פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו - חלק א'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום יקטרינה בתלובה רפואה שלמה בתוך שר חולי עמו ישראל מהרה אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת משפטים תשפ"ו

רבנו יואל מסאטמר "זכר צדיק לברכה" אמר לאחר קבלה לתורה בפרשת יתרו מגיעה פרשת משפטים שעוסקת בדיני ממונות בין אדם לחברו. אם כן, נשאל את השאלה, למה מרן הבית יוסף סידר את סידר את השולחן ערוך באופן כזה שניח את דיני חושן משפט רק בסוף ולא בתחילה. כי פה מצאנו שמיד אחרי מתן תורה מיד ב פרשת משפטים דיני חושן משפט אז למה הוא התחיל למור החיים ולא עם דיני חושן משפט והוא מתרץ בתחילת לקות דיינים כותב המחבר מצווה לומר לבעלי דינים בתחילה הדין אתם רוצים או הפה שרה מרן בעלות דיינים אומר כשבאים בעלי דינים לפני דיין אז הוא שואל אתם רוצים שיהיה דין על פי דין תורה יקוב הדין את ההר או פשרה ובסיום הוא אומר, "וכל בית דין שעושה פשרה, הרי זה משובח." למה זה משובע? אף אחד לא יכול להתרעם בסוף וכולם יוצאים בשלום, נוחצים ידיים, הסכימו שניהם להתפשר. שלום אין יותר טוב מזה. אם זה ידין יכול להיות שאחד לא יסכים בסוף יגיד שלא שזה לא נכון זה לא הבין אותי לא זה אז זה הכי משובח וכן רמז בעל התורים בהתחלת פרשת משפטים הוא אומר הנוטריקון של המילה המשפטים זה הדיין מצווה שיעשה פשרה תרם יעשה משפט ואם כן, אומר רבנו יול מסתמר, אז למה לא פתח הבית יוסף? למה הוא לא פתח במשפטים? למה השאיר אותם לסוף? הוא אמר אוי ואבוי אם היה פותח שולחן ערוך בהוראה שמצווה לעשות פשרות. אוי ואבוי. אז כל אחד היה אומר אז גם במצוות הוא יעשה פשרות וזה יעשה פשרות הכל בשורות אז לכן הוא הניח את זה לסוף מדהים ואל המשפטים אשר תשים לפניהם בית הלוי אומר הפרשה הזאת היא באה לפני פרשת תרומה ללמד בתרב יבוא אדם אדם לעשות צדקה בנדיבות ליבו, צריך לבדוק שאין בממונו חשש גזל. שאם לא חן, אם הוא לא בודק שהמון כשר, דין הצדקה זו כדין לולב הגזול אשר נפסל משום מצווה הבאה בעבירה. זה לא מועיל לו זה שאמר הכתוב שימרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא שימרו משפט קודם תעשו משפט לבדוק אם הכסף כשר ואחר כך עשו צדקה ואז קרובה ישועתי לבוא ולכן כאן תחילה משפטים ואחר כך פרשת תרומה. קודם תדע את המשפטים ואחר כך תיתן תרומה. יש עבריינים שנותנים הרבה כסף לישיבות ולכל מיני מקומות כי הם מאמינים שזה יגן עליהם. אבל אם זה כסף חרם שהוא אסור פרוטקשן וכל מיני סיבות שהגיע לידיהם זה לא מועיל להם זה כמו לולב הגזול זה מצווה באה בעבירה גם ברכה לא יראו לא בישיבה ולא איפה שיקבלו את הכסף החידה הקדוש אומר תרומה אותיות המותר תשנה את האותיות זה אותיות המותר בתרומה צריך רק לתת כסף שהוא המותר לך שהגיע אליך ביושר ובמשפט ואלה המשפטים כתב רש"י כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים האמרי חיים מביישניץ זכר צדיק ברכה אומר אלה מורה על תשובה אמרנו אלה פסל את הראשונים תשובה פוסלת את כל העבירות הראשונות עד שסדונות נעשים לו כשגגות ככה כתוב במסכת יום הפיב ולכן אתה מוצא אלה זה ראשי תיבות ליהודים הייתה אורה על ידי התשובה נעשה אור בעיניים אבל יש מדרגה גבוהה יותר של תשובה שהיא נקראת מאהבה והיא רמוזה בתיבה ואלה ראשי תיבות ליהודים הייתה אורה ושמחה זה ואלה כי השבאה סדונות נעשים כזכויות נמצא שהוא מוסיף על מצוותיו ולכן ואלה מוסיף [‏צחוק] על הראשונים מה זה אומר בן אדם היה לו מצוות ועבירות חזר בתשובה. אם זה תשובה מיראה אז אלה ליהודים הייתה הורה. למה הוא הפך את הסדונות נשגגות? אבל אם הוא עשה תשובה מאהבה זה בשמחה כבר זה אמרנו ואלה מוסיף על הראשונות מה זה מוסיף? היה לו זכויות קודם, היה לו גם עבירות, הסדונות נהפכים גם לזכויות. אז עכשיו כל זה מוסיף על הראשונות. מה שיש לו עכשיו פלוס מה שהיה לו קודם, הכל מתחבר והכל נוסף. זה ואלה ליהודים הייתה הורה ושמחה. מדהים, מדהים, מדהים, מדהים. זה אומר האמר חיים מביניץ. ואל המשפטים אשר תשים לפניהם. רש"י דקדק בלשון המקרא לשם מה נוסף האות ו לתיבת ואלה? נראה אומר רבי שאול קצל בויגן מוילנה ביקשה תורה לרמז בתחילת אלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי מניין המשפטים ההם דהיינו המשפטים זה אלקות דיינים שמתחילות מכאן עד שמיטת קרקעות הם מבוות. יש 42 מצוות מתחילת הפרשה ברצף עד שמיטת קרקעות מב מצוות שזה כמניין ואלה ואלה המשפטים ואלה זה 42 אלה המשפטים ואלה המשפטים 42 מצוות שהם של דיינים משם בהילך יש מצוות לא שייכות לדיינים כמו דיני חג המצות ובשר וחלב וכולי ועוד אפשר הוא אומר משום שהדין של עבד עברי שמתחילה הפרשה ואל המשפטים אשר תשים לפניהם כי תיקח עבד עברי אז מתחילה הפרשה בדין של עבד עברי הוא אומר זה המצווה ה-42 מפרו והלאה והלאה והלאה אתה מגיע בדיוק אתה מגיע למצווה הזאת היא 42 מבראשית עד כאן זה מניין ואלה אז אומר ש-42 זו המצווה 42 מתחילת התורה עד לכאן מבהיל מבהיל מבהיל מבהיל אמרו שאני מבהיל. לא. ו אפשר לומר שכל המצוות של בין אדם לחברו בדיני חושן משפט המובאות פה בפרשה. היסוד מובא בפסוק האחרון בפרשה הקודמת כפי שפרש רש"י בסוף הפרשה הקודמת באמצע הרשי על הפסוק ולא תעלה ומעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערבתך עליו הדברים קל וחומר ומה האבנים הללו שאין אין בהם דעת להקפיד על בזיונן. אמרה תורה, הועיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג ביזיון. חברך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה. אז זאת אומרת אבנים התורה מבקשת שאתה לא תעלה במעלות במדרגות למה אתה תרחיב פשיעותיך כשאתה עולה ויש קצת ביזיון לאבנים כאילו לא תגלה ערבתך אפילו שאתה מכוסה ויש לך מכנסיים מלמטה וכולי אבל בכל אופן לא לא נעים לא נעים, אבל הם לא מרגישות אבנים. בכל אופן, התורה מקפידה על זה ואומרת לא. למה? משום שאתה בכל אופן צריך אותם. יש לך מהם תועלת, יש לך צורך, בעזרתן אתה עולה הלאה. אז אם ככה מקפידה על אבנים שלא חשות בכלל בעניין זה של ביזיון, חבר שלך שהוא בדמות היוצר ומקפיד הרי הוא נעלב הוא מקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה שאתה צריך או אז לפי זה הו של ואלה כושר ר הקודם לעכשיו. מה היה הקודם? שלא ננהג בנהג בזיון וכולי וכולי. עכשיו מתחילות המצוות שהיסוד שלהם כולם בין אדם לחברו זה מה היסוד הזה שלא לבזות ולא לפגוע ולא להזיק ולא ולא ולא ולא ולא. כל זה. לכן הבוסיף על הקודם. מי הקודם? הפירוש רש"י הקודם של הפסוק האחרון וזה קשור ה בה וזה ו התוספת וכולי אומר רש"י ואל המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עובדי אלילים מבאר הזרע ברך בסוף הפרשה נאמר ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי אדוני ואת כל המשפטים. פירש רש"י. ואת כל המשפטים שבע מצוות שנצטוו בני נח. רואים שמצוות בני נח קרויות משפטים כיוון שהן שכליות. אמנם הרמב"ם אומר שמי שלא מקיים אותם בגלל שהוא יודע שהקדוש ברוך הוא נתן למשה ומשה נתן אותם אז הוא לא קיים אבל בעץ בעצמן הם שכליות דרשו ריבותינו זכרונם ברכה על הפסוק בחקוק גו ראה ויתר עמים עולה בשם רבי שמעון בר יוחאי אומר משל לאחד שיצא לג גורן וחמורו עמו. התעין לחמורו חמש סעין, משקל של חמש סין ולכלבו שתי סין. היה כלב רובץ תחת משאו, העביר ממנו את שתיהן ונתנן על החמור. ישכר חמור גרן. כך אפילו שבע מצוות שזה קצת שנצטוו בני נח כיוון שלא יכלו לעמוד בהם עמד ופרקם בנתנם על ישראל אומרת התורה ואין לה משפטים מה זה אומר רשי שבע מצוות בני נוח שהם קרויות משפטים אשר תשים לפניהם לפני ישראל אומר רש"י ולא לפני הגויים אף על פי שכבר נתתי להם לגויים הרי אני נוטל מהם ומוסיף אותם לישראל לכן כתוב ואלה מוסיף על המצוות שכבר ניתנו לישראל גם את המצוות שניתנו לבני נוח איי איי איי זה אומר הזרע ברך עוד אשר תשים לפניהם כן רבנו יואל מסתמר אומר משהו מדהים אשר תשים לפניהם לא כתוב תלמדם מה זה תשים לפניהם ואתה לוקח את המשפטים שם לפניהם מה זה תשים לפניהם תלמד אותם לא כתוב אז הוא אומר אפשר לומר עוד כי המשפטים שעתידים להתחדש במשך הדורות שם שאין לפניהם כי כל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש מונח כבר בתורה אבל לא למד זאת עמהם כי כל אחד ואחד מונח לפניו חלקו שהוא עתיד לחדש בתורה הקדושה אז לכן רק תשים לפניהם אל תלמד זה המשפטים ואלה שעתידים בעתיד להיות שכל אחד שלפי חלקו ותן חלקנו בתורתך כל אחד יש לו את החלק שלו בתורה לחדש אז רק תשים שידעו שהכל נמצא כבר והם יחדשו את זה כשהגיע הזמן וכולך ועוד דבר נפלא אמרנו אותו בעבר מסופר בפאר הדור שזה שלושה הספרים על תולדות חיי מרן החזון איש. מעשה שבא לפני מרן החזון איש. חבורה של תלמידים ישיבת פונוביץ' בשאלה. הם מצאו שילינג ברחוב. בזמנו היה שילינג. אחר כך היה גורה אחר כך היה. האם לא כדאי לחשוש שמה העובד לא משמש עדיין בחיסו? ואם כן, הרי זה בגדר יאוש שלא מדעת ואז המטבע אסורה עלינו. אם אדם מתייאש מדעת אז מה שהוא איבד הופך להיות הפקר ומי שמוצא הרי זה שלו. אבל אם הוא לא התייאש אז עדיין שלא. אז אם מישהו ירים את זה עכשיו הוא הרים לא הפקר הוא הורים את מה ששייך להוא כי הוא עוד לא התייאש. אם הוא משמש וראה שאין לו יואו נפל לי אה איבדתי את זה. אם הוא התייאש ככה זה הפקר אבל אם הוא לא התייאש עדיין זה שלא. אז מי שרים יש לו גזל ביד. אז הם שואלים השילינג הזה שמצאנו אולי הבן אדם עוד לא התייאש ואז אנחנו לוקחים וזה בעיה מה מה הרב אומר אמר להם אין יסוד לחשוש לכך ואפילו אם יהיה שעדיין לא משמש מכל מקום שייך הממון למוצא מצד הדין ביתר על כן אין טום לנהוג במקרה הזה לפנים משורת הדין כי אלה כף שדרחמנא זה דברים הכבושים נסתרים שהקדוש ברוך הוא עושה בעולם למה זה ככה בבעדי כפשנה דרחמנא למה לך והקדוש ברוך הוא רוצה שהמטבע העבודה הזו מפלוני תגיע לידי פלוני. אחד מבני החבורה עיר שעל הפסוק ואל המשפטים אשר תשים לפניהם נאמר בזוהר הקדוש אילן סידורין דגלגוליה. ואלה המשפטים מה שבא על האדם כל מיני משפטים זה אשר תשים לפניהם על מה שהם עשו פעם. זה הולך בגלגולים על מה שהיה פעם. ככה אומר הזוהר הקדוש. והבעל שם טוב אומר שלפעמים מתחייב אדם בדין לשלם לחברו ממון שאינו חייב בו הפעם. ואין זאת אלא תשלום חוב מגלגול קודם. זאת אומרת גם מה שאתה לא מבין מה פתאום אני צריך לתת לו וזה וזה וזה זה מה זה זה לא מגיע לו זה זה ובסוף נגזר שכן ככה פסקו ולא יודע מה הוא קיבל זה לא על עכשיו באמת עכשיו אתה לא חייב לו אבל מגול קודם כן ומגלגלים שיהיה ביניכם איזה בלאגן כזה שבסוף אתה תשלם אפילו מה שאתה לא מבין אבל זה מסוגל לך הפינה עם הגלגול הקודם על הדברים שאמר הבחור, נענע החזון איש בראשו ותרח להסביר לנוכחים את העניין לאשורו. וכך הוא אמר, סליחה, הכוונה כמו במקרה הזה, המקרא אומר אשר תשים לפניהם, אל המשפטים אשר תשים לפניהם. דהיינו יש לסמוך על הדין מצעות מפוזרין הרי אלו שלא אבל לכאורה יש חשש שעדיין האיש שהבד את המעות לא משמש בכיסו מה זה עדיין שלו איך יהיה הדין דין אמת מת. אלא ודאי אומר החזון איש שהעניין קשור בסוד הגלגול. מבקשים מהשמיים להעביר ממון שלך לחבר שלך כפרעון על מה שאתה חייב לו מגלגול קודם. אם אתה תמש בכיס ותתייאש מהמון אז הממון כבר לא שלך ואתה לא פורע לו את מה שאתה חייב לגלגולו הקודם כי עכשיו זה הפקר התייאשת אז מסבבים בהשגחה פרטית שאתה לא תמש ואתה לא תתייאש ובינתיים ימצא חברך מטבע שהיא שלך ויזכה ביושר כמו שארו חכמים ואז חוזרות המעות שלך לבעלים מהגלגול הקודם לכן הדין הוא דין אמת והכל מסודר וכולי בלי תורת הגלגולים לא היינו מבינים שום דבר וזה אומר החזון שליטאי. אז רבותיי, הבעל שם טוב, החזון איש מצא מעוד מפוזרין הרי אלו שלא. התייאש, לא התייאש, הרי אלו שלא. אם זה אחרי יאוש אז זה שלך כי הפקר. ואם זה לפני יאוש אז זה גם שלך מגלגול קודם. מעניין. אם אתה אם נודע לך אחר כך מי איבד כן אז אתה יכול לדעת שהיית איתו בגלגול קודם אתה יכול להגיד לו אלן אלן אנחנו היינו כבר פה בעולם אנחנו פעם שנייה כבר כן אבל קודם תשאל אותו אם הוא התייאש או לא התייאש הוא מגיד לך שלא התייאש הוא מגיל כל הקודם ישמחו במלכותך שומר שומרי שבת שבתמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת בקורא עונג שבת עם מקדש מקדש מקדש שביע שבת מקדש מקדש מקדש מקדשקדש שם בת הריני מכוון לקיים מצות חכמים דאורית בשמחה דאורייתא גומל נפשו חסד דאורייתה כבד את אביך ואת אמך דאורייתא ולעשות נחתו על הקדוש ברוך הוא ולעשות נחתו על התנא הקדוש שיהיה ספתותיו דובבות בק كده