פרפראות וחדושים לפרשת וארא תשפ''ו - חלק ב'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

הראשון לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, חכרת הטוב לכפז.

והשני

יחל בטענת,

תזכה לתשובה שלמה, זיווג הגון,

עם בחור ירא שמיים, מידות טובות,

ותזכה להקים בית נאמן, לעבודתו יתברך בקדושה וטהרה, מתוך אושר ובשמחה אמיתית, אמן.

אמן.

פרפראות וחידושי,

פרשת מאירע,

חלק ב',

שנת תשפור.

והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים,

והצלתי אתכם מעבודתם,

וגעלתי אתכם בזרוע נטויה.

רשי מביא את המדרש

שתיקנו בליל פסח ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה.

ושאל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, זכר צדיק וברכה,

מדוע בחרו ביין דווקא ולא באגוזים, למשל?

בתירץ כך.

כשאוכלים אגוזים, הראשון בלהיטוט,

השני פוחת, בשלישי נדוש, ברביעי לזרע.

מה שאין כאן יין.

טו והגריר.

כמה שאתה שותה יותר, זה גורר עוד יותר.

גובר התיאבון,

וכל שיעור של כוס משפיע ומשמח יותר מקודמיו.

וכך היו שלבי הגאולה, כל שלב

הוסיף על הקודם ושימח מן הקודם.

הלשון הראשון

בו הוצאתי

מסבלות מצרים,

השני,

והצלתי מעבודתם,

והשלישי,

זה מגאלתי, הוציא אותם מארץ מצרים.

אז רואים שזה הולך

ומשמח יותר,

לכן היינו הכי מתאים שמכל כוס אתה שמח יותר ויותר.

ובשפטים גדולים,

ולקחתי אתכם לי לאט.

אמרנו ארבע לשונות גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.

פרשת ציצית נאמר דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם

ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותיו.

רש״י מפרש על כנפי בגדיהם

כנגד ואעשה אתכם על כנפי נשרים.

כנפי בגדיהם

כנגד כנפי נשרים.

על ארבע כנפות

כנגד ארבע לשונות של גאולה

שנאמרו במצרים

והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.

אז זאת אומרת יש לנו ארבע כנפות כנגד ארבע לשונות של גאולה.

מה הקשר

בין מצוות ציצית לגאולת מצרים?

כתב החתם סופר,

סוף פרשת שלח,

תחילת פרשת קורח.

אם מתבוננים בלשונות של הגאולה,

מבחינים שהשלוש הראשונות נובעות לגאולה פיזית

להציל את עם ישראל מסבלות מצרים, מעבודתיו ובזרוע נטויה ובשפטים גדולים.

בלשון הרביעית של גאולה, ולקחתי אתכם לי לעם

והייתי לכם לאלוהים

וידעתם כי אני אדוני אלוהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים.

זה עוסק בעניינים רוחניים.

ללמד

מבלי הגאולה הרוחנית

אין לגאולה הגשמית שום קיום.

הגאולה הגשמית אינה עומדת בפני עצמה והיא לא מסוגלת להתקיים.

כלומר, כל הגאולה של מצרים הייתה למטרה ברורה ולקחתי אתכם לי לעם

והייתי לכם לאלוהים.

וזה הקשר בין מצוות ציצית

לגאולה של מצרים.

כשם שבגן עם שלוש כנפות

לא מחויב בציצית,

כך שלוש גאולות בלי גאולה רביעית הרוחנית

אין בו כלום

רק אחרי שיש חיבור בין גאולה פיזית לרוחנית

מגיעים לגאולה האמיתית

זה אומר החתם סופר

והשם משמואל אומר בשם אביו האבננזר

מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בפסחים ק. י. ז.

בין כוס שלישי ורביעי לא ישתה

ונפסק בשולחן ערוך חלקות פסח, סימן תו ע' ט.

ארבע כוסות כנגד ארבע רשונות גאולה

והוצאתי והצלתי וגהלתי ולקחתי

שלוש רשונות כנגד גאולה ממצרים בפועל

הרביעי ולקחתי כנגד מתן תורה

אם היו מפסיקים בין

שלישי לרביעי

נראה שהגאולה ממצרים היא גאולה בפני עצמה

וזה שהשם לוקח אותנו לעם במתן תורה זה עניין בפני עצמו

אבל אין הדבר כן אומר אבננזר

כל הגאולה הייתה רק כדי לקבל את התורה

ככתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים על הערבים זאת המטרה

אז לכן

לא שותים בין כוס שלישי לרביעי

אלא סומכים

אחד לשני מסיימים את ההגדה וזהו

אין הפסק

‫מקוצר רוח ומעבודה קשה.

יש שני מיני עינויים.

יש עינוי קשה,

אבל הוא נמשך לזמן מסוים,

אחר כך יש הפסקה,

ואחר כך חוזר עוד פעם העינוי הקשה ויש הפסקה וכן הלאה.

ויש עינוי

שהוא לא כל כך קשה,

אבל בגלל שהוא תכוף כל הזמן,

ללא הפסק במנוחה,

זה גם כן עינוי.

שני סוגי עינויים.

הפסוק אומר, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח

ומעבודה קשה.

העבודה הקשה זה היה בחומר ובלבנים.

אתם ראיתם פעם איך מכינים טיט וזה עם פשי,

איזה עבודה קשה.

אבל הייתה הפסקה

והייתה גם מנוחה.

לא הרבה, אבל היה.

לעומת זאת, ללקוט את הקש והתבן, ללכת לאסוף מהשדות קש וכיף ותבן,

אפילו שזה לא עבודה קשה,

אבל היות והיו צריכים לעשות את זה בדחיפות,

בלי הפסקה ומנוחה, כי אחרת לא תספיק. מתי תביא?

מתי תלבון לבנים?

מתי אתה תוכל לעשות? ואם לא, ייקחו לך את הילדים ויתקעו אותם שמה.

אז זה העניין של קוצר רוח.

קוצר רוח.

מה שנקרא היום לחץ. אתה נמצא בלחץ, בלחץ, בלחץ.

על פי זה יש לפרש מה שאומרים בהגדה של פסח.

בעת לחצנו

זה הדוחק.

כמו שנאמר,

וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם.

מה הוסיף בעל ההגדה

על מה שכתוב בפסוק?

הוא אומר שלחצנו זה הדוחק. ומה כתוב בפסוק?

וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם.

לוחצים אותם זה הדוחק, נו מה? מה רע להסביר את זה?

אלא כוונתו שהקושי בעבודת מצרים לא רק העבודה עצמה

אלא מה שדחקו בהם לעשות בלי הפסקה.

כמו שאמר פרעון, נרפים אתם, נרפים.

התרג'ום אומר בטלנים,

אתם בטלנים, קדימה.

זהו, זה לחצנו הדוחק,

כשדוחקים את הבן אדם כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן.

אז זה,

זה עינוי.

וידבר משה לפני ה' לאמור,

הן בני ישראל לא שמעו אליי, ואיך ישמעני פרעו.

וזה דבר תמוה.

הרי הכתוב מפרש לנו במפורש

ולא שמעו אל משה מקוצר רוח מעבודה קשה.

זה מה שגרם שלא שומעים לו.

איך זה קל וחומר לגבי פרעה ואיך ישמעני פרעה?

למה הוא עובד קשה?

מילא הם עובדים קשה והוא עובד עוד יותר קשה אז פשוט שזה קל וחומר אם אלה לא שומעים לי

אז ודאי שהוא לא נשמע לי אבל מה הוא שייך בכלל מהסיבות שהם לא שומעים לו

איך זה קל וחומר

בני ישראל

מסורת הייתה בידם

בעבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה

וכיוון שעברו רק 210 שנים

סירבו להאמין שבא הקץ

בא משה

והשיב להם שתי תשובות

למה אתם צריכים לצאת עכשיו

אתם לא מאמינים שאחרי 210 יוצאים אני אסביר לכם למה אתם כן יוצאים אחרי 210

דבר ראשון זה מקוצר רוח

בגלל שיש לכם קוצר ברוחניות

ואתם שקועים כבר במ״ט שערי טומאה

אם לא תצאו עכשיו לא תצאו לעולם

אז מוכרח שאתם תצאו עכשיו

הגורם לזה

זה הקוצר רוח שיש לכם קוצר ברוחניות

ואתם שקועים במ״ט

זה סיבה להוציא אתכם עכשיו

אחרת הם לא יוצאים

סיבה שנייה

מעבודה קשה

הקושי של השעבוד

שהקשה פרעה עליכם זה קיצר את הזמן

כי הוכפלה העבודה

אז במקום 400, 210

אז שתי סיבות קוצר הרוח שלכם

שגרם שאם אתם לא תצאו עכשיו אוי ואבוי

ודבר שני מה העבודה הקשה

כשאתם עובדים עבודה קשה אז אתם מקצרים את הזמן

של הגלות

זה מה שאומר הכתוב

ולא שמעו אל משה

מקוצר רוח ומעבודה קשה

זאת אומרת הם לא קיבלו את הטענות

שהוא טוען להם עכשיו שבגלל הקוצר רוח או בגלל העבודה הקשה הם יצאו לפני ארבעה מאות שנה

לכן טען משה רבנו

בקל וחומר

הן בני ישראל לא שמעו אליי בטענה שאני טענתי להם

שהם צריכים לצאת ולא צריך להמתין עד ארבע מאות שנה

אז איך ישמעני פרעה?

הרי ברור לו שעדיין לא הגיע ארבע מאות שנה אז מה פתאום שהוא יסכים?

אם הם,

שוודאי זה הזמן שהם צריכים לצאת אחרי 210 שנה הם לא שומעים לי

הוא שסבור שצריכים להיות פה ארבע מאות שנה

איך הוא ישמע?

אז זה הקל וחומר

זה מביא רבי יוסף צבי הלוי אב בדין יפו

במסכת כן

וידבר משה לפני אדוני לאמור הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה?

שאלה, יש פה תיבה מיותרת, וידבר משה לפני אדוני לאמור

לאמור?

אין לזה הבנה, לאמור למי?

מה זה? בדרך כלל לאמור זה לומר למישהו.

תגיד, וידבר משה לפני השם הן בני ישראל, למה לאמור?

מה זה לאמור?

ועל עצם הקל וחומר

יש להקשות?

הקל וחומר, בלי ההסבר שאמרנו קודם, הוא מופרך.

בני ישראל לא שמעו מקוצר רוח מעבודה קשה, אין להם סבלנות לשמוע בגלל שיש להם קוצר רוח מעבודה קשה, באת, טבע לנו עכשיו סיפורים וזה ופה ושם.

אבל זה דבר שלא שייך אצל פרעה.

הוא אין לו קוצר רוח, הוא לא עובד עבודה קשה.

אז מה הלימוד פה? זה מופרך.

כל הקל וחומר הזה מופרך.

אומר עבודת הגיר השוני,

יש לומר,

משה רבנו ראה את הצרה של ישראל,

את הקושי של השעבוד.

והוא רצה להמליץ טוב על ישראל.

לפני הקדוש ברוך הוא

בלעשות את זה בחוכמה,

בחוכמה

שעל ידי שהוא יאמר לקדוש ברוך הוא את הקל וחומר,

שהוא קל וחומר שפורחים אותו בשנייה,

כל ילד מבין שזה בכלל לא קל וחומר.

ועל כך יאמר לו הקדוש ברוך הוא שאין הנדון דומה לראייה

ושכלל ישראל לא שמעו זה בגלל קוצר רוח ועבודה קשה.

כשהשם יאמר את זה למשה רבנו זה עצמו יהיה מליץ ומעורר את מידת הרחמים.

לכן וידבר משה לפני השם כדי שהוא לאמור הוא יאמר לי

שמה שהם עכשיו לא שמעו לך זה בגלל שקשה להם, העבודה קשה ושיש להם קוצר רוח.

זאת הייתה הכוונה

שהוא יפריך,

הקדוש ברוך הוא את הקל וחומר, אבל יעלה זיכרונם

של ישראל לפניו

למידת הרחמים.

לשחרר אותם, תכף הוא יאמר.

זה ההסבר של עבודת הגרש.

עוד אחד, אין בני ישראל לא שמעו אליי, וכי ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים.

אני לא יודע איך להגיד את זה, יש פה אשכנזי,

הוא יעזור לי.

בשם הרב הצדיק משיפיטיבוקה,

בוקי.

איך?

משפיטיבקה.

יבא ביי, משפיטיבקה.

הצדיק משפיטיבקה.

זכר צדיק וברכה.

הוא מביא יונה נביא ברח תרשישה.

למה?

כי אולי ירח לבב בנין ננביה וישמעו לו,

ואז יהיה קטרוג גדול על ישראל,

שהם לא שמעו לכל הנביאים.

הגויים שומעים

לנביא מישראל, מישראל לא שומעים. לנביאים שלהם יהיה קטרוג.

ולזה הוא ברח תרשישה, כמו שמובא במדרש.

וזה מה שנאמר, הן בני ישראל לא שמעו אליי.

ואם כן איך יהיה באם אולי חס ושולם פרעה ישמעני

יהיה קטרוג חס ושלום על ישראל

אז ואני ערל שפתיים

לא יהיה לי פתחון פה ללמד זכות על ישראל

ולכן ומאין ללכת

זאת אומרת תקרא את הפסוק ככה

הן בני ישראל לא שמעו אליי אוי ווי ווי לא שומעים לנביאים אוי ווי ווי

ואיך ישמעני פרעה וואי וואי וואי אם הוא ישמע אותי וישמע לי

יהיה קטרוג גדול וואי וואי ואז אני ערן שפתיים לא אוכל ללמד זכות על ישראל

כי מה פרעה שומע לי והם לא שומעים לי אוי ווי וואי

אז הוא אומר שזו הייתה הסיבה שאיוב ברח תרשישה

כי הוא פחד

שהגויים יקבלו את דבריו מה אמרתי

אז מה אמרתי

יונה סליחה יונה אז יונה בורח תרשישה למה הוא בורח תרשישה

אני לא רוצה לסבך את עם ישראל כי עלולים הגויים לשמוע לי

הם לא שומעים לנביאים

וזה יהיה קטרוג אז אני בעצם גורם להם נזק

וזה הוא מביא מהפסוק פה גם כן

שאיך ישמעני פרעה וואי ואבוי אם הוא ישמע אותי אז יהיה קטרוג על עם ישראל הם לא שומעים לי

הוא שומע זה

אוי ואמו ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת וקוראים עונג שבת

עמק יישמעו במעלבותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראים עונג שבת עמקדישא מקדישא מקדישא שביעי שבת עמקדישא מקדישא שביעי שבת

תראי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאוריתא בשמחת דאוריתא גורל נפשי שעשה דאוריתא כבאת

לעשות נחת רוע לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוע לתנא הקדוש

שיהיו שבתותנו בקדוש