פרפראות וחדושים לפרשת ויחי תשפ''ו - חלק ה'

 - - - לא מוגה! - - -

נציב יום אברהם בן כסנש בריאות הנפש ומציאת זיווג מהרה בתוך כלל עם ישראל אמן

פרפראות וחידושים פרשת ויחי שנת תשפו חלק ה

"בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ).

למה ראה יעקב אבינו לקבוע ברכה עבור כל ישראל שיו כאפרים וכמנשה? במדיפים על שאר השבטים שלא נתייחדו לברך את הברכה הזו. יעקב אמר ליוסף, שני בניך נולדים לך בארץ מצרים לי הם אפריים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי קובע נחרצות יעקב אבינו למרות שמדרך עולם יש ירידת הדורות. כל דור חלוש יותר מקודמו ויורד מקודמו. הרי בשנים הללו שהם במצרים הם לא נולדו ליד הסבא קדישה, ליד יעקב אבינו בארץ קנען. הם נולדו במצרים ערבת הארץ מט שערי טומאה הם היו שווים במעלה ובדרגה ממש כראובן ושמעון ולא חלה בהם ירידת הדורות לפי כך אין ברכה יותר טובה לברך את הילדים שיהיו כאפרים וכמנשי שלא יהיה עליהם שום השפעה זרה מהסביבה ולא מהדור, אלא יוחזו בדרך אבותיהם. זו ברכה שהן כדוגמתה. ויאמר ישראל אל יוסף, הנה אנוכי מת. והיה אלוהים עמכם. למה צריך להגיד את המילה אנוכי? והני מת. ואני מת. מה זה? והנה אנוכי. אומר החוזה מלובלין, צריך צריך להמיט את האנוכיות, את האנוכי, את האגו סלפיש, צריך להמית את זה. מי שזוכה להמית את זה, כתוב, הנה אנוכי מת והיה אלוהים עמכם. אז הוא זוכה שהאלוקים ישפיע עליו השפעות טובות וזה בגלל שהוא מכניע את עצמו, מבטל את עצמו וממיט את האנוכיות. זה החוזה מלובלין. התרגום אומר על בחרבי ובקשתי, בצלותי ובבעותי. בתפילתי ובקשתי. המשך חוכמה והגריז בבריסק אומרים מה החילוק בין חרב לקשת. חרב היא כל כך חדה שאפילו בנגיעה רק ניזוקים ממנה. קשת וחיצים מצד עצמם הם לא מזיקים בנגיעה. אלא רק שיש כוח של אדם שמוטח את הקשת, ככל שהוא מותח יותר הוא יכול להזיק יותר. וזה נמשל לשתי סוגי תפילות. יש תפילת 18 שמצד עצמה יש כוח בתפילה הזו שתיקנו אנשי כנסת הגדולה והיא נקראת בשם חרבי. עצם זה שאתה מוציא את התיבות האלה מפיך, אפילו אם הכוונה לא הייתה מרובה, זה כבר פועל כמו חרב. וזה נקרא בחרבי בצלות. תפילה שנייה זה תפילה של כל אדם ואדם שלא ב-18. בקשות פרטיות ובעי בקשתי. שמה זה העיקר הכוונה. אם אין כוונה אין כלום. אז ככל שאתה מותח יותר ומכוון לנקודה מאוד מאוד מאוד, ככה הפגיעה תהיה מדויקת. אז כשאתה מתפלל תפילה פנימית שלך, היא חייבת להיות עם כוונה ואז היא פוגעת במטרה ותשיג את בקשתך. בעוד שבחרבי שזה תפילת 18 בגלל שהיא תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה תפילה חדה מאוד שגם אם לא הייתה כוונה מושלמת היא כבר פוגעת ועושה מה שצריך אומר יעקב אשר לקחת תי מיד האמורי בחרבי ובקשתי רש"י אומר היא חוכמתו ותפילתו תורה ותפילה אז בחרבי זה תורה וקשתי זו תפילה היא חוכמתו ותפילתו לפני כ-100 שנה מלחמת את טורקיה ורוסיה. העולם השתומם לעובדה מוזרה. חיילים טורקיים הצטיינו בירי מרחוק וקלעו למטרה ועוד שהרוסים ניצחו בקרבות פנים אל פנים. החפץ חיים מצא מקור למאורעות בתורה. צביע מיד על המקור שההצטיינות של ישמעאל אבי הגזע הטורקי על פי התורה הוא היה רובה קשט קולע למרחוק ועוד שהכושר של עשו אדום על חרבך תחיה זה מקרוב אז זאת אומרת זה מה שראו באמת במלחמה מה עזר? עכשיו לפי זה אפשר שנרמז פה בפסוק שאומר יעקב אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי את החרב של עשו ואת הקשת של ישמעאל. בני יעקב יכולים להכריט על ידי חרבם וקשתם שלהם שזה כוח התורה והתפילה ואת הכוח הזה השמאל רוצה לבטל שלא יהיו בני ישיבות לא היו תקציבים ולא היו שום דבר וכולי וכולי כששמעון ולוי הרגו 24,000 זה היה מכוח חרבישתי התפילות של יעקב אבינו בפועל הם עשו פעולות אבל הצלחה וסגשוג איך יכול להיות אפס תקלות אפס פגיעות אפס סיכונים שניים נלחמים 24,000 הם חוזרים הביתה כאילו יום עבודה וזהו זה בחרבי ובקשתי, בכוח התורה ובכוח התפילה. ויקרא יעקב אל בניו ויאמר ויאמר האספו ואגיד לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. כותב רש"י, ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה. בשולחן ערוך, סימן רמ, סעיף ב', אסור לקרוא לאבי בשמו. ונחלקו שם אם היה שם של אדם אחר כשם אביו, האם מותר לקרותו בשמו? פה אנחנו שומעים שהבנים אמרו לאבא שמע ישראל איך קוראים לו ישראל יעקב ישראל שמה ישראל השם אלוקינו השם אחד איך הם קראו לו בשם שלו אז כתוב שהוא ביקש לגלות הקץ נסתלקה שכינה והוא חשש שמה חס ושלום יש במיטתי פסול. אולי מישהו מהילדים חלילה משהו לא בסדר באמונה או משהו. אמרו לו בניו שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד. כשם שאין בליבך אלא אחד כך אין בליבנו אלא אחד. רש"י אומר שמרא לאביהם היו אומרים פירוש שמה אבינו ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד איך הזכירו את השם של האבאים אסור להזכיר אפשר ליישב זאת על פי מה שכתוב ביום הפז יש מעשה מפורסם שקצב אחד פגע ברב ורב הלך בערב יום הכיפורים סמוך לחנות שלו להתראות שיראה אותו כדי שיבקש ממנו מחילה רע שהוא לא הגיע עד ערב יום הכיפורים וכמובן שתלמיד חכם עצום כזה פוגעים בו ולא מבקשים מחילה אז גוזרים ביום הכיפורים גזרות קשות אז הוא מרחם עליו הולך לעבור שמה ליד האתליז שיראה אותו ובדרך שהוא הולך רב הונה פגש אותו את רב ומה אמר לו אבא אתה הולך להרוג את הקצב הקצה ודאי לא יבקש ממך מחילה ורק יפגע בך והוא ימות מהקפדה שלך. טוב, באמת זה מה שקרה בסוף. אבל איך הוא קרא לו אבא? כי השם של רב היה באמת אבא. אז איך הוא פנה אליו וקרא לו בשם שלו? מקשה התוספות ישנים על הדף איך התלמיד רב הונה קרא לריבו בשמו והוא תרץ דשמה היה אבא דרך כבוד לא קרא לו בשמו אלא בלשון כבוד כמו אבי רכב ישראל ופרשיו כן אז כשהשם הוא שם של כבוד, אפילו שזה השם שלא באמת, היות והוא פנה אליו בלשון כבוד, אז זה יהיה מותר. רואים מפה ששם מכובד מותר לקרואו בשמו. לכן היות והשם ישראל כי שרית עם אלוהים ותאכל, זה שם של כבוד. אז ממילא מותר היה להם לקרות לו כך. זאת אומרת קראו לו בשמו שם הכבוד שלו שמע ישראל כמו שאמר לו אבא. אבל עכשיו יש לנו בעיה חדשה. אם זה ככה, בפרק מט פסוק לא, אומר יעקב לבניו, שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו. מה זה? יעקב אבינו מזכיר את השמות של אבא שלו ואמא שלו. מה זה? כאילו אנשים זרים כאילו מה זה שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו לא אמא שלו ולא עמי הורתי ולא אבי מורי ולא כלום איך הוא מזכיר את השם של ההורים מקשה בן איש חי פרשת שופטים סעיף ה ומתרץ שכל הדברים הללו היה יעקב מדבר בר מתוך רוח הקודש. רוח הקודש קובעת מה הן התיבות שיוצאים מפיו כחפץ ורצון השם. לכן הוכרח לומר כן אין לו דעה בזה. זה הרוח הקודש אומרת זה מה שהוא אומר. ויקרא יעקב אל בניו ויאמרספו ואגיד לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים כותב רש"י ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה אומר הראש רבנו אשר זכר צדיק ברכה אומר הראש על התורה יעקב רצה לגלות את הקץ אמרנו נסתלקה ממנו שכינה ראה שאצל כל הבנים שלו אין את האותיות קץ, אין קוף ואין צדיק. אז נעלם ממנו קץ. אז הבנים ראו שהוא לא אומר להם את מה שהוא אמר. הוא אמר שיגלה להם מה הולך להיות. אמרו לו בניו גם חטא ות אין בשמות שלנו אז אין בנו חטא לנח דעתו בכל השמות של השבטים אין קץ ואין חטא מדהים אומר הראש אז הכל רמוז שבעצם נסתלק הקץ והוא חשב שאולי יש פס סול במיטה ואז הם אמרו לו שאין גם חטא גם האותיות האלה לא נמצאות ואז נח דעתו הכל היה בסדר ידך בעורף אויבך רב אחד הלך לביזניץ, התקרב לאמרי חי ובין גברא לגברה מולחש ידך בעורף אויבך ראשי תיבות ביחד אחד ראשי תיבות של ידך בעורף אויבך זה 13 וסופי התיבות זה 120 איך זה ידך זה י בעורף בבך א'13 סופי תיבות 120 איך ידך זה כ בעורף זה פ זה 100 אויבך זה כף 120 לרמוז שמגיל 13 שנה עד 120 כל החיים צריך ללחום מנגד יצר הרע ושיתך יהיה בעורף אויבך שהוא יברח ממך הפנים שלו לא יהיו נגדך הוא בורח בתים הידיים בחורף שלו תופס אותו לא נותן לו לעולם ירגיז אדם יצר הו טוב על יצר הרע. הרבי נהנה מזה מאוד ואמר את זה בכל הסובבים ישמעו ישמעו. כן זה יפה מאוד. מגיל 13 עד גיל 120 צריך שהיד תהיה בעורב של היצר הרע. ו אם דיברנו בגימטריהות וזה אז נסיים במשהו יפה לא יסור שבת מיהודה אם נסתכל בפרשה בכל הברכה שקיבל יהודה לא נמצא אות זן כל האותיות נמצאות שם חוץ מזן מה הטעם לפי שמלכות ישראל הבאה מיהודה אין עיקר הניצחון בכל ז אלא לא בחרבם ירישו ארץ וזה לא נוהג מנהג טבע ובכוח היד לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם רק על ידי זכות אם יש זכויות כמו שלמדנו בחרבי ובקשתי אז אפילו שיהיהודה מלכותו הייתה תקיפה הניצחונות הם ביד השם זכות ועונש זה בכוח עליון. אז רואים שגם איך ניצח יעקב אבינו את האמורי על ידי חרבי וקשתי, על ידי תפילה ובקשה, על ידי תורה ותפילה. ויהודה גם כן אין לו טעות זן. הוא לא זה הכל סיעתא דשמיא הכל זה לפי זכויות. מי שמאמין בזה ופועל לפי זה מנצח את כולם. אתם רוצים דוגמה יפה? אברהם אבינו איך הוא ניצח ארבעה מלכים עם חול? מיליונים. איך יכול לעלות על הדעת אדם? ללכת עכשיו נגיד יש הפגנות באיראן נו אז יכול לצאת בן אדם אחד נגד כל הפורעים האלה שמה ששורפים ועושים והכל איך הוא יכול לנצח אותם איך אפילו אם זה אלפים רק ואם זה עשרות אלפים אם זה מאות ואם זה מיליון וזה שני עמים שנצחו חמישה מלכים בא בן אדם אחד עם אליעזר ולא בכלי ז חול כמו בגן שזורקים בארגז חול אחד על השני חול אתה מנצולה על הדעת כזה דבר כי לא בחי ולא בכוח כי אם ברוחי באמת זה רוח שמה היה ונטילטור איך נהיה הורי כאן שם מפעיל ונטלטור שמסתובב מסתובב מסתובב לוקח את החול ומפרק בניינים ומחיף משאיות ו זהו כי אם ברוחי אז זאת אומרת גם אנחנו אם יש לנו רוח אנחנו יותר רוחניים מאשר גשמיים כוחנו גדול לאין שיעור מאלה שיש להם כוח פיזי. אתם רואים יש צדיקי עולם שבהבל פיהם משנים את הטבע. לא כוחות ולא רפואה ולא בתי חולים ולא צבעות ולא שום דבר. זה נקרא בחרבי ובקשתי ובלי כלי זע כלל וכלל לא נודל השם על זה הכל יודוך להכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל יה שבחוה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל כל יאמרו אין קדוש קשה פק לעשות נחתור לקדוש ברוך הוא לעשות נחור הקדוש О.  הכול