פרפראות וחדושים לפרשת וארא תשפ''ו - חלק ה'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום בשבח והודיה להשי"ת, לזכות עידן בֶּן רוּת ואשתו, שכל יוצ"ח ילכו בדרך ה', באהבה וביראה, מתוך בריאות, חכמה ושמחה, ולבית הראוי להם לעבודת השי"ת, ונזכה לביאת משיח צדקנו, בנין בית המקדש ולגאולה ברחמים, בתוך כלל ישראל מהרה אמן!

פרפראות וחידושים לפרשת וארא חלק ה שנת תשפ"ו

"וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ" (שמות ח, יט)

ההפרש בין עמי לעמך זה 10 עמי מסתיים בי עמך בכנגד 10 המכות זה הפדות בין עמי ובין עמך כמו שכתוב בישעיה הנביא ונגף אדוני את מצרים נגוף ורפו נגוף למצרים ורפו לישראל ישראל זה מביא את הדברי ישראל העתירו בעדי אומר פרעה העתירו בעדי היה אומר משה וערתי אל אדוני ושרע ערוב מפרעו מעבדיו ומעמו הרב שטיילמן זכרצ צדיק לכך מדייק שפרעו האגואיסט אומר עתירו בעדי מעניין אותו מהעם לא מעניין אותו מעבדיו משריו אפילו מאשתו מילדיו שום דבר העתירו בעדי אבל מה אומר משה שהוא התיר בשר הערוב מפרעו מעבדיו ומעמו. משה רבנו מרחם יותר ממנו. לא יאמן כיסופר הנה יד אדוני הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצון דבר כבד מאוד במבט ראשון מכה כת בד נראית כלה הקדוש ברוך הוא השמיד להם את הבהמות והמדרשים לא העריכו בזה אבל אם נתבונן בפסוק התורה לא הזכירה באופן כללי שיד השם הוהיה במקנך שזה כולל את את הכל כל הבעלי חיים אלא היא פרטה דבר דבר משמע שזה מכה רצינית וגם חכמים אמרו ביד חזקה זה הדב משמע שהמכה הזאת הייתה רצינית למה המכה הזאת פגעה והחריבה וקלקלה את כל אורחות החיים של המצרים. דבר ראשון פגע להם בסוסים. אין תחבורה. זהו. אין על מי לרכב ואין לאן לרכב. גמרנו תקועים. אחר כך בחמורים אין הובלות. אין מטענים, אין מסחר, הכל משתבש בגמלים זה אין מטוסים, אין אוניות. למרחקים גמלים בין מדינה למדינה זה אין אין מנותקים לגמרי אין תחבורה כלל וכלל. בבקר אין חלב, אין בשר, שום דבר. ואין חרישה, אין שברים, מתים בברד. מגיעה מכת הדבר, כל המדינה מושבטת. ממש ההסתדרות שובטת. אין אין כולם אין כלום והפסקת חשמל כללית כמובן משביטה את כל המפעלים וגם פגעה בצין ייצור בגדים אין חוטים אין צמר אין שום דבר זה נקרא ביד חזקה לשבש למצרים את עמוד השדרה הכלכלי ואת המחיה שלהם. שבוע ימים השבטה טוטלית. כמובן שהבקר מת. אם ראיתם את הסרטון ששופר עשו על עשרת המכות, תראו איך הבקר שוכר שם. וזה גם מסריח. מסריח. זה הדבר. טוב, אחר כך הקדוש ברוך הוא שולח את משה אל פרעה ואומר לו והתייצב לפני פרעה. פרעה עשה פתח לבית שלו נמוך. גמד היה עשה אבל היה לו תוכנית בזה. הוא שם פסל ישר איך שנכנסים ממילא אתה חייב להתכופף ואתה משתחווה לפסל הקדוש ברוך הוא ציווה את משה והתייצב לפני פרעה לא להתכופף זכורני בבית ספר חילונית אלנורדוי לקחו אותנו לטיול למנזרים מנזר קטרינה ושמה גם עושים עושים אותו פטנט של פרעה שצריך להתכופף מול כל השדים שיש להם בפנים. אז מי שהיה איתנו שמה עמד לנו להיכנס עם האחוריים אז כולם נכנסו בהפוכה וזהו זה מה שמגיע להם. מכל מקום כשנכנסו משה ואהרון לבית פרעון עשה נס והפתח התרומם לגובה של למעלה מח5 מטר כדי שיוכל להיכנס משה רבנו ולא יחוף את ראשו זה מה שאומר לו הקדוש ברוך הוא והתייצב לפני פרעה אתה לא נכנס כפוף אלא ניצב זקוף ככה מביא אלשך הקדוש ועוד הוא מוסיף גם יעקב אבינו שהגיע לבית פרעה אותו נס הפתח גבע שלא יקשל הצדיק חס ושלום בעוון עבודה זרה ולכן ויעמידו לפני פרעה גם כן בעמידה זקופה וכולי ומה יש במכה הזאת? כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותיי אל ליבך. כותב בספר כל אליהו בשם הגאון מוילנה שלושה לגיונות משחיטים לקדוש ברוך הוא. בהם הוא נפרע מעוברי רצונו אש, מים ורוח. במהפכת סדום השתמש באש נגד עוברי רצונו. בדור הפלגה נפרע מהם ברוח נפוצו לכל עבד. במבול נפרע מהם במים ובמכות מצרים שלטו כל אותם לגיונות. דם וצפרדיה היה במים, ההרבה היה ברוח והשחין היה באש פיח כבשן. במכת בד באו שלושת המגפות האלה ביחד אני שולח את כל מגפותיי אל ליבך הברד בעצמו היה מים ובתוכו אש מתלקחת ברוח והשם נתן קולות וברקים וורד זה שאמר משה לפרעה כי בפעם הזאת בברד אני שולח את כל מגפותיי אלבך. שלושת הלגיונות השתתפו במכה אחת. מדוע דווקא במכת ברד נאמר אלך? במכת ברד היה גם רעמים. וואי וואי וואי. כתוב ואדוני נתן קולות וברד כל ברב וחצי אמה על חצי אמה. אתם יודעים איזה גודל זה? מה זה? מה זה 4וח? מה? 2 25 לפחות על 30 בלוקים זה נקרא ברד אצלנו אם יש כזה או כזה כזה כבר כל העולם מתפלל בלוקים 20 פפה ואחר כך עוד אש אבל עוד לפני כן לפני שהוא יורד יש קולות וחכמים אמרו לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב שבן אדם שומע פה ככה פה הלב שלו ככה זה קודם כל הקולות ואחר כך יא חביבי אתה יודע מה זה נופלים כאלה זה לא אחד פה ואחד שם זה בצפיפות לא היו צריכים בירושלים להביא מקדחים בשביל לקדוח, לבנות בניין. תהמין הולילנד צריך רק כזה ברד, יורד למטה, חודר את האדמה ואתה יכול לשים ישר בטון, הכל הכל מסודם. ולכן מאחר שהוא לא שט את ליבו לכל ההתראות שקיבל עד עתה, הקדוש ברוך הוא נתן מכה פעם ללב, לפשט את העקמימות. זה מביא רבי אהרון הכהן. כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותיי אלבך. אומר רש"י, למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות. מקשים, אנחנו עוסקים במכת ברד. ומה אומר לנו רש"י? שמכאן אנחנו לומדים שמכת בכורות שקולה כנגד המכות. תגיד את זה במכות בחורות. למה אתה אומר את זה בברד? מה מצא רש"י ללמד אותנו עכשיו מכאן שמכת בכורות שכולה כנגד כל המקום? אז יש שרצו להצביע שהייתה כנראה טעות דפוס. רש"י כתב, למדנו מכאן שמב שקולה. מה זה מב? זה יכול להיות מכת ברד וזה יכול להיות מכת בכורות. ורשי אמר שזה מכת בכורות. היות עסקינן בברד אז היה צריך לכתוב ברד אבל הוא כתב מכת בכורות אז כנראה שהיה טעות דפוס ופה ושם אבל הגאון רבי איציקל הורוביץ מהמבורג זכר צדיקה הוא אומר אומר לנו שבמטה של משה רבנו היה חרות שם הוויה ואחר כך דצח עד חדש באחר והוא ידע את סדר המכות לפי זה דם צבדי עכינים וכולי אחרי מכת שחין איזה מכה תבוא באחב יש בית בתח חלה ויש בסוף איזה מכה תבוא ברד או בכורות שתיהן פותחות באות ב אומר משה רבנו בליבו מסתברע שאת המכה הקשה שבכל המכות שומרים בסוף להכרעה סופית בועיל במכת בכורות היא הקשה שבכולם בוודאי תהיה חותמת. לא יכול להיות שיתנו מכה שביעית והיא תהיה מסיימת. אז איך יהיו עוד שלוש אחר כך? נגמר הסיפור. נכנעו כבר. אז מוכרח שהחתימה תהיה במכה הכי קשה מכולם. לכן אמר אני מטרה בו על ברד. כי היא ודאי תהיה מוקדמת יותר למכת בכורות שהיה קשה מכולם. וזה מה שכתב רש"י. רש"י כתב, למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות לכן היא תבוא בסוף. מזה משה רבנו למד שעכשיו זה ברד. ו עכשיו הבנו מה כתב רש"י. ההסתפקות של משה רבנו, איזה מכה באה עכשיו? היא גרמה שהוא החליט שמכת בחורות היא קשה מכולם, לכן היא בסוף ולא עכשיו. ולכן לפי סדר מה שכתוב לו על המטה, צריך להיות עכשיו ברד. המשך חוכמה מסביר על הפסוק הירא דבר אדוני מעבדי פרעה הניס את עבדיו משה הציע לאסוף את המקנה הביתה שלא יפגעו בברד ומן הסתם פרעה מנה שוטרים שיפקחו שלא ישמעו לו וישאירו את הצון לרעות בשדה כאתמול של שו אלה שאספו בכל אופן גילו שהם יראים את השם יותר מפרעה זה נקרא הירא דבר השם מעבדי פרעה מה הכוונה? ירד מר השם יותר מאשר את עבדי פרעה. מעבדי זה ממה יתרון מ הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים. משום כך אמר משה לאחר המכה ואתה ועבדך. ידעתי כי תרם תראון מפני אדוני אלוהים. שכן בקרב העם נמצאו אנשים אשר יראו מהשם ואשר רצו לאסוף את מקניהם הביתה אבל פרעה בעבדיו הם מנעו וגילו שאינם יראים את השם אז לכן כתוב שרק הירד דבר השם יותר מאשר את עבדי פרעה הוא הניס את עבדו ואשר לא שם ליבו אל דבר אדוני ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה. היה רגיל הגאון רבי חיים שמולביץ. הפסוק הקודם אומר הירא דבר אדוני מעבדי פרעה הניס את עבדיו את מקנהו לתתים במשמע לכאורה כי מי היו אלה שלא הכניסו אל הבתים והפסידו את ממונם ונפשם אלה שאינם יראה השם והם מזלזלים ומועשים בדרך הטוב טוב, בא הפסוק ואומר, ואשר לא שם ליבו אל דבר השם ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה. זאת אומרת אפילו אם אינו מועס בפועל, רק הוא אדיש ולא שם לב, כבר יורד לדיות התחתונה להפכיר את כל אשר לא אל מול הסכנה צפויה מן הברה. רק לא שם לב. בסדר, טוב, שמעתי. נו, בסדר. ככה יש אנשים דוחים דברים וכן כן ולא שמים על אלה איבדו הכל ויהי ברא בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עסב השדה בארץ מצרים אם כתוב שירד ברת בארץ מצרים אז מובן שכל מי שהיה בחוץ פגע בו אם זה אדם אם זה בהמה אם זה עסף למה צריך את הפירות אלא לא ירד הברד בכל ארץ מצרים אלא רק במקום שהיו בו אדם או בהמה או עסב השדה על אלה ירד הברד במקומות שלא היה שום דבר לא ירד הברד לא לבזבז את הקרח בשד וכמו שאומרים הטילים של פעם רק איפה שהם זיהו בGPS איפה יש בן אדם טח 2 מטר קרחת תמין ברוחו 30 סנטים נפל לו על הראש על בהמות ועל עסב. לכן מפרט הפסוק שהברד ירד בכל ארץ מצרים רק על האדם, על הבהמה ועל עץ הסד. עכשיו נבין מה אמר משה. ועתה שלח העז מקך ואת כל השלך בשדה. כל האדם בהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו להכניס אדם במקנה ובהמות אל הבתים זה לא שהבית ישמש להם קורת גג ומקלט מפני הברל הגזירה הייתה שהברד ירד רק על מי שנמצא תחת כיפת השמיים. זה לא שירד על הבית ולא קרה להם בגלל שהבית הגן. לא, לא ירד בכלל על בתים, אפילו לא על אוהל ולא על צריף. אותם שהיו בבתים לא ירד עליהם בכלל בר צריך שהבית יגונן עצם זה שהם נכנסו לבית יראו שהם יראים את השם מספיק אז נגזרה גזירה דווקא על אדם בהמה ועסף שהם לא בבית כל מי שנשאר בחוץ זה אומר הגריז צדיק ברכה לאור דבריו של הגריז יש מתקשים מדוע צינת תורה כי הירא דבר השם הניס את עבדיו ומקנהו אל הבתים וכי היה צורך ביראת שמיים מרובע אחרי כל הניסים שהם ראו איזה לא צריך יראת שמיים צריך קצת שכל ופחד בלי יראת שמיים זה הבן אדם הזה מה שהוא אומר הכל מתקיים כן, מסתבר שהבתים של המצרים לא הספיקו לאכסן את כל הבקר והצאון והיה צריך לבנות בתי מחסה לאותן בהמות והם לא צריכים להיות חזקים במיוחד כי הבית לא היה המגן אלא נגזרה גזרה מקום שיש בית או כיסוי לא יורד ברד. זאת אומרת אפילו אם היה לבוד לא יורד ברג. ואם הגפו מפולש, עדיין יש לו שם בית, לא ירד. מובן כי היה צורך ביראת שמיים להאמין שבתים כאלה מפולשים בכל הצדדים ישמשו מסתור מפני הברד. לכן נאמר בתורה כי רק יראי שמיים הניסו אותם אל הבתים. בתים לאו דווקא בתים עמידים. כל שיש לו גדר בית אפילו שהוא לבוד ואפילו שהוא פרוץ ואפילו אבל יש לו דין של בית זה רק אדם ממירת שמיים כי אחרת אומר מה אתה מה אני אתחבא מתחת אתה מבין מה זה מה זה איך איך זה יבלום את הברד אבל אם אמרו לו שמי שיניס את האדם ואת הבקנה לבתים לא יקרה לו כלום צריך להאמין לזה, צריך להירד שם כי על פי שכל זה לא עובד וישלח פרעה ויאמר אליהם חטאתי הפעם אדוני הצדיק ואני ועמי הרשעים איך רשע כזה אומר דיבורים כאלה מתוודה בפה מלא ומצדיק עליו את הדין ומאשים את עצמו ואת עמו. האמת היא פרעה רשע גמור ואמר את הדיבורים שלו גם כן כרשע גמור. הוא אמר השם הצדיק ואני ועמי יהם הרשעים. הם היועצים שלי, הם יעצו לי דברים כאלה, אני לא חייב, אתה הראש, אתה חייב. ככה אומרים בקבלה. אבל מודעת גודל רשעתו למה שנתכוון בדיבורים האלה. תשמעו דבר מדהים. אדוני הצדיק זה י וה בהתחלה וראשי תיבות ועמי הרשעים זה בה ו בה זה שם השם ושם את עצמו באמצע ואני לחצוץ בשם השם להפריד את הדבקים. וזו הייתה כוונתו הרעה בדיבורו כי היה רשע ודיברע להפריד בין הדבקים. אחרי שנודע לו שיש שם השם אז הוא חילק את זה ככה, ישב, עשה גימטריות וזה ואמר את הדברים. כצאתי את העיר אפרוס את כפיי אל השם. ככה אומר משה רבנו. אבל בתוך העיר לא התפלל. למה? כי היא מלאה גילולים אומר רש"י. נו, אם אמנם יצא משה מחוץ לעיר, כיוון שהיא מלאה גילולים, למה במכות האחרות לא עשה? למה פה כתוב כצאתי את העיר? אפרוס את כפיי? יש לומר ידוע שהצאן היו עבודת האלילים של המצרים וסגדו להם ואיפה היה מקום מרעיתו של הצאן בשדות בחוץ לעיר נמצא כי אדרבה אם רצה משה להתפלל שלא ליד אותם גילולים היה לו להרחיק מהם להתפלל בתוך העיר, כי הם רואים בחוץ. אבל במכת הברד הכניסו רבים את הצאן לבתים בעיר והצאן שנשארו בשדות נהרגו ואז נעשתה העיר מלאה הגילולים. לכן היה צריך לצאת. מדוע בכל המכות הקודמות לא יצאת עיר כדי להתפלל? זה אמר חנוכת התורה. מבואר בהלכה מוטב להתפלל במקום שיש בו גילולים מלהתפלל בשדה הפתוח. מקום שיש לחוש שיפסיקו עוברי דרכים. לכן עד עתה הקפיד משה להתפלל דווקא בתוך העיר, משום שחשש שמחוץ לעיר יפסיקו אותו עוברי דרכים בתפילתו, אבל במכת ברד, כיוון שלא היו עוברי דרכים, ויחבר בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה. ממילא אפשר לעדיף להתפלל בשדה על פני תפילה בתוך העיר שזה מקום גילולי ותראו את הרמו אור החיים סימן צ סעיף ט והמשנה ברורה שמה סימן קטן ל והפשתה והשעורה נוקתה והחיטה והכוסמת לא נוקו הרמבן מקשה לכאורה שני הפסוקים הללו היה צריך לכתוב אחר פסוק כה זה פסוק לא לב בפרק טריך לכתוב שמה בכף הה שמה כתוב שהברד היכע את כל עסב השדה ואת כל עץ השדה ואז התורה הייתה צריכה לכתוב שהפשתה והשעורה נשברו והחיטה והכוסמת לא נשברו. אומר רבי עקיבא איגר שבפסוק פה זה חלק מדברי משה רבנו שהוא אמר דברי מוסר לפרעה. אולי נותן לו שיעורים מדי פעם. בפסוק ל הוא אומר לו כי תרם תראון מפני אדוני אלוהים ומוסיף על זה משה ואומר לו תשבור את מידת הגאווה שלך תלמד ממכת ברד הפשתה והשעורה שהיו חזקים הברד שבר אותם החיטה הכוסמת שהם רכות עמדו מפני הברד החזק כי התכופפו והם נשארו מזה תלמד אל תהיה עקשן תהיה רך תתכופף ותנצל איי איי איי איי איי איי אז אם כן אנחנו רואים שגם גמדים יכולים להיות בעלי גאווה ולא להתכופף. אני יכול להבין למה הוא לא מתכופף כי הוא יגיע לרצפה. זה לא נעים אבל אפילו קצת כן הביא רחק כקנה ולא קשה כארז ארז נשבר אבל אם אתה רחוק קנה אז כל הרוחות וכל הברד והכל משאירים אותך אנחנו רואים פה את ה את התמר שיש לנו פה ממול איך הרוחות מהקמש מעיפות העלים יש לו את הגמישות ללכת ולא נשבר, לא נשבר שום עלה מהתמר לא נשבר הוא יודע להתכופף אין לו בעיה אפילו שהוא תמר אפילו שהוא תמר מתכופף אין לו בעיה לכן הוא נשמר כן צדיק התמר צריך להיות צדיק התמר להתכופף זה והכל יהיה בסדר הכל יודוך והכל ישבחו והכל יאמרו והכל יאמרו הם קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך להכל הכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה מכבד את אביך מך תן לעשות חת