פרפראות וחדושים לפרשת כי תשא תשפ''ו - חלק ד'

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים

לאם מבט,

בה תישרג בפרט בגב

וברגליים

ותזכה לנחת יהודית מכל יוצאי חלציה בתוך שאר ישראל מהרה אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת כי תישא חלק ד' שנת תשפו

וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות.

פעמיים תשבות.

בזמירות בליל שבת

כל מקדש שביעי

אומרים

עזור לשופטים בשביעי בחריש ובקציר עולמים.

מה המשמעות עזור לשופטים בחריש ובקציר עולמים?

מפרש רבי ישעיהו זו שהם מצ'רנוביל.

בחריש זה מלשון שתיקה.

להחריש, להחריש.

בקציר

זה הלשון לקצר, לקצר בדברים.

אז מה שכתוב בזמירות,

עזור לשופטים בשביעי בחריש,

אלה ששותקים ולא מדברים דברי חולין בשבת.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

בקושי התירו שאלת שלום בשבת.

כתוב שרבי שמעון בר יוחנן,

אמא שלו, שדיברה בשבת, אמר לה שתו כי היא שבת היום.

וזה עם הכיבוד אב ואם.

אבל לא נחרוג, צריך בחריש.

ובקציר עולמים,

אלו שמקצרים דיבורם עולמי אפילו ביום חול.

דהיינו, לא מדברים דיבורים וכולי וכולי גם ביום חול.

כמו שלמדנו שמילה בסלע ומישהו.

שתוקה בטרן, זאת אומרת, לדבר, אם זה שווה סלע, לשתוק שווה פי שתיים,

כן?

יש הרבה מאמרי חכמים,

כמה סייג לחוכמה שתיקה וכולי וכולי.

אז הוא ביום השביעי תשבות בחריש,

שביתה

מלחריש,

ככה אתה שובת,

וגם בקציר תשבות,

גם תקצר במילים בכל ענייני העולם וכולי וכולי, ואפילו ביום חול.

זה אמר רבי ישעיהו זושם מצ'רנוביל.

עכשיו פסוק אחר, ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך.

בפרשת משפטים

נזכרת מצוות עלייה לרגל, גם כן.

דהיינו,

פרשה שקדמה לפני-לפני.

למה שם לא אוסיפה תורה, ולא יחמוד איש את ארצך כמו שכאן כתוב,

ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך?

כלומר, במסכת עירובין אמרו

שאלמלא נשתברו לוחות ראשונות,

לא שלטה בהם אומה ולשון.

אם

לא היה עגל ולא נשברו הלוחות על ידי משה רבנו,

שום אומה ולשון

לא יכלו לשלוט עלינו, לא היה מלחמות,

לא כמו היום ולא כמו אז,

שום דבר.

ממעמד הר סיני

היינו חיים בשלום,

בשקט ובשלווה,

ושום אומה לא יכולה לשלוט בנו.

אז אם זה ככה, לא צריך

להבטיח לנו שלא יחמוד איש את ארצך.

איך יכולים לבוא אומות ולשון אם הם לא יכולים לשלוט בנו?

איך הם יחמדו את ארצנו וייכנסו ויעשו מה שהם רוצים?

אז לא היה צריך בפרשת משפטים, לא צריך להזכיר את זה.

אבל כאן שכבר נשתברו הלוחות,

ועכשיו יכולים כבר אומות העולם לא רק לשלוט,

גם לנצח.

לכן הבטיח הקדוש ברוך הוא, מתי שאתם עולים לרגל,

אני שומר לכם על הבתים, על השדות, על הקרקעות, על הרכוש, על הכול.

לא תיזוקו,

כשאתם עוזבים את כל ערי הארץ ועולים לירושלים,

לא יחמוד איש את ארציכם.

זה מופת לא טבעי.

יש אויבים.

מה יותר טוב מאשר אם יודעים שכולם בשלוש פעמים בשנה עולים כל זכורך לראות את פני השם אלוקיך?

מה יותר בטוח להיכנס לארץ

עם טנדרים?

ואין אף אחד, כולם בירושלים.

כל הערים, הכל פנוי.

זו אחת הסיבות שאמר

הרב אורי זוהר

שהוא חזר בתשובה.

כי הוכיחו לו כל מיני דברים שהתורה,

הוא חשב תורה, זה מישהו כתב.

איך יכול מישהו לכתוב ולהתחייב

לאלף מאתיים שנה

שאף אחד לא יחמוד שלוש פעמים בשנה?

כשהיה בית ראשון ארבע מאות ועשר, בית שני ארבע מאות עשרים, ועוד משכנות

בגבעון בשילה וכולי.

אז זה למעלה מאלף מאתיים שנה, שלוש פעמים בשנה.

אף אחד לא ניצל, כמו שאומרים, את ההזדמנות

להיכנס ולעשות מה שהוא רוצה.

זה מופת שאין כדוגמת.

לכתוב את זה אפילו.

מי יכול לעשות כזה דבר? בן אדם יכול לדעת מה יהיה מחר?

טראמפ לא יודע מתי תסתיים המלחמה.

הוא רוצה ככה או לא רוצה ככה, כן רוצה, בשמיים קובעים, מתי כן, אם הוא יסתבך או לא יסתבך,

אם יהיה ככה או יככה.

מי יודע?

ביבי רצה לתקוף

בהתקפות הקודמות שהוא תקף שם והחזיר אותו בחזרה ביום האחרון. תחזור, תחזור.

המטוסים כבר היו כמעט שם,

תחזור, תחזור.

אתה יכול להיות מנהיג, אבל יש מנהיג מעליך ויש המנהיג העליון.

לא מוצ'תבה, מוכתבה, מוכתבה.

יש מנהיג עליון, יש בעל הבית שהוא קובע, זה שם למעלה, הקדוש ברוך הוא.

אז זה מופת שאין כדוגמתו.

אתה רוצה הוכחה שהתורה אמת?

לא נמצא פעם אחת

שנכנסו ועשו שמות בישראל. והגמרא מביאה מעשים שנחשים שמרו להם על הבתים,

שהם נראו כאילו מסתובבים בבית למרות שהם בירושלים,

וכל מיני טריקים שהקדוש ברוך הוא עשה בשביל שהגויים

לא יבחינו בכלל, אתה מבין, שהמקום פנוי ואפשר להיכנס.

זה אומר המשך חוכמה.

למה במשפטים לא כתוב לא יחמוד,

ולמה כאן כן, שם זה היה בלוחות ראשונים,

אז היה הבטחה שלא תשלוט אומה ולשון.

עשו עגל,

נשתברו הלוחות,

פה כבר אין הבטחה.

אבל לעניין

מצוות עלייה לרגל,

אומר רגע, אתם באים אליי הביתה, אתם אורחים שלי,

אני שומר עליכם, על הנכסים שלכם, על הכול.

אז מי שעושה את מצוות השם,

השם לא יעשה לו דברים רעים.

שלוחי מצווה אינם נזוקים.

לא תבשל גדי בחלב עמו.

ויאמר אדון האל משה, כתוב לך את הדברים האלה,

כי על פי הדברים האלה קראתי אתך ברית ואת ישראל.

למה?

נסמך הציווי, כתוב לך את הדברים האלה.

למצווה, לא תבשל גדי בחלב עמו.

אחרי שכתוב, לא תבשל גדי בחלב עמו, ויאמר אדון אל משה, כתוב לך את הדברים האלה.

למה?

כי על פי הדברים האלה

קראתי איתך ברית ואת ישראל.

מבאר רבי בצלאל הכהן מווילנא, למה זה?

למה נכתב בסמוך?

אז הוא אומר,

שנינו בחולין,

כתוב,

דבר רבי ישמעאל תנה

לא תבשל גדי בחלב עמו שלוש פעמים.

הפסוק הזה מופיע בתורה שלוש פעמים.

למה?

למה צריך שלוש פעמים?

אחד, פעם אחת לאיסור אכילה,

ואחד לאיסור הנאה,

ואחד לאיסור בישול.

פעם ראשונה זה כתוב בשמות כג, י, ט,

לא תבשל גדי בחלב עמו.

אז הפעם הראשונה זה מורה מן הסתם,

על המשמעות של הכתוב, פשוט

לא תבשל.

יש איסור בישול.

לא אכילה, לא כלום.

בישול.

לא מבשלים בשר בחלב.

עצם הבישול הוא איסור.

זהו.

פעם שנייה,

נזכר הציווי כאן בפרשה שלנו, פרשת כי תישא.

ואם אינו לעניין,

אם אינו עניין לאיסור של בישול, כי כבר אמרנו את זה,

תניהו עניין לאיסור אכילה.

אז זאת אומרת, אם זה לא בישול,

למה כתוב פעם שנייה?

אז הפעם השנייה זה ללמד על איסור אכילה.

ופעם שלישית זה מוזכר פרשת ראה.

אם אינו עניין לאיסור אכילה,

תניהו עניין לאיסור הנאה.

אז זאת אומרת,

כבר למדנו איסור בישול ואכילה, אז מה זה האיסור השלישי, לא תבשל גדיבא על אביבות?

לאיסור הנאה, לא ליהנות

מהדבר.

טוב.

עלה בדעתו של משה רבנו לכתוב

את המשמעות של כל ציווי כפשוטו.

ולכן רצה לכתוב פה בפרשה,

לא לא תבשל, לא תאכל

גדי בחלב אמו.

ובפרשת ראה

לא תהנה מגדי בחלב אמו.

פשוט, למה לכתוב שלוש ותנהו, של מה?

מה אמר לו הקדוש ברוך הוא?

אמר לו, כתוב את הדברים האלה.

לא מה שאתה חושב, מה שאתה זה,

מקצר תהליכים, לא מקצרים תהליכים.

כתוב את הדברים האלה, כאשר ציוותיך,

תכתוב, לא תבשל.

ואיך ידעו ישראל?

שכאן הם נצטוו גם על איסור של אכילה,

שם זה בישול כתוב מפורש.

איך הם ידעו על איסור אכילה?

כתוב עוד פעם תבשל, איך הם ידעו?

על כך ממשיך הכתוב, הוא אומר, כי על פי הדברים האלה,

על פי דברי תורה שבעל פה,

על פי הדברים.

כמו שמובא בחכמים, זיכרונם לברכה, בתמורה יד,

קראתי תחברית

על תורה שבעל פה.

כלומר, הלימוד הזה,

שאם אינו עניין לזה, תנהו לעניין זה,

זה תורה שבעל פה.

ואולם, כיוון שגם התורה שבעל פה היא חלק בלתי נפרד מן התורה,

אז על ידי הדרשה של אם אינו עניין לזה, תנהו לעניין זה.

נדע באופן זה שמדובר באיסור אכילה ולא רק באיסור בישול.

זה אומר מבצלאל הכהן מווילנה.

הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה ברור שחייבים תורה שבעל פה.

ועל זה הוא כרת איתנו ברית,

תורה שבעל פה.

מה יסבירו הקראים?

כתוב לא תבשל, לא תבשל, אז יסתומים.

למה כתוב בתורה שלוש פעמים אותו דבר? מה, הקדוש ברוך הוא שוכח שהוא כבר אמר את זה?

שלוש פעמים הוא אומר עוד פעם אותו דבר. בשביל מה הוא אומר עוד פעם אותו דבר?

מה העניין להגיד אותו דבר?

אלא,

תורה שבעל פה, וזה כתוב במפורש.

כתוב במפורש. איך זה כתוב? הנה.

לא תבשל גידי בחלב עמו.

ככה אני רוצה לכתוב. עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם. למה?

אשר משה שמעת, כי טוב לך את הדברים האלה.

ככה, בדיוק, בדיוק, אותו דבר.

כי על פי הדברים האלה קראתי איתך ברית.

בזכות תורה שבעל פה.

הרי כתוב שהקדוש ברוך הוא

העמיד את ההר מעל ראשיהם של ישראל,

ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב אם לאו, שם תהיה קבורתכם.

אז הקדוש ברוך הוא ממש איים

על עם ישראל אם הם לא מקבלים את התורה. מה זה לא מקבלים את התורה?

הרי הם לבד אמרו, נעשה ונשמע.

הוא חיזר על כל האומות, לא רצו לקבל, והם אמרו,

נעשה ונשמע מה הפירוש.

מה שאתה אומר,

אנחנו עושים.

קודם כל עושים,

אחר כך נשמע, אין בעיה.

אבל זה היה על תורה שבכתב.

אחר כך התברר להם שיש תורה שבעל פה.

הם לא הסכימו.

אמרו, אנחנו אמרנו, נעשה ונשמע על תורה שבכתב.

קפה עליהם הר כגיגית,

ואמר להם, אין דבר כזה,

רק בכתב, לא תבינו מילה מהכתב אם לא תבינו אותה בעל פה.

איך תדעו לקיים? קשרתם לאות על ידכם.

איך אתה יודע מה לקשור?

איפה לקשור?

מה כתוב בפנים?

למה?

מה? מאיפה אתה יודע?

מזבחת כאשר ציוויתיך.

איפה כל ילכות שחיטה?

איך תדע? מה זה זבחת?

איך תקיים?

אתה לא יכול לקיים שום דבר.

מקבלים או לא?

אם לא, אני מנחית עליכם את ה...

קיבלו.

אבל קיבלו באונס.

מתי קיבלו? מרצון.

בפורים.

אחרי שראו איך התורה שומרת על עם ישראל,

שעשו תשובה וזה, והקדוש ברוך הוא הפך את הגזרה והכול,

קיבלו את התורה, הדר קיבלוהה מאהבה,

מאהבה, מרצון.

אז זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא אומר, על זה אני קראתי ברית.

אז תכתוב את המילים בדיוק כמו שאני אומר.

יפה.

ורבי שמאלקה מניקלצ'בורג

אומר בספר נחלת אב

מה מרמז את התורה כשהיא מסמיכה את הפסוקים,

לא תבשל גדי בחלב עמו?

ובני ישראל מקיימים ציווי השם יתברך

ונזהרים מלאכול בשר בחלב.

מה, מה, מה,

מה,

מה כתוב? כתוב,

לא תבשל גדי בחלב עם מום, אחר כך כתוב, כי על פי הדברים האלה קראתי איתך בריד בית ישראל.

הוא מסביר עוד טעם למה זה סמוך.

הוא אומר, כשאתם מקיימים את מה שאני כתבתי, לא תבשל גדי בחלב עם מום,

בעבור זה זכיתם לקבל את התורה.

בזכות זה שאתם שומרים את עצמכם מלאכול

בשר בחלב.

לא כמו המלאכים שהם אכלו בשר בחלב אצל אברהם אבינו,

ולכן הם לא קיבלו את התורה.

שמעתם דבר כזה?

אז לכן,

בזכות זה שלא תבשל גדי בחלב עם מום, על פי הדברים האלה,

בזכות זה אני קראתי איתך בריד ואת ישראל.

השתבח שמונה עטרומה הזאת.

קיום מצווה אחת, לא אוכל בשר בחלב,

זה סיבה מספקת לתת את התורה לעם ישראל, ולא למלאכים,

כי הם נכשלו באיסור אכילת מסר ועלם.

יש על זה מה לפלפל,

דיברנו על זה בשיעור,

אבל

עכשיו בוקר אנשים רוצים ללכת לעבודה.

ונסיים ב...

בי שמשון מאוסטרופולי, זכר קדש לצדקה,

זכר צדיק לברכה.

בספר ילקוט ראובני,

בשם הרב הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי,

זכותו תגן עלינו אמן.

הוא אומר על הפסוק, ויכל משה מתדבר איתם,

וייתן על פניו מסווה.

מה הסוד של המסווה? הוא שואל, רבי שמשון מאוסטרופולי.

וייתן על פניו מסווה.

אנחנו מבינים שהיה לו אור שיצא מהפנים,

קרן עור פניו, והיה אור עצום שלא ייתכן להסתכל על פניו,

אז הוא שם מסווה.

אבל הוא אומר שיש פה גם סוד למסווה.

סוד.

הוא היה יכול לקרוא לזה יריעה, רצועה, בד.

משהו זה, למה מסווה?

מסווה.

אז הוא אומר ככה, כל אדם צריך לתקן את רמח אבריו.

אברהם אבינו לא נשלם, דהיינו לא היה מתוקן לגמרי,

כי אם על ידי האות ה'

שהוסיף לו השם,

בהתחלה אברהם זה

רמג,

243 גימטרייה,

הוסיף לו ה' רמח.

בה' הזאת שהוסיף לו השם, הוא תיקן את רמח אבריו.

מה היה חסר לו?

הוא היה שולט בכל האברים, אברהם אבינו,

ובסוף

השליטו הקדוש ברוך הוא

על שתי העיניים,

שתי האוזניים

וראש הגבייה,

חמש אברים שקשה לשלוט בהם

ושלט בהם, אז הוא נהיה מושלם ברמח אברים.

וכמו שאמרו בנדרים ל״ב,

כתיב אברהם,

בכתיב אברהם

תחילה עם ליחו הקדוש ברוך הוא על רמח אבריו,

ובסוף עם ליחו על רמח אבריו.

יצחק אבינו,

בגימטרייה 208, רח,

רח,

חסר לו לרמח מ',

כתוב ויהי יצחק בן ארבעים שנה, בקחתו את רבקו,

ואז הוא נשלם

ברמח אברים יחד

עם ארבעים שנה,

תיקן רמח אברים.

אדם נהיה שלם

כשהוא נושא אישה וכולי,

שרוי בשמחה, בתורה, בכל הדברים.

יעקב אבינו בגימטרייה כפיו,

182,

להגיע לרמה חסר לו 66,

והוא תיקן את זה ב-66 נפש, ירדו למצרים.

חוץ מיוסף ושני בניו,

יוכבד שלנו.

בין החומות שזה בשבחים נפש ירדו אבותינו נצחק אז בשישים ושש.

אז השישים ושש נוספו

והרי זה השלמות שלו

בדרך הזו.

עכשיו משה רבנו

כולל

את שלושת האבות.

כמו שכתוב בזוהר הקדוש

בתיקוני זוהר קוף יוד

וצריך תיקון כנגד שלוש האבות

משה רבנו.

ולכן ניתן לו סוד המסדה.

מה זה מסדה?

מם

של יצחק,

סמ״ו שישים ושש של יעקב,

תה של אברהם.

מסדה.

וואי וואי וואי.

תיקון כנגד שלושת האבות הקדושים. ומה שהם תיקנו,

משה רבנו היה שלם בכל,

הוא תיקן כנגד שלושת האבות.

רבי שמשון מאוסטרופולי,

מי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שמי

מי שנכנס, נכנס, מרבים בשמחה.

מי שנכנס, נכנס, מרבים בשמחה.

ישמחו במלאכותו שומרי, שומרי, שומרי שבת וקורעי עונש.

שבא מא מא מא מא דיס,

במלאכותו חממה שומרי,

שומרי שבת וקורעי עונש שבת.

אה מקדשי, מקדשי, מקדשי, שמי שבת.

שבא מא מא מא מא אתה, מקדשי, מקדשי, מקדשי, מקדשי.

קדשי, שמי, שבת, הרי אני מקווה לקיים את צורך וקורא לדעת.