פרפראות וחדושים לפרשת בשלח תשפ''ו - חלק ג'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום תהילה ירדנה בת שושנה שמעה תזכה לחתן צדיק ירא שמיים כלבבה בריא בגופו ונפשו ויזכו יחדיו לזכות את הרבים יקימו בית נאמן לעבודתו יתברך ומשארות ליבה כולה יתגשמו לטובה אמן אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת בשלח תשפ"ו חלק ב'

"וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה" (שמות יד, כ)

רש"י ויהי ענן והחושך למצרים ויער עמוד האשת הלילה לבני ישראל ורבי חיים פלג'י מקשה קושיה לכאורה קשה למה הוא צרך השם לעשות המצאה כזאת להחשיך להחשיך למצרים אדר אדרבה יותר טוב שיעיד להם שיראו את דרך הילוכם כדי למה אותם למהר את ביאתם לים אלא תירוץ הוא יש לומר כתוב בפסוק יני מצרים נוסע אחריהם רש"י אומר שלכן נאמר בלשון יחיד שהיו המצרים בלב אחד כי איש אחד באחדות גמורה ולכן ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל אדוני למה כיוון שיש להם אחדות אז אפילו שהם עובדי עבודה זרה הם מצליחים מה עשה הקדוש ברוך הוא הביא עליהם את הענן והחושך וידוע מה שאמרו חכמים במסכת שבת כג דנר של שבת הוא משום שלום בית כי כשאדם שואה בחושך הוא נתקל כועס מתקוטט לפעם לא יהיה חשמל אם אין נר יש חושך אם יש חושך נתקלים נופלים כועסים מתקוטטים ואם כך אמרו בתוך הבית כשאדם עדיין מזהה פחות או יותר את מקומו כל שכן כן בדרכים אם יש חושך והפלה בטרדה גדולה ובמצב של מלחמה אז בוודאי שעל ידי החושך הם יתקלו זה בזה עם הסוסים יהיה ביניהם בלבול וקטה רבה ואז אין בהם הצלחה מעתה יבוא הכתוב על נכון ויבוא בין מחנה מצרים כי ראה אותם באחדות כאיש אחד ולכן בחוכמה יסד והי הענן והחושך למצרים מסיבה זו כתוב ולא קרב זה אל זה כל הלילה לא היה ביניהם קרבה וחביבות לעומת אחדות שהייתה בהם ועכשיו נכנסה בהם קטטה ומריבה ועמדו מרחוק ועל ידי זה הייתה הצלה לעם ישראל לכן הקדוש ברוך הוא החשיך להם והאיר לישראל כדי לערבב אותם בשיתפרדו מן האחדות. כמו שאמרו חכמים על הפסוק חבור עצבים אפריהם אנחנו לו. אפילו שעם ישראל מחוברים לעבודה זרה כל זמן שהם חבורים ביחד חבורה אחת. אנחנו אין כתרום. הלאה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים המפרשים מביאים מדרש פליאה הים ראה וינוס הים ראה מה ראה ברייתא דרבי ישמעאל ראה הים ראה את הברייתא של רבי ישמעאל כמובן אומרים שכשמדברים שהים ראה ודיבר וחוצה המלאך של הים שכל ותמהו לבאר מה פשר המדרש הזה מה זה ראה ים ברייתא דרבי ישמעאל בשם הגאון האמיתי מורנו הרב יוסף זכר צדיק לברכבד דין דסלוצק לכאורה צריכים להבין את המקרא עצמו מדוע על הים כתוב וינוס לשון עבר מילה שיש בראשה ו' היא חוזרת לעבר בינוי ואילו הירדן יסוב לאחור לשון עתיד אלא כיוון שראיה שעתיד הירדן ניסוב לאחור זאת אומרת מלאך הים ראה של העתיד לבוא יסוב הירדן לאחור בתקופתו של יהושע כשצלחו את הירדן נסע קל וחומר בעצמו ומה אם לפני יהושע שהוא תלמיד של משה רבנו נוהג הירדן כך אז לפני משה רבנו עצמו ודאי שצריך להיבקע מפניו מאיפה הוא למד את זה את הקל וחומר הזה מברייתא דרבי ישמעאל לכן רבי ישמעאל שאומר שיש קלחומר בין 13 מידות שהתורה נדרשת בהם אז הם ראה את הבריתה הזאת ונסה קל וחומר זה אומר הכהל את יצחק קהילת יצחק כהלת יצחק עוד פעם הפסוק הזה והפעם דוד המלך עליו השלום אומר תוספת בפסוק בתהילים קיג גד הים רעה היינוס הירדן יש סובח ההרים רקדו חלים גבעות כבני צד והם מבואר במדרשים שהפסוק הזה מדבר על קריאת ים סוף עכשיו אם נתבונן בנוהג שבעולם מי שקר קרוב למלך. ככל שהוא יותר קרוב, הרתיעה מן המלך קטנה. וכל מי שרחוק קטן יותר, פוחד יותר. מורה מלכות. ואילו כאן רואים הפוך. הים הגדול ראה וינוס. הירדן שהוא קטן בהרבה. רק יסוד לאחור. וף נגזר ל12 גזירים. לגוזר ים סוף לגזרים. 12 שבטים עובדים. הירדן יסוב לאחור. מה זה ייסוב לאחור? הוא משתפך ככה ו הופ עלה נד. למעלה למעלה למעלה למעלה למעלה ייסוב לאחור ככה ככה ככה ככה ככה ובני ישראל עברו הוא כל הזמן נאסף נאסף כלפי מעלה מעלה מעלה יסוד לאחור הערים הגדולים רקדו חלים הגבעות הקטנות כבני צום דנים ככה שואל דוד המלך בעצמו מה לך הים כי תנוס? ועוד שירדן רק יסוב לאחור. זאת אומרת אתה פוחד יותר ממה שהירדן. והרים מדוע תרקדו חלים בעוד שגבעות רק בני צון. אלא התשובה היא לא כמנהג בשר ודם. מנהג מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. מלך בשר ואדם שיש לו גבול אז מי שחשוב יותר קרוב אליו יותר ממילא מכיר אותו ומרגיש פחות פחד ממנו כמו וטקוף הוא לא פחד מטראמפ כמו אלה שיותר רחוקים בתפקיד ממנו שכל רגע הוא יכול פתאום להגיד תחיפו אותו ו אבל אצל הקדוש ברוך הוא. אדרבה, מי שחשוב יותר וקרוב יותר, הוא משיג את הקדוש ברוך הוא יותר, ממילא הוא נבהל יותר. כתוב שהמלאכים שקרובים אצלוהם חיל, רע, זיע, רטת, כל המילים של פחד שרק יכול להיות רועדים מפחד. כל מלאך 75 מיליון קילומטר והם משיבים מה התשובה שואל דוד המלך מה הוא שואל למה היה רב וינוס וירדן צום רק לאחור למה הרים נגדו כלים בגמעות כבני צון מלפני אדון חו לי ארץ מלפני אלוהים יעקב זה לא מלך בשר ודם זה ריבונו של עולם אז מלפני אדון חולי חלים ורועדים כל הארץ אז לכן זה התירוץ כך מובא בלב שלום וית משה את ידו וישם את הים לחרבה ויבקעו המים לכאורה כפל לשון ועוד תחילה היה לו לומר ויבקעו המים כי זה נעשה ראשונה פה כתוב היה שם את הים לחרבה קודם חרבה קודם נתייבשה הקרקע נהיתה חרבה במקום שהיא ובוץ ותית והכל נהיה חרבה. אז כתוב וישים את הים לאחריו ואחר כך כתוב ויבקעו המים. היה צריך להגיד קודם ויבקעו המים ועוד להבין וכי כל היום נחרב ויבש. אמנם הכתוב אומר מעשה השם ונפלאותיו במצולה. שני דברים היו בקריעת ימים סוף. אחד, הבקיעה שהוא נבקע שעברו ישראל בתוכו. ודבר שני זה שקרקעית הים תתייבש היטב, שלא יעברו במקום של רפש בתית. לכן סידר בעל האגדה בסיפור נס יציאת מצרים. כך אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו כי זהו דבר אחר מה שנחרב קרקע הים זה כדי שיהיה נוח לצאת בתוך הים זה נעשה על ידי הרוח קדים עזה שהיה שחריב את קרק קעים יבש אותה אבל זה לא יכול להיות בבוקר אחרי שנבקע הים כי תכף בעת שנבקע הים ירדו לים באותו רגע ממש וכמה מהם שירדו לתוך הים ממש אז ודאי שהם יתקלו במהבתית ורפש ובוץ וקשה ללכת במצב כזה ואל תשכחו שיש תינוקות ויש לסף מסעות ויש חמורים ויש וואי וואי וואי אז זה הפליע הקדוש ברוך הוא את הניסים נס בתוך נס רוח הקדין הובישה את קרקע הים בלילה קודם שנבקע הים ועוד שהיה מים הארץ יבשה וכל המצולה כל העתית והרפש הכל היבש ועליו מים ואחר כך נבקע היום זה שאומר הכתוב ויולך אדוני את הים ברוח קדים עזה וישם את הים לחרבה פירוש ששם היה הליכת הים על החרבה ועל היבשה הגמורה ומהים היו על קרקע חרבה אחר כך ויבקעו המים ולא היה צריך עוד שום דבר רק לפקוח את המים ותכף אחרי הבקיעה כתוב ויבואו בני ישראל בתוך היריבשה שכבר היה הי יבשה זה מבאר הבאר ר מים חיים נפלא מאוד ליישב את הסדר של מה שכתוב בפסוק עכשיו כתוב בפסוק כט ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה הגאון מוילנה אומר צריך לבאר את השינוי שיש כאן כתוב בתוך הים ביבשה ולהלן כתוב כתוב ביבשה בתוך הים. אז איך או בים ביבשה או ביבשה בתוך הים? מה? ולמה כתוב רק שם בפסוק הזה חומה ללא ו' חסר ו'. אז אמרו חכמים זכרונם ברכה חומה ללא ו' זה שנתמלא עליהם חימה. חמה אומר הגאון נראה בזה שהיו שתי כיתות בישראל אחד מאמינים בשלמות ובביטחון והלכו תכף ונכנסו לים כמו נחשון בן עמינדם ואחריו כל שבט יהודה ומציאנו במדרש שעלה קטרוג הללו עובדי עבודה זרה והלו עובדי עבודה זרה אמר הקדוש ברוך הוא, זכות האמונה כדאי להם. שהם מאמינים בי ונכנסים ככה לתוך הים, זכות זאת תעמוד להם. אם כן, לפי זה אלה שהלכו באמונה וביטחון, נאמר שהם נכנסו בתוך הים ביבשה. הם קודם נכנסו בים שעוד היה ים ורק אחר כך נהיה להם יבשה ולכן שפיר היו להם המים חומה חומה עם חומה אבל הכת השנייה שלא היו מאמינים כל כך והיססו עד שראו את היבשה זאת אומרת עד אחרי שנקרא עליהם אומר ביבשה בתוך הים. אלה נכנסו רק אחרי שראו יבשה בתוך הים. המתינו עד שיהיה יבשה. לכן המים להם חימה, כעס. וזה הכטרוג של הללו עובדי עבודה זרה והלו. מה הם שונים אלו מאלו? אין להם שכר אמונה כמו אלה הראשונים שעברו. אז לכן אצלהם כתוב חומה ללא ו' שזה לשון חמה. זה אומר הגואל. בנועם אלימלך כתב לפרש שהרי כשהלכו בני ישראל בתוך הים הם ראו בחוש איך השם יתברך מנהיג את העולם וברוח פיו כל צבא ומנהל את הטבע והעולם כרצונו אבל תמיד זה בדרך של כיסוי באסתר כאילו יש טבע כאילו כאילו ופה בים נתגלה נהגתו. למה? לכן הצדיקים אפילו כשהלכו ביבשה, הצדיקים שנכנסו והלכו ביבשה, הכוונה בדרך הטבע הייתה אמונתם חזקה ומוחשית, כי הם בתוך הים. הם שמכירים את הנהגתו יתברך הולכים ביבשה אבל מבינים שהם הולכים בתוך המים בתוך הים הם הולכים בתוך הים כי בתוך הטבע הם רואים את ההשגחה וזה ביבשה בתוך הים זה הנועם אלימלך אומר צדיק לא זה טבע קבר טבע הוא רואה שולחן הוא יודע מה זה זה אטומים שנעים כל הזמן איך זה עומד ככה וזה לא זז ולא נשפח ולא כלום הוא רואה מה שאנשים לא רואים הוא רואה הוא רואה שהכל זה נס איך זה עומד ככה איך זה איך זה כל דבר אז הוא הולך ביבשה והוא יודע שפה יש ים ובעצם הקדוש ברוך הוא עשה מה שהוא רוצה אבל מצד האמת כאילו אני הולך בתוך הים הוא באמת הולך בתוך הים רק זה שהשם השם שמזיז לו את הזה הוא הולך אבל בתוך הים הרב רגע הוא חיסה על המצרין ומה מה עזר להם היבשה שהם הולכים למצרים הוא עשה עוד פעם תית החזיר להם את זה ככה הוא טבע את מרכבותיו הקדוש ברוך הוא עושה משהו זה כמו הפלסטלינה ככה ככה [מחיאות כפיים] טוב ועוד אחד בעניין הנה כתוב כתוב כאן חומה מלא ויבוא בני ישראל בתוכם בהם בשבוע מים להם חומה חומה מלא עם ו' ובפסוק כט כתוב בני ישראל בשבת תוך הים והמים להם חומה בלי ו חימה יש לומר שהטעם הוא ככה שימו לב כתוב בשמות רבם מא ובסנהדרין קג פסל מיכה עבר עמהם בים כמו שכתוב בזכר היה י יא ועבר בים צרה ובבני דן היה מיכה שהיה לו תחת כנפיו הפסל ידוע ששבט דן הלך באחרונה שנאמר והמאספ הולך באחרונה הוא פרש רש"י זה שבט דן שהולכים באחרונה ידו ידוע כאשר באו המצרים בים מצד זה עדיין היו ישראל בים זאת אומרת כשבאו המצרים בים איך שהם נכנסו עדיין ישראל היו בתוך הים עוד לא עלו בצד השני זה לא צד שני הלכו וחזרו ככה בקשר והשתה מתורץ עכשיו מתורץ בטוב טעם בפסוק הראשון שכתוב ויבואו בני ישראל בתוך הים גם ביבשה שישראל היו בתוך הים ובני דנה הולכים אחריהם היו עדיין ביבשה. ישראל הולכים בים ובני דן עדיין ביבשה. לכן כתוב המים להם חומה מלא. שלא יהיה עדיין קטרוג על החטא כלל כי הם עוד לא נכנסו דן הם עוד היו ביבשה ובאותו העת היו המים הם חומה להגן ולהצילם אבל לבסוף בעלייתם שבני ישראל השבטים עולים כאשר קצה הראשון מהשבטים עלו מן הים ליבשה ואז היה מחנה דן האחרונים בתוך הים כי הם עוד לא עלו הם אחרונים ופסל מך עמהן ובעת שהוצלחו מחנה דן לנס כדי לעבור בתוך הים היה קטרוג איך הקדוש ברוך הוא עושה איתם נס אחרי תועבה עמהם וזה שאמר ובני ישראל הלכו ביבשה הוא הקצה הראשון מהשבטים שכבר היו ביבשה עלו הראשונים והאחרונים היו בתוך המים עדיין אז המים היו להם חמה בגלל הקטרוג הללו עובדי עבודה זרה הנה והללו עובדיה הולך עם הפסל תראה אז זה הפירוש אומר שהיה להם חימה כמה באורים יפים וגם כן הגואה נו תגידו לי יש עוד תורה כזאת באיזשהו מקום איזה שתי ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת קורח עונ שבתחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל שבת מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש מקדשקדש שבת לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות תנה הקדוש שיהיה שפתותם ביחד