פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו חלק ח'

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

לגאולת עם ישראל מתוך שמחה ורחמים ויזכו כולם לשוב בתשובה שלמה ולהצלחתנו אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת משפטים

חלק ח'

שנת תשפו

אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמאס

אמרו חכמים זיכרונם לברכה ביומא ט'

מאן דעבר אש לקיש

משתעי בהדה בשוקה

יהווה לעסקה בלא סהדה

מי שרש לקיש היה מדבר איתו בשוק

והיו רואים אנשים שרש לקיש מדבר עם פלוני

היו עושים איתו עסקה עם הפלוני הזה מלי עדים

סומכים עליו

למה? כי אילולא שהיה איש תמים

לא היה רש לקיש מדבר עמו

נמצא

שרש לקיש היה מדבר עמו כאילו מעיד על האיש הזה שהוא ישר

ואם כן

אם יהיה לו עסק עם רשע

יחשבו בדברו עמו שאיש הזה ישר ונותנים לו עסקה בלי עדים ובסוף יכפור הרשע הזה

נמצא זה הצדיק שדיבר עמו

היה עד חמאס

כי הדיבור עמו מעיד שהוא אדם כשר

לכן אל תשת ידך עם רשע להשתעשע ולהתחבר עמו

כי על ידי זה אתה תהיה עד חמאס

זאת אומרת

אדם שמדבר עם רשע ולא בודק עם מי הוא מדבר

זה יכול לחשב

שאתה הופך להיות עד חמאס כי אתה גרמת לאנשים להאמין שאם אתה מדבר איתו אתה יודע עם מי אתה מדבר ודאי אתה לא תדבר עם רשע כי אתה צדיק ואם כן

בסוף יאמינו לו בלי עדים ייתנו לו כסף הוא לא

‫הוא יחזיר את הכסף, יכפור בדבר,

‫ואז אתה הפכת להיות העד שעליו שמחו,

‫ואתה עד חלאס.

‫זה אומר חתם סופר.

‫לא תהיה אחרי רבי להטות.

‫כתב הרמב״ם,

‫אני נכנס לבית המדרש,

‫אומר, יהי רצון מלפניך,

‫אדוני אלוהי,

‫שלא ייכשל בדבר הלכה,

‫שלא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור,

‫ולא על מותר אסור, ולא על אסור מותר,

‫ולא ייכשל בדבר הלכה,

‫וישמחו בי חבריי.

‫ואל ייכשלו חבריי ואשמח בהם.

‫שאלה,

מדוע כופה לרמב״ם את הלשון של הבקשה ‫שלא אכשל בדבר הלכה?

‫הוא אמר בהתחלה, ‫שלא אכשל בדבר הלכה, ‫שלא אמר על טהור ועל זה.

‫ואחר כך, ולא אכשל בדבר הלכה, ‫וישמחו בי חבריי. למה פעמיים ‫שלא אכשל בדבר הלכה?

‫מבאר הגאון הרב שך, זכר צדיק וברכה,

‫בדין תנור של עכנאי,

‫בבא מציאה נט, ‫נחלקו שם חכמים ורבי אליעזר. ‫יצאה בת כול מן השמיים ואמרה, ‫מה לכם אצל רבי אליעזר,

‫שהלכה כמותו בכל מקום?

‫מספרת הגמרא, עמד רבי יהושע על רגליו ‫ואמר, לא בשמיים היא.

‫מה היא לא בשמיים היא? ‫אמר רבי ירמיה, שכבר ניתנה תורה מהר סיני, ‫ואין אנו משגיחים בבת כול, ‫הכול כתוב ואנחנו לא צריכים בת כול שתתערב.

‫בהרי כתבת בהר סיני בתורה, ‫אחרי רבים לעטות,

‫אנחנו רבים, ומיני עזר יחיד.

‫אפילו אם הוא צודק, לא צודק, בת כול, לא בת כול,

‫התורה אמרה, אחרי רבים לעטות.

‫וכן מצינו שנחלקו במטיפתא דרכיעא,

‫בדין בהרת, אם יש ספק,

‫האם היא קדמה לשיער לבן או לא.

‫הקדוש ברוך הוא אמר טהור.

‫בכל מטיפתא דרכיעא אמרו טמא.

‫כל החכמים שנמצאים שם...

שם למעלה דנו בדין הזה והם אמרו טמא

וביקשו לשמוע את דעתו של רבה בר נחמני

שהוא יפסוק את ההלכה

רבה בר נחמני היה פה

והם רצו לשמוע את דעתו

המיתו אותו והעלו אותו למעלה

ואז

רבה בר נחמני כיוון לדעתו של הקדוש ברוך הוא כביכול

על פי זה אפשר לומר שיש בתפילת רבי נחוניה בן הקנה שתי בקשות שונות

בתחילה הוא ביקש שלא אכשר בדבר הלכה שלא אומר אל טהור טמא ואל טמא טהור

זאת אומרת שאכוון את ההלכה לעמיתה

כמו שהיא ניתנה מפי הגבורה ואני לא אומר אל טהור טמא

ועוד בקשה הוא ביקש

ולא אכשר בדבר הלכה וישמחו בי חבריי

היינו שגם חבריי יסכימו לדעתי ולא יהיו הרבים נגדי

שהרי בלא זאת אפילו אם אני אכוון לדבר הלכה כמו שהיא ניתנה מפי הגבורה

בכל מקום לא בשמיים היא כי אחרי רבים להטות

ושוב אני אהיה מכשול בדבר הלכה אם לא אפסוק כרבים

זה אומר הרב שך ולכן פעמיים

קודם כל לכוון

ואחר כך שיסכימו עם חבריי כי אם לא יסכימו מה יעזור מה שאני מכוון

הרי בסוף ההלכה תהיה אחרי רבים דעתו

עזוב תעזוב עימו

אומר אונקלוס משבק תשבוק מדי וליבך אלוהי ותפרק עימי

זאת אומרת אתה צריך

לעזוב

את מה שיש בלב שלך

עליו שאתה שונא אותו ותפרוק עימו מעל הבהמה

צריך להבין מהיכן דייק התרגום את הפירוש שלו

אף שבוודאי נכון

לכשעצמו שעיקר הכוונה של התורה שאדם יקנה מעלות ומידות טובות זה נכון

לכן בוודאי

אין הכוונה של התורה שאדם יעזור לשונא ויישאר עדיין שונא.

ודאי שהתורה רוצה שהוא יפרוק לא רק את המסע מעל הבהמה,

אלא יפרוק גם את השנאה מהלב.

אבל איפה זה רמוז בפסוק?

מבאר השואל ומשיב.

התרגום דייק

מהלשון של הכתוב,

עזוב תעזוב אימו.

לא נאמר עזוב תעזוב אותו,

או עזוב תעזוב איתו,

אלא אימו.

אם זה מורה על התדמות.

אימו זה כאילו איתו בדומה לו.

בלשון עת

משמעותו יחד,

אך לא בדומה.

זאת אומרת, אם היה כתוב עזוב תעזוב איתו,

איתו זה ביחד איתו.

ואם הוא אומר אימו,

אז זה באותו דבר, באותה התדמות, זה יותר מאשר איתו.

לכן

זה גם ההסבר למה שאמרו חכמים, שבו לכם פה עם החמור.

עם החמור אמה דומה לחמור.

זאת אומרת, אימ זה דומה.

אז הכתוב אומר,

שאמר להם אברהם, שבו לכם פה עם החמור,

אמרו חכמים,

אמה דומה לחמור, כי אימ זה עניין התדמות.

מכאן דהייק אונקלוס.

עזוב תעזוב אימו,

משמעותו שתהיה בדומה לו.

מה זה דומה לו? בלי שנאה.

בלי שנאה.

מדבר שקר תרחק.

בספר שם משמואל הביא מאביו בעל אבנינזר,

שאמר בשם רבי בונם מפרשי סחאב,

כל ההרחקות שיש מדרבנן.

חכמים עשו הרחקה בגדר, במשמרת,

שלא נבוא לידי עבירות.

רק

בעבירת השקר, ההרחקה מדאורייתא.

מדבר שקר תרחק,

זה הרחקה

של התורה.

כמה מסוכן להיות מחובר לשקר או לשקרנים.

האדמו״ר מגור אומר,

מדבר שקר תרחק,

ונקי וצדיק אל תהרוג.

למה זה סמוך אחד לשני?

אלא הוא פירש בדרך רמז, על פי הגמרא בסנהדרין צדיק זן,

היה מקום שנקרא קושטא.

קושטא זה אמת.

מקום שנקרא אמת, קושטא.

ומחמת שנזהרו שם מאוד לא לשנות בדיבור,

אף אחד לא מת קודם זמנו.

וקרה שנקלע לשם אדם,

בלי כוונה שנע בדיבורו,

ומתו שני בניו.

ביקשו אותו, בני המקום, תעזוב את העיר, ואל תגרה בנו את מלאך המוות.

זה הכוונה.

מדבר שקר תרחק,

ועל ידי זה בנקי וצדיק, אל תהרוג.

אתה עלול להרוג.

מי שמשקר עלול להרוג.

לא רק בשקר ולגרום לאנשים,

השקר עצמו יכול להביא למצב של הריגה.

ורבי יעקב קמינצקי העיד על עצמו שהוא זכה לאריכות ימים, הוא חי 95 שנה,

כי לא הוציא דבר שקר מפיו מעולם.

השתבח שמו לעם.

הכל יודו חם, והכל ישבחו חם,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

הכל יודו חם,

והכל ישבחו חם,

והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אין קדוש כשם.

הרי אני מכוון כאלה אצל העלמים.

דאורייתא משפחה, דאורייתא גובל נפשם, דאורייה כבדתאו יאמרו.

לעשות נחת רוח הקדוש ברוך הוא עשו נחת רוח,

נתנה הקדוש בשפתותיו דמות ודבקים הריביתאים.