פרפראות וחדושים לפרשת שמות תשפ''ו - חלק ג'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום מזל הסמרו בת סמונש רפואה שלמה בגוף ובנפש בתוך שר חולי עמו ישראל מהר אמן כן ירוצום

פרפראות וחידושים לפרשת שמות חלק ג שנת תשפו

"וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים" (שמות א, כא).

השכר המיוחד שזכו זה על היראת שמיים שלהם, אבל לא על עצם הפעולה שהצילו את הילדים. למה? כי המעשה עצמו היה דבר מוכרח. מובן שצריך להציל וכי מותר להרוג ילדים איך אפשר לחטוב לעשות הפך רצון השם אם כן המצב האמיתי שאין אפשרות לחטו ובאמת לא שייך שכר על זה שאדם לא ממרה את רצון השם שמחייה אותו השכר שייך על עצם ההבנה הזאת וההרגשה לא לעשות הפך רצון השם. המעשה הוא תוצאה של ההבנה הזאת. אז הם קיבלו שכר על היראת שמיים שלהם. ככה אומר רבי אלעזר מנחם שך זכר צדיק ברכה. והיה כי יראו המיילדות את האלוהים ויעש להם בתים בתי כהונה ולביה ומלכות שקרוין בתים מנין לחכמים שדווקא זה ולא בתים לתורה הרי יצאו מהם משה ובצלל שהיו היו גדולים בתורה ובחוכמה. דוד מלכנו אומר בתהילים, בית ישראל ברכו את אדוני, בית אהרון ברכו את אדוני, בית הלוי ברכו את אדוני. יראה אדוני ברכו את אדוני. כולם הוזכרו עם בית ויראה שם בלי בית. בית מסמל דבר ניצחי קבוע שעובר בירושה מדור לדור. בית אהרון זה הכהנים וזה עובר בירושה עד סוף הדורות. בית הלוי, שבט לוי, זה עובר כל מי שבא מלוי, נשאר לוי עד סוף הדורות, אבל תורה ויראת שמיים לא עוברים בירושה. המשנה באבות בית זן. ואת כן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. לכן לא נאמר בית יראה השם. אז לכן ויעש להם בתים משמע בתי כהונה ולביה. וגם בתי מלכות עוברים בירושה אבל לא בתים לתורה וחוכמה. אז לכן נאמרו דווקא הבתים הללו. ולמה זכו לשכר הזה? פרעה לא גזר אלא על השכרים להרוג את הילדים על המשבר וגם כאשר ציווה את עמו להשליך לאיאור את כל הבן הילוד נמצא שלא ימזרה שלו על עצם קיום העם היהודי כיוון שכל צעצה שיוולד לנקבות הנשארות, אפילו אם אביו מצרי נחשב כבן ישראל ומאחר והוא מתייחס אחר אמו שהיא בת ישראל. אבל גזירת פרעה העמידה בסכנה את שבט הכהנים והלביאים. כי אם יהרגו את כל הילדים אז לא יהיה כהנים ולא יהיה לביאים. וזה נקבע רק על ידי האבא. אם האבא כהן או לוי, זה עובר הלאה. אז אם יחסלו את כל הילדים, אמנם הנקבות יביאו ילדים ממצרים במידה ויהיה כך, אז כולם יהיו ישראלים, מה שנקרא, אבל לא יכול לצאת ממצרי, כהן ולוי וגם מאישה זה לא למשפחותם לבית אבותם זה בא דווקא דרך האבות. אז לכן בעצם שהם לא ביצעו את הגזירה הם הצילו את הכהנים הם הצילו את הלביאים והם הצילו אפילו את המלכים לעתיד כי צריך משפחות מיוחסות ומגוי לא תצא משפחה מיוחסת אז הם הצילו את העם היהודי על כל המעלות והדרגות שלו ולכן מידה כנגד מידה הם זכו שיצא מהם בתי הכהונה והלביה והמלכות מדהים זה אומר הגריצלו בייצ'יק זכר צדיק לברכה כל הבן הילוד הי אורה תשליחוהו בכל הבת תחיון אי מתוק מדבש בספר אור שמח בסיפור תולדותיו בעמוד כ מובא שהיה בן 17 שנים רבי מאיר שמחה מדווינסק נשאה בתו הגביר מוכיר רבנן צבי פלטיאל מקובסקי זכר צדיק לבר ברכה שהיה מביא לסתוק והוא הבטיח לו אתה תהיה סמוך על שולחני לומד תורה ואני דואג לפרנסה אחר שנים החלה רעייתו לשלוח יד במסחר והשם שלח ברכה במעשה ידיה רבי מאיר שמחה יכול היה לעסוק בתורה בשלות נפש והכיר לה על זה טובה גדולה ואף היה שומע לעצתה תמיד יום אחד נפגש עם אחד מידידיו ותוך כדי שאל אותו במה אתה מתפרנס חייך ואמר לו מנדיב חיה יאב מזונה הוא מתכוון לאשתו שקוראים לה חיה מנדיה חיה מי שנתן לי את חיה היא נותנת לי מזונה הרבנית עצמה אמרה שהפסוק הזה שאמרנו כל הבן הילוד היורה תשליחו לכל הבת החיון זה רומז שצריך צריך להשליך את הילדים לתורה, לאור אין מים אלא תורה נו ומה הם פרנוסה וכל הבת תחיון הבנות יחייו אותם אנשים ילכו לעבוד ויפרנסו את הבעלים ככה מובא באור שמח בתולדותיו וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי רש"י דברי חכמים זכרונם לברכה בת 130 שנה הייתה ון עזרא טמע איך ייתכן לומר כן הרי בשרה אמנו התורה מעריכה לספר על הנס שילדה בת 90 בזקנותה ובנס של יוכבת שילדה בגיל 130 התורה לא מספרת בכלל תראצג מדובנה שני עניים מקפצד דבוד נפגשו ויכוח איפה אפשר לאסוף צדקה יותר אמר אני עשבתי בעיר ברד 10ה רובלים השני אומר לו קמצניים הייתי שמה אפילו רובל אחד לא נתנו לי מה התברר שהראשון שאסף עשרה רובנים היה שמה בפורים ובפורים כל הפושט נותנים לו והשני היה ביום רגיל אז לא נתנו לו הנמשל יצחק נולד בזמן רגיל וזה חידוש שבגיל 90 אישה יולדת זה דבר חידוש בעולם אבל במצרים זה היה פורים מה פירוש שמה ילדו שישה בחרס אחד כולם ניסים ניסים ניסים בדור כזה שכולו ניסים אז 130 שנה עוד נס אחד זה לא בולט כל כך כמו 90 שנה ביום רגיל זה אומר המגיד מדובנה ותר את התיבה מתוך הסוף ותשלח את המטה ותיקחה בסוף סותטה יב אמרו שנשתרבב ידה במגילה טו אמרו שזה היה 60 אמה וכתבו הדעת זקנים רמז לכך וגם רבנו בחיה היא אמרה מן המים משיטהו יכולה הייתה לומר ממים משיטו לפי זה יש כאן כמה אותיות יתרות מ הסליחה נ ה וה ביחד 60 מן המים משיטו משיטיו תורידו את הנ ה וה ממים משיטו המרשה במגילת טו אומר המקור ל60 אמה זה מתחילת הפסוק ותר בת פרעה עד בתשלח את ידי יש 60יות שתי האותיות הנוספות רומזות לשתי עמות שהיה אורך ידע קודם לכם כן, יש לזה דוגמה משרבית אחשוורוש. זה מביאים דעת זקנים רבנו בחיה ואמר שם, תפתח, תראה הוא את הילד. היה צריך לכתוב ותפתח ותראה את הילד. למה? ותראה הוא. אם הוא רק נמצא שמה אז ודאי שהיא ראתה אותו. לא צריך להגיד אותו ותראה הוא ותראה את הילד מי יש שמה עוד זה רק הוא אמר רבי יוסא ברבי חנינא שראתה שכינה עמוס חתה בטיה ורעתה שכינה עמו ורשי מפרש שאת הילד הכוונה כמו עם הילד כמו הפסוק ואת בנימין לא שלח יעקב את אחו הכוונה עם אחו אז את זה עים פה ויש לדקדק משמעות הגמרא שהדרשה היא מזה שנאמר ותראה הוא ולא נאמר ותראה על כל פנים איך זה רמוז במקרא שהיא ראתה את השכינה. המרשה מביא בשם רבנו בחיה. וכן בכל אליהו מבארים על פי הגמרא בשבת קד שהו זה שמו של הקדוש ברוך הוא. אם כן, יש לומר שהדרשה היא מזה שלא כתוב ותראה אלא ותראה הוא הם שתי אותיות נוספות הו שזה שם השם דורשים שהיא ראתה שכינה וזה שנאמר ותראה הוא את הילד עם הילד כמו שאומר רש"י את זה והנה נער בוכה. כותב בעל התורים בשם מדרש נער בוכה זה אהרון. ותראהו את הילד והינער בוכה. הוא ילד או שהוא נער מה קורה? אומר המדרש, הילד זה משה והנער בוכה זה אהרון. אז יש אומרים ותאמר כי מילדי העברים זה איך היא יודעת? אך שבוכה על אחיו זה רק מילדי העברים. מסרי לא בוכה על חברו ולא על אחי ולא כלום וקראתי לך אישה מנקת מן החבריות הרמו ביורי דעה סימן פא סעיף ז כותב שחלב שלם מצרית מותר באכילה זאת אומרת הנקה כמו חלב של יהודיה. מכל מקום הוא אומר לא יניקו. לא יניקו כן לתינוק ישראל כיוון דחלב של גויה מטמטם ומוליד טבע רע. אותו דבר אלה שאוכלים נבלות וטרפות. בא הגאון מביא מקור לכך מהפסוק וקראתי לך אישה מנקת וכי היה אסור למשה לינוק הרמו אומר שמותר אלא אמרה פה שעתיד לדבר עם השכינה ינק חלב עקום חלב של גויים של גויה. הרי מרים היא הייתה נביאה והיא ידעה שהוא יהיה המושיע והמושיע ידבר עם השם. אז איך אפשר לתת לו זה? לכן היא אמרה לה אני אחפש לך מנקת וקראתי לך מנקת. בספר אמת ליעקב מהרב יעקב קמינצקי זכר צדיק ברכה הוא כותב שרואים מכאן דבר נורא הדין הזה נקבע על כל תינוק מכלל ישראל כי כל תינוק צריך להיות מוכן לדבר עם השכינה לכל אחד מאיתנו יש את הפוטנציאל הזה זה לכן להקפיד לא להכיל ילדים נילס וטרייפס זה מטמטם את הילדים הוא מוליד להם טבע רע בתקרא שמו משה ותאומר כי מן המים משיטי הרב נתנאל ידלר זכר צדיק ברכה אומר בשם אביו רבי חיים דוד זכר צדיק ברכה שהמילה ותאומר מיותרת ותקרא שמו משה כי מן המים שיטהו ככה היה יכול להגיד למה צריך לתקוע פה עוד מילה ותאומר ותקרא שמו משה ותאמר אז הוא מבאר שהסיבה ששמו משה כיוון שהוא המושיע של ישראל, מה התפקיד של המושיע? להיות משה מציל את עם ישראל, מושה אותם. זה שם של המושיע. אבל אי אפשר להגיד את זה למצרים שמשה הכוונה להיות מושיע לכן ותאמר למצרים משה כי מן המים משיטיעו איזה מה ישל כזה זה אומר אמרנו רבי חיים דוד יד לאר זכר צדיק לכם ויר כי אין איש כותב רש"י ביר כי אין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר מאיפה מביא את זה רש"י ומנין לחכמים לדרוש ככה משה פנה לראות אם עתיד לצאת מה המצרי הזה גר כלשהו באחד מן הדורות עד סוף הדורות אבל אפשר לפרש פשוט שהוא פנה לראות אם אין איש כשראה שאין איש הרג את המצרי אבל חכמים לימדו אותנו שלא הרג משה לאותו מצרי בכוח הזרוע אלא הרגו בשם המפורש. לכן אי אפשר לפרש את המשפט ויפן כובכו. למה הוא לא הרג אותו ביד שהוא צריך לפחד שמישהו מסתכל? הוא בסך הכל אומר זה הכל וצה ככה. אולי אומר מזמור תהילים אולי יודע מה והוא לא צריך לפחד מאף אחד אז מה זה ויער כי אין איש מה זה ויר כי אין איש אלא פשוט מאוד ראייה למרחוק שאין איש שיוצא ממנו וזו ראייה של התבוננות לא ראייה בעיניים לחפש מישהו הגאון מבין אומר זה גם פשוט אם הפשט הוא שיר כי אין איש והכוונה שהוא סתכל מובן הלשון ביר כי אין איש היה צריך להגיד ולא ראה איש ולא שרע ראה שאין איש. כי אם אין איש אז הוא לא ראה שום דבר. כי כשאין כלום לא רואים כלום. אז מה שייך לומר? ויר בהכרח שראה שאין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר. שתייס. כתוב ויצא ביום השני. שאלה מדוע המתינו דתן באבירם עד ליום השני? ולא נחפזו לאלשין לפני פרעה על הריגת המצרי כבר ביום הריגתו. אומר האדמור רבי אברהם מרדכי מיגור זכר צדיק וברכה משה רבנו לא הרג את המצרי בידיים אלא בדיבור על ידי שם קדוש ודתן ואבירם שהיו שם סברו שהוא לא חייב משה רבנו מיטה על המעשה הזה למה הם הם היו תלמידי חכמים גדולים רק רשעים משום שלו שאין בו מעשה אין לוקים עליו ואם לא לוקים מלכות ודאי שלא נהרגין עליו אז איך הם ילכו וילשינו לפרעה שהוא הרג אותו בדיבור אבל ביום השני תראה איזה תלמידי חכומים אבל ביום השני כשאמר משה למרים יד על חברו רשע למה תקה רעך הוא עוד לא היכה זאת אומרת היה לו רק מחשבה להכות וקורא לו משה רבנו רשע. אז זאת אומרת שמחשבה זה כמו מעשה. אם מחשבה זה כמו מעשה אצל משה רבנו שהוא אומר ככה, אז דיבור זה יותר ממחשבה. יש מחשבה דיבור מעשה. אה, אם זה ככה, הוא חייב מיתה. ולכן הלכו להלשין ביום השני. אחרי שהם שמעו את זה. אה זה לומדס זה הם היו תלמידי חכומים ויאמל הרשע למה תכה רעך יש רמז נפלא למה הוא קרא לו רשע זה שני אחים דתן ואבירה רבי אריה פרנקל זכר צדיק ברכה אומר כתוב בספרים שהתיבה עשיר היא ראשי תיבות של האיברים שלנו. עיניים, שיניים, ידיים, רגליים. מי זה עשיר? מי שיש לו את ה עיניים והשיניים, ידיים ורגליים, בבריאות שלמה, בשליטה גמורה. הכל בסדר. רואה טוב. חל טוב יש את כל הלב שיניים ידיים לא רועד והכל בסדר רגליים הכל עשיר זה העשיר אבל אם אדם מרים את היד להקות את חברו זה אומר שאין לו שליטה על הידיים תוריד בעשיר את הידיים נשאר רשע לכן הוא קרא לו רושע זה מובא במרגליות הש"ס בסנהדרין ויאמר לרשע למה תקרעך רש"י אומר על זה למה תקרעך רשע כמותך אפילו שהוא הולך להכות רשע כמוהו הוא קורא לו רשע מאיפה רשי אומר למה תכה רעך שהפירוש שרעך הוא רשע כמותך חכמים מסבירים זאת מה זה רעך כמו שאומרים רעך למצוות כן אז רעך זה דומה לך ולמה מפרש פה רעך שזה רשע כמותך כי הוא אחיו אז היה צריך להגיד למה תקה אחיך הוא לא אמר למה תקה אחיך הוא אמר למה תקה רעך ללמד שהוא רשע כמותך ולמרות זאת אתה גם רשע זה אומר המהריל דיסקין זכר צדיק ברכה ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים ניצים ביום אל הרשע למה תקרעך למה את המצרי הרג משה בלי דיבורים אמר שם מפורש תק סל אותו ותכף הוא מיד ויר כי אין איש ויתמנהו בחול ואילו כאשר ראה שני אנשים עברים ניצים פנה משה למכה והקדים דברים שאל אותו למה תקראך יש הבדל דין בן נח מתחייב מיתה בעד אחד, בדיין אחד ובלי התראה. בן ישראל חייבת להיות התראה קודם שפוסקים דינו למיטה. לכן האיש המצרי הרג משה בלי התרה. כי בן נוח נהרג בלא התראה. אבל אצל אנשים עיברים הוא צריך להתרות. אז לכן הוא אמר לו, למה תקה רעך? מה ענה לו? הלהורגני אתה אומר אה אתה אתה אומר לי את זה התראה בשביל להרוג אותי. הלהורגני אתה אומר אתה אומר את זה בשביל להרוג אותי. זה מה שאומר תם היו בעלי חוכמות זה מובא בשם מרן הגריז בספר הגדיל תורה על הפרשה האוהב ישראל מאבטא נפגש עם רבי ישראל מרו רזין ובנו בכורו רבי שלום יוסף כשהיה ילד קטן שאל הרב מאפתא את הילד מה אתה לומד אמר לו חומש עם פירוש רשי שאל אותו אתה זוכר רשי על הפסוק פסוק הלה להורגני אתה אומר ישיב הקטן מכאן שהרגו בשם המפורש אם כן שאל אותו הרב למה מצינו בפרשת וישלח שיעקב אבינו פחד מעשו וירא יעקב מאוד ויצר לו היה יכול להרוג אותו בשם המפורש. השיב לו הקטן כתוב בתחילת פרשת והרה ושמי אדוני לא נודעתי להם האבות הקדושים לא ידעו שם מפורש לכן הוא פחד יעקב אבינו. איי איי איי כמו רבי דוד רבי דוד אמר לנו חידוש בשבת ויעס להם בתים בתי כהונה, בתי לבה, בתי מלכות. אז הוא אמר שזה רמוז במילה בתים. בתים זה מרמז על חנוכה ופורים. איך בתים מרמז על חנוכה? בתים בשמאל תדליק ימין מזוזה איך מדליקים את המנורת חנוכה בצד שמאל מזוזה בצד ימין בשמאל תדליק ימין מזוזה ו בפורים נרמז בתים מה נרמז בראותם יחד תכלת מרדכי בראותם יחד תכלת מרדכי זה חנוכה איפורים מה היה בחנוכה מי היו שמה האנשים הכהנים וזה בתי כהונה ואצל מרדכי זה בתי מלוכה שהם היו מלכים אסתר ומרדכי זה משפחות מיוחסות ומשפחות מיוחסות זה בזכות שהם הצילו את השכרים כי אם היו באים רק מהגויים לא היו משפחות מיוחסות שיכולים להיות מלכים אז גם זה אז רמוז גם בבתים שעשה להם השם זה גם זכינו לחנוכה וזכינו גם לפורים זה רבי דוד ד בעל התיקון פורין בעל ה5,000 שק אמר לנו בשבת הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש השם הכל יודם והכל ישבחו בהכל יאמרו הכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישבו והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הרי מכוון כאשמחת דאוריית