פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו חלק ח'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לגאולת עם ישראל מתוך שמחה ורחמים ויזכו כולם לשוב בתשובה שלמה ולהצלחתנו אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת משפטים חלק ח' שנת תשפ"ו

"אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א) אמרו חכמים זכרונם לברכה ביומא ט. מנדעבר אשלקיש משתעי בהדה בשוקה יבוה לעסקה בלאה. מי שרש לקיש היה מדבר איתו בשוק והיו רואים אנשים שרש לקיש מדבר עם פלוני היו עושים איתו עסקה עם הפלוני הזה בלי עדים צומכים עליו למה כי אילולי שהיה איש תמים לא היה רש לקיש מדבר עמו נמצא שרש לקיש היה מדבר עמו כאילו מעיד על האיש הזה שהוא ישר. ואם כן, אם יהיה לו עסק עם רשע, יחשבו בדברו עמו שאיש הזה ישר ונותנים לו עסקה בלי עדים. ובסוף יכפור הרשע הזה. נמצא זה הצדיק שדיבר עמו היה עד חמס כי הדיבור עמו מחיד שהוא אדם כשר לכן אל תשתט ידך עם רשע להשתעשע ולהתחבר עמו כי על ידי זה אתה תהיה עת חמס אומרת אדם שמדבר עם רשע ולא בודק עם מי הוא מדבר. זה יכול לחשב ש אתה הופך להיות עת חמס. כי אתה גרמת לאנשים להאמין שאם אתה מדבר איתו אתה יודע עם מי אתה מדבר. ודאי אתה לא מדבר עם רשע כי אתה צדיק. ואם כן בסוף יאמינו לו בלי עדים יתנו לו כסף הוא לא יחזיר את הכסף יכפור בדבר ואז אתה הפכת להיות העד שעליו סמכו אתה חמס זה אומר החתם סופר לא תהיה אחרי רבים להטות כתב הרמבם הנכנס לבית המדרש אומר יהי רצון לי לפניך אדוני אלוהי שלא יקשל בדבר הלכה שלא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ולא על מותר אסור ולא על אסור מותר ולא יקשל בדבר הלכה וישמחו בי חבריי ואל יקשלו חבריי ואישמח בהם שאלה מדוע כופל הרמבם את הלשון של הבקשה שלא של בדבר הלכה הוא אמר בהתחלה שלא יקשל דבר הלכה שלא אמר על טהור ועל זה ואחר כך ולא יקשל בדבר הלכה וישמחו בי חבריי למה פעמיים שלא יקשל בדבר הלכה מבאר הגאון הרב שך זכר צדיק ברכה בדין תנור של עכניאי בבאמציאה נט נחלקו שם חכמים ורבי אליעזר יצאה בת קול מן השמיים ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום מספרת הגמרא, עמד רבי יהושע על רגליו ואמר, "לא בשמיים היא." מה היא לא בשמיים היא? אמר רבי ירמיה שכבר ניתנה תורה מהר סיני ואין לנו משגיחים בבת קול, הכל כתוב, אנחנו לא צריכים בת קול שתתערב. והרי כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להתות אנחנו רבים. רבי אליעזר יחיד אפילו אם הוא צודק לא צודק בת קול לא בת קול התורה אמרה אחרי רבים להתות וכן מצינו שנחלקו במתיבת דרכיעה בדין בהרת אם יש ספק האם היא קדמה לשיער לבן או לא הקדוש ברוך הוא אמר טהור בכל מטבת דרכיה אמרו טמא. כל החכמים שנמצאים שמה למעלה דנו בדין הזה והם אמרו טמא. וביקשו לשמוע את דעתו שרב בר נחמני שהוא יפסוק את ההלכה. רבא בר נחמני היה פה והם רצו לשמוע את דעתו. המיטו אותו ועלו אותו למעלה. ואז רבה בר נחמני כיוון לדעתו של הקדוש ברוך הוא כביכול על פי זה אפשר לומר שיש בתפילת רבי נחוניה בן הקנה שתי בקשות שונות בתחילה הוא ביקש שלא יקשל בדבר הלכה שלא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור זאת אומרת שאכוון את ההלכה לעמיתה כמו שהיא ניתנה מפי הגבורה ואני לא אומר על טהור טמא ועוד בקשה הוא ביקש ולא הקשר בדבר הלכה וישמחו בי חבריי היינו שגם חבריי יסכימו לדעתי ולא יהיו הרבים נגדי שהרי בלא זאת אפילו אם אני אכוון לדבר הלכה כמו שהיא ניתנה מפי הגבורה מכל מקום לא בשמיים היא כי אחרי רבים להתו ושוב אני אהיה מכשול בדבר הלכה אם לא פסוק הרבים. זה אומר הרב שח. אז לכן פעמיים קודם כל לכוון ואחר כך שהסכימו עם מחי חבריי כי אם לא הסכימו מה יעזור מה שאני מכוון? הרי בסוף ההלכה תהיה אחרי הרבים להתוב עזוב תעזוב עמונקלוס משבק תשבוק מדיולבך עלוהי ותפרק עמה זאת אומרת אתה צריך לעזוב את מה שיש בלב שלך עליו שאתה שונא אותו ותפרוק עמו מעל הבהמה. צריך להבין מהיכן דיק התרגום את הפירוש שלו. אף שבוודאי נכון נכשע עצמו שעיקר הכוונה של התורה שאדם יקנה מעלות ומידות טובות. זה נכון. לכן בוודאי אין הכוונה של התורה שאדם יעזור לשונא וישאר עדיין שונא. ודאי שהתורה רוצה שהוא יפרוק לא רק את המשע מעל הבהמה, אלא יפרוק גם את השנאה מהלב. אבל איפה זה רמוז בפסוק? מבאר השואל ומשיב, התרגום דייק מהלשון של הכתוב עזוב תעזוב עמו. לא נאמר עזוב תעזוב אותו או עזוב תעזוב איתו, אלא עמו. אם זה מורה על התדמות. עמו זה כאילו איתו בדומה לו והלשון את משמעותו יחד אך לא בדומה זאת אומרת אם היה כתוב עזוב תעזוב איתו איתו זה ביחד איתו ואם אומר עמו אז זה באותו דבר באותה התדמות זה יותר מאשר איתו לכן כן זה גם ההסבר למה שאמרו חכמים שבו לכם פה עם החמור עם החמור עם הדומה לחמור זאת אומרת אם זה דומה אז הכתוב אומר שאמר להם אברהם שבו לכם פה עם החמור אמרו חכמים עם הדומה לחמור כי אם זה עניין התדמות מכאן דיכלוס עזוב תעזוב עמו משמעותו שתהיה בדומה לו מה זה דומה לו בלי שינאה בלי שינא מדבר שקר תרחק בספר שם משמואל הביא מאביו בעל אבני נעזר שאמר בשם רבי בונב מפרשי סחב כל ההרחקות שיש מדרבנן חכמים עשו הרחקה גדר במשמרת שלא נבוא לידי עבירות רק בעבירת השקר ההרחקה מדאורייתא מדבר שקר תרחק זה הרחקה של התורה. כמה מסוכן להיות מחובר לשקר או לשקרנים. האדמור מיגור אומר, מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג. למה זה סמוך אחד לשני? אלא הוא פירש בדרך רמז על פי הגמרא בסנהדרין צז היה מקום שנקרא קושטא. קושתאמת. מקום שנקרא אמת קושטא. ומחמד שנזהרו שם מאוד לא לשנות בדיבור אף אחד לא מת קודם זמנו. וקרא שנקלע לשם אדם בלי כוונה שינה בדיבורו ומתו שני בניו ביקשו אותו בני המקום תעזוב את העיר ואל תגרה בנו את מלאך המוות זה הכוונה מדבר שקר תרחג ועל ידי זה בנקי וצדיק אל אתהרוג אתה עלול להרוג מי שמשקר עלול להרוג לא רק מה בשקר ולגרום לאנשים השקר עצמו יכול להביא למצב של הריגה ורבי יעקב קמינצקסקי העיד על עצמו שהוא זכה לאריכות ימים הוא חי 95 שנה כי לא הוציא דבר שקר מפעולם ישתבח שמו לעד הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחו והכל יאמרו כל יאמרו אין קדוש קשה מכאורית דאורייתא כבד לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנה הקדוש ספתותיו דקר ‏Yeah.