פרפראות וחדושים לימי פורים תשפו - חלק ג'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום תמר בת רבקה תזכה לזרע קודש חי בר קיימודתו יתברך בריא בנפשו ובגופו אמן אמן לעילוי נשמת רובית בת תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים בתוך שר נפטר עמו ישראל ותזכה לחזות בנועם השם ולבקר בהכלו אמן ליאל בת נטלי בלחש תזכה חזרה בתשובה מלאה לא תקשל ולא תכשיל במאכלות אסורות לעולם עולם תזכה לזיווג הגון כפזניק ירא שמיים צדיק בעל מידות טובות ששומע ארצאותנו בריאות הגובה נפש פרנסה בשפע עבודה ללא מושב לצים לעלות לירושלים אצל חברי כפז ושכל המשפחה תחזור בתשובה שלמה בדרך קפס אמן אמן אמן

פרפראות וחידושים לימי הפורים חלק ג תשפו

"עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן" (אסתר ט, ז) בילקוט שמעוני אסתר רמז תטרנו כתוב שהעץ שהמן ביקש לטלוט את מרדכי ולבסוף תלו את המן ואת בניו היה מהת תיבה של נח וזה לשונו והיה המן חוזר ומבקש קורה של 50 אמה ולא מצא אלא קורה שהייתה בתוך ביתו לפי שהיה בנו פרשנדטא הגמון בקרדוניה הוא נטל נסר אחד מתיבתו של נח שהיה עורקו של הנסר 50 אמה בספר מגיד טוב לחידה הקדוש כתב שהוא שמע מפורים רוב שהגשה ל הגמרא בחולין יא ששואלת מנלן דזלינן בת רוב מביאה הגמרא כמה דוגמאות של מכה אביו ומקלל אביו ומנעיננו יודעים שזה אביו אלא מדין רוב דרוב בעילות מהבעל אז זאת אומרת הגמרא אומרת מכה אביו מי אמר שזה אביו מי זה אמא שלו זה בטוח מאיזה אמא אמא הוא בא כן מאיזה אבא הוא בא מי יודע אלא היות ורוב בעילות הם הבעל אז אז לינן בתר רוב ואז אומרים שזה האבא אותו פורים רוב הקשה קושיה מדוע לא הוכיחו ממגילת אסתר שטלות עשרת בני המן מאיפה יודעים שהם בני המן אלא הזלינן בתרוב והתם תפה חזינן דזלינן בתרוב שמה אנחנו יכולים ללמוד יותר שזה רוב למה כיוון שהם פרוצים הגויים בעריות ועם כל זה אומרים שהם היו הבנים של המן מי אמר שזה הבנים של המן הם פרוצים באריות, אולי זה לא הבנים. אז אם שמה אומרים שזה הבנים של המן והם פרוצים באריות, אז אפשר ללמוד שאזלינן בתרוב. אז משמה היה יותר יותר ללמוד מאשר מקלל אביו, מכה אביו. ככה הוא הקשה הפור עם רוב. פורים רוב זה רב שדורש בפורים ו הוא צריך להיות אחד מלומד בהרבה בהרבה בהרבה והוא בדרך כלל נגיד בישיבות או בזה אז הוא מתאר את כל מה שקורה בישיבה ומדבר גם על הראש ישיבה ועל כל מיני נקודות והיו היו רמבנים ראשי ישיבות שהיו מקשיבים לראות את הערות האלה ה בשביל לראות מה יש להם לתקן איך מסתכלים עליהם בהנהגות שלהם הכל הוא היה צריך להיות מישהו מפלפל טוב הוא אמר את זה נחמד נכון נחמד אבל מתרץ החידה על פי הגמרא בסנהדרין קח שהתיבה אינה קולטה מי שנעבד בו עבירה כמבואר ברשי פסוק כ ואם כן היות והנס ארומה הטבע והתיבה לא קולטת מי שנעשה בו עבירה, לא נכנסו לתיבה כאלה ששימשו ועשו דברים שהם לא כסדר. אז אם היו הבנים שלו ממזרים אז היא לא הייתה מכניסה אותם. אז הם לא יכולים לטלוט על הקורה. הקורה לא הייתה מקבלת אותם. כל פעם שהיו באים לטלוט הוא היה נופל. לא לא לא נתפס. אלא אם כן אין ראיה משם מזה מהמעשה הזה של בני המן אי אפשר ללמוד שהולכים אחרי רוב למה כי שמה עץ קבע אם הם קולטים או לא קולטים אז ממילא אם הוא קלט אותם אז זה אומר שהם לא היו ממזרים והם היו בני המן ויתלו עד המון דבונו על העץ הזהרס בסדר, זה אומר החידה. טוב, עושים את יום 14 לחודש אדר, שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו. בפסוק כב כתוב והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה לעשות אותם ממ משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים בספר המאור הגדול מביא מהגהן שיש לדקדק בכתוב הראשון לא נזכר מתנות לאביונים בכתוב השני נאמר ומתנות לאביונים. אז אומרים בשם הגאון במסכת מגילה ה הספתענית קבילו עלי מלאכה לא קבילו עליהו. דמעיקרה כתוב שמחה ומשתה ויום טוב. בסוף כתוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה, אבל יום טוב לא כתוב. לפי זה יש לומר שמעיקר מהתחלה רצו לעשות יום טוב וביום טוב אסור לטלטל מעות. לפי כך לא תיקנו מתנות לאביונים. אבל לבסוף כשלא עשו אותו יום טוב אז תיקנו מתנות לאביונים. אז לכן בפסוק הראשון לא כתוב מתנות כי אסור לטלטל כי חשבו לעשותו יום טוב. בסוף הוחלט לא לעשותו יום טוב אז ממילא אפשר כבר לטלטל. אז יש מתנות לאביונים. ורצוי לרוב אחיו. כותב רש"י, "ולא לכל אחד." מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו. זאת אומרת, אם הוא נמצא בשער המלך וכל הזמן דואג לראות מה מה קורה מסתר וזה ופה ושם, אז הוא היה בטל מתלמודו. אז פרשו ממנו מקצת הסנהדרין. הוא היה ראש הסנהדרין ופרשו ממנו קצת מהסנהדרין. למה הוא נעשה קרוב למלכות? כאילו נהיה עסקן. מה זה נהיה עסקן? זה בשם הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זכר צדיק ברכה מובא. את המגילה עצמה מי כתב? מרדכי היהודי. והוא כותב על עצמו שהוא רצוי לרוב אחיו. רש"י אומר לא לכל אחו. וכי כתב זאת בדמע כהשכחן במשה רבנו בסוף התורה? ודאי שלא. אדרבה רצה מרדכי הצדיק ללמד את בני ישראל דעו לכם. גמרתם לקרוא את כל המגילה עם כל הניסים שנעשו על ידי. אבל תדעו לכם שהתורה מעל הכל. ולכן פרשו ממני חלק מהסנהדרין ומרדכי בעצמו כתב זאת ללמד אותנו עד כמה התורה חשובה מדהים אבל אתם רואים אפילו בן אדם מציל את עם ישראל בבלעדיו לא היינו פה היום ותראו לא כולם מבסוטים אנחנו רואים את זה כן גם עכשיו בכל מקום בזה זה לא לא משנה מה שתעשה מה שלא תעשה מה זה להיות מקובל על כולם זה כמעט בלתי אפשרי בלתי אפשרי אצל היהודים כמובן דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו מרדכי הוא היה הפוך מהעסקונים שיש היום דבר דבר ראשון הם דורשים טוב לכל זרעם מסדרים להם ג'ובים ותפקידים וברבנות ובמועצות הדתיות ומסדרים הכל לפי המפלגה ואחר כך הם דוברים שלום לעמם דהיינו מה זה דוברים שלום לעמם יוצאים מדי חובה בשלום שלום שלום שלום שלום שלום בפרט לפני הבחירות שלום שלום מחנה יהודה וזה ואחרי זה תמיד מן שעולם עליך ותשכח ממני לעוד כמה שנים. אבל מרדכי היה הפוך. הוא היה דורש טוב לכל עמו ורק לזרעו דורש שלום. אז זה יש שאומרים שהוא היה דורש טוב לעמו, לכל עמו ודובר שלום לכל זרעו, כי היה בא מאוחר בלילה וזה. זה היה מנסה ליישב את ליבם ולדבר שלום אליהם. מה לעשות זה יש גזירה וצריך להציל את עם ישראל אז צריכים לפעול וצריכים לעשות וזה מה שהוא עושה כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ודובר שלום לכל זרעו מובא בפני רבנו הגריז שהוא אמר על דרך צחות מה שכתוב במגילת אסתר על מרדכי היהודי ודובר אומר שלום לכל זרעו שיש לומר שאפילו כאשר מרדכי יהודי נעשה מקוריו למלכות ולא סתם מקוריו למלכות אלא כי מרדכי יהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים עם כל זה היה ודובר שלום היה אומר שלום גודמורגן גיור שלום שלום לכל זרעו צוידן אינגלה אפילו לכל ילד היה אומר שלום ולא הרגיש בזה שום פחיטות כבוד אלא ודובר שלום לכל זרעו לא מחזיק מעצמו משנה למלך וזה פה ושם זה לא כמו דוקטור שאתה בא לדבר איתו אומר תיגש לאחוט דורש טוב לעמו ודובר שלו לכל זרעו. יש מבארים שהחידוש כאן הוא שלמרות שהיה רצוי רק לרוב אחד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין, אבל עדיין מצידו דובר שלום לכל זרעו, לא עושה חשבונות ואוהב את כל היהודים בשווה. הם לא מחזיקים ממנו. זה הוא מחזיק מהם. אתם יהודים שווים וזה שלום שלום שלום שלום א במסכת מגילה מסופר כאשר בא אמן מן לקיים את ציווי המלך להרכיב את מרדכי על הסוס מצא את מרדכי לומד עם ילדי ישראל מסכת קמיצה והוא המן אמר להם שהלימוד הזה הקדים את עשרת את האלפים השקלים שלו. דהיינו שמלבד מכך שהלימוד בתורת קמיצה נחשב כמי שמקריב מנחה. הייתה זו הזכות הגדולה של היהודים באותה תקופה להנצל מהגזירה האומה. ולכאוריים היינו שואלים אותם בזכות מה ניצעם? היו אומרים בגלל הצום של שלושה ימים של כל העם היהודי זה עמד לזכותם אומר הרב שטיינמן דווקא המן אמר דעסתר אמיתית והוא גילה שהנס היה בזכות לימוד התורה של תינוקות של בית רבן ושואל הרב שטינמן זכר צדיק ברכה איך ניתן להבין זאת שהמן הרשעצ הצורד של כל היהודים מוציא מפי דברים שהם בגדרת תורה. הוא תרץ. הביקור אצל מרדכי ביקור עשה אה עשה להמן שמזלו התהפך. ליבו נשבע לרסיסים ואחרי שבירה כזאת גם גוי גמור ורשע מנובל כעמן יכול לראות את האמת הצרופה ברגע כזה כשאדם נופל מגאוותו אז הוא מבחין בבירור באותה אמת שרק לפני זמן קצר ניסה להילחם נגדה בשצף קצב בחירופין ובגידופין. אבל תראו את המנהיגים האלה של האויבים שלנו עכשיו, איזה גאווה סרוחה יש להם. כאילו באמת הם מסוגלים לעשות, מחסלים אותם בכמויות. והטמבלים האלה מסכימים למלא את המקום של הקודם ומחסנים גם אותם. ויש עומדים בתור זה לא יאומן כי סופר והליצן הזה מלוונו נעים קסם שקיבל את הקסם בנעימות עד לפני כמה שעות הוא עוד דיבר היה מתפלסף וזה אתה לא יודע מה עשו נסרלה בחייתה מה תהיה רציני נו לפחות תהיה כמו המן הוא הבין דבר אתה לא מבין חבל. טוב, אז תצטרף לחבר'ה שמה ותעשו שמה שיעור מוחות איפה הייתה הטעות שלכם? והם לא הם לא באים בחלום לאחרים, אל תיקח את התפקיד, לא באים. הוא אומר, אם אני הלכתי גם הוא ילך. למה יש להם אתה מבין פטנט כזה כן אתה מבין שלא להגיד שהוא מת אז אומרים שהוא שיד זה לא נקרא מת זה שיד שיד זה דבר טוב אתה מבין אז לכן אין להם בעיה למות בסדר האדמור הפני מנחם זכר צדיק ברכה מ למקורבו דברי התעוררות בשם אחד מגדולי האדמורים לבית בוין הגמרא אומרת בשלושה דברים אדם ניכר בחוסו בכיסו ובכעסו שלושה דברים האלה שייכים לפורים בחוסו אפשר להכיר את הבן אדם איך הוא שותה איך הוא משתקר אז הוא ניכר בחוסו ככה רואים מי זה הבן אדם בחיסו רואים כמה הוא נותן בפורים אנשים נותנים פושטים יד ומקבלים אז אז גם בחיסוב ניכר בפורים ובכעסו או ביום הזה יש הרבה בלבול משלוח מנות וזה צריך לתפוס ראש והתלבושת והתחפוסת לא התלפשו בדיוק על הילד ושכחו לו את הכובע ולא מצאו את הזה ואיפה שמתם ומה היה וצריך לשלוח וכבר הזמן עובר וזה צריך לנסוע ואיפה האוטו מי הכנה אותו איפה שמו את המפתחות ואיפה ונכנסים בקטנות ומתרגזים ושוכחים את העיקר ונופלים בכעסים ובשאר מרעין בישין זה בכעסו אז ביום הזה יכול אדם להיבחן בשלושת הדברים האלה ובזה הוא יהיה ניכר אבל אנחנו זוכרים שמעבר לפורים שזה שמח ושנה בכלל שאנחנו רואים ממש השמדת המן ועמלק בעיני בנינו זה לא יאומן שישראל ואדום נלחמים בישמעאל זה משהו זה דבר אחרית הימים אנחנו מתקרבים בחודש אדר בתוקפו עכשיו אז מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס דר מי ש מי שם מי ש מי שם מי ש מי ש מי שם מי מי שנכנס הדר איי איי מי שנכנס נכנס אדר מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס אדר מרבים בשמחה מי שמי ש מי שמי ש מי שמי שמ מי שנכנס דר בם בם מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס בם בם בם בם מי שנכנס נכנס דן מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס אדם מרבים בשמחה חזק ברוך הרי אני מכוון קיים צעור שמחה דורגש חות כבד את אביך ואתמך דאורייתא לעשות חת הקדוש ברוך הוא לאח תנה הקדוש סיפות בכבד