פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו חלק ד'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום.

השם,

השמות בעצם בלחש.

אריכות ימים,

בריאות,

בריאות הנפש, חזרה בתשובה שלמה,

יראת שמיים,

בימי חיי הוריהם,

עלייה לארץ מהירה,

אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת משפטים, חלק,

דלת,

תשפו.

וכי ימכור איש את ביתו לאמה, לא תצא כצאת העבדים.

אומר רשי,

לא תצא כצאת העבדים,

כי יציאת עבדים כנעניים שיוצאים בשן ועין.

אם האדון פגע

בעבד הכנעני

באחד מ-24 ראשי איברים,

כגון שן ועין,

אז הוא יוצא לחופשי.

אבל היא לא תצא כצאת העבדים הכנעניים שיוצאים בשן ועין.

אבל זו

לא תצא בשן ועין, אלא עובדת שש,

או עד היובל,

או עד שתביא סימנין.

בכל הקודם, קודם לחירותה.

זאת אומרת,

אם הוא מכר את ביתו,

ויש עוד זמן שהתמלאת, שש שנים,

בחרת לשש שנים, בשביעית היא צריכה לצאת חופשית.

או עד היובל, אם היובל הקדים,

לפני השש.

או עד שהיא תביא סימנין והיא התבגרה,

אז כל מה שיקדם,

זה גורם לה לצאת לחירותה.

ונותן לה דמי עינה או דמי שינה.

אם הוא שבר לה שן או הוציא לה עין בדרך כל שין,

אז היא לא יוצאת לחירות בזה.

היא לא תצקץ את העבדים. אם קבלת...

את הדמים, כמה שווה

הנזק שהוא עשה לה.

טוב, זה רשי.

בספר תעמא דקרא מביא,

שמרנה סטייפלר, זכר צדיק וברכה, הקשה,

מדוע לימדה אותנו התורה דין זה,

שאין עבד עברי יוצא בשן ועין, דווקא אצל אמה עברייה שאבא שלה מכר אותה.

הרי אפשר היה ללמד דין זה בעבד עברי.

למה צריך ללמד אותנו מאמה עברייה על עבד עברי?

תגיד לי את זה בעבד עברי.

אבל תם הדבר.

למה אין עבד עברי יוצא בשן ועין כמו עבד כנענה?

כיוון שלעבד עברי חייב לשלם החובל ממון,

כמו לכל ישראל אחר.

אדם שחבל בחברו, צריך לשלם לו.

עבד עברי זה בדיוק אותו דבר.

אם האדון חבל בו, צריך לשלם לו ממון.

לעומת זאת, לעבד כנעני הוא לא חייב לשלם.

למה לעבד כנעני הוא לא חייב לשלם?

שהרי כל מה שקנה עבד, קנה ריבו.

מה תשלם לו?

אתה קנוי לאדון, ואתה לא...

גם אם הוא יקנה את הכסף הזה, זה חוזר בחזרה לאדון. אז אין תשלומים.

לכן כנסה אותו התורה. אז מה עושים?

אבל בכל אופן הוא פגע בו.

כנסה התורה אותות האדון,

שיצא עבדו לחירות.

אז אם הוא פגע לו,

בשן ועין וכולי,

הוא יוצא לחירות.

אז לכן זה החילוק בין עבד עברי.

עבד עברי,

אמה עברייה,

הם בתשלומים כמו שאר ישראל.

למה

בעבד כנעני לא?

כי שמה לא שייך לתשלומים,

כי מה שקנה עבד, קנה ריבו. אז לכן כנסה התורה בשחרור,

שיוצא לחופשי.

אז מעתה,

היה מקום לטעון.

מכיוון שאמה העברייה,

דמי הנזק לאביה, גם היא לא מקבלת ממון.

אז היינו אומרים, כמו עבד כנעני, אם היא לא מקבלת ממון...

אז שהיא תצא לחופשי בשן בעין.

למה? כי היא קטנה,

ודמי הנזק הולכים לאביה.

אם כן, היות ואין האדון משלם לה,

אלא לאבא, אולי היא תצא לחירות כעבד כנעני.

לפיכך לימדה אותנו תורה דווקא באמה חברייה,

שאפילו היא שאינה מקבלת תשלום, אינה יוצאת לחירות בשן בעין.

אז ודאי שנלמד את זה על העבד העברי.

אבל אם היינו לומדים את זה בעבד עברי,

לא יכולנו ללמוד על עמה עברייה.

אמרנו, עבד עברי מקבל ממון, אין לו בעיה לקבל ממון.

אבל היא לא מקבלת ממון, מה יהיה הדין? היינו שואלים.

אז אומרים לנו כבר בהמה עברייה, ומזה אתה יכול להשליך כבר

על עבד עברי, וככה אתה יודע.

זה אומר הסטייפלר הקדוש.

טוב,

רק שבטו ייתן, ברפו ירפא.

הגמרא בבא קמא פה ה אומרת מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות.

ברפו ירפא, מכאן שניתנה רשות לרופא לרפות.

הגאון מווילנה היה אומר,

אבל לא אמרו שניתנה רשות לחולה להתרפות.

יש רשות לרופא לרפות, אבל איפה כתוב פה שהחולה יכול להתרפות?

אצל הרופא.

וזאת למה הוא אומר?

כי בעל ביטחון

חייב לבטוח בשם בביטחון גמור,

ולא ללכת לרופא.

ואם הוא הולך לרופא, השליך יהבו על בשר ודם,

וזה חיסרון בביטחון בשם.

אבל זה מי שיש לו דרגת ביטחון מלא.

זאת אומרת הכוונה היא רק מי שעומד במעלה גדולה מאוד והביטחון אצלו בשלמות,

הוא סומך על השם שירפאהו ולא הותר לדרוש ברופאים.

מה לרופאים בבית יראי השם?

מה יש לנו לחפש אצל יראי השם?

וכך מובא ברמב״ן פרשת בחוקותיי פרק כ״ו סוף פסוק י״א.

זה מביא מעשה רב החדש.

בכתבי רבי יוסף זומדל מסלנט

מביא

הגאון מבינא ביקר את אחד מאחיו ששכב על ערש דווי

מצא שם שני רופאים גדולים

מאמסטרדם ומפטרבורג.

פנה אל אחיו

ושאל אותו כמוכיח,

מה לך ולרופאים?

השם רופא חולים.

הרופא ההולנדי שאל את הגאון וכי לחינם

ברק קדוש ברוך הוא רופאים ותרופות?

ענה לו הגאון בשאלה גם

וכי לחינם ברק קדוש ברוך הוא חזירים?

אלא החזירים נבראו בשביל הגויים והתרופה והרופא נבראו לגויים,

אבל לא לישראל.

ישראל צריכים להתרפא על ידי השם יתברך.

הגאון היה בעל ביטחון עצום.

פעם נפגש

הגאון הרב פלמן,

זכר צדיק וברכה,

עם האדמו״ר מגור,

וסיפר מעשה עם גוי אחד שהגיע לרבי יהונתן אייבישיץ,

זכר צדיק וברכה,

ושאל אותו למה כתוב בתפילה רופא חולה עמו ישראל?

הקדוש ברוך הוא מרפא רק את חולי ישראל ולא מרפא את הגויים החולים?

ענה לו רבי יהונתן,

בוודאי גם את הגויים הקדוש ברוך הוא מרפא.

בברכת אשר יצר אנחנו אומרים רופא חול בשר?

ולמה אומרים בתפילה רופא חולה עמו ישראל?

הגמרא במגילה יג אומרת שהברכה השמינית בתפילה זה ברכת רפאנו.

היא נתקנה כנגד

מילה שניתנה ביום השמיני.

זה רק שייך בישראל.

אז לרופא חולי עמו ישראל, אתם יש לכם ברית מילה?

לא, לנו יש לנו ברית מילה.

זו סכנה גדולה

בילד בן שמונה ימים.

אז רופא חולי עמו ישראל,

לכן אומרים את זה בנוסח ששייך רק לישראל.

והאדמו״ר מגור אמר

פירוש אחר.

מדוע בתפילה אומרים רופא חולי עמו ישראל?

על פי המדרש,

הרב חמא בר חנינא אמר

לא היו ראויים אומות העולם שיהיו בהם חולים ומכונים.

עשיו ויעקב התחלקו בעולמות,

עשיו לקח את העולם הזה ויעקב את העולם הבא.

אז אם הם לקחו את העולם הזה אז לא מגיע להם להיות חולים, צריכים ליהנות, ליהנות, ליהנות. זה הגן עדן שלהם פה בעולם הזה.

אז לא צריך שיהיו להם חולים.

אז למה יש להם בכל אופן?

כדי שלא יהיו מצערים את ישראל ואומרים להם,

אתם אומה של חולים.

אם אצל הגויים לא יופיעו מחלות ורק ישראל יהיו חולים כדי לעורר אותם בתשובה,

אז יקראו להם אומה של חולים, יצחקו עלינו ויזלזלו בנו ויפגעו בנו וכולי וכולי.

אז בשביל שלא יצערו את ישראל, הקדוש ברוך הוא נותן להם חוליים.

אז לכן אנחנו מתפללים,

ברוך רופא חולה עמו ישראל.

כי אם הקדוש ברוך הוא ירפא את כל חולה עמו ישראל,

זה כולל גם את הגויים, כי הם לא יצטרכו להיות חולים.

כי אם ישראל בריאים,

אז הם לא יכולים לצער אותנו

שאנחנו חולים.

ממילא ירד מהם החוליים. אז אני נותן עצה לגויים עכשיו, תודיעו להם.

שהם יתפללו עלינו גם שנהיה בריאים, שהקדוש ברוך הוא ירפא אותנו.

‫למנה אסור למחלה במחלות.

‫אם הם לא יתפללו, שיסבלו.

‫ושני הבאורים הללו מופיעים בספר קריין, ‫עד איגרתא א', צדיק ו', ‫למרן אסטייפלר, זכר צדיק לך.

‫כתוב ורפא ירפא,

‫על דרך צחות,

‫אצל הקדוש ברוך הוא נאמר, ‫אני אדוני רופאיך פעם אחת.

‫רופאיך זה פעם אחת.

‫אצל רופא בשר ודם כתוב, ‫ורפא ירפא.

‫למה צריך פעמיים?

‫כי משהו מקלקל, הוא צריך אחר כך לתקן.

‫אז זה רפא, ועוד פעם רפא, ‫ורפא ירפא, זה לא נגמר.

‫הם לא יודעים להוריד את המחלות סופית, ‫כי כל תרופה שאתה לוקח, ‫כתוב שיהיה נזק אחר.

‫אז ממילא זה וירפא וירפא, ‫וזה לא נגמר.

‫אבל אצל הקדוש ברוך הוא זה השם רופאיך,

‫וזהו. ‫אין אפילו רושם של מחלה, כלום.

‫ומעשה נפלא מהבית הלוי,

‫כשהיה חש ברע,

‫היה הולך לרופא,

‫ולא משתמש בתרופות שהוא נותן לו.

‫אז למה הוא הולך לרופא?

‫הוא אומר לדעת באיזה עבר הוא חולה.

‫ואז הוא מתבונן.

‫מה הוא נכשל באותו עבר, ‫כי כל המצוות הן כנגד האיברים,

‫ועושה תשובה על זה, ‫אפילו אם היה שם נדנוד עבירה.

‫הוא מתקן את עצמו בלי התרופות.

‫פעם הלך לרופא,

‫שילם על הביקור,

‫הלך לבית מרקחת,

‫קנה את התרופות.

‫הגיע הביתה, זרק אותן בפח.

‫ואמר, הלכתי לרופא,

‫כי הרופא צריך לחיות,

‫הוא צריך להרוויח כסף, ‫הוא צריך לחיות.

‫קניתי את התרופות,

‫כי גם הרוקע...

צריך לחיות.

זרקתי את התרופות

כי גם אני צריך לחיות.

והם מספרים על קופות חולים שאחד הגיע למעלה

ושואלים אותו מי אתה, אז בודקים ברשימות ואומרים, אתה לא כתוב פה שאתה צריך להגיע היום ולא,

אני לא יודעים מה לעשות איתך.

מה, מה קרה, איך הגעת לפה?

הוא אמר, לא יודע, נכנסתי לקופת חולים, נתנו לי תרופה, ברעתי את התרופה והגעתי לפה.

אמרו, אולי זה קופת חולים?

אמר להם, כללית.

אמרו, אה, הם תמיד שולחים מוקדם יותר.

ברפו ירפה כתוב על מי? על רופא בשר ודם.

אבל על הקדוש ברוך הוא כתוב כי אני אדוני רופאיך.

כותב בעל הטורים

בפרשת בשלח.

אצל הקדוש ברוך הוא כתוב רופאיך בפה רפויה.

כי הרפואה בידי שמיים זה לא קשה.

זה בא ככה בעדינות וזה.

אבל רפואה על ידי רופא זה ורפו ירפא.

זה עם דגש, ניתוחים, חיתוחים, זריקות.

וואי וואי וואי, איך זה הולך?

זה לא פשוט.

החזון איש

אומר, ורפו ירפא, מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא,

אבל לא לייאש.

יש רופאים שמדברים איתך, דוגרי, יש לך חודשיים,

יש לך שלושה חודשים,

יש לך זה,

מי אמר לך, מה אתה קובע?

מי, מה מו?

ובדרך כלל הם יודעים.

למה הם יודעים?

כי הם מזריקים לבן אדם מורפיום יותר,

ובדיוק בזמן שהם קבעו הוא הולך.

כן, ככה זה עובד.

בשלטי הגיבורים,

בסוף פרק בין שורר ומורה,

כתב הרבה נידון למיתה בעיני הרופאים

ורפואתם קרובה.

הם אומרים כולם למיתה כמעט

והרפואה קרובה.

אם אתם רוצים שהרפואה תהיה קרובה,

אל תזוזו מהמיתה של החולה בבית חולים,

ותדעו כל מה שמכניסים ותתייעצו עם רופא, ותביאו רופא פרטי גם שיפקח.

ואם מתחילים עם מורפיום, תשימו לב,

השם מרחם.

סיפרתי פעם,

הבת של הרב ניסים פרץ עמדה ליד המיתה שלו

בימים האחרונים,

והיא סיפרה שאבילון היה סגור איפה שהיא הייתה, לא ראו את האחיות.

היה שם אדם בודד, זקן שם במיתה אחרת,

והיא שמעה

את האחיות אומרות, זה מספיק לו, כבר ניתקו אותו מהמכשירים, בא לך.

אמרתי לה, תעידי על זה, תלכי למשטרה.

אמרה, היא מפחדת.

זה מה שאומר השלטי גיבורים, הרבה נידונים למיתה בעיני הרופאים,

אבל רפואתן קרובה.

דוקטור וולך,

משערי צדק, שאל את רבי יוסף חיים זוננפלד, זכר צדיק לברכה, למה כתוב,

טוב שברופאים לגיהנום?

ענה לו, רופא לא מברך בשמונה עשרה את ברכת רפאנו,

כי הוא סבור שהוא מרפא.

ולא הקדוש ברוך הוא.

אז כמה יש לו ברכות?

שבע עשרה.

כמה זה שבע עשרה? טוב.

טוב שברופאים לגיהנום.

אם יש לו רק טוב, רק שבע עשרה ברכות בתפילה,

אז הרופא הזה הולך לגיהנום.

יש הרבה פירושים על זה, אבל אנחנו הבאנו מה שכתוב.

עין תחת עין

דורשים חכמים ש...

‫שנותן לו דמי עינו, לא מוציא לו את העין,

‫אלא נותן לו דמים, כסף,

‫בשווי העין.

‫מקשה הגאון מווילנא,

‫מניין החכמים זיכרונם לברכה, ‫שהכוונה לממון?

‫לכאורה כתוב בפסוק שיקחו עין ממש,

‫אבל הוא מתרץ, ‫אז היה צריך להיות כתוב עין בעד עין.

‫למה כתוב תחת עין?

‫לכמיד דלא רמיזה בו רייתא, ‫אנחנו אומרים את זה כמעט כל יום, ‫הכול רמוז בתוך הפסוקים.

‫אז הוא אומר ככה,

‫רמז,

‫מה נמצא תחת האותיות של עין?

‫תחת האות עין בפה,

‫תחת האותיות בכף,

‫תחת האות נון בסמך שווה כסף.

‫אז תחת עין זה כסף.

‫עין, תחת עין, עין

זה כסף.

‫זה מה שכתוב.

‫הכל יודוך והכל ישבחוך,

‫והכל יאמרו והכל יאמרו, ‫אין קדוש כשם.

‫הכל יודוך והכל ישבחוך,

‫והכל יאמרו והכל יאמרו,

‫אין קדוש כשם.

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם

הריני מכוון לגאים מצד החכום דורתו בשמחו דורתו,

דומל נפשו ישחוסן דורתו,

כבד הטוביך אוהדים במאכו דורתו לעשות נחת רוע לגודש בורכו

ולעשות נחת רוע לתנוע גודש שיהיו שפתותו דובבות בגב