פרפראות וחדושים לפרשת תרומה תשפו חלק ב'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציב יום השמות בלחש Š לת הנפש והגוף דירה טובה בירושלים מהרה תשובה שלמה מתוך שמחה יזכו להמשיך הלאה להגדיל תורה ולדירם בעזרת השם יתברך אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת תרומה חלק ב' שנת תשפ"ו

עוד אנחנו ממשיכים על הפתיחה של הפרשה ש ויקחו לי תרומה ורשו אמרנו ויקחו לי תרומה לי לשמי והרבה עמדו על הכוונה של רש"י והרבה דרוכים נאמרו בפירוש דבריו כדי לפרש את דברי רש"י מקדים בעל קצות החושן את דבריו של האלשך הקדוש זכותם תגן עלינו אמן אמן שעמד על הלשון ויקחו במקום ויתנו רבנו משה אלשך מיישב זאת על פי הגמרא אומרת כי קבלת מתנה על ידי אדם חשוב נחשבת כנתינה מצידו לנותן אין יש לנו אדם חשוב מאוד, אדם גדול בתורה והכל. כשהוא מקבל מתנה ממישהו, זה נחשב שהוא נתן את המתנה לנותן. ומטעם זה אומרת הגמרא כי אם נתנה אישה מתנה לשם קידושין והיה מקדש אדם חשוב הז הרי זו מקודשת בדרך כלל הוא צריך לתת לה היא נתנה לו מתנה חשובה בגלל שהוא אדם חשוב זה נחשב שהוא נתן להוא לא צריך לתת ממנו והיא מקודשת ומה שהיא נתנה לו היא מקודשת כי זה נחשב שהוא נתן לה בגלל שהוא אדם חשוב וזה כיוון שההנאה אשר נגרמה לה בהסכמתו של האדם החשוב לקחת מידת המתנה זה נחשב לדידה כמתנה שקיבלה היא מן המקדש אז הוא מקדש אותה במתנה שהיא נתנה לו גם כאן מפרש האלשך הקדוש זה שהקדוש ברוך הוא מקבל אין יותר חשוב ממנו זה שהקדוש ברוך הוא מקבל מלך מלכי המלכים זה נחשב שבני ישראל לקחו ממנו, לא נתנו לו ויקחו לי, הם לקחו ממני, לא אני מהם למה? כי נתינה לאדם חשוב זה לקיחה. יפה, נכון? עכשיו אבל הרן בפירושו למסכת קידושין כותב שכל קבלתו של אדם חשוב שהיא נחשבת כנתינה זה רק אם הוא קיבל במתנה גמורה אם המתנה שהוא קיבל היא מתנה גמורה לא מתנה על מנת להחזיר מתנה גמורה, אבל אם זה על מנת להחזיר, אין אותה הנאה מדומה נחשבת כקבלת הנותן, כאילו שהנותן קיבל. שהרי הכל יודעים כי מקבל המתנה עתיד להחזיר אותה לרשות הנותן. נמצא שאין לו כל הנאה בכך. שאדם חשוב קיבל ממנו מתנה כי הוא לא קיבל, בסוף הוא מחזיר לו. אין פה הנאה אז זה לא נחשב שמה שהוא נתן זה לקיחה נמצא אם אדם יתן תרומה למשכן כשהכוונה לקבל מזה שכר משמיים הוא לא הפסיד את המצווה אבל לקיחה אין כאן הוא לא קיבל הוא לא קע שהרי אמנם הוא נתן לחשוב שבחשובים אבל זה מתנה על מנת להחזיר כי הוא רוצה שהוא יחזיר לו איזה הנאה איזה טובה כלשהיא אחרת שהילדים יצליחו שיהיה ככה שיהיה ככה זה אין בה שום דבר זה לא ויקחו לי וזאת הכוונה של רש"י אמת אמר אמרו חכמים זכרונם לברכה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמע שמתוך שלא לשמע בא לשמע ולא רק בתורה ובמצוות אמרו כך גם במצוות צדקה אמרו אם נותן אדם פרוטה לצדקה והכוונה על מנת שיחיה בנו הרי זה צדיק גמור ואף כאן גם אם היה נותן אדם תרומה למלכת המשכן והכוונה להפיק מכך שכר או תועלת אחרת הוא לא מפסיד את המצווה היא נקראת נתינה אבל את תרומת המשכן לא מכנה התורה נתינה אלא לקיחה זה לא מתאים רק אם יתנו בני ישראל מתנה לקדוש ברוך הוא שאין חשוב ממנו אבל מתנה גמורה שלא על מנת להחזיר שלא יקבלו מזה איזה טובת הנאה כזאת או אחרת אם הם נותנים על מנת שבניהם יחיו יו וכולי זה נקרא מתנה על מנת להחזיר אז לא מתאים יותר ויקחו לי הם לא לקחו ממני שום דבר כי זה על מנת להחזיר אז אני לא קיבלתי כלום ממילא אתם לא לקחתם כלום אבל פה מצווה התורה ויקחו לי אני רוצה שהמתנה תהיה לשמי בלבד לכן אומר רש"י לי לשמי רק לשם שם שלי לשם שמיים בלי שום טובה אז זה נחשב שאתם לקחתם ממני ולא אני קיבלתי ממכם זה הקדמה של השו שמעתה מדהים עכשיו יש לעיין גם שימו לב מה שאמר האלשך הקדוש שקבלת אדם חשוב שהוא זה היה במשכן נתינה שבעצם השם נתן לעם ישראל בזה שהוא הסכים לקבל מהם וזה על פי מה שכתב רש"י בקידושין שימו לב שימו לב הטעם שקבלת אדם חשוב הבה נתינה האדם החשוב שמקבל זה בעצם הוא נותן משום שאין דרכו לקבל קבל מתנות משום שאין דרכו לקבל מתנות אז אם הוא הסכים לקבל או אז אתה ממש זכית כאילו קיבלת אתה זה טובת הנאה עצומה לנותן שהוא הסכים לקבל ממנו עכשיו בשלמי תודה פורים סוף סימן כה מקשה יש שיטות שאומרות שאדם חשוב מקיים מצוות משלוח מנות כשהוא קיבל מתנה הביאו לו משלוח מנות הוא לא צריך לתת משלוח מנות למה כי בעצם זה שהסכים לקבל כאדם חשוב זה נחשב שהוא נתן לו משלוח מנות יש שאומרים ככה כי זה זה הכלל נכון אבל הוא אומר לו אבל בפורים גם אדם חשוב דרכו לקבל מתנות אז זה לא הטעם שאמר רש"י רש"י אומר למה אדם חשוב זה נחשב שהוא נותן בגלל שהוא לא רגיל לקבל מתנות הוא לא מקבל מתנות שונא מתנות יחיה אבל בפורים כולם מקבלים מתנות גם אנשים חשובים אז אין פה את ה כלל והטעם שבגלל שזה אז לכן הוא אומר לשיטות האלה תהיה בעיה הוא לא מסכים כל כך עם ה מה שהם אומרים כי פה יש שוני לפי הטעם של רשי יפה יפה עכשיו עוד אחד אמרנו שיש הרבה מבארים את רשי כתב רשי לי לשמי בספר חנוכת התורה עמד על דברי רש"י כל מצווה צריכה להיות לשמי מה נשתנה הרי אומרים שלא מתוך מתוך שלא לשמע יבוא לשמע כי העיקר זה לשמע וכל המצוות צריכות לעשות לשמע מה מה חידוש פה דווקא פה במשכן לשמי למה דווקא בתרומה אומרת התורה ככה וואי וואי וואי אתם לא מאמינים איזה דברים איזה דברים במסכת ברכות סג למה נשמחה פרשת סותטה לפרשת תרומות ומעשרות למה הם סמוכות הפרשיות האלה לומר לך לומר לך שכל שיש לו תרו תרומות ומעשרות והוא לא נותן אותם לכהן. סוף נצרך לכהן על ידי אשתו. טוב, אתה לא נותן תרונות מעשרות. אתה לא מתייחס לכהן כמו שהתורה ביקשה. אתה תצרך אותו ואשתך תהיה אישה סותטה. אתה תצטרך להביא אותה לכהן. ואז מה קורה? שהיא מגיעה אל הכהן. הוא כותב שם. השם בקדושה על גבי קלף ומכניס לתוך מים למחוט אותו, למחוט את השם. ומזה שותה סותטה. אז מי שלא מקפיד לשלם את חובות התרומות שהטילה עליו התורה הוא גורם למחוט את השם הנכבד זה אומר רש"י ויקחו לי תרומה לי אומר רש"י לשמי לשמי כשאתה נותן תרומה אתה פועל שהשם של הקדוש ברוך הוא לא ימחה במים התרומה שלך תגרום שלא יהשמי כי אם אתה לא נותן תרומות ומעשרות לכהן אתה תצטרך להביא את הסטה בעמ חוט השם אז אם חוטאים בתשלומי התרומה מה גורמים למחיית השם לכן ויקחו לי תרומה הלקיחה הזאת היא לי לשמי אומר רש"י כי אם לא חס ושלום בגללך השם שלי ימחה יפפי מי היה חולם על דברים כאלה זה אומר החנוכת התורה עוד אתם חושבים שזה מפסיד יש תרייג רק פירושים על כל דבר וזה רק השורשים. עוד פעם יקחו לי תרומה לי לשמי. בספר כותנות אור לרבי מאיר אייזנשט נאמר בגמרא בפסחים נ. רבי אביא רמה כתיב זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור אמר הקדוש ברוך הוא לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ב' וו וה ככה כותבים ואיך קוראים אדנות המוני אז לא כשאני נכתב אני נקרא לא קוראים את השם הזה כמו שכותבים אותו אלא אומרים אדנות אז שם האביה זה הכתיבה ושם הדנות זה הקריאה ככה קוראים עוד אומרת הגמרא בסותטה לחקדש היו קוראים את השם ככתיבתו. מזכירים את השם של י וה וו וה כמו שהוא כתוב, לא כמו שקוראים אותו אנחנו. בגבולין בשאר המקומות היו קוראים אותו בשם הדנות, רק במקדש ככתיבתו. התרומה למה נועדה? לעשות את המשכן. לכן כתוב ויקחו לי תרומה לשמי כי על ידי התרומה שאתם בונים את המשכן תוכלו לקרוא את שמי אז התרומה היא לשמי איי איי איי איי איי איי ואם חשבתם שסיימנו שימו לב ויקחו לי תרומה מה מאת כל איש וואי וואי וואי לייק מידדלא רמיזה באורייתא ניקה בספר כמוצא שלל רב כתב באור נוסף על דברי רש"י לי לשמי בשם הגאון גרוטבל מחכמי פרנקפורט ומיץ בפ פנקס חידושיו. בעל התורים מפרש כאן ויקחו לי תרומה מאת כל איש. שלוש תרומות נאמרו כאן. כאן פה בפסוק הזה נאמרו שלוש תרומות. וואי וואי וואי. עין יפה אחד מ-40. זה נרמז במילה לי. ויקחו לי. אז הלקיחה צריכה להיות לקיחה יפה אחד מ-40 עין בינונית 150 מזה נרמז במילה כל זה 50 ויקחו לי תרומה מאת כל כל ועין רעה זה אחד מ-60 מעת כל ראשי תיבות מ וכ קב 60 אז כל זה רמוז אומר בעל התורים שלוש התרומות האלה רמוזות כאן עד כאן דברי בעל התורים המקובלים הביאו שעין יפה זה אחד מ-40 כנגד שם הוויה ברוך הוא שהוא הוא רחמים גמורים. שם הוויה זה רחמים גמורים. אז אחד מ-40 שזה העין היפה, הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו גם בעין יפה, מלא רחמים, רחמים, שם הוויה. בינוני זה אחד מ-50. זה שיתוף של מידת הרחמים עם מידת הדין. זה לא עין יפה לגמרי כולו 100% רחמים זה מעורב רחמים עם דין זה בינוני מידה בינונית 50 ועין רעה זה אחד מ-60 זה מידת הדין זה ככה אומרים המקובלים אם כן הכוונה שרשי שאמר לי לשמי מי כלומר התרומה שנרמזת במילה לי שזה 40 שזה העין יפה זה לשמי זה שם הוויה אומרים המקובלים הלי זה לשמי שזה רחמים גמורים זה בספר כמוצא של הרב והחידה הקדוש אומר בשם הארי הקדוש כשאתה נותן צדקה זה כנגד שם הוויה תמיד כשאתה תיתן תחשוב מה אתה נותן המטבע זה כנגד י מטבע כ תעמיד אותה ככה בצד תראה שזה י חמש אצבעות שאתה מחזיק את המטבע זה הזרוע שלך זה ו' היד המקבלת זה ה שם הוויה. כשאתה נותן צדקה אתה צריך לכוון את הדבר הזה. מדהים. אני מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי מי שנכנס אדר איי מי שנכנס נכנס דר מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס אדר מרבים בשמחה היום אנחנו באלת הרי אני מחק מצ חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גשחס דאורייתא כבד אתמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנה קדוש שיוספתותם דובבות ‏B