פרפראות וחדושים לפרשת יתרו תשפו חלק ב'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת יוגב שלום בר נבקה וכל אלו שאין מי שיאמר עליהם קדיש תהן נשמתם צרורה וצרור חיים בתוך שאר נפטרי עמו ישראל ויזכול שוב אלינו מהרה בתחיית המתים אמן אמן שמחה בצלחה השולמית רפואה שלמה ובריאות הגוף והנפש יהיה לה שלום בית פרנסה ברע ושמחה תמיד אמן אמן מיכאל שלום בן אסתר רבקה בריאות שלמה עד 120 שנה שלום בית אמיתי תמיד אמן אמן

אמן פרפראות בחידושים לפרשת יתרו חלק ב' שנת תשפ"ו

על הפסוק הזה שנאמר כמה מפרשים בפירושים: "וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נׇכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה." (שמות יח, ג-ד).

מדוע קרה לבן הראשון גרשום ולא קרא אליעזר על שם עזרת השם עמו שהציל אותו מחרב פרעה. אלא ידוע שהנביאים הקדושים לא יכלו לראות בצרות עם ישראל והעדיפו מוות מחיים. וכך היה גם אצל משה רבנו שהוא סבר שזמן הגאולה עוד רבישראל שרואים בתכלית הצרות. לפי כך בעת שנולד הבן הראשון לא עבודות על ההצלה מחרב פרעה כי טוב לא היה למות יותר מלראות בעיניו את צרות ישראל הוא בשעבוד הגלות ולכן קרא לבנו גרשום על שם הגירות כשהקדוש ברוך הוא אמר לו הרף ממני ואחלם ואמר לו שהוא יהיה כמו נח יתחיל את העם היהודי עוד פעם מחדש ממנו הוא לא הסכים הוא אמר ימותו אלף כיוצא בו ולא תיפול ציפורן מציפורנן של ישראל זה הרוע הנאמר וגם אמר ואם עין מחנינה מספרך אשר כתבת אז רואים שגדולי ישראל האמיתיים קשה להם לחיות ולראות את הצרות האלה ואנחנו רואים גם בגמרא שכתוב שהמוראים אמרו יתה ולא אחמנה כשיבוא מלך המשיח ויהיו צרות גדולות מלחמת גוגו בגוג הם אמרו כשיבוא אנחנו לא רוצים להיות לראות אחרי זה בסדר אבל לא לא רוצים להיות באותה תקופה זאת אומרת קשה להם לסבול את הסבל של עם ישראל אז לכן הוא קרא לבן שלו גרשום אליעזר נולד לאחר מראה הסנה ואז הוא כבר נתבשר על הגאולה ועל קץ הישועה ולכן אתה בחר בחיים ולכן קרא לבן אליעזר להודות על זה שהשם עזר לו והצילו מיד פרעה כדאי לחיות עכשיו אז אליעזר אלי היה בעזרי רי אליעזר זה אומר רבי יהונתן אייבשיץ בתפארת יהונתן והחפץ חיים אומר בתורת הבית פרק ד' כשבא משה ליתרו עדיין לא נתגייר יתרו בוודאי מעשיו לא היו טהורים טהורים כלל כי אז הוא אמר לאחר מכן כי אתה ידעתי כי גדול אדוני מכל האלוהים משמע שעד עתה הוא לא ידע היה כומר לעבודה זרה והיה משה מתיירש הילדים שיצאו לו יוולדו לו ילמדו ממעשה עשיו לפי כך קרא לבן הראשון גרשום כי אמר גראיתי בארץ מזויה זאת אומרת הוא קבע בנפשו פה בארץ הזאת מדיין אני בבחינת גר בארץ נוכריה ועתיד לשוב למקור בצרור החיים שמה מה אני תושב? כמו שנאמר בתהילים גר אנוכי בארץ תושב ככל אבותיי. לכן כדי לא להיות מושפע מהסביבה כי ידוע שסביבה משפיעה כמו שהשפיע על כל ישראל במצרים חוץ משבט לוי. אז הוא קבע את השם גרשום לזכור כל הזמן לא להתערבב ולהתמזג ויתעורבו בצ'וים וילמדו מעשיהם אז שיהיה לו תזכורת כל פעם גרשוב איפה אתה גרש הוא יזכור את הדבר הזה מחשבת מרדכי כותב שהמדרש במחילתא כשנתן תרו בתו למשה התנה שיהיה הבן הראשון לעבודה זרה הרחבנו בזה בארצאות לפי זה לא רצה משה רבנו לייחד שם שמיים אלי עזב על הבן הראשון שהולך להיות לעבודה זרה. איך זה הולך ביחד? זה לא הולך. לכן אצל הבן הראשון כתוב בפסוק כי אמר גראיתי בארץ נוכריה. זאת אומרת הוא נתן טעם כי אמר. מה זה כי אמר? נותן טעם. למה הוא קרא אותו גרשום ולא אליעזר? ו כיוון שהוא נתן כביכול בתנאי את הבן הראשון לעבודה זרה אז קרא אותו גרשום אבל לגבי אליעזל לא כתוב כי אמר מה כתוב בשם האחד אליעזר כי אלו אלוהי אבי בעזרי ועוד פירוש בספר מקדש של לוי מרבי יוסף צביע ליובי דינר בלונדון כתב למה פעמיים כתוב שמה אחד שם האחד בשם השני. למה כתוב שם האחד ועוד פעם שם האחד? נראה לומר התורה מבקשת מאיתנו להתייחס לילדים. כל אחד הוא אחד ומיוחד ולא השני. לא עוד ילד כאילו אספנו ילדים יש לנו אחד ועוד אחד ועוד אחד יש לנו שתיים שלוש ארבע חמש אלא כל אחד יש לו כוחות מיוחדים ותפקיד מיוחד ונתונים מיוחדים והתורה מדגישה האחד והאחד וואי וואי וואי מה הולך להיות פה עכשיו ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך במכילת יש מחלוקת איך הוא העביר את הדברים האלה הרי הוא שלח לו ויאמר אל משה תתכונן כאילו אני חותמך יתרוע בא אליך. איך הוא העביר לו את הדברים? לדעת רבי יהושע באמצעות איגרת לדעת רבי אלעזר המודעי על ידי שליחה מי מעביר? אז יש אומרים על ידי יונה או על ידי חץ או על ידי כל מיני אפשרויות כאלה שיתכונן שלא יהיה מופטע אני מגיע אז יש לנו דעה אחת שרבי יהושע עגרת רבי אלעזר המודעי שליח להעביר היגרת זה לא דבר פשוט למה כי בני ישראל היו בתוכי ענני הכבוד ובפירוש הטור על התורה כדי להעביר איגרת היה לרו לזרוק למשה חץ מבעת לענני הכבוד והתור מקשה איך יכול החץ לעבור את העננים הוא מיישב אפשר שלצורך שעה עבר העננים היו כמו חומה להפריד ביניהם מהאויבים מכל מיני מזיקים וכ משמע שמשלוח האיגרת לא היה פשוט כלל אז מה מכריח את רבי יהושע להגיד שהוא שלח היגרת אם יש בעיות יש עננים וצריך להגיד שלצורך שעה אז כן עבר החץ למה להגיד את זה תגיד גם כן כמו רבי אלעזר עמודעי שליח או אל תגיד לסמוך על מה שהוא אמר מספיק אלא מובא לבאר על פי דברי בעל הפנים יפות שמביא בשם דודו הגאון יעקב זכרונם לחיי העולם הבא לכאורה יפל מדוע אומר יתרו למשה ואשתך ושני בניה עמה היה לו לומר מאשתך ושני בניך מה זה שני בניה לא שלו למה הוא אומר דווקא שני בניה ולא בני עניך. אלא מובא במדרש בשעת קבלת התורה נקרא משה איש האלוהים. ולפי כך אין זה כבוד לקרות בניו על שמו. הוא יצא כזה איש האלוהים אז יש לו בנים רגילים. ככה זה מה זה זה לא זה לא כבוד בשבילו והם גם לא היו כאלה שיכולים להחליף אותו אמנם זה מדובר ונכון רק לאחר מתן תורה אם כבר היה מתן תורה והוא בא יתרו אחרי מתן תורה יש מחלוקת אם הוא בא אחרי או לפני אך יתרו לדעת רבי יהושע הוא פנה למשה לפני מתן תורה. אם כן, מדוע עליו לומר ושני בניה ולא הוא שני בניך? הרי הוא יודע שהוא לפני מתן תורה, עדיין הוא לא איש האלוהים. אז מה הבעיה עם שני בניך? למה לא להגיד? אבל מצאנו בעלות כיבוד אבהם שהרמו מביא בשם יש אומרים שמישהוא אבל אחר אביו והוא כותב מכתב אינו צריך לכתוב הריני כפרת משכבו אלא זכרונו לברכה. במשך שנה כשאדם מדבר ומזכיר את אביו צריך להגיד הריני כפרד משכבו. אבל אם הוא כותב מכתב לא יכתוב ככה. למה? מכתב מתקיים לשנים הרבה. אז כותב זכרונו לברכה. בגלל שהמכתב מתקיים להרבה זמן אז אחרי שנת האבל כבר לא אומרים הרי נמ ואז צריך להיות כתוב זכרונו לברכה לפי זה מובן מה מכריח לומר לפי דעת רבי יהושע שיתרו שלח איגרת ולא שליח שאם יתרו לא שלח חיגרת. אז מדוע הוא אמר ושני בניה ולא שני בניך אלא על כורחך כתב איגרת. מזה שאני שומע שהוא אמר ושני בניה ולא בניך. כיוון שהכתיבה תתקיים גם אחרי מתן תורה כי לפי רבי יהושע הוא בא לפני מתן תורה. ועוד לא נקרא איש האלוהים. אבל אחרי מתן תורה הוא יקרה מזה שהוא אמר שני בניה כיוון שלא ראוי לאיש האלוהים שיקרו בניך אז לכן מוכרח שהוא שלח איגרת כי היגרת מתקיימת לאחר זמן ולכן לא ראוי להגיד לאיש האלוהים ושני בניך איי איי איי איזה דברים איזה דברים כן עכשיו תשמעו דבר נחמד מאוד רבי יוסף חיים זוננפלד רבא של ירושלים אומר על הפסוק וישאלו איש לרעהו לשלום והוא אומר איש לא תאמינו בגימטריה לרעהו לומר שאיש נוצר אך ורק למען רעהו כל אחד נוצר למען הזולת כמו שאומר רבי חיים ולוז'ין כל מה שאדם נוצר זה בשביל הזולת אז הוא מבין לנו שבפסוק זה כתוב וישאלו איש לרעהו זה איש לשלום ויחד יתרו כותב רש"י שני פירושים פירוש ראשון ויחד יתרו זה שמח ויחד חדווה שמחה חדי זה שמח כתב רש"י בפירוש השני ומדרש הגדה נעשה בשרו חידודין חידודין מצר על עיבוד מצרים כאב לו שהוא שמע שמתו כל המצרים ביער היינו זה מה שאמרו אנש גיורה עד עשרה דר תבזה ארמאה בהפה גר אל תבזה גוי בפניו עד 10 דורות עדיין הקשר שלו לזה כואב לו על כתב הכתב סופר גמרא סנהדרין צד גנאי היה לישראל שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ברוך השם הוא הראשון שאמר ברוך ברוך השם ביקשו המפרשים א אמרו השירה כולה מה זה ברוך לעומת השירה אז ישיר משה שבת שירה וואי כל האומר שירה מוחלים לו כל עוונותיו תות לי בלשון ברוך וכי זה תלוי בלשון ברוך אם לא אומרים ברוך אז גמרנו זה גנב ישראל ונראה אומר הכתב סופר והנה רש"י בפירוש השני פרא שנעשה בשרו חידודים חידודים על המפלה של המצרים אבל מכל מקום שמח בישועת השם לעמו ישראל עם הכאב על המצרים כי הבין שהשם לא יעשה עבלה במשפט וכל מה שהוא עושה לתב עיד ולכן שמח ברעה הזו של המצרים ושבח את השם על זה וזו המידה שאמרו לנו חכמים בברכות נד כשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה ואמרו לקבלנו בשמחה וצריך לקבל את הרעה בשמחה וכן עשה יתרו מצד אחד מצר על מיטתם של המצרים בבשרו ממש חידודין [‏צחוק] חידודין ומצד שני ויהי אחד שמח ומברך ברוך השם על הטובה הוא מברך שהשם עשה טובה בזה ברוך השם אשר הציל אתכם מיד פרעה מיד מצרים לא מצאנו דבר כזה בישראל עד עכשיו עד יתרו לתת שבח והודיה על הרעה על הטובה כן, עם ישראל שבחו ביציאת מצרים, בקריאת ים סוף, אבל על שעבוד מצרים ועל שאר הצרות הם לא ברכו. לא אמרו ברוך השם. שואלים אדם מה קורה איתך? אני רואה שאתה לא מרגיש אתה אומר ברוך השם חולה. אתה לא שומע אנשים ברחים את השם על החולים. והן אין דברי חכמים זכרונם לברכה שאמרו גנאי היה לישראל שלא אמרו ברוך באופן שאמר יתרו שהוא אמר על הרעה ברוך בשרו חידודין חידודין מצר על עובדנם של המצרים ומברך את השם ועוד יתרו היה הראשון שאמר ברוך השם על ישועה של אחרים שנושעו בה, לא הוא יתרו לא היה בישועת מצרים וכשמע על הניסים שקרו לבני ישראל ביציאתם עמד והודה לשם יתברך ואמר מעומקה דליבה ברוך השם התורה לא כותבת כשיש מספתי וממש הוא הרגיש כאילו הוא נושע עמהם וזה חידוש גדול ומיוחד שאדם מודה ומהלל על ישועת חברו מעומק הלב ועכשיו אתם הולכים לשמוע משהו ש לא היה עולה על דעתכם. רש"י אמר, "ו אחד איתרו וישמח איתרו." נפסק בשולחן ערוך אור החיים רית ד'. אפשר לברך ברכת הגומל על טובת חברו. ובטעם הדבר כתב הרמו, ואין זה ברכה לבטלה מן המברך אף על פי שהוא לא נתחייב בברכה זו. הועיל ואינו מברך רק דרך שבח והודעה על טובת חברו ששמח בה. וכתב הטז משמע דווקא ששמח בליבו שמחה אמיתית על שזה נתרפע או שהוא ניצל אבל אם אינו שמח בליבו כל כך אלא אומר את זה מפני השלום ש שירגיש שטוב לו שהוא בסדר וזה זה רק כאילו אין לברך בשם ומלכות. זה ברכה לבטלה. אבל אם הוא שמח בליבו יכול לברך ברכת הגומל על טובת חברו בשם ובלכות. אם הוא שמח בליבו. בעניין הזה מבואר בלשון הפסוקים. כתוב והיא אחד יתרו על כל הטובה שהוא שמח על הטובה לכן ויאמר יתרו ברוך השם אשר הציל כיוון ששמח על טובת ישראל יכול לברך על כך ברכת הגומל וברכת ההודעה בשם השם הנה מקור עוד דבר ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה השם לישראל אשר הצילו מיד מצרים צריך להגיד אשר הצילם מיד מצרים מה זה הצילו לא. למה הוא אומר ככה? הגמרא בסותה יא שלושה היו באותה עצה של פרעה לחלות את עם ישראל. בלעם שיעץ נהרג. איוב ששתק נידון בייסורים. יתרו שברח זכה וישבו בניו בלשקת הגזית. כשהוא ברח מאותה מועצת החכמים הוא לא ידע עדיין ממה הוא ברח. ליבו אמר לו שהולכים לעשות מעשים שלא יעשו. לכן הוא ברח. אותה שעה לא ידע מה יהיה עומשם של אותם שהיו באותה עצה. עכשיו שמשה רבנו מספר לו את כל הניסים והמכות ואת מה שהיה על שפת הים הפלאות הבין ממה הוא ניצל. ממה הוא ניצל. עכשיו הוא הסכיל להבין מאיזה עונש קשה ואמר מלט את עצמו כשבר ולא רצה להיות שותף למזימות של פרעה ובלעם ומילאה אותו שמחה גדולה על הצלת ישראל אבל עוד יותר שמחה שהבין שזה היה הצה הצלה שלו זה שאומר הפסוק ויחד יתרו נתמלאה שמחה יותר מעל כל הטובה אשר עשה השם לישראל אשר הצילו מיד מצרים את עצמו את גופו שלא היה שותף איתו זה חידושי המריל דיסקין על התורה נפלא מאוד אה הם עם זה אפשר לקבל את השבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי [מוזיקה] שומרי שבת קורא עול שבת ישמחו במלכותך [מוזיקה] שומרי שומרי שומרי שבת כה עונק שבת מקדש מקדש מקדש שעש מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש שביעי שבת שבת הרי אני מכוון לקיים מצות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא נפשו ישס דאורייתא כבד את אביך ואת אמך לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, לעשות נחת רוח לתנ"ך