מעשה אבות | רבי יהודה הנשיא | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

במקום שאתה נמצא ואפילו בחדרי החדרים

שנאמר אם יוצר עין הלא יביעית

מי שיצא לנו את העיניים הוא לא רואה

אז אתה יכול להסתתר ממנו, אם יסתתר יש במסתרים ואני לא אראה לנו נאום השם ולא את כל הארץ אני מלא

וכן נאמר לא כל הארץ כבודו

אז אי אפשר להסתתר ממנו

אז עין רואה, תזכור תמיד שעין רואה, אתה מצולם, תועד

אוזן שומעת

תזכור, אוזן שומעת

הקדוש ברוך הוא שומע כל מה שאתה מוצא מפיך

כמו שנאמר, הנוטה אוזן

הלא ישמע, מי שעשה לך אוזניים הוא לא שומע

אז לכן תזכור גם את הדבר הזה שאתה מצולם ומוקלט

רואים אותך ושומעים אותך

בכל מעשיך בספר נכתבין, זה הדבר השלישי

כל מה שאתה עושה בין לטוב בין לרע

נכתב בספר בפני הקדוש ברוך הוא ולא נשכח שום דבר לעולם

ולא עוד אלא שאתה בכל לילה עולה וחותם גם

הנשמה עולה וחותמת על כל מעשיה

בכל מעשיך בספר נכתבין

על ידי שאדם יזכור שלושה דברים אלו, יתרחק מן העבירות, יתחזק ביום המצוות,

אז לא משתלם

זה לא דבר שנמחק, שנשכח

זה דבר שקיים לנצח ולעד

מעליו אדם יצטרך לשפט

ולכן כתוב פה דע מה למעלה ממך

דע שמה שיהיה למעלה זה ממך

עין דרועה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, תזכור את זה

כל זה אומר רבי רבנו הקדוש

רבי יהודה הנשיא

נולד בשנת 3880 שנה לבריאת העולם

120 שנה לפני ספירת הנוצרים

בשנת 3880

52 שנה

אחר חורבן בית המקדש השני

באותו יום שנהרג רבי עקיבא

על קידוש השם

נולד רבי

ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו

שנאמר וזרח השמש ובא השמש

כלומר כאשר שקעה שמשו של רבי עקיבא

התחילה לזרוח שמשו של רבי

רבי יהודה הנשיא

היה בנו בכורו של רבן שמעון בן גמליאל הנשיא

אז הבן הבכור של רבן שמעון בן גמליאל הנשיא

הבן הבכור היה רבי יהודה הנשיא

והוא היה דור שביעי להלל הזקן

והסדר שלהם ככה הוא, הלל הזקן

בנו שמעון

רבן גמליאל הזקן

רבן שמעון בן גמליאל שהוא היה מעשר תהרוגי מלכות

רבן גמליאל דיאבנה

רבן שמעון בן גמליאל

ורבי יהודה הנשיא

רבי היה מזרעו של דוד המלך מצד אמו

וזכה לתואר הנעלה רבנו הקדוש בגלל קדושתו וטהרתו

והיה הקדוש מרחם אמו

כששאלו אותו תלמידיו מדוע קוראים אותו רבנו הקדוש

ענה להם שמימיו לא הסתכל במילתו ולא הכניס את ידו מתחת לאבנתו

שבת קייח

ריבותיו הידועים היו

אביו

רבן שמעון בן גמליאל

חמשת תלמידי רבי עקיבא

זה היו ריבותיו רבי יהודה בר אל-עי

רבי מאיר בעל הנס

רבי שמעון בר יוחאי

רבי יוסף בן חלפתא

רבי אלעזר בן שמעוה

וכן למד אצל רבי יהושע בן כרחה

רבי יהושע בן כרחה זה היה בן של רבי עקיבא

רבים היו תלמידיו

ומהם ראשי הדור לאמוראים כגון רב,

שמואל,

רבי יוחנן,

לוי ועוד

רבי יהודה הנשיא נולד בזמן שגזרה מלכות רומא על ישראל שלא אימו לו את בניהם

והמל את בנו אחת דתו להמית

מה עשה רבן שמעון בן גמליאל אביו

נכנס למקום צנוע מחדרי חדרים ומל את בנו

כששמע על כך שר העיר

הלך והלשין עליו אצל המלך

ונתן צו לשלוחת רבן שמעון בן גמליאל ורעייתו הרבנית ורחה נימו לרומי לפני המלך

ומה שירצה המלך לעשות יעשה

יצא רבן שמעון גמליאל ובני ביתו והגיעו לארמון המלך אסורוס

בעודם ממתינים בפרוזדור עד אשר יקראו למלך

יצאה המלכה מחדרה ורעתה את הרבנית

שהכירה אותם אתמול-שלשום

שאלה אותה על שם הבעל ארמון המלך

אמרה לה המלכות גזרה עלינו שלא נימול את בנינו

ובעלי ואני לא צייתנו גזירת המלך

ועתה מגישים אותנו למשפט

לחשה לה המלכה באוזן הרבנית בואה אליי לחדרי

כשהגיעו לחדר המלכה סיפרה לה המלכה

שגם היא ילדה בן לפני עשרה ימים בשמו אנטונינוס

שימי את בנך יהודה בעריסתו של בני

וקחי את אנטונינוס בחיקך

ותכחישי מכל וחול את קיום ברית המילה לבנך

עשתה כן הרבנית ותקרא את הילד אנטונינוס ותשימהו בחיקה

בינתיים בכה הילד אנטונינוס וביקש לנהג

והרבנית העניקה אותו מדדיה

לאחר מכן נקראו לחדר

של המלך

ויאמר המלך לרבן שמעון מדוע עברת על גזירת המלך ומלת את בנך

ענה רבי שמעון אדוני המלך מי יגיד לך שעברתי על גזירתך

הנה הילד לפניך בדוק וראה אם מהול הוא או אם לאו

ויצוב המלך לבדוק את הילד והנה הוא ערל גמור

יתפלא המלך מאוד על שר העיר איך רימה אותו

ואיך הטריח לחינם את רבן שמעון גמליאל נשיא ישראל

ואת הרבנית והרח הנולד לבוא עד לארמון המלך להתייצב בפניו

ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו

ויצוב המלך לתלות את השר על העץ

ולפייס את נשיא ישראל בביטול הגזירה

בנפרד מרבן שמעון בן גמליאל ומאשתו הרבנית לשלום

חזרה הרבנית לחדר המלכה לדרוש בשלומה

והחליפו בחזרה את התינוקות שלהם

ואומר המדרש

שבזכות אותו חלב שינק אנטונינוס מן הרבנית

נכנסה בו רוח טהרה

והתגייר בצנעה על ידי רבנו הקדוש

ולמד ממנו תורה

והיו ידידים אהובים כל ימי חייהם

תוספות בעבודה זרה י'

בשם המדרש

עד לימיו של רבי יהודה הנשיא

לא היו רשאים לעלות על הכתב את התורה שבעל פה שלמדו בישיבות

ובמרכזי התורה שבארץ ובעולם

אלא כולם היו חוזרים ומשנהלים את לימודם בעל פה

והתורה הייתה עוברת מרב לתלמיד בעל פה

את כל המשניות ידעו בעל פה

אך לאחר שראה הרבי וחכמי דורו שהתלמידים מתמעטים

והולכים

והגזרות מתחדשות ובאות

ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת

ועלולה התורה להשתקע מישראל, חס ושלום

מה עשה?

קיבץ את כל השמועות וכל הדינים וכל הבאורים והפירושים

ששמעו ממשה רבנו ושלמדו בית דין בכל דור ודור ובכל התורה כולה

וחיבר מהכל ספר המשנה

ושיננו לתלמידים ורבים

ונגנה לכל ישראל וכתבו כולם

וכל זאת כדי שלא תשתקע התורה שבעל פה מישראל

מתוך הקדמת הרמב״ם למשנה תורה.

חתימת המשנה הייתה בשנת 8,948 למריאת העולם

188 שנה לפני הספירה

בדיוק 1,500 שנה לאחר מתן תורה

כשהתורה ניתנה בשנת

2448. המשנה מחולקת שישה סדרים

ואלו הם זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים, טהרות

ובהם 63 מסכתות.

כשראה רבי יהודה הנשיא את מערת הייסורים

שהועילו לרבי ירעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי שלא שלטה בו רימם

אמר ייסורים חביבים הם

קיבל על עצמו גם ייסורים במשך 13 שנה

שש שנים היו לו חולי של אבנים בדרכי השתן

ושבע שנים כאבי שיניים

שומר הסוסים שלו

שהיה עשיר יותר מסבור מלכה

שהיה מלך פרס

לפי שהיה לו הרבה זבל ותבן רכו מן הסוסים

שעלה מספרם עד למעלה

כשהיה נותן מספול לבהימות

היה הולך ומגיע כולם עד למרחק של שלושה קילומטרים

והיה מכוון לתת את המספול לבהימות דווקא בשעה שרבי היה נכנס לבית החסה

כדי שלא יישמע קולו של רבי שהיה צועק מחמת הייסורים

מהכאבים שיש לו מאבנים בכליות

כי כן הדרך לצעוק בשעה שנותנים להם לאכול

ועל ידי קולם החזק לא ישמעו את קולו של רבי מחמת ייסוריו

אף על פי כן היה קולו של רבי גובר על קולם עד שאפילו יורדי הים שמעו את קולו

בא במציעה פה.

רבי אלעזר ברבי שמעון הבן של שמעון רבי שמעון בן יוחנן

הוא היה אוהב ייסורים

הוא היה אומר להם בואו ייסורים חביבים

אשתו עזבה אותו בגלל זה

סיפור בפני עצמו

אז הוא ראה כמה זה ניקה אותו

את רבי אלעזר שהוא היה בודק כל פעם, הוא היה אדם גדול, ממדים

אז הוא עושה לעצמו ניתוח

ומוציא שומן ושם בשמש כמה ימים

לראות אם תשלוט בזה רימה, תולעת

אם לא הייתה שולטת

ככה הוא נקרא את עצמו

גם כשנפטר רבי אלעזר

השכיבו אותו, מת

בעליית הגג לא קברו אותו

22 שנה הוא שכב שמה וגם היה פוסק לאנשים שהם באים מעבר לדלת מי זכאי ומי לא

אז רבי יהודה ראה את זה

אז הוא רצה גם ייסורים וקיבל עליו 13 שנה

באותו זמן לא הפילו עוברות

בזכות זה שהוא קיבל ייסורים

גם הוא הזמין את הייסורים?

כן

הגמרא שם ממשיכה ואומרת

שלמרות שייסוריו של רבי היו עצומים

ייסוריו של רבי אלעזר ברבי שמעון היו יותר גדולים משובחים

משום שהייסורים של רבי אלעזר ברבי שמעון באו לו מאהבה והלכו לו מאהבה

אבל הייסורים של רבי באו לו על ידי מעשה ועל ידי מעשה הלכו ממנו

איך הם באו אליו?

פעם אחת ערך רבי סעודת מצווה

ובא לשחוט עגל אחד עבור הסעודה.

הלך העגל והכניס את ראשו תחת גלימתו של רבי,

בעיניו זלגו דמעות

והשמיע קולות של בכי לפניו,

כאילו אומר רבי אל תשחטני.

אמר רבי לעגל, לקחנו צרתה

ושחט אותו.

אמרו בשמיים הואיל והוא לא ריחם על העגל,

לכן יבואו עליו איסורים.

ועל ידי המעשה הבבא הלכו ממנו האיסורים.

יום אחד שפחתו של רבי תיאטה את הבית

ומצא שם חולדות.

מעשתה בא להקותם במקל ולהורגם.

אמר הרבי הניחי להם שיצאו החוצה ואל תהרגי אותם.

שכתוב ברחמיו על כל מעשיו.

פעילים קמימה.

אמרו בשמיים הואיל והוא מרחם על הבריות, לכן נרחם גם עליו והסירו ממנו את האיסורים.

אז באו עליו איסורים שלא רחם והסתלקו כשרחם.

בכל אותם שנים שהיו לרבי,

לרבי אלעזר ברבי שמעון איסורים,

לא מת איש בלא זמנו.

ובכל אותם שנים שהיו לרבי איסורים,

לא נצרכו העולם לגשמים.

ולמרות שלא ירדו גשמים,

האדמה תמיד הייתה לחה.

וכשהיו עוקרים צלון מן הערוגה,

הייתה עגומה שהצלון היה בה מלאה מים.

ככה הייתה ברכה בזכות האיסורים שהוא קיבל.

לאחר שחלש רבי מהאיסורים והמכאומים הקשים שעברו עליו,

עבר לגור בעיר ציפורי של יד טבריה.

ששם האוויר היה מבריא וצח.

חי שם 17 שנה.

בראשית רבה צדיק וואו.

רבי יהודה הנשיא היה רגיל ללמוד תורה בכל יום עם אליהו הנביא.

אתם שומעים איזה חברותה?

יום אחד היה ראש חודש,

ונתעכב אל יום הנביא, ולא בא לישיבתו של רבי.

כשבא, אמר לו רבי, מה הטעם שכבודו יתעכב לבוא לישיבה?

אמר לו, לא היה לי פנאי,

כי הייתי צריך להעמיד את אברהם אבינו ממקומו,

ונטלתי את ידיו כדי שיתפלל לפני הקדוש ברוך הוא,

ואחר כך השכבתי למקומו בחזרה.

וכן עשיתי לי יצחק וכן יעקב.

שאל אותו רבי, מדוע לא עמדת את כולם בבת אחת שעמדו לפני הקדוש ברוך הוא והתפללו,

ועל ידי כך לא היית צריך להתעכב לבוא לישיבה?

אמר לו אליהו,

אם הם יתפללו שלושתם כאחד,

הם יביאו את המשיח טרם שהגיע זמנו לבוא.

לכן אין לי רשות לעמידם יחד.

שאל אותו רבי, האם יש כדוגמתם בעולם הזה שתהיה תפילתם נשמעת כך?

אמר לו רבי חייא ובניו יהודה וחזקיה.

נעזר רבי יהודה נשיא תענית על כל הציבור,

וחמיד את רבי חייא ובניו לפני התיבה, שיהיו שליחי ציבור והתפללו.

כשהתחיל רבי יחיא לומר משיבה רוח,

שבתפילת שמונה עשרה מיד נשבה רוח.

כשאמר הוא מוריד הגשם, ירד הגשם.

כשהגיע לומר מחיי המתים,

הזדעזע כל העולם כולו והמתים רצו לחיות ולעמוד מקברם.

אמרו בשמיים,

מי הוא זה שגיל לעשות זה בעולם שתפילת רבי יחיא ובנה מתקבלת כתפילת האבות?

אמרו אליהו גילה זאת.

הביאו לאליהו והלקו אותו שישים מלכות בשעות של אש.

אמרו לו לך ותתקן את מה שעשית.

בא אליהו ונדמה להם כמו דוב של אש,

נכנס ביניהם והטריד את תפילתם והתפזרו כולם לבתיהם.

וכשהם ראו זאת רבי ורבי יחיא ובניו הבינו שמן השמיים מנעו מאתם להביא את המשיח כי טרם הגיע זמנו שיבוא.

בא במציע הפעיל.

מעשה היה ברבי יהודה הנשיא

ששלח לו השר ארטבון מתנה מרגלית יקרה ביותר.

אמר לו, וכי אתה יכול לשלוח לי דבר שחרקו כמרגלית הזו?

שלח לו רבנו הקדוש מזוז...

אמר לאותו עשיר, אני שלחתי לך דבר יקר כל כך ואתה שלחת לי דבר ששווה כמה פרוטות

אמר לו רבנו הקדוש, אתה שלחת לי דבר שיש לו ערך

שיש דבר שעולה ערכו על זה

ואילו אני שלחתי לך דבר שאין לו ערך

שאפילו תאריך כנגדה את כל הכסף הזהב ומרגניות

שבעולם לא ישבו כנגדה

כמו שנאמר, וכל חפציך לא ישבו בה

אז אתה שלחת לי בעל ערך אבל תמיד תמצא ערך יותר

ואצלי בלי ערך ולא תמצא ערך כזה

ועוד

אתה שלחת לי דבר שצריכים לשומרו

שלא יבואו גנבים ויגנבו אותו

ואילו אני שלחתי לך דבר שאתה ישן בפנים והוא שומר עליך מבחוץ

שנאמר בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך ובעקיצות הייתי שיחך

בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה,

בשכבך תשמור עליך בשעת המיתה

ובעקיצות הייתי שיחך לעתיד לבוא

באותה שעה נכנס שד בביתו של ארטבון

שהייתה בת יחידה

באותה שעה נכנס שד בביתו של ארטבון שהייתה בת יחידה

ובאו כל הרופאים ולא הועילו לה

כיוון שנטל ארטבון את המזוזה ושם על הפתח

מיד ברח אותו שד

ונטל רבנו הקדוש את המרגנית לעצמו

ירושן מפאה פרק א'

זאת אומרת שזה המזוץ של ארטבון הדויים

כתוב במזוזה בחוץ שדי שומר דלתות ישראל

מעשה ברבי ישעיה יושב ודורש

והתנמנם הציבור

ביקש לעוררן

אמר להם דעו לכם שישנה אישה אחת שילדה שישים ריבון נפשות בקרס אחת

אישה אחת ילדה שש מאות אלף בקרס אחת

מיד התעוררו הציבור

שאלו מי זאת הייתה?

ענה להם זו יוכבד

שילדה את משה רבנו ששקול כנגד שישים ריבון נפשות מישראל

מדרש רבה, שיר השירים א'.

אתה צריך לדעת איך לעורר את הציבור

אם אתה רואה את הציבור ישן תגיד עכשיו אני אספר לכם סיפור

תראה איך כולם עכשיו נמתחים ומתכוננים

סיפורים אוהבים, דברי תורה נרדמים

מעשה שבאו בני סימוניה

זו עיירה שהייתה בעמק יזרעאל הסמוכה לציפורת

אז באו אנשי סימוניה אצל רבי, אמרו לו

אנחנו מחפשים רב לעירנו שיוכל להיות דרשן

מדיין

מחזן

וגם שיוכל ללמד את הילדים

שיעשה עבורנו את כל צרכינו

נתן להם את לוי בר סיסי

כשבא לוי בר סיסי

לעירם עשו לו בימה גדולה והושיבו עליה

והתחילו לשאול אותו שאלות בלקוטיבום

שאלו אישה שהיא קידמת כיצד היא חולצת

לא ידעה מה להשיבה

שאלו אותו עוד אמרא כקדם מדינה

לא ידעה מה להשיבה

אמרו ייתכן שהוא לא בקי בהלכות ובגמרא

אולי הוא בקי באגדות

התחילו לשאול אותו דברי אגדה

שאלו אותו מה פירוש הפסוק

אבל אגיד לך אתה רשום בכתב אמת

דניאל יוד

אם אמת היינו במפורש

אז למה כתוב רשום?

היינו ברמז

ואם זה רשום היינו ברמז

אז למה נאמר אמת?

לא ישיבם גם על כך

באו בני סימוניה אצל רבי ואמרו לו

הלוא ביקשנו ממך רב שבקי בכל התורה

שיהיה לנו גם דיין וגם דרשן וכו'

ונתת לנו אדם שאינו יודע להשיב על שום שאלה שואלים אותו

אמר להם רבי בחייכם

איש כמותי נתתי לכם

שלח רבי יהודה הנשיא לקרוא ללוי בר סיסי

תלמידו ובא אליו

שאל אותו אישה קידמת כיצד היא חולצת

אמר לו בשניה

שאל אותו אם רקקה דם מה דינה?

אמר לו אם יש בה דם צחצוח של רוק, כשר

שאל אותו מה זה שכתוב אבל אגיד לך אתה רשום בכתב אמת אם אמת למה רשום אם רשום למה אמת?

אמר לו פרש פסוק הוא כך

עד שלא נחתם גזר הדין על ידי הקדוש ברוך הוא

אז הוא רשום

ואם נחתם כבר גזר הדין על ידי הקדוש ברוך הוא אז הוא אמת ואי אפשר לבט לו על ידי תפילה

אמר לו רמי והרי ידעת להשיב לי על כל השאלות שבני סימוניה שאלו אותך

אז למה לא השבת להם כל זאת בשעה ששאלו אותך?

אמר לו כשהגעתי לשם עשו לי בימה גדולה

והושיבו אותי עליה

והרגשתי שהגאווה נכנסת לליבי

ועל ידי כך שכחתי כל מה שלמדתי

קרא עליו רמי את הפסוק אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה

כלומר אם נבלת שלא ידעת להשיב בדברי תורה

הרי זה בהתנשא לפי שהיית מתנשא מעצמך

ואם זמות חשבתי להתגאות בדברי תורה

הסוף הוא יד לפה שתשים יד לפה ולא תדע מה להשיב

ירושלמי ביבמות

פרק י״ב על החווה

פעם באו גייסות של רומי לעירו של רבי לוי בר סיס

תלמידו של רבי יהודה הנשיא והקיפו את העיר

מה עשה?

נטל ספר תורה

עלה עימו לראש הגג ואמר

ריבונו של עולם

אם ביטלתי דבר אחד מספר תורה זה

ייכנסו הרומאים לעיר

ואם לאו שילכו להם

מיד נעלמו הרומאים

וכשיצאו לחפשם לא מצאו אותם כלל

איזה דרגה הייתה?

ילקוט שבעוני, הושע, רמז, תקלג

רבי לוי בר סיסי טמון יחד עם אחיו רבי יוסי במערת קבורה ליד סאסא שבגליל העליון

לוי בר סיסי נמצא בסאסא שבגליל העליון

מעשה באנטונינוס קיסר

שהייתה לו מערה

זה אותו אנטונינוס שלמדנו

אנטונינוס היה קיסר

הייתה לו מערה שהיה הולך משם לביתו של רבי יהודה הנשיא

על מנת ללמוד ללמוד תורה

אז זה לא פטנט של הפלסטינים לעשות מנהרות מתחת לאדמה

אבל זו הייתה מנהרה בשביל ללמוד תורה

מאצל אנטונינוס עד רבי יהודה הנשיא

וכל זה בשביל שלא ידעו

מזה שהוא לומד תורה

בכל יום היו מתלווים אליו שני עבדים

כדי שהדבר יישמר בסוד

היה נוהג להרוג עבד אחד על פתח ביתו של רבי

והעבד השני הרג על פתח ביתו

הוא ביקש מרבי שלא יימצא שום אדם אצלו בעת שיבוא אליו ללמוד תורה

יום אחד בא אנטונינוס לרבי

ומצא אותו לומד תורה עם רבי חנינא בר חמא

אמר לרבי וכי לא אמרתי לך כי בעת שאבוא אליך לא יימצא שום אדם אצלך

אמר לו אל תדאג אין זה בן אדם

אלא הוא מלאך

אמר לרבי אם מלאך הוא

אמונו שילך מקרא לחמד שלי שנרדם בפתח הבית

הלך רבי חנינא בר חמא לקרוא לעוות

מצא אותו שוכה מת בפתח הבית

התלבט רבי חנינא בר חמא מה לעשות

אם יחזור למלך אנטונינוס ויספר לו שעבדו מת

אין זה דרך ארץ לבשר בשורה רעה למלך

ואם ילך לדרכו ולא ישיבנו דבר

חשב בזיון במלכות

מה עשה?

התפלל עליו שיחיה בקו נתחיה

ושלח אותו לאנטונין

כשראה אותו אנטונינוס אמר לרבי יודע אני שגם הקטן שבכם יכול להחיות מתים

אבל עם כל זה אין ברצוני שאיש יהיה עמך בעת שיבוא אליך

עבודה זרה דף יוד

בכל יום ויום היה אנטונינוס המלך משמש לפני רבי בסעודה

מגיש לו לאכול ולשתות

וכשרבי רצה לעלות על מיטתו

היה אנטונינוס המלך מתכופף לפניו ואומר לו עלה על גבי ותעלה על מיטתך

אמר לו רבי אין זה דרך ארץ לזלזל בכבוד המלך כל כך

אמר לו הלוואי ואזכה להיות מצע תחתיך לעולם הבא

אמר לו האם יש לי חלק לעולם הבא

אמר לו כן אתה תהיה מיורשי גן עדן בעולם הבא

אמר לו אנטונינוס לרבי

כתוב בתורתכם ולא יהיה שריד לבית עשיו

כמו שכתוב בעובדיה א'

אמר לו התורה דיברה בעושה מעשה עשיו

אבל אתה וחבריך לא

פעם שאל הקיסר אנטונינוס את רבי הם היו גלגול שניהם של יעקב ועשיו

לכן בגיל 17 הוא הלך לציפורי כמו שיעקב אבינו ירד 17 שנה

למצרים האחרונות

שאל פעם הקיסר אנטונינוס את רבי

כיצד עתיד הקדוש ברוך הוא לדון את בני האדם

והלא הגוף יכול לפטור את עצמו מן הדין

על ידי כך שיאמר שהנשמה חטאה

שהרי מיום שפרשה ממנו הנשמה הרי הוא מוטל כאבן דומם בקבר

וגם הנשמה יכולה לפטור את עצמה מן הדין לומר שהגוף חטאה

שמיום שפרשה ממנו הרי היא פורחת באוויר כציפור

אמר לו רבי אם שואל לך משל מה הדבר דומה

למלך אחד שהיה לו פרדס נאה

והיו בו תאנים נאות

מרשים בו שני שומרים

אחד חיגר ואחד סומן

אחד בלי רגליים ואחד לא רואה עיוור

אמר החיגר לסומן

תאנים נאות אני רואה בפרדס

בוא והרכיבני עליהם ונאכלם ביחד

החיגר אין לו רגליים

הסומן אין לו עיניים

אבל החיגר יש לו עיניים

אז הוא אומר אני רואה תאנים נאות אבל הוא לא יכול לקחת כי אין לו רגליים

אז הוא אמר לסומן

תרכיב אותי עליך ואז אני אוריד את התאנים ואני אוכל אותם איתך

רכב החיגר על הסומן וקצפו מהתאנים ואכלו

לימים בא המלך בעל הפרדס ואמר להם

אחד התאנים הנאות שהיו לי

אמר לו הסומה כלום יש לי עיניים לראות?

אמר לו החיגר כלום יש לי רגליים ללכת בהם?

מה עשה? הרכיב את החיגר על הסומה ודן אותם כאחד

אף הקדוש ברוך הוא מביא את הנשמה

וזורק אותה בגוף

ודן אותם כאחד

שנאמר יקרא אל השמיים מעל ואל הארץ לדין עמו

יקרא אל השמיים זה הנשמה מעל

ואל הארץ זה הגוף לדין עמו לדון אותם ביחד

סנהדרין צדיק א'

רבי אלעזר אומר

אם באין הן גרא הצדק לעתיד לבוא

אנטונינוס בא בראשם

ירושלמי מגילה פרק ט' הלכה יא'

מעשה ששאל אנטונינוס את רבנו הקדוש

מה הוא להתפלל בכל שעה?

אמר לו אסור

אמר לו למה?

אמר לו שלא ינהג קלות ראש בגבורה

דהיינו בשם נדברך

ולא הסכים עמו אנטונינוס עם תשובה זו

מעשה רבנו הקדוש

השכים אצלו בבוקר

אמר לו שלום עליך המלך

אחרי שעה שוב אמר לו שלום עליך המלך

אמר לו אנטונינוס מה אתה מבזה במלכות?

אמר לו רבי

תשמעו אוזניך מה שפיך מדבר

ומה אתה שתה בשר ודם?

השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר שהוא מבזה אותך

מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה שלא יהיה אדם מטריחו בכל שעה

מדרש תרחומה מקץ ט'.

כשאני הייתי בצבא

אז היה שם איזה קצין אחד

בעל גאווה שרוחה

שהגיע חדש

לסוללה

ולא כיבדו אותו

דיברו איתו אהלן וזה מה זה

היו ותיקים הוא היה חדש

אז הוא רצה כבוד

אז הוא אמר

יותר אין שלום ואין אהלן

כל מי שרוא אותי שיצדיע

התחלנו לעשות לו טרטור

דאגנו שכל הזמן יעברו לידו ויצדיעו לו

עכשיו הוא צריך להחזיר

אז כל הזמן הוא היה צריך לעשות ככה

לא עבר חצי יום, הוא ביטל את ההוראה

אמר תחזרו לאהלן

פעם אחת ביקש אנטונינוס מרבי שיתפלל עליו

אמר לו רבי

השם יצילך מן הצדנה

אמר לו רבי איזה תפילה זו

אין זו תפילה

אוסף כסות אחת

והצדנה הולכת

אני אלבס סוודר המעיל אז לא היה לי צדנה בשביל זה אני צריך לבזבז עליי כאילו תפילה

אמר לו יצילך השם מן השרב

אמר לו זו ודאי תפילה היא

שנאמר ואין נסתר מחמתו ירושלם מסנהדרין, פרק יוד

מעשה ברבנו הקדוש

שערך סעודה לאנטונינוס ביום השבת

הביא לפניו תבשילים צוננים

אכל מהם בערבו לו

פעם אחרת ערך לו סעודה ביום חול

הביא לפניו תבשילים חמים

אמר לו אותם תבשילים צוננים שהבאת לי בשבת ערבו לי יותר מאלה

אמר לו אלו חסרים תבלין אחד

אמר לו כיצד אתה מחסיר מהמלך תבלין?

אמר לו התבלין שחסר זה שבת

חמין של שבת זה לא חמין של יום חמישי יום שלישי

בראשית רבה יא

מעשה ברבי שיצא מבית המרחץ

נתעטף בבגדים וישב ועסק בצורכיהם של הבריות

מזג לו עבדו כוס

ומתוך שעסק בצורכי הבריות לא נפנה לקבלו ממנו

נתנמנם החמד וישן לו

הפך רבי פניו להסתכל בו ואמר

יפה אמר שלמה המלך

בקהלת ה'

מתוקה שנת העובד

עם מעט ועם הרבה אוכל והשבע עליה עשיר איננו מניח לו לישון

כגון אנו שעוסקים בצורכיהם של הבריות

אפילו לישון לא מניחים לנו

קהלת רבה

מעשה בשלושה עשר אחים

ששנים עשר מהם מתו בלא בנים

באו נשותיהם לפני רבי וביקשו להתייבם

אמר רבי לאותו אויבה, לך ויבם אותן

אמר לו רבי, אין בידי לפרנס את כולם

אמרו אנשים, אנחנו נפרנס את הבית כל אחת ואחת חודש בשנה

שאל היבם, ומה יהיה בחודש השלוש עשר כשתהיה שנה מעוברת?

אמר לו רבי, אל תדאג, אני אפרנס אתכם בחודש העיבור

התפלל רבי עליהם שייפקדו בבנים והלכו להם

כעבור שלוש שנים באו ועמהם שלושים ושישה ילדים

שילדו כל אחד מהם במשך השנים, ילד בכל שנה

כשראו אותם אנשי ביתו של רבי אמרו לו כפר שלם של תינוקות מבקשים לשאול בשביל

הציץ רבי בעד החילון וראה אותם.

שאל אותם, מה מעשיכם כאן?

אמרו לו, אנחנו מבקשים שתקיים את הבטחה ותיתן לנו את פרנסת חודש החיבור.

נתן להם רבי את דמי פרנסת חודש השלוש עשר לבעל, לתריסר נשותיו ושלושים ושישה ילדיו.

ברכה שעלתה לו ביוקר.

ירושלמי, מסכת יבבות, פרק ד' הלכה יב.

פעם אחת עשה רבי סעודה לתלמידיו

והביא לפניהם לשונות רכות ולשונות קשות.

התחילו התלמידים בוררים את הרכות

ומניחים את הקשות.

ברעותו זאת אמר להם רבי, דעו מה אתם עושים?

כשם שאתם בוררים את הרכות ומניחים את הקשות,

כך תהיה לשונכם רכה אלה לאלה.

ביקרא רבה, ל״ג.

רבי תיקן את התפילה שאנו אומרים בכל בוקר לאחר ברכות השחר,

וכך הוא היה אומר,

יהי רצון מלפניך, השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

שתצילנו מעזה פנים

ומעזות פנים.

מאדם רע, מפגע רע, מייצר רע, מחבר רע, משחרר רע, מסתר רע, משחית ומדין קשה ובעל דין קשה,

בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית.

ברכות טזן.

בשעת פטירתו של רבי כינס את חכמי ישראל ואמר להם

בני שמעון יהיה החכם,

גמליאל בני הנשיא

מחנינא בר חמא תלמידי, יושב בראש.

קרא לבנו הקטן רבי שמעון ומסר לו סדרי חוכמה.

מאחר מכן קרא לבנו הגדול רבן גמליאל

ומסר לו סדרי נשיאות.

אמר לו בני נהוג נשיאותך ברמים,

דהיינו תשב בין גדולים.

זרוק מרא בתלמידים,

שתהא עמדך עליהם.

וכן היה לו בן שלישי בשם יעבץ אשר נכנס בעודנו חי לגן עדן.

מסכת דרך ארץ, פרק א'.

גם היו לו שתי בנות.

אשר אחת הייתה נשואה לבן אל-עשה והשנייה לנכדו של רבי טרפון.

נדרים נא בא במציאה פא.

בגמרא מובאה

בכתובות קד',

שאותו היום שנפטר רבי גזרו החכמים תחנית ציבור וביקשו רחמי שמיים לרפואתו.

שפחתו של רבי עלתה אל גג הבית ואמרה

עניונים מבקשים את רבי.

התחתונים מבקשים את רבי.

יהי רצון שהתחתונים ינצחו את העליונים.

אולם כאשר ראתה את שערו של רבי,

שהיה מצטער ומתייסר בייסורים,

שנאלץ בכל כמה דקות לחלוץ את תפיליו ולהיכנס לבית אכסה בגלל ייסורי מיעיו

ואחר כך להניחם שוב,

אמרה יהי רצון שהעליונים ינצחו את התחתונים.

אך החכמים לא הפסיקו לבקש רחמים על רבי

ועל ידי כך לא יצאה נשמתו.

מי עשתה השפחה?

עלתה אל הגג,

לקחה בידה כת חרס והשליכה אותו לארץ ונשבר.

באותו רגע השתתקו החכמים מתפילתם עקב הרעש,

ואז יצאה נשמתו של רבי ונסתלק מן העולם.

שלחו חכמים את בר-כפרה,

תלמידו של רבי, כדי שיראה מה מצבו של רבם.

הלך בר-כפרה וראה שרבי נפטר מן העולם.

קרע בר-כפרה את בגדיו ואמר בדרך רמז

הראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש

וכל אחד רצה בו.

אלא שהראלים ניצחו את המצוקים ונשבע ארון הקודש.

הראלים זה מלאכים,

מצוקים זה הצדיקים.

אחזו בארון הקודש זה ברבי.

כל אחד רצה בו.

אלא שהראלים, המלאכים, ניצחו את המצוקים, את הצדיקים, ונשבע ארון הקודש

שרבי נפטר.

בעת הסתלקותו זקף רבי עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר

ריבונו של עולם, הוא היה עשיר גדול, הוא זכה לשני שולחנות.

ריבונו של עולם,

גלוי וידוע לפניך כי הגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה שלי מהעולם הזה.

יהי רצון מלפניך שיהיה שלום במנוחתי.

יצאה בת קול ואמרה יבוא שלום, ינוח על משכבותיו,

ישעיין ונזל.

יבואו צדיקים ויצאו לקראתו לקבל את פניו.

יבוא ושלום,

ואחר כך ינוחו צדיקים על משכבותם.

כתובות קד.

לפני הלווייתו של רבי הכריז רבי ינאי

אין כהונה היום.

כלומר שלכל הכהנים מותר לטמא בפני מיטתו של רבי.

ירושלמי נזיר,

פרק זר, א.

אמר רב נחמן בשם רב מנא,

מעשי ניסים נעשו ביום פטירתו של רבי.

אותו היום ערב שבת היה ונתכנסו כל בני

העיירות להספידו והניחו בשמונה עשר בתי כנסיות והולכו לבית שערים.

במרחק מהעיר ציפורי של יהיה טבריה ועד בית שערים, 20 קילומטר.

אותו היום לא שקעה החמה והוסיפה לזרוח עד אשר כל אחד הספיק לשוב לביתו ולמלות לו חבית של מים לכבות שבת ולהדליק את הנר.

כאשר שקעה החמה השועה הייתה כבר מאוחרת ונשמעה כבר קריאת התרנגול.

התחילו אנשים מצטערים כי חששו שמא חיללו את השבת.

יצתה בת קול ואמרה

כל מי שלא נתעצל בהספדו של רבי יהיה מבוסר לחיי העולם הבא.

ירושלמי כלאיים, פרק ט' תרחגימי.

כל ערב שבת היה ברבי לביתו גם לאחר פטירתו מן העולם.

בערב שבת באה שכינה לבית רבי,

עמדה על פתח הבית וביקשה משהו בקול.

אמרה לה שפחה שתיקי,

הלו רבי נמצא כאן.

כאשר שמע רבי את דבריה הפסיק לבוא לביתו

כדי לא להוציא לחז על הצדיקים הראשונים שיאמרו עליהם הבריות שלא היו צדיקים.

בגלל שלא ניתן להם רשות לבוא אחר מותם לביתם בעולם הזה, כמו שרבי בא לביתו.

כתובות קג מימות משה רבנו ועד רבי

לא מצאנו תורה וגדולה במקום אחד,

גטין נט.

תלמידו הגדול רב אמר במסכת סנדרין צדיק ח'

אם משיח הוא בין החיים הרי הוא כגון רבנו

הקדוש אשר סובל ייסורים גדולים והוא חסיד גמור.

רבי יוחנן ורשלקיש העידו על עצמם

אנו לא זכינו לתורה אלא בגלל שראינו את אצבעותיו של רבי בולטות מבית ידו,

דהיינו משרוולו.

ירושלמי ביצה, פרק ה' על החיות ב'

משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא סוטה מ' ט'.

אמר רבי יחיא מיום שמת רבי בטלה הקדושה והוכפלו הצרות.

יש על זה וורטים נפלאים אבל לא לעכשיו.

מאה שנות היו שנות חייו של רבי

כשהיה בן שלושים שנה מינוי לנשיא

ובמשך שבעים שנה היה נשיא על ישראל.

כמובן בסדר הדורות.

רבי יהודה הנשיא נפטר בטו בכסלו

והוא קבור ליד אשתו ובניו בבית שערים

בכביש 722 מצומת התשבי מול מושב שדה יעקב,

באתר רשות הגנים הלאומיים בית שערים.

רבי חנניה בן הקשיא אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא זוכר ישראל.

לפי כך ארבעים תורה.