פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו חלק ד'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום השם השמות בעצם בלחש אריכות ימים בריאות בריאות הנפש חזרה בתשובה שלמה יראת שמיים בימי חיי הוריהם עליה לארץ מהרה אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת משפטים חלק ד' תשפ"ו

"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז) אומר רש"י "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" כיציאת עבדים כנענים שיוצאים בשן ועין. אם האדון פגע בעבד הקנעני באחד מ-24 ראשי איברים, כגון שן ועין, אז הוא יוצא לחופשי. אבל היא לא תצקצת העבדים הקנענים שיוצאים משן בעין, אבל זו לא תצא בשן בעין, אלא עובדת שש, או עד היובל, או עד שתביא סימנין בכל הקודם, קודם לחירותה. זאת אומרת, אם הוא מכר את ביתו ויש עוד זמן שהתמלא את הששנים, מכר אותה לשנים, בשביעית היא צריכה לצאת חופשי. או עד היובל, אם היובל הקדים לפני השש, או עד שהיא תביא סימנין והתבגרה, אז כל מה שיקדם זה גורם לה לצאת לחירותה ונותן לה דמי עינה או דמי שינה. אם הוא שבר לשן או הוציא לה עין בדרך כלשה, אז היא לא יוצאת לחירות בזה. היא לא תצקצ את העבדים, היא מקבלת את הדמים כמה שווה הנזק שהוא עשה לה. טוב, זה רש"י. בספר טעם דקרא מביא שמרן הסטייפל אר זכר צדיק ברכה הקשה. מדוע לימדה אותנו התורה דין זה? שאין עבד עברי יוצא בשן בעין דווקא אצל אמה עבריה. שאבא שלה מכר אותה. הרי אפשר היה ללמד דין זה בעבד עברי. למה צריך ללמד אותנו מאמה עבריה על עבד עברי? תגיד לי את זה בעבד עברי. אבל טעם הדבר למה אין עבד עברי יוצא בשן בעין כמו עבד כנענה. כיוון שלעבד עברי חייב לשלם החובל ממון כמו לכל ישראל אחר. אדם שחבל בחברו צריך לשלם לו. עבד עברי זה בדיוק אותו דבר. אם האדון חבל בו צריך לשלם לו ממון. לעומת זאת לעבד קנעני הוא לא חייב לשלם. למה לעבד קנעני הוא לא חייב לשלם? שהרי כל מה שקנה עבד קנה ריבו. מה תשלם לו? אתה קנוי לאדון ואתה לא גם אם הוא יקנה את הכסף הזה זה חוזר בחזרה לאדון. אז אין תשלומים. לכן כנסה אותו התורה אז מה עושים? אבל בכל אופן הוא פגע בו. כנסה התורה אותו את האדון שיצא עבדו לחירות. אז אם הוא פגע לו בשן בעין וכולי הוא יוצא לחירות. אז לכן זה החילוק בין עבד עברי. עבד עברי אמה עבריה הם בתשלומים כמו שאר ישראל. למה בעבד קנעני? לא כי שמה לא שייך תשלומים כי מה שקנה עבד קנה ריבו. אז לכן כנסה התורה בשחרור שהיו צא לחופשי. אז מעתה היה מקום לטעון. מכיוון שאמ העבריה דמי הנזק לאביה, גם היא לא מקבלת ממון. אז היינו אומרים כמו עבד קנעני, אם היא לא מקבלת ממון אז שהיא תצא לחופשי בשן בעין. למה? כי היא קטנה בדמי הנזק הולכים לאביה. אם כן היות ואין האדון משלם לה אלא לאבא אולי היא תצא לחירות כעבד קנעני לפי כך לימדה אותנו התורה דווקא באמה עבריה שאפילו היא שאינה מקבלת תשלום אינה יוצאת לחירות בשןעין אז ודאי שנלמד את זה על העבד עברי אבל אם היינו לומדים את זה בעבד עברי לא יכולנו ללמוד על המעבריה אמרנו אוהבת עברים מקבל ממון אין לו בעיה לקבל ממון אבל היא לא מקבלת ממון מה יהיה הדין היינו שואלים אז אומרים לנו כבר בעמה עבריה ומזה אתה יכול להשליך כבר על עבד עברי וככה אתה יודע זה אומר הסטייפלר הקדוש טוב רק שבטו יתן ורפו ירפא הגמרא בבק כמה פה היא אומרת מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות ברפוי ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות הגאון מוילנה היה אומר אבל לא אמרו שניתנה רשות לחולה להתרפות יש רשות לרופא לרפות אבל איפה כתוב פה שהחולה יכול להתרפות אצל הרופא בזאת למה הוא אומר כי בעל ביטחון חייב לפתוח בשם בביטחון גמור ולא ללכת לרופא ואם הוא הולך לרופא השליך יבוא על בשר ודם וזה חיסרון וביטחון בשם אבל זה מי שיש לו דרגת ביטחון מלא. זאת אומרת הכוונה היא רק מי שעומד במעלה גדולה מאוד בביטחון אצלו בשלמות הוא סומך על השם שירפאהו ולא לא הותן לדרוש ברופאים. מה לרופאים בבית יראה השם? מה יש לנו לחפש אצל יראי השם? וכך מובא ברמבן פרשת בחוקותיי פרק כו סוף פסוק יא זה מביא מעשה רב החדש בכתבי רבי יוסף זונדל מסלנט מביא הגאון מוננה ביקר את אחד מאחיו ששכב על ארס דואי מצא שם שני רופאים גדולים מאמסטרדם ומפטרבורג. פנה אל אחיו ושאל אותו כמוכיח, מה לך ולרופאים השם רופא חולים. הרופא ההולנדי שאל את הגאון וכי לחינם ברא הקדוש ברוך הוא רופאים ותרופות ענה לו הגאון בשאלה גם וכי לחינם ברא הקדוש ברוך הוא חזירים אלא החזירים נבראו בשביל הגויים והתרופה והרופא נבראו לגויים אבל לא לישראל. ישראל צריכים להתרפא על ידי השם יתברך. הגהן היה בעל ביטחון עצום. פעם נפגש הגאון הרב פלמן זכר צדיק ברכה עם האדמור מיגור וסיפר מעשה עם גוי אחד שהגיע לרבי יהונתן אייבישיץ זכר צדיק ברכה ושאל אותו למה כתוב בתפילה רופא חולה עמו ישראל? הקדוש ברוך הוא מרפא רק את חולי ישראל ולא מרפא את הגויים החולים. ענה לו רבי יונתן בוודאי גם את הגויים הקדוש ברוך הוא מרפא. בברכת אשר יצר אנחנו אומרים רופא כל בשר. ולמה אומרים בתפילה רופא חולה עמו ישראל? הגמרא במגילה יג אומרת שהברכה שמינית בתפילה זה ברכת רפאנו. היא נתקנה כנגד מילה שניתנה ביום השמיני. זה רק שייך בישראל. אז רופא חולה עמו ישראל אתם יש לכם ברית מילה לא אנחנו יש לנו ברית מילה זה סכנה גדולה בילד בן שמונה ימים אז רופא חולה עמו ישראל לכן אומרים את זה בנוסח ששייך רק לישראל והאדמור מיגור אמר פירוש אחר מדוע התפילה אומרים רופא חולה עמו ישראל. על פי המדרש רב חמה ברחנינא אמר לא היו ראויין אומות העולם שיהיו בהם חולים ומעונים. עשו ויעקב התחלקו בעולמות. עשו לקח את העולם הזה ויעקב את העולם הבא. אז אם הם לקחו את העולם הזה אז לא מגיע להם להיות חולים. צריכים להנות להנות להנות זה הגן עדן שלהם פה בעולם הזה אז לא צריך שיהיה להם חולאים אז למה יש להם בכל אופן כדי שלא יהיו מצערים את ישראל ואומרים להם אתם אומה של חולים אם אצל הגויים לא יופיעו מחלות ורק ישראל יהיו חולים כדי לעורר אותם בתשובה אז יקראו להם אומה של חולים ויצחקו עלינו ויזלזלו בנו ויפגעו בנו וכולי וכולי. אז בשביל שלא יצערו את ישראל הקדוש ברוך הוא נותן להם חולים. אז לכן אנחנו מתפללים ברוך רופא חולה עמו ישראל. כי אם הקדוש ברוך הוא ירפא את כל חולה עמו ישראל, זה כולל גם את הגויים, כי הם לא יצטרכו להיות חולים. כי אם ישראל בריאים, אז הם לא יכולים לצער אותנו שאנחנו חולים. ממילא ירד מהם החולאים. אז אני נותן עצה לגויים עכשיו תודיעו להם שהם יתפללו עלינו גם שנהיה בריאים, שהקדוש ברוך הוא ירפא אותנו. ממילא אסור מעלה המחלות. אם הם לא התפללו שיסבלו. ושני הבאורים הללו מופיעים בספר קריין דיגרת א' צו למרן הסטייפלר זכר צדיק. כתוב ורפו ירפא. על דרך צחות אצל הקדוש ברוך הוא נאמר אני אדוני רופאך פעם אחת רופאך זה פעם אחת אצל רופא בשר ודם כתוב ורפו ירפא למה צריך פעמיים כי מה שהוא מקלקל הוא צריך אחר כך תקן אז זה רפו ועוד פעם רפו זה כזה זה ורפו ירפא זה לא נגמר הם לא יודעים להוריד את המחלות צופית כי כל תרופה שאתה לוקח כתוב שיהיה נזק אחר אז ממילא זה ורפה וירפא וזה לא נגמר אבל הקדוש ברוך הוא זה השם רופאך וזהו אין אפילו רושם של מחלה כלום ומעשה נפלא מהבית הלוי כשהיה חש ברע היה הולך לרופא ולא משתמש בתרופות שהוא נותן לו. אז למה הוא הולך לרופא? הוא אומר לדעת באיזה עבר הוא חולה ואז הוא מתבונן. מה הוא נכשל באותו עבר? כי כל המצוות הם כנגד האיברים. ועושה תשובה על זה אפילו אם היה שמה נדנוד עבירה ומתקן את עצמו בלי התרופות. פעם הלך לרופא, שילם על הביקור, הלך לבית ברכחת, קנה את התרופות. הגיע הביתה, זרק אותם בפח ואמר, "הלכתי לרופא כי הרופא צריך לחיות. הוא צריך להרוויח כסף, צריך לחיות. קניתי את התרופות כי גם הרוקח צריך לחיות. זרקתי את התרופות כי גם אני צריך לחיות. זה מספרים על קופת חולים שאחד הגיע למעלה ושואלים אותו מי אתה בודקים ברשימות אומרים אתה לא כתוב פה שאתה צריך להגיע היום ולא אנחנו לא יודעים מה לעשות אתך מה מה קרה איך איךיך [‏צחוק] איך הגעת לפה אומר לא יודע, נכנסתי לקופת חולים, נתנו לי תרופה, בלעתי את התרופה והגעתי לפה, אמרו לו, "איזה קופת חולים?" אמר להם, "כללית אמרו, אה, הם תמיד שולחים מוקדם יותר. ברפו ירפה כתוב על מי? על רופא בשר ודם. אבל על הקדוש ברוך הוא כתוב כי אני אדוני רופאך. כותב בעל התורים בפרשת בשלח, אצל הקדוש ברוך הוא כתוב רופאך בפה רפויה. בפי רפויה. כי הרפואה בידי שמיים זה לא קשה. זה בא ככה בעדינות וזה. אבל רפואה על ידי רופא זה ורפה ירפא זה עם דגש ניתוחים חיתוכים זריקות וואי וואי וואי איך זה הולך זה לא פשוט החזון איש אומר ורפו ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא אבל לא ליאש. יש רופאים שמדברים איתך דוגרי יש לך חודשיים, יש לך שלושה חודשים, יש לך זה. מי אמר לך? מה אתה קובע? מי מה הוא? ובדרך כלל הם יודעים. למה הם יודעים? כי הם מזריקים לבן אדם מורפיום יותר. ובדיוק בזמן שהם קבעו הוא הולך. כן, ככה זה עובד. בשלטי הגיבורים בסוף פרק בין סורר ומורה כתב, הרבה נידון למיטה בעיני הרופאים ורפואתן קרובה. הם אומרים כולם למיטה כמעט והרפואה קרובה. אם אתם רוצים שהרפואה תהיה קרובה, אל תזוזו מהמיטה של החולה בבית חולים ותדעו כל מה שמכניסים ותתייעצו עם רופא ותביאו רופא פרטי גם שיפקח ואם מתחילים עם מורפיום תשימו לב השם ירחם סיפרתי פעם הבת של הרב ניסים פרץ עמדה ליד המיטה שלו בימים האחרונים והיא סיפרה שאבילון היה סגור איפה שהיא הייתה, לא ראו אתה החיות. היה שמה אדם בודד זקן שמה במיטה אחרת והיא שמעה את החיות אומרות זה מספיק לו כבר נדקו אותו מהמכשירים בא לך אמרתי לה תעידי על זה תלכי למשטרה אמרה היא מפחדת זה מה שאומר השלטי גיבורים הרבה נידונים למיטה בעיני הרופאים אבל רפואתן קרו קרובה דוקור וולך משערי צדק שאל את רבי יוסף חיים זונלפל זכר צדיק לברכה למה כתוב טוב שברפאים לגיהנום ענה לו רופא לא מברך ב-18 את ברכת רפאנו כי הוא סבור שהוא מרפא כן, ולא הקדוש ברוך הוא. אז כמה יש לו ברכות? 17. כמה זה 17? טוב. טוב שברופאים זה גיהנום. אם יש לו רק טוב, רק 17 ברכות בתפילה, אז הרופא הזה הולך לגיהנום. יש הרבה פירושים על זה, אבל אנחנו הבאנו מה שכתוב. עין תחת עין. דורשים חכמים שנותן לו דמי עינו. לא מוציא לו את העין אלא נותן לו דמים, כסף בשווי העין. מקשה הגאון מוילנה מנין החכמים זכרונם לברכה שהכוונה לממון לכאורה כתוב בפסוק שיקחו עין ממש אבל הוא מתרץ אז היה צריך להיות כתוב עין בעד עין למה כתוב תחת עין לכמיד דלא רמיזה באורייתא אנחנו אומרים זה כמעט כל יום הכל רמוז בתוך הפסוקים אז הוא אומר ככה רמז מה נמצא תחת האותיות של ע תחת האות ע בפ תחת האות י בכ תחת האות נ בס שווה כסף אז תחת עין זה כסף עין תחת עין עין זה כסף זה מה שכתוב הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבעוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה השם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הריני מכוון גס ח דור בשמחות דורדו יומל נפשו ישחוסדור קבלך דורדו לעשות נחת רוח לקדוש ברוך ולעשות נחת רוח לתנו גודוש שהיו ספתו דובבות בגב