פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו חלק ו'

 - - - לא מוגה! - - -

נציב יום לעילוי נשמת יצחק בן רבקה בחר תה נשמתו צרורה בצרור החיים עם שאר נפטרי עמו ישראל ומשפחתו וצעצאיו יזכו לתשובה שלמה מתוך שמחה מהרה אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת משפטים חלק ו' שנת תשפ"ו

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ" (שמות כב, כד) מתחיל בלשון רבים עמי מסיים בלשון יחיד עני למה מבאר המגיד מדובנה טבעו של אדם לעשות חסדים דווקא עם רבים יותר מאשר להועיל ליחיד אבל באמת כשאדם מסייע על היחיד הוא גם מסייע על הרבים למשל אם אתה מלווה כסף לאדם שהוא במצב שעומד לפשות את הרגל ואתה נותן לו הלוואה ומעמיד אותו, אתה מסייע בעצם לרבים, כי אם הוא ייפול הוא יהיה נטל על כולם אז ממילא בנתינה ליחיד אתה מסייע על הרבים. על זה רומז הפסוק. אם כסף תלווה. כשאתה מלווה כסף לנזק, אתה בעצם מלווה את עמי. אם כסף תלווה זה את עמי. אתה עוזה לכל העם בזה שאתה פותר בעיה לאחד שלא יהיה נטל על כולם. ולכן את העני עמך. אתה נותן ליחיד ואתה מסייע לרבים. זה אומר המגיד מדומה. רבי ישמעאל אומר, כל אם ואם שבתורה זה רשות, חוץ משלושה ואחד מהם זה פה. אם כסף, תלווי עמי, זה לא רשות. כשבא מישהו נצרך וזקוק להלוואה ויש לך אפשרות לתת והוא לא אדם מפוקפק וכולי או ידוע מפורסם שהוא לא מחזיר לו ורשע ולא ישלם אז זה חובה לתת לו הלוואה אז למה כתוב אם מפרש רבי מימון אבא של הרמבם המצווה הזאת היא מוכרחת אבל לא כמו סוכה ותפילין שזה חובה על כל בן אדם בלי יוצא מן הכלל כי אפשר שבן אדם לא יבקש ממך אף פעם עלה ואפשר שהבן אדם כמו שאמרנו לא ראוי להלוואה מסיבות שמנינו אז מה פירוש עם כסף? האם הזה זה חובה. אבל למה כתוב אם? כי אין חיוב תמידי לחפש למי להלוות כל הזמן. וזה רק אם יבוא מישהו ויבקש ואתה זה יכול לתת וכולי וכולי. אז זה אם של חובה אבל הוא עם כי זה לא ודאי כל הזמן אז אם עמי ביקש ממך הלוואה אז תלווה לו אם אבל אם הוא לא ביקש לו אבל זה חובה זה לא אם של רשות שאם בא לי אני נותן ואם לא בא לי אני לא נותן רבנו עובד דיספורנו אומר יש שני פסוקים אפס כי לא יהיה בכוויון ועוד פסוק כי לא יחדה לביון מקרב הארץ אז יש מצב שלא יהיה אביונים ויש מצב שכן יהיה אביונים. כשיהיה אביונים אז מתקיים תלווה את עמי. אבל אם לא יהיה אביונים לא יתקיים. אז לכן זה אם תקיים או אם לא תקיים. דעת זכנים מבעלי התוספות אומרים רבי יהודה החסיד מבעלי התוספות אומר גם כאשר אדם בא ללוות ממך כסף לא תמיד חובה להלוותו שכן אם זה לובה שרגיל ללוות ולא לשלם, אין חיוב להלוות לו כסף. נמצא שיש חיוב להלוות ויש פטור מלהלוות. לכן נאמר אם כסף תלווה. זאת אומרת אם יתקיימו התנאים כסף תלווה. ואם לא יתקיימו התנאים של הלובה הכשר שאפשר להלבותו אז אתה לא מחוייב אבל אם הוא כשר ויש לך אמצעים אז אתה חייב אלוהים לא תקלל ונשיא ועמך לא טאור חפץ חיים חלק א' עמוד קעג מביא שבני קהילה אחת הקלו בכבוד ריבם הוכיח אותם רבי יוסף דוד מבריסק בעל בית הלוי ואמר התורה מזהירה ואהבת לרעך כמוך. לא תשנע את אחיך בלבבך. ועל הדיינים אמרה לא תקלל אלוהים לא תקלל ונשיא ועמך לא טהור. טהור מלשון ארור ואמר לציבור הזה שהקלו בכבוד הרב נשאלת שאלה למה לגבי הריח מצווה התורה לאהוב ואהבת לרעך כמוך ולמה אצל אלא אך כתוב שלא לשנו, לא תשנע את אחיך בלבבך. ולמה אצל הדיינים כתוב לא לקלל? היה ראוי שהציווי יהיה כולל את כולם. לאהוב, לא לשנוע, לא לקלל. מה זה החלוקות האלה? למה זה מתחלק ככה? אז הוא מסביר את העיקרון. התורה מבטאת את המגמה כללית שיהיה שלום ואהבה בין הבריות ואהבת לרעך כמוך. זהו. זה כללי שכולם יאהבו את כולם. זה מה שהיא רוצה. אבל לגבי אח לא צריך להגיד ואהבת לרעך כמוך. האחים אוהבים אחד את השני. אז כמו שאבא אוהב את הבן שלו. זה לא צריך ציווי בשביל זה. אבל כל זה שהמצב ביניהם הוא תקין. אבל אם יש ירושה פתאום או שיש איזה משהו אז זה מתחיל להיות סכסוכים והיחסים הופכים להיות רעים ונעלמת האהבה הטבעית בין האחים וירדה תורה לסוף דעתו בטבעו של אדם וידעה שין טעם לצוות ות אותו לאהוב את אחיו במצב כזה הוא לא יאהב אותו כי זה טבעו הם עכשיו מסוכסכים על עקרונות ועל דברים אז היא דורשת את המינימום לא תשנע את אחיך אז לפחות שלא תגיע למצב של שנאה אז היא אומרת לא תשנע את אחיך זה באחים כי ואהבת זה כולל גם את האחים לא צריך להגיד את זה, אבל ברגע שנהיה סכסוכים יכולים להגיע לסנאה ממש. ואני נתקלתי, באו אליי כמה בעניינים כאלה שזה ממש היום בנורא. היום בנורא. אז התורה ירדה לסוף דעתו של אדם ואמרה לו, "לא תשנע את אחיך. מה ביחס לדיינים שהם נקראים אלוהים? בפסוק אלוהים לא תקלל זה דיין. היחס של המון העם לדיינים ורבנים אמיתיים וחשובים זה מצב של שינאה. שונאים את החכמים. למה? כאילו הם מטילים עליהם מרות ואומרים להם זה אסור וזה זה וזה וזה גדולה שנאת עמי ארצות את תלמידי חכמים יותר מהגויים יותר מהכל שנאת עמי ארצות זה לא יאומן כסף אז גם פה התורה לא הקשטה לצוות את ההמון לא תשנע את הדיינים זה זה דברים שהם לא יכולים לתגבר עליהם. הם רואים אותם אתה מבין מעליהם ועוזה לא מתאים אז עם צבא לפחות לא תקלל מפחד לא תקלל ולא טהור אז זה מה שהסביר להם בעל בית הלוי לקהילה שהקלו בכבוד ריבם כי עמי ארצות מקים זה אז מה אם הוא אמר אז מה זה מה חייב לשמוע אז הוא הוכיח אותם והסביר להם את המי שלא תגיעו למצב לקלל. התורה עוסרת. אוי ואבוי. למה? זה הקללות חוזרות בחזרה למי שלא ראוי שיקלו אותו. אם אדם מקלל פעם הבן שלי הלך ראש הישיבה שלו אמר לו דברים שהם חמורים ביותר וזה פה ושם אז הוא הלך לרב קניבסקי הוא פחד שואל אם זה התקיים או לא אז הוא אמר לו קילת חינם לא תבוא אז לא תבוא כתוב קלילת חינם היא לא באה אל תפחד אם זה כלילה קללה בחינם זה לא אבל אומרים כלילת חינם לא רק שהיא לא באה עליך אלא לא תבוא היא חוזרת עליו אז תרגע כן יש גם ראשי ישיבות שמקללים שם ירח כן ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונק שבת תשמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל שבת עם מקדש מקדש מקדשי שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדשי שביעי שבת שבת שלום כמעט הרי אני מכון קיים צ חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גוב נפשו חסד דאורייתא כבד את אביך את מך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנג קדוש שיהיו ספתותיו דובבות ‏y