פרפראות וחדושים לפרשת יתרו תשפו חלק ג'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום ברוך מרדכי בן שמחה חזרה בתשובה שלמה ואמיתית וזיווג אגון עם יהודיה כשרה אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת יתרו חלק ג' שנת תשפ"ו

"כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" (שמות יח, יא) מתרגם אונקלוס: 'אֲרֵי בְּפִתְגָמָא דְּחַשִּׁיבוּ מִצְרָאֵי לִמְדָּן יָת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינּוּן' במה שחשבו המצרים לדון את ישראל הקדוש ברוך הוא דן אותם בני ישראל היו עד למכות של המצרים ידעו לפרש על מה ולמה באו להם המכות והפגעים, בין אם זה בארץ מצרים, בין אם זה בשפת הים, כי הם ראו עין בעין את ההשגחה העליונה. המכות היו מידה כנגד מידה, אבל לא את כל מה שקיבלו המצרים, הם הבינו. כי הרבה רעות חרשו במצרים בבית המלוכה של פרעה. לא כולן יצאו אל הפועל. כמו שנסרה להיכין ולא זכה ועוד כאלה. יש להם תוכניות על תוכניות, על תוכניות ורצונות על רצונות, אבל באו מכות וייסורים על המצרים, גם על הניסיונות להרע ושלא יצאו לפועל. למה? כי אצל הגויים הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה. איזה מחשבה? מחשבה רעה. אצל ישראל לא. ולכן הם קיבלו עונשים דליקטס שבא יתרו אל המדבר ושמע את הסיפורים משה רבנו על המכות שקיבלו המצרים הבין הכל כי הוא היה אחד מהיועצים של פרעה ברח ולא השתתף בחיצות שלו אבל הוא ידע מה קורה שמה במועצת החכמים. הוא ידע מהתכנינים. לכן הוא התפעל ואמר כי הדבר אשר זדו עליהם. זאת אומרת באותם דברים שהמצרים חשבו לדון את ישראל הקדוש ברוך הוא דן אותם בעצמם. זה ישראל לא ידעו מה הם תכנינו אבל הוא יודע. הוא היה שם. לכן הוא ראה בזה מידה כנגד מידה ואמר ויהד יתרו על כל הטובה אשר עשה השם לישראל רק הוא יכול היה לסמוח על הטובה הזאת בהצלה מהפורענויות שתכננו המצרים כנגד ישראל אז זה משהו התפעל מאוד מאוד כי רק הוא ידע מה הם זדו מה הם הם תכננו לעשות לישראל באחת הפגישות שרב איצלם מבולוז'ין עם נציגי משרד ההשכלה בשעה שהם רצו להחדיר תוכנית לימודין כללית לישיבות ברחמי ברחבי רוסיה שאל רבי איצלה נשאל רבי איצלה על ידי אחד מהאנשים שמה החשובים. תגיד לי בספר תהילים אומר דוד המלך הללו את אדוני כל גוי שבחו כל האומים כי גבר עלינו חסדו. הוא אומר, למה הגויים חייבים להל את השם על החסדים שהוא עושה עליכם? למה אנחנו צריכים הגויים להל? למה דוד אמר ככה? אמר לו, אתה הרי מונח בכל התוכניות שלכם. אתה יודע מה אתם רוצים לעולה לנו עם כל התוכניות החינוכיות ליבה אבל אתה יודע גם כי גבר עלינו חסדו של הקדוש ברוך הוא כי הוא שיבש את רעיונותיכם שלא יצאו לפועל אנחנו עוד לא יודעים מה תכננתם אבל אתם יודעים לכן אתם הללו את השם כל גויים שב בחו כל האומים כי אתם יודעים שגבר עלינו חסדו יותר ממה שהתכוונתם ולא הצלחתם אתה ידעתי כי גדול אדוני מכל האלוהים כי דבר אשר זדו עליהם תמוע כאילו גם אלוהי 100 עמים העבודה זרה גם הם גדולים רק הם פחות מהקדוש ברוך הוא. בדבר נוסף, איך איך נודע לו ליתרו שהוא גדול מעל כולם? כי בדבר אשר זדו. הנראה בכוונה הזאת ידוע שאין דבר רע יורד מלמעלה אלא חטא ממית. ככתוב ותמוגגנו ביד עווננו. ידוע ששם הוויה ברוך הוא זה שם רחמים ושם אלוהים זה דין. וזה מה שאומר יתרו. אחר שנודע לי החטאים שעשו והעונשים שקיבלו, אתה ידעתי כי גדול אדוני מידת הרחמים מכל האלוהים מידת הדין. למה? כי בדבר אשר זדו עליהם, זאת אומרת הרע הגיע עליהם מה שהם בישלו. קיבלו וכל עונש היה מכוון כנגד החטא. אז זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אפילו לא היה צריך להפעיל שום דבר. זה אוטומטית עובד. אתה עושה עוונות, אתה עושה זה, אתה מושך לך את הצרות. והוא ראה שזה עובד ככה. לכן הוא אמר כי בדרך כלל מי שחזק אז הוא לא נותן על המסורה כמו שכתוב הצור תמים פעולו ככל דרכיו משפט אל אמונה ואין עבל אין עבל אז מתארים את השם כמו צור סלח גדול אתה מבין עכשיו נגיד נמלה חטאה וצריך עכשיו לטפל אז א אה אם אתה שמת צור על הנמלה היא הלכה גמרנו זהו אי אפשר לתת לה אתה מבין מילי מיני מיני מיקרו מיקרו מיקרו של גרם אתה מבין איך קוראים לו להנחיט עליה את הצור או לפגוע לה דווקא באוזן בצד הזה ולא ב אתה מבין איך אפשר זה כזה צור אתה מבין הקדוש ברוך הוא כל כך גדול ובן אדם כזה אפס קטן אפילו הוא לא נמלה שרואים אותו מלמעלה איפה הוא בכלל והקדוש ברוך הוא נותן לו בדיוק בדיוק בדיוק זה אז יכול הקדוש ברוך הוא כבר הופה לתת אחת כמו שצריך ונגמור את הסיפור לא בדיוק כל דבר זה הוא אמר שגדול השם מידת הרחמים מכל האלוהים, מכל מידות הדין והזה זה שהוא לא נותן להם מעבר למה שמגיע בדיוק על חוט השערה כמו שאומרים שהם קיבלו בדיוק כמו שהם זדו עליהם בדיוק זה תפעל מאוד מאוד מאוד איתו הפסוק אומר ויאמר מה הדבר הזה זה אשר אתה עושה לעם. יתרו בא בביקורת למשה רבנו ואומר לו מה הדבר הזה שאתה עושה לעם? בספר החופץ חיים חלק א' עמוד מו מסופר שמשרת הרבנות ברדיין נתפנתה והם באו לחפץ חיים אנשי העיר והפצירו בו שיהיה הרב שלהם הוא הסכים בשלושה תנאים תנאי ראשון הוא לא רוצה משכורת מחוץ לארץ הם מקבלים משכורות וזה וכל מיני דברים אז א הם לא יכולים לצאת נגד הקהל כי יגידו מה זה מה אתה אנחנו משלמים לך ואתה יוצא נגדנו תעוף מפה יחליפו אותו אז הוא לא לוקח משכורת לא תלוי בהם שתיים שםחלו לו ויפטרו אותו מכל כל חיוב שהוא בין אם זה שיטעה בדין בדיני ממונות ויחייב מי שלא צריך או יפגע בכבודם מחילה מראש לא משנה מה יקרה אין הקפדה מחילה גמורה בשביל מה להסתבך מה קח תלך תהיה זה ובסוף תסבול בשביל דבר שלישי, כולם חייבים לצייט לי. כולם בלי יוצא מן הכלל. עבר זמן קצר, הגיעו שניים אצלו לדין והוא חייב אחד ולא הסכים לקבל. בוא ביום דרש לפני הקהל בפומבי שהוא החליט לעזוב את הרבנות ונמק את ההתפטרות. בשעתו נעניתי להפצרת אנשי העיר לקבל את הרבנות, אבל התניתי תנאי קודם למעשה שאם לא ישמעו ויצטו לפסקים שלי אז אני לא מוכן להיות הרב ומאחר שהם עברו על התנאי אני פטור מהקבלה שקיבלתי ואני אני רוצה להיות הרב שכן חושש פני יקשל בעבוד הדין וכבד עליו המסע יותר מדי והטעים את הדברים בחששות שלו על פי פסוקי השבוע שהיה בו הוא דיברשת יתרו הכתוב אומר וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב וירחותן משה ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב יתרו לא מבין מה פתאום לאנשי דור המדבר שאוכלים את המן יש דברי ריבות משפטים וכי יש להם שדות קרמים נחלות יש להם משע ומתן בכלל למה הם באים לשפט בכלל אצל משה רבנו על מה ולמה מבוקר עד ערב השיב לו משה רבנו כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים נכון אין להם שום דינים וריבות למיסה אבל הכוונה שלהם לדרוש מה הפירוש לברר את ההלכה למטבע ולפן על שם העתיד, לא על עכשיו. כי יהיה להם דבר, כשיהיה להם איזה דבר והם יגיעו לארץ ויעסקו שמה ביישובו של עולם. זה בחרמו, זה בזתו, במשע ומתן והתגלעו סכסוכים. אז עכשיו הם כבר מביים משפטים מדומים בין איש לרעהו ומגישים את הדין לפניי והתפקיד שלי והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו אפשר לפי זה ליישב גם קושיה של רש"י מדוע התורה מתחילה בלשון רבים כי יהיה להם דבר ומסיימת בלשון יחיד בא אליי כוונה שרק אחד בא אליי כי אין ויכוח בין שני צדדים אלא אחד רוצה לברר את הדין מה יקרה כשיהיה להם דבר אז אחד בא אליי שואל אותי מה יקרה כשיהיה הפסוק ממשיך ואומר ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה מה הטעם שני בעלי דין באים להדיין בנוגע למעשה שהיה ממש אז הדיין יכול להוציא דין אמת לאמיתו והוא גם לא יעף ולא יגע למה? כיוון שהוא נעשה שותף לקדוש ברוך הוא, אלוהים ניצב בעדת אל ומסייע לדיין למצוא את נקודת האמת שלא יקשל בדין. אבל כשהדין מבוים והכל דמיונות צריך הגיעה עצומה ומאמצים גדולים לעסוק כשמעת לי בדילקתה לברר את הדין לעמיתו כי במקרה הזה לא ניצב הקדוש ברוך הוא לסייע על הדיין לכן אמר יתרול משה אם תמשיך ככה נבוא בול תיבול גם אתה גם כל העם הזה אשר עמך כי כבד ממך דבר לא תוכל עשו לבדך אחרי שהוא אמר להם את כל הפסוקים האלה חופץ חיים אמר להם לציבור הוא הדין כשבאים אל הדיין ללא החלטה נחושה לקבל את פסק דינו אז אין כאן דין יש פה רק ניסיון להוציא ממון מהשני באמצעות הדיין באופן כזה אין לדיין סיעתא דשמיא להוציא אמת לאמיתה ומטישים את כוחו חינם ומכבידים עליו את המסע כי אין לו סיוע מן השמיים אין פה דין באמת שבאים לקבל את הדין מה התורה אומרת? אלא מראש אם הוא לא יגיד מה שאני חושב אני לא מקבל. אז זה דיון כמו שאומרים מבויה. ואז הוא סיפר להם גם דוגמה שהייתה בעיר בליטה מינו רב חדש ושני בעלי בתים ניסו את כוחו בתורה. לפני כמו שאומרים שיכנס לתפקיד וישתקע כבר בוא נברר מה ידיעותיו ואז הגישו לו משפט מבוים אחד הזמין את חברו כאילו לדין תורה ועשו תסבוכת של דין ודברים שלא היו ולא נבראו הרב לא הרגיש בחורמה שלהם והוציא פסק דין לפי הטענות שהם טענו. מה עשו? לקחו עכשיו את הפסק שלו והלכו לעיר הבירה כובנה לאב בית הדין רבי יצחק אלחוון. זכר צדיק ברכה גדול דור ו הציגו בפניו את אותו ביום והוא פסק פסק דין מנוגד למה שפסק הרב שהוא אמר את הפסק הם היו במבוכה כאילו מה כזה דבר הכל הפוך הוא ראה על הפנים שניהם שהם במצב של מבוכה. דרש בתוקף שגלו לו מה הסיבה. ואז הם הראו לו את הפסק דין של הרב שלהם החדש. ואמרו לו עכשיו נוכחנו לדעת שהוא לא בקיא בדינים וזה מקח טעות. הוא הזדעזע מה זה לעשות קנוניה נגד רב בישראל. ציווה להם להתעכב שהוא יעיין מחדש בעניינם. כעבור שעה יצא מהחדר כשספר נתיבות המשפט בידו ואמר להם לכו תזכו במכחכם רבכם הוא למדן מופלג מצאתי שהוא כיוון בפסק דינו לדעת הגאון בעל נתיבות המשפט ממני נעלם הדין עכשיו המבוכה הייתה עוד יותר גדולה. לא העלו בדעתם שהרב של כובנה עלול לטעות בדין. אבל הגאון הסביר להם למה? כדי להוציא דין אמת לאמיתו, שזה מן הדברים הקשים ביותר בזקוקים לסיעתא דשמיא. והדיינים מכוונים את ליבם לרדת לעומקה דדינה. מתי זוכים לזה? כשאלוהים ניצב בעדת אל. אבל כשהדין המוגש והוא לא אמיתי, אחיזת עיניים אין סיעתה דשמיא. לפי כך הטעות מצויה. אחרי המעשה שהוא סיפר להם בנמק לא נעתר החופץ חיים להבצרות המרובות של בני עירו. עמד בסירובו מוחלט לשמש ברבנות ומאז עד יומו האחרון לא הסכים להיות רב בשום נסיבות ונשאר בעל הבית ברדין כל ימי חייו אין משחקים אתם רוצים לדעת את דיני התורה והחוקים, אין בעיה, אבל זה אם אתם מצייטים, רוצים לקבל מה התורה אומרת ועושים. זה מה שאמר יתרו שהם באים עם דמיונות ושואלים אותו כי יהיה בעתיד דבר וזה ואתה תשב להגיד להם חוקי השם אתורותיו הם יטישו אותך אתה נבול טיבול וגם העם וכולי וכולי זה לא הדרך כתוב כי יהיה להם דבר בא אליי. המשך חוכמה אומר, מה זה הלשון? כי יהיה להם דבר בא אליי. צריך להגיד באו אליי באו באו אלה טוען ונטען באים אליי אומר לו משה רבנו לא הסתכל מי בא אליו הוא הסתכל על הדבר שבא אליו זאת אומרת בלי להתייחס לבעלי הדינים עשיר עני חכם טיפש אן רק הדבר דבר עניין אותי מה הדבר שצריך לפסוק על הדבר לא מי טוען והנטען בלי מסופנים זה אומר המשך חוכמה ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה אור התורה אומר מה זה מה זה ויאמר חותר משה אליו הוא מדבר איתו מה זה אליו אנחנו יודעים שכבר כמה פסוקים הם מדברים אז מה זה ויאמר חותן משה תגיד ויאמר חותן משה לא טוב הדבר אשר אתה עושה למה אליו בטח שהוא מדבר אליו אז למי הוא מדבר אלא מפה לומדים שהרוצה להוכיח את חברו צריך צריך לדבר לא בפני אנשים אלא אליו. רק אליו. זה מה שהתורה מדגישה. תשימו לב, יש לכם איזה ביקורת הערה, קח אותו לצד, תגיד לו בצד שבה. והזהרתי אתם את החוקים ואת התורות ואת המעשה אשר יעשו לכאורה והזהרת אתם פה זה טעות בדפוס לכאורה מה יתרו בא לומר בפסוק הזה משה בעצמו אמר לו והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו ומה הוא אומר לו? והזהרתם את החוקים ואת התורות אז מה אתה הוספת? אז מה העצה? הוא לא שינה מדברי משה רבנו, אלא הגמרא בבא מציעה דף ל אומרת את המעשה אשר יעשון זה לפנים משורת הדין לפי זה מבואר יתרו אומר למשה רבנו אתה תלמד אותם את חוקי התורה וגם את הדין שלפנים משורת הדין ואת המעשה אשר יעשו שזה לפנים משורת הדין ואז תראה ששלושת רבעי מהעם יחזרו הביתה ויתנהגו לפנים משורת הדין פשרה ולא יעמדו לדין מבוקר ועד ערב אז לא צריך לדקדק בדיוק מה הדין אפשר להתפש שר ואז המיעוד שנשאר שהם רוצים ממש יקוב הדין את ההר על אלה תמנה שרי אלפים שרי מאות שרה 50 שרי עשרות והם ידונו אותם על עיקר הדין יוצר שלכל 10עשרה אנשים מעם ישראל היה דיין זמין אם אתה גר נגיד בבניין הולילנד אז יש לך 100 דיינים בבניין כנגד האוכלוסין שיש בפנים אז תמיד מצוי דבר תורה על המקום לברר אתה נוא צריך לצלצל ולחפש וזה והוא לא עונה והוא אומר מאיזה עיר אתה אומר תפנה לרב שלך בעיר שלך אל תפנה אליי וכל כל מיני דברים א מצוי אתה מבין והודעת להם את הדרך ילכו ו ילכו זו ביקור חולים ככה כתוב בבא מציע ל הגביר היד ידוע הברון רבי שמעון וולף רוטשילד היה מידד עם הכתב סופר פעם הם היו במקום מרפה והיה מקפיד הרוטשילד לשמוע דברי תורה כל יום מהכתב סופר פעם אחת קיצר את הביקור שאל אותו הכתב סופר, למה אתה ממהר ללכת? אמר לו, ראיתי שכבוד תורתו לא בקו הבריאות היום. וחכמים דרשו מן המילה ילכו, זו ביקור חולים. אז הם רמזו לנו חכמים שהמבקר את החולה ורואה שהביקור מקשה ומכביד על החולה. אז זה לפעמים מחולשה, לפעמים דברים שהוא צריך, טיפול צנוע וכולי. מצווה על האדם ללכת, לא להתעכב אצלחה. ואדרבה, על ידי הילכו הוא מקיים מצוות ביקור חולים. הכתב סופר נהנה כל כך מזה וחזר ושנה על הדברים תמיד משמו שלון דרוצ'ין. הרמבם אבל כתב במפורש, תקשיבו, הרמב"ם איי איי איי הרמב"ם בעלכות אבל ידו הנכנס לבקר את החולה, מתעתף ויושב למטה ממרעשותיו מבקש עליו רחמים ויוצא. אז הוא גם מציין את הו וילכו שצריך גם ללכת משמה. על זה אמר הגריז מבריסק זכר צדיק ברכה מלשון הרמב"ם משמע שגם היציאה מהחולה היא בכלל ביקור חולים בחלק בלתי נפרד מן המצווה. נו אז אם הם אם מסיימים ילכו אז א צריך ללכת עכשיו הביתה. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשהם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יוד דוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יברו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל