פרפראות וחדושים לפרשת יתרו תשפו חלק ד'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום יעל בת הודיה תזכה לרפואה שלמה בנפש ובגוף בפרט בלב ולא תזדק לשום טיפול רפואי ותזכה להיות חזקה בריאה בצדקת קימותנו קדושות וכל משפחתי ישובו בתשובה שלמה מהרה אמן אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת יתרו חלק ד' תשפ"ו

"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל" (שמות יח, כא) ככה אומר יתרו למשה והוא מציין מכל העם ידוע שמכל העם זה הערב רב ולמיסה כתוב ויבחר משה אנשח מכל ישראל לא מכל העם וזאת למה משה רבנו לא ממנה שופטים מערב רב כי כל משימות שאתה מסים לא יהיה אלא מקרב אחיך ככה אומרת הגמרא במוד ה זאת אומרת כל משימות כל שררה כל תפקיד שאתה מסים לא יהיה אלא מקרב אחיך לכן בחרק מישראל והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך ככה אומר לו יתרו למשה שם התורה מספרת על קיום עצת יתרו למשה נעבר על משה נאמר את הדבר הקשה הביאונל משה זה בפסוק כו בפסוק יח כתוב בעצה של יתרו כל הדבר הגדול יביאו אליך אז יש הקשה ויש הגדול בתי הדינים שהקים משה רבנו היו בתי דין של 23 זה נקרא סנהדר קטנה משה רבנו היה נחשב לבדו סנהדרין גדולה כמו שאומרת הגמרא בסנהדרין טוז משה במקום 71 אב קא שני תפקידים לסנהדרין הגדולה התפקיד האחד דיון בנושאים חשובים שמצד מעלתם ם מצריכים דווקא בית דין של 71 והם מנויים במסכת סנהדרין ב. ביניהם הדברים החשובים דינם של שבטים. דין של כהן גדול דין של נביא שקר. אלה יכולים לדון רק בבית דין של 71. כמו כן, יש פעולות שלא יכולות להתבצע ללא בית דין הגדול כמו הוספה על עיר, בעזרות, יציאה למלחמה. כל זה צריך בית דין הגדול. כנגד אלה אמר יתרו, כל הדבר הגדול יביאו אליך. כיוון שיש להם חשיבות אז הם נידונים דווקא ב-71. ואמנם כמקור לכל אותם דברים שנעשים דווקא בבית דין של 71 כותב הרמבם שנאמר כל הדבר הגדול יביאו אליך עוד תפקיד יש לסנהדרין הגדולה זה להכריע בספקות בסיבוכים קשים בבית דין של 23 לא נפטרה ההלכה, לא יכלו להכריע, לא ידעו מה הדין אז כתוב בתורה כי יפל ממך דבר למשפט בין דם לדם, בין דין לדין ובין נגע לנגע, דברי ריבות בשעריך, מה עושים? וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר אדוני אלוהיך בו. עניינים אלה באים לבית דין הגדול לא בגלל חשיבותם וגדולתם, אלא בגלל שהם קשים, סבוכים. ועל זה נאמר את הדבר הקשה יביאו נל משה. דברים שהם קשים לך. משה רבנו שימש כ-71 חברי סנהדרין גדולה ודן בעניינים הגדולים ובעניינים הקשים שלא היה בכוח הסנהדראות הקטנות לטפל בהם. זה מביא מרן הגריז מבריסק זכר צדיק ברכה אלשך הקדוש אומר מנהג האומות לחלק את חשיבות בתי הדין לפי סכום התביעה כמו פה בארץ בית משפט השלום שלום אז זה בסכומים כאלה ואחרים אבל בית משפט המחוזי זה מעל 2.5 מיליון. אז יש בתי משפט לתביעות קטנות כן זה עד 368 א000. יש בתי משפט לתביעות יותר גדולות וסמכות בית המשפט להכריע בתביעה זה לפי הספט חשיבותו לפי גודל התביעה אבל לא כך על פי דין תורה בתורה דין פרוטה כדין דין 100 ואם הקים משה כמה בתי דין מתחתיו זה לא בשביל שהם ידונו בתביעות גדולות בכמות או בתביעות קשות שאחרים לאוכריע אז הוא יטפל בהם לא שיתרו מציע למשה להקים בתי דין אז הוא אמר לו כל הדבר הגדול יביאו אליך הוא דיבר לפי המושגים של אומות העולם שבסכומים הגדולים אתה תדפ אך משה עשה אחרת שהרי דין פרוטה כדין 100ה ויש פרוטה שדינה קשה לדון בפרוטה הזאת זה מסובך מאוד וישאה שדינה קל ופשוט לכן העידה התורה את הדבר הקשה יביאו אל משה אפילו דין פרוטה השופט היום אם היו באים אליו עם פרוטה ומה אתה מבלבל לי את המוח אתה לוקח לי מה זה שעות של בית משפט זה קח שתי פרוטות תלך מפה התורה לא דין פרוטה כדין 100ה אלף מיליון אותו דבר בר פרוטה יכול להיות מסובך. זה אומר ההלשך הקדוש. טוב. ומה אומר לו עוד יתרו? וגם כל העם הזה על מקומו יבוא ושלום. אם אתה תעשה כל העצות שאני אומר לך תדע לך וגם כל העם הזה על מקומו יבוא ושלום. החפץ חיים אומר חכמים זכרונם לברכה קבעו שהנפטר מן המת יאמר לו לך בשול לחי אומרים לך לשאול זה גמרא ברכות סיעתא דשמיא סד מעטה נשאל את השאלה איך יתרו אומר למשה וכל העם הזה, כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום. וואי וואי וואי מה הם הולכים למות במקום להגיד יבוא לשלום ואם תגיד יתרו לא יודע את החילוק שחכמים אמרו שאדם חי אומרים לו לשלום ואדם נפטר אומרים בשלום במפורש כתוב שהוא ברך את משה כשהלך למצרים ויאמר יתרו למשה לך לשלום אז הוא יודע שיש לשלום יש בשלום. מה קרה פה? מה קרה פה? איי איי איי מי שיש בידו פרוטה, פרוטה של אחר אצלו והוא לא החזיר לו את הפרוטם. שום תשובה, שום חרטה לא תועיל אם לא ישיב את הגזלה של הפרוטה. ואם אדם מגיע לעולם האמת והוא חייב למישהו פה משהו או גזל משהו או יש בידו משהו לקח ספר ושכח להחזיר הנשמה תחזור לעולם הזה כדי להשיב את הגזלה אז יתרו יעץ למשה רבנו שיטה יעילה של משפט צדק ובזה יצילו הדיינים מיד הנגזל וימנעו את האפשרות שממונו של אחד יהיה תפוס ביד אחר שלא ברצונו צריך להיות יצילו דינים את הגזלה מיד הגוזל, לא הנגזל. אם התוכנית יוצאת לפועל אז כל אחד מהציבור יבוא בשלום לעולם האמת ולא יחזור עוד פעם. זה מה שאמר יתרו, שהעצות שהוא נתן לדינים יהיו באופן כזה שלא יחזור אחד בגלגול, אלא יבוא בשלום ולא יחזור עוד פעם. ככה אומר החפץ חיים. לכן הוא דיבר על לאחר המוות שבאמת יגיעו לשמה בשלום ינוחו על משכבותם לא צריך לחזור עוד פעם כי יש דרך ישר בעיני איש ואחריתה דרכי מוות ככה כתוב יש אי יש דרך ישר בעיני אישה הוא חושב כן מגיע לי הוא לא זה זה זה זה משאיר אצלו את הכסף הוא אומר בחרית דרכי מוות לא בדרך אחת בדרך מתים פעם אחת לא אצלו זה דרכי מוות הוא ימות כמה פעמים הולך וחוזר הולך וחוזר כי זה בחינם ישר הלו יש תורה דין פרוטה כדין 100 שים ויחנן שם ישראל נגד ההר. כותב רש"י, כאיש אחד בלב אחד. כאן מקדים כאיש אחד בלב אחד. כשמצרים רטפו אחרי ישראל כתוב והנה מצרים נוסע אחריהם בלב אחד כי איש אחד פה הפוך הלב קודם לאיש אחד כי כתוב מצרים נושע אחריהם לא מצרים כאילו הם כמו איש אחד מצרים כמו שכתוב והיה חנשם ישראל רק ישראל לא בני ישראל אז מה ההבדל אצל הגויים האחדות מסיבות חיצוניות כמו אופוזיציה לא הפיל את ביבי אז זה הם בשביל זה מוכנים לתאחד והערבים מתאחדים וכולם מתאחדים בשביל להפיל מישהו יש אויב משותף אז זה מסיבות חיצוניות לכן הלב גורם שהם יהיו כאיש אחד כי רשעים הם מסורים ביד לבם אז הלב קודם אבל ישראל האחדות נטועה בתוכם ללא סיבות חיצוניות רואים במלחמה איך החיילים מכל הגוונים של החברה הישראלית ממש כאיש אחד בלב אחד. זה טבע עם של ישראל. זה מתי שיש צרה. שאין צרה השם ירחם. אז חוזרים להיות חוזרים להיות כל אחד לפי טבעו. אז יש רשעים שהלב מושך אותם. יש צדיקים שהלב שלהם ברשותם ולא הלב מנהג אותם וישה אתכם על כנפי נשרים רש"י מביא מאמר חכמים כנשר הזה הנושא גוזליו על כנפיו הנשר פורס כנפיים 3 מטר את הגוזלים הוא שם על הכנ כנפיים. למה? שאם יראו חץ יפגע בו ולא יפגע בגוזלים. האחרים נוסעים אותם בידיים, אבל הוא שם אותם והוא אומר מותר יכנס החץ בי. בקריעת הים היה קטרוג של השר של מצרים. הללו עובדי עבודה זרה והלו עובדי עבודה מה נשתנו אלו מאלו במדרש לא מביא תירוץ על הקושיה הזאת שאלה זהלא תשובה מסביר בעל חידושי הרים לקושיה הזאת לא הייתה תשובה וזה הכוונה. הקדוש ברוך הוא אמר ועשה אתכם על כנפי נשרים. מוטב שיכנס החץ בי, שיהיה עליי קושיה בלי תירוץ, אבל לא יבולע לבני ישראל. לא יאומן כי סופר. זה מציאות הללו עובדים והללו עובדים אומר השם בכל אופן בעשה אצלכם על כנפי נשי מותר יכנסח עצבי יקשו קושיה לא ישמעו תירוץ אבל העיקר שלא יבולעל המדרש לא אומר אבל יש מפרשים שאומרים שאצלהם זה היה באונס ואין לעסו מרצון ויש כל מיני ועתה אם שמוע תשמעו בקולי רבי מנחם מנדל מקוצק זכר צדיק לברכ שואל מדוע מציינים את מעמד הר סיני כזמן מתן תורתנו לא כזמן קבלת תורתנו במעמד הר סיני הייתה רק נתינת התורה, אבל קבלת התורה זה בכל יום, בכל עת, בכל זמן. לא רק זה, אלא נתינת התורה הייתה במידה שווה לכולם. אבל קבלת התורה אינה במידה שבת תלוי כמה אתה מעמיס על עצמך. יש שמתאמץ ונוטל הרבה ויש שנוטל רק מעט. לכן ועתה אם שמוע תשמעו בקולי. מי שיש לו שכל שומע בכל השם ומרוויח את כל מה שהשם מבטיח. והגבלת את ההר סביב לאמור, ישמרו לכם עלות בהר. חכמים זכרונם לברכה. בכמה מקומות אומרים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. כמו בן דרים כ. כל מי שאין בו בושת פנים, בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. אז זה פנים שאין להם בושת פנים אז פנים לגיהנום לא עמדו אבותיו בהר סיני לא עמדו אבותיו על ה על הר סיני אבל באמת אף אחד לא עמד על הר סיני אף אחד לא עמד התורה הזהירה רק עמדו רח רחוק מהר. אבל תשמעו באור נפלא. מסתבר שמיד לאחר גמר מתן תורה רצו הרבה יהודים לנשק את ההר הקדוש שעליו ירדה השכינה. ואם כן, יש לומר שזה כוונת הגמרא. אותו אדם שאין בו בושת פנים, בוודאי אבותם לא היו מאותם המדקדקים שלאחר מתן תורה עלו להר סיני לנשק אותו. אז בוודאי הוא לא מאלה שאבותיו עלו על הר סיני בשביל לנשק את ההר הזה. אין לו בושת פנים. ודאי שהעבוד שלו ויתייצבו בתחתית ההר חכמים זכרונם לברכה בשבת פח אמר רב אבדימי ברחמה ברחסה מלמד שקפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לו שם תהה קבורתכם מה זה והתייצבו בתחתית ההר הקדוש ברוך הוא הרים את ההר מעליהם קפה עליהם הר כגיגית גיגית היא עומדת ככה הוא קפה אותה הפוך ככה ועכשיו הוא אומר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב אם לא אני מנחיט את זה עליכם ושם תהיה קבורתכם שואלים בתוס נוספות למה צריך היה לכפות עליהם את ההר הרי הם קיבלו את התורה ברצון כשאמרו נעשה ונשמע לפניהם אומר החידושי הרים מיגור הקדוש ברוך הוא קפע עליהם טהר כדי שתה קבלת התורה באונס פ באונס למה באונס לא תאמינו כי בענוסה נאמר לא יוכל לא יכול לא יוכל לשלחה כל ימיו ככה הקדוש ברוך הוא יהיה מחובר איתנו ולא יוכל לוותר עלינו ולהחליף אותנו באומה אחרת זה פירוש של חידושי הרים יפה לו יש עוד טעם כשאתה מסכים ואומר נעשה ונשמע אז זה תלוי בך זאת אומרת טוב אני החלטתי עכשיו לא מתאים לי לא מותק לא אתה מוכרח זה לא תלוי בך בא לך לא בא לך לכן התורה אומרת לא תוסיף ולא תגרע מה יש אם אני בא להוסיף יותר מה יש למה לא יש טריג אני אוסיף עוד קצת מה יש עוד כמה מצוות אומר לו אתה גם אחר כך תגרע אומר תשמע מה אני החלטתי שאני מוסיף אז אני יכול גם לגרוע אומר לו לא לא אל תוסיף לא תוסיף ולא תגרע יש תרייג אתה צריך לקיים כל ויש אומרים שזה הם קיבלו על עצמם את התורש בכתב אבל תורש בעל פה ואז הוא קפע למרגיגית כנגד התור ויש עוד ועוד 60 ריבו פירושים יא בבי הגבל את ההר בקדשתו. החתם סופר אומר שם באותיות הר האותיות שלפני האות ה ושל אחר האות הם ד' וו. נכון? לפני ה זה ד' ואחרי הה זה ו. וכן האותיות שלפני האות ר זה ק וש ביחד זה אותיות קודש. זה הפירוש. הגבל את ההר בקדשתו. מה זה הגבל? זה הגבולות. יש גבול בין האות ה יש גבול מצד ימין וגבול מצד שמאל גם הרש יש לה גבול מצד ימין צד שמאל איזה זה האותיות שבאות לפני ואחרי מה הם נותנות קודש הגבל את ההר מה יוצא מקדשתו קדוש קודש יפה אנוכי אדוני אלוהיך הגמרא במכות על הגויים דף כג וכד אומרת על הפסוק תורה ציווה לנו משה תורה בגימטריה 611 מתוך תרייג מצוות שזה 613 שמענו מפי משה 613 איפה עוד שתיים אנוכי ולא יהיה לך שמענו מפי הקדוש ברוך הוא אז לכן תורה ציווה לנו משה תורה זה 613 משה ציווה לנו רק 613 והשם ציווה לנו עוד שתיים אנוכי השם אלוקיך זה הוא אומר ולא יהיה לך אלוהים אחרים על פני זה הוא אומר אומר שתי אלה הוא אמר ועוד תורה ציווה לנו משה זה 613 ביחד זה 611 ביחד 613 טוב אז עשרת הדיברות ככה בהמשך נמשיך מחר ובינתיים הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל כל יום אין קדוש קשם. הכל יודוך והכל ישחו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה. הכל יודוך והכל ישבחו ככל והכל יאמרו אין קדוש קשים ותה והכל שבחו והכל הכל והכל יע אין קדוש כשם הרי אני מכוון כצ תודה רבה