא דן קל וחומר, רבי עקיבא, אם המים הרכים פסלו את האבן הקשה, דברי תורה קשים כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו ויחדרו לליבי שהוא בשר ודם. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמד תינוקות, אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח, כתב לו א' ב' ולמדה, היה לומד והולך עד שלמד את כל התורה כולה אצל רבותיו רבי אליעזר ורבי יהושע.

רבי עקיבא בתחילה היה לומד תורה מתוך דוחק ועוני, כמו שמובא באבות דרבי נתן שאמרנו קודם, בכל יום ויום היה רבי עקיבא מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחצי משתמש בה, בכסף. עמדו עליו שכניו ואמרו לו, עקיבא, איבדתנו בעשן, מכור לנו אותם וטול שמן בדמיהם, ושנה לאור הנר, הוא היה משתמש בעצים להדליק אותם בשביל ללמוד, אין לו כסף לקנות נרות, אז אמרו לו השכנים עזוב אותנו מהעשן, שיגעת אותנו, קח שמן במקום העצים ותלמד לאור הנר. אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק מהם, אחד - אני שונה בהם, שנית אני מתחמם כנגדם, דבר שלישי אני גם ישן על גביהם, אתה מבין איזה מיטה היתה לו, פרדייז. אמרו חכמים לא נפטר רבי עקיבא מהעולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב, עד שעלה למיטתו בסולמות של זהב, והיתה אשתו יוצאת במעילים יקרים ובעיר של זהב, במטבע הזאת. ונתקיימה בו המשנה, כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. אז מה רואים מפה, למה הוא לא המשיך להצטנע? למה הוא צריך כזה דבר סולמות וזה של זהב? להראות לכל העולם שכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר.

פעם סיפרתי לכם שהיה אחד שחזר בתשובה ובדיוק שהוא חזר היה שמיטה והוא היה חקלאי, ואז הוא לא ידע מה לעשות, חזר בתשובה אין לך כסף יותר, ואז הוא צלצל למשרד החקלאות של משהו שבכלל אף אחד לא משתמש בארץ, והוא בכלל מה אכפת לי העיקר לעבוד ועשה ובסוף היתה קרה באירופה והיו צריכים בדיוק את מה שהוא גידל וצמח לו פי שלש, וצלצלו למספר החקלאות שאלו פה בארץ אם יש להם בכלל, ואז חזרו אליו, שאלו אותו תגיד לי יצא משהו ממה שאתה עשית? אמר להם כן, ואז משאיות משאיות משאיות יצאו והוא התעשר חבל על הזמן. ואז הוא קנה לימוזינה, וכתב עליה בשכר השמיטה. ככה היה מסתובב ברחובות. אחרי זה בכסף פתח מפעל מהראשונים בארץ לנילונים, עוד לא היה נילונים. היום נילונים זה כל דבר שימוש כל דבר נילון, 24 שעות ארבעים עובדים, מהכסף של השמיטה פעם אחת. אבל הוא לקח לימוזינה והיה מסתובב בכל מקום בשכר השמיטה.

ש. אני שמעתי שהוא פתח גם עשרים שנה כולל בעמנואל

הרב: ברוך ה' הנה הרב אומר שהוא פתח גם כולל עשרים שנה ממין אותו בעמנואל

ש. קוראים לו אמיל חנן

הרב: ושמו אמיל חנן. הנה, יש חתימה עכשיו. זה שנים רבות אני כבר נוסע עם הסיפור הזה.

מכל מקום, אמר רבי עקיבא, כך היה תחילת תשמישי אצל חכמים, דהיינו שימש תלמידי חכמים. פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה שאין לו מי שיעסוק בקבורתו, והולכתי אותו מרחק של ארבעה מיל, ארבעה קילומטר, עד שהבאתיו לבית קברות ושם קברתיו. וכשבאתי אצל רבי אליעזר ורבי יהושע אמרתי להם את הדבר, אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע מעלה עליך הכתוב כאילו שפכת דמים. למה? זה ביזוי למת שלא קבר אותו במקום מיתתו, שמת מצוה קונה את מקומו, במקום שהוא נפטר ואין לו קוברים והוא בדרך שמה קוברים אותו. אמרתי, אומר רבי עקיבא, ומה אם בשעה שנתכוונתי לזכות במצוה נתחייבתי, בשעה שלא נתכוונתי לזכות על אחת כמה וכמה מה מגיע לי עונש? באותה שעה לא זזתי מלשמש חכמים. זה היה תחילת תשמישי, המעשה הזה עורר אותי שאי אפשר ללמוד לבד. צריך לשמש תלמידי חכמים כי אתה יכול לחשוב שאתה עושה מצוות ואין אתה עושה אלא עבירות. גמרא בירושלמי נזיר, ובשמחות ד', מסכת שמחות פרק ד'.

אמרו חכמים במסכת נדרים נ', שאחד מששת הדברים שמהם התעשר רבי עקיבא, הוא הממון והרכוש הרב שקיבל מחותנו כלבא שבוע, שלאחר שהתיר לו את נדרו נתן לו חצי מכל נכסיו, וכן התעשר ממטרוניתא אחד, אשה חשובה, שפעם הוצרכו רבי עקיבא ותלמידיו למעות, הלואה הוא החזיק ישיבה גדולה, צריך כסף, הלכו אצל מטרוניתא אחת וביקשו ממנה הלוואה. אמרה לו לרבי עקיבא, הריני מוכנה להלוות לך, אך רוצה אני שהקב"ה והים יהיו ערבים להלוואה הזו. פעם היו לוקחים עדים, דברים שאנחנו לא מבינים מה זה, כמו מעשה בור וחולדה, כל מיני דברים כאלה, אז היא רוצה שמי יהיו העדים? מי יהיו הערבים להלוואה? הקב"ה והים. הסכים לכך רבי עקיבא, וקבע לה זמן לפרעון החוב. כשהגיע הזמן היה רבי עקיבא חולה, ולא יכל לבוא לפרוע את חובו, ראתה אותה מטרוניתא שרבי עקיבא לא בא, מה עשתה? עמדה על שפת הים ואמרה, רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שרבי עקיבא חולה, ואין בידו לפרוע חובו, הביטה וראה שאתה ערב לדבר. באותה שעה נשתטית בתו של הקיסר, קיבלה את הסעיף, נטלה ארגז מלא דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות והשליכה אותו לים, והים הציף אותו למקום שהיתה אותה מטרוניתא יושבת על שפת הים ומחכה שהקב"ה ערב, יתן לה בבקשה את הכסף. מיד לקחה את אותו אררגז והלכה לה, איזה אנשים היו שמה, היום אנשים אפילו מקבלים את הכסף מבקשים עוד פעם.

לימים נתרפא רבי עקיבא, בא לו אצל אותה מטרוניתא ומעותיו בידו, אמרה לו כבר פניתי לערב והוא פרע לי את כל החוב ואפילו יותר מזה, קח לך את מה שנתן לי יותר, ונתנה לו סכום כסף גדול ונפטרה ממנו לשלום. זה שש פעמים התעשר רבי עקיבא.

מקור נוסף להון הרב שהיה לרבי עקיבא, היה מאשתו של טורנוסרופוס הרשע, כפי שמובא המעשה שטורנוסרופוס הרשע היה מפטפט כנגד רבי עקיבא, ורבי עקיבא מקפחו במקראות לפני הקיסר ומקנטרו בדברים, מה שנקרע תוקע אותו. פעם אחת בא טורנוסרופוס לביתו ופניו זועפים. אמרה לו אשתו, מפני מה פניך זועפים? אמר לה מפני רבי עקיבא שמקנטר אותי בכל יום בדברים. אמרה לו, אלהיהם של היהודים שונא זימה, תן לי רשות ואני אכשילנו בדבר עבירה, שהיתה יפת תואר ביותר. נתן לה רשות והלכה ונתקשטה והלכה לה אצל רבי עקיבא. כשראה אותה רבי עקיבא, ירק שחק ובכה. אמרה לו מהם שלשת הדברים האלה שעשית? אמר לה שניים אגיד לך והשלישי לא אגיד לך. ירקתי על כך שבאת מטיפה סרוחה, את באה להחטיא אותי? טיפה סרוחה באה להחטיא אותי? בכיתי על היופי הזה שיבלה בעפר, ומה שהוא שחק לא פירש לה, והוא שחק לפי שצפה ברוח הקודש שהיא עתידה להתגייר ולהנשא לו. אמרה לו, כלום יש תשובה על מה שהיא ניסתה לפתות וכו', אמר לה הן, הלכה ונתגיירה ונישאת לו והכניסה לו ממון רב. כך מובא בגמרא עבודה זרה דף כ'.

במסכת בבא בתרא דף י', מובא, אנחנו נדבר אחרי התפילה מה היה הסיפור עם היריקה הזאת, ומה היה הסיפור עם הבכי הזה.

במסכת בבא בתרא דף י' מובא מעשה עם טורנוסרופוס הרשע ששאל את רבי עקיבא, אם אלהיכם אוהב עניים, מפני מה אין הוא מפרנס אותם? השיב לו רבי עקיבא, כדי שבזכות הצדקה שאנו נותנים להם ננצל מדינה של גיהינום, שנאמר "וצדקה תציל ממוות" כלומר מדין גיהינום. אמר לו טורנוסרופוס, אדרבא, הצדקה שאתם נותנים לעניים צריכה להוביל אתכם לגיהינום. אמשול לך משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שכעס על עבדו, אסר אותו בבית הסוהר וציוה שלא יתנו לו לאכול ולשתות, ובא אדם אחד ונתן לעבד הזה לאכול ולשתות, האם לא יכעס עליו המלך על זאת? והלא אתם היהודים קרואים עבדים, שנאמר בויקרא כ"ה, "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים", העני הוא כמו העבד שהקב"ה גזר עליו שלא יהיה לו מזון, ואתם בניגוד לרצונו של המלך נותנים לו. אז זו סיבה שתכנסו לגיהינום, לא שתנצלו מגיהינום.

ענה לו רבי עקיבא, אמשול לך משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שכעס על בנו, חבש אותו בבית האסורים וציוה כי לא יאכילוהו ולא ישקוהו. בא אדם והאכיל והשקה את הבן של המלך, האם המלך לא יודה לו על כך כאשר ישמע זאת? ואנו קרואים בנים, שנאמר בדברים י"ד, "בנים אתם לה' אלהיכם", העני הוא כמו בן מלך, וכלום לא ישמח מלכו של עולם שאנו מצילים מחיים את בנו? גמרא בבא בתרא דף י'. כל הזמן היו מתווכחים על הפסוקים.

מעשה בטורנוסרופוס ששאל את רבי עקיבא, אמר לו, למה הקב"ה שונא אותנו? שכתוב "ואת עשיו שנאתי" זה היה גוי מלומד. מלאכי, הוא הגיע למלאכי גם, פרק א' פסוק ג'. אמר לו למחר אני מחזיר לך תשובה. רבי עקיבא אומר לו למחר אני מחזיר לך תשובה. למחרת אומר לו טורנוסרופוס לרבי עקיבא , מה חלמת הלילה הזה ומה ראית? דהיינו הוא שוחק לו כמי שלא השיב לו על מה ששאל אותו. אמר לו רבי עקיבא, בחלומי ראיתי הלילה שני כלבים, אחד שמו רופוס ואחד שמו רופינא, כששמע זאת טורנוסרופוס, רופוס, מיד כעס ואמר לו לא קראת שם כלביך אלא על שמי ועל שם אשתי? נתחייבת עכשיו הריגה למלכות. אמר לו רבי עקיבא, ומה בינך וביניהם? אתה אוכל ושותה והם אוכלים ושותים, אתה פרה ורבה והם פרים ורבים, אתה מת והם מתים. ועל שקראתי שמם כשמך כעסת, והקב"ה נוטה שמים ויוסד ארץ ממית ומחיה, ואתה נוטל עץ ופסל וקורא אותו אלהים כשמו? לא כל שכן שהוא שונא לכם, לכן נאמר "ואת עשיו שנאתי". איזה תשובה. יבבי. הא? הא? יחביבי,

מעשה בתלמיד אחד, תראו בגנזי המלך כמה דברים בדומה יש על הזמרים ועל החינוך הקלוקל וכל מיני דברים. מעשה בתלמיד חאד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, ולא נכנסו התלמידים לבקרו, ונכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבד וריבץ לפניו חיה, שמעתם? רבי עקיבא נכנס וטאטא ועשה ספונג'ה, כיבד וריבץ וחיה. והוא היה כבר נוטה למות, אמר לו אותו תלמיד לרבי עקיבא, רבי, החייתני, יצא רבי עקיבא ודרש בישיבה כל שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים. גמרא בנדרים מ'. אמר רבי עקיבא, פסחים מ"ט, כשהייתי עם הארץ הייתי אומר, מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, דרך אגב הגלגול החמור שלו היה חמור, שכם בן חמור, והסוף שלו היה שחתכו אותו חתיכות חתיכות את רבי עקיבא ותלו אותו במקולין, ורבי עקיבא למה היה אומר דבר כזה, מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור? משום שחשב שתלמידי חכמים מתגאים על עמי הארץ בתורתם, כמה צריך להזהר שלא לדבר על תלמידי חכמים מילה ולא חצי מילה, שהרי האומר מה יהנו רבנן זה אפיקורוס, או זה שאומר אפילו הני רבנן, אלה אלה החכמים אלה, זהו, הדתיים האלה, אלה בני הישיבות, כן כן. כל אלה של החוק טל עכשיו מה מחכה להם יחביבי, מופז וחבריו קדימה וחבריהם, השמאל וחבריהם מה מחכה להם יבבי. אמרו לו תלמידיו, רבי אמור ככלב, למה אנשכנו כחמור, למה לא ככלב? אמר להם החמור הזה הוא נושך ושובר את העצם, והכלב נושך ואינו שובר את העצם, ככה הוא היה שונא תלמידי חכמים. ובסוף, כששמעון העמסוני דרש כל את שבתורה, כל את זה לרבות, לרבות לרבות, כשהגיע לאת ה' אלקיך תירא, לא יכול, מה יגיד, את מי לרבות, את ה' לרבות, ומי עוד לרבות? פרש. אמר כשם שמקבלים שכר על הדרישה ככה מקבלים על הפרישה, עד שבא רבי עקיבא ודרש, את לרבות תלמידי חכמים.

מעשה ברבי עקיבא שהיה יושב ושונה לתלמידיו ונזכר מה שעשה בילדותו, אמר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושב בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, זה מופיע באבות דרבי נתן כ"א. רבי עקיבא נזכר במשנה 266 פעם, שמו של רבי עקיבא במשנה 266 פעם במשנה, בתלמוד 564, והלכה כמותו ב-375 מקומות. המשך אחרי התפילה.

חזק וברוך, רבי חנניה בן עקשיא אומר...