פרפראות וחדושים לפרשת וישב תשפ''ו - חלק ג'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום בלחש

תזכה היא ובעלה להיריון תקין זרע קודש חי בר קיימא בריאים ושלמים מתוך שמחה

ללא חששות ויזכו

צאצאים וצאצאי צאצאים צדיקים

יראה שמיים עבדי השם אמן

‫פרפרות וחידושים, פרשת וישב, שנת תשפו חלק ג'

‫וימצאהו איש פירש רש״י זה גבריאל

שנאמר והאיש גבריאל

‫התפארת שלמה שמע על אחד מחסידיו

‫שסירב ללכת לסייע לחברו בעזרה דחופה,

‫בנימוק

עדיין לא סיים לומר את פרקי התהילים היומיים שלו.

‫אמר על כך הרבי בפרשת וישלח

‫יש פסוק, וייאבק איש עמו,

‫שם פירש רש״י זה שרו של עש״ו.

‫בפרשה שלנו, בפרשת וישב,

‫כתוב וימצאהו איש,

‫ופה פירש רש״י זה גבריאל,

תמוה.

רש״י אומר פעם איש זה שרו של עש״ו,

‫ופעם אומר איש זה גבריאל,

‫פעם מלאך טוב, פעם מלאך רע.

‫אלא כאן בפרשה וישב,

‫כשמבקש יוסף מהאיש דבר מה,

‫אז הוא מתפנה מיד לעזור לו.

‫שואל אותו שאלה, הוא עונה לו,

‫בסדר, עוזר לו.

‫מאילו בפרשת וישלח,

‫כאשר מבקש ממנו דבר מה,

‫כן, ברחני,

‫אני לא משלח אותך עד שתברך אותי, ‫וזה, אז הוא אומר לו, ‫אני ממהר לתהילים שלי.

‫ושלחני כי עלה השחר,

‫ואני צריך לומר שירה.

‫ככה רמז הרבה לאותו חסיד שלו, ‫שלא מיהר לעשות,

‫חברו, אתה נצרך,

‫כיוון שהוא קורא קריב.

‫התהילים יומיים ועוד לא סיים.

‫איי, איי, איי, ‫אומר זה כמו מלאך רח.

‫מלאך זה שליח, הוא לא מקיים את השליח.

‫טוב, הפסוק אומר, ‫השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר, ‫ויד אל תשלחו בו,

‫למען אציל אותו מידם.

‫רש״י אומר, למען אציל אותו,

‫רוח הקודש מעידה על ראובן,

‫שלא אמר זאת אלא להציל אותו,

‫שיבואו ויטלנו משם.

‫אמר, אני בכור וגדול שבכולם,

‫לא ייטלה הסרחון אלא בי.

‫זה קשה.

‫מאחר וראובן אמר, ‫ויד אל תשלחו בו,

‫ברור שהכוונה שלו להצילו מידם.

‫למה צריך שתבוא בת קול ותגיד ‫שהוא התכוון להציל?

‫ועוד, למה רש״י כופל וממשיך ואומר, ‫אני בכור וגדול שבכולם?

‫וגם, מה זה לא ייטלה הסרחון בי, אלא בי?

‫מה?

‫באחים לא ייטלה הסרחון?

‫ועוד קשה.

‫מה הקשר בין תחילת דברי רש״י לסופיו?

‫בספר פניני קדם מביא באור נפלא ‫שבאר בספר עיר דוד.

‫הנה, בגמרא בסנהדרין, ‫יש הלכה בדיני נפשות.

‫אמר רב כהנא,

‫סנהדרין שראו כולן לחובה,

‫פוטרין אותו.

‫זאת אומרת, אם בית הדין ‫דנים דיני נפשות וכולם מחייבים,

‫אין אחד שמלמד זכות, ‫הנידון יוצא זכאי.

‫דין נוסף מופיע בגמרא,

‫שבדיני נפשות מתחילים מן הצד.

‫היינו, מן הקטן שבדיינים.

‫עכשיו מבוארים דברי רש״י,

‫כיוון שאחים דנו את יוסף כבית דין.

‫הרי שהתחילו לדון מן הצד,

‫מן הקטן שבאחים,

‫ושימו בגדות שבכולן,

‫וכיוון שכל האחים דנו לחובה.

כיוון שהאחרון שצריך לדון זה הגדול הוא הבכור ראובן

לא יתעלה הסרחון אלא בו

עכשיו הפסק דין תלוי בו

מכיוון

שראובן דן אותו לזכות

ואמר ויד אל תשלחו בו

היה אפשר לומר

שהוא דן אותו לזכות כדי שעל ידי כך יקבל עונש מיתה

שהרי אם היה דנו לחובה

יוסף היה נפטר מחיוב מיתה

ולכן רוח הקודש העידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו

שראובן סבר שיוכל לשכנע את אחיו בצדקת יוסף

ולא עשה חן

כדי לחייבו

אלא כדי להצילו וזה יהיה בדרך של שכנועו

הדין

רשי אומר פה ואומר כאן וזה מסתדר ודינים גמרות

איך הדברים יוצאים

עוד נקודה רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו שיבוא הוא ויעלנו משם

בזרע אברהם על המדרש

הביא לשון מדרש חזות

וזה לשונו דודאים נתנו ריח

זה ראובן שהציל את יוסף

ועל פתחנו כל מגדים

זה נר חנוכה

אה

זה מדרש פליאה מה הקשר בין זה לזה הדודאים נתנו ריח זה ראובן שהציל את יוסף ועל פתחנו כל מגדים

זה נר חנוכה

מפרש רבי נוח מינדס

בנפלאות חדשות

לפי דברי רש״י המילים למען הציל אותו מידיו

הלשון הזה נאמר על ידי רוח הקודש

המעידה כי כוונת ראובן הייתה להציל את יוסף

ובילקוט שמעוני כתוב שאילו היה ראובן יודע מה כתבו אחריו כאילו מה נכתב בתורה לאחר מכן

שכתוב וישמע ראובן ויצילו מידיו

היה טוענו להוליכו אצל אביו על כתפו

היינו

היה מקום לחשוב לראובן

שמא בדבריו להשליך את יוסף אל הבור

לא הייתה כוונתו להצילו,

כיוון שהבור היה מלא נחשים בעקרבים,

לכן הוא צריכה רוח הקודש להחיד עליו,

שאין כוונתו אלא להציל את יוסף.

ולו היה ראובן יודע שיש מקום לחשוד אותו,

היה נוטל את יוסף על כתפיו ומביאו אל אביו.

עכשיו, בדקות חנוכה

בשולחן ערוך תר, עין א', פוסק.

חצר שיש לה שני פתחים משתי רוחות.

צריך להדליק בשתיהן מפני החשד.

אנשים עוברים ליד הבית ויש שני פתחים.

אז אם הוא מדליק בצד אחד,

אלה שעוברים בצד השני רואים שהוא לא הדליק.

אז יש חשד שהוא לא מדליק נרות חנוכה.

אם יש לו שני פתחים, צריך להדליק משניהם

מפני החשד.

עכשיו מתבהרים היטב דברי המדרש.

הדודאים נתנו ריח,

זרו והם בהצילו את יוסף.

מה הכוונה בין נתנו ריח?

שאילו היה יודע שיש מקום לחשוד בכוונותיו

עד שצריכה התורה להעיד עליהן.

היא יוצאת בת קול ואומרת

לא היה מסתפק בהשלכת יוסף אל הבור,

אלא היה מביאו אל עמי,

שלא יהיה שום חשד

ושצריך שתבוא רוח הקודש ותפרסם.

ומכאן נובעת ההלכה שיש לאדם לנקות את עצמו מכל שמץ של חשד.

ולכן על פתחנו כל מגדים זה נר חנוכה,

שיש להדליק על פתחנו,

על שני הפתחים, כדי להוציא מנחשד.

זאת אומרת,

גם הוא בשביל לצאת מנחשד לא היה צריך להשליחו ולסמוך,

שיבינו שהוא מתכוון לא להרוג אותו ולהצילו מידם,

כי הם רצו,

כמו שאומרים, להרוג אותו.

אז הוא הציל אותם מידם.

אבל אם משליכים לתוך

בור של נחשים ועכבים, מה יגידו? שאתה התכוונת להרוג, איזה חשד.

אם הוא היה יודע שככה כתוב יהיה וצריך שרוח הקודש תעיד עליו,

אז היה בורח מהחשד ולוקח אותו על כתפו, מחזיר אותו הביתה.

כמו הדין של על פתחנו כל מגדה.

אם כן רואים שאדם צריך להיזהר מאוד מאוד בכל מאסר

ולברוח מן החשד.

וכרגע התפרסם

שאני לא יודע לאן זה יוביל,

אבל כתוב, התפרסם ברוטר ובכמה מקומות

ש...

מקורבי הרב ינוקה בחקירות.

העבירות הנחשדות לכאורה

קשרים עדויות וגרסאות.

המעגל סביב מקורבי הרב ינוקה

הולך ומתהדק.

פרק החשדות למעשים פליליים לכאורה בגין עבירות, סחיטה, כליאה,

איומים ואלימות.

שישה מקורבים כבר נחקרו, לא יאומן.

חלק מזה הראו כבר בפלוויזיה שהם עשו אמבוש לשני רבנים

ואיימו עליהם והכול, עשו להם

עבודה בעיניים, כאילו

הם רוצים לקחת חומר מהקלטות ישנות והכול, ופה ושם,

כדי לתפוס אותם ולקחת מהם את החומר.

בקיצור,

צריך לצאת מן החשד, זה לא טוב שמסתובבים אנשים שהם אלימים

מסביב לאדם שקורא לעצמו ינוקה,

זה לא מכובד,

לא מכובד. מעל פתחנו כל מגדי

ימי החנוכה,

חנוכה מקדשנו מקלו בשמחה

לילה ויום סביב עוננו יסוף סוף גניות נאכל גם לארוך

מה ההמשך?

הדליקו,

הדליקו,

מה ההמשך?

נרות חנוכה

יום טוב!

הרי אני מכוון, קיים מצוות חכמים דאורייתא

בשמחה דאורייתא גומה נפשי שחס דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחתך על הקדוש ברוך הוא לעשות נחתך על נתנה הקדוש יוסיף קצותיו דבות בקבר

ומי החנניהו ראשי אומר עושה כזה ועושה כזה ספר לפי כוח