פרפראות וחדושים לפרשת יתרו תשפו חלק ב'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

לעילוי נשמת יוגב שלום בן רבקה וכל אלו שאין מי שיאמר עליהם קדיש, תהא נשמתם צרורה בצרור החיים

בתוך שאר נפטרי עמו ישראל

ויזכו לשוב אלינו מהרה

בתחיית המתים,

אמן.

אמן.

אמן.

שמחה בצלחה, שולמית,

רפואה שלמה ובריאות הגוף והנפש.

יהיה לה שלום בית, פרנסה ברבע ושמחה תמיד, אמן.

אמן.

מיכאל שלום בן אסתר, רבקה,

בריאות שלמה עד 120 שנה,

שלום בית אמיתי תמיד, אמן.

אמן. אמן.

פרפרות בחידושים לפרשת יתרו, חלק ב' שנת תשפוא.

על הפסוק הזה שנאמר

כמה מפרשים ופירושים.

בעת שני בניה אשר שם האחד גר שום

כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה

בשם האחד אליעזר

כי אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה.

מדוע קרא

לבן הראשון

גרשום ולא קרא אליעזר

אליעזר

על שם עזרת השם עמו שהציל אותו מחרב פרעה.

אלא ידוע שהנביאים הקדושים

לא יכלו לראות בצרות עם ישראל והעדיפו מוות מחיים.

וכך היה גם אצל משה רבנו

שהוא סבר שזמן הגאולה עוד רב

וישראל שנויים בתכלית הצרות.

לפיכך בעת שנולד הבן הראשון

לא עבה להודות על האצלה מחרב פרעה

כי טוב לו היה למות יותר מלראות בעיניו את צרות ישראל.

ובשעבוד הגלות

ולכן

קרא לבנו גרשום

‫גם על שם הגירות.

‫כשהקדוש ברוך הוא אמר לו,

‫הרף ממני ואכלם,

‫ואמר לו,

‫שהוא יהיה כמו נוח, ‫יתחיל את העם היהודי ‫עוד פעם מחדש ממנו,

‫הוא לא הסכים, הוא אמר,

‫ימותו אלף כיוצא בו,

‫ולא תיפול ציפורן מציפורנן של ישראל.

‫זה הרועה הנאמן.

‫וגם אמר, ‫ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, ‫אז רואים שגדולי ישראל האמיתיים,

‫קשה עליהם לחיות ולראות את הצרות האלה.

‫ואנחנו רואים גם בגמרא שכתוב,

‫שהאמוראים אמרו, יתה ולא אחמנה,

‫כשיבוא מלך המשיח ויהיו צרות גדולות,

‫מלחמת גוג ומגוג, ‫הם אמרו, כשיבוא, ‫אנחנו לא רוצים להיות, לראות.

‫אחרי זה בסדר,

‫אבל לא, לא רוצים להיות באותה תקופה. ‫זאת אומרת,

‫קשה להם לסבול

‫את הסבל של עם ישראל.

‫אז לכן הוא קרא לבן שלו גרשו.

‫אליעזר

‫נולד לאחר

מראה הסצנה.

‫ואז הוא כבר מתבשר על הגאולה ‫ועל קץ הישועה,

‫ולכן עתה בחר בחיים.

‫ולכן קרא לבן

אליעזר להודות על זה שהשם עזר לו והצילו מיד פרעה.

‫כדאי לחיות עכשיו.

‫אז אליעזר, אלי היה בעזרי אליעזר.

‫זה אומר רבי יהונתן אייבשיץ ‫בתפארת יהונתן.

‫והחפץ חיים אומר,

‫בתורת הבית, פרק ד',

‫כשבא משה ליתרו, עדיין לא נתגייר יתרו.

‫בוודאי מעשיו לא היו טהורים, טהורים כלל.

‫כי אז הוא אמר לאחר מכן,

‫כי עתה ידעתי,

‫כי גדול אדוני מכל האלוהים.

‫משמע שעד עתה הוא לא ידע.

היה כומר לעבודה זרה

והיה משה מתיירש הילדים שייצאו לו,

היוולדו לו,

ילמדו ממעשיו.

לפיכך קרא לבן הראשון גרשום כי אמר

גר הייתי בארץ מזויה.

זאת אומרת הוא קבע בנפשו

פה בארץ הזאת מדיין אני בבחינת גר בארץ נוכרייה

ועתיד

לשוב למקור בצרור החיים

שם אני תושב.

כמו שנאמר בתהילים גר אנוכי בארץ תושב ככל אבותיי

לכן כדי לא להיות מושפע מהסביבה כי ידוע שהסביבה משפיעה

כמו שהשפיעה על כל ישראל במצרים חוץ משבט לוי

אז הוא קבע את השם גרשום לזכור כל הזמן

לא להתערבב ולהתמזג. ויתערבו בתג'והים וילמדו מעשיהם

אז שיהיה לו תזכורת כל פעם גרשום איפה אתה גרשום

הוא יזכור את הדבר הזה

מחשבת מרדכי כותב

שהמדרש במחילתא

כשנתן את רוביתו למשה

התנה שיהיה הבן הראשון לעבודה זרה. הרחבנו בזה בהרצאות

לפי זה לא רצה משה רבנו לייחד שם שמיים אלי עזב

על הבן הראשון שהולך להיות לעבודה זרה

איך זה הולך ביחד זה לא הולך

לכן אצל הבן הראשון

כתוב בפסוק כי אמר

גר הייתי בארץ נוכרייה

זאת אומרת הוא נתן טעם כי אמר מה זה כי אמר? נותן טעם

למה הוא קרא אותו גרשום ולא אליעזר

וכיוון שהוא נתן כביכול

בתנאי

את הבן הראשון לעבודה זרה

אז קרא אותו גרשום

אבל לגבי אליעזר לא כתוב כי אמר

מה כתוב?

בשם האחד אליעזר

כי אלוהי אבי בעזרי

ועוד פירוש

בספר מקדש הלוי

מרבי יוסף צבי הלוי דינר

מלונדון

כתב

למה פעמיים כתוב שם האחד

שם האחד

ושם השני

למה כתוב שם האחד ועוד פעם שם האחד

נראה לומר

התורה מבקשת מאיתנו להתייחס לילדים

כל אחד הוא אחד הוא מיוחד

ולא השני

ולא עוד ילד

כאילו אספנו ילדים יש לנו אחד ועוד אחד ועוד אחד יש לנו שתיים שלוש ארבע חמש

אלא כל אחד יש לו כוחות מיוחדים ותפקיד מיוחד ונתונים מיוחדים

והתורה מדגישה האחד והאחד

וואי וואי וואי מה הולך להיות פה עכשיו

ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך

במחילתא

יש מחלוקת

איך הוא העביר את הדברים האלה?

הרי הוא שלח לו ויאמר אל משה תתכונן כאילו אני חותנך יתרו בא אליך איך הוא העביר לו את הדברים?

לדעת רבי יהושע באמצעות איגרת

לדעת רבי אל עזר המודחי על ידי שליח

מתייגרת ממעביר

אז יש אומרים על ידי יונה או על ידי חץ או על ידי כל מיני אפשרויות כאלה שיתכונן שלא יהיה מופתע אני

היא מגיעה.

אז יש לנו דעה אחת של רבי יהושע איגרת, רבי אלעזר המודעי, שליח.

להעביר איגרת זה לא דבר פשוט.

למה?

כי בני ישראל היו בתוככי ענני הכבוד.

ובפירוש הטור על התורה

כדי להעביר איגרת היה לתרו לזרוק למשה חץ מבעד לענני הכבוד.

והטור מקשה איך יכול החץ לעבור את העננים

ומיישב אפשר שלצורך שעה עבר.

העננים היו כמו חומה להפריד ביניהם מהאויבים, מכל מיני מזיקים.

משמע שמשלוח האיגרת לא היה פשוט כלל.

אז מה מכריח את

רבי יהושע להגיד שהוא שלח איגרת אם יש בעיות,

יש עננים, וצריך להגיד שלצורך שעה

הזקן עבר החץ, למה להגיד את זה?

תגיד גם כן,

כמו רבי אליעזר המודעי, שליח.

או אל תגיד, סמוך על מה שהוא אמר, מספיק.

אלא מובא לבאר על פי דברי בעל הפנים יפות

שמביא בשם דודו,

הגאון יעקב,

זיכרונם לחיי העולם הבא.

ואמר כאן.

לכאורה ייפלא מדוע אומר יתרו למשה

ואשתך ושני בניה עימה.

היה לו לומר ואשתך ושני בניך.

מה זה שני בניה? לא שלו.

למה הוא אומר דווקא ושני בניה ולא בניך

אלא מובא במדרש

בשעת קבלת התורה נקרא משה איש האלוהים

ולפיכך אין זה כבוד

לכרות בניו על שמו.

הוא יצא כזה איש האלוהים אז יש לו בנים רגילים ככה זה.

זה לא כבוד בשבילו

והם גם לא היו כאלה שיכולים להחליף אותו

אמנם זה מדובר ונכון

רק לאחר מתן תורה אם כבר היה מתן תורה והוא בא יתרו אחרי מתן תורה יש מחלוקת אם הוא בא

אחרי או לפני

אך יתרו לדעת רבי יהושע הוא פנה למשה לפני מתן תורה

אם כן מדוע עליו לומר הוא שני בניה ולא הוא שני בניך

הרי הוא יודע שהוא לפני מתן תורה עדיין הוא לא איש האלוהי

אז מה הבעיה עם שני בניך למה לא להגיד

אבל מצאנו בהלכוד כיבוד אב ואם

שהרמון מביא בשם יש אומרים

שמישהו אבל

אחר אביו

והוא כותב מכתב

אינו צריך לכתוב הריני כפרד משכבו

אלא זיכרונו לברכה

במשך שנה

כשאדם מדבר ומזכיר את אביו צריך להגיד הריני

כפרד משכבו

אבל אם הוא כותב מכתב

לא יכתוב ככה

למה המכתב מתקיים לשנים הרבה

אז כותב זיכרונו לברכה

בגלל שהמכתב מתקיים

להרבה זמן

אז אחרי שנת האבל כבר לא אומרים הרי אני מכיר ואז

צריך להיות כתוב זיכרונו לברכה

לפי זה מובן

מה מכריח לומר

לפי דעת רבי יהושע שיתרו שלח איגרת ולא שליח

שאם יתרו

לא שלח איגרת

אז מדוע הוא אמר ושני בניה ולא ושני בניך

אלא על כורחך כתב איגרת מזה שאני שומע שהוא אמר ושני בניה ולא בניך

שהכתיבה תתקיים גם אחרי מתן תורה,

כי לפי רבי יהושע הוא בא לפני מתן תורה ועוד לא נקרא איש האלוהים אבל אחרי מתן תורה הוא ייקרא מזה שהוא אמרו שני בניה כיוון שלא ראוי לאיש האלוהים שיקראו בניך אז לכן מוכרח שהוא שלח איגרת

כי איגרת מתקיימת לאחר זמן

ולכן לא ראוי להגיד לאיש האלוהים ושני בניך

איי איי איי איזה דברים איזה דברים

עכשיו תשמעו דבר נחמד מאוד

הביא יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים

אומר על הפסוק

וישאלו איש לרעהו לשלום

והוא אומר איש

לא תאמינו

בגימטריה לרעהו

לומר שאיש נוצר אך ורק למען רעהו

כל אחד נוצר למען הזולת כמו שאומר בחיים וולוז'ין

כל מה שאדם נוצר

זה בשביל הזולת

אז הוא מבין לנו שבפסוק זה כתוב

וישאלו איש לרעהו זה איש איש לשלום

ויחד יתרו

כותב רשי

שני פירושים פירוש ראשון ויחד יתרו

זה שמח

ויחד חדווה

שמחה

חדי

זה שמח

כתב רשי בפירוש השני

ומדרש אגדה נעשה בשרו חידודין חידודין

מצר על עיבוד מצרים

כאב לו שהוא שמע שמתו כל המצרים ביער

היינו זה מה שאמרו אינשי

גיורא עד עשרה דראלו

‫תבזה ארמאה באפה.

‫גר!

‫אל תבזה גוי

‫בפניו עד עשר דורות.

‫עדיין הקשר שלו לזה כואב לו על ה...

‫כתב הכתב סופר,

‫גמרא סנדרין צדיק ד'

‫גנאי היה לישראל שלא אמרו ברוך,

‫עד שבא יתרו ואמר ברוך, ‫ברוך השם.

‫הוא הראשון שאמר ברוך, ברוך השם.

‫ביקשו המפרשים,

‫אמרו השירה כולה.

‫מה זה ברוך לעומת השירה? ‫אז ישיר משה, שבת שירה, וואי.

‫כל האומר שירה, ‫מוחלים לו כל עוונותיו.

‫מאתו טלי בלשון ברוך, ‫וכי זה תלוי בלשון ברוך? ‫אם לא אומרים ברוך, אז גמרנו, ‫זה גנאי, ישראל.

‫בן יראה,

אומר הכתב סופר,

‫להנה רש״י בפירוש השני פירש ‫שנעשה בשרו חידודים חידודים,

‫על המפלה של המצרים.

‫אבל מכל מקום סמך בישועת השם ‫לעמו ישראל, עם הכאב,

על המצרים,

‫כי יבין שהשם לא יעשה עוולה במשפט.

‫וכל מה שהוא עושה, לתב עביד.

‫ולכן סמך ברעה הזו של המצרים.

‫ושיבח את השם על זה,

‫וזו המידה שאמרו לנו חכמים ‫בברכות מודלת.

‫כשם שמברך על הטובה,

‫כך מברך על הרעה.

‫ואמרו לקבלין הוא בשמחה, ‫וצריך לקבל את הרעה בשמחה.

‫וכן עשה יתרו מצד אחד מצר

‫על מיטתם של המצרים בבשרו ‫ממש חידודין חידודין,

‫ומצד שני וייחד שמח

ומברך ברוך השם

על הטובות.

ברך

שהשם עשה טובה בזה

ברוך השם אשר הציל אתכם מיד פרעה, מיד מצרים

ולא מצאנו דבר כזה בישראל עד עכשיו, עד יתרו

לתת שבח והודיה על הרעה

על הטובה, כן

עם ישראל שיבחו ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף

אבל על שעבוד מצרים,

מעל שאר הצרות הם לא בירכו

לא אמרו ברוך השם

שואלים אדם מה קורה איתך, אני רואה שאתה לא מרגיש, ברוך השם חולה

אתה לא שומע אנשים מברכים את השם על החולים

ואין אין דברי חכמים זיכרונם לברכה שאמרו גנאי היה לישראל

שלא אמרו ברוך באופן שאמר יתרו

שהוא אמר על הרעה ברוך

בשרו חידודין חידודין מצר על אובדנם של המצרים ומברך את השם

ועוד

יתרו היה הראשון שאמר ברוך השם על ישועה של אחרים שנושעו בה

לא הוא

יתרו לא היה בישועת מצרים

וכששמע על הניסים שקראו לבני ישראל ביציאתם

עמד והודה לה' התברך ואמר מעומקא דליבא

ברוך השם

התורה לא כותבת כשיש מס שפתיים

וממש הוא הרגיש כאילו הוא נושע עמהם

זה חידוש גדול ומיוחד שאדם מודה ומהלל על ישועת חברו מעומק הלב

ועכשיו אתם הולכים לשמוע משהו

שלא היה עולה על דעתכם

רש״י אמר וייחד איתנו וישמח איתנו

נפסק בשולחן ערוך

אורח חיים

רית דלת

אפשר לברך ברכת הגומל על טובת חברו

ובטעם הדבר, כתב הרמות,

ואין זה ברכה לבטלה מן המברך,

אף על פי שהוא לא נתחייב בברכה זו,

הואיל ואינו מברך רק דרך שבח בהודאה על טובת חברו ששמח בה.

וכתב התז,

משמע דווקא ששמח בליבו שמחה אמיתית,

על שזה נתרפא או שהוא ניצל,

אבל אם אינו שמח בליבו כל כך,

אלא אומר את זה מפני השלום,

שירגיש שטוב לו, שהוא בסדר, וזה רק כאילו,

אין לברך בשם המלכות.

זה ברכה לבטלה.

אבל אם הוא שמח בליבו,

יכול לברך ברכת הגומל על טובת חברו.

בשם ומלכות, אם הוא שמח בליבו.

בעניין הזה מבואר בלשון הפסוקים.

כתוב, ויחד יתרו על כל הטובה,

שהוא שמח על הטובה, לכן

ויאמר איתנו ברוך השם אשר הציל.

כיוון ששמח על טובת ישראל,

יכול לברך על כך ברכת הגומל וברכת ההודאה בשם השם.

הנה מקור.

ועוד דבר,

ויחד יתרו על כל הטובה,

אשר עשה השם לישראל,

אשר הצילו מיד מצרים.

צריך להגיד אשר הצילם

מיד מצרים. מה זה הצילו?

למה הוא אומר ככה?

הגמרא בסוטה יא.

שלושה היו באותה עצה של פרעה לכלות את עם ישראל.

בלעם שיעץ, נהרג.

איוב ששתק, נידון בייסורים.

יתרו שברח,

זכה וישבו בניו בלשכת הגזית.

כשהוא ברח מאותה מועצת

חכמים

הוא לא ידע עדיין ממה הוא ברח

ליבו אמר לו שהולכים לעשות מעשים שלא ייעשו

לכן הוא ברח

אותה שעה לא ידע מה יהיה חומשם

של אותם שהיו באותה עצה

עכשיו כשמשה רבנו מספר לו את כל הניסים והמכות ואת מה שהיה על שפת הים והפלאות

הבין ממה הוא ניצל, ממה הוא ניצל, עכשיו

הוא השכיל להבין

מאיזה עונש קשה ומר מילט את עצמו כשברח

ולא רצה להיות שותף

למזימות של פרעה ובלעם

ומילאה אותו שמחה גדולה

על הצלת ישראל אבל עוד יותר שמחה שהבין שזו הייתה הצלה שלו

זה שאומר הפסוק ביחד יתרו

נתמלה שמחה

יותר מעל כל הטובה אשר עשה השם לישראל

אשר הצילו מיד מצרים

את עצמו, את גופו

שלא היה שותף איתו

זה חידושי המהריל דיסקין על התורה

נפלא מאוד,

אה? עם זה אפשר לקבל את השבת?

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקוראי

עונג שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת

עם מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שבע מרמת עם מקדשי מקדשי מקדשי

מקדשי מקדשי שבעי שבת שמות שעולים לך

הרי אני מכוון לקיים אמצעות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומד נפשי שחסר דאורייתא כבד את אביך ואת אימך

לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנא הקדוש ולשפתותיו דאור בקבר