פרפראות וחדושים לפרשת ויחי תשפ''ו - חלק ו'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום יוסף בן איניש יזכה לבריאות שלמה ואתנה תשובה שלמה נחת שפע רוחני וגשמי וכל מיל דמתיו מהרב אמן אמן

פרפרראות וחידושים פרשת ויחי חלק ו שנת תשפו

"דָּן יָדִין עַמּוֹ" (בראשית מט, טז)

בתל אביב היה יהודי זקן בשם הרב בואי תלמיד של אבני נזר והוא סיפר שפעם בא אצל החזון ואמר לו חזון איש תגיד משהו טוב מריבך בנינני זרע החסיד החסידים והחזון איש מהליטאים אמר לו בגמרא בפסחים דף ד איתא ההודה אמר דונו הוא דיני אמרה שמע מנה מדן כעתה ברגע שהוא אמר דון דיני אז הבינו שהוא משבת דן נכתיב דן ידין עמו דין דיני דן ידין ההוא הוא דעבה כעזל ואמר הכף ימה אסיסנה ביראתה רש"י אומר אתה כן בעירונות אם היו לי פלטין לבנות לא הייתי קובעה מלא על שפת הים ותמיד היה משתבע בשפת הים זאת אומרת אומרת שעל חוף הים הוא יבנה בירנות מקומות יפים בדקו והשקחו בדקו ומצאו דמזבולון כעתן דכטיב דכתיב זבולון לחוף ימים ישכון שאל אבנניזר מדוע על דן לא בדקו ומיד אמרו שמדן כעת שהוא בא משבט דן ועל זה שחיב לגור בשפת היו בדקו לראות מאיזה שבט הוא ותראצבני נעזר שבשירה דבורה בשופטים מובא בהפטרה שם פרשת בשל כתוב גם על אשר שישב לחוף ימים אז ממילא עליו היו צריכים לבדוק אם הוא מזבולון או מאשר. הראשון לא בדקו כי דן ידין דונו דיני נגמר הסיפור אבל זה שרוצה דווקא חוף ימים תמיד זה צריך לבדוק כי יש גם אשר ויש גם זבולון ומצאו בסוף שהוא מזבולון כשהחזון ישמה זאת תתפעל מאוד ואמר כך צריכים ללמוד דף גמרא לברר מה שוני? למה פה לא בדקו? למה פה כן בדקו? וכולי וכולי צריך. ואנחנו נשאל ולמה נפקא מינה בדקו לא בדקו? לאיזה עניין היו צריכים לדעת מאיזה שבט הוא? מאיזה שבט לא הוא. מה נפקמינה לעניין שבא לדון וזה והוא דיבר ואמר? אז לא מדובר שהוא בא לדון. זה בא לדון. זה בלי לדון זה בדקו זה מה מה הולך צריך לבדוק ככה לומדים דף גמרא צריך לבדוק כל דבר לישועתך כיוויתי אדוני מנהג ישראל לומר פסוק זה בכמה הזדמנויות קריאת שמע שעל המיטה יש מנהג לומר אותו לפני שחרית ונוהגים לכפול את הפסוק הזה בשינויים. לישועתך כיויתי אדוני כיויתי אדוני לישועתך או לישועתך אדוני כיויתי ואדוני לישועתך כיבויתי. וכן בארמית פורקנך סברית השם מובא בספר אוזניים לתורה בפרשת בית חנן כי יש בזה רמז שאדם צריך ישועה יש לו לבקש מהשם בכל דרך שהיא בתחילה נראה לו שהקדוש ברוך הוא רחוק ממנו הוא צריך ישועה ונראה לו שהקדוש ברוך הוא רחוק בהם. על זה אומר הפסוק לישועתך כיויתי אדוני שם השם נמצא בסוף פסוק החוק תיבה שלישית אחר כך הוא מתחזק עוד ומבקש עוד ועוד הוא מרגיש שהקדוש ברוך הוא כבר מתקרב אליו הוא מתקרב אליו אז לכן הוא אומר כיוויתי אדוני לישועתך או לישועתך אדוני כיויתי העיקר ששם השם יהיה השני כבר לא שלישי שני כשאדם מתחזק עוד ומבקש עוד ממש נראה אליו שהקדוש ברוך הוא זה הוא כבר מושיע אותו לידו אדוני לישועתך כיבויתי זאת אומרת צריך לבקש ישועה מכל צד גם אם בדרך רגילה לא נראה שהישועה קרובה אז הפסוק הזה מגלה לנו שזה תלוי כמה אתה מפציר ומבקש באמת וכמה אתה מרגיש שאתה מתקרב ממילא הקדוש ברוך הוא מתקרב אך בנימין זאב יתרף עד הסוף ולערב יחלק שלל אה בעל התורים הקדוש וואי וואי וואי זה לא אנושי היהודי הזה שהיה בעם ישראל זה לא אנושי מלאך כתב התחלת התיבות שאחר השמות של כל בני יעקב כגון אחרי השם ראובן מה כתוב ראובן בכורי אתה אז הראש ראשי תיבות ראובן ב זה ב' אחרי שמעון ולוי כתוב אחים אז א' אחרי יהודה אתה יודוך אחיך א זה א' בכל השאר עולה כל סך הראשי תיבות שאחרי השמות של השבטים עולה שסה שס ס 365 כמניין ימות החמה והאותיות האחרונות של הברכות של כל בני יעקב עולה לחשבון שנד 354 כמניין ימות החמה וזה שנאמר מהר אומר בירמיה כה אמר אדוני נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה אם ימושו החוקים האלה מלפניי נאום אדוני גם זרע ישראל ישבטו מהיות גוי לפניי כל הימים השבטים הקדושים הם כמו חוקות שמיים, השמש והירח, שהם קובעים את היום והלילה כל החיים. מבטיח הקדוש ברוך הוא שעם ישראל לא יתבטל ולא ישבטו מלהיות גוי לפניו כל הימים כמו שהשמש וירח לא מתבטל הם ימושו החוקים האלה מלפניהם איזה חוקים של יום בלילה 365 ו-354 וכל זה מרומז בשבטים בראשי תיבות וסופי תיבות של הברכות שברך יעקב מה זה הדברים האלה איך השם שם בפיו להגיד את הברכות באופן כזה שיצא בדיוק ויתחבר עם ירמיה לי כמיד דלא רמיזה באורייתא אין לך דבר שלא רמוז בתוך התורה הרי יש ארבע דרכים פשט רמז דרשות זה רמז שנמצא רואים שהכל אפילו מנהגים של עם ישראל מוזים בפסוקים הכל נמצא בפנים ועכשיו אתם לא תאמינו מה שיש פה כותב רש"י בעל לא יש מהם שלא לא ברחם אלא קינטרן אלא ככה פירוש וזאת אשר דיבר להם אביהם יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי מה פירוש ולא יש בהם שלא ברחם אלא כן עםטרן אז יכול להיות שהוא לא ברך לרובן שמעון בן נבי רק אמר להם תוחעת תלמוד לומר ויברך אותם כולם במשמע ולמדנו שהוא ברך את כולם באותם ברכות מעבר לפרטיות ברך את כולם בכלל הברכות של כולם פירש בעל האפלואה ופנים יפות. שבטי ים מצד יעקב אבינו היו כולם אחד באחדות גמורה. וכל החילוק והפרדה ביניהם היה רק מצד האמהות, שמזה נתפשטו חילוקי הדרגות ביניהם. זאת אומרת, מצד יעקב אבינו הוא אבא משותף לכל השבטים. אז מצידו כולם אחד באחדות גמורה, אבל האמהות הם שונות. רחל זה לאה ובלה זה לא זלפה וכן הלאה. ומזה נתפשטו חילוקי הדרגות ביניהם ויש רמז רמז לדבר במאמר שלמה המלך עליו השלום בכהלת זכח אומר הפסוק אדם אחד מאלף מצאתי ואישה בכל אלה לא מצאתי. האבות אברהם, יצחק וישראל עולה מניינם ביחד 1000. לרמוז שהם כלולים באחודים כאחד. בלי שום פירוד, כמו שמרמז המספר א' שהוא רמוז באות א'. אז כמו שא' זה אחד, ככה כל השבטים הם אחד. וזהו אדם אחד מאלף מצאתי אבל האמהות שרה רבקה רחל לאה זה גם עולה 1000 פחות אבל פו פש בזה יוצא כמניין. כל אלה כל אלה זה 86. אז זה מה שכתוב בפסוק. אדם אחד מ1000 מצאתי ואישה בכל אלה שזה 86 לא מצאתי. בגלל האמהות חסר באחדות ובאיחוד יש חילוק ורבוי נו אתם יכולים להבין דבר כזה מי קבע את השמות שיצאו ככה ויצא ככה וחשבון ככה והוא כותב שמה שלמה המלך אחר כך את הדברים האלה לא יאומן כי סופר וזה שאומר הכתוב כל אלה שבטי ישראל 12 חלוקים השבטים זה מצד האמהות שזה נרמז בכל אלה שבטי ישראל 12 כל אלה שוב פעם זה 86 זה החסר מהאל מהשלמות ומצד אביהם כולם אחודים ולכן ויברך אותם את כולם לא היה שלושה שהוא רק כנטר הוא ברך את כולם כאחד מצידו כולם אחד מצד האמהות יש שוני בהבדל מדהים פנים יפות בעל האפלוה וידבר יוסף אל בית פרעה דברונה באוזני פרעה למה נזכק יוסף לשליחים לדבר עם פרעה? למה הוא לא יכול הוא בעצמו לדבר איתו שהוא רוצה ללכת לקבורת אביו? אז שוב מובא בפנים יפות וכן בנציב וכן במשך חוכמה לומדים מכאן דרך ארץ. אין לעמוד לפני המלך אלא בדרך כבוד. כמו שמצאנו בעת שהוציאו את יוסה מבית האסורים מיד ויגלח ויחלף שמלותיו. גם כאן, מכיוון שהיה יוסף אונן, אבא שלו נפטר ועוד לא נקבע, אז הוא לא רצה ללבוש בגדי מלכות ולעמוד לפני המלך בגלל עניותו, אפילו שעדיין לא חלו עליו דיני אבלות. אז לכן הוא שלח אחרים שידברו כי אחרת הוא צטרך להתלבש כמו שזה והוא לא מרגיש בטורונן עכשיו זה מתאים שהוא ילבש עכשיו בגדי מלכות ומכאן יש להביא ראיה לדעת אי שומרים שהביא הרמו ביורי דעה שמא שאף אונן אסור בתגלהחת כמו שיוסף לא רצה אז מפה מביאים ראיה. אז אם יוסף בשביל להיכנס לפרעה הגמד, הגובה שלו היה קצת יותר מזה ככה. כן, הוא היה יושב על מדרכיו ומנדנד אתניים ככה. אז הגמד הזה צריך יוסף לעמוד לפניו עם בגדי מלכות. אז כשבן אדם בא לבית הכנסת לפני מלך מלכי המלכים שכינה שריה לא צריך להתלבש חליפה וכובע ולהיכנס לפני השם וכולי וכולי לכבד את בית אלוקינו עם פרעה הקטן הזה שהיה רשע אז צריך לכבד כי זה מלכות אז לכבד את השם לא צריך אה ‏Ja. יוסף לקבור את אביו ויעלו איתו כל עבדי פרעה. וכתוב גם ויעל עמו גם רכב, גם פרשים. הנציב בעמק דבר עומד על השינוי. כתוב פה איתו ועמו. איתו עלו כל עבדי פרעה ועמו גם רכב, גם פרשים. מה שוני בין איתו לעמו? אז הוא אומר, החילוק הוא שאתה אומר עמו, זה באותה דעה, באותה מטרה, כמו שהוא הולך, אבל איתו זה רק ללבותו. איתו, אבל לא עמו ביחד לאותה מטרה. עבדי פרעה הם רק כיבדו את יוסף בגלל שהוא משנה למלך והם עלו איתו. צריך ללוות את המשנה למלך. לא אכפת להם שזה הוא הולך לקבור, לא לקבור, זה לא מעניין אותם. זה לא המטרה שלהם שהם הלכו. הם הלכו בשביל לקיים את הכיבוץ שצריך לכבד משני למצטערו בצער הנפטר ולא כלום זה לא עניינם אבל הרכב והפרשים שהם באו להגן שלא יהיה נזק במיטת יעקב כמו שמבאר רבנו בחיה תכף נראה לכן כתוב שהם עלו עמו למטרה שהוא הולך לקבור את יעקב וצריך לשמור זה המשמר ביטחון ששומר שכל סדרי הלוויה יהיו כראוי ושלא יהיה שום תקלות וכולי וכולי ומה כותב רבנו בחי שכתוב בספר יוסף בן גוריון צפו הבן של אליפז שהוא הבן של עשו ערב להם בדרך הרי עשו ומשפחתו ערערו על הקבורה של יעקב במערת המכפלה בטענה שזה שייך לעשו מה פתאום קוברים את יעקב של עשו. אז הוא ערב להם בדרך והתכוט על הקבורה עמהם עד שערכו מלחמה וגברה יד יוסף ותפס אותו עם מבחר גיבוריו והביאו את ספו למצרים. ועמד שמה כל ימיו בבית האסורים עד שמת יוסף. אז למעלה מ-50 שנה הוא היה בכלב. כאשר מת יוסף ברח משם והלך לארץ נפניה ומלך על כיתיים ברומי ובסוף מלך על ארץ יוון איטליה. והוא היה המלך הראשון ברומי והוא בנה החל הראשון ברומי ולכן כתוב שעלו עמו גם רכב גם פרשים זה מה ששמר שלא הצליחו לעשות את מאוז נחזור על מה שהיה למרות שזה ידוע אמרו חכמים זכרונם ברכה בסותטה יג בעת שהגיעו למערת המכפלה בא עשו ומעכב אמר שלי הוא אמרו לו מכרת אמר מכרתי חלק הבכורה אבל חלק פשוט לא מכרתי אמרו לו כתוב בקברי אשר קריתי לי אמר להם הוציאו שטר מכירה תראו לי אמרו לו שטר בארץ מצרים אז מי ילך ילך נפטלי שהוא קלקי והיה שמה חושים הבן של דן והוא היה כבד שמיעה מה שנקרא נקרא חרש. הוא רואה שהסבא מוטל על הרצפה והם מתדיינים שמה וזה הוא לא שומע. אמר מה הי אמרו לו עשו מעקב הקבורה עד שיבין נפטלי השטר ממצרים. אמר להם ועד שיבוא נפתלי ממצרים יהיה אבי אבא מונח בביזיון. טף ערף את ראשו והראש התגלגל למערת המכפלה וראשו של עשו נקבר שמה בגופו חוץ למחלה ויש לתמוע אף אחד מהאחים לא התעורר לשאלה כזאת מה הוא מערער עכשיו על הקבורה והסבא ישב פה עד שיחזור נפטלים ממצרים על הרצפה ככה איך יכלו השבטים הבנים לסבול את זה אבל היות והם נכנסו אותו לוויכוחים ונהיה משע ומתר כל דיבור הם חשבו טוב הנה פה נוכיח לו פה כבר נשכנע אותו פה כבר זה יגמר מדיבור לדיבור בינתיים שוכב הצדיק ויש מצב שנקרא הסתגלות. אז הם הסתגלו למצב בטבעו של אדם שיכול להסתגל אפילו לתנאים גרועים ביותר. אם זה בא אחד אחרי השני אפילו בקצת לאט לאט והופ כבר לא שם לב. אבל חושים בן דן היה כבוד שמיעה ולא יודע מה הוויכוח שמתנה שמה והוא רואה את המצב של החרפה והביזיון שהסבא מוטל ברצפה הוא לא התרגל למצב לא היה לו משא ומתן ומיד ערף את ראשו ושם קץ לכל העניין בלי שהיות טוב, עכשיו תשמעו דברים, אני לא יודע כמה יודעים אותם, אבל טוב לדעת אותו. כתוב בפסוק, בוא נגיד את הפסוק המלא כתוב וישוב יוסף מצרימה הוא ואח העונים איתו לקבור את אביו אחרי קוברו את אביו. מה זה לקבור את אביו אחרי קוברו את אביו? כותב הרוג'ובר זכר צדיק לברכה בצופנת פעניה לקבור את אביו זה יעקב אחרי קוברו את אביו מדובר על יצחק שיצחק הוא האבא של יעקב אז לקמור את אביו יעקב אחרי קוברו את אביו של יעקב הוא יצחק בירושלמי בתענית אמר רבי שמואל ברבי יצחק אבות דרך הסיבה הם קבורים יש אומרים השבה הסיבה אנחנו אומרים התימנים אז הוא אומר שדרך הסיבה קבורים האבות מה זה אומר כמו הסיבה בפסח שאדם מסב על צד שמאל וכולי דרך כבוד דרך חירות ואיך היא דרך הסיבה מובא בברכות מבו בזמן שאין שתי מיתות גדול מסב בראש ושני לו למטה בשמאלו בזמן שהם שלוש מיטות גדול מסב בראש שני לו למעלה בצד ימין ושלישי לא למטה בצד שמאל לפי זה מבואר קודם שקברו את יעקב היה יצחק קבור לשמאלו של אברהם. וכשרצו לקבור את יעקב, דרך הסיבה צריך לפנות את יצחק מקברו ולקבור אותו עכשיו לימינו של אברהם, כי זה דרך הסיבה בשלוש מיתות. ורק אחר כך קברו את יעקב לשמאלו של אברהם בתוך הקבר שהיה בו יצחק. זה הכתוב אומר לקבור את אביו אחר קברו את אביו. זאת אומרת לקבור את יעקב אחרי שקברו קודם את יצחק. הוציאו אותו מהקבר איפה שהוא היה וקברו אותו לימינו של אברהם. ואז הכניסו את יעקב במקומו. זאת אומרת צריכים היו תחילה לפנות את יצחק לקוברו לימין אברהם ואחר כך קוברו את יעקב לשמאלו. זה מביא הרוגות שובר את הירושלמי ואת הגמרא בברכות ואומר שזה הפירוש לקבור את אבאחר קבור את אבימסביר כן עכשיו הספר משולחן רבי אליהו ברוך בעמוד ריב מוסיף על זה עני יוסף אמר לפרעה יוסף אומר לפרעה אבי השביעני לאמור הנה אנוכי מת בקברי אשר קריתי לי בארץ כנען שמה תקברני יוסף מספר לפרעה שאבא שלו אמר לו תשמע תקבור אותי בקבר שאני קריתי לי מה זה הלשון קריתי לי רש"י אומר כפשוטו כמו כיראי איש יחפור בקבר שחפרתי לי וצריך ביאור הרי לא מצינו שקרא יעקב כפר לעצמו ואכן רש"י מפרש שם עוד על פי המדרש שקריתי זה קניתי כן כמו לשון משנה אבל הפשט של המקרא צריך ביאור לפי האמור נייחה הקבר שקרא יעקב בעבור יצחק שימש לבסוף בעבור יעקב עצמו אותו קבר שהיה בו יצחק הרי הוציאו אותו משמה ושמו אותו לימינו של אברהם. אז בעצם הוא קרא יעקב את הקבר בסוף לעצמו כי הוא יודע שבסוף יוציאו את יצחק ויעתיקו אותו ממקומו ואז הוא יהיה במקומו באותו מקום. אז זה קריתי לי. יעקב אומר אשר קריתי לי כי בסוף אני נמצא בתוך הקבר של יצחק אבינו. אבל תשמעו כתוב בשולחן ערוך יורדע סימן שסד החוצב קבר לאביו הוא כברו במקום אחר לא יקבר בוואו עולמית זאת אומרת אם אתה חצבת קבר לאבא ובסוף קברת את אבא במקום אחר נשאר הקבר הראשון שקרית בשביל האבא פנוי אתה לא יכול, אתה בן להיקבר באותו קבר. אז איך פה? מה קרה פה? מה קרה פה? וזה למה לא? משום כבוד אביו. לכן אמר יעקב, לא, אני לא קריתי בשביל להבי, אני קריתי לי. זאת אומרת איך יהיה מותר לי להיקבר במקום של ה אבא יצחק איך אני יכול אז הוא אמר מההתחלה הכוונה שלי הייתה שהוא רק יוב לקבורה ואחר כך יעותק והקבר בעצם הוא בשבילי באופן כזה זה מותר כי פה זה זמנית הקבר הוא בשבילו, בשביל יעקב, אבל הוא יודע שבינתיים ישימו את יצחק שמה לפי סדר הסיבה. ואחרי זה, בגלל שהוא בא ויצחק גדול ממנו, אז את הגדול מעבירים לימינו של אברהם ואז הוא חוזר להיות בקברו שלו שהוא קרא לעצמו. טוב, עכשיו יש שאלה. היכן מצינו שיעקב אמר ליוסף שיקבור אותו בקבר שהוא קרא לו, כמו שאמר יוסף לפרעה, שאבא שלו יעקב ציווה לקוברו בקבר אשר קראיתי לי. איפה שמענו שיעקב אומר את זה ליוסף? כמו שיוסף מספר לפרעה שככה אמר לו אבא שלו. איפה זה כתוב? איפה זה כתוב? צריך לומר בהתחלת הפרשה בפסוק ליעקב מצווה את יוסף שלא יקבור אותו במצרים. במה אמר לו? וקברתני בקבורתם דהיינו בקבר של יצחק תקבור אותי בקבורה איפה שנקברו הם האבות שם אתה קובר אותי זאת אומרת איפה זה בתוך הקבר איפה שנמצא יצחק שאותו הוא קרא לעצמו אז לכן כשיוסף מספר את הסיפור לפרעה שאבא שלו אמר בקברי קריתי הוא אמר לו את זה בקבורתן מדהים טוב אז אני אגיד לכם עוד כמה דברים יפה יפים ככה שיהיה לכם לשולחן שבת אביך ציווה לפני מותו לאמור כמרו לי יוסף אנה סנה פשע אחיך וחטתם כתב רבנו החתם סופר זכר צדיק לברכה דברים נסגבים מרבנו שמשון מאוסטרופולי זכותו תגן עלינו אמן אמן זכר צדיק לברכה שמובא בחגיגה יג ארבעת חיות במרכבה העליונה הם אריה, שור, נשר ואדם. אריה מלך החיות, שור מלך הבהמות, נשר מלך העופות ואדם מלך הלב. ויוסף הוא תבנית שור. ככתוב ברצונם עיקרו שור. על פי זה באר רבי שמשון אוסטרופולי את המילים אנה סנה התיבה אנה ראשי תיבות אריה נשר אדם מה חסר שור מה הם רמזו לו אם תהיה אכזרים מלמחות עול תקבע תבנית שור במרכבה העליונה אנה אבל אם תיסע לנו ותמחל אם זה יהיה סנה אז התיבות סנה זה שור אריה נשר אדם תהיה מרכבה בשלמות אם תמחל לנו הנה סנה על פי זה מבאר החתם סופר כבר לא רבי שמשון מאוסטרופודי אלא כבר אומר החתם סופר על פי זה מבאר את המשך דברי אחים אביך ציווה לפני מותו לאמור דהיינו יעקב אמר לו ליוסף לפני מותו אל שדי נראה אליי בלוז בארץ כנען ויברך אותי ראשי התיבות של תחילת הפסוק הזה הרי הם א' א ש נ א' אל זה א' שדי זה ש נראה זה נלי זה א' ראשי תיבות אריה שור נשר אדם וזה ראה יעקב בחלומו בלוז אל שדי נראה אליי בלוז בחלום ורמז לו שצריך להיות ארבעת. השור, האריה, הנשר והאדם צריך להיות במרכבה. אז בעצם מה שהם אומרים אביך ציווה לפני מותו לאמור, לא ציווה אותנו. הוא ציווה אותך. הוא אמר ליוסף לפני מותו, אל שעדיין נראה אליי בלוז ורמז לו שצריך להיות אריה שור נשר אדם כמו שהם אמרו לו סנה. לא יאומן כיסופר. אז כל זה וכל הכוונות וכל הדיבורים הכל רמוז בתוך האותיות של הפסוקים. ועוד דבר, עוד דבר בתיבות אנה סנה יש שבע אותיות ואם אתה קורא מישר ואם אתה קורא הפוך זה יוצא אנה סנה מה הם רמזו לו כל המעביר על מידות אותו מעבירן לו על כל פשו אתה מעביר מעבירים לך זאת אומרת אמרו לו האחים נכון אתה סבלת סבל גדול ונורא שגרמנו לך במשך שנים אבל תדע יש לך הזדמנות גדולה אם תעביר על מידותיך למחול לנו ככה ינהגו עמך מן השם שמיים מדה כנגן מדה המוחל מוחלין לו אנה סנה אנה סנה מידה כנגד איזה דברים אני אומר לכם איי איי איי איי איי לא יאומן כי סופר טוב אז אם אנחנו כבר פה כתב רבנו בחיה והנה אחו ביקשו ממנו מחילה ולא מבאר הכתוב שהוא מחלה וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה ביום הפ שכל מי שחטה לחברו ועשה תשובה אינו נמחל לעולם עד שירצה את חברו אז אז אף על פי שהזכיר הכתוב וינחם אותם וידבר עליבם שנראה בזה שהיה להם ריצוי עם יוסף מכל מקום לא ראינו שיזכיר הכתוב מחילה ביוסף ולא שיודע להם שהוא נושא את פשעם וחטתם ואם כן מתו בעונשם בלי לי מחילת יוסף ואי אפשר להתכפר עוונם רק במחילתו לכן אומר רבנו בחי וצרך העונש להיות כמוס וחתום ולהיפקד אחר זמן בעניין עשרה הרוגי מלכות שחזרו בגלגול לתקן את הדבר הזה ולמה לא מחל הרי אמרו לו סנה למה לא מחל? לא שמענו שהם ביקשו ממנו מחילה. הם רק סיפרו לו שאבא ביקש לפני מותו תאמרו ליוסף אנה סנ פש אחתה ונכון שגראנו לך צער והכל והכל והכל אבל תדע לך אם אתה תמחלנו ימחלו לך רגע רגע ומה עם הבקשת מחילה על כל מה שעשיתם וכולי לא נשמע גם כן שהם בעצמם פונים אליו ומתחרטים ומבקשים ממנו מחילה והכל אז אם הם לא ביקשו מחילה אז על מה הוא ימחל? הוא רק אמר להם תשמעו הכל תגלגל מהשמיים לטובה הקדוש ברוך הוא חשבה לטובה אתם חשבתם לרעה אבל לא חשב לטובה וזהו הרגיע אותם אני לא אתנקם בכם ולא כלום לא זה אבל מחילה לא היה פה גם הם לא ביקשו אז לצערנו הרב זה נגמר ככה ומוות יוסף בן 110 שנים וצריך עיון למה נכפל הפסוק שיוסף מת בן 110 שנים בפסוק כב ב כתוב ויחי יוסף 110 שנים אם הוא חי 110 אז הוא מת 110 למה צריך לכתוב פעמיים הרב קנייבסקי זכר צדיק ברכה כותב שחכמים זכרונם לברכה אומרים שהקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים לפי זה יש לבאר שהפסוק בא לומר שיוסף מת בדיוק כשהגיע ל-110 שנים באותו יום שנולד. ולכן התורה כפלה שיוסף מת בן 110 שנים. במדרש מובא שיוסף נולד בכף א תשרי שזה הושענה רבה. ממילא צריך לומר שהוא מת גם בהושענה רבה. לפי זה כתב 110 סופי תיבות ה רש או שענה רבה גם זה רמוז בשבת למדתי עם הרבנית ואמרתי לה את זה שיוסף נולד בהושענה רבה ונפטר בהושענה רבה ואבא שלה מנוע חמי נפטר בו שענה רבה והשם שלו יוסף אורו עיניה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו את קדוש קשה הכל יודךם והכל ישב חופה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשהו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת קורא חודק שבתחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבור עו מקדש מקדש מקדש שמעי שמקדש מקדש מקדש שבת הרי אני מכוון לקיים צור