פרפראות וחדושים לפרשת וארא תשפ''ו - חלק ב'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום הראשון לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא חקרת הטוב לקפז שני יעל בת ענת תזכה לתשובה שלמה זיווג הגון עם בחור ירא שמיים מידות טובות ותזכה להקים בית נאמן לעבוד עבודתו יתברך בקדושה וטהרה מתוך אושר ושמחה אמיתית אמן אמן

פרפרראות וחידושים פרשת וארא חלק ב' שנת תשפו

"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה" (שמות ו, ו)

רש"י מביא את המדרש שתיקנו בליל פסח ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה ושאל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זכר צדיק ברכה מדוע בחרו ביין דווקא ולא באגוזים למשל בטרץ כך שאוכלים אגוזים הראשון בלהיתות השני פוחט בשלישי נדוש ברביעי לזרה מה שאין כן יין טובה גריר כמה שאתה שותה יותר זה גורר עוד יותר גובר התיאבון וכל שיעור של משפיע ומשמח יותר מקודמיו. וכך היו שלבי הגאולה. כל שלב הוסיף על הקודם ושימח מן הקודם. הלשון הראשון והוצאתי מסבלות מצרים השני והצלתי מעבודתם. והשלישי זה וגלתי הוציא אותם מארץ מצרים אז רואים שזה הולך ומשמח יותר לכן היין הוא הכי מתאים שמכל אתה שמח יותר ויותר ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם אמרנו ארבע לשונות גאולה והוצאתי והצלתי וגעלתי ולקחתי פרשת ציצית נאמר דבר אל בני ישראל ואמרתה עליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותיו רש"י מפרש על כנפי בגדיהם כנגד בעשה אתכם על כנפי נשרים כנפי בגדיהם כנגד כנפי נשרים על ארבע כנפות כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו במצרים והוצאתי והצלתי וגעלתי ולקחתי אז זאת אומרת יש לנו ארבע כנפות כנגד ארבע לשונות של גאולה מה הקשר בין מצווה ציצית לגאולת מצרים כתב החתם סופר סוף פרשת שלח, תחילת פרשת קורה. אם מתבוננים בלשונות של הגאולה, מבחינים שהשלוש הראשונות נוגעות לגאולה פיזית. להציל את עם ישראל מסבלות מצרים, מעבודתיו, ובזרוע נטויה ובשפטים גדולים. לשון הרביעית של גאולה ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני אדוני אלוהיכם המוציא אתכם מתחת צבלות מצרים זה עוסק בעניינים רוחניים ללמד מבלי הגאולה הרוחנית אין לה גאולה גשמית שום קיום. הגאולה הגשמית אינה עומדת בפני עצמה והיא לא מסוגלת להתקיים. כלומר, כל הגאולה של מצרים הייתה למטרה ברורה. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים. וזה הקשר בין מצווה ציצית לגאולה של מצרים. כשם שבגד עם שלוש כנפות לא מחוייב בציצית, כך שלוש גאולות בלי גאולה רביעית הרוחנית אין בו כלום. רק אחרי שיש חיבור בין גאולה פיזית לרוחנית, מגיעים לגאולה האמיתית. זה אומר החתם סופר והשם משמואל אומר בשם אביו האבנינזר מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה בפסחים קיז בין שלישי ורביעי לא ישתה ונפסק בשולחן ערוך חלקות פסח סימן תעט ט ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות גאולה והוצאתי והצלתי וגלתי ולקחתי שלוש ראשונות כנגד גאולה ממצרים בפועל הרביעית ולקחתי כנגד מתן תורה אם היו מפסיקים בין שלישי לרביעי נראה שהגאולה ממצרים היא גאולה בפני עצמה וזה שהשם לוקח אותנו לעם במתן תורה זה עניין בפני עצמו אבל אין הדבר כן אומר האבנזר כל הגאולה הייתה רק כדי לקבל את התורה כך כתוב והוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה זה המטרה אז לכן לא שותים בין שלישי לרביעי, אלא סומכים אחד לשני, מסיימים את האגדה וזהו. אין הפסק מקוצר רוח ומעבודה קשה. יש שני מיני עינויים. יש עינוי קשה, אבל הוא נמשך לזמן מסוים, אחר כך יש הפסקה ואחר כך חוזר עוד פעם העינוי הקשה ויש הפסקה וכן הלאה. ויש עינוי שהוא לא כל כך קשה אבל בגלל שהוא טחוף כל הזמן ללא הפסק במנוחה, זה גם כן עינוי. שני סוגי עינויים. הפסוק אומר ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. העבודה קשה זה היה בחומר ובלבונים. אתם ראיתם פעם איך מכינים תית וזה עם כשי זה עבודה קשה אבל הייתה הפסקה והייתה גם מנוחה לא הרבה אבל היה לעומת זאת ללקות את הקש והתבן ללכת לאסוף מהשדות קש וכיף ותבן אפילו זה לא עבודה קשה ישר אבל היות והיו צריכים לעשות זה בדחיפות בלי הפסקה ומנוחה כי אחרת לא תספיק מתי היא תביא מתי תלבון לבנים מתי אתה תוכל לעשות ואם לא יקחו לך את הילדים ויתקעו אותם שמה אז זה העניין של קוצר רוח קוצר רוח מה שנקרא היום לחץ אתה נמצא בלחץ בלחץ על פי זה יש לפרש מה שאומרים בהגדה של פסח ואת לחצנו זה הדוחק כמו שנאמר וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם מה הוסיף בעל האגדה על מה שכתוב בפסוק הוא אומר שלחצנו זה הדוחק ומה כתוב בפסוק וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם לוחצים אותם זה הדוחק נו מה מה רעה להסביר את זה אלא כוונתו שהקושי בעבודת מצרים לא רק העבודה עצמה אלא מה שדחקו בהם לעשות בני הפסקה כמו שאמר פרעה, נרפים, אתם נרפים. התרג'ום אומר, בטלנין, אתם בטלנים. קדימה. זהו זה לחצנו הדוחק שדוחקים את הבן אדם כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן אז זה עינוי. וידבר משה לפני אדוני לאמור, הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה וזה דבר תמוש לנו במפורש ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה זה מה שגרם שלא שומעים לו איך איך זה קל וחומר לגבי פרעה ואיך ישמעני פרעה למה הוא עובד קשה מילא הם עובדים קשה והוא עובד עוד יותר קשה אז פשוט שזה קל וחומר אם אלה לא שומעים לי אז ודאי שהוא לא ישמע לי אבל מה הוא שייך בכלל מהסיבות שהם לא שומעים לו איך זה קל וחומר בני ישראל מסורת הייתה בידם ועבדום ועינו אותם 400 שנה וכיוון שעברו רק 210 שנים שרבו להאמין שבהקץ בא משה והשיב להם שתי תשובות למה אתם צריכים לצאת עכשיו עכשיו אתם לא מאמינים שאחרי 210 יוצאים. אני אסביר לכם למה אתם כן יוצאים אחרי 210. דבר ראשון זה מקוצר רוח. בגלל שיש לכם קוצר ברוחניות ואתם שקועים כבר במט שערי טומאה. אם לא תצאו עכשיו לא תצאו לעולם. אז מוכרח שאתם תצאו עכשיו. הגורם לזה זה הקוצר רוח שיש לכם קוצר ברוחניות ואתם שקועים במט זה סיבה להוציא אותכם עכשיו אחרת אתם לא יוצאים סיבה שנייה מעבודה קשה הקושי של השעבוד שיקשה פרעה עליכם זה קיצר את הזמן כי הוכפלה העבודה אז במקום 400 210 אז שתי סיבות קוצר הרוח שלכם שגרם שאם אתם לא תצאו עכשיו אוי ואבוי ודבר שני מה העבודה הקשה שאתם עובדים עבודה קשה אז אתם מקצרים את הזמן של הגלות זה מה שאומר הכתוב ולא שמעו למו משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. זאת אומרת, הם לא קיבלו את הטענות שהוא טוען להם עכשיו שבגלל הקוצר רוח ובגלל העבודה הקשה הם יצאו לפני ה-400 שנה. לכן טען משה רבנו בקל וחומר. הן בני ישראל לא שמעו אליי בטענה שאני טענתי להם שהם צריכים לצאת ולא צריך להמתין עד 400 שנה אז איך ישמעני פרעה הרי ברור לו שעדיין לא הגיע 400 שנה אז מה פתאום שהוא יסכים אם הם שוודאי זה הזמן שהם צריכים לצאת אחרי 210 שנה שנה הם לא שומעים לי הוא שסבור שצריכים להיות פה 400 שנה איך הוא ישמע אז זה הקלחומר זה מביא רבי יוסף צביע לוי אף בית דין יפו א במסכת כן ב וידבר משה לפני אדוני לאמור הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה שאלה יש פה תיבה מיותרת וידבר משה לפני אדוני לאמור לאמור אין לזה הבנה לאמור למי מה זה בדרך כלל לאמור זה לומר למישהו תגיד וידבר משה לפני השם הן בני ישראל למה לאמור מה זה לאמור ועל עצם הקל וחומר יש להגשות. הקל וחומר בלי ההסבר שאמרנו קודם הוא מופרח. בני ישראל לא שמעו מקוצר רוח ומעבודה קשה. אין להם סבלנות לשמוע בגלל שיש להם קוצר רוחבודה קשה. בא אתה בא לנו עכשיו סיפורים וזה ופה ושם אבל זה דבר שלא שייך אצל פרעה הוא אין לו קוצר רוח והוא לא עובד עבודה קשה אז מה מה הלימוד פה זה מופרח כל הקל וחומר הזה מופרח אומר עבודת הגירשוני יש לומר משה רבנו ראה את הצרה של ישראל את הקושי של השעבוד והוא רצה להמליץ טוב על ישראל לפני הקדוש ברוך הוא בלעשות את זה בחוכמה בחוכמה שעל ידי שהוא יאמר לקדוש ברוך הוא את הקל וחומר שהוא קל וחומר שפורחים אותו בשנייה כל ילד מבין שזה בכלל לא קל וחומר ועל כך יאמר לו הקדוש ברוך הוא שאין הנדון דומה לראיה ושכלל ישראל לא שמעו זה בגלל קוצר רוח ועבודה קשה. כשהשם יאמר את זה למשה רבנו זה עצמו יהיה מליץ ומעורר את מידת הרחמים. לכן וידבר משה לפני השם כדי שהוא לאמור. הוא יאמר לי שמה שהם עכשיו לא שמעו לך זה בגלל שקשה להם עבודה קשה ושיש להם קוצר רוח. זאת הייתה הכוונה שהוא יפריך הקדוש ברוך הוא את הקלוחר אבל יעלה זכרונם של ישראל לפניו למידת הרחמים לשחרר אותם תכף ומיד זה זה ההסבר של עבודת הגר השני עוד אחד אין בני ישראל לא שמעו אליי וכישמעני פרעה ואני ערל שפתיים אני לא יודע איך להגיד את זה יש פה אשכנזי הוא יעזור לי בשם הרב הצדיק משיפי תיבוקה ווקי משפטיבקה איך משפטיבקה יא בבי משפיטיבקא הצדיק משפיטיבקא זכר צדיק ברכה הוא מביא יונה נביא ברח תרשישה למה כי אולי ירך לבב בני ננוה וישמעו לו ואז יהיה קטרוג גדול על ישראל שהם לא שמעו לכל הנביאים. הגויים שומעים לנביא מישראל מישראל לא שומעים לנביאים שלהם. יהיה כתרוג. ולזה הוא ברח תרשישה כמו שמובא במדרש. וזה מה שנאמר הן בני ישראל לא שמעו אליי. ואם כן איך יהיה באם אולי חס ושולם פרעה ישמעני יהיה כתרוג חס ושלום על ישראל אז מה אני ערל שפתיים לא יהיה לי פטחון פה ללמד זכות על ישראל ולכן הוא מאין ללכת זאת אומרת תקראת הפסוק ככה הן בני ישראל לא שמעו אליי אוי וי לא שומעים לנביאים אוי וואי וואי ואיך ישמעני פרעה וואי וואי וואי אם הוא ישמע אותי וישמע לי יהיה קטרוג גדול וואי וואי וואי ואז אניער על שרטים לא אוכל ללמד זכות על ישראל כי מה פרעה שומע לי והם לא שומעים לי אוי וואי וואוי אז זה אומר שזה הייתה הסיבה שאיוב ברח תרשישה כי הוא פחד שהגויים יקבלו את דבריו מה אמרתי אז מה אמרתי אמרת איו יונה יונה סליחה יונה אז יונה בורח תרשישה למה הוא בורח תרשישה אני לא רוצה לסבך את עם ישראל כי עלולים הגויים לשמוע לי. הם לא שומעים לנביאים זה יהיה כתרוג. אז אני בעצם גורם להם נזק. וזה הוא מביא מהפסוק פה גם כן שאיך ישמעני פרעה ואבוי. אם הוא ישמע אותי אז יהיה קטרוג על עם ישראל. הם לא שומעים לי. הוא שומע זה אוי וואי וימחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכלעון שבתבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וורא עונק שבת על מקדש מקד קדש מקדש שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת הריני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גשחס דאורייתא קבל לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו ספתותם דוות בכב ‏.