פרפראות וחידושים לפרשת וישב תשפ''ו -חלק א'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום שלמה בן חי עמנו יזכה לבריאות שלמה ואתנה פרנסה טובה בשפע בהצלחה בכל מעשה ידיו אמן אמן

פרפראות וחידושים פרשת וישב שנת תשפו

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית לז, א)

כולם יודעים שארץ מגורי אביו של יעקב זה ארץ קנע. למה צריך לכפול ולהדגיש בארץ מגורי אביו שזה קנען ולכתוב בארץ קנען במפורש? כי לא ידענו זאת. אלא עד כה כשגר יעקב אבינו בביתו של לבן, היה לו חשש מהזכויות שיש בידי עשו ושהן היו שלולות ממנו. בידי עשו הייתה זכות ישיבת ארץ ישראל ומצוות כיבודם כי הוא נמצא ליד אבי יכול לקיים שתי המצוות האלה לא יכול היה לקיים יעקב כי היה בחוץ לארץ ורחוק מאביו ועכשיו התהפך הגלגל לא זו בלבד שזכה יעקב בשתי המצוות הללו כשהוא חזר לארץ קנען והיה ליד אביו יכול לכבדו אלא גם נמנעו עכשיו שתי המצוות האלה מידיו של עשו כי בסוף הפרשה הקודמת פרשת וישלח מספר את התורה ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת את כל נפשות ביתו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו וישב עשו בהר שעיר אז הוא עזב את ארץ קנען והלך וישב בהר שעיר אז הוא גם זנח את אביו לעת זקנה וגם יצא מארץ ישראל התורה ראתה לציין את הדבר הזה שעכשיו נתח חלפו זכויות ועכשיו זכה בהם יעקב אבינו. לכן כתוב ויש שם יעקב בארץ מגורי אביו אז זאת אומרת הוא עכשיו גר איפה שאביו יכול קיים מצוות כיבוד אבהם והוא גם בארץ קנען זה מה שבא להגיד הפסוק שהוא מקיים שתי מצוות ישיבת ארץ ישראל וכיבוד אבהם בארץ מגורי אביו לומר שהוא מקיים מצוות כיבוד אבהם בכיו במגורי אביו ולקיים את מצוות ארץ ישראל שהייתה שלולה ממנו בהיותו בחוץ לארץ נאמר במפורש בארץ קנע לאפו כמעשו שזנח את אביו ואת ארץ ישראל וישב יעקב אומר רש"י ביקש יעקב לשם בשלבה קפץ עליו רוגזו של יוסף מה זה הלשון הזה קפץ עליו רוגזו? אפשר היה להגיד הביא עליו רוגזו של יוסף או כיוצא בזה. אבל הגמרא אומרת צדיקים תחילתן ייסורין וסופן שלווה. לפי זה, אחר שסבל כבר כל כך הרבה ייסורין, יעקב אבינו, ביקש לשם בשלווה, לפחות בזקנה. הרי כתוב תחילתן ייסורים וסופם שלווה. נו, אז צריך לפרוע את השטר, כמו שאומרים. עכשיו זה הזמן השבת לעסוק בתורה בשלווה, בלי רדיפות, בלי פחד, בלי עשו, בלי לבן, בלי דינה, בלי כל הבלאגנים שהיו. אבל באותו זמן שהוא כבר זקן, יוסף היה עדיין צעיר בנערותו. וצדיקים אמרנו, תחילתן ייסורים. אז לכן יוסף היה צריך עדיין לסבול ייסורים, הוא עוד צריך לעבור את מה שהוא עבר עד שהוא נהיה מלך. בינתיים הוא צריך עדיין לסבול ייסורים. אז בסיבתו של יוסף שתחילתו ייסורים הוא עוד לא קיבל מספיק, בגלל זה נתגלגלו ייסורים גם על יעקב. הגם שהוא ראוי היה כבר לשבע כי סופן שלווה. לכן כתוב קפץ עליו רוגזו של יוסף שיוסף היה צריך לרגוז מהיסורים שהם ראויים לבוא עליו בהיותו צעיר. אבל מזה קפץ על יעקב הרוגז שזה הייסורים. שלו זה אומר רבי יסר יהודה מבריסק הפירוש הקודם שאמרנו היה מרבי נפטולי מרובשיץ זכר צדיקים לברכה ועכשיו תשמעו דבר יפה לכבוד שבת והוא נער את בני בילה ואחר כך כתוב ויבה יוסף את דיבתם ראה אל אביהם. שלוש שאלות בספר אפיקי ים. מדוע כתוב הוא נער שתיים? מה זה הלשון ויא את דיבתם? ויבא יוסף את דיבתם. צריך להגיד ויספר כמו שכתוב ויספר אל אביו. מה קרה פה? ויאה. דבר שלישי, מה זה הלשון אל אביהם? מה הוא לא אבא שלו? מה זה אל אביהם? מבאר את הפסוק שהפסוק בא להגביע את צדקתו של יוסף הצדיק. לא רצה, לא רצה לחלילה להוציא דיבר על אחו. כוונתו הייתה לטובה באופן המותר על פי הדין. מה הדין? אם רואה אדם בחברו שעושה מעשה לא כהוגן והוא רוצה לגלות לאביו של הנידון או לריבו כדי להחזירו למותב. יש בזה כמה תנאים כמו שכתב החפץ חיים בכלל י סעיף ב. דבר ראשון, קודם שיוכיח את הנידון בעצמו. ואחרי זה, אם הוא לא שינה את דרכו, והוא לא יכול להשפיע עליו על ידי דיבורים, יפנה לאביו או לריבו, שהם כנראה יש להם יותר כוח להשפיע עליו, שישנה את דרכיו. אז זה כלל ראשון. דבר שני שלא יגדיל את העבלה יותר ממה שהיא ולא יוסיף בה שום דבר צריך לדייק בדיוק ולומר את הדברים לטובה כמובן אבל בדיוק ודבר שלישי צריך לכוון לתועלת ולא להנות חס ושלום מהפגם של חברו על פי זה מתבאר הפסוק אפלה ופלה מהתחלה הקדים ואמר שהוא נער מה זה עוזר לנו שהוא נער זה מתרץ לנו למה לא הוכיח יוסף מהתחלה את אחו כמו שאומר החפץ חיים צריך לפנות לנידון קודם ואם לא מצליח משום שהוא סבר שלא תועיל התוכחת שלו כיוון שהוא מזולזל בעיני אחיו כיוון שהוא משרט את בני השפחות אז לכן ויאה יוסף לאביו מה זה ויבה הביא את הדברים כמות שהם בלי להוסיף גרם כמו אדם שמביא סלסלה ממקום זה למקום זה ויספר זה יכול להיות עם גרעון ותוספת אבל ויא זה מדויק מדויק ולמה אמר אל אביהם לרמוז שהוא כיוון לתועלת אל אביהם שאביהם ידאג להם אם יגיד אל אבי יכול להיות שהוא רוצה להתדר שאבא שלו ידע שהוא הוא בסדר והאחים שלו לא כל כך אבל כשאומר אל אביהם פירושו של דבר זה הצד של האבא מול האחים כדי שידאג להם אבל לא אביו שידאג לו ויחבב אותו וכולי על פי זה יש להוסיף עוד בדקדוק הלשון אל אביהם. יש עוד תנאי שלא יצא לנידון שום רעה יותר ממה שמגיע לו על פי דין. לכן אמר יוסף את הדיבור לאביהם בוודאי שהאבא שלהם אוהב אותם הוא לא יעניש אותם יותר ממה שמגיע להם אז לכן כשאומר ויבה את דיבתם ראה אל אביהם שוודאי שהוא לא יעשה להם יותר ממה שצריך לעש אותם כי אבא חומל על הבנים אבא צדיק נותן כפי המידה הראוי כמו שאומר הרמבם אל יטיל אמה יתרה בביתו אמה כן יתרה לא ועל פי זה יש לפרש במה שאמר יוסף לפוטיפר מדהים אומר איך עשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים. מקשים, מה הכפילות וחטאתי לאלוהים? אם אתה אומר איך העשה הרעה הגדולה הזאת, זאת אומרת איסור עריות? ברור שזה יותר מחטא, זה מזיד. מה פירוש? למה אתה צריך להגיד וחטאתי לאלוהים? אם אני אעשה את הרעה הגדולה הזאת, זה לא חטא לאלוקים? ודאי זה חטא לאלוקים. אז למה צריך לכתוב בחטאתי ללוהים? אדם שסיפר לשון הרע באופן המותר, ראה משהו בחברו וסיפר את זה לתועלת בדרך המותרת לפי כל הכללים. אחר כך הוא בעצמו נכשל באותו איסור שהוא סיפר את הלשון הרע על אותו אדם שהיה מותר להגיד אבל עכשיו הוא בעצמו נכשל בזה כתוב שהוא יענש על הלשון הרע שהוא דיבר אפילו שאז הוא היה מותר אבל עכשיו היות והוא עשה את זה בעצמו הוא יענש על לשון הרע ההוא שהוא עשה כמו יהו שיהיהו ביטל עבודה זרה אבל השאיר את פסל מיכה בהתחלה שיבח אותו כתוב שהוא יראה אלוקים ועושה את רצון השם אבל כיוון שהוא השאיר את טפסל מיך הוא נקרא רוצח שרצח את כל אנשי אחד זאת אומרת אסור לאדם להכשל בעתיד ממה שהוא אמר על אחרים. זה צריך להיזהר. ולכן יוסף אמר לפוטיפר שאם הוא יתפתא איך עשה את הרעה הגדולה הזאת? אם הוא יתפטא לעשות מעשה של גילוי עריות אז הוא לא יענש רק על עצם המעשה הוא גם יענש על לשון הרע שהוא דיבר על האחים שלו. כי הוא אמר שהם א מתעסקים בדברים לא טובים בענייני עריות וכולי וכולי. אז אם אתה הבאת הבגתה הבאת את זה כאילו כמו המציאות שהייתה. אם אתה אומר את זה כמו המציאות שהייתה או כמו ששמעת או כמו שהתברר לך והכל בסדר אין בעיה אבל אתה צריך להיזהר שאתה לא תקשל באותו דבר אז לכן כתוב גם וחטאתי לשם על מה על הלשון הרע שאמרתי על האחים איך עשה את הרעה הגדולה הזאת זה עצם המעשה שעלול היה לעשות שזה עריות ועצם זה שאם הוא יקש של אז ודאי שמה שהוא אמר על האחים שלו בעניין עריות הוא התחייב על זה וזה נקרא מחטאתי לשם לכן יש תוספת בחטאתי ואל סיום תשמעו דבר מדהים דרך אגב זה אמרנו הפיקים כתוב ויביא יוסף דיבתם רעה אל אביהם בין הדברים שהוא אמר שהם היו אוכלים עבר מן החי ככה אומר רש"י, המפרשים טמיים ממה נפשך? או שחס ושלום בני יעקב עשו נבלה ואכלו עבר מן החי, שזה אסור אפילו לבני נח, או שיוסף הצדיק חס ושלום מכזב לאביו. אז נראה לפרש האחים רצו לנסות את יוסף האם הוא הולך רחיל ומגלה סוד והיו אומרים בפניו אה כמה טוב הוא עבר מן החי וכדומה בשאר דברים גם אומרים לו כאילו הם עוברים עבירות נותנים לו להבין שהם עוברים עבירות כאילו וכל זה מדברים איתו בדרך של שיחה שמי ששומע איך הם מדברים ועל מה הם מדברים מבין כאילו הם רגילים לאכול עבר מן החיים וככה הם הבדקו אותו אם הוא הולך ומעביר את הדברים לאבא שלהם ויוסף ששמע אותם מדברים על הדברים האלה העמיד שהם באמת אוכלים אבן מן החי הוא לא רע הוא האמין ואמר את זה לאביו לאביהם כדי שיוכיח אותם ויישר אותם ולכן מדייק הפסוק ואומר ויא דיבתם לא את מעשיהם הוא לא ראה מעשה אלא דברים הוא שמע ויבא את דיבתם הוא לא ראה בפועל מעשים עושים אלא דיבורים רעים. אז הוא הביא את הדברים כמו שהוא שמע אותם. הוא לא אמר שהם עשו. הוא הביא מדויק רק דברים שהוא שמע שמהם משתמע שהם אוכלים עבר מנח. מי אומר את זה? רבי יהן אייבישיץ, זכר צדיק וקדוש לך. אז הוא מדקדק על המילה דיבתם. למה לא אמר מעשיהם? ואת מעשה דיבתם. אז אם ככה אנחנו רואים שכשלומדים צריך לדקדק כל מילה ומילה אינסוף כמה כמה פירושים. כל פסוק יש לו לפחות תרייג פירושים. אור החיים הקדוש אמר שהוא יודע על כל פסוק 83 פירושים. אז פעם אחת שאל אותו מישהו צ'יק הוא שלף לו 83 על מה שהוא שאל אותו. אתה יכול לזכור גם אפילו אם אתה יודע אתה יכול לזכור בכלל 83 תרייג. ואומר הגאון שזה רק כמו שאומרים פירושים כאילו ראשיים דהיינו תרייג בפשט תרייג בהדרש וזה וזה אומרים על הלשך הקדוש הוא ידע ככה פירושים בפשט על התורה ו ארוכה מארץ מידה הורחבה מניהו זה לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא נגמר ובשביל זה יש נצח יושבים נצח א אי אפשר לגמור כי אם תגמור אז מה שווה שאתה יושב נצח ואין לך אתה חוזר על אותו דבר ואתה משנן משניות לא נגמר לא נגמר לא נגמר חוכמה אלוקית לא יאומן כי סופר הכל בככה בככה הוא עשה את הכל נהיה בב ואת כל הבריאה הוא ברא כמו שכתוב בתורה מסתכל בתורה וברא את העולם בבת אחת מה איך אפשר להשיג בכלל בהבנה את מי אנחנו זוכים לעבוד זה לא יאומן ברוך אתה פה פם אומרים ברוך אתה ולפניי שוויתי השם לנגדי תמד מי שברי וואי וואי וואי איך אנשים מעדירים אחד שהמציא משהו ואחד שמצא משהו ואחד שצפ מעדירים את האנשים ופה משמה אפילו תכלית של דבר אחד עד סוף אף אחד כל האנושות לא הצליחה להגיע לתכלית תכלית של דבר אחד ביסודו לא מתחילתו אחד לא יש אינסוף של דברים מדהים הכל יודוך והכל ישבוך הכל יאמרו והכל יאמרו קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבך והכל יאמרו והכל יאמרו הם קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל ולכל מרוקש הכל יודוך והכל ישבוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשם ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכלע שבת תשמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת קורא עוון שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת מקדש מקדש מקדש שביעי שבת שב הריח קיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא קבל את אביך אמניך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנא הקדוש יוסףותיו דובות בקבר