פרפראות וחדושים לפרשת וארא תשפ''ו - חלק ד'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום רבקה בת חנה וג'קלין בת ג'וליה תהיה נשמותיהן צרורות בצר החיים בתוך שאר נפטרי עמו ישראל אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת וארא חלק ד' שנת תשפ"ו 

"הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כׇּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים" (שמות ז, כז)

המדרש מספר מחלוקת בין מצרים לשכנות היכן עובר הגבול בין המדינות כשהגיעה מכת ספרדע הסתיימו סכסוכים עד איפה שהגיעו הצפרדעים זה גילה איפה עובר הגבול כי המכה הייתה רק במצרים אבל צריך להבין במכת הרבה שוב מסומן הגבול שנאמר הנינים מביאים אחר הרבה בגבולך הרציבין זכר צדיק לברכה מביא את הפסוק בתהילים נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם ויך גפנם וטענתם וישבר עץ גבולם עץ גבולם כלומר סימני הגבול עץ גבולם נשברו בברד ומשה רבנו מודיע לפרעו שעל פי מכת ההרבה סומן הגבול בשנית. עכשיו יש מחלוקת בין מצרים לאתיופיה על ענייני המים שמה וזה שיזמינו מכה, תסמן להם את הגבולות והכל יהיה בסדר. בתעל צפרדע לומדים מפה מה מידת הכעס. המצרים ראו בכל מכה שמקים את הצפרד ניתזים נחילים. אז הדעת נותנת שצריך להפסיק להכות את הצפרדעים בשביל שלא יהיה יותר נחילים. אבל במידת הכעס מה? עוד נהיה פום טרח. עוד פעם נהיה, עוד פעם נהיה, עוד פעם נהיה. ללמדך שמטב לאדם שיעביר על מידותיו, ישמע חרפתו ולא ישיב. וככה הריב ישכעט לאט מאשר מלחמה שערה שרק תוסיף תבערה ומחלוקת. אומר הסטייפנר הקדוש, האדמור מקוצק, זכר צדיק ברכה, מביא את מה שאומרת הגמרא בשבת כופי. כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. מה השוואה בין כעס לעבודה זרה? אז אומר האדמור מקוץ, שעובדים עבודה זרה, זה לא עוזר כלום. גם הכעס לא עוזר כלום. אז כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה זה לא יעזר לך כלום כמו שעבודה זרה לא עוזרת כלום. שואל משה רבנו את פרעה הגמד למתי יעתיר לך ולעבדך ולעמך? מן הפסוקים השמע לבטל את מכת הצפרדיה צריך עתירה למתי יעתיר לך עטירה מיוחדת והתורה מספרת ויצעק משה אל אדוני על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעון הנס של הצפרדעים היה לטובת ישראל. אז למה צריך תפילה מיוחדת לבטל את המכה? מספיק שיגיד משה רבנו די וזהו. אבל אחרי שהמכה הזאת כבר שלטה במצרים, זה הפך להיות משהו טבעי בחינת עולם כמנהגו נוהג. בהוצרך משה רבנו להרבות בתפילה בשביל לבטל את המכה. אז היה פה נס כפול להביא את הצפרדעים למצרים. ולסלק אותם גם ממנה. זה לא להפסיק סתם צריך עטירה מיוחדת. זה אומר רבי יעקב קמינצקי זכר צדיק ברכה. ולמה פה ויצעק משה בשאר המכות ויעתר ופה ויצעק. כתוב בשפתי חכמים המתפלל צריך להשמיע לאוזנו. ובצפרדעים בסנהדרין פז הם היו נכנסים בתוך המעיים ומקרקרים משום כך היה צריך להגביע את קולו כדי שישמע מה שמוציא מפיו הרע שהיה היום בנורע וכן משמע מהפסוק ויצעק אל אדוני על דבר דבר דבר הצפרדעין הם דיברו וואי וואי וואי וואי וואי בספר טעם דקרא בפרק שירה מובן שהצפרדיה מברכת ומשבחת ומשוררת ברוך השם כבוד מלכותו לעולם בעת והגמרא בעיר נד אומרת אומרת שכל מקום שנאמר עולם בעד אין לו הפסק אז הצפרדעים אמרו שהיא רה בלי הפסק אין מנוחה והיו מקרקרין יותר מכל שאר החיות לכן היה צריך משה רבנו לצעוק שיהיה הפסק ככה מובא בשפתי החכמים ובטעם הדקר ולמה הם אומרים דווקא את הפסוק הזה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם בעד הצפרדעים נכנסו לתנורים לכאורה הם עושים נזק לעצמם הולכים למות בסוף מתברר שרק הם נשארו בחיים לכן הם אומרים שיהיה שם השם מבורך לעולם בעת בכל מצב ובכל עת. הנה הם נכנסו על מנת למות ודווקא אותם השאיר השם בחיים. זה לא לברך את השם לעולם בעתם סופר אומר משהו מדהים. אצל מכת ספרדה אמרנו ויצעק בערו מה ההבדל בתפילת הצדיקים נאמר בגמרא בסוכה יד כי היא נמשלת לעתר אתר זה כלשון שמרימים את התבואה והופכים אותה וכולי עתר כמו שהעתר מהפך את התבואה, כך תפילת הצדיקים מהפכת מידת הדין לרחמים. אז זה ויעתר. ויעתר זה על מנת להפך ממידת הדין למידת הרחמים. במכת ספרד לא נהפכה המכה לרחמים גמורים. כשמתו הצפרדעים בתבעה שהארץ אז זה לא מספיק להפך כי עדיין בסדר אז הם מתו אז במקום שהם יקרקרו בהכל אז הם מתושלום אבל נשאר הסרחון אז העתר לא מספיק צריך ויצעק צעקה גדולה אבל במכת ערוב על ידי העתר והיעתר אל השם נסתלקה מכה לגמרי. נסתלקו כל החיות והכל. לא ריח ולא בטיח ולא כלום. זה ההבדל בין צעק לבין בצ ויצעק משה. למה צריך לצעוק? משה התפלל על הצפרדעים שהיו ביבשה. אלה שביאור הוא ביקש שישארו, כי זה המקום של הצפרד. אבל זו מידה ממידותיו של הקדוש ברוך הוא. כמו שאמרו חכמים פלגה משמיה לא יהבה. מהשמיים לא נותנים חצי שלם. אז תפילה נענת בשלמות לא חצי. וחכמים אומרים אצל אנשי כנסת הגדולה כשהם סברו להתפלל על ביטול יצר עריות רק במקום עבירה חזרו בהם כי אין להתפלל על חצי דבר היינו על ביטול היצר בתנאים מסוימים כי אם אתה מבטל זה מתבטל לגמרי אז לא יולידו גם בהיתר כלום לא יעשו גם כאן לא ממידת הקדוש ברוך הוא לענות לתפילה על ביטול של הצפרדעים מן היבשה ולהשאיר ביאור משום כך היה צריך תפילה מיוחדת שיתקיים הדבר אבל ביטול ככה פשוט לא לכן ויצעק זה תפילה מיוחדת עם צעקה. אחד מה10 לשונות של תפילה צעקה זה משהו משהו. ומלאו בתי מצרים את הערוב וגם האדמה אשר הם עליה. למה צריך להביא את האדמה שעומד עליה ערוב? ערוב זה תערובת של כל החיות שיש בעולם. כל החיות מכל הסוגים הגיעו למצרים. למה צריך שיבוא עם האדמה? חכמים זכרונם ברכה אומרים שיש חיה נקראת אדני השדה. החיה הזאת היא גם הידעוני שנזכר בתורה. היא קשורה בטבור לחבל היוצא מן הארץ והיא טורפת. כל מי שמתקרב אלי יש לה דמות אדם. אם אתם תעשו בגוגל אתם תראו אותה, רואים אותה ממש דומה לבן אדם. וכשמתק החבל שבו היא קשורה לארץ היא מתה מיד. אבל גם היא הורגת הרבה אנשים שנמצאים במרחק מן כי היא צועקת צעקה כזאת שמהצעקה מתים אנשים. אז איך אפשר להביא את החיה הזאת בין שאר החיות במכת ערו? ברגע שהיא תצא ממקומה תתנתק היא תמות. לכן בעת האדמה אשר הם עליה החיה הזאתי תבוא עם האדמה אשר אלה מחוברת זאת החיה עדני השדה זה אומר חנוכת התורה והגאון מוילנה ויש מפרשים בדרך אחרת טבע חיה לטרוף ולתקוף בני בני אדם דווקא בתחום שבו היא חיה וכשהיא אינה במקומה היא אינה חצופה עד כדי לשלוט בבני אדם וכבר אמרו חכמין כיצא בזה כי על משלחת חיות רעות שבעיר מתענים כמו שאומר תענית כב אך לא על אלה שבשדה שכן בשדה הם בביתם שם הם רגילים יותר ומעיזים יותר להזיק וזה דבר טבעי מה שאין כן בעיר מקום שבו הם נבעטים בדרך כלל פוחדים ואם בכל זאת נראו שם והם לא פוחדים אז צריך להתענות כמו חזירי בר שנכנסים לאלעד ולכל מיני מקומות ובחיפה ובזה מסתובבים ותוקפים זה עונש היה צריך תענות על זה כי בדרך כלל בטבעם הם לא נכנסים לתחום שיש בני אדם כשהיה שם קורונה ולא היה בני אדם בחוץ לא יצאו כי אסרו עליהם לצאת וכולי וכולי בהרבה מדינות וואי וואי וואי ראו כל החיות הגיעו לחיר אין בני אדם בחוצות, אתה רואה מסתובבים נהרות של חיות, סרטונים מלאים. ושום כך אמר הקדוש ברוך הוא שיבואו הערוב עם האדמה אשרם עליה במקום שהם רגילים להזיק ולטרוף כדי שלא תהיה מניעה מלטרוף. יוכלו להתחזק ולהכות מכה רבה באנשי מצרים. אז הייתה תזוזה טרא רעידת אדמה אלא טר ונכנס עם האדמה. אתה רואה את האריה רץ רץ רץ והאדמה מתחתיו אתה כמו מעלית לקחת אותו. זה אומר בעל נתיבות המשפט. ושמתי פדות בין עמי ובין עמיך למחר יהיה האות הזה רש"י אומר שמתי פדות שיבדיל בין עמי ובין עמך מרומז פה הבדל בין יהודי לגוי. היהודי שטוב לו יודע שיש גם מחר. זאת אומרת אדם חי לא רק לעכשיו שטוב לו ושיש לו כל טוב. צריך לחשוב גם על מחר ולא לבזבז הכל להיום. החפץ חיים אומר, מאחר שמזונותיו של האדם כצובים לו מראש השנה, עד סוף שנה והוא אינו יודע כמה מזומן לו, אז לכן לא יבזבז הרבה. צריך לזכור שיש מחר. לעומת זאת גוי שטוב לו והרוויח סכום כסף גדול מיד מבזבז וקונה כל מה שבא לו ולא חושב על מחר אכול ושתו כי מחר נמות וודי שרע לו לא מתייאש ויודע שמחר הכל יכול להשתנות בערב ילין בכי ולבוקר שמחה אה רינה רינה שמחה מה רינה עבדו עבדו עבדו העולם גלגל החוזר לעומת זאת גוי שרע לו מתייאש מיד ואפילו מאבד עצמו לדעת והוא לא חושב על אחת יוצא שודי חי עם המחר, כשטוב לו הוא יודע שמחר יכול להיות אחרת. כשרע לו הוא יודע שמחר יכול להיות אחרת. הוא חי עם המחר. הוא לא חי את היום. אבל גוי לא חימה מחר. זה אומר הפסוק ברמז. ושמתי פדות בין עמי ובין עמך. למחר יהיה האות הזה. המחר קובע באמת מי היהודי ומי הגוי. היהודי חי עם המחר והגוי לא חי עם המחר. אז למחר קובע את האות הזה מי יהודי ומי גוי. אז מי שמתנהג בדרך של גוי הוא כמו גוי ושמתי פדות בין עמי ובין עמך כותב בעל התורים יש שלושה במסורה מופיע שלוש פעמים על לשון פדות שלושה במסורה זה ושמתי פדוד פה שהוא חסר אין בו ושניים מלאים פדוד שלח לעמו פדוד שלח לעמו עם ו' וגם בהרבה עמו פדות כתוב עם ו' אז אחד בתהילים קיא ואחד בתילים קל לומ אומר על זה השר שלום מבלס זכר צדיק ברכה שלושה סוגי גלויות גלות אצל הגויים גלות אצל ישראל דיפ סטייט בגללות בתוך עצמו הגלות אצל ישראל קשה מגלות אצל העמים את רואים ים את כל המשפטים בל ידע שעושים היום נגד אנשים סתם בלי שום ראיות בלי שום דבר בלי כלום גלות קשה גלות אצל ישראל קשה מגלות אצל הגויים וגלות בתוך עצמו קשה יותר מהקודם לכן אצלנו בפרשה זהג גלות אצל העמים אז ושמתי פדות בין עמי ובין עמיך ולכן זה פדוד חסר בלי ו' זאת אומרת זה יותר קל אצל ישראל זה יותר קשה צריך פדות ממש מלאה עם ו' ועל זה נאמר פדוד שלח לעמו זה בלאגנים בתוך בתוך העם עצמו יש גלות פנימית ועל הגלות של עצמו קשה עד מאוד והרבה עמו פדות צריך הוא בתוכו הוא בגות אצלו בפנים עצמו בכלל אבוד הבן אדם בגלות זה אומר רבי שלום מבנז בעל התורים אמרנו שכתב שלושה במסורה כאן זה חסר ושניים בתהילים פדוד שלח לעמו והרבה עמו פדות זה מלא אז הוא אומר כי כאן לא הייתה פדות שלמה רבי דוד מללוב אומר כאן לא הייתה התאדות שלמה אלא נושעו ונפדו מפני הערוב. זהו זה פדות חסרה לא שלמה. רק מערוב הם נפדו אבל לעתיד הרבה עמודות ותהיה גולה שלמה. וזה מרומז בפסוק עצמו. למחר יהיה האות הזה בגולה העתידה יהיה האות הזה איזה אות האות ו שחסרה פה למחר יהיה עוד הזה גם החסרה תהיה בפדות והגאולה תהיה של אמה בעגלה ובזמן קרי ונאמר אמן אמן הכל יודוך והכל ישך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחה והכל יאמרו והכל יאמרו קדוש שם הכל יעודוך והכל ישבחוך והכל והכל להכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו עין קדוש קשה הרי אני מכות ר