פרפראות וחדושים לפרשת כי תשא תשפ''ו - חלק ב'

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת הגניה בן תקלה ולעילוי נשמת שולמיד בת מרים תהן נשמתן צרורה בצרור החיים בכלל מתה עמו ישראל ויהיו בכלל הרחמים והסליחות ונאמר אמן אמן אמן.

חידושים ופרפראות לפרשת כי תשא חלק ב' תשפ"ו.

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם" (שמות לא, יד). לכם נראה מיותר. שמרתם את השבת כי קודש היא. אלא הגמרא בפסחים סך הכל מודים בשבת דבועינ מילכם זאת אומרת בשבת צריך שיהיה גם לכם לעניין גופכם להתענג בשבת לאכול לשתות וכולי לא רק לימוד תורה לא רק לשם אלא גם לכם שמה תאמר כי יש לקיים את הלכם באכילה גסה והנאות הגוף. לכן אומר שמרתם את השבת כי קודש היא לכם. הלכם צריך להיות קודש. הגם שיש מצווה להתענג בשבת, יש לראות שזה יהיה תחת אווירת קודש ולכוון בסעודה שם קדושת שבת ולמלא את מצוות השם. לכבוד שבת קודש. אוכל לכבוד שבת קודש. מה שמכניס לפה לכבוד שבת קודש. אז זה קודש ילחם. אז אומר רבי נחום כמהורדנה שיכוון בסעודת השבת שיהיה לשם קדושת שבת. הוא למלא את מצוות השם. בזמירות שבת כל מקדש ועיקר ראוי לו כל שומר שבת כדת מחללו. הכוונה כל שומר שבת כדעת מחללו מחלל מי לחלל אותו לא לחלל אותו חס ושלום אלא מחללו אומר החפץ חיים לכאורה יש פה כפל לשון כל שומר שבת כל שומר שבת למה צריך להגיד כבר כתוב כל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת למה צריך צריך להגיד אלא כותב החפץ חיים יש מדרגות בעניין שמירת שבת יש השומר את השבת ומקדש כראוי לו יום קדוש כזה עם כל הפרטים והדקדוקים זה כל מקדש שביעי כראוי לו כראוי לשבת ויש שאינו נזהר כל כך, אלא שומרת השבת רק לא לחלל אותה, אבל הוא לא מקדש אותה כראוי ליום הקדוש הזה. וזה מה שאומר כל שומר שבת כדעת מחללו בשבילו לחלל אותו. והשכר כל אחד לפי פעולו אינו דומה מקדש שבת בכל פרטים ודקדוקים לשומר שבת רק מלחלל אותה ולכן מסיים שכרו אמנם הרבה מאוד על פי פעולו בלבד וביום השביעי שבת בין נפש אומר הספורנו ולכן שימו לב נעשה שביעי בעל נפש יתרה והיא תוספת הכנה להשיג מה שכיוון אליו האל יתברך בשלמות פעולתו באומרו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אז היום יום השביעי שבת הוא בעל נפש יתרה זוהי תוספת הכנה להשיג מה שכיוון אליו השם יתברך בשלמות פעולתו כשאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אם זה הלשון המדויק בספורנו זה הבאור אבל אם זה לא מדויק אני לא אחראי כי מצינו לצערנו הרב אי דיוקים שחלקם אף חמורים כי ששת ימים עשה אדוני את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת ונפש הגמרא בביצה טוז אומר רבי שמעון בן לקיש בערב שבת נותן הקדוש ברוך הוא באדם נשמה יתרה למוצאי שבת נוטלה שנאמר שבת ו נפש כיוון ששבת וואי עבדה הנפש טוב אז קודם כל כתוב בהתחלה שנותן נשמה יתרה ואחר כך עבדה נפש למה לא עבדה נשמה עבדה בית נפש ו נפש זה בית נפש שבת ו נפש שבת גמר את השביטה שבת ואחר כך ונפש אז הוא אומר שזה שואל בספר ספר אבני שוהם איך מוצא רבי שמעון בן לקיש משמעות מלשון הפסוק שזה קורה במוצאי שבת איפה זה כתוב הלאו המקרא מפורש אומר ביום השביעי שבת ונפש זה ביום השביעי הוא שבת וין נפש הונפש זה כאילו ביום השביעי לא במוצא שבס הפסוק אומר וביום השביעי שבת ועין נפש. אז זה מדבר על שבת, לא על מוצאי שבת. אז מאיפה הוא מביא את זה? איפה הוא ראה את זה? כדי להישב אפשר ליישב. ככה אומר אבשו על פי רבנו חנאל. וזה לשונו. נשמה יתרה נותן הקדוש ברוך הוא באדם בערב שבת שנאמר כי ששת ימים עשה אדוני את השמיים ואת הארץ וביום השביעי כלומר כל שנבראו בעולם להתענג מהן נשמתן ביום השביעי נבראו ומתרווחות ומתגדלות בשבת. זאת אומרת כל מה שנברא בעולם מתענג מהם הנשמה ביום השביעי נבראו. מה זה הלשון הזה? צריך לבדוק מה זה ביום השביעי נבראו מתרווחות או מתגדלות בשבת. כאילו יש פה בריאה מיוחדת כי נכנסת בהם נשמה יתרה מה שלא היה בהם ביום שישי. ואז זה כאילו בריאה אבל השם לא ברא בשביעי כלום והוא נחמה וכל מה שהיה צריך להספיק לברוא זה היה צריך להיות עד בין השמשות כי אין חדש תחת השמש צריך לבדוק עוד פעם אם זה לשון מדויק אני לא יודע וכיוון ששבת וי עבדה נפש כלומר נתמעתה נשמה. אם זה הלשון של רבנו חנן אז מפה רואים שהנה גם הוא אומר רבנו חנאל שבעצם עובדת הנפש מתי? כיוון ששבת אז מתמעת הנשמה. הרי לנו שלפי רבנו חנאל ניתן לבת את הפסוק באופן של פסקה לקרא פסקה לקרא הוא מפסיק את הפסוק תכף תשמעו איפה הוא מפסיק אחריה ביום השביעי זאת אומרת הוא אומר כי ששת ימים עשה אדוני את השמיים ואת הארץ וביום השביעי נקודה ואחר כך שבע נפש אז זה מוצא שבת איך אנחנו קוראים אנחנו בהבנה כי שש ימים עשה שמיים את הארץ ביום השביעי שבת ונפש כל השביעי הוא שבת ונפש וזה כאילו קיבל נפש יתרה וזה ופה בדיוק הפוך ו נפש זה במוצא שבת אז לפי רבנו רבנו חנאל הוא פסק את הפסוק הפסיק אותו אחריהו ביום השביעי אז מפה שיוצאת הנשמה במוצאי שבת ויש יש לזה סמך הטעם של הפסוק מעל הלשון וביום השביעי זה כיף קטן שתבונתו להפסיק תכונתו אולי שתכונתו להפסיק מן האמור אחריו כאילו הוא עוצר זה מעמיד זה נקרא מעמיד ואחר כך זה בפני עצמו עומד אז זה מתכוון יפה פה עם פירוש הרח כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וביום השביע היא נקודה בשבת ונפש נדרש לעצמו כיוון ששבת עבדה נפש אז אם כן לרבי שמעון בן לקיש יש מקור להגיד שמדובר על מוצאי שבת החזון איש פעם חידש בשבת קודש חידוש בסוגיית שליחות בגיטין ואמר שהחידוש הזה אפשר לחדש רק במעלת תוספת הנשמה יתרה הוא יודע בעצמו חידוש כזה בימות החול הוא לא יכול להבין רק בזכות תוספת נשמה יתרה הוא הצליח להגיד את החידוש בסוגיה הזאת. ועכשיו תשמעו דין שזה לא יאומן כיסופר לא יאומן כיסופר כותב בנשמת אדם ר כלל סח בסוף סימן קטן א' אם יכול לקיים מצוות עשה או ביום שישי או בשבת קודש למשל איש צבא שיכול להשתחרר לקרוא קריאת שמע או ביום שישי או ביום שבת. הצבא לא מאפשר לו להשתחרר רק או ביום זה או ביום זה. עדיף להשתחרר בשבת כדי לקיים את המצוות עשה של קריאת שמע בשבת. אפילו שמצווה הבאה לידך אל תחמי, אל תחמינה. זאת אומרת מצווה שבא לידך אל תחמיץ לא לחכות. ואסור לדחות את הקריאת שמע של יום שישי ליום מאוחר. הוא אומר לך בקריאת שמעשבת שני. כי יש לזה קדושה מיוחדת של שבת. ממילא הקריאת שמע של שבת מקודש יותר מקריאת שמע של חול. הוא אומר שזה מובא גם במחנה ישראל פרק יודע ד ספר שכתב החפץ חיים משמע דכל מעשה בשבת קודש יש לו קדושה מיוחדת של שבת וכך מבואר בגמרא בזבחים דף צדי זה מביא נשמת עודו שמעתם פעם דבר כזה מדהים למה יש קדושה בשבת והקריאת שמע של שבת מקודש יותר מקריאת שמע של חול וירעם כי בושש משה לרדת מן ההר בספר כפתור בפרח עמוד שסא בשם אחד מאדמורי בלזכרוסום תוגן עוליני שואל מדוע עליות של הכהן הן והלוי בפרשת כיטיסה ארוכות מאוד כמעט חצי פרשה מה לא מחלקים פחות או יותר חביבי הכהן בלייבים מרוויחים חבל על הזמן למה זה אומר משום שבלוי מובא מעשה הנורה של העגל והכהנים ולביאים לא חטאו כלל במעשה העגד. אז לכן מביאים את המעשה של העגל דווקא בעולי לוי. למה? כי הלביים לא כישראל הם לא יפגעו ולא יעלבו כשהם יקראו בעלייה לתורה בפרשה הזו כי הם לא חטו בזה בכלל אבל אם תעלה ישראל והוא יקרא שמה את כל מעשה העגל הוא יודע שאבות אבותיו היו בעניינים האלה ותראו אנשים אחרי אלפי שנים עוד יכולים להתבייש היום אנשים עושים עבירה ולא מתביישים בכלל ופה עלול להתבייש התורה דואגת שלא תבייש אחרי 3000 שנה אה כמה זה וככה הביא המשנה ברורה בסימן קלח סימן קטן ה בשם ספר חסידים שיש להיזהר לא ליתן עליה למישהו חשוד על עריות בפרשת עריות וכן בכל דבר ודבר כל מי שחשוד על דבר עבירה מסוים לא לתת לו לעלות שלא יתבייש שלא יתבייש דואגים לו שהוא לא תבייש שיתבייש לו מה זה עושה דברים כאלה שיתבייש לכאורה צריך לעלות אותו דווקא שיתבייש נכון אומרים לנו פה לא איפה עוד אנחנו לומדים את זה במי שגנב סא עושים לו הנחה כמה הוא ישלם ארבעה לא חמישה למה כי הוא נסע את עשה עליו הוא מתבייש גנבו בישן אז אז דואגים לו לא יומן כי סופר איפה עוד ראינו ראינו עם בלעם בלעם האתוכיחה אותו והוא עלול להתבייש אז הקדוש ברוך הוא הרג את האתון למה בשביל שלא יצביעו זהו האתון שדיברה איתו הטמבל הזה אפילו לא הבין היא ראתה מה שהוא לא היא רואה מלאך הוא לא רואה על נביא אז בשביל שהוא לא יתבייש פשי איזה דברים אתם מבינים מה זה לבייש בן אדם וישקימו ממחורת כותב רשי השטן זרזם כדי שיחטאו הוא מספרים על רבי השל זה היה הרב של השח הקדוש אז הרב של השך רב השל כשהיה ילד קטן אבא שלו גער בו שהוא מתעצל להזדרז ולקום לתפילת שחרית וכך אמר לו אביו, תראה איך שהגויים מזדרזים לקום בבוקר לבית הטפה. ענה לו הילד, אותו זה שמזרז אותם לקום בהשקמה לבית התפלא בזריזות, אותו זה מכניס ביעצלות לקום לתפילת שחרית. הוא עובד בהיפוך. אלה שרצים לשטויות, לעבירות, לעבודה זרה, הוא מזרז אותם. אלה שצריכים לעבודת הקודש הוא מרדים אותם. זה אותו זה. אומר לו אז פה והשקימו ממחרת לעשות את העגל. משקימים קום. יש ברן. וואי וואי וואי לך רד כשישי חטא עמך הקדוש ברוך הוא אומר משה רבנו לך רד כישט עמך הגאון מוילנאה וכן בספר דברי יחזקאל משינוא מביאים על הפסוק הזה מה הבאור יש פסוק לא תשתחווה לאל אחר התיבה אחר רש גדולה רש רבתי למה שלא יהיו טועים מחליפים אותה באות ד' לומר לא תשתחווה לאל אחד שלא יתבלבל חס ושלום יגיד אחד אז עושים רש רבתי אין מקום להתבלבל אנחנו נטפל בעניין כן זה כנגד זה בפסוק שמע ישראל כתוב כתוב השם אחד גם כן הד' גדולה ד' רבתית שלא יחליפו אותה ברש ואז יגידו השם ירחם שמע ישראל השם אלוקינו שם אחר חס ושלום אז זה מה שהוא אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה רד רד זה אותיות הר והדם החליפו אותם וואי וואי וואי במקום אחד עשו אחר, עשו עגן. אז הוא אמר לו, "לך רד כשחט עמך." זה הייתה השחתה. החליפו את האותיות רד, השם ירחם. עכשיו תשמעו דבר נפלא. המהריל דיסקין בחידושיו אומר הפסוק אומר זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך למה מוזכר כאן ישראל ולא יעקב זכור לאברהם יצחק וליעקב עדיך למה ישראל. משה רבנו בא ללמד זכות על ישראל. הקדוש ברוך הוא רצה לחלות את ישראל לאחר העגל ומשה רבנו טוען שהוא לא יכול. טוען לקדוש ברוך הוא. אתה לא יכול לחלות אותו. למה? אתה נשבעת לאבות הקדושים כי לגוי גדול יהיה זרעם. כנגד זה משיב לו הקדוש ברוך הוא. אני בעשך לגוי גדול. אין בעיה הכל ימשיך ממך כמו עם נוח. מתחילים את העולם מחדש, מתחילים את העם ישראל מחדש. תך אתה הצעצה של אברהם ושל יצחק ושל יעקב ובזה תתקיים השבועה והיהו לגוי גדול משה רבנו מעלה טענה אחרת כאשר קרא הקדוש ברוך הוא את שם יעקב ישראל באותו מעמד הוא הבטיע תיח לו גוי וכל גויים יהיה ממך. זה בפרשת וישלח לדא. אז חכמים מפרשים כי אותו גוי שעתיד לצאת זה בנימין. הוא עוד לא נולד. לכן מבטיח לו הקדוש ברוך הוא שגוי זה בנימין גויים זה מנשה ואפרים שהם יצאו מיוסף אם הקדוש ברוך הוא יכל חס ושלום ד ישראל והוא רוצה להעמיד את ההבטחה שהבטיח לעבוד דרך צאצעים של משה ש לא תתקיים ההבטחה על שבט בנימין ועל שבט יוסף שהם יהיו מנשה ואפרים. אז לכן מסיבה זו אי אפשר לקיים את עם ישראל דרך משה רבנו. משום כך הוא הזכיר את השם ישראל. זכור לאברהם ליצחק ולישראל. אתה זוכר מה הבטחת לישראל להזכיר את השמועה שנשמע השם ליעקב כשסב את שמו לישראל איי איי איי איזה דברים איי איי איי חידושי המהריל דיסקין ויר את העגל ומחולות ויחרף משה ושלך מידיו את הלוחות וישבר אותם וישבר וישבור אדוני החזן המרשה במסכת יבמות סב ואם תאמר למה לא שברת לוחות מיד? כאשר אמר לו הקדוש ברוך הוא רד כי שיחט עם היה לוקח את הלוחות ומשליך אות הוא החליט להשליך אותם אז למה הוא לא השליך אותם? יש לומר כמו שנאמר במדרש, לא תאמינו מה אני אומר עכשיו אפשר שלא היה משה מאמין בהקדוש ברוך הוא שאמר לו כישי חטא עמך אלא הודיע בזה לישראל שאפילו יהה אדם שומע מפי יחידי נאמן לו אסור לקבל עדותו ולעשות דבר על פי עד אחד לא נאמן עד אחד אפשר הוא אומר על פי המדרש שרצה להודיע לישראל לכן הוא לא שמ עכב את זה והביא בעל העיקרים במאמר ד' שהדבר הנראה לעיניים מצער אדם צער גדול יותר מהידיעה שאדם יותר מתפעל מהמורגש בחוש יותר ממה שהתפעל מהנודע באמיתות אפילו שהידיעה היא אמיתית וברורה זה זה לא משפיע כמו שרואים בחוש. וכשהוא ראה את הדברים, את השיחות, ההשחטה שהיה, אז הוא שבר. זאת אומרת קודם אפילו שאתה שומע זה עדיין לא מזעזע כמו שאתה תראה בעיניים. ובאותו קטע זה מה שהוא עשה. זה אומר בעל העיקרים. את הקודם מה שאמרנו זה היה מרשה. אבל יש עוד פירושים כמובן המפרשים התקשו מה התחדש לו בראייה הזו שהוא ראה אותם שלא ידע ממנו עד כמה רק העת וראף משה נו מה כתוב וישבר את הלוחות הרי הקדוש ברוך הוא אמר למשה השם עוד שהוא היה בשמיים לך רד כי שיחט עמך ועשו להם עגל מסכה כותב הספורנו אבל הקדוש ברוך הוא לא אמר למשה בהר כי אם על מעשה העגל הוא רק אמר לו עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו, ויזבחו לו ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים אבל על השמחה והמחולות מבעגל לא הודיע לו הקדוש ברוך הוא. ואכן לא עלה על דעתו של משה לשבר את הלוחות. עד שראתם חולות שזה היה אות לגודל שקיעתם בחטא ורק אז גמר בדעתו לשבר את הלוחות. זאת אומרת קודם ששמע מהשם זה לא היה מספיק בשביל לשבר את הלוחות. אפשר לרדת לגעור בהם הכל אבל למה לשבר את הלוחות? באמת למה הוא שבר את הלוחות? מה או שהוא שבר את הלוחות? מה זה עצבים? למה הוא שבר את הלוחות? מעשה אלוהים, מכתב אלוהים, למה אתה משבר את הלוחות? אז מסבירים הם היו עם כשעורף כמו שאמר השם הקדוש ברוך הוא אמר כי עם כשהעורף הוא לא דיבר על העגל שעשו עגל והוא רוצה להעניש אותם ולחלותם בגלל זה אלא על זה שהם קשי עורף כשי עורף אין תקנה אין תקנה מישהו כשעורף זה לא יעזור מה שתגיד מה שתעשה זה לא יעזור ולכן הקדוש ברוך הוא רצה לחלות כן אין אין אין על מי לדבר עם כשער אז מה הוא עיל שהוא שבר את הלוחות אמרנו על זה ציור וכמו אדם נכנס למועדון וראה נשים רוקדים גברים ונשים שים ושיכורים מלא עשן בשירים של ציון גולן שירים דברי תורה מדין רם רוקדים אז הוא צוחק וואו מה אתם עושים ג'לג'לן תראה מה הוא עושה ואז אומר לו עזוב אותך בוא תעשה בוא הנה זה ריקוד כותימני בוא מה הוא רואה שזה כשעורב זה תימנים כשעורב זה אי אפשר להסביר להם כלום אז הוא הולך החוצה נכנס לבית כנסת מביא ספר תורה מביא אותו לתוך המועדון זורק אותו על הרצפה ודורך עליו כולם מזדעזעים וואו, משוגע. מה אתה עושה? מה עשית? זה מה שאתם עושים אתם רוקדים על התורה, אתם מבזים את התורה. התורה אמרה אסור ואתם עושים את זה כאילו בכיף. זה על התורה אתם רוקדים. זה יכול לזעזע שאנשים יקלטו שבאמת זה כבר עבר כל גבול. זה המחולות הוא היה לו לג'לג'לן היה לו מה אני אמרתי היל גולן אוציון גולן זה אותו דבר בערך אז היה לו מחולות תימן מקום שהוא שמה מופיע וזה מחולות על שמן על עגל מחולות תימן וזה השם ירחם כן יום אז קרוחי אני אזחורה טוב, שמעתם את המילים? יום שאני זוכר את החטאים שלי, אני מתחרט ורקדים גברים ונשים ביחד. כן? אז כשראה משה רבנו את המחולות, אז הוא שבר את הלוחות. אז הוא שבר את הלוחות. כי איך אפשר? ובאמת הם עשו תשובה מיד אחרי זה עשו תשובה זאת אומרת בלי לשבור את הלוחות והשם הודע לו אמר לו יישר כוחך ששיברת אתם יודעים מה זה איזה אומץ לקחת את מכתב האלוהים אבא שלי בתימן עם עוד שני בני דודים היה סידורים היו כותבים אותם אותם כתיבת יד עם דיו והכל לא היה דפוס אז היו כותבים והיו משאירים יגור מה זה יגור זה נקרא אתם רואים פה שישספייס כאן בצד כמה שיש יותר רווח זה יותר מכבד את הספר אם זה מצומצם לכתב לא קריא זה מפריע לעיניים אז היה שמה יגור יפה כאילו רווח גדול וזה זה והם בתור ילדים בטעות קרעו בדף אחד את היגור אתם יודעים מה עשו להם לקחו ברזל מלובן חממו אותו באש ועשו להם סימן במצח ככה ושלושתם כמו עוד קין היה להם במצח פה איך הם זלזלו ולא שמו לב וקרעו סידור לא באותיות ביגור ככה היו חרדים על דברי קדושה וכולי וכולי יומן כי סופר אם זה היה פה היו עצורים בטח זה פותח פה טרות וזה שבו שבוע לפחות שבוע אבל זה לימד אותם התמונים היו עושים ככה לילדים ככה באוזן אה אם הם לא שומעים כמו שצריך אה כבר עושים לו סימן אה לפני לפני הסיבוב אהה תשים תשי שים לב תשמע כן או עוד מקשים המפרשים כתוב בפסוק ויר את העגל ומחולות היה צריך לומר ויר את העגל ואת המחולות שני דברים אם הוא ראה ראה את העגל אז למה כתוב ויר את העגלום חולות למה הידיעה דווקא על העגל אבל לפי דברי הספורנו זה מיושב כי הספורנו מה אמר הקדוש ברוך הוא הודיע למשה רבנו רק על העגל הוא לא סיפר לו על המחולות אז לכן כתוב וירת העגל הידוע שדיבר איתו הקדוש ברוך הוא זה הוא ראה חולות זה דבר שלא ידע ממנו וראה אותו עכשיו שהם מחוללים מסביב לעגל רבי חיים מבריסק אומר ויר את העגל ומחולות העגל הוא שמד, אך המחולות לכבודו ולזכרו של העגל נשארו ומהם אנו סובלים עד היום הזה. אתם יודעים, יש פה איזה אישוב בצפון שכל שנה הם עושים תקס של העגל. יש להם עגל מזהב גדול, הם נוסעים אותו והם הולכים סלינו על כתפינו ושרים שירים זה לא יאומן כסופר עובדי עבודה זרה ממש כן אז המחולות נשארו העגל איננו אבל זה סביב העגל מה שנקרא הכל עבודה זרה בקיצור טוב, אנחנו בכל אופן לא שוברים לוחות ולא קורעים ספרים, אבל אנחנו מוכיחים בשער כנגד הפורצים גדר. זה מה שכתוב בתורה. הוכיח תוכיח את עמיתך. כל אחד מאיתנו חייב, לא אני בלבד ולא ההוא בלבד, אלא כל אחד כתוב הוכח תוכח את עמיתך. אז אם רואים שמחוללים במחולות בייסורים, עכשיו, רק עכשיו, אחרי שנים שאני דיברתי על הזמרים פסולים, עכשיו יצאו מגדולי ישראל במכתב להגיד שצריכים שירה כשרה ולא ככה ולא ככה. באיחור חובה ומצווה להוכיח ואסור להשתתף במקומות כאלה ואסור להיות נוכח במקומות כאלה וכולי וכולי אז לכן אנחנו משתדלים הקדוש ברוך הוא רואה במעשה האנשים והנשים והשם יצילנו מחברתם עכשיו מה שנשאל לנו זה לשמוח כי עדיין אדר לא נגמר אז מי ש מי שמי ש מי שמי שמי ש מי שמי שמי שנכנס ד מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס איי איי איי מי שנכנס נכנס דר מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס דר מרבים בשמחה מי ש מי שמי שמי שמי שמי שמי שמי ש מי שנכנס מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס ד מי שנכנס נכנס דר מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס מרבים בשמחה הרי אני מכוון כזמת חכמים דורית שמחה דאורייתא שחס דאורייתא כבדך דאורית לעשות חקד לעשות הקדוש