פושעים יכשלו בם - ב' | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'חכמת המצפון' פרשת 'כי תצא' מאמר תכה' - - - 

(הרב שליט"א עושה חזרה קצרה על חלק א' - לצפיה לחץ כאן).

ואמנם כי זאת באמת הבחינה האמיתית והמדידה על אדם אשר נפל פעם בחטא, עד כמה הוא מחפש עצות ותחבולות שלא לשוב על קיאו, מכשולים יכולים לקרות בכל אדם, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אבל אם אחרי כן נקוט הוא בפניו, וזהיר הוא שלא ליפול עוד במכמורי היצר, האיש הזה ודאי לאנוס יחשב, אבל הנכשל פעם ולא משים על לב לשית עצות בנפשו, להשתמר מכשלונות חדשים, האדם הזה הוא כבר ר"ל בכלל הפושעים! אם גם באונס יעשנו!

אם בקומה ידע, ולא גדר עצמו מלשתות עוד פעם, הנהו כבר מ"כת הפושעים! ואין לנו לשכוח כי לא מדברים כאן על איזה קטלי קניא, הלא מדברים כאן על מחונך של א"א ע"ה! ואשר חז"ל אמרו עליו ( רש"י בראשית י"ט) ומצות אפה שקיים כל התורה קודם שניתנה, ואין ספק כי עסק בתשובה כל ימיו על הפסוק הזה, ועכ"ז נשאר על מצבו, ומעשיו כבר אינם לשם מצוה הוא קמכוין! אלא ופושעים יכשלו בם. 

אמרו חז"ל (סוכה נ"א) הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה, ואנו ליה ועינינו ליה מיחלות, הדגישו החילוק בינם לאבותיהם, בעיקר במקום פניתם, לא המעשה עיקר, אלא לאיזה רוח פונה ועומד, אבותיהם היו פניהם כלפי המזרח, והם פניהם למערב, תמר זנתה וזימרי זינה, תמר זנתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים, זימרי זינה נפלו כמה רבבות מישראל (שם בהוריות), מעשיהם שוים היו, שניהם זינו, אלא החילוק היה בעיקר בפנייתם, תמר פניה כלפי מערב, וזימרי פניו כלפי מזרח, וזהו אשר היוה כל תוצאותיהם, אמר רב נחמן בן יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה (שם), מעשה עבירה הלא עבירה היא, אלא שאם עשאה לשמה, אם פניהם כלפי מערב, אז גם עבירה יכולה להתהוות כמצוה שלא לשמה.

הוא יסוד הדברים, עיקר כל העיקרים הוא לאן פניו עומדים! כי ע"כ במצב של הכלל ישראל, בדרגתם הם אשר סוד מעלתם הוא כוח האלהי, כלומר פניהם כלפי מערב, סוד הדבר הוא כי מעשיהם אם גם בשכחה, גם בתוקע לשיר, מתהוה ממש למצוה, אף גם למצוה מן המובחר, כי זהו סוד נפש הישראלית, כי בה ובקרבה, כל הבא בתוכה אם גם בשכחה, גם בבלי דעת, מתעבד למציאות של מצוה ממש, ברם במצב של כל הפסוק הזה לשם עבירה נאמר, במצב של פניהם כלפי מזרח, שם כבר להיפך, אף מצוות ממש נעשים לעבירות!

ובזה נבוא לראשית דברינו בענין שלא לשמה, רב ההבדל בין שלא לשמה לבין שכחה, כי שכחה והתוקע לשיר וכדומה, שם הרי המדובר במצב של פניהם כלפי מערב, ובמצב ההוא ודאי כי גם בבלי דעת מתעבדות הן למצוות, לא כן שלא לשמה, באופן של לשם כבוד וכדומה, דברים אשר אף מוציאין את האדם מן העולם, שהעתיק עצמו מכל מעמדו באמת, כבר העמיד עצמו לרוח ומגמה אחרת לגמרי, במצב זה כבר לא תדע מה יהיו תוצאות הדברים, וכבר ודאי צריכים להיתר מיוחד על מצב זה של שלא לשמה. 

וזהו שחידשו לנו חז"ל הקדושים, לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, חז"ל הקדושים ביודעם סוד סגולתה של תורה ומצוות, הם התירו והבטיחו לנו, כי סוכ"ס מתוך שלא לשמה יבוא ללשמה, אדם השם אורחותיו ומכיר את עצמו, יראה איך שמכל מצוותיו ואף הגדולות שבהן, מכולן מתעבדות ר"ל עבירות חמורות, פחד ורעדה תאחזנו לאדם להתבונן על מצבו ומעמדו לאן פניו פונות, ה' ישמרנו!

 (דעת תורה).