פרפראות וחדושים לפרשת תרומה תשפו - חלק א'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת רינה רחל בת מרים תה נשמת צרורה בצרור החיים בתוך שאר נפטרי עמו ישראל ומשפחתה כולה ישובו בתשובה שלמה מתוך שמחה אמן אמן

פרפראות וחידושים פרשת תרומה שנת תשפ"ו

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) יש להעיר במה שפתח הכתוב במצוות התרומה קודם הציווי על תכלית התרומה שזה בעצם ציווי לעשות את המשכן וכל ראוי היה להקדים קודם כל מה התכלית של התרומה התכלית היא לבנות את המשכן משכן. אז קודם אומרים אנחנו רוצים להקים משכן ואחר כך אומרים לצורך זה צריך תרומה אבל פה כתוב ויקחו לי תרומה לפני שהוא אומר מה הולכים לעשות עם הכסף רבי ברוךבר זכר צדיק ברכה אמר השם ציווה לאברהם אבינו לך לך מארצך לא אומר לו לאן ללכת אל הארץ אשר הראקה תתחיל ללכת אבל הוא לא אומר לו לאן למה אם היה אומר לו מהתחלה לאן צריך ללכת אז המצווה הייתה ללכת לארץ קנן וההליכה לשם הייתה רק הכשר מצווה לא מצווה בפני עצמה אבלניים אם הוא אמר לו לך לך זה עצם המצווה. אתה כבר מקיים מצווה בעצם ההליכה כל צעד. אחר כך אתה תגיע לאן שאני אגיד לך זה עוד דבר. אותו דבר גם פה. מעיקר מצוות התרומה צריך שהמצווה הזאת תהיה לשמה ויקחו לי לשמי ועל פי הרמבן בהקדמה לחומש שמות הוא כתב שעל ידי המשכן היה סוד אלוהי מעל האוהלים של ישראל והם הם המרכבה היו ישראל וכיוון שעל ידי המשכן נעשו ישראל מרכבה לשכינה צריך היה להקפיד על טהרת הלשמה ויקחו לי לשמי לשמע כי אם יחסר על לשמע אז הם לא יוכלו להיות מרכבה לשכינה לצורך זה צריך שהתרומה תהיה מצווה בפני עצמה. לכן התרומה היא מצווה. היא עצמה מצווה כי היא משרה את השכינה כשהיא ניתנת לשמה. בעם ישראל הופכים להיות למרכבה. אז זה הטעם למה הקדים לומר שיקחו תרומה ולא אמר למה שזה יהיה מצווה בפני עצמה והיא תהיה לשמה ואז ישראל יהיו מרכבה לשכינה מקשים המפרשים למה כתוב בהתחלה ויקחו לי תרומה אחר כך אומר אומרת התורה, מאת כל איש אשר ידבנו ליבו, תיקחו את תרומתי. אז פעם ראשונה ויקחו לי תרומה ואחר כך תיקחו את תרומתי. למה כפל לשון? בתרומת המשכן נאמר לי, נשמי, צריך שיהיה כל התרומה לשם שמיים. והיו שתי כיתות בעם ישראל. כת ראשונה שהם נותנים אבל לא כל כך בנדיבות לב. זה לא בא מהלב פנימה מרצונם הטהור. אלא משה רבנו מבקש. אז משום כבודו של משה רבנו אז הם נותנים אי אפשר לסרב למשה רבנו אז חסר בזה לשמי לכן לקת הזאת אומרת התורה ויקחו לי תרומה לא למשה רבנו אלא ויקחו לי לשמי לא מחמת הכבוד שאתם נותנים למשה רב רבנו ואחר כך ממשיך הפסוק ואומר כל איש אשר ידבנו לבו או זה הכת השנייה הם כולם עם נדיבות לב נותנים מאלה תיקחו תרומתי לא צריך להגיד להם לשמי כי הם ודאי נותנים מנדיבות הלב זה לשמי אז להם לא צריך להגיד לי אלא תיקחו ישר תיקחו תרומתי. למה? כי הם איש אשר ידבנו ליבו. מי שלא כזה אז תגידו לו שזה יהיה לשמי. לא משה ולא כבוד ולא בט. טוב. חתם סופר אומר שהתורה תולה את הנתינה בנדיבות הלב. למה זה תלוי בנדיט הלב? נגיד אתה תיתן אחד המרבה ואחד הממעית ובלבד שיכוון ליבו לשמיים. לא אומרים מי שיתן יותר אז הוא בעל זכות יותר והכל הפוך. כמה שהנדיבות לב יותר טהורה יותר שלמה יותר תמימה זה מעלה אפילו אם נתת מעט לפי יכולתך. אז אומר החתם סופר, למה התורה טולה את הנתינה בנדיעות הלב? הוא אומר, כי באמת אדם לא נותן כלום. אדם לא נותן כלום. לשם הארץ ומלואה. אתה והכסף שלך זה לי הכסף ולי הזהב. אמר השם איפה יש לך? מאיפה יש לך? אני נתתי לך. נמצא שלא נותן אדם לקדוש ברוך הוא שום דבר משלו כי אתה ושלך שלו כי מידך הכל ומידך נתנו לך זהו ואם יקחו באדם בעל קורחו הוא לא נתן כלום לקחו לו הוא לא נתן שהרי לא משלא נטלו אלא נטלו את הכסף שהיה אצלו של הקדוש ברוך הוא. אבל אם אדם נותן בנדבות הלב, זה מה שהשם רוצה. את הנדוה של הלב. זה מראה שאתה אוהב את השם. זה אנטינה. אנטינה זה לא הכסף. אנטינה זה הלב. רחמנא ליבעה. לכן אומרת התורה שתהיה תרומת המשכן דווקא מכל איש אשר ידוונו ליבו. אם לא אין כאן תרומה בכלל. ומדהים. רבי יונתן בן עוזיאל מתרגם תרג'ום מה זה אשרדנו ליבו ולא בעלמותה תשבון יד הפרשות ולא בכוח לא באונס תיקחו את התרומה בשבילי עכשיו זה מובן כי אם זה בהכרח זה לא תרומה בכלל בני ישראל נותנים את התרומה ולא לוקחים אותה. אז היה צריך להגיד ויתנו לי תרומה. הם נותנים לא לוקחים. אז למה כתבה ויקחו לי תרומה ויתנו לי תרומה? צריך להגיד החידה הקדוש מביא בנחל קדומים את פירושו של מהרי זאבי שמפרש. אמנם מדובר כאן בתרומת השם אשר נלקחה על ידי בני ישראל למלכת המשכן. תרומת השם. התורם זה השם. הפסוקים אומרים כך והנשיאים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים לאפוד ולחושם ואת הבוס ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטור את הסמים דורש יונתן בן עוזיאל שענני השמיים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המלואים מנהר פישון ואת הבוסם ואת השמן מגן עדן. התרומות האלה של הקדוש ברוך הוא והם נלקחו למלכת המשכן על ידי בני ישראל. אז היו שתי תרומות. היה תרומת השם כנגדה אומר הכתוב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. הם לוקחים ממני תרומה. אני משגר להם את התרומה בענני שמיים ומביא להם גם את הבוסם מגן עדן ואת השמן מגן עדן. ויש את התרומה של ישראל כנגדה כתוב מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו תרומתי. זה מהאנשים שנוטבים ברצון מהלב. אז שתי תרומות. תרומת השם אבני השועם אבני המלוואה הבוסם והשמן ויש את התרומה של כל מי שנדב אותו ליבו. והדבר חוזר ונרמז שזה ככה ברשימת הדברים שצריכים למלכת המשקל. כל התרומות הנצרכות מחוברות זו לזו בו' החיבור. זהב כסף הונחושת ותכלת וארגמן כל אלה מחוברים בו' החיבור אבל כשמגיעה תורה לשמן למאור בלי ו חיבור ואת רשימת הדברים פתחה תורה במילים וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם או ואילו השמן ואבנים לא שייכים לרשימה הזו כי הם לא נלקחו מבני ישראל. זאת רשימה שעומדת בפני עצמה ואין בהבחיבור עם זו שלמעלה שתיקחו מאיתם. אז רואים פה שזה חביבי שתי תרומות. תרומת השם שהוא תרם למשכן ותרומה של ישראל. לכן יקחו לי תרומה זה מה שאני הבאתי את ה אבנים ואת הבוסם שם נפלא מאוד זה אומר החידה הקדוש בשם הרב זאבי המפרש טוב בית הלוי מביא הסבר החל השאלה אומר עיקר הממון של אדם זה הסך שהוא נתן לצדקה מה שאתה נותן לצדקה זה שלך זה עבר למעלה כתוב נתן לצדקה כך וכך זהו זה אי אפשר לקחת לך זה ברור שעבר למעלה לקופה כל מה שיש לך פה זה רק ברשותך, זה לא שלך. כסף וזהב שמונחים בבית, אתם יודעים למה זה דומה? לא תאמינו. לא תאמינו. מה אומר בית הלוי? הוא אומר יש צנצנת, יש סוכר בפנים, יש זוב שהולך על הסוכר ואוכל וזה סגור. הוא יכול להתפאר שהוא עשיר, שיש לו כל כך הרבה סוכר. איי איי איי. הוא בעצמו כל בתוך הצנצנת. הוא לא יכול לזוז. הוא לא יכול לקחת שום דבר לעצמו. אתה יכול להוציא מפה גרגיר, אתה סגור. אתה לא יכול. שמתבוננים בעולם הזה והתענוגים ועל הייצורים שקלואים בתוכו. נבין שאין האנשים בעלי הכסף הזהב. הם כמו זבוב שמעופף יש לו שמה ספייס שהוא יכול לעופף קצת ככה באוויר. נותנים לו נוסע לפה, טס לשם, אבל אתה בצנצנת, אתה לא אתה לא יכול לקחת כלום, זה לא שלך זה רק מונח אצלך, זה הכל זה היה החכם מונבז המלך שבזבז אוצרותיו לצדקה ואמר אבותיי, גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי למעלה. כשאדם נותן מממונו לצדקה הוא נותן לעצמו עכשיו זה שלך כאילו לקח את הסך הזה לעצמו לכן כתוב ויקחו לי תרומה שהרי כאשר יתנו בני ישראל תרומתם למשכן הם בעצם לוקחים לעצמם ויקחו זה נקרא קרה שאתם לוקחים על ידי זה ויש להוסיף וואי וואי ו כתוב ויקחו לי לשמי נכון אותיות לשמי זה משלי ממי אתם לוקחים משלי כשאני אומר לכם תיקחו לי לשמי זה משלי אתה לא מבין שום מקום אתה בצנצנת איי איי איי והחופץ חיים הקדוש אומר ויקחו לי תרומה תשמעו דבר מדהים זה אנשים לא יודעים כל כך אין מחסור כל כך בנותנים יש הרבה שנותנים לצדקה בכל מיני שיעורים כן אבל יש בעיה בלוקחים לא בלוקחים את הכסף של התרומה אלא באלה שגדול המעשה יותר מן העושה אנשים שהם גבאים שהולכים לאסוף כספים להקים מוסדות להקים זה להעמיד כוללים לעשות זה מלאכה שהיא קצת בזויה לבוא לבקש וזה זה תורקים לך את הדלת וכל זה לא לא כל כך קל לא כל כך קל אז זה הסכנים אמיתיים זה קשה להשיג לכן אין התורה אומרת ויתנו לי תרומה זה לא כל כך בעיה לתת בפרט שהיה להם 90 חמורים מלאים כסף מה הבעיה לתת מחצית השקל א קצת בעיה אבל אה מה הבעיה? אבל לכן כתוב ויקחו לי תרומה אני רוצה לראות אלה המגייסים ויקחו לי תרומה גדול המעשה יותר מן העושה מה הטעם? מה הטעם? תשמעו טעם שאומר החפץ חיים מתוק מדבש. ידוע שערך מצווה נמדד לפי התאמצותו של האדם. בהתגברו על יצרו הרע. הוא מפעיל יצר הרע את כל התחבולות שבעולם. לאפשר לאדם לעשות מצווה או לדחוט אותה או להקטין אותה או להתפאר בה. בקיצור, כל התחבולות שהוא יודע מאז בריאת העולם הוא רק משתפר מיום ליום. כן? אז כמה שאדם יותר קשה לו לקיים מצווה, ככה ערקה גדול ביותר. עכשיו אדם אוסף צדקה נגיד הוא עומד בבית כנסת ונותנים לו שקל שק שק שק נותנים לו שק שק עכשיו יצר הרע הוא לא רוצה שיתנו צדקה אז מה הוא צריך לעשות הוא צריך ללכת לכל המאה האלה ושהוא יבוא אליהם שכנע אל תתן לו זה גנב זה לא זה אל תאמין מין לו זה לא ככה זה 100 פעמים הוא צריך לעבוד אומר מה אני הולך עליו אם אני אמנע אותו אני חוסך עבודה על 100 אנשים אתה מבין אז זאת אומרת עכשיו הבן אדם הזה התגבר כנגד 100 שכנועים של יצר הרע כי במקום על אחד אחד הוא יפעיל עליו לחץ אתה מבין של 100 אנשים שיכולים לתת לו כסף הוא לא רוצה ש אז המצווה שלך גדול המעשה יותר מן העושה לפי מה לפי שיעור ההתאמצות וההתנגדות ליצר הרע ועם ההשפלות ועם הביזיונות ועם הכל אתה ממשיך אז לכן זה המעלה לכן הקדוש ברוך הוא אומר ויתנו לי א לא בעיה חצי שק יאללה מחצית השקל קח אבל ויקחו לי אני רוצה לראות את אלה שהולכים לגייס זה מה שנצרך הבנתם אז מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי מי שנכנס הדר מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שמ מי שנכנס הדר איי איי איי מי שנכנס נכנס מרבים בשמחה מי שנכנסכנסד מרבים בשמחה מכך נקיים מצד חכמים דאורית בשמחה דאורייתא גוב שחס דאורייתא קבל את אביך מכם דאורית לעשות נחת רוח הקדוש ברוך הוא בלעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו ספתותיו דות בקבר Да.