חדושים ופרפראות לפרשת בשלח חלק ה' תשפו -

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום זה עילוי נשמת אברהם בן רחל וסנבטו בן תקבצ' תהן נשמתם צרורה בצר החיים אמן אמן בנימין בן צביעיה ובתייה בת שולמית יזכו לרפואה שלמה ואתנה תשובה שלמה אמיתית מתוך שמחה לכן לגולת עם ישראל ולהצלחה להקים את בית הכנסת בירושלים מהרה אמן אמן מיכל חן בת נורית היא ובעלה יזכו לזרע חי וקיים זרע קודש בן זכר מהר פחות תרחה בפרנסה עליה רוחנית לכל המשפחה מתוך שמחה אמיתית אמן אמן

פרפראות חידושים לפרשת בשלח חלק ה' תשפ"ו

"וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם" (שמות יד, ל)

מה הדגש ביום ההוא? בספר חנוכת התורה שואל למה ישראל כשיצאו ממצרים לא אמרו שירה? לצאת אחרי 210 שנים זה לא סיבה מספקת לומר שירה הגמרא בקידושטוז עבד שברח לפני שש שנים צריך להשלים השש שנים בשביעי רק יצא לחוש אבל אם מת האדון אינו צריך להשלים אם הוא ברח לפני שש ומת האדון הוא לא צריך להשת ידוע שישראל יצאו קודם 400 שנה אם כן יש להם דין של עבד שברח לפני שש עוד לא השלים אז צריך להשלים אבל כשראו שמתו המצרים אז הם השתחררו לגמרי לכן אמרו ביום ההוא שראו את המצרים מתים ולא בזמן שהם יצאו כי אז עדיין היה להם דין של עבד שברח אז איך הם יגידו שאיר הם עוד לא משוררים לגמרי רק כשהם ראו את המצרים מתים אז הדין הוא שהם משוחררים ויכולים לומר שירה אור החיים הקדוש כותב, מה זה ביום ההוא? ביום ההוא הייתה ישועה, לא קודם. למה? כשיצאו ממצרים עדיין לא היו בטוחים בעצמם כי עדיין המצרים קיימים. למה לא רוצים שישארו חמס ועזק? כי לא בטוחים עדיין הם יכולים התמ להתחדש מה שנקרא ולחדש תמלי ולפעול בספר כתב שעד עת מיתתם של המצרים היו ישראל כעבדים שבורחים לפי זה יש להוסיף המגן אברהם בסימן סז כתב על הדין שצריך צריך להזכיר כל יום יציאת מצרים. פעמיים ביום צריך מצוות עשה דאורייתא. לומר פעמיים ביום יציאת מצרים. ואומר המגן אברהם שאפשר לקיים זאת באמירת שירת הים. ו בהגאות החתם סופר הוא חולק עליו בטעמו משום שהתורה הקפידה לזכור יום צתנו ממצרים אני אדוני אלוכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להזכיר יציאת מצרים ובשירת הים אין אזכור יציאת מצרים וכך נקת רבי עקיבא איגר גם כן אבל אפשר לבאר את דעת המגן אברהם בשירת הים מוזכר בפלת המצרים וזה גמר היציאה אין לך גמר יציאה יותר מזה שראו את המצרים מתים וכך הישועה הייתה בשלמות ואין להם פחד מהמצרים אז לכן לדעתו בעצם אמירת שירת הים יוצאים הזכרת יציאת מצרים. ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים ויראו העם את אדוני. מה זה היד הגדולה? בספר לב ארי מביא בשם אחד מהגדולים באור לעניין הפסוק בשמות ב ה ותשלח את המטה ותיקח דורשים חכמים זכרונם לברכה בת פרעה שלחה ידה ממש והשתבבה ידה ונעשתה גדולה וארוכה 60 אמ על כן אומר הכתוב ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה השם במצרים הם ראו עכשיו את הנס הגדול שנעשה לבת פרעה להציל את משה במצרים ועל ידי זהמינו באדוני ובמשה עבדו שניסים גדולים שכאלה נע עשו כדי להצילו ולהחיותו. אז גם הצלה גדולה למשה שהוציא את ישראל מצרים והצלה על ידי זה שגם ניצל עם ישראל ויצא מציר הגמרא במגילה י מביאה שבמדרש ביקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה דיי טבעו בים ואתם אומרים אומרים שירה לכך לא קרב זה אל זה מסביר בספר חנוכת התורה שהפירוש כך על פי מה שכתוב בפסוק ויך אדוני מחנה אשור בזמן חזקיה המלך שבאו 370 מיליון עם סנחרים לצור את ירושלם ולחובש חזקיה המלך ליל פסח הלך לישון והקדוש ברוך הוא מה עשה היכה אותם את כל המחנה של כל צבעות עולם שהתאספו איך היקה אותם בשירה שגילה את אוזנם ושמעו את שירת המלאכים ומזה מתו עכשיו בתביעה של המצרים בים למה הביא אותם הקדוש ברוך הוא לים כי בדבר אשר זדו עליהם הוא רוצה שהם ימותו בים דווקא כמו שהשליחו את הילדים של ישראל לאור ולכך צריך שהם יטבעו בים עכשיו יובן ביקשו מלאכי אשר לומר ביקשו מלאכי השרת לומר שירה בשביל להמיט את המצרים כמו שהיה אחר כך בזמן סנחרים לזה השיב להם הקדוש ברוך הוא מעשהי ידי טבעו בים רוצה לומר זה שהמצרים טבעו ותבעו את מעשה ידיי, את ישראל בים. זה מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא, דהיינו מעשה ידם מגיד הרגיע. הם לקחו את מעשה ידיי, את הישראלים וטבעו אותם בים. אם כן, מן הראוי להעמית אותם במידה שמדדוהם והטבעו בים. ואתם רוצים לומר שירה להעמית אותם איפה יהיה מידה כנגד מידה אני לא רוצה שהם ימותו משירה אני רוצה שהם ימותו מהמים בים כמו שהיה לכן אתם רוצים לומר שירה זה לא מתאים שאלה שהרבה שואלים אם מעשה ידי טבעו בים וזה סיבה שהמלאכים לא יאמרו שירה אז מדוע כלל ישראל אמרו שירה מיישבים על פי מעשה שהיה עם בית אהרון מקרלין זכר צדיק ברכה הוא כתב ספר תורה 30 שנה 30 שנה כשסיים את הכתיבה היה בשמחה אדירה ושאל את הקרן אורה שהוא היה אז אף בית דין דקרלין האם יכול לברך שחיינו על ספר תורה שנכתב אחרי 30 שנה עד שנגמר אמר לו תן לי לעיין בזה יומיים ואחרי זה פסק לו שהוא לא רואה היתר לברך שחיינו. לאחר מכן, בזמן הסעודת מצווה, שהכניס את הספר תורה לבית המדרש, דיבר הבית אהרון בהתלהבות נוראה ובאמצע פרצה לו ברכת שחיינו. והיה קרן אורה יושב לידו בסעודה כששמע אותו שהוא מברך את הברכה הזו אמר על כזה שחיינו לא דנתי אדם נגיד לובש טלית אם הוא כבר לבש אותה והיא חדשה ולא ברך אז הוא כבר לא יכול לברך מברכים לפני בשביל שיש עדיין שמחה אבל אם כבר אתה השתמשת ואם אתה כבר זה כבר לא אותו דבר 30 שנה כבר איזה שמחה יש פה בשביל בר שחיינו אז הוא חשב זה אמר לו לא אבל כזאת שמחה זה לא דנטין אז לפי זה מתורצת השאלה אמרנו שהמלאכים לא יאמרו שירה בסדר אבל ישראל למה כן יכולים להגיד שירה ישראל לא שאל עלוים להגיד שירה זה התפרץ להם אז על דבר כזה אין אין עקבה לא מעכבים דבר כזה דבר כזה ודאי שיכולים להגיד שז ישיר בהגדה של פסח נאמר ונאמר לפניו שירה חדשה ומסיימים את ברכות קריאת שמע דשחרית שירה חדשה שבחו גאולים הסביר רבי יעקב מאוסייתין מה זה התואר הזה שירה חדשה כידוע כשעמים מנצחים את האויבים אז הם אומרים שירה יש מרשים רוסיים ויש כל מיני זה יש להם שירה שלה כי הם שמחים במפלה של האויבים נצר מחכה לרבין. איי איי איי נצר מחכה לרבין איי איי איי ישיר ישר אחרי ובישראל מה כתוב? ויר ישראל את מצרים מת על שפת הים ועדיין לא אמרו שירה ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים ויראו העם את אדוני ואמינו באדוני משה עבדו אז ישיר משה ובני ישראל רק אז הם שארו זה נקרא שירה חדשה. למה? אין כזאת שירה בשום אומה. השיר על אדוני כי גאו. השיר לא על מפלת האויבים. השיר זה שמחה והתגדל והתקדש מרבה שרואים את גדולתו של הקדוש ברוך הוא. על זה שרי משיר על אדוני כי גאו געה הוא התגאה על הסוס ורכבו ששניהם היו בעלי גאווה הסוס הוא בדרך ככה כזה יש לו גאווה והמצרי בעל גאווה והקדוש ברוך הוא התגעה על שני הגאבתנים האלה מכו אז המרשה אומר מה שאמרתי בקיצור בחידושיגדות אומר למה צריך להגיד גאו גאה ידוע שהמצרים היו גאים ישעיה הנביא קורא להם רב לכן קראתי לזאת במצרים רעבם רעב גאווה בהסוסים מתגאים כמו שמובא בפסחים כג שישה דברים נאמרו בסוס אוהב את המלחמה ורוחו גסה מצרי ולכב על הסוס יש פה גאווה כפולה המצרי מתגאה ארדוף השיג חלק שלל והסוס מתגאה אוהב מלחמה זה מה שאומרים עשיר על אדוני כי גאו גאה שני בעלי גאה והסוס ורכבו רמה בים וכך המשמע שהקדוש ברוך הוא פי תרגום התגאה על הגאוותנים כמו המרשה הפוך המרשה כמו אבל זה אלי ואנוהו כתב רש"י בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הוא הנביא הנציב הקדוש הקשה מנין שגם שפחה אמרה זה לי ואנבה כי ראתה על הים מה שנביאים לא ראו אולי רק הצדיקים ראו ואמרו זה אליון והוא ותראה רץ הנציב אמירת זה אלי פירושו שראו בחוש את הקדוש ברוך הוא ונפלאותם ממילא וענוהו צדיקים גם שלא רואים בחוש את הקדוש ברוך הוא גם בזמן הסתר פנים מקיימים בענווהו ואם כתוב כתוב שבגלל שראו בחוש היו מראים אותו באצבע ואמרו והבה זה מראה שלא מדובר רק על הצדיקים אלא שגם שפחה ראתה מה שיחזקאל בן בוזי לא ראה זאת אומרת וענווהו זה זה לא מעלה לצדיקים זה כל הזמן הם משבחים ומודים ומברכים השם יתברך כל הזמן לא צריך בחוש ולראות את הנפלאות. גם באסתר פנים הם יודעים ו הם מברכים את השם ומשבחים אותו. אז אם כתוב שראתה שפחה זה בגלל שהיא לא במדרגה כזאת של צדיקים רק שהיא רואה את הנפלאות ואת היד הגדולה וכולי אז היא משבחת אז זה הקושיה תורצה זה אלי בעלוהיהו הוא אלוהי אבי בא וארו ממנו. כותב רש"י שהיו ישראל מראין באצבע ואומרים זה אלי ואניו. בספר כמוצא שלל רב מביא בשם רבי אהרון מבלז. זכותו תגן עלינו. אמן. אמן. אין אמונה מוחשית יותר ממצב שמראים באצבע ואומרים זה אלי. ועל זה אומר הפסוק ואנבהו מלשון נוי ויופי אבל יש מצב יותר נעלה מזה זה המצב שבא אחר כך אלוהי אבי ואהרון ממנו להאמין באמונה פשוטה ותמימה כמו שנמסרה לנו מאבותינו זה דרגה נסגבה יותר מראייה חושית זה אז דרגה ראשונה זה אלי ואנו הוא רואה בחוש ומשבח לקדוש ברוך הוא אבל יש דרגה יותר אלוהי אבי אני מאמין בו ממה שקיבלתי מסורת מאבותיי וארוממנו בכל מצב בלי לראות שום דבר חושי וכולי וכולי הגאון מוילנה אומרים עליו שב שבסוף ימיו אמר שהוא רוצה אמונה פשוטה של יהודי פשוט את האמונה שלו בזמן האנוש בספרד כתוב שהיהודים הפשוטים כאילו הם מסרו נפשם ולא השתחוו לצלם ועוד שהאחרים שהיו לא עמי ארצות עשו פלפולים למה הם לא צריכים צריכים להרג למרות שהדין היה יהרגע אדוני איש מלחמה אדוני שמו ידוע ששם הוויה זה שם של רחמים הספורנו אומר שבאים על אדם ייסורים חס ושולם צריך לדעת ולהאמין שזה הכל לטובה מהשם יתברך. וזה אומר הפסוק. אפילו שאדוני איש מלחמה מביא ייסורים על בן אדם תזכור אדוני שמו. זה הכל ברחמים. הכל ברחמים. אמר או דוף השיג. לחלק שלל תמלאמו נפשי הריק חרבי תורישמו ידי פרעה אמר בהתחלה חלק שלל לכל העם ומיד אחרי זה אומר אבל אריק חרבי שיא הגאווה אני אני אריק חרבי הגמד הזה אני אני ולא אמר נעריקח חרבנו וסיים תורשמו אני לבד בלי עמיזה מה אתה תראה מה אני כזה בעל גאווה גמד הזה הוא לא צריך טעם בכלל א זה ה שמענו הרבה ראשי ממשלות פה בכל מיני שרון היה אומר הממשלה ברשותי וריקלין אומר באים לתוכנית שלי כל אחד הם שלי ואני ורשותי וזה עוד שמעתי שחכמים זכרונם לברכה עם ישראל שמרו במצרים על שלושה דברים לא שינו שמם לבושם לשונם ראשי תיבות שלל מה אמר הגמד? החלק שלל. אני אצליח לחלק מהם את השלושה דברים האלה שהם כן ישנו את שמם. כן? במקום פרסקי פרס, במקום רבינוביץ' רבין, במקום זה זה כל מיני שמות שמשנים ומחליפים וזה ופה ושם ואת הלבוש שלהם שילכו עם כל התרבות והאופנה של אומות העולם ולשונם א בטלוויזיה מרבים לדבר בדווקא עם כל מיני מושגים באקדמיה להראות את יתרונם על האנשים שלא למדו דו בק שישברו את הראש שלא יבינו אפילו מודעות יש באנגלית וזה וזה כאילו עזב לא סופרים את ה כן הם בעצמם עמי ארצות לא יודעים אפילו לדבר לשון הקודש עברית הם לא יודעים להגיד נכון כן אבל אנגלית וזה וכל מיני מושגים ארמדה ארמדה כן צי גדול מחומש בספרדית ארמדה וכל כל מיני מילים וזה איי איי איי אני אומר לך והם אומרים גם אחרי שהם אומרים את המילה באנגלית הם אומרים גם את הפירוש שלה בעברית איי איי העיקר להגיד שהם בתוך הבאין הם יודעים אתה מבין כמה מדים וזה מה שהתכוון מר פרעה ואז הוא אמר אני מובטח שתמלאם מו נפשי באריק חרבי אתה מבין לא הבנתי מתי הוא רוצה לעשות את זה כשהוא רודף אחריהם ככה עשו דנק דג דנג דג דנג דגד דגדן מתי תספיק להפריד אותםזה בסדר רעיונות יש לכל מיני מצביעים כאלה וכאלה אל מואב יוחזה מור רעד בספר זיכרון למשה על רבנו חתם סופר מובא מבעל אגודת אזור שהוא סיפר לפני התלמידים שבהיותו צעיר ימים על שולחן חותנו בעיר בן דין בא לשם בחור מפרשבורג מתלמידי החתם סופר זכר צדיק ברכה בהרעי שתעיר בחריפותו ובקיאותו וגם שמע ממנו דבר הגדה משמו של החתם סופר שבפסוק אל מואב יוחזה מו רעד למה כתוב רעד ולא רעדה? כמו שכתוב בתהילים מח ז רעדה חזדתם. למה יוחזמו רעד ולא יחזמו רעדה? הוא אומר כי אל מואב זה בלק ועם. אל זה עניין כוח. אלה מואב זה בעלי הכוח הגדולים במואב. מי זה היה? בלק ובלעם. הגימטריה של בלק 132 ושל בלעם 142. סך הכל 274 כמניין רעד. זה מה שנרמז שבלק ובלעם הם אל מואב שאחז אותם רעד זה מרומז בתוך הפסוק שזה מכוון עליהם ותצא כל הנשים אחריה בטופים מחולות ותצאנ כל הנשים אחרי הבטופים וממחולות מאיפה היה להם טופים? רש"י מתקשה. מאיפה היה להם טופים? כי היו בטוחות בניסאי השם. לכן לקחו עמהם טופים ממצרים. רש"י היה לו קשה רק על הנשים. למה? על מרים שכתובה בתחילת הפסוק בתיקח מרים הנביאה אחות הארון הטוף בידיו למה הוא לא שאל למה לה מאיפה לה טוב למה רק על הנשים אומרים בשם הרב מבריסק הרמבם בלקות יסודי התורה פרק ז הלכה ד כתב כל הנביאים לא מתנאים לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה. לפי כך בני הנביאים לפניהם נבל וטוף וחליל וכינור. וככה הם מבקשים את הנבואה. זה שנאמר והם מתנבאים כלומר מהלכין בדרך הנבואה עד שינבאו. לפי זה לא קשה לרשי על מרים מנין יש לה טוב תמיד יהיה לך עם טוב כי מי שנביא ורוצה כל פעם שתשרע עליו נבואה צריך ניגון ושמחה לפי זה הרב שלמה גרוסברט זכר צדיק ברכה הוסיף מדוע על הטוב של מרים כתוב שלקחה את הטוף הטוף הטוף הטוף המסוים הידוע שתמיד הולך איתה אבל על אנשים כתוב רק טופים זה לא משנה איפה זה טופים והשפת אמת אומר שהיא לקחה באמת תמיד את הטוף המיוחד לה שהיה אצלה תמיד קנביאה ותיקח מרים נביאה אחות אהרון את הטוב בידה למה קוראים לה פה אחות אהרון מה היא לא אחות משה ולמה לקחה את התוף בידה ומשה לא עשה כך בשירתם של הגברים רבי שלמה קלוגר זכר צדיק ברכה בעמרי שפר ידוע שמעלת נבואת משה רבנו על שאר הנביאים הייתה משה לא היה זקוק להכנה מיוחדת שתשרה עליו נבואה בכל עת היה ראוי לנבואה ואתה פה עמוד עם מדין מצב אכן כל רגע לכן פרש באשתו אבל הנביאים אחרים צריכים הכנה יתרה רק כדי שתשרה עליהם רוח הנבואה כדבריה כתוב במלכים בג תו והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד השם וכן מבואר בהרמבם פרק ז מלקות יסודי התורה הלכה שישית משה רבנו היה שונה בזה מכל הנביאים לכן לקחה מרים את הטוב בידה כהכנה להשראת נבואה ובכך היא הייתה אחות אהרון, לא אחות משה. כי משה לא זקוק לכל פעולה או כלי נגינה לקבל נבואה. ואהרון הוא כמוה בדרגתה לעניין נבואה שגם הוא צריך אבל לא משה. לכן מסמיחים אותה כאחות אהרון. אם היו אומרים שהיא אחות משה אז כאילו היא שווה לו בנבואה וזה לא נכון. אה איזה דבר וואי וואי וואי מדוע לקח חמרים ים טוף להלל לקדוש ברוך הוא יותר מכינור ועוגב או חליל הוצאת כל נגינה מהטוב זה על ידי הקע דום בום בום בום בום בום בום והם מקים בו בחוסתה ויוצאת ממנו שירה וזברה נעימה. מרים מלמדת אותנו אורחות חיים שנדע שדווקא ממקום של הקאה משמה יוצא עבדו עיבדו עיבדו עיבדו את השם בצים. זאת אומרת דווקא מההכאות מהמכות צריך להוציא שירה. אם אדם מאמין שהכל לטובה, כל מכה זה לטובה, אז הוא ישר מוציא שירה. זה העניין. בירושלים, מבתי דינים הראשונים בירושלים, מאז שיש חורבן, אסור לשאיר מכלי זמר, למעט באירועים כאלה ואחרים, אבל גם לא. הגזרה שגזרו זה רק בטוף לטופף בירושלים רק בטוף שום כלים אחרים בתימן גם כן לא היו משתמשים בכלי זמן היו לוקחים פח של זתים או פח של שמן פח מרובע כזה גדול ולוקחים אצבעוני כזה של התופרים חייתיים ועושים תגדום ב תגדום בק תג תג וככה היו מנגנים ערב שלם, ריקודים, שירים מהדיוון, רבי שלום שבזי רק עם זה שום דבר אחר. הדורות ידרדרו טוב, נגיד משהו הבוקר גם בשביל אנשים. תענה להם מרים שירו לאדוני כי גאו גסוסבו רמה וים למה מכל הניסי ניסים 50 ניסים שהיו בקריאת ים סוף מזכירה מרים רק את הנס שסוס ורכבו רמה הים הפרדס יוסף מתרץ ריבותינו שואלים נשים במה זכין במה זכות נשים לחיי העולם עולם הבא לתחיית המתים בזה שדואגות שבעליהם ילמדו תורה וממתינות לבעליהם עד שישובו עלימוד תורה ושולחות את בניהן לתלמודי תורה ביציאת מצרים הייתה בזכות שעתידים לקבל את התורה ואנשים פטורות מתלמוד תורה חייבות לדעת דינים אבל פטורות מלימוד תורה כמו שלומדים אברכים אז במסקותן במה הם יזכו בזה שמסייעות לבעלים ללמוד תורה ומאפשרות ולבנים שהולכים ללמוד תורה וזה נחשב שהם ממש כאילו לומדות תורה כי בזכותם זה כמו אדם שמפרנס את מי שלומד תורה הוא זוכה מנין לנו שכך הדבר מנין לומדים את זה מהסוסים של רכבי פרעה לכאורה אם הרוכב חטא ונגזר עליו שהוא יטבע מי הטביע את ילדי ישראל המצרים אז מי צריך לטבוע המצרים מה השם הסוס למה הסוס צריך גם לטבוע בים כיוון שהסוסים סיעו למצרים לרדוף אחרי ישראל, הדין הוא שהם שותפים וינשו. אז זה במידה רעה, במידה טובה שהיא מרובה אנשים שמסייעות ומוסרות נפש ילמדו הבעלים והילדים על אחת כמה וכמה שמגיע להם שכר כלומדי תורה בעצמם וכתוב עליהם שהם אוהבי השם לפי כך מכל הניסים של קריעת ים סוף אנשים ראו לשבח במיוחד דווקא את סוס ורוכבו רמים זה נוגע עליהם כמו שהסוס ורוכבו נענשו שניהם ככה הם יזכו עם הבעלים ולכן כתוב שלקדוש ברוך הוא יש שי עולמות להנחיל לכל צדיק וצדיק. אומרים, מה זה הכפל לשון לכל צדיק וצדיק? כל צדיק מספיק. שי עולמות לכל צדיק. מה זה צדיק וצדיק? אם לצדיק אחד כן, ודאי שגם לצדיק השני. למה צריך להגיד צדיק וצדיק? אומרים שהי עולמות זה חצי של 620. 620 זה 613 מצוות דאורייתא ועוד שבע דרבנן ביחד 620 חצי מזה 310 צדיק וצדיק זה בעל באשתו אז לכן הם זוכים כיוון שהם צדיקים באמת כל אחד מסיע על השני והכל שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול אלו אנשים הם אוהבת תורתך שולחים את הבעלים בילדים ואין למו מכשול אין להם ביטול תורה לגבר יש בעיה יש לו מציאות שיכול להיות ביטול תורה אבל הם אין להם ביטול תורה לא רק זה היא שלחה את הבעל ללמוד והבעל נמנם היא מקבלת שכר כאילו הוא למד כן כי היא שלחה אותו ללמוד לא לישון אם אני נותן פיט לעני והוא לא אכל בשמיים כתוב שנתתי לו לאכול זה שהוא לא אכל זה בעיה שלא אבל אני לא מפסיד את זה שנתתי לו לאכול נכון או לא נכון הכל יודוך כל ישחוה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש השם הכל יוד דוך והכל ישבחו והכל יאמרו והכל מרו אין קדוש קשם [מוזיקה] הרי אני מכנג כבד יכולים בכוד שנעת שנ