מעשה אבות | רבי מאיר בעל הנס | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הוא נתנא מה לא קבעו חכמים מלאכות כמותו,

ופי שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו,

שהוא אומר על טמא טהור,

ומראה לו פנים,

כלומר מביא ראיות וטעמים על כך.

הוא אומר על טהור טמא, ומראה לו פנים.

טניא, לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו.

ולמה נקרא שמו רבי מאיר?

שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה.

עירובין יג.

רבי מאיר היה לבלר,

כלומר סופר כותב ספרי תורה תפילין ומזוזות.

והיה יגע ומשתכר שלושה סלעים בשבוע.

היה אוכל ושותה בסלע אחד,

היה מתלבש בסלע אחד,

ובסלע השלישי היה מפרנס בו תלמידי חכמים.

שליש למשכורת למזונות,

שליש לביגוד ושליש לפרנס תלמידי חכמים.

אמרו לו תלמידיו,

מה יהיה על בניך שאין אתם מניח להם כלום לילושה?

אמר להם, אם יהיו צדיקים,

תהיה להם פרנסה מאת השם יתברך,

שנאמר נער הייתי גם זקנתי,

ולא ראיתי צדיק נעזב, זעום מבקש נחם.

במקום אחר כתוב, אם יהיו רשעים,

חס ושלום שאני אפרנס רשעים.

אז יש להם רק ברירה, להיות צדיקים, בקווה שלא הולכים לפרנס אותם. מי שנתן לי, ייתן להם.

רבי מאיר היה בן למשפחת גרים,

מצאצאי נרון קיסר,

גמרא בדיתי נאמר.

אשתו של רבי מאיר הייתה ברוריה,

ביתו שנתנה רבי חנניה בן טורדיון,

שנתפרסמה בתורתה,

חוכמתה ומעשיה גדולים.

נולדה לה ממנה בת שנישאה לתלמיד חכם מובהק,

וכן נולדו לה ממנה שני בנים שמתו על פני הוריהם בגיל צעיר,

כפי שמובא במדרש משנה ל.

מעשה היה ברבי מאיר,

שהיה יושב בבית המדרש בשבת,

לשעת המנחה, ודורש.

באותה שעה מתו שני בנם.

למה הם מתו?

הם עזבו את הדרשה וקפצו לאוכלו.

בגלל זה הם מתו.

מה עשתה ברוריה אימם?

הניח את שניהם על המיטה ופרסס הדין עליהם.

במוצאי שבת בא רבי מאיר מבית המדרש.

אמר לה, היכן שני בניי?

אמרה לו, הלכו לבית המדרש.

אמר לה, צפיתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם.

נתנה לו כושר הבדלה.

חזר ואמר, היכן שני בניי.

אמרה לו, הלכו להם למקום פלוני, עכשיו הם באים.

החרימו לפניו לאכול סעודה רביעית.

אחר שבירך ברכת המזון אמרה לו, רבי,

שאלה אחת יש לי לשאול.

אמר לה, אמרי.

אמרה לו, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פיקדון.

עכשיו בא על מנת לקבלו.

נחזיר לו אליו.

אמר לה, בתי,

מי שיש לו פיקדון אצלו אינו צריך להחזיר לריבו,

לאדון שני, לבעלים.

אמרה לו, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אותו.

מה עשתה?

התפסדתי בידו ועלתה אותו לאותו החדר,

קרבה אותו למיטה ונתנה שדים מעליהם,

וראה את שני בנם מתים ונחים על המיטה.

התחיל בוכה ואומר, בניי, בניי.

באותה שעה אמרה ברוריה לרבי מאיר,

רבי,

לא כך אמרת לי, שאנו צריכים להחזיר הפיקדון לרבנו.

כך השם נתן והשם לקח.

בדבר הזה נחמדתי בנחה דעתו ונתיישבה,

ועליה נאמר אשת חי מי ימצא.

המקור לכינוי המפורסם שקוראים ללבי מאיר בעל הנס הוא על פי מעשה שהיה.

מלכות רומי הרשעה גזרה רבי חנינא בן טורדיון להישרף עם ספר התורה באש,

ואת אשתו דנו להריגה,

ועל ביתו,

שהיא האחות של ברוריה,

מגזר שתישב במקום של פריצות.

אמרה ברוריה לרבי מאיר,

אני בושה ונכלמת שאחותי ככה יושבת במקום של פריצות.

אנא, לך ופדה אותו ותוציא אותו משם.

מה עשה רבי מאיר?

נטל בידו ארנק מלא דינרי זהב והלך לשם. מי היה מעשה כזה דבר?

ייקח ארנק מלא זהב וילך להוציא מישהו מהטינוף.

אמר רבי מאיר מלבו,

אם היא לא עשתה איסור,

בוודאי שמלשמים יעשה לנו נס ויוכל לפדותה.

אתם רואים מה מעקר את הנסים?

ואם היא עשתה איסור, לא יוכל לפדותה,

אפילו שהוא רבי מאיר.

הגיע לשם,

עשה עצמו כמו חייל פרש,

ביקש לה עמידה במבחן ולנסותה,

ותבע אותה לדבר עבירה.

אמרה לו, דרך נשים לי,

ואיני יכולה להתמסר לך.

אמר לה, אמתין לך עד שיפסוק דם על לידה.

אמרה לו, למה לך כל כך?

יש כאן הרבה נשים יפות ממני.

אמר לו, שומר בית הסוהר,

כך היא אומרת לכל מי שנטפל אליה.

אמר רבי מאיר, משמע שלא עשתה איסור כלל.

אמר לו רבי מאיר, לאותו שומר,

טול לך את כל דין הרי הזהב שבידי ותן אותה לי.

לא אמר לו כמה אתה רוצה,

עשר שקל, עשרים שקל, מאה שקל, כאילו כמה? קח את הכול.

כי היא גיסתי.

חצי הדינרים יהיו בשבילך וחצי הדינרים יהיו בשביל לשחט את הממונים עליך,

שאם ירצו להעליל עליך, פייס אותם בממון.

אמר לו השומר,

זה כמו פרשת הולילן,

אמר לו השומר,

וכשאכלו הדינרים הללו,

שבידי וירצו להעליל עלי,

מה עשה?

איזה חכם, רואה את הנולד, הגוי הזה,

יודע שזה לא ייגמר אצל הגויים.

אם ההוא קיבל, אז גם ההוא רוצה וגם ההוא רוצה.

אמר לו רבי מאיר,

אם יעלילו עליך, אמור,

אלא הא דרבי מאיר ענני, אלא הא דמאיר ענני,

ותנצל.

אמר לו השומר, ומי אמר לי שכן, או כדברך, שאנצל בתפילה זו?

ואולי אתה מוכר לי סתם איזה דברים.

אמר לו, אתה תראה.

היו שם כלבים רעים מאוד שהיו אוכלים בני אדם.

אמסטפים כאלה, דוברמנים ככה.

לקח רבי מאיר אבן והשליך עליהם.

באו ורצו לעברו על מנת לאוכלו.

אמר, אלא הא דמאיר ענני.

הניחו אותו והסתלקו בהם.

כשראה זאת השומר,

נתן לו את האישה.

לאחר כמה ימים נודע הדבר בבית המלך,

לא הספיק הכסף.

נודע מה שעשה השומר,

הביאו למלך ועלו לתלייה.

אמר אלא הא דמאיר ענני,

תשש כוחו של התליין,

ולא יאכל לבצע את גזר הדין.

אמרו לו, תגיד, מדוע אין אנחנו יכולים לתלות אותך?

אמר להם השומר, כך וכך היה מעשה.

מה עשו הרומאים?

חקקו את דמותו של רבי מאיר על פתחה של רומי.

wanted,

מבוקש.

ואמרו, כל מי שיראה אותו וידפסו ויסגיר אותו אלינו, יטול את שכרו שלנו.

יום אחד

הרמאים ראו אותו ורצו אחריו לתופסו

והוא רץ מלפניהם והלך למקום של נשים פרוצות

כזה שאמרו שאין זה רבי מאיר כי אם זה רבי מאיר הוא לא ייכנס למקום כזה

הוא בא אליהו הנביא ונדמה לאישה לא צנועה והתחבקו יחד

אפשר על היהודים בחייו וכשראו זאת הרמאים אמרו לא ייתכן שזה רבי מאיר שאם זה היה רבי מאיר הוא ודאי לא היה עושה כן זאת אומרת כל הדברים ידעו מחלתו של האיש

יש אומרים שראה רבי מאיר מסעדה שמבשלים בה בשר טמא

נכנס לשם וטבל אצבעו במאכל הטמא ומצץ את אצבעו השנייה והם סברו שהוא אכל חזיר

אמרו בוודאי אין זה רבי מאיר

לאחר המעשה הזה ברא רבי מאיר מארץ ישראל לבבל

הוא מרא בעמודה זרה יחד למה הוא לא אמר אליהו מאיר ענני

מקום שלא צריך לנצל את המס לא משתמשים בנסים עושים הכול בשביל לא להשתמש בנס כמו רבי שמעון, רבי שמעון ברח גם כן מפניהם

והוא לא נתן ענק בהם והפך אותם לגבי העצמות, אבל כשהוא יצא מהמערה הוא הסתכל אפילו על יהודים והפך אותם לגבי העצמות

מסופר בשמו של הבעל שם טוב

שחי לפני כ-250 שנה איש אלוקים קדוש, בעל מופתים גדולים ונוראים, מייסד תנועת החסידות שחולל מהפכה ביהדות אירופה בעבודת השם וקרב רבים לעבודת השם נפטר בגיל חמישי וקבור בימי ז'יבוז'

ככה הוא אמר, אדם הנמצא בסכנה וצריך לנס ייתן חי מטבעות לנרות לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס,

הוא אמר שלוש פעמים בפה מלא,

אני נודר אותן חי מטבעות לנרות לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס,

אלוהי מאיר ענני,

ובכן יהי רצון מלפניך שם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

כשם ששמעת תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות,

כן תעשה עמדים עם כל ישראל וצריכים עם נסים נסתרים וגלויים, אמן,

ויועל לו.

תקחו את זה אחר כך, תרשומו לכם.

בעניין הזה אמר רבי חיים הורוביץ,

ישראל הקדושים נוהגים בכל תפוצות ישראל,

שם ירע, חלילה וחס,

איזו גניבה באה אבדה ומכל עד צרה וחול יומחו,

רחמנא לצלן נודרים שמן,

הומה עוד לקברו של רבי מאיר בעל הנס ואומרים,

אלוהי מאיר עננו בזכותו והוא יענן,

יעזרם ויחלצו מן הצרה.

אז יכולים לעשות בבית קופת רבי מאיר בעל הנס ולתת אותו אחר כך את הכסף שאוספים או להחזקת תורה או לזיכוי הרבים או לכל דבר שאפשר.

כתב רבי יעקב שאלטיאל, שהיה אחד מהמקובלים,

מדוע זכה התנא הקדוש רבי מאיר שיהיו נודרים לו נדרים ונדבות על שמו ולא על שם תנא אחר?

בזכות זה שלמד זכות על ישראל.

כידוע הקדוש ברוך הוא אוהב את מי שמלמד זכות על ישראל,

ולא רבי מאיר אמר פעמים רבות בגמירה שישראל, אף על פי שאינם עושים את ריצונו של המקום,

נקראים בנים.

זה הטעם שצריכה להיות בעל הנס ועושה נפלאות גדולות.

והיה לו באמת סנגוריה על ישראל.

רבי מאיר היה אוהב שלום ורודף שלום,

אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

לפי המעשה המובא בגמירה דיגיטימיים ב',

שני אנשים,

זוג שהשטן היה מתגרה בהם,

בכל ערב שבת היו מתקוטטים זה עם זה.

פעם אחת נזדמן רבי מאיר למקומם,

וכשראה זאת עיכב אותם שלושה שבועות.

דהיינו, בכל ערב שבת של שלושת השבועות היה שם שבת אצלם בבית,

עד שעשה שלום ביניהם.

ואז שמע את השטן שאומר,

אוי מי שהוציאני רבי מאיר מהבית הזה,

כי לאחר שעשו שלום ביניהם, לא היה לו שטן, עד מה לעשות שם?

נו, מי מוכן, כשישלם בית, לשבת באיזשהו מקום להשכין שלום?

עוד מובא מעשה ברבי מאיר, שהיה רגיל לדרוש בבית הכנסת, שנחמת בכל ערב שבת,

וכהרגלו היה דורש שליש בהלכה, שליש בהגדה ושליש בימושלים.

והייתה שם אישה אחת שהייתה רגילה לשמוע את דרשתו.

פעם אחת הוא האריך בדרשה יותר מן הרגיל.

כשבאה האישה לביתה, מצאה שהנר כבר כבה.

אמר לה בעלה בכעס, היכן היית?

אמרה לו, שמעתי את הדרשה של רבי מאיר בבית הכנסת.

אמר לה בעלת, שימה הבית,

ואת לא תיכנסי לביתי עד שתלכי ותרקי בפניו של הדרשן.

שנודע הדבר לרבי מאיר, ביקש ממנה שתלחש לו לעין הרע,

ותירח לו בעין שבע פחמים.

וכשעשתה כן, אמר לה, הלכי והמרי לבעלך.

אתה אמרת לי לירוק פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים.

אמרו לו, תלמידיו, כך מבזים את התורה?

ואילו אמרת לנו,

היינו מביאים אותו ומלקין אותו על העמוד עד שהיה מתרוצע ומתפייס מאשתו.

אמר להם,

לא יהיה כבודו של מאיר גדול יותר מכבודו של הקדוש ברוך הוא.

ומה עם השם, השם הקדוש שנכתב בקדושה?

אמרה התורה שיימחה על המים כשבאים להשקות את האישה הסוטה,

וכל זה בשביל להטיל שלם בין איש לאשתו?

כבודו של רבי מאיר לא יכול שכן.

ירושלמי סוטה.

בשכונתו של רבי מאיר גרו בריונים שהיו מצערים אותו מאוד.

ברוב שהיו מצערים אותו רצה רבי מאיר לפנות עליהם שימותו.

אמרה לו ברוביה אשתו,

מדוע אתה רוצה לפנות עליהם שימותו?

האם מפני שכתוב, איתנו חטאים מן הארץ?

תהילים קד',

ולא אין כתוב, איתנו חטאים מן הארץ. לא כתוב, איתנו חטאים מן הארץ,

אלא כתוב, איתנו חטאים מן הארץ ופשעים עודינם.

זאת אומרת,

היא לימדה זכות עליהם כי באמת כתוב חטאים, חטאים זה חוטאים אבל לא כתוב בפסוק חוטאים עמדם אלא חטאים אז הכתוב נקרא גם חטאים איתנו החטאים ולא החטאים מהאנשים החוטאים.

אז היא אמרה רבותו שתתפלא על העם שיחזרו בתשובה

ובאמת רבי מאיר התפלל וביקש שרואים רחבים שיחזרו בתשובה וחזרו בתשובה.

ברכות יוד.

הרי הקדוש אומר שאם מישהו רוצה להתפלל על מישהו שיחזר בתשובה יכוון בהשיבנו.

שם יכול לכוון על אותו בן אדם שרוצה שיחזר אותו בתשובה.

מעשה באישה אחת שבאה לבית מדרשו של רבי מאיר ואמרה לו

שאחד מתלמידיו קידש אותה בלי שעשו חופה.

ואיני זוכר את מיהו.

כעת היא אשת איש,

ואסור לה להתחתן עם איש אחר.

לכן ביקשה ממנו שימצא את התלמיד ומשתדל שהתלמיד הזה יגרש אותה כדין.

מה היינו עושים במצב כזה?

רבי מאיר רצה למנוע את הבושה מאותו תלמיד ולכן קרא לסופר שיכתוב עבורו גט ונתן בידה של האישה את הגט וגרשה.

רבי מאיר עשה את זה.

כאשר ראו זאת תלמידה אף הם כולם עשו כמותו.

בכל אחת כתב גט כריתות ונתן בידה.

כך שבין כולם היה גם אותו תלמיד שקידש אותה,

מן הסתם גורשת כדין.

כך עלה בידה של רבי מאיר שחרר את האישה שתוכל להתחתן עם איש אחר בלא לבייש את אותו תלמיד.

יונקוד שימעוני חזרה רמז תתתרסט מעשה היה בדרום

ופונדקאי אחד שהיה כאן באמצע הלילה ולובש את בגדיו ואומר לאנוחים שהיו שם,

קומו, צאו לכם לדרככם, שאעשה לכם ליווי בשיירה עכשיו.

כי היה פחד ללכת, יש ליסטים.

היו יוצאים וליסטים היו מקדימים אותם ובוזזים את כל השנים ומתחלקים שווה בשווה עם הפונדקאי.

וזו הייתה קומבינה עם הליסטים תמיד שהוא היה ככה עושה וככה תוקפים אותם כאילו.

פעם אחת הלך רבי מאיר ותארח שם.

ובעוד לילה לבש הפונדקאי בגדיו ואמר לרבי מאיר, קום, קום, צא לך ואעשה לך לוויה.

אמר לו, רבי מאיר, יש לי אח ואני השם ממתין לו.

אמר לו, והיכן הוא?

אמר לו, הבית הכנסת.

אמר לו, מה שבו, אני אלך לקרוא לו.

אמר לו, כי טוב.

כל אותו הלילה הלך הפונדקאי וצבע בשאר בית הכנסת.

כי טוב, כי טוב.

אין קול ואין עונה.

בבוקר קם רבי מאיר,

התיר את חמורו על מנת ללכת דרכו.

אמר לו אותו פונדקאי,

היכן הוא, אחיך, שאמרת?

אמר לו, כבר בא האח הזה ששמו כי טוב.

אור היום,

שנאמר, ויאלה אלוהים תאור, כי טוב.

ציונו של רבי מאיר בעל נס הוא אחד האתרים הקדושים ביותר בעולם היהודי.

הוא טמון בטבריה,

מן הדרך ביציאה הדרומית של טבריה, בדרך לצמח מול חמת טבריה.

יש אומרים שהוא נשבע שלא יהיה שם עד שראינו שיצדקנו.

הוא ביקש שיקברו אותו מהעומד,

היחידי שנקבר בעמידה.

ואלפים פוקדים את קברו בכל שנה ושנה בליל י״ד באייר,

פסח שני.

הוא היה אומר,

רבי מאיר אומר, כל אדר בארץ ישראל וקורא קריאת שמע שחרית וערבית,

ומדבר בלשון הקודש,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

ירושלמי שבת.

רבי מאיר אומר,

אין ארץ ישראל חסרה דבר.

אמר רבי מאיר,

כשם של שיטרון בין האור לבין החושך,

כך יש ייטרון בדברי תורה ודברי אבנים.

צריך להבין את זה.

קהלת רבה, בית א'.

רבי מאיר אומר,

גדול ממזר תלמיד חכם מכהן גדול עם הארץ.

רבי מאיר אומר,

גדולה תשובה,

שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלים לו ולכל העולם כולו.

אז על מה אנחנו נסביר את זה בשערי קדושה?

שכיוון שכל הנשמות קשורות לעם ישראל למקומה אחת,

וישראל ערבים זה לבוא.

כשאדם חוטא הוא מקלקל את כולם גם.

כשחוזר בתשובה הוא מתקן את כולם בחלק שלו,

שנמצא בכל אחד ואחד.

אז לכן גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלים לו וכל העולם כולו.

שנאמר אי פעם משובתם, אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו.

מהם לא נאמר אלא ממנו.

רבי מאיר אומר,

כך היה רגיל לומר,

למד תורה בכל לבם ובכל נפשך, לדעת את דרכי ולשקוד על ביתה תורתי.

עצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי.

שמור פיך מכל חטא ותאר וקדש עצמך מכל עוול,

ואני, דהיינו הקדוש ברוך הוא,

יהיה עימך בכל מקום.

אז אם רוצים שהקדוש ברוך הוא יהיה איתנו בכל מקום,

צריך ללמוד תורה בכל הלב והנפש,

לשקוד על דעתי התורה, למצור את התורה בנג,

הירא תהיה לנגד עינינו,

לשמור את הפה מכל חטא, לתאר ולקדש את עצמו מכל עוול, ואז הקדוש ברוך הוא איתו.

ברכות ותודה.

אמר רבי מאיר,

בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה,

אמר להם הקדוש ברוך הוא,

הביאוני חרבים טובים שיתקיימו אותה,

ואתן לכם את התורה.

אמרו לו, ריבונו של עולם,

אבותינו חרבים לנו,

מביאנו חרבים לנו.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, גם אלה צריכים חרבים,

הביאוני חרבים טובים ותננה לכם.

אמרו לו, הרי בנינו חרבים לנו.

אמר הקדוש ברוך הוא, אלה בוודאי עורמים טובים.

חרדיהם אתן לכם את התורה.

זה מה שנאמר מפי עולינים יונקים, יישאת העוז. ואין עוז על התורה,

שנאמר, אבוני, עוז לעמו ייתן.

ירקוד שימעוני ירמיהו רמז וסמך זן.

רבי מאיר היה אומר,

בשלושה דברים אדם משתנה מחברו,

בקול,

במראה ובדעת.

סנגרין ל'ח.

אמר רבי מאיר,

כשאדם בא לעולם ידיו קפוצות,

כי הוא אומר, כולו שלי ואני נוחל אותו.

וכשהוא נפטר מהעולם ידיו פשוטות,

כי הוא אומר, לא נחלתי מעולם הזה כלום.

קהלת רבה, היי.

רבי נאורי אומר, שזה מי, רבי ניר.

מניח אני כל אומנויות שבעולם,

ואיני מלמד את בני אל התורה.

כשאדם אוכל מסחרה בעולם הזה,

והקרן קיימת לו לעולם הבא.

ושאר כל אומנויות אינן כן.

כשאדם בא לידי חולי,

או לידי זקנה,

או לידי ייסורים,

ואינו יכול לעסוק במלאכתו,

הרי הוא עומד ברעם.

אבל התורה אינה כן,

אלא משמרתו מכל רע בנערותו,

שהוא לא ייכשל בעברות,

ונותנת לו החריף בתקווה בזקנותו,

כיבושין ד' יד'.

רבי מאיר אומר,

ישראל שחטה,

אף אף מי שחטה,

ישראל הוא.

רבי מאיר אומר,

ממה אסרה התורה אישה נידה על בעלה,

אלא כדי שלא יקוץ בה ותהיה עליו ככלה חדשה?

נדה ל' א'.

רבי חנין, מי הרגש שאומר?

רצה הקדוש במוזקות ישראל.

לפי כך הרבה עליהם תורה ומצווה,

שנאמר אבנה חפוץ למועצת כהן, צדקו את גיל תורה וא' אדיר.

גדל גדל גדל גדל גדל גדל אשר מרבם.

על מה נדבר כראותיהם יביאו ומלכותיהם עצמם פורקניהם יקרב בשחטן וביום עקרון ומחיהם בכל דת ישראל בעגלה ובזמן קרים ואומרו אמן.

אמן יא אשר מרבם.

על ישראל ועל רבנן ועל תלמידי און ועל כל תלמידי תלמידי אוניברסקי ואורי תקדישתא הטי בהתרעת הן ולמכודתה ועדה.

יאלה נא עולות ומחון שלמה אכילה ובזמן ורחמי וקודם אל העם ארי שמעיה והרעב אם הוא אמן.

יא שלמה רמב״ם ואישמיה חיים ועשיבם וישועה ונחמה וסדבה ורפואה ומונה וסתירה ורמברה.

עליהם עפי הצלה לנו ואוכל אבו ישראל ואמרו אמן.

יעשה שלום לגרום אבו ואמרו יעשה שלום עלינו ועל כל אבו ישראל ואמרו אמן.