פרפראות וחדושים לפרשת ויגש תשפ''ו - חלק ד'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום הילד נועם שמעון בן מרים יזכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה לא יצטרך לניתוח ואם כן יעבור בהצלחה ובבריאות שלמה ואתנה יתמלא הקדוש ברוך הוא ברחמים על משפחתו ויפרוש סוכת שלמה עליהם וינצלו מכל רע ברוחניות ובגשמיות מהרה אמן אמן

פרפראות וחידושים בפרשת ויגש חלק ד' שנת תשפו

"וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם" (בראשית מה, כג)

רש"י אומר ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה. לא מצינו שארץ מצרים נשתבחה ביין. אדרבה, ארץ ישראל, שבעת המינים משתפחה ביין. פרש זאת רבי אברהם אבלי מווילנה כידוע היו המצרים בעלי גאווה כמו שמצינו שהנביא ישעיהו מכנה את מצרים בחינוי רהב מטעם זה שלח יוסף דווקא יין ישן לאביו יין שלא בנמצא במצרים שכן אמרו חכמים זכרונם לברכה כל המתייהרנו מחמיץ בבא בטר צדק חרי איפה שינם של אנשי מצרים מחמיץ ודאי שאין בדם להעמיד יין למשך זמן רב כיוון שהוא מחמיץ והם לא יכולים לשמר אותו עד שיהיה ישן נושן כי מתוך יהירותם היין מחמיץ. תראו איזה השלכות יש בין פעולות שאדם עושה בחייו יין. זה לא שהוא נושף עליו, הוא עושה משהו, משאיר אותו בתנאים לא טובים. לא, זה עצם זה שאתה יהיר, היין מחמיץ. מדהים. איזה קשר יש בין הרוחניות לגשמיות. אז למה שלח יוסף יין ישן? התכוון לומר בזה לאביו שהוא לא למדגאווה של המצרי למרות שהוא השלטון הוא מושל בכל העולם הוא לא למד מהירות שלהם לראיה שלח לו יין משומר זמן רב יין ששמר על טעמו ולא החמיץ זאת אומרת יין שנ נמצא אצלו יכול להיות ישן נושן כי הוא לא יהיר אז הוא שלח להראות ראיה מזה ולכן כינה כתוב את אותו יין בשם מיטוב מצרים כי יין כזה הוא יקר המציאות במצרים בנחשב הטוב של מצרים אם אתה מוצא דבר כזה במצרים אין יותר טוב לכן לאביו שלח כזאת עשרה חמורים נוסעים מתוב מצרים. תארו לכם כמה יין הוא שלח לו יא בב. אל תרגזו בדרך. בדרך. בספר ברכת יצחק מבואר בדרך צחות מעשה בשני בעלי דין שהגיעו להתדיין אצל רב מחוץ לעירם. זה היה בפרשת ויגש ואמר להם הרב, זאת עשו תענו את בעירכם ופרש להם את זה. זאת עשו זה מה שאתם צריכים לעשות טענו את הטענות שיש ביניכם. את את זה מא' עתב כל הטענות שלכם מא' עתב בעירכם בבקשה ללכת לעיר שלכם לבית הדין שמה לדון למה אתם באים אליי סימן שאתם יודעים בדיוק מה יקרה שמה בבית דין מכירים אותכם שמה אז אתם בורחים מלדון שמה ובאים אצלי אז הפרשה אומרת שת אתטענו את את הטענות שלכם בבקשה בעיר שלכם זה בדרך צחוש ביקש יוסף מאחיו אל תרגזו בדרך רש"י מביא שלושה פירושים בפירוש השלישי הוא אומר שיוס הפירוש השלישי שיוסף היה דואג שמה אם יריבו בדרך על דבר מכירתו ויתחילו להתווכח זה עם זה לומר על ידך הוא נמכר בגללך אתה אמרת אתה השפעת ואתה סיפרת לשון הרע ואנחנו שננו אותו בגללך פיקש לפי כך הוא ביקש מהם שאת ההתדיינות הזו לא יעשו בדרך איפה יעשו את זה אם לא בדרך אז איפה יעשו? הם רוצים לברר מה קרה אז למה קרה איך קרה איך תעינו מה היה איך איך תלכו למר הדאתר אצלכם שזה קוראים לו יעקב אבינו שמה תדנו מה היה איך היה למה לא שאלתם אותו למה לא התייעצתם עם גדול הדור ועשיתם מה שעשיתם לכן יצא מכשלה ויאמר עליהם, אל תרגזו בדרך. כותב רש"י, אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך. התחבדתי איך הלשון הזאת תרגז עליכם הדרך. אל תרגזו בדרך. אז לפי פירוש רש"י בשפתי חכמים זה כאילו תטעו. תטעו תרגיזו זה תטעו. איך זה מסתדר? צריך לעמוד על זה. טוב. הגאון רבי ראובן קרילנשטיין זכר צדיק ברכה אמר בשם הרב מבריסק הגריז זכר צדיק ברכה למעשה האחים היה הרבה דברים מה לדבר בדרך הרי הם עברו טראומה פתאום נודע להם שהאח שמכרו חי מושל במצרים והוא זה שתנקל להם ויש להם עוד לדון איך הם יספרו לאבא שהוא חי וגם איך הם יעברו לגור במצרים הרי הוא אמר להם שיביאו את בא וירדו למצרים. בקיצור, הרבה דברים גורליים עמדו לפניהם. עם כל זה היה בטוח שהם לא ידברו שום דבר רק על דברי תורה. עד כדי כך שהיה צריך להזהיר אותם שלא יתעסקו בדברי תורה. בהלכה זה עניין עמוק. צריך לדיין וזה וזה וזה. הסיבה לזה יוסף ידע שאצלח התורה היא אוויר לנשימה ואפילו במצב הכי גורלי הם התעסקו אך ורק בדברי תורה. אצלנו אחד שצריך לעבור דירה בעוד חודש הוא כבר לא יכול ללמוד. והם הם כל הטראומה הוא מזהיר אותם לא לדבר דברי הלכה בדרך כי הוא יודע שהם לא התעסקו שום דבר חוץ מדברי תורה שניים שהולכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה השם ירחם ומלכתח בדרך לפי זה אומר הרב כתוב בפסוק וישלח את אחו וילכו ויאמר עליהם אל תרגיזו בדרך לכאורה לפי מה שכתב רש"י שאמר להם שלא יתעסקו בדבר הלכה אז היה צריך לכתוב וישלח את אחו ויאמר עליהם אל תרגזו בדרך וילכו אחרי שהוא אמר מה שאמר אז הם הלכו אבל לא כתוב ככה בפסוק כתוב וישלח את אח וילכו ויאמר עליהם אל אבל הם הלכו כבר מה זה ויאמר עליהם אל תרגיזו בדרך אלא התירוץ הוא שיוסף כבר ראה שעוד שהם אצלו כבר התחילו להתעסק בדברי תורה. לכן וישלח את אחו וילכו הוא רק מתחיל לדבר איתם על שלוח לשלח אותם בחזרה אל אביהן. הם כבר מתעסקים בדברי תורה. אז הוא הזהיר אותם שלא התעסקו בדבר הלכה. איך הוא לומד את זה? כתוב וילכו. אם בחוקותיי תלכו. אם בחוקותיי תלכו כותב רש"י שתהיו עמלים בתורה אז הם כתוב שהם הלכו כבר התחילו לדבר דברי תורה עוד לפני שהוא אמר להם כשהוא ראה שהם כבר מדברים דברי תורה אז הוא הזהיר אותם לא לדבר שלא תטעו בדרך ושלא יהיה סכנה וכל מיני דברים שעלו לימ וישלוח את אחיו וילכו ויאמר עליהם אל תרגזו בדרך פירוש רש"י אל תתעסקו בדברי ההלכה שלא תרגזו עליהם הדרך שלא תרגז עליהם הדרך צריך עיון למה יעקב לא ציווה למה לא הזהיר אותם גם כן יעקב אם זה סכנה אז היה צריך גם יעקב לצוות אותם כשהם יורדים למצרים ולמה יוסף ציווהם וגם למה רק בפעם הזאת בפעם השנייה שהם עולים בחזרה. למה בפעם הקודמת הוא לא ציבם? יש לתרץ במגילתוז כתוב גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אבהם. שהרי יעקב נענש על הכב שנים שהיה בבית לבן. הוא לא כיבד את אביו באותם שנים. שלחו אותו להתחתן אבל לא להישאר. והוא נשאר שמה שבע ושבע ושש ועוד שנתיים בדרך 22 שנה. צער לאבא. איפה הילד? שלחתי אותו לתחתן. כבר עברו 36 שנים. 14 שנה. הוא למד בהתחלה אצל שם בעבר, אבל על זה הוא לא נענש. העונש של יעקב שנעלם ממנו יוסף 22 שנה ולא כיבד אותו יוסף, זה היה מידה כנגד מידה. אתה לא קיבדת את אבא שלך 22 שנה, יעקב לא כיבד את יצחק, אז יוסף לא מכבד אותך נער. 22 שנה יוצא גדול תלמוד תורה מכיבוד אבהם הנה אתה רואה על כיבוד אבהם הוא נענש ועל תלמוד תורה הוא לא נענש אז גדול תלמוד תורה שלא מחייבים אותו מי שלומד תורה הוא לא עובר על כיבוד הבורצד דיוק הנזכר לעל שיעקב לא הוצרך להזהירם שלא יתעקבו על הדרך ויעסקו בדברי תורה. למה? כי הם מעצמם גם ידעו שאסור לעסוק בדברי תורה ולהתבטל מכיבוד הביהם. זאת אומרת הם צריכים לחוש ולמהר אל אביהם. דה עדיין הם לא היו יודעים שיוסף חי. הם לא יודעים. ומה הם היו סבורים? שגם על ה-14 שנים שאביהם היה בבית שם ועבר, גם כן הוא נענש, כי הוא החסר כיבוד אבהם 14 ועוד 22. אם כן, כיבוד אבהם גדול מתלמוד תורה. כל זמן שלא נודע להם שהוא לא נחנש על ה-14 אז הם סברו שכיבוד הבאהם גדול מתלמוד תורה אז ודאי שהם יחושו ולא יתעקבו בדרך אז כבר עברו 22 שנה ועדיין הם לא ידעו שיש את יוסף חי לכן לא צריך להזהיר אותם אבל עכשיו היה צריך להזהיר אותם כי ראו שיוסף חי. אם כן לא נענש יעקב רק על ה-22 שנה. הנה יוסף חי ומסתיים העונש של יעקב אחרי 22 שנה. לא היה לו את יוסף 22 שנה שיכבד אותו. עכשיו יש את יוסף כמה זמן עבד 22 שנה אז מתברר שתלמוד תורה יותר מכיבודם למה הוא לא נעלש על זה הנה 22 שנה אם כן רואים שגדול תלמוד תורה יותר מכיבודם [מוזיקה] כמו שמבואר ברשי סוף פרשת תולדות משום כך אמר להם אל תתע עסקו בדבר הלכה, אלא תמהרו לחיות רוח יעקב אבינו. יש פה סכונס נפושת. כל רגע, כל רגע שיעקב מצטער ויושב על הרצפה ובוכה ולא מתנחם, סכנת נפשות. מדובר ביהודי בן 130. אז אתם יודעים שתלמוד תורה יותר גדול מכיבוד הבהם אז אתם תלכו לדבר עכשיו דברי תורה בדרך וזה יהיה על חשבון לחיות את נפש אביכם לכן חושרו ואל תתעסקו בדבר הלכה מיד להגיע אבל דברי תורה אפשר לא הלכה כי הלכה מצריכה עיון פלפול ולחפש ולהביא מקורות וכולי וכולי זה לא יכול לעכב בדרך. אבל שניים שהלכו בדרך ולא אמרו דברי תורה זה לא טוב. אז לדבר כן אבל לא בהלכה. בהלכה לא. לכן חושרוך. מדהים מדהים. עוד פעם וישלח את אחו וילכו ויאמר עליהם אל תרגיזו בדרך נראה שהטעם שרק הפעם הוא אמר להם כך שלא התעסקו בדבר הלכה בדרך ולא אמר להם כך בכל פעם שבא וחזרו משום שהשבטים שמכרו יוסף הם לא עשו את זה מחמת שנאה כתוב וישנו אותו אבל הפסק דין שלהם לא היה מחמת שנאה זה לא פסק דין אלא פסקו את דינו ושיתפו את הקדוש ברוך הוא עמהם עכשיו הם ראו שנתקיימו החלומות ושזה באמת היה רצון השם שהוא ימלוך עליהם. נתבר להם שכל פסק הדין שלהם היה טעות והוא לא היה חייב מיתה. ואם כן עתה בדרך ודאי שהם ידונו בדבר הלכה לשוב לדון את הדין מחדש ולחקור אחרי הטעות. ולא יצליחו להסיח דעת מזה. לכן הוא צריך להזהיר אותם כעת לא להתעסק בדבר הלכה, שלא תרגז עליהם הדרך. אז לפי הפשט, לא תטעו בדרך. אדם מאבד את הכיוון כמו שאומרים. עוד דבר וישלח את אחיו וילכו ויאמר עליהם אל תרגזו בדרך פירוש השני של רש"י אל תפסיעו פסיעה גסה צעדים גדולים למהר אל תפסיעו פסיעה גסה. לפי הפירוש הזה, למה היה צריך להזהיר אותם על כך כשהם חוזרים? אם כן, היה ליעקב אביהם להזהיר אותם על הדבר הזה גם שהם הולכים אל יוסף. מה החסרון של פשיעה גסה? אומרים חכמים בברכות מג היא נוטלת אחד מ-500 ממאור עיניו של אדם ומה התקנה שהוא יכול להחזיר את זה ואז לא יכלו גם להחזיר את מאור העיניים שנאבד. למה? כי באותו זמן, כל ה-22 שנה, הם מנעו את עצמם מלשתות יין. כולם היו בצער, כל המשפחה. אז איך אפשר לשתות יין? שהיה חורבן רצו לגזור שלא לשתות יין ולא לאכול בשר. כשיש צער לא שותים יני יין משמח אז ודאי שהם לא יפסעו פסיח גסה לא צריך להזהיר אותם כי אם הם מאבדים ממאור העיניים והם לא יכולים להחזיר כי הם לא יכולים לשתות יין אז זה בעיה וכמו שאמרו חכמים זכרונם ברכה מיום שפרש יוסף מאחיו אף הן לא טעמו טעם יין מתי הם שתו? כשהוא ישב איתם וישתו וישקרו עמו. עמו רק עכשיו. ורק אחרי שנתגלה להם יוסף וחדלו מילים מנע משתי יין אז עכשיו הם כבר לא צריכים לפחד מלפסוע פסיעה גסה כי הם ישמחו על זה שהם יכולים לשתות יין לאחר מכן אז לכן הוא הזהיר אותם לא ללכת עם פסיעה גסה אבל גם זה כמה שאלות נו אז מה הבעיה הזה אז ילכו בפסיעה גסה ויחזירו על ידי היין. מה הבעיה? וכש22 שנה הם לא שתו אז מה? לא עשו קידוש? לא עשו הבדלה? יבור. מה קורה פה? צריך לתרץ את הדברים האלה. אני משאיר לכם קצת לעבוד. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו הן קדוש השם הכל יודך והכל ישבו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשב הכל הכל יודוך והכל שבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשם [מוזיקה] הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הרי אני מכבד את האמצע חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומ נפשו יש חס דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש יהיו ספתותיו דבות בקבר רבי חנני רשי אומר