פרפראות וחדושים לפרשת בשלח תשפ"ו - חלק ד'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום תהילה ירדנה בתשושנה שמעה תזכה לחתן צדיק ירא שמיים כלבבה בריא בגופו ונפשו ויזכו יחדיו לזכות את הרבים ויקימו בית נאמן לעבודתו יתברך בכל משלאות ליבה יתגשמו לטובה מהרה אמן אמן ועוד נציבות תהילה אדר מתחבצלת רפואה שלמה בכל האיברים והגידים בתוך שר חולי עמו ישראל מהרה אמן אמן

פרפראות וחידושים בפרשת בשלח שנת תשפ"ו חלק ד'

"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם" (שמות יד, כז)

בסדר קריעת ים סוף. קודם עברו בני ישראל בתוך הים, אחר כך הטביע הקדוש ברוך הוא את המצרים. אז צריך להבין למה בתפילת שחרית אנחנו אומרים וים סוף בקעת, בזדים טבעת וידידים עברו ים. לפי זה קודם הטביע את הזדין ואחר כך העביר את הידידים והסדר הלא היה להפך. אז מתרצים שהרמב"ם ברכות יסודי התורה פרק ח הלכה א' כתב עיקר קריעת הים היה כדי להטביע את המצרים וזה לשונו היה צריך להשקיע את המצרין קרע את הים והצלילן בתוכו אם כן יש לומר שהיות שעיקר הקריעה הייתה להשקיע את המצרים אז לכן מקדימים לומר וזה דים טבעתה לפי זה נפלא הלשון וים סוף בקעתה בשביל שזדים דין טבעתה מה שלא כך בתפילה לתת ערבית שם אומרים וסוף בקעתא מה סליחה שם לא אומרים בימסוף בקטא שם אומרים המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואת רודפיהם ואת צונאיהם בטומות טיבה לפי הסדר שהיה במציאות. עכשיו מובן גם המשך התפילה בעזרת אבותינו. וזדים טיבעת וידידים עבורים ויכסו מים צריהם. אחד מהם לא נותר. למה חוזרים עוד פעם ואומרים ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר אם אתה אומר וזה דים טבעת זהו נגמר ואחר כך אתה אומר וידידים עברו ים בסדר למה אתה חוזר ואומר בכי סום מים צריהם אחד מהם לא נותר אלא המשמעות היא כך את ים סוף בקעת בשביל מה? בשביל בזדים טבעת. כל הקריעה הייתה בשביל שיבואו הזדים ואתה תטביע אותם. ואחר כך מספרים לנו את השתלשלות הדברים שידידים העברת ואחרי כן ויחסו מהמצרים. זאת אומרת בהתחלה אמרו לנו מה הייתה המטרה שזה זהדים טבעתה ואחר כך מספרים לנו את סדר האירועים שהיו שהעביר קודם את הידידים ואחר כך כיסו המים את צריה הרב שטיינמן זכר צדיק ברכה באייל את השחר מיישב את התפילה של עזרת אבותינו הוא אומר בספר הרוקח מובא שבזמן קריעת ים סוף הלכו המים עד ארץ מצרים, יצאו מים מים סוף, הלכו למצרים ושתפו את המצרים שנשארו במצרים כמו צונמי. כדברי הכתוב בפסוק כה כי אדוני נלחם להם במצרים ורשי כותב בארץ מצרים שהשם נלחם להם במצרים הכוונה בארץ מצרים כשם שאלו לוקים על הים כך לוקים אותם שנשארו במצרים חזרו חזרו המים אחרי זה שאספו את המצרים חזרו המים לימסוף בכיסו את המצרים שרטפו אחר ישראל אז גם הים יצא למצרים שטף את אלה שבמצרים חזר בחזרה ואלה שרטפו אחרי ישראל כיסא אותם לפי זה מסביר הרב שטינמן וים סוף בקעת ואז המים הלכו לארץ מצרים וזה דים שנשארו שם טבעת איפה במצרים באותו זמן ידידים עברת ואחרי כן חזרו המים לים סוף ויכסו מים צרה זה לפי הרוקח ככה מביא הרב שטיין והרב פויזן יצחק בשיעור שהיה בבית של הרב שטינה הנוסיף לפי זה אפשר להבין את הגמרא ביבמות דף עו מובא שם שלא נשארו מצרים מימי פרעה ככה כתוב בבמות לא נשארו מצרים מימי פרה ורשי שם כותב בדיבור המתחיל הנך שהם מתו וטבעו בימי פרעה מקשה הרשבא הרי נשארו המצרים שנשארו במצרים בזמן שטבעו המצרים בים הרי לא כל המצרים רטפו אחרי ישראל. אך לפי הרוקח מובן שהמים הגיעו עד ארץ מצרים ושותפו את כולם. וכך באר הגאון מוילנה באבן העזר סימן ד' סעיף קטן יחיושב את דברי הרשבה. לפי זה אפשר לבאר בברכת אמונה בתפילת ערבית ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טיבה למה צריך שתי לשונות רוטפיהם ושונאיהם אלא את רוטפיהם טבע בים סוף ואת שונאיהם שנשארו במצרים רן המים הביאו אותם לים סוף וגם שם הם טבעו אז יש רוטפיהם אלה שבפועל הגיעו עד ים סוף ויש את צונאהם שהביאו אותם ממצרים הגלים אמרו בוא בוא בוא בוא בוא וככה סגרו את הסיפור טוב עכשיו יש מושב זקנין שהוא מסביר את הלשונות האלה איך זה קודם טיבעת ואחרי ילדים עברו ים ואחרי עשו מים צריהם איך הסדר זה משהו אז הוא מסביר ככה בשעה שהיו ישראל בתוך הים נכנסו המצרים לתוכו ביקשו לרדוף אחריהם ולהורגם עכשיו אלה הולכים רגלים מיליונים עם ילדים והכל ואלה עם רכב בסוסים בצ'יק צ'ק. אם הם נכנסו לים בשעה שגם ישראל עדיין בים ועוד לא עלו בצד השני, אז מה הם ישיגו אותם. מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפך את אדמת הים לטית ואז הם התחילו לצבוע בטית ולא יכלו להתקרב לישראל אבל עדיין לא כיסא עליהם הים כי ישראל עדיין בתוך הים אחר שיצא אחרון מישראל מן הים אז שבו המים לאנם את הטעם וכיסו אותם ויכסו מים צלם עכשיו התפילה מדויקת כל מה שכשנו אין פי הסדר זה לוק סדר אז מה בהתחלה וזה דין טבעת איפה טבעת בתוך התית בשעה שישראל בידידים עברו ים בשעה שעוברים אלה הים אז אתה זדדים אתה טבעת בתא יכלו לתפוס אותם כשישראל המשיכו לחצות הים באין מפריע ועלו בצד השני אז ויכסו מים צרה והכל מסודר אז לא צריך את כל מה שאמרנו קודם אפשר להסתדר גם ככה נחמד יפה טוב עכשיו יש לנו דיני תנועים צריך ללמוד מה זה דיני תנועים ויש ויים וישו וים לפנות בוקר לאתנו המדרש רבא אומר כא תנאי יתנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיקרה לפני בני ישראל כתוב שאין חדש תחת השמש אז הקדוש ברוך הוא מראש קובע את החוקים ואת ההתנהלות שתהיה בעתיד אפילו שהיא תהיה שונה משונה ומוזרה ולא טבעית כדרך הטבע שאנחנו רגילים כאילו אז כבר בהתחלה כשבראת מים ניתנה תנאי שמה יגיע היום שאתם תצטרכו להקרע בפני בני ישראל תנאי תנאי יצנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיקרה לפני בני ישראל ים זה הכוונה עם המלאך של הים כל ברור יש מלאך אפילו לצמח יש מלאך שאומן לו גדל כן יש כוח רוחני שהוא טוב המפרשים טמים אומר רש"י שהוא תנה תנאי שיקרע לפני בני ישראל אז היה צריך בפסוק להזכיר שנקרא הים, שהוא נבקע הים ולא לספר לנו שהוא שב לאטנו. הרי התנאי היה שהוא יקרה. לא התנאי היה שהוא ישוב לאתנו, לתנאו. לאתנו לתנאו. למה כתוב ככה? אור החיים הקדוש אומר, יש ליב ככה. כל עניין של תנאי הוא שאם לא מתקיים התנאי, המעשה בטל. אני אומר לך, אם אתה תמצא את הזה פה ושם במקום כך וכך, אז תקבל כך וכך. לא תקיים התנאי, לא תקבל שום דבר. המעשה בטל. אין אין שום דבר. עכשיו אם לא היה מקבל ומקיים את התנאי לקרע מפני ישראל, הים היה בטל ולא היה ים והיה רק יבשות. אתה יב בתנאי שאתה תיקרע כשאני אגיד לך לפני בני ישראל. אה, אתה לא רוצה לקיים את התנאי או שאתה לא תקיים אותו? אתה בטל. עכשיו, בזה שהים קיבל את התנאי ובאמת הוא נקרא לפני בני ישראל, זה גרם שהוא נשאר ים. כי היה תנאי. תרצה להיות ים בתנאי שאתה תיקרע לפני בני ישראל. הוא קיים את התנאי אז הוא נשאר ים. אם כן, בזה שהוא חזר לאתנו, וישוב הים לפנות בוקר לאתנו לתנאות, זה אומר שוודאי הוא קיים את התנאי. אחרת הוא יבטל. אבל אם [‏צחוק] היה כתוב שנקרא הים, אין הכרח מזה שהוא קיים את התנאי. למה? כי אפילו אם לא היה רוצה לקיים את התנאי אז הוא היה יבשה, לא היה בכלל. אז בזה שהוא נקרע, זה לא ראיה. זה שהוא נקרא. זאת אומרת שהוא הפך להיות כאילו יבשה באופן זמני. אם הוא נקרא מזה אין ראיה שהוא קיים תנאי. אבל מזה שהוא שב וחזר להיות ים, אחרי שהוא נקרא, אחרי שהוא נהיה יבשה, הוא חזר להיות ים, זה אומר. לכן כתוב בפסוק וישוב הים ולא ויקרה הים. אומר אור החיים הקדוש, נפלו, נפלו נפלו מעויד. נכון ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונג שבת תשמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת קורעי עונג שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת מקדש מקדש מקדש הרא ני כ