פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו חלק ג'

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום גוד בן רינה פרנסה והצלחה מהרה אמן אמן דוד בן יקטרינה הצלחה ופרנסה בכל הישועות וזיווג אגון השנה מהרה אמן אמן אמן לרפואה שלמה נפתלי בן יחיה יוסף רדה שהמחלה תצא ממנו תעבור לארדואן ולא יזדק לשום ניתוח אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת משפטים חלק ג' שנת תשפ"ו

"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אׇזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ" (שמות כא, ו) רש"י אמר רבי יוחנן אוזן זו ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע רבי צביא פסח פרנק זכר צדיק ברכה אמר מה טביעה לאזן לכאורה צריך לרצוע את הידיים, את הרגליים, איברים שהשתתפו בגניבה, הם חטאו, הלכו, גנבו למרות השמיעה של האוזן, האוזן שמעה והם לא ציטו והלכו ועשו. אז מה החטא המיוחד של האוזן? הוא אומר, אפשר לפרס זאת על פי מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה. בכל יום ביום יהיו בעיניך כחדשים. זאת אומרת, כל המצוות כאילו קיבלת אותם היום בסיני וצריך שיו בעיניך. כחדשים. זאת אומרת, אתה עושה אותם בשמחה, בהתלהבות, כמו ב כמו בבר מצווה, שהיום זה פעם ראשונה הוא מניח תפילין. זה הזה. ורשי בפרשת יתרו מביא את זה על מתן תורה, שבכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים. ועל הפסוק ביום הזה באו מדבר סיני כתב רש"י לא היה צריך לכתוב ביום הזה היה צריך לכתוב ביום ההוא אז מה זה ביום הזה שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו היום הזה כאילו כל יום שאתה אומר זה היום הזה ככה אומרים בקריאת שמע כלומר שהתורה ניתנה לנו בכל יום ביום וכביכול יוצא הדיבור מפקדוש ברוך הוא בכל רגע ורגע ממש וכמו שתרגם התרגום את מה שנאמר במעמד הר סיני כל גדול ולא ישף לא פסק. הכל הזה ממשיך להדלי הפסקה עד יומינו אנו. אז מה החטא של האוזן? אוזן ששמעה על הר סיני. רק שמה היא שמעה. אחרי זה היא כבר לא שומעת שום דבר. כלומר הכל היה פעם אחת בהר סיני. והוא לא שומע כבר את הלא תגנוב, לא תגנוב, לא תגנוב. זה פעם שמע וזה מה שהביא אותו לגנוב. אז מי השם? האוזן הזאת שלא שומע אתה לא תגנוב, לא תגנוב, לא תגנוב. וחשבתי למה כתוב ברשי אוזן זו ששמעה על הר סינה לא תגנוב והלך וגנב תרצה. מה זה הלך וגנב? גנב. מה הוא גנב בעמידה? בטח הוא הלך. למה צריך לכתוב והלך? אלא שהיה לוות. ולא פתאום בא לו בולמוס. הוא עמד כאילו אתה מבין ליד הקופה ובן אדם פתאום עשה איזה משהו אז הקופאה פנה אליו ואז הוא ראה את הקופה פתוחה ואז כאילו יצרו והוא לקח שמה כמה שטרות והחביא אותם זה לא זה אחד שהלך עשה תוכנית איפה הוא הולך הלך וגנב טר צ השאלה אם זה לא הלך וזה גנב בפתח פתאום מה הדין לא הדין משתנה כתב רש"י ומה ראה אוזן נרצה מכל שאר איברים שבגוף אמר רבי יוחנן בן זכאי אוזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע זה בגנב ואם מוכר עצמו שמפעד דוחקו מוכר את עצמו אוזן ששמעה על הר סיני כי בני ישראל עבדים והלך וקנה אדון לעצמו תרצה למה שהאוזן תרצה יותר מהעין? הרי במתן תורה וכל העם רואים את הקולות. אז למה טענה רק נגד האוזן? העין גם ראתה את הקולות כמו שמיעה. אז למה היא לא? אפשר לומר על פי המואר בשערי תשובה רבנו יונה דבר ראשון האוזן חשובה מכל האיברים אפילו יותר מן העין כי שימ את עינו נותן לו דמי עינו חרשו נותן לו דמי כולו וזה לשונו האוזן כי ישמעו בשמועה טובה המדשנת את העצם שאין בו הרגשה. זאת אומרת כוח השמיעה הוא כל כך עצום שהעצמות של הבן אדם שאין בהם הרגשה הם לא מרגישות את השמיעה בכל אופן הם יכולות להתרחב זאת אומרת זה מדשן את העצם השמועה כשאדם וואו איזה בשורה הוא קיבל י בבי כמו שאם שומעים שמועה רעה אז אדם מצטמק אז הוא אומר ולא ידושן במאור עיניים בלתי בתענוג יתר אומר ומה שאדם מתפעל בעיניו זה לא כמו אוזן אוזן מיידית משפיעה על עצמות אפילו אבל במאור עיניים בשביל שיהיה כזה דבר שיגיע למדרגה של אוזן צריך שיהיה תענוג יתר לא סתם דברים לא ראיית נוף פשוט וזה דברים מעתה יש לבאר מכיוון ששמיעת האוזן נבלעת באיברים יותר מראיית העין אז התביעה יותר גדולה על האוזן מאשר על העין. זה פירוש אחד. זה על פי הפשט. עוד אופן לתרץ בדברי המדרש שהביא רש"י מבואר שבמתן תורה שמעו בני ישראל כי לי בני ישראל עבדים ולא מצאנו דבר כזה בעשרת הדיברות שנאמר להם כזה דבר כי לי בני ישראל עבדים אלא הסבר סבר בזה כמו שכתב רש"י על הפסוק את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם שכל 613 מצוות הם בכלל עשרת הדברים. זאת אומרת עשרת הדברים מכילים את כל ה-613. ורבנו סעדיה הגאון פירש באזהרות כל דיבור ודיבור איזה מצוות תלויות בו אם כן ואנוכי אדוני אלוהיך נכלל גם כי כל לי בני ישראל עבדים זה כולל את המצווה הזאת כי כלי בני ישראל עבדים אם אני אם אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בית עבודים להיות לי לעבדים כי לי בני ישראל עבדים אתם כבר לא עבדים של פר עבדים לי הללו הללו עבדי השם אז זאת אומרת זה כלול בתוך הדיברה הזאת מכל מקום כיוון שהדיבור הזה לא נאמר בפירוש בסיני אז אי אפשר היה לראות את זה בקולות כי בקולות ראו רק את מה שיצא מהפה כביכול של הקדוש ברוך הוא. זה מה שראו אנוכי השם אלוקיך. זה שזה נכלל בפנים זה לא ראו אבל זה כן יכולים לשמוע כי זה באותה משמעות המשמעות של אנוכי הוצאתיך מארץ מצרים בית עבדים אז אם זה כלול בתוך הדיבור הזה בשמיעה זה יכול להיקל אבל בראייה לא אז לכן דווקא האוזן נרצעת בלא וכעין זה יש לפרש גם דברי רשי אוזן זו ששמעה על הר סיני לא תגנוב לא תגנוב בעשרת הדיברות זה דווקא בגונב נפשות ומי שנמכר לעבד עברי זה מי שגנב ממון אלא הלא תגנוב אף על פי שמכוון לממון הוא כולל כל סוגי גניבה זאת אומרת הלא תגנוב כולל גם את הלא תגנובו שזה ממון אבל זה לא יכולים לראות זה רק יכולים לשמוע כשאומרים לא תגנוב אז זה כל מיני גניבה אמנם שמה מכוון לנפשות ספציפית אבל זה כולל אתה לא תגנוב הוא שכתוב במקום מקום אחר. אז לכן רק האוזן היא שנרצעת. העבד הנרצע על מה? שקנה אדון לעצמו. עכשיו אם זה הנמכר בגניבתו אז ברור שהוא אדם גנב ומפוקפק ואם הוא מכר את עצמו ודאי שהוא אדם שפל וירוד כי הוא הביא את עצמו בחטאיו להגיע לשפל המדרגה שאין לו פת לאכול וגם אדם במצב כזה שהוא נמכר בין מגניבה בין מדוחק נדרש ממנו להבחין את ההבדל בין עבד לקדוש ברוך הוא לעבד לבשר בדם. גם במדרגות השפלות האלה הוא צריך להבחין ולא לקנות לו אדון. למה רוצאים אותו שהוא החליט לא לצאת בשביעי לחופשי אלא להמשיך הוא מעדיף את האדון שנותן לו מזון לאשתו ולילדים וזה הוא רוצה אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חופשי אדם כזה מצפים ממנו שהוא יבין גם אתה מפוקפק ביותר צריך להבין את זה שיש הבדל הרי כתוב כתוב מהשפות ירים אביון להושבי עם נדיבים זאת אומרת אדם שנמצא בתוך ההשפעה הוא יכול להגיע לשבת עם נדיבים בדרגת נדיבים הוא יכול אז כל אדם היות שהוא הבן של הקדוש ברוך הוא תמון בו הכוח לעלות מעלה מעלה לאין ערוך ואם יתרו הגיע למעלה לה שלו ואם רחב הגיע לו אז בן ישראל על אחת כמה וכמה זה אמר הרב נפונבייש הכלי יקר אומר למה לא רוצחים אותו מיד שהוא נמכר למה בסוף רק כשנגמרת התקופה של שש שנים הוא אומר פשוט מאוד זה שהוא נמכר זה עונש לא עושים כפל קנס עונש אחד אבל אחרי שהוא גמר שש שנים הוא מחליט שהוא רוצה להישאר עדיין חבד ושאדו דון יהיה האדון שלו. או זה מצריך עונש חדש. זה לא העונש הקודם שנמכר בגניבתו, שנמכר בדוחקו. זה עונש חדש. הוא גילה שהוא רוצה אדון חדש. או עכשיו האוזן הזאת ששמעתה תרצה, עשו לחור שמה ליד הדלת. למה רוצאים את אוזנות דווקא במרצע? מרצע זה גימטריה 400. זה מובא בתוספות בקידוש שכב. מרצע זה 400. הקדוש ברוך הוא הוציא את עם ישראל לחירות במקום 400 שנה. קיצר להם את זה שיצאו אחרי 210 וזה לא רוצה את השחררו, רוצה לחזור להיות עבד של אדם. אז אם אתה רוצה להיות עבד של אדם אז אתה במרצע ששווה 400 יתנו לך אתמין בשביל שתזכור מה אתה עשית ומה רצית. והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצה אדוניו את אוזנו במרצע יא בבי אדוניו הוא רוצע אותו אתה רוצה להיות אצלי שים את האוזן טח כמו בהמה שחותמים עליה בבשר שהיא שייכת לפלוני רבי שמעון ברבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר והגישו אל הדלת או אל המזוזה. מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? למה לא רוצה את אוזנו על השולחן? למה לא על הקיר? אמר הקדוש ברוך הוא, דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים הוצאתי אותם מעבדות לחירות הלך זה וקנה אדון לעצמו אז הדלת מהמזוזה שהיו עדים לזה שאני שחררתי והוא רוצה לחזור לעבדות העדים האלה שמה שמה יהיה הטיפול שלו כן כמו שכתוב העידות יבם את השמיים ואת הארץ וכולי וכולי מביא על כך מקנה יש כאן רמז שאומר כמין חומר עכשיו תשמעו דבר מדהים אתם אתם אוהבים את הליקה מדדלא רמיזה באורייתא משהו מתוק זה לא ייתכן פשוט אחרי זה יהיה ברור שזה לא ייתכן כל השטותניקים שאומרים שזה כתב כתבו טפשים קוראים להם הוא אומר ככה הוא אומר למה זה נקרא כמין חומר האותיות אחרי מרצע אחרי המ מ סופית אחרי הר מרצע אחרי הרש ש אחרי הצדיק ק אחרי עין פה מה זה נותן? משקוף. אותיות משקוף. האותיות לפני מרצע. האות שלפני מ לני ק. כמה זה ביחד? 130. פעמיים מזוזה. כמה זה מזוזה? 65 פעמיים מזוזה. אז יש לנו משקוב ויש לנו שתי מזוזות. לרמוז על שתי המזוזות. באותיות שלפני ההמשך של מרצע. עשינו רק את המר עכשיו לפני ומה עם הצדיק והעין לפני אותיות שלפני זה יוצא פ ו בס מה זה סף סף הדלת נרמוז על הדם אשר בסף הייתם מאמינים שיכול להיות דבר כזה ועל זה מסיים המקנה לבאר דברי הגמרא שרבי שמעון ברבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר. בדברי התנאים יש סודות נפלאים שמעלימו בדברים האלה אבל אפס הקצה רמזנו עכשיו בחידוש תורה הזה ולפי שהתנא עלים כוונתו להסתיר בלבוש נאה כדמיון חומר וצורה כמין חומר חומר זה החיצוני והצורה זה החלק הפנימי זאת אומרת שהחומר הוא מלבוש לצורה. כן, אני עכשיו יש עליי חומר והוא מלבוש לצורה. זה הנשמה שלי. והצורה היא נעלמת, אבל היא מאירה בו. לכן הוא רמז כמין חומר. עכשיו חפש מה הכוונה שלו. אז קצת גילו לנו שיש פה משהו חיצוני אבל יש בתוכו דברים. אז במרצע יש אותיות שאחרי משקוף ויש אותיות שלפני שתי מזוזות וסף כל זה נמצא במילת מרצע הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישבוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הרי אני מכוון קיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא קבד את אביך ותך דאורייתא לעשות נחת רו לקדוש ברוך הוא ולא לעשות נחת רוח לתנא הקדוש שהיו הוסיפת אותם דבות בקבר