פרפראות וחדושים לפרשת שמות תשפ''ו - חלק א' [שיעור מתאריך 08.01.2026]

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

אסתר בת מרים, תזכה להצלחה בכל מעשה ידיה, בריאות תשובה שלמה, משמחה,

וכל מילי דמיטב, אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת שמות

שנת תשפוא,

ואלה שמות בני ישראל.

ריבותינו דרשו שהפסוק הזה רומז בראשי תיבותיו

שמות

שניים מקרא ואחד תרגום.

ויש לדקדק בשינוי הלשון.

בלבוש באור החיים סימן רפה פרשת ראשי תיבות,

ואלה שמות.

וחייב אדם לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרבום.

זה הראשי תיבות של ואלה שמות.

וחייב אדם לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרבום.

בעל הטורים

פרש את הראשי תיבות,

ואדם אשר לומד הסדר,

שניים מקרא ואחד תרבום,

בני ישראל,

בקול נעים

ישיר

יחיה שנים רבות ארוכים לעולם.

ובעל הטורים

לא אמר חייב כמו שנאמר בלבוש, וחייב אדם לקרוא את הפרשה.

ונראה שהוא הולך לפי השיטה שלו בטור באור החיים.

שם הוא כותב וצריך להיזהר להשלים הפרשה עם הציבור.

לא חיוב.

צריך להיזהר.

לא חיוב גמור.

לכן לא נקט

כמו הלבוש שאמר וחייב,

כי הלבוש נקט כלשון מרן

בשולחן ערוך,

אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור,

חייב לקרות לעצמו בכל שבוע.

פרשת אותו השבוע, שניים מקרים.

ומצינו בעוד מקומות בתורה שכתוב שמות

ונשאלת השאלה למה דווקא כאן רמזו ריבותינו

שהראשי תיבות פה דווקא ואלה שמות בני ישראל זה שניים מקרא ואחד תרגום

אז ההסבר הוא

אולי באו לרבות שאפילו בשמות בני ישראל

כמו ראובן שמעון

לביבי יהודה שאין בזה הפרש בין לשון המקרא לתרגום אומרים אותו דבר

אפילו אחי צריך לקרוא עוד שניים מקרא ואחד תרגום שלא תגיד אין פה תרגום זה אותו שם

ראובן שמעון לביבי יהודה מה התרגום? ראובן שמעון לביבי יהודה

אז אין פה תרגום

הוא אומר כן אבל

דווקא רומזים את זה פה בשמות

שניים מקרא ואחד תרגום כי פה כתוב

לשמות בני ישראל הבאים מצרים מהיישובי ביתו באו

כתוב ראובן שמעון לביבי יהודה יששכר וכולי

אין תרגום מה הפירוש?

אותו דבר

אומר כן תדע לך שגם פה צריך להגיד שניים מקרא ואחד תרגום אפילו שזה אותו דבר בדיוק

ובדברי הבא על הטורים

הוא רצה לכלול גם את התיבות בני ישראל

ואלה שמות בני ישראל

שזה ראשי תיבות בקול נעים ישיר

יחיה שנים רבות ארוכים לעולם

וזה על פי גמרא בברכות ח'

כל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו

אז הוא אומר שזה משלים

בדיוק

באלה שמות בני ישראל אז לכן הוא אומר

שמי שישיר את זה

ויגיד את זה עם הטעמים

בקול נעים ישיר יהיה שנים רבות ארוכים לעולם

כמו שכתוב בגמרא כל המשלים פרשיותיו

שותם עם הציבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו.

אבל אפשר להעיר עוד הערה בפרשת בייגש קודם,

לפני הפרשה הזו שמות.

כתוב ואין לה שמות בני ישראל.

ושמה מונים את השבעים נפש שירדו למצרים.

וגם שמה אין הפרש בין השמות לבין התרגום.

אז למה לא רמזו ריבותינו כבר שמה את הראשי תיבות שניים מקרב אחת תרגוהו?

היה יכול להקדים ולומר שמה רשי.

אלא

הלבוש או רשי, כן.

למה?

צריך עיון.

אז יש כל מיני פירושים כאלה ואחרים,

אבל לא נגיד אותם, צריך עיון, נשאיר.

צריך עיון, מותר להישאר וצריך עיון.

טוב, עכשיו תשמעו דבר מדהים, איך הכל עמוס בתורה, זה לא יאומן כי סופר.

ידוע מנהג ישראל שקוראים שם לרח הנולד,

ביום המילה.

לבנות הנולדות

נוהגים לקרוא שם ביום שבת

הראשון שמגיע אחרי הלידה בעלייה לתורה.

ורמז נאה על פי דברי בעל הטורים, עוד פעם,

שכתב על הפסוק הזה,

וזה לשונו.

ישראל הבאים,

בעיני שמות בני ישראל הבאים.

ישראל הבאים, מה זה האותיות הראשונות והאחרונות?

יוצא ביחד מילה.

וכתוב בהמשך, את יעקב בשבטו,

את יעקב איש סופר תיבות שבת.

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, אז יש לנו מילה ויש לנו שבת.

לומר לך שבשביל שבת ומילה

ששמרו במצרים נגאלו.

על פי זה יש לומר גם שנרמרנו.

אז בפסוק הזה,

באלה שמות בני ישראל,

היינו מתי זמן קריאת השמות

לנולדים מבני ישראל, מתי באלה שמות בני ישראל, מתי קוראים לילדים את השמות?

בני ישראל הבאים מצרימה,

אמרנו ראשי תיבות וסופי תיבות מילה,

אז בני ישראל הבנים

זה הבאים מצרימה,

ישראל הבאים זה מילה,

בני זה בנים,

ישראל הבאים ראשי תיבות וסופי תיבות מילה,

אז מתי קוראים להם שמות? בזמן המילה.

אבל עת יעקב ישובי תו, ביתו זה הנקבות.

את יעקב איש וביתו מרמז על הבנות,

כמו שכתוב, קוטומן לבית יעקב, בית יעקב בית בית בית, זה הנשים, אלו הנשים.

אז מתי הקריאה שלהם?

את יעקב איש, סופי תיבות שבת.

את יעקב איש, סופי תיבות שבת, וביתו זן בנות.

קוראים אותם בשבת.

מתי קוראים שמות לבנים? בזמן המילה. מתי קוראים לבנות?

בשבת. איפה זה כתוב? פה בפסוק, הכל כתוב פה בפסוק. ואלה שמעון בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו, באו.

רש״י,

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה,

אף על פי שמנען בחייהן, בשמותן,

חזר ומנען במיתתן,

להודיע חיבתן,

שנמשלו לכוכבים,

שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותן.

הקדוש ברוך הוא מונה את עם ישראל מספר פעמים,

בגלל שהוא מחבב אותנו מאוד מאוד.

אז הוא מונה אותנו בזמן החיים, וגם לאחר המיתה.

למה?

כי נמשלו ישראל לכוכבים,

כמו שהכוכבים הוא מכניס.

מוציא ומכניס אותם במספר

ובשמותם.

אתם מתארים לכם? יש ביליונים של כוכבים.

והקדוש ברוך הוא במהירות הבזק

גם סובל וגם

אומר את השמות שלהם.

יותר מהר ממחשבי על.

אם מחשבי על יודעים לעשות את זה,

ולהביא לך תוצאה מיד,

הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה.

אבל מרוב חביבותם של הכוכבים,

הקדוש ברוך הוא מוציא אותם במספר ובשמותם,

ומכניס אותם גם במספר ובשמותם.

ככה ישראל,

הם חביבים לפניו כמו הכוכבים,

ולכן מונה אותם תמיד,

בין כשהם באים לעולם, בין כשהם יוצאים מן העולם,

מונה אותם.

אז רבי שמחה וסרמן מבין

שאביו

היה רגיל להזכיר בשם רבי שמחה וסרמן,

לא, זה המחבר אומר,

שאביו היה מזכיר בשם רבי שמחה וסרמן,

רשי שאומר שמוציאנו מכניסן במספר ובשמותם, אז ככה,

בצבא

כל חייל יש לו מספר.

מה המספר שלך? מה המספר של החיול שלך?

כיוון שהם רבים,

אז יש להם מספרים, והם נקראים לפי המספר.

אבל מפקדים וקצינים,

מחמת חשיבותם, לא כוללים אותם במספר, אלא בשמות.

מפקד האוגדה, פלוני אלמוני, לא אומרים מספר,

וכן הלאה.

גם כלל ישראל,

הקדוש ברוך הוא מונה אותם בשמותם,

כי הם חשובים,

לא מספרים.

אבל גם מספר מחמת הריבוי שלהם.

אז לא רק מספר, גם שמות.

אבל קודם כל השמות,

לפי חשיבותם, ואחר כך

גם מספרם. לכן מונה אותם, כמה הם, כל פעם מחדש,

כי הם חביבים אצלו.

יש אנשים שיש להם כסף, אז הם רגילים כל פעם ממשמש בכיסו כמה יש לו, כמה נשאר לו, כמה זה כל הזמן.

אז אם כסף זה חשוב לאנשים,

אז הבנים של הקדוש ברוך הוא העם הנבחר לא חשובים יותר מזה, אז הוא מונע אותם כל הזמן.

אז לפי זה אפשר להסביר את הפסוק בהושע ב'

‫והיה מספר בני ישראל ככל הים אשר לא יימד ולא ייספר.

מה זה לא יימד?

מחמת החשיבות העצמית שלהם,

ולא ייספר מחמת הריבוי.

יימד, פירושו של דבר, חשיבות,

כמו מידה

שמודדים דבר.

אז חשיבות של עם ישראל, כי בעם ישראל

זה לא הולך רק מספרים.

כתוב שדוד המלך היה שווה ל-70 אלף איש.

נשמע, דוד המלך שווה 70 אלף איש.

אז זאת אומרת, במניין, לדוגמה,

צריך מניין, עשרה.

אבל אם יש, נגיד,

את הרב קנייבסקי, הרב שטיינמן, הרב אלישיב, והיה חסן אחד ואמרו עשירי, עשירים, והכניסו אחת למניין,

אפשר להגיד קדיש, הכל טוב ויפה.

האם זה שנכנס מהרחוב עכשיו הוא שקול במידה שלו,

כמו הרב קנייבסקי, כמו הרב אלישיב?

לא.

במספר כן.

אחד, שתיים, זה צריך עשר.

יש עשר.

אבל מה המדידה של כל אחד? מה השווי? מה החשיבות? זה עולם בפני עצמו.

אז לכן לא יימד ולא יסופר מרוב הריבוי והחשיבות.

שרור המור,

הרב סמבה,

לפני 950 שנה לערך,

מפרש

למה נדמה הצדיקים לכוכבים

לרמז על השלמות של הצדיק.

מה העיקר של השלמות של הצדיק?

דווקא במיתתו,

המיתה נמשלת ללילה,

והכוכבים מאירים דווקא בלילה.

אבל ביום

שהוא חי בעולם הזה לא מכירים אותו עד כמה הוא צדיק.

זאת אומרת רק אחרי שהוא נפטר

אז שומעים מכל העולם זה ניצל וזה נושע וזה התברך וזה למד וזה השתנה ווואי ווי ווי לא ידענו לא ידענו לא ידענו לא ידענו לא ידענו

אז אחרי המיטה הוא מאיר כמו כוכב

וביום לא ניכר הכוכבים בשמיים ביום אתה מסתכל אתה

החפץ חיים בימיו

העולם לא הכיר כל כך בבודדים כמו שאומרים הכירו במעלתו אבל אחרי שהוא נפטר שאנחנו קוראים את הספרים ואנחנו יודעים ושומעים את העדויות מאלה שחיו בסביבתו

אז אתה יודע אז הוא מאיר הכוכב הזה החופץ חיים אמר החופץ חיים, המשנה ברורי אמר משנה ברורי וואי וואי וואי וואי וואי וואי אבל בחייו

אמרתי בזמנו שבבני ברק היה גר יהודי חשוב קראו לו הרב קנייבסקי צדיק גדול

ואמרתי שיש אנשים בבני ברק שחיים בסביבתו

ולא נכנסו אליו פעם אחת אפילו להתברך.

אחרי שהוא נפטר כולם מבינים כמה ספרים מוציאים, מה דיבר, מה עשה, מה פעל, מה...

כי באור יום לא ניכר הכוכב אבל אחרי שמגיע לילה שהוא נפטר

אז הוא מאיר מאוד.

עוד דבר נפלא

אש תמיד אומר

למה נבשלות צדיקים לכוכבים דווקא?

אז הוא מביא בשם אביו

כל דבר בבריאה נברא לתכלית מסוימת.

לא נברא שום דבר סתם,

הכל לתכלית.

הכוכבים

לא הייתה להם בבריאה מקום.

בהתחלה שנברא העולם

הם לא היו בכלל.

למה הם נבראו?

היו שני מאורות גדולים.

הלבנה

קטרגה ואמרה שאין שני מלאכים משתמשים בכתר אחד.

אז השם אמר לה, מעתי עצמך, אין בעיה צודקת, שניים באותו גודל זה לא מתאים, אז תנמיכי את עצמך, תקטיני את עצמך.

אז זה קצת מצער, לא? שפתאום אתה חושב שאתה צריך להיות, כי למה אמרה? למה אמרה? היא רצתה להיות הגדולה.

אז השם אמר לה, מעתי עצמך.

אבל כדי לפייס אותה, להפיס אותה,

אז הוא נתן לה את הכוכבים.

ואז הוא ברא את הכוכבים בשביל להפיס את דעתה,

שיהיה לה עוד אור.

מה שהפסידה,

אז הכוכבים יאירו גם כן איתה, וזה יפיס את דעתה.

ורק אחרי שנטמעתה, הרבה הקדוש ברוך הוא אצבעה כדי להפיס את דעתה.

נמצא שכל בריאת הכוכבים

זה להפיס את דעת הלבנה.

לכן הכוכבים חביבים לפני הקדוש ברוך הוא. למה?

המטרה שהם נבראו לא לעצמם,

אלא להפיס דעת הלבנה שלא תיפגע.

וזה חביב אצל הקדוש ברוך הוא מאוד,

שעושים

משהו מיוחד כדי לא לפגוע בבריאה אחרת.

לא אגו, לא לעצמו, לא לטובתו, אלא לטובת האחר.

זו הסיבה שהם חביבים הכוכבים.

והקדוש ברוך הוא מנה את ישראל בחייהם ובשמותם כמו כוכבים.

זה מראה את חיבתנו,

חיבת ישראל מכל האומות.

אז אם כן, לפי זה יוצא, שמה התפקיד שלנו?

להפיס את דעתו של הקדוש ברוך הוא

ולהפיס את דעת אומות העולם.

דהיינו שאנחנו צריכים

שיכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך,

תשמע כל הלשון.

זאת אומרת,

יש כביכול, כביכול רוגז,

בחרון אף, כמו בחרה פי וחם וכולי.

כשלא עושים את רצונו יתברך, והולכים נגד, ועושים דברים איומים ונוראים,

ובאים ישראל

ומאירים,

מאירים לעולם ומסבירים להם.

‫מתנים אותם ומוליכים אותם ‫לדרך הישרה שהשם חפץ.

‫זה מפיס את דעתו של הקדוש ברוך הוא, ‫שמח בזה מאוד מאוד.

‫זה כתוב בפרשת ויקרא,

‫שם האדם כי יקריב קורבן.

‫אז תראו שם את אורח חיים הקדוש, ‫מה הוא מסביר,

‫כמה הקדוש ברוך הוא מתאווה ‫שיחזירו את הבנים שלו שהתרחקו.

‫ואמרו לאל, סור ממנו ודעת דרכיך, ‫לא חפצנו.

‫ואתה בא ואתה לוקח.

‫זה מפייס את ה... ‫או, איך הקדוש ברוך הוא אוהב את ישראל ‫בשעה שהם עושים ככה. ‫זה התפקיד שלנו.

‫לפי זה יש לבאר את הפסוק ‫הרופא לשגורי לב ומחבש לעצבותם,

‫מונה מספר לכוכמים, ‫לכולם שמו תקרא.

‫מה שייך?

‫שהקדוש ברוך הוא רופא לשגורי לב,

‫לזה שהקדוש ברוך הוא ‫מונה את מספר הכוכבים,

‫אלא כל סיבת בריאתם של הכוכבים,

‫מפני שהקדוש ברוך הוא רופא לשגורי לב,

‫וברא אותם לרפות את שברון ליבה של הלבנה.

‫אז הקדוש ברוך הוא רופא,

והוא מרפא והוא מפיס והוא מפייס

והוא רוצה שגם

הכוכבים

יפייסו ויפיסו דעתה של הלבנה

ולכן זה הולך בד בבד כשם שהוא רופא

ומכבש לעצב אותם

בלשון רבים.

אז גם הכוכבים

מונה מספר לכוכבים ובגלל חשיבותם ומה חשיבותם שמפייסים את הלבנה.

נפלא מאוד.

ועוד דבר אומר הישמח משה,

הסיבה שבני ישראל נמשלו לכוכבים כי כוכבים מאירים רק בלילה,

בחושך.

ככה צדיקים.

מתי מתעלים?

דווקא כשיש הסתר פנים וניסיונות כמו בשעת החושך.

כשאין הפרעות והכול הולך חלק בקלות,

אז הם מאירים פחות, הם מתעלים פחות.

שאלה,

למה לצדיקים תמיד יש מתנגדים?

משה רבנו, דתן ואווירה,

אורח ועדתו.

למה לכל אחד יש...

‫יש מתנגדים, דוד, רדיפות, ‫וכו' וכו', למה?

‫כשהמצב רגיל,

‫אז בסדר, אדם לומד תורה, ‫מקיים מצוות, הכול לא ניכר, ‫לא מורגש, לא...

‫אבל כשיש מתנגדים,

‫זה מוציא ממנו את כל התעצומות ‫שיש בו, ‫ואז רואים מה זה צדיק.

‫וואי, וואי, וואי, וואי.

‫כשיש התנגדות,

‫אז הכול יוצא. ‫וכשיש ניסיונות ויש הסתר,

‫ובדרך כלל אנשים נופלים, ‫מתייאשים והכול, ‫עומד צדיק ומרים את כל העם וכולי,

‫אז זה ממש כמו הכוכבים. ‫מתי מאירים הכוכבים? כשיש חושך.

‫מתי מאירים הצדיקים? כשיש הסתר.

‫כשמצב רגיל וכולם בסבבה, ‫כמו שאומרים,

‫אז לא ניכר כל כך, ‫כולם בסדר, אותו דבר, ‫אין בעיה, שום דבר. ‫לא צריך להיות ניכר במשהו.

‫ועוד דבר אחד, השפת אמת אומר,

‫למה נמשלו ישראל לכוכבים?

‫הכוכבים

נראים בעולם קטנים,

כזה נצנוצים, קטנים כאלה שם.

‫ובאמת, מה גודלם? פי כמה וכמה ‫מכדור הארץ.

‫ככה ישראל נראים בעיני העולם, ‫קטנים, קטנים, כאילו, כלום כזה. ‫יהודי כזה, יהודון, ג'יט, ג'יט,

‫כזה כלום.

‫הנשמות שלהם, וואי, וואי, וואי, ‫איזה נשמות יש להם, איזה נשמות.

‫איזה הערה בדשמה של יהודי, ‫מה הוא יכול לעשות בעולם.

‫ורואים, כל המהפכות בעולם, ‫לטובה ולא טובה,

‫זה הכול יהודי.

‫בפרסי נובל, למשל, כן?

‫לא שזו דוגמה, אבל בפרסי נובל ‫זה יכולים לאמוד העולם. ‫איזה שכל יש ליהודי.

‫25 אחוז לפני שנים רבות, כבר נאמר,

‫זוכים פרס נובל למדע וכולי.

‫המוסלמים

הם מיליארד שמונה מאות מיליון.

‫יש להם שלושה פרסי נובל.

‫כמה אנחנו אומרים? אולי עשרים מיליון.

זה הכול.

‫ב-25 אחוז.

זה היה,

זה כבר יותר.

כל מה שמשתמשים היום בעולם,

כל החידושים והכל, כל העולם נהנה מחוכמתם של היהודים.

אז אנחנו כמו הכוכבים, נראים קטן, קטן, אבל תראה, תראה, תראה מה קורה פה עם הסייבר ועם הזה, ומה מוכרים, וכבר התחילו למכור נשק לעולם וזה,

ופותרים בעיות שאחרים לא מסוגלים וכולי וכולי.

זה במישור הפיזי,

במישור הרוחני,

אין כמו עם ישראל.

לא בכדי בחר הקדוש ברוך הוא אשר בחר בנו מכל העמים ונתן רק לנו את תורתו.

ומי שלומד תורה הוא לא יהודי חייב מאיתה,

כי התורה מורשה מאורסה לנו.

אז אנחנו צריכים לעריך את עצמנו אם השם מונה אותנו

בכניסה, ביציאה, בחיים ובמיתה,

בגלל החשיבות שאנחנו דומים לכוכבים,

צריך להודות לשם על זה.

הכל יודוך, והכל ישבחוך, והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

הכל יודוך, והכל ישבחוך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

ישמחו במלאכותך שמרי,

שמרי, שמרי שם,

עליק שבת ישמחו במלאכותך שמרי,

שמרי, שמרי שם, עליק שבת,

עד עד מקדשם מקדשם מקדשם מקדשם שמישהו סבת

מקדשם מקדשם שמישהו סבת".

ברוכים תהיו סוף שבוע, נעים בטוב.

אמן. הרי אני מכוון לקיים זמן חכמים, דאורייתא, בשמחה דאורייתא, גומה נפשו נשחס דאורייתא.

כבד את אביך ואת אימך הדאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא

בלעשות נחת רוח לתנא הקדוש

שיהיו שפתותיו דובבות בקבר. רבי חנניה אומר לנו שאומר עושה ראשון ברוך הוא זיכון וישראל לפי כך

ירבו לו על תורה ומשרות.

יאו.