פרפראות וחדושים לפרשת בשלח תשפ"ו - חלק ד'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

תהלה ירדנה בת שושנה שמעה

תזכה לחתן צדיק יראה שמיים כלבבה בריא בגופו ונפשו

ויזכו יחדיו לזכות את הרבים ויקימו בית נאמן לעבודתו יתברך

וכל משאלות ליבה יתגשמו לטובה מהרה אמן.

אמן.

ועוד נציב יום

תהלה הדר בת חבצלת רפואה שלמה מכל האיברים והגידים בתוך שער חולי עמו ישראל מהרה אמן.

אמן.

כפר פיראות מחידושים בפרשת בשלח שנת תשפוא חלק ד'

וינער אדוני את מצרים בתוך הים

בסדר קריעת ים סוף

קודם עברו בני ישראל בתוך הים

אחר כך

הטביע הקדוש ברוך הוא את המצרים.

אז צריך להבין למה בתפילת שחריק

אנחנו אומרים ים סוף בקעת

בזדים טבעת

וידידים עברו יום.

לפי זה קודם הטביע את הזדים

ואחר כך העביר את הידידים.

והסדר הלא היה להפך.

אז מתרצים

שהרמב״ם בלקוט יסודי התורה פרק ח' הלכה א' כתב

עיקר קריעת הים היה כדי להטביע את המצרים

וזה לשונו

היה צריך להשקיע את המצרים

קרע את הים

והצלילן בתוכו

אם כן יש לומר שהיות שעיקר הקריעה

הייתה להשקיע את המצרים

אז לכן מקדימים לומר וזדים טבעת

לפי זה נפלא הלשון

וים סוף בקעת בשביל שזדים טבעת

מה שלא כך בתפילת ערבית

שם אומרים

וים סוף בקעת

אלא מה?

סליחה, שם לא אומרים ים סוף בקעת, שם אומרים

המעביר בנה בין גזרי ים סוף

ואת רודפיהם ואת שונאיהם

בתהומות טיפה, לפי הסדר

שהיה במציאות.

עכשיו מובן גם המשך התפילה בעזרת אבותינו.

בזדים טיבעת וידידים עברו ים

ויכסו מים צריהם

אחד מהם לא נותר.

למה חוזרים עוד פעם?

ואומרים ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר.

אם אתה אומר וזדים טיבעת זהו, נגמר.

ואחר כך אתה אומר וידידים עברו ים, בסדר.

למה אתה חוזר ואומר בחיסו מים צריהם אחד מהם לא נותר?

אלא המשמעות היא כך.

את ים סוף בקעת בשביל מה?

בשביל וזדים טיבעת.

כל הקריאה הייתה בשביל שיבואו הזדים ואתה תטביע אותם.

ואחר כך

מספרים לנו את השתלשלות הדברים שידידים העברת ואחרי כן

ויכסו מים צריהם.

זאת אומרת בהתחלה אמרו לנו מה הייתה המטרה

שזה זדים טיבעת ואחר כך מספרים לנו את סדר האירועים

שהיו שהעביר קודם את הידידים ואחר כך כיסו המים את צריהם.

הרב שטיינמן זכר צדיק וברכה באיילת השחר מיישב

את התפילה של עזרת אבותינו.

הוא אומר בספר הרוקח

מובא שבזמן קריעת ים סוף

הלכו המים עד ארץ מצרים, יצאו מים מים סוף,

הלכו למצרים

ושטפו את המצרים שנשארו במצרים

כמו צונאמי.

כדברי הכתוב בפסוק כה,

כי אדוני נלחם להם במצרים!

ורש״י כותב

בארץ מצרים

כשהשם נלחם להם במצרים הכוונה בארץ מצרים

כשם שאלו לוקים על הים

כך לוקים אותם שנשארו במצרים

חזרו המים

אחרי זה שאספו את המצרים חזרו המים לים סוף

וכיסו את המצרים

שרדפו אחר ישראל

אז גם

הים יצא למצרים, שטף את אלה שבמצרים,

חזר בחזרה ואלה שרדפו אחרי ישראל כיסה אותם

לפי זה מסביר הרב שטיין מה?

וים סוף בקעתם

ואז המים הלכו לארץ מצרים

וזדים שנשארו שם טבעת,

איפה? במצרים

באותו זמן ידידים עברתם

ואחריכן חזרו המים לים סוף ויכסו מים צריהם

זה לפי הרוקח

ככה מביא הרלשטיין

והרב פויזן יצחק בשיעור

שהיה בבית של הרלשטיין הנוסיף

לפי זה אפשר להבין את הגמרא ביבמות דף ע' בר

מובא שם שלא נשארו מצרים מימי פרעה

ככה כתוב ביבמות

לא נשארו מצרים מימי פרעה

ורש״י שם כותב

בדיבור המתחיל האנך

שהם מתו

וטבעו

בימי פרעה

בקשה הרש״ב״ה

הרי נשארו המצרים שנשארו במצרים בזמן שטבעו המצרים בים

הרי לא כל המצרים רטפו אחרי ישראל

אך לפי הרוקח מובן

שמיים הגיעו עד ארץ מצרים ושטפו את כולם

וכך מאר

הגאון מווילנא באבן העזר סימן ד' סעיף קטן יח׳ יושב את דברי הרש״ב

לפי זה אפשר לבאר בברכת אמונה בתפילת ערבית

ואת רודפיהם

תודה רבה

ואת שונאיהם

בתהומות טבע.

למה צריך שתי לשונות רודפיהם ושונאיהם?

אלא את רודפיהם

טבע בים סוף,

ואת שונאיהם שנשארו במצרים,

המים הביאו אותם לים סוף וגם שם הם טבעו.

אז יש רודפיהם,

אלה שבפועל הגיעו עד ים סוף,

ויש את שונאיהם שהביאו אותם ממצרים עגלים, אמרו בוא בוא בוא בוא בוא.

וככה סגרו את הסיפור.

טוב, עכשיו יש מושב זקנים שהוא מסביר

את הלשונות האלה, איך זה קודם טבעת ואחר כך ידידים עברו ים ואחר כך עשו מים צריהם,

איך הסדר, זה משהו.

אז הוא,

מסביר ככה, בשעה שהיו ישראל בתוך הים,

נכנסו המצרים לתוכו,

ביקשו לרדוף אחריהם ולהורגם.

עכשיו אלה הולכים רגלים, מיליונים,

עם ילדים והכול, ואלה עם רכב וסוסים,

בצ'יק צ'אק.

אם הם נכנסו לים בשעה

שגם ישראל עדיין בים,

ועוד לא עלו בצד השני,

אז מה, הם ישיגו אותם.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

הפך את אדמת הים לטיט.

ואז הם התחילו לטבוע בטיט.

ולא יכלו להתקרב לישראל.

אבל עדיין לא כיסה עליהם הים,

כי ישראל עדיין בתוך הים.

אחר שיצא האחרון מישראל מן הים,

אז שבו המים לטאנם,

טאטאם,

ויכסו אותם, ויכסו מים צלם.

או,

עכשיו התפילה מדויקת.

כל מה שקשנו אל פי הסדר, זה לא כן סדר.

אז מה?

בהתחלה וזדים טיבעת.

איפה טיבעת? בתוך הטיט.

בשעה שישראל וידידים

עברו ים.

בשעה שעוברים אלה בים, אז את הזדים אתה טיבעת בטיט, שלא יוכלו לתפוס אותם.

כשישראל המשיכו לחצות את הים באין מפריע,

ועלו בצד השני,

אז ויכסו מים צלם,

והכל מסודר.

אז לא צריך את כל מה שאמרנו קודם, אפשר להסתדר גם ככה.

נחמד, יפה.

טוב, עכשיו יש לנו דיני תנועים.

צריך ללמוד מה זה דיני תנועים.

ביש ובים לפנות בוקר לאיתנו.

המדרש רבה אומר,

כא',

תנאי יתנה הקדוש ברוך הוא עם הים שהיא קרה לפני בני ישראל.

כתוב שאין חדש תחת השמש,

אז הקדוש ברוך הוא מראש

קובע את החוקים ואת ההתנהלות שתהיה בעתיד, אפילו שהיא תהיה שונה ומשונה ומוזרה ולא טבעית כדרך הטבע שאנחנו גילים כאילו.

אז כבר בהתחלה, כשבראת המים, יתנה תנאי.

שמה?

יגיע היום שאתם תצטרכו להיקרע בפני בני ישראל.

תנאי.

תנאי יתנה הקדוש ברוך הוא עם הים,

שיקרע לפני בני ישראל.

ים

זה הכוונה עם המלאך של הים.

לכל

ברור

יש מלאך אפילו לצמח, יש מלאך שהוא בן לא גדל, כן? יש כוח רוחני שהוא...

טוב,

המפרשים תמהים.

אומר רש״י

שהוא התנה תנאי שיקרע בפני בני ישראל.

אז היה צריך בפסוק להזכיר

שנקרע הים,

שהוא נבקע הים,

ולא לספר לנו שהוא שב לאיתנו.

הרי התנאי היה שהוא יקרע.

לא התנאי היה שהוא ישוב לאיתנו, לתנאו.

לאיתנו, לתנאו.

למה כתוב ככה?

אור החיים הקדוש אומר,

יש ליישב ככה.

כל עניין של תנאי הוא שאם לא מתקיים התנאי המעשה בטל.

אני אומר לך,

ואם אתה תמצא את הזה פה ושם במקום כך וכך, אז תקבל כך וכך.

לא התקיים התנאי, לא תקבל שום דבר. המעשה בטל. אין שום דבר.

עכשיו,

אם לא היה הים מקבל

ומקיים את התנאי להיקרע מפני ישראל,

הים היה בטל.

ולא היה ים, היה רק יבשה.

עד.

הים בתנאי שאתה תיקרע כשאני אגיד לך

לפני בני ישראל.

אה!

אתה לא רוצה לקיים את התנאי?

או שאתה לא תקיים אותו?

אתה בטל.

עכשיו,

בזה שהים קיבל את התנאי

ובאמת הוא נקרע לפני בני ישראל

זה גרם שהוא נשאר ים

כי היה תנאי.

אתה רוצה להיות ים?

בתנאי.

שאתה תיקרע לפני בני ישראל.

הוא קיים את התנאי

אז הוא נשאר ים.

אם כן, בזה שהוא חזר לאיתנו

בישוב הים לפנות בוקר לאיתנו לתנאו זה אומר שוודאי הוא קיים את התנאי אחרת הוא היה בטל.

אבל אם היה כתוב שנקרע ים

אין הכרח מזה שהוא קיים את התנאי.

למה?

כי אפילו אם לא היה רוצה לקיים את התנאי

אז הוא היה יבשה.

לא היה בכלל ים.

אז בזה שהוא נקרע

זה לא ראייה.

בזה שהוא נקרע זאת אומרת שהוא

הפך להיות כאילו יבשה באופן זמני

אם הוא נקרע

מזה אין ראייה שהוא קיים תנאי.

אבל מזה שהוא שב וחזר להיות ים אחרי שהוא נקרע אחרי שהוא נהיה יבשה הוא חזר להיות ים

זה אומר לכן כתוב בפסוק בישוב הים ולא ביקרע הים

אומר הנכחיים הקדושים.

נפלא נפלא נפלא מאוד.

נכון?

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכורחי עונג שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וכורחי עונג שבת

עד עד מקדשה, מקדשה, מקדשה שביעי שבת,

מקדשה, מקדשה, מקדשה.

תודה רבה.