פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו חלק ט'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת ברוך בן ציפורה מלקה בת יוכבת וכל אלה שאין מי שיאמר עליהם קדיש תהיינו נשמותיהם צרורות בצרון החיים בתוך שאר נפטרי עמו ישראל ויזכו לחזות בנו עם השם ולבקר בהיכלו ונראה אותם במהרה בתחיית המתים אמן אמן

פרפראות וחידושים פרשת משפטים חלק ט' שנת תשפ"ו

"כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (שמות כג, ח) בפרשה הזו פרשת משפטים כתוב "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" ואילו בפרשת שופטים פרק טז נאמר "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים טז, יט) פעם פקחים פעם חכמים כי יש שתי תכונות נדרשות לדיין אחת הוא צריך להיות חכם בתורה ולדעת הדינים על בורים ודבר שני הוא צריך להיות פיקח להבין בטיב משא ומתן ובדרכי הרמיה בעולם הזה כדי שיוכל להבחין בדין מרומה בשתי התכונות האלה אומרת התורה כן, אבל השוחד יעבר גם את החכמים בתורה וגם את הפקחים בענייני העולם. זה הכוח של השוחד. זאת אומר הגאון מבלנה, זכר צדיק ברכה. עוד שאלה. למה כפל התורה יעבר פקחים? ויסלף דברי צדיקים. המרשה בחידושי הגדות אומר על דרך הפשט, לפי שיש דן על פי ראייתו שהוא היה עד שראה הדבר ואין לו שום דיבור מפי עדים. זאת אומרת, יכול להיות מצב שהדיין בעצמו הוא דן על פי מה שהוא ראה בעיניו, לא על פי שני עדים. הוא בעצמו ראה. ויש שלא ראה את הדבר עצמו, אלא הוא דן על פי שני עדים. זה מה שאומר הפסוק. כי השוחד יעבר ממש. אפילו דיין שהיה עד וראה בעצמו את המעשה הוא יהיה עיוור. זאת אומרת בשעה שנותנים שוחד, גם אדם שראה במו עיניו והוא דיין, הוא יהיה עבר. וגם ישב דברי צדיקים. במקום שהוא בעצמו לא ראה, אבל באו שני עדים כשרים והעידו כמו שהתורה מבקשת. גם הוא ישב את דברי העדים הצדיקים שאומרים את האמת. יחייב את הזכאי ויזכה את החייב בגלל שהוא משוחד. זה אומר המרשה. כי השוחד יעברור פקחים. פעם שופט פולני של ערכאות בסלונים שאל לגאון רבי איזל חורף, למה כתוב שהשוחד יעבר? למה דווקא עיוורון ולא עונש אחר? השו רבי אייזל. חכמים אמרו, העושה עצמו חיגר, עושה הצגות, כאילו חיגר, צולח וזה. אינו נפטר מן העולם עד שנעשה חיגר. דיין שעשה עצמו עיוור לאמת ולדין בזה שהוא לקח שוחד אינו נפטר מן העולם עד אשר נעשה לעיוור לכל זאת אומרת מרגע שאדם לקח שוחד פעם אחת בחייו הוא כבר לא יכול להשיג את האמת באמת זהו נגמר עבר לכל הכל כל דין שיבוא לפניו לא יוכל להוציא אמת לאמיתה. זה כוחו של השוחד לעבר לגמרי. החידה בחומת אנח לא תיקח. וואי וואי וואי ליקמידלא רמיזבאית בשוחד לא תיקח סופי תיבות אחד אם לוקח שוחד כופר באחד ומה האותיות שאחרי שוחד אחרי ש ת אחרי ח ט אחרי ד' ה תת אחרי שהוא קיבל שוחד הוא יטה את המשפט אחרי שוחד בא תתה כן זה ככה זה עובד זה רמוז כל רמז בשוחד לא תיקע זה סופי תיבות אחד אז תשמעו את הפירוש הבא ותבינו מה שוחד שהוא אחד שהוא אחד. יש אומרים ששניהם הופכים להיות חד. כאילו הוא הדיין מצד בזה שנתן לו את השוחד והופך להיות כאילו הוא. הוא זה הוא שהוא חד. זהו. ורשי שם מבאר בכתובות כה שהן והמקבל נעשים לב אחד שהוא אחד אז זה רמוז גם בשחד לא תיקח כי אתה הופך להיות אחד עכשיו תקשיבו בדרך צחות יש לומר הגמרא בשבת י אומרת כל דיין שדן דין אמת לאמיתו נעשה עשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. דיין שדן דין אמת. הוא והקדוש ברוך הוא שותפים. כמה יש לנו פה? שניים. דיין אמיתי שלא לוקח שוחד הוא לא בודד. הוא עם הקדוש ברוך הוא בשותפות. אבל מי שלוקח שוחד הוא חד. הוא לבד. הקדוש ברוך הוא לא משתתף עם רמים. פסוק אחר. בחג הסיף בצת השנה בספר כני חוכמה כתב קשה. כאן משמע שחג הסיף סוכות. סוכות זה בצאת השנה. חג האסיף בצאת השנה. מתי יוצאת השנה? באלול. בחודש אלול. ובפרשת כיטיסר כתוב בחג האסיף תקופת השנה ורשי אומר זה בתחילת השנה הבאה זאת אומרת בתשרי אז על פי התורה מתי סוכות באלול או בתשרי אנחנו יודעים שזה בתשרי אז איך יכולה להגיד התורה בצאת השנה קשה בספר פרדס יוסף כתב לישב על פי ילקות שמעוני פרשת פנחס רמז תשפב כל חודש וחודש בשנה ביקש הקדוש ברוך הוא ליתן בו מועד בניסן נתן את הפסח פסח שני בסיוון שבועות ותמוז רצה ליתן להם מועד גדול אך עשו עגל אז ביטל את תמוזעב ואלול שלושה חודשים לא קיבלו מועד השם ירחם וקרע עליי מועד משהו לא טוב כן הוא בא תשרי ופרע לשלושת החודשים האלה שלא קיבלו מועד ובחודש אחד יש את ראש השנה יום הכיפורים ושמיני עצרת. לפי זה כותב הפרדס יוסף עכשיו זה יבוא מסודר הפסוקים שנראים לכאורה הסותרים מתי חג האסיב מתי סוכות האם זה בצת השנה או בתקופת השנה הוא אומר קודם העגל היה ראוי באמת מת להיות ראש השנה בתמוז, יום הכיפורים באב, בסוכות באלול. אז לכן מה שכתוב בחג האשי בצאת השנה זה נכון לפני העגל. לפני העגל ככה היה צריך להיות. שהסוכות יהיה באלול וזה נקרא בצת השנה. אבל בפרשת כי טיסה שזה אחריח את העגל אחרי שנתקלקל הסדר אז השם החליל את שלושת המועדים שהיו צריכים להיות בשלושה חודשים בחודש תשרי. ואז זה נכון מה שכתוב תקופת השנה בהתחלת השנה שזה חודש תשרי יש בו שלושת החגים שהיו צריכים להיות מדהים ועבדתם את אדוני אלוהיכם וברך את לחמך ואת ממך פותח הכתוב בלשון רבים ועבדתם ומסיים ביחיד את לחמך ואת ממך. מה הטעם? אומר רבי יונתן איבשיץ בא כתוב לרמוז ועבדתם זה העבודה עבודה שבלב היינו תפילה. זה ראוי להיות בציבור וברבים כי ברוב עם הדרת מלך. ועבדתם את אדוני אלוהיכים כשאתם עובדים את השם בתפילה זה צריך להיות ברוב עם לכן כתוב בלשון רבים אבל בעסק הגשמי של אכילה ושתייה ראוי שזה יהיה בצנעה וביחיד לכן את לחמך ואת ממך בבני ברק אין מסעדות פתוחות ויושבים כמו בדי זנגף אין דבר כזה זה לא צנוע לוקחים takeק והולכים יאללה away יאללה ותאכל בבית ולא יהיה אכילת הכלב לפני כולם זה ויצא להוריד מפה וכל אז לכן זה יותר צנוע לחמך וממך בסתר כן כן. ראיתי שיש אנשים שאוכלים באיזשהו מקומות שאין להם ברירה כמו בכולל או משהו אבל הם אוכלים ככה ככה גם מכסים גם מכסים את מספר ימיך המלא בספר אבי הישיבות חלק ב' עמוד 580 מובא על הגאון רבי חיים מבולוז'ין זכר צדיק לברכה הגאון רבי דוד אב בית דין הרדוק התפעל משלמותו ותוממתו של הגאון רבי חיים ובדק ומצא כי ביום פטירתו נמלאו ימיו מיום ליום תקיים בו המאמר את מספר ימיך המלא ואיך עושים את החשבון כתוב ימי תמימים יודע השם ימי תמימים מה זה תמימים מיום המילה כשאדם נעשה תמים שלם על ידי המילה מאז אז מונים את הימים אה אבל מצינו אצל משה רבנו שנמלאו ימיו במניין הימים מיום הלידה כן אבל הוא נולד מהול אז לכן זה לא סותר זה ימי תמימין ורבי חיים שנולד ביום שני של חג השבועות שזה זה זן בסיון נמצא שהוא נמול ביד סיוון הוא בוא ביום כעבור 72 שנה הסתלק לבית עולמו בעלו דבר הוא אוהב השם ימי תמימים את מספר ימיך המלא

הצרעה משוכללת מן הכטבמי"ם

הפסוק: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כח) וואי וואי וואי היום ישראל מתגאה בכטב"מים בחידוש שיש אתה מבין כלי טייס אתה מבין שמעופף לו וזה מוצא מטרות ופיש... מתבייט עליהם וזה... אבל עוד לא המציאו כטב"ם שיורה לכמה... לכמה מקומות! זאת אומרת הוא לא מתבייט נגיד על טנק או משגר אלא הוא יורה גם לפה וגם לפה וגם... זה עוד לא! שהוא יודע כבר לתת לכמה מקומות זה חיסכוני יותר! לא?! במקום אתה מבין כל פעם זה וזה... 

אז בואו תשמעו את הצרעה של הקדוש ברוך הוא כן אולי הם קוראים לאחד מהם הצירעה... הגמרא בסוטה לו': 'אמר רבי שמעון בן לקיש: 'על שפת ירדן עמדה הצרעה וזרקה בהן מרה וסימתה את עיניהן מלמעלה וסרסתן מלמטה!' וואוו איזה טילים זנדרן... 

החפץ חיים אומר: 'העונש הזה היה 'מידה כנגד מידה'! למה? הכנענים מבני בניו של חם שהוא קלקל שראה את ערוות אביו ולא חש לכסותו כדי שלא יתבזה יותר, לכן העונש לבניו כנען עיוורון. העיניים שראו מה שלא צריך לראות התעוורו. 

עוד חטא היה לו למאן דאמר: 'שהוא סרס את אבא שלו!'. למה? הוא אמר: 'קין והבל שני (2) אחים בעולם ואחד (1) הרג את השני בגלל הירושה. אנחנו שלושה (3) אחים שם חם ויפת וואי וואי וואי עכשיו אם אבא ימשיך להביא עוד ילדים בן רביעי (4) מה זה יהיה פה קטטות...' סרס את אבא שלו יא בא באי... ואז יהיה לו פחות בירושה לכן הצרעה סרסה את צאצאיו גם... אז שני (2) טילים למעלה ולמטה יותר משוכלל מהכטב"מים

ויקח משה חצי אדם וישם באגנות וחצי אדם זרק על המצבח. שואל רש"י מי חלקו ויקח משה חצי אדם וישם בהגנות וחצי אדם זרק על המזבח מי חילק הוא שואל מי חילק חצי חצי אומר מלאך בא וחילקו בואי בואי ויקח משה חצי אדם שואל המדרש ומהיכן היה יודע משה חציו של דם? בר כפרה אמר מלאך ירד בדמות משה בחלקו. יש להבין מה היה קשה למדרש מנין היה יודע. הרי אין לפרש שהמדרש טמע שאי אפשר לצמצם אי אפשר לדעת פחות או יותר את החצי אי אפשר לצמצם מה מה כל כך כאילו שהוא לקח חצי וחצי מה אי אפשר לצמצם למה לא מה אדם לא יודע לחלק ולדעת מחצית. במנחת חביתין כתוב מחציתה בבוקר ומחציתה בערב. למה לא שאלו חכמים? מנין היה יודע? אפילו אם אין בידי אדם יכולת לכוון בצמצום שתייה מחצית בדיוק. כשיש ציווי מוטל על אדם לעשות כפי יכולתו. אומרת הגמרא בבכורות יז דרחמנא אמר עביד ובכל דמצית למעבד לא יחלה כשהקדוש ברוך הוא תעשה ככה אתה תעשה כפי יכולתך עד היכן שיתך מגעת ונוח לו לקדוש ברוך הוא זה בסדר זה בסדר אם כן השאלה מתעצמת מה היה קשה לשאול דווקא על משה רבנו מנין היה יודע מבואר בחנוכת התורה שהכתוב אומר ויקח משה חצי אדם שימו לב משמע מלשון הכתוב שבשעת השחיטה עצמה הוא קיבל בכללי חצי מכמות הדם של הקורבן. מי שהיה פעם בשחיטה יודע, שוחטים את הבהמה ואז משפריץ מהצווא אדם ואז אתה שם כלי ואתה לוקח את הכלי. איך הוא יודע כמה כמות אדם שתצא בשביל שהוא יקח חצי? מילא אם יצא הכל ואז אתה חולק בשני כלים שווים, בסדר, אין בעיה אבל אם אתה לוקח שם מתוך השחיטה, איפה אתה יודע להפסיק? לכן עומדת שאלת חכמים במלו חריפותה מהיכן ידע משה מה תהיה כמות אדם שתצא מהקורבן שיוכל לקחת מחצית מהאדם מצובר הבהמה לאחר השחיטה לכן המדרש אומר מלאך בא בדמות משה וחילק את אדם חצי חצי לקיים את מה שביקש הקדוש קדוש ברוך הוא אתם רואים מה שאנחנו לא יכולים לעשות אז יש מלאכים הקדוש ברוך הוא אם הוא רוצה משהו אין לו בעיה אתה לא יכול אני יכול אני אשלח לך מלאך תסדר את הכל וישלח יעקב מלאכים לפניו מה ש ועכשיו עלה אלי ההרה ויהיה שם. מה זה ויהיה שם? אם משה עולה להר אז איפה הוא יהיה? למטה. מה זה ויהיה שם? ברור שהוא יהיה שם. איפה הוא יהיה? למה כתוב והיה שם? איי איי איי איי איי. אומר הרבי מיקוצק, אדם יכול להתאמץ, לטפס ולעלות לפסגה והוא מגיע אליה אבל הוא לא שם. הראש שלו בכלל במקום אחר איפה שהמחשבה של אדם נמצאת, שמה הוא נמצא. לא הגוף קובע את מקומו אלא ראשו. כמו שאומרים לאדם מה הראש שלך בעננים איפה אתה כאילו אז זאת אומרת צריך להיות שם בפועל הגוף הראש והמחשבה ולא להיות שם ונמצא למטה אנשים נמצאים בתפילה מסתובבים באירופה חוזרים זה קונים קניות בשוקע עושים חשבונות הכל וזה תוכניות והכל ונוחטים בעושה שלום מה איי איי איי מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שמי שמי שנכנס דה מי ש מי שם מי שם מי ש מי שם מי ש מי ש מי שנכנס הדר אי איי מי שנכנס נכנס אדר מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס דר מרבים בשמחה הרי מכוון קיים מצוות ‏Yeah.